« Yaakov envoya des messagers devant lui vers Essav son frère » (Genèse 32, 4). Pour l'Admour Hazaken, Yaakov a pour racine le monde du Tikoun (réparation) et Essav celui du Tohou (chaos), dont les immenses lumières subsistent à l'état englobant (makifim). Pensant qu'Essav avait retrouvé sa noble racine originelle, Yaakov tente d'attirer cet afflux pour l'unir au sien. En déclarant avoir séjourné chez Lavan, la blancheur supérieure, et acquis des troupeaux, il annonce avoir achevé la réparation d'Atsilout. L'obscurité transformée en lumière fait du Tikoun un réceptacle complet, digne de recevoir l'influx de cette bénédiction.
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו'. הנה ידוע שיעקב שרשו הוא מבחי' שם מ"ה דעולם התקון ושרשו של עשו הוא מבחי' עולם התהו.
והאורות דתהו הם גדולים מאד ולא יכלו להתלבש בתוך הכלים. ונסתלקו מהכלים והן בחינת מקיפים והכלים נשברו ונפלו למטה לכן הי' עשו שלמטה רשע אבל מצד שרש שרשו במקיפים דתהו הרי האורות דתהו הם למעלה מהאורות דתקון וכמשי"ת לקמן בעז"ה ע"פ ויקח מן הבא בידו מנחה כו'.
וכמשנ"ת ג"כ בפ' תולדות ע"פ ראה ריח בני כו'.
"Yaakov envoya des messagers devant lui vers Essav son frère, etc." (Genèse 32, 4). Voici, il est connu que Yaakov, sa racine est de l'aspect du nom Mah du monde du Tikoun, et la racine d'Essav est de l'aspect du monde du Tohou.
Et les lumières du Tohou sont très grandes et n'ont pu se revêtir à l'intérieur des kelim. Et elles se sont retirées des kelim, et elles sont l'aspect de makifim, et les kelim se sont brisés et sont tombés en bas.
C'est pourquoi Essav d'en bas fut un racha, mais du côté de la racine de sa racine, qui est dans les makifim du Tohou, or les lumières du Tohou sont au-dessus des lumières du Tikoun, comme on l'expliquera plus loin avec l'aide de D.ieu sur le verset : "et il prit de ce qui lui venait à la main un présent, etc." (Genèse 32, 14). Et comme on l'a expliqué aussi dans la paracha Toldot sur le verset : "vois, l'odeur de mon fils, etc." (Genèse 27, 27).
והנה יעקב חשב שעשו נתברר כבר וחזר לשרשו הנעלה בחי' המקיפים דתהו שלפני התקון. לכך שלח יעקב מלאכים לפניו לפניו ממש דהיינו אל בחי' שלמעלה ממנו במדרגה אל עשו אחיו שעירה שהוא בחי' מלכין קדמאין דתהו בחי' מקיפים כנ"ל כדי להמשיך בחי' המקיפים דתהו אליו למטה בתקון שהוא בחי' האו"פ ויאיר המקיף בפנימי ויתייחדו יחד.
Or Yaakov pensa qu'Essav avait déjà été clarifié et était revenu à sa racine élevée, l'aspect des makifim du Tohou d'avant le Tikoun. C'est pourquoi Yaakov envoya des messagers devant lui, devant lui véritablement, c'est-à-dire vers l'aspect qui est au-dessus de lui en degré, vers Essav son frère, à Séir, qui est l'aspect des rois primordiaux du Tohou, l'aspect de makifim comme dit plus haut, afin d'attirer l'aspect des makifim du Tohou vers lui en bas dans le Tikoun, qui est l'aspect de l'or pnimi, et que le makif illumine dans le pnimi et qu'ils s'unissent ensemble.
ולכן צוה אותם כה תאמרון לאדני לעשו כו' עם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור כו' דהיינו שהודיעו שכבר נגמר ונשלם כל סדר התקון דאצי' בתכלית השלימות כי כל הבחי' ומדרגות שבעולם האצי' בחי' שור וחמור צאן ועבד ושפחה כו'. כולם נתבררו ונתקנו ע"י שם מ"ה.
Et c'est pourquoi il leur ordonna : "ainsi direz-vous à mon seigneur, à Essav, etc. : j'ai séjourné chez Lavan et j'ai eu bœuf et âne, etc." (Genèse 32, 5-6), c'est-à-dire qu'il lui fit savoir que déjà s'était achevé et complété tout l'ordre du Tikoun d'Atsilout dans la perfection ultime, car tous les aspects et degrés qui sont dans le monde d'Atsilout, l'aspect de bœuf et âne, menu bétail, et serviteur et servante, etc., tous ont été clarifiés et rectifiés par le nom Mah.
וזהו ויהי לי כו'. וכ"ז בא מפני שעם לבן גרתי.
פי' בחי' לובן העליון שמשם הי' עיקר כח השפע ליעקב בעל עולם האצילות לברר ולתקן הכל וכיון שכן שנגמר ונשלם מלאכת התקון בשלימות מעתה ראוי ויוכל להיות השראת והמשכת המקיפים דתהו שאם לא היה נגמר התקון בשלימות לא היה יכול להיות המשכת המקיפים כמ"ש בזוהר דלית ברכתא שריא באתר ריקניא כו' אלא באתר שלים כו' אבל עכשיו שנגמר התקון בתכלית ה"ז אתר שלים שראוי להיות בו המשכת המקיפים עליונים לכן ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך. דהיינו שתשפיע ותאיר את המקיף שלך אלי בעולם התקון וזהו מציאת החן.
והיינו מפני כי ויהי לי שור וחמור צאן כו'. דאתהפכא חשוכא לנהורא בעולם התקון וה"ז אתר שלים ממש א"כ ראוי אני למצא חן בעיניך שהוא השראת הברכה דבחי' המקיפי' כו':
Et c'est cela : "et j'ai eu, etc." Et tout cela vient de ce que "j'ai séjourné chez Lavan". Explication : l'aspect de la blancheur supérieure, d'où venait l'essentiel de la force de l'influx pour Yaakov, maître du monde d'Atsilout, pour clarifier et rectifier tout.
Et puisqu'il en est ainsi, que l'œuvre du Tikoun s'est achevée et complétée dans la perfection, désormais il est convenable et il peut y avoir le repos et l'attraction des makifim du Tohou. Car si le Tikoun n'avait pas été achevé dans la perfection, il n'aurait pu y avoir l'attraction des makifim, comme il est écrit dans le Zohar : "la bénédiction ne repose pas en un lieu vide, etc., mais en un lieu complet, etc." Mais maintenant que le Tikoun s'est achevé à l'extrême, voici un lieu complet, digne qu'y soit l'attraction des makifim supérieurs.
C'est pourquoi : "et j'envoie pour l'annoncer à mon seigneur afin de trouver grâce à tes yeux" (Genèse 32, 6). C'est-à-dire que tu fasses affluer et que tu illumines ton makif vers moi dans le monde du Tikoun, et c'est là la trouvaille de la grâce.
Et cela, parce que "j'ai eu bœuf et âne, menu bétail, etc." Car l'obscurité s'est transformée en lumière dans le monde du Tikoun, et voici un lieu véritablement complet. Donc je suis digne de trouver grâce à tes yeux, qui est le repos de la bénédiction de l'aspect des makifim, etc.