« Il cessa et Il se reposa » (Chemot 31,17). Celui qui vient dans la Porte du compte de l’âme : Elokim est un qui fait vivre pour nous (Tehilim 68,20), un méchiv nefech (qui ramène l’âme). Le Chla dit de compter chaque instant avec ton âme l’obligation du service selon la reconnaissance des biens : Il t’a acquis, Il t’a fait yech me-ayin (l’être depuis le néant). Si tu avais été aveugle et qu’Il t’ait guéri, combien aurais-tu été tenu ; c’est pourquoi nous sommes tenus de rendre grâce. Tourne-toi vers tes nourritures, ta parnassah (subsistance) et ta santé ; éloigne l’amour de ce monde-ci de devant le monde à venir ; livre-Lui ton âme et ton argent en pikadon (dépôt).
Aussi : une rédemption du monde dans le compte avec l’âme ; trois obligations, des cœurs seuls, des cœurs et des membres, des membres seuls ; tu es un étranger sans appui sinon notre Père qui est dans les cieux
שבת וינפש הבא בשער חשבון הנפש:
Shavat va-yinnafash (שבת וינפש, Il cessa et Il se reposa) (Shemot 31,17). Celui qui vient dans le Shaar Cheshbon HaNefesh (שער חשבון הנפש, Porte du compte de l'âme):
סלה א-להים מחיה לנו האל ישועתינו סלה והיו הדברים האלה לך למשיב נפש ובא לחשבון כל רגע עם נפשך מחיובך בעבודת הבורא יתברך כפי הכררתך בטובות היוצאים מפי עליון הכוללות והמיוחדות דע את א-להי אביך קנך עשך יש מאין בלי הקדמת טובה ממך ויכוננך ברמ"ח אברים שס"ה גידין ותכונתך החיצונה והפנימי והשבות אל לבבך אלו היית עור או פסח או אלם ורפאך בן אדם כמה היית חייב לו מהעבודה הביטה וראה בטובתו יתברך אשר גידל ונתן תורת אמת וחיי עולם נטע והנשמה שנתן טהורה והאדם נעשה בצלם א-להים להבין ולהשכיל ומושל בכל והוא איש חמודות זכור ימות עולם גבורתיו ונפלאותיו עם האבות והבנים בצאת ישראל ממצרים ורקיעת הים וניסי המדבר ומלחמות ל"א מלכים וענין בית ראשון ורוממותיו וניסי מרדכי ואסתר וגדולת בית שני ונפלאות גדולים עד אין חקר בכל עת ובכל שעה כשמה א' בין זאבים כו' לפיכך אנחנו חייבים להודות:
Selah. Elokim [est] un qui fait vivre pour nous, le Él notre salut, Selah (Tehilim 68,20).
Et ces paroles seront pour toi un meshiv nefech (משיב נפש, qui ramène l'âme) (cf. Devarim 6,6; Tehilim 19,8).
Et viens à compté chaque instant avec ton âme de ton obligation dans le service du Créateur, béni soit-Il, selon ta reconnaissance (הכררתך / הכרתך) des biens qui sortent de la bouche du Très-Haut, les [biens] englobants et les [biens] particuliers. Connais le Elokim de ton père (Divrei ha-Yamim I 28,9): Il t'a acquis, Il t'a fait, yech me-ayin (יש מאין, l'être depuis le néant), sans qu'un bien de toi L'ait précédé, et Il t'a établi avec deux cent quarante-huit (רמ"ח) membres et trois cent soixante-cinq (שס"ה) tendons, et ta constitution extérieure et intérieure.
Et tu ramèneras à ton cœur: si tu avais été aveugle ou boiteux ou muet et qu'Il t'ait guéris, fils d'homme, combien aurais-tu été tenu envers Lui du service. Regarde et vois Sa bonté, béni soit-Il, qui a grandi [l'homme] et a donné une Torah de vérité et a planté une vie éternelle, et l'âme qu'Il a donnée [est] pure, et l'homme a été fait à l'image de Elokim pour comprendre et pour discernir, et il gouverne en tout, et il [est] un ish hamudot (איש חמודות, homme de délices) (Daniel 9,23).
Souviens-toi des jours du monde (Devarim 32,7), Ses puissances et Ses merveilles avec les pères et les fils: à la sortie d'Israël d'Égypte, et le fendage de la mer, et les miracles du désert, et les guerres des trente et un (ל"א) rois, et l'affaire de la Première Maison et ses élévations, et les miracles de Mordekhai et Esther, et la grandeur de la Seconde Maison, et de grandes merveilles jusqu'à ce qu'il n'y ait pas d'investigation, en tout temps et en toute heure, comme un agneau (שה) unique parmi des loups, etc. C'est pourquoi nous sommes tenus de rendre grâce:
סב ללבך לדעת ולתור ולחשוב בטובת בראך מזונותך ופרנסתך ובבריאותך וטובות העודפות ואשר גדלך ואלו הגיעך מבשר ודם כמה היית עובד לפניו ולובש כסות הבושת והמורא והאהבה חשוב עם נפשך כי הצילך כמה פעמים מדבר ומחרב ורעב וטריוף הדעת ומיני חלאים ודלות ושפלות אף שלא הייית ראוי מצד מעשיך חמול ורחם וביום רעה הוי בטובה חשוב עם נפשך בעת המיית לבך וחריצותך לקנייני עולם זה שבתו מעט ואתה רודף אחר המותרות לאסוף ולכנוס והאפשר שהעושר שמור לרעתו או איש אחר יאכלם ולא יועיל הון ביום עברה ואיך לא ישתדל ההכרח והצריך לך לאחריתך לעולם שכלו ארוך עה"ב על כן הרחק אהבת עה"ז מפני עה"ב כי לא יתחברו אהבתם יחד כאשר לא יתחברו אש ומים בכלי אחד והם כשתי צרות בהתרצות זו תכעוס זו ומסר לו נפשך ביתך וממונך והם אצלך בפקדון והכל שלו כי מסרת בידו והטוב בעיניו יעשה בשלו וקבל כל המאוראות בחיבה:
Tourne-toi vers ton cœur pour savoir et pour chercher et pour penser à la bonté de ton Créateur: tes nourritures et ta parnassah (פרנסה, subsistance) et dans ta santé et les biens de surplus et qu'Il t'a grandi. Et si cela t'était venu d'une chair et sang, combien aurais-tu servi devant lui, vêtu du vêtement de la honte et de la crainte et de l'amour.
Compte avec ton âme qu'Il t'a sauvé de nombreuses fois de la peste et de l'épée et de la famine et du dérangement de l'esprit et de sortes de maladies et de pauvreté et d'abaissement, même que tu n'étais pas digne du côté de tes actes: Il a eu pitié et Il a eu miséricorde. Et au jour du mal, sois dans le bien.
Compte avec ton âme au temps de l'agitation de ton cœur et de ton empressement pour les acquisitions de ce monde: cesse un peu! et toi tu poursuis après les superfluitees pour ramasser et pour amasser; et il [est] possible que la richesse soit gardée pour son mal (Kohelet 5,12) ou qu'un autre homme les mange, et la fortune ne servira pas au jour de la colère (Mishlei 11,4). Et comment ne s'efforcera-t-il pas [vers] le nécessaire et ce qui t'est besoin pour ta fin, vers un monde qui [est] tout entier long, olam ha-ba (עה"ב, le monde à venir)?
C'est pourquoi éloigne l'amour de olam ha-zeh (עה"ז, ce monde-ci) de devant olam ha-ba, car leurs amours ne s'assembleront pas ensemble, comme le feu et l'eau ne s'assemblent pas dans un seul récipient; et ils [sont] comme deux rivales: lorsque celle-ci [est] agréée, celle-là se fâche. Et livre-Lui ton âme, ta maison et ton argent, et ils [sont] auprès de toi en pikadon (פקדון, dépôt), et le tout [est] à Lui, car tu as livré en Sa main, et le bien à Ses yeux Il fera dans ce qui [est] à Lui; et reçois tous les événements dans l'affection:
גאולת עולם תהיה בחשוב אם נפשך כי האדם יזמין מזונותיו קודם הצורך ואינו יודע אם יחיה אותו הזמן וכאשר יחפוץ לילך בדרך רחוקה יזמין הצורך לדרך מצידה ודברים אחרים והנה אנחנו בדרך רחוקה שאין מנוס ממנו קטן וגדול שם ואנחנו מחשים וישנים ואיך נישן והנסיעה תמידה והדרך ארוכה והמרגוע רחוק והצידה מעטה ולא שמנו לבנו לאחריתנו ואנחנו עובדים תאותינו נגששה כעורים קיר ואין איש מרגיש כי טח מראות עינינו ויום המות קרב מהלי הקדמת ידיעה ולא רמז והוא בא בכל חודש מחדשי השנה ובכל שבוע משבועת החודש ובכל יום מימות השבוע ובכל שעה משעות היום ובכל רגע מרגעי השעות נלך בנערינו ובזקנינו ויחשוב אדם עם נפשו בימים שיצאו וחלפו ועברו שהלך אחר ההבל ועתיד שיתן דין וחשבון לפני קונו משל למלך שנתן צרור כסף לעבדו והזהירו שלא יוציא ממנו לבטלה ואוי לו בבואו לחשבון ולקח אותו ואיננו גם זה לך חשבון עם נפשך בהתבונן ההתבודדות כי רוב העבירות לא יגמרו אלא בשנים זנות רכילות לה"ר שבועת שקר ליצנות גאוה שיחת חולין חניפות שנאת חנם חמדה ותאוה וכיוצא בהם אף גם בהפרידך מבני אדם ואהבת לרעך כמוך להדריכם בדרך ישרה ללמדם תורה ומצות והרחק כל נזק מהם ותדרוש בשלמותם וטובותיהם לקיבוץ לצדיקים טוב להם וטוב לעולם ע"כ התחבר בחבורת חכמים וצדיקים וחסידים והוי מתאבק בעפר רגליהם יחשוב אדם עם נפשו יתרון יכולת בחכמתו ממעשהו כי יהיה נתבע על מה שהיה ביכלתו משל לאדון שנתן לעבדו זרע לזרוע כפי צרכו וזרע קצת והשאר הוציא יתחייב לשלם על מה שלא זרע כפי השעה שהיתה עושה האדמה מהזרע ואל תתלי עצמך בלו ואולי ותאמר לו הגעת למעלות כך וכך מהממון והחכמה הייתי משלם כל מה שאני חייב מן העבודה לבורא יתעלה והדומה לזה מהדברים כי הם דברי מי שיתלה עצמו בהם ויפול מי שנשען עליהם. לו חכם ישכיל איך לא יבוש מהבורא המשקיף בנגלו ובמצפונו הלא אם היה מביט בו בן אדם יבוש ויכלם ויחשוב עם נפשו בג' חובות הא' חובת לבבות לבד ביחוד האל ויתר דברים אמונים ומצות ומדות התלויות בלב.
הב' חובת הלבבות ואיברים יחד כמו תורה ותפלה בכל מלה הג' החובות האיברים בלבד אין ללב בהם אלא הכונה לא-להים בתחלת המעשה בסוכה ולולב וציצית ומזוזה ושמירת שבת וי"ט והדומה לזה ממה שלא יזיק העושה אותם טרוד לבו בזולת מעשהו לעולם אם בחובת לבבות ייחד לבו ומצפונו לא-להים לבדו בעת ההיא מפנה לבו מכל מחשבות וטרדות העולם בתפלת החסיד א-להי יגוני בעבורך בטל ממני היגונות ודאגתי ממך הרחיקה מנפשי הדאגות ואם בחובת לבבות והאברים יהיו לרצון אמרי פיהם והגיון לבם שוים לטובה ואם בחובות האברים יעשו לכבוד שמו בשמחה ובזריזות בכל כוחם וחילם יחשוב עם נפשו בספר שיגיעהו ממלך והיה מסופק באיזה הבנות מלות או לעומק ענייניו איך היה נותן לבו ושכלו לעמוד עליו ואשר עושה כן לתורת האדם אשר היום בכאן ומחר בקבר ואיך לא יעשה לתורת א-להים חיים ומלך עולם:
Une geulah (גאולה, rédemption) du monde sera dans le compte avec ton âme. Car l'homme prépare ses nourritures avant le besoin, et il ne sait pas s'il vivra ce temps-là; et lorsqu'il désire aller dans un chemin lointain, il prépare le besoin pour le chemin, de la tsedah (צידה, provision) et d'autres choses.
Et voici, nous [sommes] dans un chemin lointain dont il n'y a pas de fuite, petit et grand [sont] là (Iyov 3,19), et nous [sommes] silencieux et endormis. Et comment dormirons-nous, et le voyage [est] continuel, et le chemin [est] long, et le repos [est] loin, et la provision [est] peu, et nous n'avons pas mis notre cœur à notre fin, et nous servons nos désirs; nous tâtonnons comme des aveugles un mur (Yeshayah 59,10), et il n'y a pas d'homme qui sente, car il [a été] enduit d'empêcher la vue de nos yeux (Yeshayah 44,18).
Et le jour de la mort [est] plus proche qu'une maladie d'un savoir d'avance, et pas un signe; et il vient en chaque mois des mois de l'année, et en chaque semaine des semaines du mois, et en chaque jour des jours de la semaine, et en chaque heure des heures du jour, et en chaque instant des instants des heures. Nous irons dans nos jeunes et dans nos vieux (Shemot 10,9).
Et qu'un homme compte avec son âme dans les jours qui sont sortis et ont passé et sont allés, qu'il est allé après la vanité, et il [est] destiné à donner din (דין, jugement) et compte devant son Créateur. Une parabole d'un roi qui a donné un paquet d'argent à son serviteur et l'a averti de n'en pas dépenser en vain: et malheur à lui lorsqu'il vient au compte, et il l'a pris et il n'est plus.
Ceci aussi [est] pour toi un compte avec ton âme, en contemplant la hitbodedut (התבודדות, solitude): car la plupart des transgressions ne s'achèvent que par deux [personnes] - débauche, médisance, lashon ha-ra (לה"ר, mauvaise langue), serment de mensonge, moquerie, orgueil, propos profanes, flatterie, haine gratuite, convoitise et désir et ce qui [est] semblable à eux. Même aussi dans ton éloignement des fils d'homme: et tu aimeras ton prochain comme toi (Vayikra 19,18), pour les conduire dans un chemin droit, pour leur enseigner Torah et commandements, et éloigne d'eux tout dommage, et tu rechercheras leur intégrité et leurs biens.
Pour le rassemblement aux justes: bon pour eux et bon pour le monde. C'est pourquoi (ע"כ) attache-toi à une compagnie de sages et de justes et de pieux, et sois celui qui se couvre de la poussière de leurs pieds (Avot 1,4).
Qu'un homme compte avec son âme le surplus de capacité dans sa sagesse par-dessus son acte, car il sera réclamé pour ce qui était en son pouvoir. Une parabole d'un maître qui a donné à son serviteur de la semence pour semer selon son besoin, et il a semé un peu et le reste il a dépensé: il sera tenu de payer pour ce qu'il n'a pas semé, selon le rendement que la terre aurait fait de la semence.
Et ne t'accroche pas au 'si' (לו) et au 'peut-être' (אולי), et tu diras: si j'étais parvenu à tels et tels degrés de l'argent et de la sagesse, j'aurais payé tout ce que je dois du service au Créateur, qu'Il soit élevé, et ce qui [est] semblable à cela des choses; car ce [sont] les paroles de celui qui s'accroche à elles, et il tombera, celui qui s'appuie sur elles. Si [il était] sage, il comprendrait (Devarim 32,29): comment n'aura-t-il pas honte du Créateur qui regarde dans son découvert et dans son secret?
N'est-ce pas que si un fils d'homme regardait en lui, il aurait honte et serait confondu. Et qu'il compte avec son âme dans les trois obligations: la première, obligation des cœurs seulement, dans l'unité de Él et le reste des choses fidèles et commandements et midot (מדות, traits) qui dépendent du cœur.
La deuxième, obligation des cœurs et des membres ensemble, comme Torah et prière en chaque mot. La troisième, les obligations des membres seulement: le cœur n'a en elles que la kavanah (כונה, intention) vers Elokim au commencement de l'acte, dans la soukkah et le loulav et le tsitsit et la mezouzah et la garde du Chabbat et des Yamim Tovim (י"ט, jours de fête), et ce qui [est] semblable à cela, de ce qui ne nuira pas à celui qui les fait [si] son cœur [est] occupé d'autre que son acte, jamais.
S'il [est] dans l'obligation des cœurs, qu'il unifie son cœur et son secret à Elokim seul à ce temps-là, détournant son cœur de toutes les pensées et les préoccupations du monde, dans la prière du hassid (חסיד, pieux): "mon Él, mes chagrins à cause de Toi, annule de moi les chagrins, et mon souci de Toi, éloigne de mon âme les soucis". Et s'il [est] dans l'obligation des cœurs et des membres, que soient pour agrément les dits de leur bouche et la méditation de leur cœur, égaux pour le bien (Tehilim 19,15).
Et s'il [est] dans les obligations des membres, qu'ils fassent pour l'honneur de Son Nom dans la joie et dans la promptitude, de toute leur force et leur vigueur. Qu'il compte avec son âme: d'un livre qui lui arriverait d'un roi, et il était en doute de quelques entendements de mots ou de la profondeur de ses sujets, comment il donnerait son cœur et son intellect pour s'y tenir; et celui qui fait ainsi pour la Torah de l'homme, qui aujourd'hui [est] ici et demain dans la tombe, et comment ne fera-t-il pas pour la Torah de Elokim vivant et Roi du monde:
לנפש תדרוש לחשוב אם תראה בעצמך פונה להמרות באיזה מדה התבונן בשרשי העולם וענפיו איזה מהם עבר גבולות אף שאינו מקבל שכר ועונש והתבונן באיבריך אם היו עוברים בריתם אם ינוע הנה והנה ינוע ויפתח הסתום ויסתום הפתוח א"א להתקיים בהון מקטני הבריאות וגדוליהם הגלגלים ותנועות השמש והירח וכוכבים וירידת הגשמים והרוחות ויציר' הולד מהרחם יותר נפלא תמימות החכמה והנהגה הטובה הכוללת והרחמים וההשגחה על כל אשר בו רוח חיים ואל ישיאך לבך להיות קל בעיניך לרוב רגילתך וראותך כי זה מדרכי הכסילים יתמהו על קרירות השמש והירח והברקים לפרקים ועל התנועה התמידה הנפלאות אין שמים לב ואינם רואות אף כי יש להם עינים תחשוב עם נפשך אם בעל נפש אתה כי אדם א' לפעמים שקול כעשר' אלפי' והיתרון אינה מכוחות הגוף אבל הוא מצד המעלות המדות ומעלות השכליות לכן התקן נפשך ולטהר שכלך לעשות וללמד ובחר לך האור וברח מהחושך ורץ ליוצריך וברה מיצרך והכניעהו והשפילהו וחשוב עם נפשך כי אתה גר בארץ נכריה אין לך לא סומך ולא משען כי אם אבינו שבשמים.
Pour l'âme tu rechercheras, pour compter: si tu te vois toi-même te tournant à se révolter dans quelque midah, contemple les racines du monde et ses branches, laquelle d'elles a dépassé des limites, même qu'elle ne reçoit pas salaire et châtiment. Et contemple tes membres: s'ils transgresaient leur alliance, s'il se mouvait ici et là il se mouvrait, et il ouvrirait le fermé et il fermerait l'ouvert: il [est] impossible (א"א) de subsister.
Parmi eux, des petits des créatures et de leurs grands: les galgalim (גלגלים, sphères) et les mouvements du soleil et de la lune et des étoiles, et la descente des pluies et des vents, et la formation de l'enfant depuis le ventre, plus merveilleuse [est] la perfection de la sagesse et la bonne conduite englobante et les miséricordes et la hashgahah (השגחה, providence) sur tout ce en quoi [il y a] un souffle de vie. Et que ton cœur ne te séduise pas d'être léger à tes yeux, à cause de la multitude de ton habitude et de ton voir; car ceci [est] des voies des sots: ils s'étonnent de l'obscurcissement (קרירות / קדרות, éclipses) du soleil et de la lune et des éclairs par instants, et sur le mouvement continuel, les merveilles, ils ne mettent pas de cœur, et ils ne voient pas, même qu'ils ont des yeux.
Tu compteras avec ton âme, si tu es un baal nefech (בעל נפש, possesseur d'une âme / homme d'esprit), car un seul homme parfois [est] pesé comme dix mille, et le surplus n'[est] pas des forces du corps, mais il [est] du côté des degrés des traits et des degrés intellectuels. C'est pourquoi prépare ton âme et pour purifier ton intellect, pour faire et pour enseigner; et choisis pour toi la lumière et fuis de l'obscurité, et cours vers ton Formateur et fuis de ton yetser (יצר, penchant) et soumets-le et abaisse-le.
Et compte avec ton âme que tu [es] un étranger dans une terre étrangère: tu n'as ni appui ni soutien sinon notre Père qui [est] dans les cieux.