Mitsva nous incombe d'ouvrir la porte de la techouva. Le Chla enseigne qu'il n'y a pas d'homme tsadik sur la terre qui fasse le bien et ne pèche pas, car le penchant du cœur est mauvais dès sa jeunesse : c'est un don du Créateur que Sa main soit tendue pour ceux qui reviennent de tout leur cœur. La techouva, c'est revenir au service du Nom depuis le lieu d'où l'on est sorti, jusqu'à l'extrême inverse : s'écarter du mal, se sanctifier même dans le permis, et faire le bien au-delà du din. Heureux celui qui fait techouva lorsqu'il est un homme, dans sa force, avant que les iniquités ne s'empreignent et avant les jours sans plaisir.
Aussi : l'âme prépare chaque jour sa provision, la mort étant cachée ; abandon complet, clôture, et regret du flétrissement dans l'hishtalshelut (chaîne des mondes) jusqu'aux tefilot et aux séfirot ; honte et réprimande quotidienne.
מצוה עלינו וחובה לפתוח שער תשובה:
Mitsva nous incombe, et obligation, d'ouvrir la porte de la techouva :
אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ומה יזכה ילוד אשה על כן היה מחנות הבורא להיות ידו פשוטה לקבל השבים אליו בכל לבבם ופורשים מדרכיהם הרעים ודורשין את ה' ומקבלין שכר על הדרישה ועל הפרישה התשובה היא שישוב לעבודת השם ממקום שיצאו אם בעזיבה מה שציוהו לעשות או בעשיי' ממה שהזהירו ממנו הוא אמץ לבבו ורוחו הקשה ישוב אל ה' וילך בקצה האחרון לעשות בהיפך להיות סור מרע ויקדש עצמו אפילו במותר ויעשה טוב אף לפנים משורת הדין בטרם יבא לקחת הנושה:
Il n'y a pas d'homme tsadik sur la terre qui fasse le bien et ne pèche pas (Ecclésiaste 7,20), car le penchant du cœur de l'homme est mauvais dès sa jeunesse (Genèse 8,21), et tout penchant des pensées de son cœur n'est que mal tout le jour (Genèse 6,5) ; et comment un né de femme serait-il juste (Job 25,4) ? C'est pourquoi ce fut un don du Créateur que Sa main soit tendue pour recevoir ceux qui reviennent à Lui de tout leur cœur, et qui se séparent de leurs mauvaises voies, et qui recherchent ה', et ils reçoivent un salaire pour la recherche et pour la séparation.
La techouva, c'est qu'il revienne au service du Nom depuis le lieu d'où ils sont sortis : soit par l'abandon de ce qu'Il lui a commandé de faire, soit par le faire de ce dont Il l'a averti. Lui, dont le cœur est fort et l'esprit dur, reviendra à ה' et ira à l'extrême dernier pour faire l'inverse : être celui qui s'écarte du mal, et il se sanctifiera même dans le permis, et il fera le bien, même au-delà de la ligne du din, avant que ne vienne le créancier pour prendre.
אשרי איש מי שהוא עושה תשובה כשהוא איש מהר המלט טרם ישכחו עונותיך ממך וטרם יהיו מוטבעים בך כי אז קשה לפרוש וטרם יבאו ימים אשר אין בהם חפץ להתאות תאוה ואז אין התשובה כ"כ הגונה כי זה האדם כמעט מוכרח ואינו ברשות עצמו מפני שיבה תקום מפני שיבה דידך וזכור את בוראך בעודך בחור בכוחך ורתיחת התאוה הוה גבור כארי לכבוש את יצרך ואל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה יולד יום ובכל עת ובכל שעה האדם הולך לבית עולמו.
Heureux l'homme, celui qui fait techouva lorsqu'il est un homme. Fuis vite (Genèse 19,22), avant que tes iniquités ne s'oublient de toi et avant qu'elles ne soient empreintes en toi, car alors il est dur de se séparer ; et avant que ne viennent des jours où il n'y a pas de plaisir à désirer un désir (Ecclésiaste 12,1), et alors la techouva n'est pas si convenable, car cet homme est presque contraint et n'est pas en son propre pouvoir.
Devant les cheveux blancs tu te lèveras (Lévitique 19,32) : devant tes cheveux blancs à toi. Et souviens-toi de ton Créateur tandis que tu es encore un jeune homme, dans ta force et dans l'ébullition du désir.
Sois un héros comme un lion pour soumettre ton penchant, et ne te vante pas au jour de demain, car tu ne sais pas ce que le jour enfantera (Proverbes 27,1) ; et en tout temps et à toute heure l'homme s'en va vers sa maison d'éternité.
נפשי הכיני צדה לרוב ואל תמעיטי בעוד בחיים:
Mon âme, prépare une provision abondante, et ne diminue pas tandis que tu es encore en vie :
חייתך הן יש לאל ידך כי רב ממך הדרך ואל תאמרו מחר אקח צידה כי פנה היום ודעי כי תמול לעד לא ישוב וכל אשר פעלת בו ושקל וספור וחשוב ואל תאמר מחר אעשה כי יום המות מכל החי מכוסה בפתע פתאום יבא יומו מהרי עשות בכל יומו חוקו כי המות בכל יום ישלח חצו וברקו ואל תתמהמה מעשות דבר יום ביומו כי כצפור גוררת מקינה כן איש נודד ממקומו:
Ta vie, voici elle est au pouvoir de ta main, car le chemin est plus grand que toi (I Rois 19,7) ; et ne dites pas : demain je prendrai de la provision, car le jour a décliné. Et sache que hier, à jamais, ne reviendra pas ; et tout ce que tu y as opéré, pèse et compte et calcule.
Et ne dis pas : demain je ferai, car le jour de la mort est caché à tout vivant ; soudain, à l'improviste, son jour viendra. Hâte-toi de faire, chaque jour, sa part, car la mort chaque jour envoie sa flèche et son éclair ; et ne tarde pas de faire la chose du jour en son jour, car comme un oiseau arraché de son nid, ainsi un homme errant loin de son lieu (Proverbes 27,8).
בשוב רשע מרשעתו יעזוב רשע דרכו עזיבה גמורה אחר יכולת העבירה במקומו ובשעתה ובתוקף החמימות וידר גדר ויעיד על עצמו יודע כל תעלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם ומנהג החסידים למנוע משבעים שערי היתד לכל יפתח שער איסור. אחרי שובו ינחם ויתחרט בלבו ויאמר מה עשיתי איך לא היה פחד א-להים לנגד עיני ולא זכרתי אשר בראנו יש מאין והחסד אשר עשה עמדי מעודי ועד היום הזה ונתן לי לב להבין ועינים לראות ואזנים צלשמוע ואיברים לעובדו בהם ולעשות רצונו כדי שאגיע לחיי עולם הבא ואני הפכתי מעשי וקלקלתי מחשבותי וחטאתי בכל אבר מאבריי וכל אבר הרי הוא פגום וחסר אוי לי כי פגמתי בכל השתלשלות ועד ה' אלקים פגמתי בזה העולם כי הכרעתי את עצמי ואת כל העולם לכף חובה וכמה צדיקים מתו על ידי כי נתפסים בעון הדור ומיתת קטנים שפכתי דם נקי גם פגמתי בב"ח כי ע"י העון יעצר את השמים ואין מרעה לצאן גם לשרים הממונים על הנהרות והמעיינות כי נהר יחרב ויבש ומעין נרפש ומקום משחת גם להממונים על הדשאים אין לך עשב מלמטה וכו' גם בז' כוכבי לכת וממונים ומנהיגי עולם בחסד וברחמים והחטאים מחלישים כחם ואינם מנהיגים כ"א בעלי הדין גם למלאכים השוכנים באוירים ושברקיעים לכל ד' סיטרין הממונים לקבל תפילתן של ישראל וכמה מחנות קדושות אשר התקין הש"י להנאת וטובת האדם להכניס תפילות יתוש נואש מאוס תשוש הכוח ואין להם לאותן החיילות מלאכה אחרת כי אם לקבל ולעטר ולנשק התפילה:
Lorsque le méchant revient de sa méchanceté, que le méchant abandonne sa voie (Isaie 55,7) : un abandon complet, après la capacité de la faute, en son lieu et en son heure et dans la force de la chaleur. Et il vouera une clôture, et il témoignera sur lui-même, devant Celui qui connaît tous les secrets, qu'il ne reviendra jamais à cette faute.
Et la coutume des pieux est de s'interdire soixante-dix portes du permis, afin qu'une porte d'interdit ne s'ouvre pas. Après son retour, il se repentira et aura du regret dans son cœur, et il dira : qu'ai-je fait ?
Comment la crainte d'Elokim n'était-elle pas en face de mes yeux, et je n'ai pas souvenu qu'Il nous a créés, l'être à partir du néant, et la bonté qu'Il a faite avec moi depuis mon commencement jusqu'à ce jour, et Il m'a donné un cœur pour comprendre, et des yeux pour voir, et des oreilles pour entendre, et des membres pour Le servir par eux et pour faire Sa volonté, afin que j'arrive à la vie du monde à venir ; et moi, j'ai inversé mes actes et j'ai gâté mes pensées et j'ai péché par chaque membre de mes membres, et chaque membre, le voici flétri et manquant. Malheur à moi, car j'ai flétri dans tout l'hishtalshelut (chaîne des mondes), et jusqu'à ה' Elokim j'ai flétri en ce monde, car j'ai fait pencher moi-même et tout le monde vers le plateau de la dette ; et combien de tsadikim sont morts par moi, car ils sont saisis dans la faute de la génération ; et la mort des petits, j'ai versé le sang innocent.
Aussi j'ai flétri les animaux, car par la faute Il arrête les cieux et il n'y a pas de pateure pour le troupeau. Aussi aux princes commis sur les fleuves et les sources, car un fleuve séchera et se desséchera (Isaie 19,5), et une source est troublée, et un lieu de ruine.
Aussi à ceux qui sont commis sur les herbes : il n'est pas d'herbe en bas, etc. Aussi dans les sept planètes, et les commis, et les conducteurs du monde dans la bonté et dans les miséricordes : et les fautes affaiblissent leur force, et ils ne conduisent que comme maîtres du din.
Aussi aux anges qui demeurent dans les airs et dans les firmaments, pour les quatre côtés, commis à recevoir la tefila d'Israël ; et combien de camps saints que le Saint, béni soit-Il, a établis pour le profit et le bien de l'homme, pour faire entrer les tefilot d'un moucheron désespéré, répugnant, épuisé de force ; et ces armées n'ont pas d'autre ouvrage sinon de recevoir, et de couronner, et de baiser la tefila.
ועתה מסיבות החטאים שהשערים ננעלו בטלים הם ממלאכתם אשר הם עושים ולא זו בלבד אלא גם בעולם היצירה בהיכל לבנת הספיר שם המלאך מהריא"ל העומד לקבל התפילות היחיד אם היא הגונה ואם לאו דחי ליה לבר למעלה מפתח זה שערי דמעה ואופן א' רוכב על ת"ר חיות גדולות נוטל אותה תפילה באותן דמעות ובחטאים במלים ממלאכתם גם לחיה א' הנקרא בזק המתקן כל התפילות המתעכבים בחד רקיע עד שבא סנדלפון שנוטלם וקושרים עטרה בראש צדיק וכן כל התורה והמצות הנעשית בלילה אם יחטא האדם אינינו גם לחשמל א' שמו אורפני"אל שבהיכל עצם השמים ויגיע עלבון החוט' וכד אסגיאו וכאין החשמל הוה מאיר ומזהיר במיני מאורות כמנין חשמל וסי' באור פני מלך חיים. וכד אסגיאו חייבין אתחשך ואז כל העולם בדין הביטה וראה את חרפתך גם לד' אופנים שבהיכל נוגה ויגיע עלבון כשהנשמה חוטאת נוטלים דינה מהיכל הזכות ויוצאים חוץ להיכל ממקום קדושתם להלקותה וכן כשאלו הד 'אופנים מנדים לאדם המוציא דבר נבלה מפיו ומכריזין פלוני מנודה הוא אזדהרו בפלגי' דנזיפה וכי לאו עלבונה הוא גבייהו הא אמר רי"בל מעולם לא אחרימת לבר נש גם לכוחות הקדושים שהם במקום שנקרא תא הרצים שמלאכתם לרוץ להגן על ישראל משאר אומות והם רצים לקראת רצים אחרים מסטרא אחרא למהר איזה גזירה רעה על שונאי ישראל וסימן הרצים יצאו דחופים וגו' והעיר שושן צהלה ושמחה וכשאלו גוברים והעיר שושן נבוכה והכח שיש לרצים הקדושים הם תורה ומצות התחתונים העשויין במרוצת רגלים בגין למהוי דחט לפירקא וכיוצא וכשהאדם אין ברגלים וחוטא מגביר הרצים דסיטרא אחדא גם למלאכים המלוים לאדם ומגיע עלבון שמתאבלים עליו כשהוא חוטא גם לע"ב סנהדרין שבהיכל הזכות שאם זה חוט' במקום שהטייה לטובה הטייה לרעה וגם ענוש לצדיק לא טוב גם בהיכל אהבה שהיו באים שם הנשמות וכד גרמו חובין ואתחרב כי מקדשא לא עאלו תמן נשמתין אהרגין גם בהיכל זה יש כתות קדושים שנקראים גפנים ורמונים שכל מגמתם להכניס אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים ויורדין בשעת יחוד ק"ש ועולם ומעידים וכשהאדם חוטא ובמקום יחוד עושה פירוד במה עלבון הגיע להם שאין להן פה להליץ גם בהיכל הרצון ששם מרכבו ארגמן ובד גרמו חובין ואתחרב בית מקדשא בא מיכאל אפטרופא רבא דישראל להליץ טוב והיתה טענתו תבירא קמיה סטרא אחרא גם בהיגל קודש הקדשים ששם תרין כרובין ממטרון וסנדלפון שעל ידם נעשה היחוד ביומי דחול והעונות גורמין שלא יהיו פניהם איש אל אחיו גם לעולם הבריאה סוד כסא כבוד מגיע הפגם שהנשמות חצובות משם בו פוגם בשורש נשמתו וכביכול אין הכסא שלם גם לאדם מלכות הרוכב על הכסא מגיע העלבון ובפשעכם שלחה אמכם וכן נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כו' וכן מיומא דאתחריב מקדשא דחיוון לא הנעל קמוהו והמלאכים כשהם משוררים הם משוררים לבר וכן כד אסגיאו זכאין נקרא שדה של תפוחין וכד אסגיהו חייבין נקרא ענתות ולא זו בלבד אלא גם אל היסוד שבמקום שהיה נקרא נהר פלגיו ישמחו עיר הא-להים נקרא נהר יחרב ויבש גם מצד העונות נסתם השביל הפתוח ונפתח הסתום וטועמת מר ממות ולא זו בלבד אלא נצח והוד שתי שקתות המים ההוד נהפך למשחית כמ"ש (דניאל י, ח) והודי נהפך עלי למשחית הוד דוה כל היום דוה ובזה נצח ישראל המנצח נצחותו ולא זו בלבד אלא גם אל התפארת שמסתלק למעלה אל הבינה או אל הכתר מעשנן של אילו גם אל התורה כי נתחשבה ונתלבשה בעון אדם הראשון גם לכ"ב אותיות הרשומות בנשמה כשהאדם חוטא פוגם אותם כי על ידם נברא גם אל הגבורה שגורם להתקשר בגבורות חיצונות ליתן כח לחיצונות וזה עלבון גם אל החסד נכנע תחת דיני הגבורה גם לאבות דמיכין על חובי עלמא וכ"ש שאר צדיקים ששולט עליהם השונא כדי שלא ישגיחו ויתפללו על העולם ולא זו בלבד אלא גם אל הבינה שהיא שלא ישגיחו ויתפללו על העולם ולא זו בלבד אלא גם אל הבינה שהיא אם הבנים מסתלקת מעליהם ונעלמת בחכמה גם אל החכמה בסוד ויתעצב אל לבו מקום המחשבה אוי לי על בשרי כי מפני חטאי לא ישובו הדברים לסדרן והלכתן והרי דמי בידיהם מסור אזי לא כפי מה שהוספתי שנים הוספתי חטאים ורע ומר עזבי אתא דנים ונכתם עונו הלא הוא כמוס עמו ואין שבחה לפניו יתברך איכה הייתי על נפשי היקרה אכזרי ונטמאה בגלולי יצר בהנאת שעה ולא זכרתי ביום המות ואיך החלפתי בעולם עובר העולם עומד אשר יהיה לעולמי עד ולא יסור:
Et maintenant, à cause des fautes, les portes ayant été fermées, ils sont oisifs de leur ouvrage qu'ils font. Et non seulement cela, mais aussi dans le monde de la Yetsira (Formation), dans le palais de Livnat ha-Sapir, là se trouve l'ange Mahariel, qui se tient pour recevoir les tefilot de l'individu : si elle est convenable, et sinon il la repousse au-dehors.
Au-dessus de cette ouverture, les portes des larmes ; et une roue chevauche sur six cents grands vivants, elle prend cette tefila avec ces larmes ; et par les fautes ils cessent de leur ouvrage. Aussi à un vivant appelé Bazak, qui prépare toutes les tefilot qui s'attardent dans un firmament, jusqu'à ce que vienne Sandalfon, qui les prend, et ils lient une couronne à la tête du Tsadik ; et de même toute la Torah et les mitsvot faites de nuit : si l'homme faute, elles ne sont plus.
Aussi à un chashmal (esprit de feu) dont le nom est Orpeniel, qui est dans le palais de l'Essence des cieux, et l'offense du fauteur y parvient ; et lorsque les mérites se multiplient, ce chashmal luit et resplendit en espèces de lumières selon le nombre de חשמל, et le signe : à la lumière de la face du roi, la vie (Proverbes 16,15). Et lorsque les coupables se multiplient, il s'obscurcit, et alors tout le monde est dans le din : regarde et vois ta honte (Lamentations 5,1).
Aussi aux quatre roues qui sont dans le palais de Nogah, et l'offense y parvient : lorsque la nechama faute, elles prennent son jugement du palais du mérite, et elles sortent hors du palais, de leur lieu de sainteté, pour la frapper. Et de même lorsque ces quatre roues bannissent l'homme qui fait sortir une parole d'infamie de sa bouche, et elles crient : un tel est banni, prenez garde à une demi-réprimande ; et n'est-ce pas une offense pour elles ?
Voici, Rabbi Yehoshua ben Levi a dit : jamais je n'ai élevé la voix contre un fils d'homme. Aussi aux forces saintes qui sont dans le lieu appelé la chambre des coureurs, dont l'ouvrage est de courir pour protéger Israël des autres nations ; et elles courent à la rencontre d'autres coureurs de la sitra achra (l'Autre Côté), pour hâter quelque décret mauvais sur les ennemis d'Israël ; et le signe : les coureurs sortirent pressés, etc., et la ville de Shushan était dans l'allégresse et dans la joie (Esther 8,14-15) ; et lorsque ceux-là l'emportent : et la ville de Shushan était troublé (Esther 3,15).
Et la force qu'ont les coureurs saints, ce sont la Torah et les mitsvot des inférieurs, faites dans la course des pieds, afin d'être courant vers le chapitre, et choses semblables ; et lorsque l'homme n'est pas dans les pieds et qu'il faute, il fortifie les coureurs de la sitra achra. Aussi aux anges qui accompagnent l'homme, et l'offense y parvient, car ils sont en deuil sur lui lorsqu'il faute.
Aussi aux soixante-douze du Sanhédrin qui sont dans le palais du mérite : si celui-ci faute, à la place où le penchant était vers le bien, le penchant est vers le mal ; et aussi, punir le tsadik n'est pas bon (Proverbes 17,26). Aussi dans le palais de l'amour, où les nechamot venaient, et lorsque les fautes ont causé et que le Temple a été détruit, les nechamot n'y sont plus entrée.
Aussi dans ce palais il y a des troupes saintes appelées vignes et grenades, dont tout le dessein est de faire entrer l'amour entre Israël et leur Père qui est dans les cieux ; et elles descendent à l'heure de l'unification de la Keriat Chema et du monde, et elles témoignent ; et lorsque l'homme faute, et qu'à la place de l'unification il fait une séparation, quelle offense leur est parvenue, elles qui n'ont plus de bouche pour plaider. Aussi dans le palais de la volonté, où se trouve le char d'argaman, et lorsque les fautes ont causé et que la Maison du Temple a été détruite, Michaël est venu, le grand tuteur d'Israël, pour plaider en bien, et son argument était brisé devant la sitra achra.
Aussi dans le palais du Saint des saints, où se trouvent deux keruvim, Metatron et Sandalfon, par lesquels se fait l'unification aux jours de semaine, et les iniquités causent que leurs faces ne soient pas l'un vers l'autre. Aussi au monde de la Beria, secret du Trône de gloire, le flétrissement parvient : car les nechamot sont taillées de là, il flétrit la racine de sa nechama, et pour ainsi dire le Trône n'est pas complet.
Aussi à Adam Malkhut qui chevauche sur le Trône, l'offense parvient : et par votre crime votre mère a été renvoyée (Isaie 50,1). Et de même le Saint, béni soit-Il, a juré qu'Il n'entrerait pas dans le Jérusalem d'en haut, etc.
Et de même, depuis le jour où le Temple a été détruit, les vivants ne sont plus entrés devant Lui, et les anges, lorsqu'ils chantent, chantent au-dehors. Et de même, lorsque les mérites se multiplient, il est appelé champ de pommiers, et lorsque les coupables se multiplient, il est appelé Anatot.
Et non seulement cela, mais aussi au Yesod : là où il était appelé un fleuve, ses ruisseaux réjouissent la ville de Elokim (Psaumes 46,5), il est appelé un fleuve séchera et se desséchera. Aussi, du côté des iniquités, le sentier ouvert a été bouche et le bouche a été ouvert, et elle goûte plus amer que la mort.
Et non seulement cela, mais Netsa'h et Hod, les deux abreuvoirs des eaux : le Hod s'est tourné en ruine, comme il est écrit (Daniel 10,8) : et mon hod s'est tourné sur moi en ruine ; Hod est malade tout le jour, malade ; et par là, Netsa'h d'Israël qui vainc, sa victoire. Et non seulement cela, mais aussi à la Tiferet, qui se retire en haut vers la Bina ou vers le Keter, à cause de la fumée de ceux-ci.
Aussi à la Torah, car elle s'est assombrie et s'est vêtue du péché du premier homme. Aussi aux vingt-deux lettres inscrites dans la nechama : lorsque l'homme faute, il les flétrit, car par elles il a été créé.
Aussi à la Guevoura, car il cause de s'attacher aux guevourot externes, pour donner force aux externes, et c'est une offense. Aussi au 'Hessed, abaissé sous les dinim de la Guevoura.
Aussi aux Pères qui dorment à cause des fautes du monde, et kal va-homer (à plus forte raison) les autres tsadikim, sur lesquels l'ennemi domine afin qu'ils ne veillent pas et ne prient pas sur le monde. Et non seulement cela, mais aussi à la Bina, qui est la mère des enfants : elle se retire d'eux et se cache dans la 'Hokhma.
Aussi à la 'Hokhma, dans le secret de : et Il s'affligea vers son cœur (Genèse 6,6), le lieu de la pensée. Malheur à moi sur ma chair, car à cause de mes fautes les choses ne reviendront pas à leur ordre et à leur cours, et voici mon sang est livré en leurs mains.
Alors, ce n'est pas selon ce que j'ai ajouté d'années que j'ai ajouté : j'ai ajouté des fautes ; et mauvais et amer, ceux qui L'abandonnent sont jugés, et son iniquité est empreinte : n'est-elle pas serrée auprès de Lui, et il n'y a pas d'oubli devant Lui, qu'Il soit béni. Comment ai-je été sur mon âme précieuse un cruel, et elle s'est souillée aux idoles du penchant dans le plaisir d'une heure, et je ne me suis pas souvenu du jour de la mort ; et comment ai-je échangé, pour un monde qui passe, le monde qui se tient, qui sera pour les éternités, et qui ne s'écartera pas.
בושתי וגם נכלמתי כסתה כלימה פני בבושת גנב כי ימצא אוי לאותה בושה בזכרי במרדי במלך ה' צבאות הלא אבוש ואכלם איך עלה על לבי למרוד לפניו הלא מלא כל הארץ כבודו ומצפוני ונגלי עיניו רואות נפשי שחי לעפר השפילי ובכל יום ויום נהוג נזיפה בעצמך שעה אחת ותשב לארץ יחף והתפלשי בעפר ובלך נשבר בקרבך ביגון ואנחה נפש נענה מרה כלענה והכנעי בכל הכנעות שבור תאותך במלאכך מעודה הנאתך משוך ידך אף בשבתות וימים טובים ואל תתן לנשים חילך וקצר שינתך ותחת בגדי חמודות מבשרך אל תתעלם לבוש שק ותראי הכנעתך גם בדיבורך וברמיזך ובכל התנועות:
J'ai eu honte et je me suis aussi confondu ; la honte à couvert mon visage, dans la honte d'un voleur lorsqu'il est trouvé (Jérémie 2,26). Malheur à cette honte, lorsque je me souviens de ma révolte contre le Roi, ה' Tsevaot.
Ne rougirai-je pas et ne serai-je pas confondu : comment est-il monté sur mon cœur de se révolter devant Lui ? Voici, toute la terre est pleine de Sa gloire (Isaie 6,3), et mon caché et mon découvert, Ses yeux voient.
Mon âme, courbe-toi jusqu'à la poussière, abaisse-toi ; et chaque jour, pratique sur toi-même une réprimande une heure, et assieds-toi à terre pieds nus, et vautre-toi dans la poussière, et ton cœur brisé au-dedans de toi, dans le chagrin et le soupir, âme affligée, amère comme l'absinthe ; et humilie-toi de toutes les humiliations. Brise ton désir dans ton aliment ; de l'ornement de ton plaisir retire ta main, même aux Chabbats et aux jours de fête ; et ne donne pas aux femmes ta vigueur (Proverbes 31,3), et raccourcis ton sommeil ; et à la place des vêtements désirables, de ta chair ne te détourne pas (Isaie 58,7) : revêts le sac, et que ton humiliation se voie aussi dans ta parole, et dans ton signe, et dans tous les mouvements.