Tout Rav Youda non spécifié est Rav Youda fils de Rav Ye'hezkel, tout Rabbah non spécifié est Rabbah bar Nahmani, et tout Rav Nahman non spécifié est Rav Nahman bar Its'hak. Le Chla rapporte de Rachi que d'un homme important comme Rav ou Rabbah on objecte comme s'il était écrit dans la Michna ou dans une beraita ; selon Rachi dans Gittin, Rav Nahman non spécifié est Rav Nahman bar Yaakov. Voici les amoraïm qui étaient deux sous un même nom, parmi eux deux Rav Its'hak bar Avdimi, deux Rav Kahana et deux Ravina.
Aussi : l'origine des noms Abaye et Nahmani ; Rabbi Zeira, appelé le petit aux jambes brûlées pour s'être éprouvé au feu ; selon le Maharik, les disciples disent « tes compagnons ont dit » plutôt que « ton Rav a dit ».
כל רב יודא סתם הוא רב יודא בריה דרב יחזקאל הגה"הרש"י בפ' המניח סוף (בבא קמא ד' ל"ג) כתב וז"ל ה"ג ה"נ רבה אמרה דאמר רבה. רבה אדם חשוב היה ומאדם חשוב כגון רב או רבה פרכינן כאלו כתוב במשנה או בברייתא עכ"ל:כל רבה סתם הוא רבה בר נחמני.
(הגה"ה ושם אביו נחמני כידוע בהרבה מקומות בתלמוד ונקרא אביי לפי שהיה שם אבי רבו נחמני ומפני כבוד אביו שלא לקרותו בשמו אפילו לאדם אחר ששמו כשמו החליף לו שמו וקראו בזה הכינוי אביי רמז ששמו כשם אביו וי"א להיפך שעיקר שמו אביי היה ועל שם שגדלו רבה בר נחמני בתוך ביתו ולמדו תורה שהיה יתום השיא את שמו נחמני ע"ש אביו וכן פרש"י בגיטין. ונתנו סימן על יתום כי זה מרומז בשם אביי ר"ת אשר בך ירוחם יתום.
ורש"י ז"ל כתב בסוף הוריות דף י"ג דאית' דאמרי דבלשון גנאי קרוי ליה נחמני כלומר עדין אתה תלמידו של רב נחמן עכ"ל):
Tout Rav Youda non spécifié est Rav Youda fils de Rav Ye'hezkel. Glose : Rachi, au chapitre Ha-Meniah, a la fin (Bava Kama folio 33), a écrit, et voici son langage : ainsi nous lisons : ainsi aussi Rabbah l'a dite, car Rabbah a dit.
Rabbah était un homme important, et d'un homme important comme Rav ou Rabbah nous objectons comme s'il était écrit dans la Michna ou dans une beraita. Jusqu-ici son langage.
Tout Rabbah non spécifié est Rabbah bar Nahmani. (Glose : et le nom de son père est Nahmani, comme il est connu en beaucoup de lieux dans le Talmud.
Et il était appelé Abaye parce que le nom du père de son maître était Nahmani, et à cause de l'honneur de son père, pour ne pas l'appeler par son nom même pour un autre homme dont le nom est comme son nom, il lui changea son nom et l'appela par ce surnom Abaye, indice que son nom est comme le nom de son père. Et il y a qui disent l'inverse : que son nom principal était Abaye, et du fait que Rabbah bar Nahmani l'a élevé dans sa maison et lui a enseigné la Torah, car il était orphelin, il lui assigna le nom Nahmani d'après son père ; et ainsi a expliqué Rachi dans Gittin.
Et l'on a donné un signe sur l'orphelin, car cela est indiqué dans le nom Abaye, initiales de אשר בך ירוחם יתום (Hoshea 14,4). Et Rachi, de mémoire bénie, a écrit à la fin de Horayot folio 13 qu'il y a ceux qui disent que par un langage de mépris on l'appelait Nahmani, c'est-à-dire : tu es encore le disciple de Rav Nahman.
Jusqu-ici son langage.)
ורב נחמן סתם הוא רב נחמן בר יצחק ודעת רש"י בגיטין בפרק כל הגט (גיטין דף ל"א) ולדעתו הוא רב נחמן בר יעקב ועיין שם בתוספות ובפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ג) ובפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף מ"ו:)
Et Rav Nahman non spécifié est Rav Nahman bar Yitschak. Et l'avis de Rachi dans Gittin, au chapitre Kol ha-Get (Gittin folio 31), et selon son avis c'est Rav Nahman bar Yaakov.
Et vois là dans les Tossefot, et au chapitre Mi she-Hotziuhu (Erouvin folio 43), et au chapitre Hezkat ha-Batim (Bava Batra folio 46b).
קטינא חריך שקי הוא רבי זירא ונקרא כן לפי שהיה בודק את עצמו בכבשן האש אי שלט ביה אור של גיהנם יומא חד יהבו ביה רבנן עינייהו וקטיג' לפי שר' זירא איש קצר היה כן הוא במסכת בבא מציעא פרק השוכר את הפועלים (פה, א)
Katina harikh shakkei (le petit aux jambes brûlées) est Rabbi Zeira, et il a été appelé ainsi parce qu'il éprouvait sa personne dans la fournaise du feu, si le feu de Guehinom avait pouvoir sur lui. Un jour les Sages posèrent leurs yeux sur lui et il fut brûlé ; et Katina, parce que Rabbi Zeira était un homme de petite taille.
Ainsi est-il dans le traité Bava Metsia, chapitre Ha-Sokher et ha-Poalim (85a).
אלו הן האמוראים שהיו שנים בשם אחד תרי רב יצחק בר אבדימי הוו אחד רבו של רב ואחד בזמן רבא תוספות ריש יבמות תרי רב ירמיה הוו אחד בימי שמואל תרי רב הונא הוו כן יראה מהתוספות פ"ק דגיטין דף מ"א. תרי רב המנונא הוו א' תלמיד דרב ואחר חבר לרב חסדא פרק הדר (עירובין דף ס"ג) תרי רב אדא בר אהבה הוו א' חבר לרב ושמואל וא' תלמיד דרבא כמ"ש התוספות בפר' סדר תעניות תרי רב מרי בר איסק הוו א' בימי רב אשי וא' בימי רב חסדא יבמות תוספות דף כ"א תרי רבי שמעון בן יהוצדק הוו א' רבו של ר' יוחנן תרי רבינ' הוו כמ"ש הרא"ש בפרק אלו טרפות תרי רב כהנא הוו רב כהנא הראשון תלמיד חבר לרב רב כהנ' חמוה דרב משרשיא תלמיד רבא והיה בזמן רב אשי כתב מהרי"ק בכללי תלמוד שלו התלמידים כשיזכירו רבו של רבם בפניו לאו אורח ארעא לומר לרב רבך אמר כך וכך אלא יאמרו חביריך אמרו כך וכך בפירקא קמ' דר"ה (לא, ב), עכ"ל:
Voici les amoraim qui étaient deux sous un même nom. Il y avait deux Rav Yitschak bar Avdimi : l'un le maître de Rav, et l'un au temps de Rava ; Tossefot, début de Yevamot.
Il y avait deux Rav Yirmeya : l'un aux jours de Shmuel. Il y avait deux Rav Huna : ainsi paraît-il des Tossefot, premier chapitre de Gittin folio 41.
Il y avait deux Rav Hamnuna : l'un disciple de Rav, et un autre compagnon de Rav Hisda ; chapitre Ha-Dar (Erouvin folio 63). Il y avait deux Rav Ada bar Ahava : l'un compagnon de Rav et de Shmuel, et l'un disciple de Rava, comme ont écrit les Tossefot au chapitre Seder Taanitot.
Il y avait deux Rav Mari bar Isak : l'un aux jours de Rav Ashi et l'un aux jours de Rav Hisda ; Yevamot, Tossefot folio 21. Il y avait deux Rabbi Shimon ben Yehotzadak : l'un le maître de Rabbi Yo'hanan.
Il y avait deux Ravina, comme a écrit le Roch au chapitre Elu Terefot. Il y avait deux Rav Kahana : Rav Kahana le premier, disciple-compagnon de Rav ; Rav Kahana, beau-père de Rav Mesharshia, disciple de Rava, et il était au temps de Rav Ashi.
Le Maharik a écrit dans ses Kelalei Talmud : les disciples, lorsqu'ils mentionnent le maître de leur maître devant lui, ce n'est pas la voie du pays de dire au Rav : ton Rav a dit telle et telle chose, mais ils diront : tes compagnons ont dit telle et telle chose. Au premier chapitre de Roch Hachana (31b).
Jusqu-ici son langage.