« L'honneur d'Elokim est de cacher une chose » (Proverbes 25,2). Pour le Chla, au-dessus des secrets que le Rambam voit dans les aggadot et les derachot, sont les secrets de la Kabbalah au secret de Ses Noms : la Torah tout entière est Ses Noms, ainsi les paroles de Razal. Quand ils parlent des inférieurs, ils font allusion aux supérieurs. L'exagération des versets et des Midrachim paraît vide du côté de l'existence en bas, mais de sa racine en haut elle est très grande : « s'il est vide, c'est de vous ». Le sens simple, leurs essences, est en haut ; ce que l'on croit être le sens simple est un vêtement.
Aussi : le sefer Otzar ha-Kavod de Rabbi Todros ha-Levi sur les aggadot selon le secret ; le signe הבא"י du Maharama de Fano ; un dit de Rabba bar bar 'Hanna dans le Rayia Meheimna, paracha Pin'has
כלל כבוד א-להים הסתר דבר בכלל הקודם לזה הבאתי דברי הרמב"ם שהפליג בסיפור שבח ההגדות ודרושים ואיך שמרמזים נפלאות אשריו אשרי דבריו אבל מ"מ יש גבוה על גבוה סודות הגנוזות שהם גבוהות מסודות שחושב הרמב"ם בביאור ההגדות והדרושות והם סודות חכמת הקבלה בסוד שמותיו יתברך כמו שהתורה כולה שמותיו כן דברי רז"ל וזהו אמיתות הענין ומי שזכה לראות מאורות סודות הקבלה אז ישכיל ויבין נפלאים והפל' פלא בדברי רז"ל והרב המקובל ר' טודרוס הלוי חיבר ספר נקרא אוצר הכבוד והוא ביאור האגדות ע"פ הסוד ועוד יש דברים כהנה וכהנה בסודות רז"ל וע"ז נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים כי לדבר ממדותיו של הקב"ה בסוד שמותיו אין לדבר סוף ותכלית כלל הענין כשהם מדברי' בתחתונים רומזים בעליונים ומה שהבי' שלטי הגבורים בשם ר"י אז ענין דברי הבאי בפסוקים ובמדרשים דבריו הם הבאי אבל הענין הוא ע"ד כי לא דבר רק הוא מכם ודרז"ל אם רק הוא מכם הכוונה בזה הדיבור הוא רק מצד מציאותו למטה אבל מצד שורשו למעלה הוא גדול במאוד וזה"ש מכם הוא רק כלומר מצד המציאות שלכם למטה נראית רק והבאי כענין ערים גדולות ובצורות בשמים מצד בחינתם למטה הוא דברי הבאי אבל מצד שרשם וכחם של מעלה דהיינו כח האמורים למעלה יש לו אחיזה גדולה בשרשו ומתפשט כחו במאוד במערכת השמים זהו' ע"ד המוזכר בזוהר ובתיקונים אית הכל ואית הכל אית הכל למטה והוא הבל הבלים אבל יש הכל למעלה והוא ההבל של תורה והב"ל הוא לה"ב אש קול ה' חוצב להבות אש ונגד שבעה הכלים של מטה אומר כמתן תורה שבעה קולות וקול הבל פה והם ז' הבלים של מעלה כן הענין הבאי כמו הכל ועוררני לזה החכם מהרמ"ע ז"ל ונת סימן לדבר הבא"י ר"ת הג"ה ברכ"ו א"ת ה' כי למעלה בשרשו הוא שפע רב וברוך ה' לעולם אמן ואמן:
Kelal Kevod Elokim hester davar : l'honneur d'Elokim est de cacher une chose (Proverbes 25,2). Dans le kelal qui précède celui-ci j'ai apporté les paroles du Rambam qui a exalté le récit de la louange des aggadot et des derachot et comment ils font allusion à des merveilles ; heureux est-il, heureuses sont ses paroles.
Mais néanmoins il y a plus haut au-dessus de plus haut des secrets cachés qui sont plus hauts que les secrets que le Rambam pense dans l'explication des aggadot et des derachot, et ce sont les secrets de la sagesse de la Kabbalah au secret de Ses Noms, qu'Il soit béni : de même que la Torah tout entière est Ses Noms, ainsi les paroles de Razal. Et c'est la vérité du sujet.
Et qui a mérité de voir les lumières des secrets de la Kabbalah, alors il comprendra et entendra des merveilles et une merveille de merveille dans les paroles de Razal. Et le rav kabbaliste Rabbi Todros ha-Levi a composé un sefer appelé Otzar ha-Kavod, et c'est l'explication des aggadot selon le secret.
Et il y a encore des choses comme celles-ci et comme celles-ci dans les secrets de Razal. Et sur ceci il est dit : plus longue que la terre est sa mesure et plus large que la mer (Job 11,9), car pour parler des attributs du Saint, béni soit-Il, au secret de Ses Noms, il n'y a à la parole ni fin ni terme.
Le principe du sujet : quand ils parlent des inférieurs, ils font allusion aux supérieurs. Et ce qu'ont apporté les Shiltei haGiborim au nom du Riaz (Rabbenou Yeshaya Aharone) alors, le sujet des paroles d'exagération dans les versets et dans les Midrashim : ses paroles sont exagération.
Mais le sujet est selon la voie de : car ce n'est pas une chose vide de vous (Deutéronome 32,47), et Razal ont exposé : s'il est vide, c'est de vous. L'intention en ceci : la parole est vide du côté de son existence en bas, mais du côté de sa racine en haut elle est très grande.
Et c'est ce qui est dit : de vous, il est vide, c'est-à-dire du côté de votre existence en bas elle paraît vide et exagération, comme le sujet des villes grandes et fortifiées jusqu'aux cieux (Deutéronome 1,28) : du côté de leur aspect en bas ce sont paroles d'exagération, mais du côté de leur racine et de leur force d'en haut, c'est-à-dire la force de ceux qui sont dits en haut, il a une grande prise dans sa racine et sa force se déploie beaucoup dans le système des cieux. C'est selon la voie mentionnée dans le Zohar et dans les Tikounim : il y a הכל (le tout) et il y a הכל ; il y a הכל en bas et c'est vanité des vanités, mais il y a הכל en haut et c'est le hevel de la Torah, et הבל est להב, flamme de feu.
La voix de ה' taille des flammes de feu (Psaumes 29,7). Et en regard des sept הכל d'en bas, il dit comme au don de la Torah sept voix, et la voix du hevel de la bouche, et ce sont les 7 hevelim d'en haut.
Ainsi le sujet de l'exagération est comme הכל. Et le sage Maharama (Moreinou haRav Rabbi Menahem Azaria de Fano), de mémoire bénie, m'a éveillé à ceci, et il a donné un signe à la chose : הבא"י, initiales de הג"ה ברכ"ו א"ת ה', car en haut dans sa racine c'est un flux abondant, et béni soit ה' à jamais, amen et amen (Psaumes 89,53).
ומאמרי רבה בר בר חנה בפרק הספינה (ב"ב עג, ב) שזכרם ריא"ז כמו שהבאתיו בכלל שלפני זה חוץ מכבודו לא ידע ערכם כי אלו המאמרים בהם סודות גדולות ונפלאים ונזכיר מאמר אחד מהם בדברי מרע"ה אשר גילה לרשב"י ע"ה וממנו תלמוד לכל המאמרים ודבר זה תמצא ברעיא מהימנא פרשת פנחס (רטז, א) וז"ל, ואע"ג דאוקמות רבנן במילין אחרנין שבעין פנים לתורה דהכי אורח מארי רזין אמרין מרגלית לתלמידיהון ולא אשתמודען בי' ברמיזה אהדר לון ההיא מלה במלי שחוק כגוונא דההוא דאמר דביצה אחת אפילת שיתין כרכין ואתת ביצה ונפלת מן עופה דפרח באוירא ומחאת אילין שיתין כרכין ומארי דליצנות' אמרו דלא אמר ליה האי אלא דבר נש כתב ששים כרכים ואת' ביצה דנפלת מעופה ומחקת שתין כרכין דכתיב' וח"ו דאמרי אורייתא אמרין מילין דשחוק ודברים בטלים בדאורייתא אלא אוקמווה אפרוחים אלו מארי משנה או בצים אלו מארי מקר' וכגוונא דנפל ההוא נפל דאיהו בר נפלי נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורא בביצה ובגינ' אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ונפל עמה ס' המה מלכות דאינון כריכין בה כגון כיצד כורכין את שמע ואינון לקביל ששים מסכתות ועלמות אין מספר אלין בתולות אחרי' רעותי' דאינון הלכות דלית לון חושבן וההוא נפיל איהו בן י"ה איהו בתוך נ' תרעין דבינה דהיינו י"ה חמש זימנין עשר ו' איהי נפיל דנפל בתר ההיא דאתמר איך נפלת משמים הילל בן שחר ואקרי נפול ולא נפל ולא נופל בגין דבי' י"ו ונחית בהון לגבי ה' ה' דאתמר בהון ותלכנה שתיהן הה"ד שלח תשלח חד מבית ראשון ותניינ' מבית שני לאקמ' לון הה"ד "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ עד כאן לשונו הרי לך ענין מאמר א' ממאמרי רבה ב"ה חנה וכן הם כולם למי שעינים לו לראות וזכה למאורות:
Et les dits de Rabba bar bar Hanna au chapitre ha-Séfinah (Baba Batra 73b) que le Riaz a mentionnés, comme je les ai apportés dans le kelal d'avant celui-ci : hors de son honneur, il n'a pas connu leur valeur. Car ces dits, il y a en eux de grands secrets et des merveilles.
Et nous mentionnerons un dit d'entre eux dans les paroles de Moché notre maître, paix sur lui, qu'il a révélées à Rashbi (Rabbi Shimon bar Yochaï), paix sur lui, et de lui un enseignement pour tous les dits. Et cette chose, tu la trouveras dans le Rayia Meheimna, paracha Pinhas (216a), et voici son langage : et bien que les Sages les aient établis en d'autres paroles, soixante-dix faces à la Torah, car ainsi est la voie des maîtres des secrets : ils disent une perle à leurs disciples et ils ne sont pas reconnus en elle, par allusion ; il leur renvoie cette parole en paroles de plaisanterie, à la manière de celui qui a dit qu'un œuf a abattu soixante villes, et un œuf est venu et est tombé d'un oiseau qui volait dans l'air et a frappé ces soixante villes.
Et les maîtres de la moquerie ont dit qu'il n'a dit cela que : un homme a écrit soixante volumes et un œuf est venu qui est tombé d'un oiseau et a effacé soixante volumes écrits. Et à D.ieu ne plaise que ceux qui disent la Torah disent des paroles de plaisanterie et des choses vaines dans la Torah.
Seulement ils l'ont établi : les oisillons, ce sont les maîtres de la Michna, ou les œufs, ce sont les maîtres de l'Écriture. Et à la manière de la chute de ce tombé qui est bar nafli (fils du tombé), chute d'un œuf qui est un etrog, sa mesure est un œuf, et à cause de cela il a été dit : en ce jour-là J'élèverai la soukka de David qui tombe (Amos 9,11).
Et il est tombé avec elle : soixante sont-elles, Malkhut (Cantique 6,8), qui sont enveloppées en elle, comme : comment enveloppe-t-on le Chema, et elles sont en regard de soixante traités. Et des jeunes filles sans nombre (Cantique 6,8), ce sont des vierges après elle, ses compagnes, qui sont des halakhot qui n'ont pas de compte.
Et ce nafil, il est fils de youd-hé ; il est au-dedans des 50 portes de Binah, c'est-à-dire youd-hé cinq fois dix. Le vav, c'est le nafil qui est tombé après celle dont il est dit : comment es-tu tombé des cieux, Hélel ben Shahar (Isaie 14,12).
Et il est appelé נפול et non נפל et non נופל, parce qu'en lui est youd-vav, et il descend par eux vers le hé et le hé, dont il est dit d'elles : et elles marchèrent toutes deux (Ruth 1,19). C'est ce qui est écrit : tu renverras, tu renverras (Deutéronome 22,7), l'un du Premier Temple et le second du Second Temple, pour les élever.
C'est ce qui est écrit : ישמחו השמים ותגל הארץ (Psaumes 96,11), initiales du Nom. Jusqu-ici ses paroles.
Voici pour toi le sujet d'un dit des dits de Rabba bar bar Hanna, et ainsi ils sont tous pour qui a des yeux pour voir et a mérité les lumières.
ומ"ש עוד הריא"ז כי העיקר הוא הפשוטו כו' דע שדבר אמת דיבר אבל לא כפי הבנתו ויש בזה סוד הארכתי בו בס"ד בהקדמ' שלי הנקראת תולדות אדם בענין דרוש למה נקרא לשונינו לשון קודש ושם ג"כ דרוש התוארים הנזכרים בהש"י ושם מבואר דאותיות התורה ותיבותי' הם למעלה ומה שאנו מכניס בהם דברים הם בהשאלה כמו ידות כלים הוא בהשאלה מידות בני אדם שיש בהם אחיזה ועל האמת יד האדם בעצמו היא בהשאלה ממקום גבוה הנקרא יד וגבוה מעל גבוה ועצם האותיות והתיבות הם למעלה ולמטה הם בהשאלה ומתלבשות כמו הגשמי שהו' התלבשות הרוחני ועיין שם באורך כי רב הוא נמצא פשוטן של דברים כלומר עצמיותיהן הוא למעלה ומה שאנחנו סוברין שהוא פשוטו הוא התלבשות והתלבשות דהתלבשות ואשרי להמשכיל ומבין וישמע ויוסיף לקח:
Et ce qu'a dit encore le Riaz, que le principal est le sens simple, etc. Sache qu'il a dit une chose vraie, mais non selon sa compréhension.
Et il y a en ceci un secret ; je me suis étendu là-dessus, avec l'aide du Ciel, dans mon introduction appellee Toldot Adam, au sujet du derush pourquoi notre langue est appellee langue sainte, et là aussi le derush des attributs mentionnés du Saint, béni soit-Il. Et là il est expliqué que les lettres de la Torah et ses mots sont en haut, et ce que nous introduisons en eux de choses, c'est par emprunt, comme les anses des vases : c'est par emprunt des mains des hommes en lesquelles il y a une prise.
Et selon la vérité, la main de l'homme elle-même est par emprunt d'un lieu haut appelé Yad, et plus haut au-dessus de plus haut (Ecclésiaste 5,7). Et l'essence des lettres et des mots, ils sont en haut, et en bas ils sont par emprunt et se vêtissent, comme le corporel qui est le vêtement du spirituel.
Et vois là-bas en longueur, car c'est abondant. Il en résulte que le sens simple des choses, c'est-à-dire leurs essences, est en haut, et ce que nous pensons être le sens simple est un vêtement et un vêtement du vêtement.
Et heureux qui comprend et entend, et il écoutera et ajoutera de l'enseignement (Proverbes 9,9).