Le Chla rapporte du Korban Aharon pourquoi l’on commence par le kal va-'homer : on part de la force de l’opposition, car « deux écrits qui viennent comme un » n’enseignent pas. À ses yeux, le kal va-'homer « revient à sa vigueur ». La seconde face est le retour du din par « mah matsinu » (quoi avons-nous trouvé) : les cas-sources sont écrits pour leurs autres lois, comme au chapitre Ha-poalim. Une glose précise qu’on n’élève la réfutation « côté sévère » que si le questionneur ignore d’autres lois justifiant ces écritures ; parfois on l’élève aussi sur un kal va-'homer, comme en Sotah.
ובספר קרבן אהרן כתב תירוץ למה התחיל בק"ו וז"ל ולזה נאמר שהטעם הוא מפני שדבר נכתב בב' נושאים הוא ב' כתובים הבאים כאחד שאין מלמדים אחד שנוכל ללמוד חד מחבריה וכתבו הכתוב בשניהם שאין זה אלא לומר שאינו מלמד לאחרים ואינו אלא באלו לבד ולזה נתחיל ללמוד מכח הניגוד בק"ו ממה שיעדיף הלמד על המלמד בקול' או בחומר' וכאשר נפרוך על זה הניגוד בחומר' נמצאת במלמד ובזה לא יוכל ללמוד הבלתי שוה אחר שאין לו זאת החומרא ונוכיח ממקומו אחר שאין זאת החומרא המסבבת אז יהיה בידינו ב' מלמדים אשר הושוו בחומר' זאת ונלמוד מהם לא מכח ההשוואה לבד שאלו היה כך לא היו מלמדים אלא ממה שהם חלוקים זה מזה כי לזה הוצרך ללמד הדין ר"ל הקול' או החומר' בשניהם כי בזה לא היו יכולין ללמוד זה מזה וזה למדנו אותו מצד הק"ו והפרכות כי בזה זכינו למצוא ב' מלמדים שוים בדבר א' כי לזה מן השיווי נלמוד לשויים אליו והחילוק יועילנו כדי שלא יהיו ב' כתובים הבאים כאחד עכ"ל אבל הנראה בעיני כתבתי שהק"ל חוזר לאיתנו. הפן השני הלימוד של חוזר הדין המתחיל במה מצינו שאז לא מצינו חומר' בלמד אלא במלמדים יש בכל א' וא' חומר' בפני עצמו.
ואם כן קשה לכתוב רחמנא הלמד ולשחוק מהמלמדים וניתי בק"ו מהלמד דהא הם חמירי טפי בשלמ' בפן הראשון שבא ללמוד בק"ו שגם בלמד יש חומרא לא קשה לכתוב הלמד דאלו היה כתב הלמד למשל היה כותב חופה קונה לא מצי ללמוד מהם כסף וביאה דאיכא למיפרך מה לחופה שקונה שכן גומר אבל המה הצד שלומד במה מצינו קשה ונראה דאין זה קשיא דיודע תלמוד דאצטריך לכתוב המלמדים להלכותיהן ליתר דינים שבהם ומאחר שנכתבו או ממיל' משתמע ג"כ זה הדין שדנין עליו ובאים ללמוד מהם במה הצד. וכדאיתא בסוגי' שהבאתי לעיל מפרק הפועלים דמעיקר' בעי למילף מכרם וקמה ובמסקנה דאייתו כרם אמר דכתבו להלכותיו כן הוא בכל מה הצד וההלכות של המלמדים שבעבורם נכתבים היו ידועים לבעלי התלמוד אבל כשלא יש בהמלמדים שום חידוש הלכות רק זה הדבר שאנחנו לומדים עתה בודאי הוא קשה לכתוב הלמד שאין בו חומר וניתו מיניה המלמדין שיש בהן חומרות.
הגה"הכשאין חומרא במלמדין כלל ונכתבו שניה' פשיטא שאין לומדים מהם דזהו ב' כתובים הבאים כאחד שאין מלמדין אלא אפילו כי אצריך צריכי שיש בכל א' חומרא אחרת שאינה באחר א"כ לא נמצא בלמד ג"כ איזה חומרא אחרת קשה לכתוב הלמד וניתו הנך תרוייהו מיניה:ובזה יתורץ קושיה גדולה שנתחבטו בה בעלי תוספות והמפרשים שבאו אחריהם ואעתיק דברי הליכות עולם כי שם נזכרים דבריהם. וז"ל ואם נמצ' שום מעלה השוה בשניהם שאינה בלמד עושין ממנה פירכא לשבור המה הצד כמו חדא מתרתי כדקאמר בכל דוכתא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן כך וכך תאמר בזה שאינו שוה להם בכך ובכל דוכתא לא פריך על מה הצד אלא מצד שוה שבשניהם כמ"ש אבל לא לחבר החומרות או הקולות הראשונות אעפ"י שאינם דומות ולפרוך מצד שיש בהן צד חמור או צד קל.
ובמקומות מיוחדים מצינו דפריך הכי כגון פרק אלו נערות (כתובות לב, א) וכיוצא בו דקאמר שכן יש בהן צד חמור או שכן יש בהן צד קל. וכבר נתחבטו בו הראשונים וגם האחרונים לא סרו מלהתחבט בו דקאמר התם במסקנה גבי כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונה משלם מילקא לא לקי גמר לה במה הצד של חובל בחבירו ועד זוכם ופריך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור פירוש החומרות הראשונות שאמרו החובל חייב בחמשה דברים ועדים זוממים אין צריך התראה וכדפירש רש"י ז"ל וכיוצא בו התם שכן יש בהן צד קל.
ופליאה דעת הכל דאם באת לחבר החומרות ולא בעי צד שוה א"כ בטלת כל מה הצד שבתלמוד ולא הנחת חיי לכל מה הצר שאין לכל מה הצד שאין בשניהם חומרות או קולות חלוקות. ומתוך הדחק יש מי שאומר דהתם הכי פריך שכן יש בהן צד חמור משונה מאוד שאין כיוצא בו מעולם שחובל משלם חמשה דברים ומשונה מאוד משאר מזיקין שאין משלמין אלא נזק.
ועדים זוממים נמי שאין צריכין התראה משונים משאר. וכבר מחו לה להאי פירוק' אמוהא בקדושין עי"ש ויש מי שנדחק לקיים השטה דפריך כמו בכל דוכתא והכי קאמר שיש בהן צד חמור שוה בעדים זוממים כמו בחובל בחבירו דהיינו חומרא דחמשה דברים שייכ' נמי בעדים זוממין וכגון שהעידו על א' שחבל בחבירו והוזמו דמשלמין ה' דברים גם זה איננו שוה מצד הלשון דודאי צד חמור לא משמע הכי גם אי אפשר להעמידו במקומות אחרים דפריך הכי עוד ראיתי דוחקים אחרים ולא ראיתי דבר מוסכם ולכך איני רוצה להאריך במקום שאמרו לקצר עד יבא מורה צדק עכ"ל.
וז"ל רבינו יוסף קארו ז"ל בכללי תלמוד שלו שהוסיף על הליכות עולם מ"ש שנתחבטו בא הראשונים והאחרונים על הא דפריך בפרק אלו נערות שכן יש בהן צד חמור שכן יש בהן צד קל. מצאתי כתוב בשם הרמב"ן ממוס"ה ז"ל וז"ל ואני הכותב היה דעתי לומר שאפילו מחומרות חלוקות יקשה צד חמור כדפרש"י ז"ל ובתנאי שלא יבנה מתחלה הדין על ק"ו כי אם על מה מצינו דכיון דבמלמד אין שום מעלה על המתלמדין וכבר מצינו בכל א' מהם מעלה מיוחדת על הלמד א"כ אין לי ללמוד מהם ליתן זה בלמד דאי אמרת נלמוד א"כ למה טרח קרא לכתוב דין זה בשני מקומות לכתוב בלמד הקל וניתי תרוייהו מיניה.
וכהאי גונא אקשינן בתלמוד' לישמעינן קילת' וכל שכן חמירת' אלא מדהקפידה תורה לכתוב דין זה בהנך דחמירי אף על פי שאין חומרתן שוה שמע מינה דלא ילפינן מינייהו אבל כשהתחלנו בק"ו אין להקשות כן לכתוב בלמד וכ"ש במלמדים דחמירי בהני תרי חומרי דאית בההכי נמי איכא חומרא בלמד אותה שעשינו ממנה ק"ו מתחלה ולא הוו ילפינן מינה. וההיא דאלו נערות תחלתו מה מצינו וההיא דפרק כל הבשר אע"פ דמייתי ק"ו אינו ק"ו ממש אלא כמו מה מצינו.
וסוגיא דפרק ב' רי"ט בשמעתא דסמיכה סומכת דברי אלה. וכן הדעת נותן אם לא נמצא הכחשה דאמר תלמודא ק"ו בתחלה ולכשיגיע לצד השוה יקשה מהצד החמור או מצד הקל גם צריך עיון לכל מה הצד הבנוי על מה מצינו למה אינו מקשה כן לפי דברי אולי המעיין מקום יתן טעם לשבח עכ"ל.
עוד כתב מהר"י קארו על דברי הליכות עולם במ"ש ופליאה דעת הכל כו' ומתוך הדחק יש מי שאומר כו' הם דברי התוספות ז"ל בפרק אלו נערות. ומ"ש מי שנדחק לקיים השטה כו' שם וז"ל הריטב"א ז"ל פרק הנזכר ורבינו פרץ ז"ל דכי פרבינן צד חמור היינו כשהם חמורים באותו ענין שאנו באים לדון ממנו כשהם קלים בו פרכינן צד הקל כי הכא העדים זוממין חמורים בעונשם שאינם צריכין התראה וחובל בחבירו חמור בעונשו שחייב בחמשה דברים וכן לענין הקולא חובל קל שהיתר עיקר אסורו מכללא ועדים זוממין קלים שכן שלא עשו מעשה.
וזה בצד השוה חשוב דמכל מקום שוים הם בזה שהם פטורים בעיקר עונשם או שהם חמורים בעיקר איסורים אבל כשהחמורות או הקלות שיש במלמדים אינם בעיקר דינם שאנו באים ללמוד בהם לא בעינן צד חמור עכ"ל. ומ"ש הרמב"ן ממוס"ה אם לא נמצא הכחשה דאמר תלמודא ק"ו תחלה ולכשיגיע לצד השוה יקשה שכן צד חמור.
חכם עדיף מנביא ונימא ולא ידע מה נביא כי באמת נמצא בתלמוד כן במסכת סוטה פרק משם דף כ"ט דאיתא שם בו ביום דרש ר' עקיבא וכל כלי חרס כו' ומאחר דאין לו למה טמא א"ר יודא אמר רב מן התורה אין לו מדין ק"ו יש לו ומה טובל יום שמותר בחולין פוסל בתרומה ככר שני שפוסל בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה איכא למיפרך מה לטבול יום שכן אב הטומאה תיתי מטבול יום דשרץ מה לטבול יום דשרץ שכן במינו אב הטומאה כלי חרס יוכיח מה לכלי חרס שכן מטמא מאוירו טבול יום יוכיח. וחוזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שמותרין בחולין ופוסלין בתרומה כל שכן כבר שני שפוסל בחולין דפוסל בתרומה.
ודור אחר פריך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור. ורבי יוחנן בן זכאי צד חמור לא פריך עכ"ל הגמרא.
הרי גם עלה קל וחומר מקשה מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור. על כן אני אומר שיתכן פירכא זו שכן יש צד חמור לפעמים במה הצד ולפעמים אף בק"ו.
ומה שאמרתי שיתכן לפעמים במה הצד זהו דוקא באלו המקומות שעם מקשה מה להצד השוה שכן יש בהן צד חמור אבל לא בכל מה הצד שבעולם. והענין כי להמקשן קשה קשיא זו לכתוב הלמד וניתו המלמדים בק"ו ממנו כי לא יש להלמדים שום חדוש הלכות נוסף על נדון זה שנאמר שען כן נכתבו המלמדים להלכותיהן וחושב המקשן שע"כ נכתבו להודיע לנו שלא נלמוד במה הצד זה הענין שאנחנו עוסקין בו מאחר שלא יש להלמד צד חומרא באיזה ענין גם כן כמו שיש להמלמדים ההם לכל א' וא' צד חומרא באיזה ענין שבו.
אע"פ שהוא נגד הסברא לצרף חומרות שאינם שוות מ"מ חושב המקשן ההכרח לא יגונה כי מכח הכרח הקושיא צריכין לומר כן ע"כ מקשה מה להצד שוה שבהן שכן יש בהן צד חמור. וברוב המקומות של מה הצד שאינו מקשה כן הוא משום שיודע המקשן איזה הלכות שעל כן נכתבו המלמדים להלכותיהן.
ומאחר שלא יש הכרח קושיא לצרף החומרות שאינם שוות בודאי לא מצרפינן להו. וכאלו המקומות שלא ידע להלכותיהן הקשה שכן יש צד חמור או צד קל ומצרף החומרות מכח הכרח קושיא הנ"ל.
ורגיל להשיב המתרץ צד חמור לא פריך כי לא מסתבר לצרף ב' חומרות שאינן שוות ואין להשגיח בהכרח הקושיא כי שערי תירוצים לא ננעלו. ואפשר נכתבו לשום דרשה אף שנעלם ממנו מה היא הדרשה הרי מבואר הדבר של מה הצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור או צד קל שמקשה התלמודא בקצת מקומות בלימוד מה מצינו.
ולפעמים מקשה כן אף על ק"ו כההיא דסוטה אף שאינו מתורץ בדרך הנ"ל כי שם לא יש הכרח קושיא שתכריחנו לצרף ב' חומרות שאינן שוות כי איצטריכו המלמדים לכתוב אותן לגופייהו כי לא היו למדין מהלמד מאחר שיש בו מחומרא שאין בהם מ"מ יהיה מתורץ קרוב לדרך הנ"ל כי אומר המקשן מאחר שנכתבו אלו השנים מלמדים משום שיש בכל אחד חומרא מה שאין בחבירו ולא היו למדין זה מזה היו אומרים חומרתו גורמת וכן באידך נמצא חזינן דיש סברא לחומרא זו לגרום הענין הזה שאנו עוסקים בו וכן יש סברא לאידך. דאם לא כן לכתוב תורה לחד מינייהו ולילף האידך ע"כ מקשה מנלן דהכתוב מוציא מהסברא אולי שני הסברות נשארו אמת וכל אחד ואחד מהלמדים סברת חומרות שלו גורסת לו אע"פ שאינם שוות.
דהא חזינן דהסברות של כל אחד ואחד הם טובות דאם לא כן לכתוב חד מינייהו וברוב המקומות שלא מקשה כן משום שלא יש למקשן הכרח מן התורה דאלו הסברות טובות הן משום שידע בהמלמדין שאר הלכותיהן ואפשר שנכתבו להלכותיהן ובמקומות שלא ידע מקשן הלכותיהן והנה הכריח שסברות החומרות הן טובות מדאצריך התורה לכתוב שניהן ע"כ מקשה שכן יש בהן צד חמור וכן לענין שיש בהן צד קל וק"ל. ומכח זה שכתבתי יתורץ ג"כ קושיא חזקה שהוקשו המפרשים על הכלל אשר הורנו רכי מרדכי במאמר דפרק כל הבשר הנ"ל דחדא מתרתי פרכינן כל דהוא אף דלא הדר דינא.
ובחדא מתלת לא פרכינן אלא בדהדר דינא כי יש להפליא ממה נפשך אם רבוי המלמדים גורמים דפירכא כל דהו פרכינן ובמיעוט מלמדים בעינן פירכא חזקה. א"כ למה בחר מתרי תספיק בפירכא כל דהו.
ובחדא מתלת שהוא יותר רבוי בעינן פירכא חזקה ואם הסברא להיפך דברבוי המלמדים צריך פרכא חזקה כמ"ש בחד מתלת דלא פרכינן כל דהו. ובמיעוטן די בפרכא כל דהו א"כ באחת מתרי די בפרכא כל דהו ב"ש דחדא מחדא דהיה מהראוי להיות די בפרכא כל דהו:
U-ve-sefer Korban Aharon (Offrande d'Aharon) katav terutz (il a écrit une résolution) lamah hithil be-kal va-homer (ק"ו, à plus forte raison) ve-zeh leshono (וז"ל, et voici son langage): U-le-zeh neemar she-ha-taam hu mipnei she-davar nikhtav bi-shnei nose'im hu shenei ketuvim ha-ba'im ke-ehad (deux écrits qui viennent comme un) she-ein melamdim, ehad she-nukhal lilmod had mi-havreih (un que nous puissions apprendre l'un de son compagnon), ve-katvu ha-katuv bi-shneihem she-ein zeh ela lomar she-eino melamed la-aherim ve-eino ela ba-élu levad. U-le-zeh nathil lilmod mi-koah ha-nigud (de la force de l'opposition) be-kal va-homer mi-mah she-yaadif ha-lamed (celui qui apprend, le cas-cible) al ha-melamed (celui qui enseigne, le cas-source) be-kula (allégeance) o be-humra (sévérité).
U-khe-acher nifrokh al zeh ha-nigud be-humra, nimtset ba-melamed, u-ve-zeh lo yukhal lilmod ha-bilti shaveh ahar she-ein lo zot ha-humra, ve-nokhiah mi-mekomo ahar she-ein zot ha-humra ha-mesabevet (qui cause), az yihyeh be-yadenu shnei melamdim acher hushvu be-humra zot, ve-nilmad mehem lo mi-koah ha-hashvaah levad she-ilu hayah kakh lo hayu melamdim, ela mi-mah she-hem halukim zeh mi-zeh, ki le-zeh hutrakh lelamed ha-din r"l (ר"ל, c'est-à-dire) ha-kula o ha-humra bi-shneihem, ki be-zeh lo hayu yekholin lilmod zeh mi-zeh. Ve-zeh lamadnu oto mi-tzad ha-kal va-homer ve-ha-pirkhot (réfutations), ki be-zeh zakhinu limtzo shnei melamdim shavim be-davar ehad, ki le-zeh min ha-shivuy nilmad le-shavim elav, ve-ha-hiluk yo'ilenu kedei she-lo yihyu shenei ketuvim ha-ba'im ke-ehad.
Ad kan leshono (עכ"ל, jusqu'ici son langage). Aval ha-nir'eh be-einai katavti she-ha-kal va-homer hozer le-eitano (revient à sa vigueur).
Ha-pen ha-sheni (la seconde face): ha-limud shel hozer ha-din (retour du din) ha-mathil be-mah matsinu (מה מצינו, 'quoi avons-nous trouvé', analogie), she-az lo matsinu humra ba-lamed ela ba-melamdim yech be-khôl ehad ve-ehad humra bi-fnei atzmo. Ve-im ken (א"כ) kasha (difficile) likhtov Rahmana (le Miséricordieux) ha-lamed ve-lishok me-ha-melamdim (et rire des melamdim), ve-neitei be-kal va-homer me-ha-lamed, de-ha hem hamirei tefei (ils sont plus sévères).
Bi-shlama (בשלמ', soit) ba-pen ha-rishon she-ba lilmod be-kal va-homer she-gam ba-lamed yech humra, lo kasha likhtov ha-lamed, de-ilu hayah katav ha-lamed le-mashal hayah kotev 'huppah (dais nuptial) konah (acquiert)', lo matzi lilmod mehem kesef (argent) u-viah (commerce conjugal), de-ikka lemifrekh mah le-huppah she-konah she-ken gomer (qui achève). Aval hemah ha-tzad she-lomed be-mah matsinu kasha.
Ve-nir'eh de-ein zeh kashya, de-yodea Talmud de-itztarikh likhtov ha-melamdim le-hilkhoteihen le-yeter dinim she-bahem. U-me-ahar she-nikhtevu, o mi-meila (ממיל', de soi-même) mishtamea gam ken (ג"כ) zeh ha-din she-danin alav, u-va'im lilmod mehem be-mah ha-tzad (מה הצד, le côté commun).
U-khe-de-ita ba-suggya she-heveti le'eil mi-pereq Ha-poalim (Bava Metzia), de-me-ikara ba'ei lemeylaf mi-kerem (vigne) ve-kamah (blé debout), u-va-maskana de-aitiu kerem amar de-katvu le-hilkhotav. Ken hu be-khôl mah ha-tzad, ve-ha-halakhot shel ha-melamdim she-baavuram nikhtavim hayu yedu'im le-baalei ha-Talmud.
Aval ke-she-lo yech ba-melamdim shum hidush halakhot rak zeh ha-davar she-anahnu lomdim atah, be-vaday hu kasha likhtov ha-lamed she-ein bo homer, ve-neitu mineih ha-melamdin she-yech bahen humrot. Hagahah (הגה"ה, glose): ke-she-ein humra ba-melamdin kelal ve-nikhtevu shneihem, peshita she-ein lomdim mehem, de-zehu shenei ketuvim ha-ba'im ke-ehad she-ein melamdin.
Ela afilu ki itztarikh tzerikhei she-yech be-khôl ehad humra aheret she-einah ba-aher, im ken lo nimtza ba-lamed gam ken eizeh humra aheret, kasha likhtov ha-lamed ve-neitu hanakh teravaihu mineih. U-ve-zeh yeturatz kushya gedolah she-nithabtu bah baalei Tosafot ve-ha-mefarshim she-ba'u ahareihem, ve-a'atik divrei Halikhot Olam ki sham nizkarim divreihem.
Ve-zeh leshono: Ve-im nimtza shum maalah (supériorité) ha-shaveh bi-shneihem she-einah ba-lamed, osin mimmenah pirkha lishbor ha-mah ha-tzad kemo hada mi-tartei (une depuis deux), ke-de-ka'amar be-khôl dukhta: mah le-tzad ha-shaveh she-bahen she-ken yech bahen kakh ve-khakh, tomar be-zeh she-eino shaveh lahem be-khakh. U-ve-khôl dukhta lo parikh al mah ha-tzad ela mi-tzad shaveh she-bi-shneihem ke-mo she-katavti (כמ"ש), aval lo lehabber ha-humrot o ha-kulot ha-rishonot af al pi (אעפ"י) she-einam domot, u-lifrokh mi-tzad she-yech bahen tzad hamur o tzad kal.
U-vi-mekomot meyuhadim matsinu de-parikh hakhi, ke-gon pereq Elu Naarot (Ketubot 32a) ve-kayotze bo, de-ka'amar she-ken yech bahen tzad hamur o she-ken yech bahen tzad kal. U-kevar nithabtu bo ha-rishonim ve-gam ha-aharonim lo saru mi-lehithabet bo, de-ka'amar hatam ba-maskana gabei kol heikha de-ikka mamon u-malkut, mamona meshalem milka lo laki, gamar lah be-mah ha-tzad shel hovel ba-havero (qui blesse son prochain) ve-edim zomemim (עדים זוממים, témoins conjurés), u-parikh mah le-tzad ha-shaveh she-bahen she-ken yech bahen tzad hamur, perush ha-humrot ha-rishonot she-amru: ha-hovel hayav ba-hamishah devarim (cinq choses [de dommages]), ve-edim zomemim ein tzarikh hatraah (avertissement), u-khe-de-peresh Rachi z"l ve-kayotze bo hatam she-ken yech bahen tzad kal.
U-peli'ah daat ha-kol: de-im bata lehabber ha-humrot ve-lo ba'ei tzad shaveh, im ken bitalta kol mah ha-tzad she-ba-Talmud ve-lo hinahta hayyim le-khôl mah ha-tzad, she-ein le-khôl mah ha-tzad she-ein bi-shneihem humrot o kulot halukot. U-mi-tokh ha-dehak yech mi she-omer de-hatam hakhi parikh: she-ken yech bahen tzad hamur meshuneh me'od she-ein kayotze bo me-olam, she-hovel meshalem hamishah devarim u-meshuneh me'od mi-she'ar mazikin she-ein meshalmin ela nezek.
Ve-edim zomemim nami she-ein tzerikhin hatraah meshunim mi-she'ar. U-kevar mahu lah le-haï peruka a-moha (et déjà on a frappé cette résolution sur la tête) be-Kidouchin, ayen sham (עי"ש).
Ve-yech mi she-nidhak lekayem ha-shitah de-parikh kemo be-khôl dukhta, ve-hakhi ka'amar she-yech bahen tzad hamur shaveh be-edim zomemim kemo be-hovel ba-havero, dehaynu humra de-hamishah devarim shaykha nami be-edim zomemim, u-khe-gon she-hé'idu al ehad she-haval ba-havero ve-huzemu, de-meshalmin hamishah devarim. Gam zeh einenu shaveh mi-tzad ha-lashon, de-vaday tzad hamur lo mashma hakhi.
Gam i efshar leha'amido bi-mekomot aherim de-parikh hakhi. Od ra'iti dehakim aherim ve-lo ra'iti davar muskav, ve-lakhakh eini rotzeh leha'arikh be-makom she-amru lekatzar, ad yavo moreh tzedek.
Ad kan leshono. Ve-zeh leshono de-Rabbenu Yosef Karo z"l be-Kelalei Talmud shelo she-hosif al Halikhot Olam, mah she-katav (מ"ש) she-nithabtu bah ha-rishonim ve-ha-aharonim al ha de-parikh be-pereq Elu Naarot she-ken yech bahen tzad hamur she-ken yech bahen tzad kal.
Matsati katuv be-shem ha-Ramban mi-Montpellier z"l (רמב"ן ממוס"ה) ve-zeh leshono: Va-ani ha-kotev hayah da'ati lomar she-afilu mi-humrot halukot yiksheh tzad hamur ke-de-peresh Rachi z"l, u-vi-tnai she-lo yibaneh mi-tehilah ha-din al kal va-homer ki im al mah matsinu. De-keivan de-ba-melamed ein shum maalah al ha-mitlamdin, u-kevar matsinu be-khôl ehad mehem maalah meyuhadet al ha-lamed, im ken ein li lilmod mehem liten zeh ba-lamed.
De-i amrat nilmad, im ken lamah tarah kra likhtov din zeh bi-shnei mekomot? Likhtov ba-lamed ha-kal ve-neitei teravaihu mineih.
U-ke-haï gavna akshinan ba-Talmud: lishme'inan kilatah ve-khôl she-ken hamiratah. Ela mid-hikpidah Torah likhtov din zeh be-hanakh de-hamirei, af al pi she-ein humratan shavah, chema minah (שמע מינה, apprends de là) de-lo yalfinan minaihu.
Aval ke-she-hithalnu be-kal va-homer ein lehakshot ken likhtov ba-lamed ve-khôl she-ken ba-melamdim de-hamirei, be-hanei terei humrei de-it behu, hakhi nami ikka humra ba-lamed, otah she-asinu mimmenah kal va-homer mi-tehilah, ve-lo havu yalfinan minah. Ve-ha-hi de-Elu Naarot tehilato mah matsinu, ve-ha-hi de-pereq Kol ha-basar af al pi de-maiti kal va-homer, eino kal va-homer mamash ela kemo mah matsinu.
U-suggya de-pereq 2 de-Yevamot (רי"ט) ba-shemata de-semikhah (appui [des mains]) somekhet divrei eleh. Ve-khen ha-daat noten im lo nimtza hakhashah, de-amar Talmuda kal va-homer bi-tehilah, u-le-khe-she-yagia le-tzad ha-shaveh yiksheh me-ha-tzad ha-hamur o mi-tzad ha-kal.
Gam tzarikh iyun le-khôl mah ha-tzad ha-banuy al mah matsinu, lamah eino maksheh ken lefi devarav. Ulai ha-me'ayen makom yiten taam le-shevah.
Ad kan leshono. Od katav Mahar"i Karo al divrei Halikhot Olam be-mah she-katav 'u-peli'ah daat ha-kol etc.' u-'mi-tokh ha-dehak yech mi she-omer etc.': hem divrei ha-Tosafot z"l be-pereq Elu Naarot.
U-mah she-katav 'mi she-nidhak lekayem ha-shitah etc.': sham, ve-zeh leshono de-Ritva z"l pereq ha-nizkar ve-Rabbenu Peretz z"l: de-ki parkinan tzad hamur, haynu ke-she-hem hamurim be-oto inyan she-anu ba'im ladun mimenu; ke-she-hem kalim bo parkinan tzad ha-kal. Ki hakha ha-edim zomemim hamurim be-onsham she-einam tzerikhin hatraah, ve-hovel ba-havero hamur be-onsho she-hayav ba-hamishah devarim.
Ve-khen le-inyan ha-kula: hovel kal she-heter ikkar issuro mi-kelala (léger, car l'essence de son interdit [est] permis d'un principe général), ve-edim zomemim kalim she-ken she-lo asu ma'aseh. Ve-zeh be-tzad ha-shaveh hashuv, de-mi-kol makom shavim hem be-zeh she-hem peturim be-ikkar onsham o she-hem hamurim be-ikkar issuram.
Aval ke-she-ha-hamurot o ha-kalot she-yech ba-melamdim einam be-ikkar dinam she-anu ba'im lilmod bahem, lo ba'inan tzad hamur. Ad kan leshono.
U-mah she-katav ha-Ramban mi-Montpellier: im lo nimtza hakhashah de-amar Talmuda kal va-homer tehilah, u-le-khe-she-yagia le-tzad ha-shaveh yiksheh she-ken tzad hamur. 'Hakham adif mi-navi (un sage [est] préférable à un prophète) ve-nima ve-lo yada mah navi, ki be-émet nimtza ba-Talmud ken, be-masekhet Sotah pereq Misham daf 29, de-ita sham: Bo ba-yom darash R"A (Rabbi Akiva) 've-khôl kli hères' etc.
(Lévitique 11,33). U-me-ahar de-ein lo lamah tame, amar R.
Yuda amar Rav: min ha-Torah ein lo, mi-din kal va-homer yech lo. U-mah tevul yom (immerse [en attendant le soir]) she-mutar be-hullin posel bi-terumah, kikar sheni she-posel be-hullin, eino din she-ya'aseh shelishi bi-terumah?
Ikka lemifrekh: mah le-tevul yom she-ken av ha-tumah (père de l'impureté). Teitei mi-tevul yom de-sheretz (reptile).
Mah le-tevul yom de-sheretz she-ken be-mino av ha-tumah. Kli hères yokhiach.
Mah le-kli hères she-ken metame me-aviro (impurifie par son air). Tevul yom yokhiach.
Ve-hozer ha-din: lo re'i zeh ke-re'i zeh ve-lo re'i zeh ke-re'i zeh, ha-tzad ha-shaveh she-bahen she-mutarin be-hullin u-poslin bi-terumah, kol she-ken kikar sheni she-posel be-hullin de-posel bi-terumah. Ve-dor aher parikh: mah le-tzad ha-shaveh she-bahen she-ken yech bahen tzad hamur.
Ve-Rabbi Yo'hanan ben Zakkai tzad hamur lo parikh. Ad kan leshono ha-Gemara.
Harei gam alah kal va-homer maksheh mah le-tzad ha-shaveh she-bahen she-ken yech bahen tzad hamur. Al ken ani omer she-yitakhen pirkha zo she-ken yech tzad hamur lif'amim be-mah ha-tzad u-lif'amim af be-kal va-homer.
U-mah she-amarti she-yitakhen lif'amim be-mah ha-tzad, zehu davka ba-élu ha-mekomot she-im maksheh mah le-tzad ha-shaveh she-ken yech bahen tzad hamur, aval lo be-khôl mah ha-tzad she-ba-olam. Ve-ha-inyan: ki la-makshan kasha kashya zo: likhtov ha-lamed ve-neitu ha-melamdim be-kal va-homer mimenu, ki lo yech la-melamdim shum hidush halakhot nosaf al nidon zeh she-nomar she-al ken nikhtevu ha-melamdim le-hilkhoteihen.
Ve-hoshev ha-makshan she-al karkhakh nikhtevu lehodia lanu she-lo nilmad be-mah ha-tzad zeh ha-inyan she-anahnu oskim bo, me-ahar she-lo yech la-lamed tzad humra be-eizeh inyan gam ken kemo she-yech la-melamdim ha-hem, le-khôl ehad ve-ehad tzad humra be-eizeh inyan she-bo. Af al pi she-hu neged ha-sevara letzaref humrot she-einam shavot, mi-kol makom hoshev ha-makshan: ha-hekhrah lo yeguneh, ki mi-koah hekhrah ha-kushya tzerikhin lomar ken.
Al ken maksheh mah le-tzad shaveh she-bahen she-ken yech bahen tzad hamur. U-ve-rov ha-mekomot shel mah ha-tzad she-eino maksheh ken, hu mishum she-yodea ha-makshan eizeh halakhot she-al ken nikhtevu ha-melamdim le-hilkhoteihen.
U-me-ahar she-lo yech hekhrah kushya letzaref ha-humrot she-einam shavot, be-vaday lo metzarfinan lehu. U-ke-élu ha-mekomot she-lo yada le-hilkhoteihen hikshah she-ken yech tzad hamur o tzad kal, u-metzaref ha-humrot mi-koah hekhrah kushya ha-nizkar le'eil (הנ"ל).
Ve-ragil lehashiv ha-metaretz: tzad hamur lo parikh, ki lo mistabber letzaref shtei humrot she-einan shavot, ve-ein lehashgiah be-hekhrah ha-kushya, ki shaarei terutzim lo ninalu. Ve-efshar nikhtevu le-shum derashah, af she-ne'elam mimenu mah hi ha-derashah.
Harei mevuar ha-davar shel mah ha-tzad ha-shaveh she-bahen she-ken yech bahen tzad hamur o tzad kal, she-maksheh ha-Talmuda bi-ktzat mekomot be-limud mah matsinu. U-lif'amim maksheh ken af al kal va-homer ke-ha-hi de-Sotah, af she-eino meturatz be-derekh ha-nizkar le'eil, ki sham lo yech hekhrah kushya she-takhrihenu letzaref shtei humrot she-einan shavot, ki itztarikhu ha-melamdim likhtov otan le-gufaihu, ki lo hayu lemedin me-ha-lamed me-ahar she-yech bo mi-humra she-ein bahem.
Mi-kol makom yihyeh meturatz karov le-derekh ha-nizkar le'eil, ki omer ha-makshan: me-ahar she-nikhtevu élu ha-shnayim melamdim mishum she-yech be-khôl ehad humra mah she-ein ba-havero, ve-lo hayu lemedin zeh mi-zeh, hayu omrim humrato goreret, ve-khen be-idakh. Nimtza hazinan de-yech sevara le-humra zo ligrom ha-inyan ha-zeh she-anu oskim bo, ve-khen yech sevara le-idakh.
De-im lo ken, likhtov Torah le-had minaihu ve-leilaf ha-idakh. Al ken maksheh menalan de-ha-katuv motzi me-ha-sevara, ulai shnei ha-sevarot nisharu émet, ve-khôl ehad ve-ehad me-ha-lamedim, sevarat humrot shelo goreret lo, af al pi she-einam shavot.
De-ha hazinan de-ha-sevarot shel kol ehad ve-ehad hen tovot, de-im lo ken likhtov had minaihu. U-ve-rov ha-mekomot she-lo maksheh ken, mishum she-lo yech la-makshan hekhrah min ha-Torah de-élu ha-sevarot tovot hen, mishum she-yada ba-melamdin she'ar hilkhoteihen, ve-efshar she-nikhtevu le-hilkhoteihen.
U-vi-mekomot she-lo yada makshan hilkhoteihen, ve-hineh hikriah she-sevarot ha-humrot hen tovot, mid-itztarikh ha-Torah likhtov shneihem, al ken maksheh she-ken yech bahen tzad hamur, ve-khen le-inyan she-yech bahen tzad kal. Ve-kal le-havin (וק"ל).
U-mi-koah zeh she-katavti yeturatz gam ken kushya hazakah she-hukshu ha-mefarshim al ha-kelal acher horanu Rav Mordekhai be-ma'amar de-pereq Kol ha-basar ha-nizkar le'eil, de-hada mi-tartei parkinan kol dehu af de-lo hadar dina. U-ve-hada mi-telat lo parkinan ela be-de-hadar dina.
Ki yech lehafli mi-mah nafshakh: im ribbui ha-melamdim gormim de-pirkha kol dehu parkinan, u-ve-mi'ut melamdim ba'inan pirkha hazakah, im ken lamah bahar mi-terei taspik be-pirkha kol dehu, u-ve-hada mi-telat she-hu yoter ribbui ba'inan pirkha hazakah? Ve-im ha-sevara lehefekh, de-be-ribbui ha-melamdim tzarikh pirkha hazakah ke-mo she-katav be-had mi-telat de-lo parkinan kol dehu, u-ve-mi'utan dai be-pirkha kol dehu, im ken be-ahat mi-terei dai be-pirkha kol dehu, kol she-ken (ב"ש) de-hada mi-hada de-hayah me-ha-ra'uy lihyot dai be-pirkha kol dehu: