Ce passage poursuit les écarts entre HaPoalim et Nedarim sur « ils n'ont pas béni dans la Torah d'abord ». Pour le Chla, on bénit sur la Torah écrite, éveil de la lumière cachée, et sur la Torah orale, expansion comme une source. La terre a été perdue faute de cette berakha d'abord, éveil de l'inférieur vers le supérieur ; sans lui la lumière reste cachée. Les sages et les prophètes ont dit la lumière cachée et n'ont pas expliqué qu'elle dépend de cette berakha. Rav Youda a dit, Rav a dit, deux fois : perte de la terre pure, intention de la création, et perte de la terre d'Israël, dont parle Nedarim selon son sens simple.
Aussi : les Ourim et Toumim auprès de D.ieu puis de l'homme ; le Beit Yossef et le Mahari A sur bénir au début de l'étude ; les anges ignorent le cœur
עוד מאמר זה במסכת נדרים (פא, א), מסיק שם בגמרא אהא דמקשה מפני מה אין תלמידי חכמים מצוין להיות בניהם תלמידי חכמים, ומסיק רבינא ואמר מפני שאין מברכין בתורה תחילה, דאמר רב יודא אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת וגומר, דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוהו, עד שפירשה הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגומר. היינו לא שמעו בקולי, היינו ולא הלכו בה.
אמר רב יודא אמר רב, שלא ברכו בתורה תחילה, עד כאן. הביטו נא וראו ההפרשים שנפלו בזה המאמר במה שהוזכר בפרק השוכר את הפועלים, ובמה שהוזכר בנדרים.
בהפועלים אמר, שדבר זה אמרו החכמים והנביאים רק שלא פירשו, ובנדרים לא הוזכר שאמרו. ובהפועלים לא הוזכרו מלאכי השרת, ובנדרים הוזכרו.
ובפרק הפועלים לא סיים זה הדרך שלא שמעו בקולי ולא הלכו בה, ועל כן הוכרח רש"י לפרש לימוד אחר, דהיינו מן לפניהם וכמו שכתב רש"י. ובנדרים סיימו לא שמעו בקולי כו'.
וגם בנדרים קשה קושיא דלעיל דאמר רב יודא אמר רב דסיפא מיותר:
Encore cet enseignement dans le traité Nedarim (81a). La Guemara conclut là-bas sur ceci, que l'on objecte : pourquoi les disciples des sages ne se trouvent-ils pas à avoir des fils disciples des sages ?
Et Ravina conclut et dit : parce qu'ils ne bénissent pas dans la Torah d'abord. Car Rav Youda a dit, Rav a dit : que signifie ce qui est écrit : qui est l'homme sage et il comprendra ceci etc.
Cette chose a été demandée aux sages et aux prophètes et aux anges du service et ils ne l'ont pas expliquée, jusqu'à ce que le Saint, béni soit-Il, Lui-même l'ait expliquée, comme il est dit : et ה' dit : parce qu'ils ont abandonné Ma Torah etc. C'est : ils n'ont pas écouté Ma voix, c'est : et ils n'ont pas marché en elle.
Rav Youda a dit, Rav a dit : qu'ils n'ont pas béni dans la Torah d'abord. Jusqu-ici.
Regardez donc et voyez les différences qui sont tombées dans cet enseignement, dans ce qui a été mentionné au chapitre Celui qui loue les ouvriers, et dans ce qui a été mentionné dans Nedarim. Dans HaPoalim il a dit que cette chose, les sages et les prophètes l'ont dite, seulement ils n'ont pas expliqué ; et dans Nedarim il n'a pas été mentionné qu'ils l'ont dite.
Et dans HaPoalim les anges du service n'ont pas été mentionnés, et dans Nedarim ils ont été mentionnés. Et au chapitre HaPoalim il n'a pas achevé cette voie : ils n'ont pas écouté Ma voix et ils n'ont pas marché en elle, et c'est pourquoi Rachi a été contraint d'expliquer un autre enseignement, à savoir de : devant eux, et comme Rachi a écrit.
Et dans Nedarim ils ont achevé : ils n'ont pas écouté Ma voix etc. Et aussi dans Nedarim il y a la difficulté ci-dessus, que Rav Youda a dit, Rav a dit, que la fin est de trop.
הנה החיוב הוא לברך ברכת התורה על תורה שבכתב, וברכת התורה על תורה שבעל פה, והם שתי מיני ברכות בסודיהם. כי ברכת תורה שבכתב על התעוררות מציאות אור הגנוז שנתפשט בו יתברך, וכל ברכה היא התפשטות כמ"ש לעיל, ואנחנו מעוררים אותו בברכה זו וכן יהיה כי יתגלה לעתיד.
וברכה שעל תורה שבעל פה היא ברכה התפשטות שלה כמעין הנובע מה שמחדשים בכל עת, והקב"ה אומר שמעתתא מפומייהו דרבנן. ועל זה סובב ענין על מה אבדה הארץ, והנה כוונת הבריאה היתה להיות הארץ ארץ טובה, כלומר שיהיה העולם זך ודק, והאדם יתלבש בכתנות או"ר באל"ף ויאיר אור הגנוז.
וראה הקב"ה מעשיהן ונגנז זה האור ונתעבה העולם ונתלבש האדם בכתנות עור בעי"ן, מכל מקום נתקדש בקצת הארץ בקדושת ארץ ישראל, וגם זה נאבד בעונותינו הרבים כמו בבראשית בריאת שמים וארץ יהי אור ונגנז, כן בחורבן בית המקדש השליך משמים ארץ וגו', וחושך ולא אור ובמחשכים הושיבנו. וכמו שבבראשית תכף באותו היום כשחטא האדם נתגשם, כן ענין ירושלים אמר הכתוב (ירמיה לב, לא) על אפי וחמתי היתה העיר הזאת וגו', עד לעתיד שיוחזר הארץ הנשמה להיות כגן עדן ככתוב ביחזקאל (לו, לה), ואז אור חדש בציון כו'.
וכבר כתבתי כי ארץ ישראל שלמטה נגד ארץ ישראל שלמעלה, וארץ ישראל שלמעלה היא סוד תורה שבעל פה כמו שכתבתי לעיל:
Voici, l'obligation est de bénir la berakha de la Torah sur la Torah écrite, et la berakha de la Torah sur la Torah orale, et ce sont deux sortes de berakhot dans leurs secrets. Car la berakha de la Torah écrite est sur l'éveil de l'existence de la lumière cachée qui s'est étendue en Lui, béni soit-Il, et toute berakha est une expansion comme j'ai écrit plus haut, et nous L'éveillons par cette berakha, et ainsi il sera, car elle se révélera à l'avenir.
Et la berakha qui est sur la Torah orale est une berakha de son expansion comme une source qui jaillit, ce que l'on renouvelle à chaque moment, et le Saint, béni soit-Il, dit un enseignement de la bouche des rabbins. Et sur cela tourne le sujet : sur quoi la terre a-t-elle été perdue.
Et voici, l'intention de la création était que la terre soit une terre bonne, c'est-à-dire que le monde soit pur et fin, et que l'homme se revête de tuniques de lumière (או"ר) avec un alef et qu'il éclaire la lumière cachée. Et le Saint, béni soit-Il, a vu leurs actes et cette lumière a été cachée et le monde s'est épaissi et l'homme s'est revêtu de tuniques de peau (עור) avec un ayin.
Toutefois une part de la terre a été sanctifiée dans la sainteté de la terre d'Israël, et cela aussi a été perdu par nos nombreuses fautes : comme dans Bereshit, la création du ciel et de la terre, que la lumière soit, et elle a été cachée, ainsi dans la destruction du Temple Il a jeté du ciel la terre etc., et ténèbres et non lumière, et dans les ténèbres Il nous a fait siéger. Et comme dans Bereshit, aussitôt ce jour-là quand l'homme a fauté, il s'est épaissi, ainsi le sujet de Jérusalem, le verset a dit (Jérémie 32,31) : sur Ma colère et Ma fureur cette ville a été etc., jusqu'à l'avenir où la terre désolée sera ramenée à être comme le jardin d'Éden, comme il est écrit dans Ezechiel (36,35), et alors une lumière nouvelle à Tsion etc.
Et j'ai déjà écrit que la terre d'Israël d'en bas est en face de la terre d'Israël d'en haut, et la terre d'Israël d'en haut est le secret de la Torah orale, comme j'ai écrit plus haut.
ואז תבין כי אבידת (האדם) [הארץ] הזכה, דהיינו שעדיין אין אנחנו זוכים לשתהי' כתחלת הבריאה באור הגנוז, מפני שאין מברכין בתורה תחילה, וזה נלמד מדכתיב לפניהם וכדפירש רש"י שהברכה היא לפניה. וסוד הענין דאיכא להקשות האור הנגנז למה המציאו הקב"ה מאחר שצפה שלא יהיו כדאין, א"כ למה המציאו וגנזו, לא היה לו כביכול להמציאו.
אלא הענין כי העליון מתעורר מתחתון, ובהתעורר התחתונים אזי בא יבא העת, כי בא יבא ע"כ הוא במציאות ואז בקל יוכל להמשיכו. וזהו ענין הברכה בתחילה, ואח"כ יתגלה כי הברכה בתחילה הוא התעוררות מתחתון לעליון, זהו ענין הברכה הכולל ההתעוררות התחתון.
וכשאינו מלמטה, אזי אבדה ממנו ונשאר גנוז. ודבר זה היה נעלם מהחכמים והנבונים ולא פירשו, אע"פ שלא היה נעלם מהחכמים והנבונים סוד אור הגנוז, כי כמה נביאים נבאו עליו כי לעתיד יהיה לנו אור הגדול דהיינו אור הגנוז כמו שנאמר (ישעיה ס, יט) והיה לך ה' לאור עולם, והרבה פסוקים.
וכן החכמים היה גלוי להם ויסדו כמה תפילות שנזכה לאור הגדול, אבל לא ידעו לפרש דבר זה במה שתלוי בברכת התורה, זהו שאמר החכמים והנביאים אמרו ולא פירשו. כלומר, אמרו הם היו אומרים תמיד ומורגל בפיהם ענין אור הגנוז, אבל לא ידעו לפרש שמחמת שאין מברכין מתעכב:
Et alors tu comprendras que la perte de (l'homme) [la terre] pure, c'est-à-dire que nous ne méritons pas encore qu'elle soit comme au commencement de la création dans la lumière cachée, parce qu'on ne bénit pas dans la Torah d'abord, et cela s'apprend de ce qui est écrit : devant eux, et comme Rachi a expliqué que la berakha est avant elle. Et le secret du sujet : il y a à objecter, la lumière cachée, pourquoi le Saint, béni soit-Il, l'a-t-Il faite exister, puisqu'Il a vu qu'ils ne seraient pas dignes ; dès lors, pourquoi l'a-t-Il faite exister et l'a-t-Il cachée, Il n'aurait pas dû, pour ainsi dire, la faire exister.
Seulement le sujet est que le supérieur s'éveille de l'inférieur, et lorsque les inférieurs s'éveillent, alors viendra, il viendra le temps, car בא יבא, c'est pourquoi elle est dans l'existence, et alors facilement on pourra l'attirer. Et c'est le sujet de la berakha d'abord, et ensuite elle se révélera, car la berakha d'abord est un éveil de l'inférieur vers le supérieur, c'est le sujet de la berakha qui comprend l'éveil inférieur.
Et quand ce n'est pas d'en bas, alors elle est perdue de nous et reste cachée. Et cette chose était cachée aux sages et aux intelligents et ils n'ont pas expliqué, bien que le secret de la lumière cachée n'ait pas été caché aux sages et aux intelligents, car plusieurs prophètes ont prophétisé à son sujet, qu'à l'avenir il y aura pour nous la grande lumière, c'est-à-dire la lumière cachée, comme il est dit (Isaie 60,19) : et ה' sera pour toi une lumière éternelle, et beaucoup de versets.
Et de même les sages, cela leur était révélé et ils ont institué plusieurs tefilot pour que nous méritons la grande lumière, mais ils n'ont pas su expliquer cette chose, en quoi elle dépend de la berakha de la Torah ; c'est ce qu'il a dit : les sages et les prophètes ont dit et n'ont pas expliqué. C'est-à-dire : ils ont dit, eux disaient toujours et c'était habituel dans leur bouche le sujet de la lumière cachée, mais ils n'ont pas su expliquer que c'est parce qu'on ne bénit pas que cela est retardé.
ולא הזכיר במאמר הזה מלאכי השרת, כי ענין אור הגנוז יזכו בו לעתיד הצדיקים ויהיו הם בפנים יותר ממלאכי השרת, ומלאכי השרת ישאלום ויהיו להם תלמידים. א"כ אם רבי לא שנה, רבי חייא מנא ליה.
אם החכמים והנביאים לא ידעו לפרש מה ששייך לעניינו, ק"ו המלאכים:
Et il n'a pas mentionné dans cet enseignement les anges du service, car le sujet de la lumière cachée, les tsadikim y mériteront à l'avenir et ils seront plus à l'intérieur que les anges du service, et les anges du service les interrogeront et seront pour eux des disciples. Dès lors, si Rabbi n'a pas enseigné, d'où Rabbi Hiyya l'aurait-il ?
Si les sages et les prophètes n'ont pas su expliquer ce qui appartient à notre sujet, à plus forte raison les anges.
והנה הוזכר אמר רב יודא אמר רב שני פעמים במאמר, להראות לנו כי מדבר בשני פנים. אחד מאבידת הארץ הזכה שהיא כוונת הבריאה, ואחד באבידת הארץ היא ארץ ישראל שהיתה לנו וישבנו בה ונתרחקנו ממנה.
ובפרק הפועלים מביא דברי רב יודא אמר רב בנוסח דברים המרומז בו אבידת הארץ הזכה. ואומר בסיפא דאמר רב יודא אמר רב פעם שנית, להורות כי יש עוד ענין אחר שאמר בזה.
וזה הענין האחר שהוא על אבידת ארץ ישראל, זו הביא במסכת נדרים בנוסח שיהיה מרומז בו כמו שאפרש אי"ה. ואומר בסיפא דאמר רב יודא אמר רב בפעם שנית, להורות כי עוד ענין אחר, והוא הענין המוזכר בפרק הפועלים:
Et voici, il a été mentionné : Rav Youda a dit, Rav a dit, deux fois dans l'enseignement, pour nous montrer qu'il parle de deux faces. L'une de la perte de la terre pure qui est l'intention de la création, et l'une de la perte de la terre qui est la terre d'Israël qui était à nous et nous y habitions et nous en avons été éloignés.
Et au chapitre HaPoalim il apporte les paroles de Rav Youda a dit, Rav a dit, dans une formulation de paroles où est alludée la perte de la terre pure. Et il dit à la fin : Rav Youda a dit, Rav a dit, une seconde fois, pour enseigner qu'il y a encore un autre sujet qu'il a dit en cela.
Et cet autre sujet, qui est sur la perte de la terre d'Israël, celui-ci il l'a apporté dans le traité Nedarim dans une formulation où cela soit allude, comme je l'expliquerai si Dieu veut. Et il dit à la fin : Rav Youda a dit, Rav a dit, la seconde fois, pour enseigner qu'il y a encore un autre sujet, et c'est le sujet mentionné au chapitre HaPoalim.
ועתה אפרש הך דנדרים, ואקדים מה שכתב הבית יוסף ריש סימן מ"ז וזה לשונו, רבינא אמר, מפני שאין מברכין בתורה תחילה. כלומר, בתחילת עסקם בתורה בכל יום.
ותלמידי חכמים מתוך שהם זהירים לעסוק בתורה ורגילין בה, אינם זהירים לברך כשפותחין לא מקיימא ברכתא כדכתיב נהיה אנו וצאצאינו לומדי תורה, כך כתב שם המפרש. ורבינו הגדול מההרי"א ז"ל כתב, שהטעם שאינם זוכים לבני תלמידי חכמים מפני שאין מברכין בתורה, הוא לפי שמאחר שאין מברכין על התורה, מורה שאין קורין אותה לשמה אלא כאומנות בעלמא, לפיכך אין זוכין לשלשלת הנמשך לעוסק בתורה לא ימושו מפיך וכו', עד כאן לשונו:
Et maintenant j'expliquerai celui de Nedarim, et je ferai précéder ce qu'a écrit le Beit Yossef au début du siman 47, et voici son langage : Ravina a dit, parce qu'ils ne bénissent pas dans la Torah d'abord. C'est-à-dire, au commencement de leur occupation de la Torah chaque jour.
Et les disciples des sages, du fait qu'ils sont attentifs à s'occuper de la Torah et y sont habitués, ne sont pas attentifs à bénir quand ils ouvrent, la berakha ne se maintient pas, comme il est écrit : que nous soyons, nous et notre descendance, étudiants de Torah ; ainsi a écrit là-bas le commentateur. Et notre grand maître le Mahari A (Rabbi Yitshak Abravanel), de mémoire bénie, a écrit que la raison pour laquelle ils ne méritent pas des fils disciples des sages, parce qu'ils ne bénissent pas dans la Torah, c'est que du moment qu'ils ne bénissent pas sur la Torah, cela indique qu'ils ne la lisent pas pour elle-même mais comme un métier quelconque, c'est pourquoi ils ne méritent pas la chaîne qui se poursuit pour celui qui s'occupe de la Torah : ils ne bougeront pas de ta bouche etc.
Jusqu-ici ses paroles.
והנה ארחיב הדיבור. כבר כתבתי הברכה הוא ענין התפשטות.
ונודע כי בראשית בשביל התורה וישראל, דהיינו שילמדו התורה. ותכלית הלימוד הוא שיבא לידי מעשה, כי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, ואז מתפשט מלימוד למעשה, וכמו שמוזכר בברכת אהבה רבה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, וזהו הנקרא לימוד לשמה.
ופירוש לשמה הוא, שלומד על מנת שיקיים הכתוב בה, ולשם זה לומד, כקורא כתב המלך לשם זה שרוצה לעשות מה שמצוה המלך:
Et voici j'élargirai le discours. J'ai déjà écrit : la berakha est un sujet d'expansion.
Et il est connu que Bereshit, à cause de la Torah et d'Israël, c'est-à-dire qu'ils étudient la Torah. Et le but de l'étude est qu'elle vienne à l'acte, car l'étude est grande car elle amène à l'acte, et alors cela s'étend de l'étude à l'acte, et comme il est mentionné dans la berakha Ahava rabba : étudier et enseigner, garder et faire et accomplir, et c'est ce qui est appelé étude pour elle-même.
Et l'explication de pour elle-même est : qu'il étudie afin d'accomplir ce qui est écrit en elle, et c'est pour cela qu'il étudie, comme quelqu'un qui lit l'écrit du roi pour cela, qu'il veut faire ce que le roi ordonne.
ובא ציווי גדול בעסק התורה לראות שתתפשט התורה, על כן מחוייב ללמדה את בניו כמו שנאמר (דברים יא, יט) ולמדתם אותם את בניכם, ולא תפסוק שלשלת התורה. ועל זה רמזו (ב"ר ל, ו) עיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים, כלומר העיקר שלהם שפרין ורבין ומבקשין תולדות, הוא בשביל מעשים טובים, דהיינו שילמדו תורה לשמה.
ועל זה אמר הפסוק (קהלת יב, יא) דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים, ואמרו רז"ל (חגיגה ג, ב), מה נטיעה זו פרה ורבה, אף דברי תורה פרין ורבין, זהו נאמר מכל צד, הן התפשטות דברי תורה כמעין המתגבר שלא יהיה שכל עקר, רק שכל מוליד, הן להעמיד תלמידים, כל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו (סנהדרין יט, ב), והבנים שיוליד מכל שכן שילמדם. ובתנאי זה נתנה להם הארץ, ואוירא דארץ ישראל מחכים (ב"ב קנח, ב), דכן כתיב (דברים יא, יט) ולמדתם אותם את בניכם, וסמיך לי' (שם כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה.
ולזה הוזכר בנוסח הברכה שהיא התפשטות כמו שכתבתי לעיל כל ברכה היא התפשטות, והוזכר שם צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל. ומי שאינו מברך, נמצא אין צאצאיו תלמידי חכמים.
ובשביל זה אבדה הארץ שהוא אוירא דמחכים, כי אבדה חכמת חכמיו:
Et un grand commandement est venu dans l'occupation de la Torah, de veiller à ce que la Torah s'étende, c'est pourquoi on est tenu de l'enseigner à ses fils, comme il est dit (Deutéronome 11,19) : et vous les enseignerez à vos fils, et que la chaîne de la Torah ne s'interrompe pas. Et sur cela ils ont allude (Bereshit Rabba 30,6) : l'essentiel des descendants des tsadikim, ce sont les bonnes actions, c'est-à-dire l'essentiel pour eux, qu'ils fructifient et multiplient et cherchent une descendance, c'est pour les bonnes actions, c'est-à-dire qu'ils étudient la Torah pour elle-même.
Et sur cela le verset a dit (Ecclésiaste 12,11) : les paroles des sages sont comme des aiguillons et comme des clous plantés, et ont dit Razal (Haguiga 3b) : de même que cette plantation fructifie et multiplie, ainsi les paroles de Torah fructifient et multiplient ; cela est dit de tout côté, tant l'expansion des paroles de Torah comme une source qui se fortifie, que l'intelligence ne soit pas stérile, seulement une intelligence qui engendre, tant pour établir des disciples : quiconque enseigne la Torah au fils de son compagnon, c'est comme s'il l'avait engendré (Sanhédrin 19b), et les fils qu'il engendrera, à plus forte raison qu'il les enseigne. Et à cette condition la terre leur a été donnée, et l'air de la terre d'Israël rend sage (Baba Batra 158b), car ainsi il est écrit (Deutéronome 11,19) : et vous les enseignerez à vos fils, et à côté (ibid.
21) : afin que se multiplient vos jours et les jours de vos fils sur le sol. Et pour cela il a été mentionné dans le texte de la berakha, qui est une expansion comme j'ai écrit plus haut, toute berakha est une expansion, et il a été mentionné là-bas : notre descendance et la descendance de Ton peuple, maison d'Israël.
Et celui qui ne bénit pas, il en résulte que sa descendance n'est pas disciples des sages. Et à cause de cela la terre a été perdue, qui est l'air qui rend sage, car la sagesse de ses sages a été perdue.
ובזה מבואר בנדרים שאמר שם רבינא, מפני שאין מברכין בתורה תחילה, דאמר רב יודא אמר רב, מאי דכתיב מי האיש כו'. וקשה מה קישור יש לדברי רב יודא למאמר רבינא שאמר דאמר רב יודא, כי רב יודא לא מדבר מבני תלמידי חכמים רק מהארץ.
ולפי מה שכתבתי הכל הוא ענין אחד, דקיום הארץ תלוי בולמדתם אותם את בניכם, ואם הא ליתא, גם הא ליתא:
Et par cela s'explique dans Nedarim ce qu'a dit là-bas Ravina : parce qu'ils ne bénissent pas dans la Torah d'abord, car Rav Youda a dit, Rav a dit : que signifie ce qui est écrit : qui est l'homme etc. Et il est difficile : quel lien y a-t-il entre les paroles de Rav Youda et l'enseignement de Ravina qui a dit : car Rav Youda a dit, car Rav Youda ne parle pas des fils disciples des sages, seulement de la terre.
Et selon ce que j'ai écrit, tout est un seul sujet, car le maintien de la terre dépend de : et vous les enseignerez à vos fils, et si ceci n'est pas, cela non plus n'est pas.
והכלל העולה מזה, כי הלימוד עתה הוא לימוד לשמה דוקא, דהיינו ללמוד ולעשות ובזה דברי תורה פרין ורבין ומתפשטין, והיום לעשותם כי עתה הוא עולם המעשה, והברכה מורה אלימוד לשמה. והנה דבר זה אינו מסור אלא ללב, כי מי הוא זה שיודע מה שבלב חבירו, וכל דבר המסור ללב כתיב בו ויראת מא-להיך, כי אינו יודע רק להש"י ולא לזולתו, ואף מלאכי השרת אינם יודעים מה שבלב האדם, כי אינם יודעים עניינים הנסתרים כי אם מה שנגלה להם הש"י כמו שכתב הזוהר (ח"א קא, ב) איה שרה אשתך (בראשית יח, ט).
ואף שכתבו התוספות בפ"ק דשבת (יב, ב ד"ה שאין) בענין המלאכים שאינם מבינים התרגום, וכתבו תימה הלא יודעים דברים שבלב כו'. לפי קבלתינו האמיתית הם דברים דחויים, וכבר הארכתי בענין זה (עי' עשרה מאמרות המאמר השני הגהה ראשונה בד"ה וזה נגד) ותירצתי שם מה שנראה סותר לזה בתלמוד.
אבל המוסכם הוא שאין להם ידיעה בהנעלמות. וזהו ענין שנשאל לחכמים ונבונים ולמלאכי השרת ולא פירשו דבר זה, כי מהיכן ידעו שלא למדום לשם שמים, כי הם יראו לעינים.
אמנם ה' יראה ללבב, על כן פירש הוא יתברך. וזה המאמר דנדרים מדבר מאבידת הארץ ארץ ישראל כפשוטו:
Et le principe qui remonte de cela : l'étude maintenant est une étude pour elle-même seulement, c'est-à-dire étudier et faire, et par cela les paroles de Torah fructifient et multiplient et s'étendent, et aujourd'hui pour les faire, car maintenant c'est le monde de l'acte, et la berakha indique l'étude pour elle-même. Et voici, cette chose n'est remise qu'au cœur, car qui est celui qui sait ce qui est dans le cœur de son compagnon, et toute chose remise au cœur, il est écrit en elle : et tu craindras ton Elokim, car il ne le sait que le Saint, béni soit-Il, et non un autre, et même les anges du service ne savent pas ce qui est dans le cœur de l'homme, car ils ne savent pas les sujets cachés, seulement ce que le Saint, béni soit-Il, leur a révélé, comme l'a écrit le Zohar (tome 1, 101b) : où est Sara ta femme (Genèse 18,9).
Et bien que les Tossefot aient écrit au premier chapitre de Chabbat (12b, au mot commençant : qu'ils ne) au sujet des anges qui ne comprennent pas le Targoum, et ils ont écrit : étonnement, ne savent-ils pas les choses qui sont dans le cœur etc. Selon notre réception véritable ce sont des choses écartées, et j'ai déjà développé sur ce sujet (voir Assara Maamarot, le deuxième maamar, première glose, au mot commençant : et ceci en face) et j'ai résolu là-bas ce qui semble contredire cela dans le Talmud.
Mais ce qui est accordé est qu'ils n'ont pas de connaissance dans les choses cachées. Et c'est le sujet de ce qui a été demandé aux sages et aux intelligents et aux anges du service et ils n'ont pas expliqué cette chose, car d'où sauraient-ils qu'ils n'ont pas étudié pour le Nom des cieux, car eux voient aux yeux.
Mais ה' voit au cœur, c'est pourquoi Lui, béni soit-Il, a expliqué. Et cet enseignement de Nedarim parle de la perte de la terre, la terre d'Israël selon son sens simple.
ואין להקשות מנא ליה לרב יודא אמר רב לפרש זה הפסוק בשתי פנים. וי"ל משום דקשיא ליה כפל דלפניהם מוכח מיניה שלא ברכו מתחלה וכמו שכתב רש"י בפרק הפועלים, ומסיפא דקרא לא שמעו בקולי ולא הלכו בה מוכח ג"כ מיניה שלא ברכו תחלה וכדאיתא בהדיא בנדרים, אלא הם שני ענייני ארץ ושני ענייני ברכות.
ובזה ניחא נמי דקשיא בפסוק דיוק דרישא אדסיפא, דברישא אמר מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר פי ה' דבר וגו' שהם החכמים ונבונים, אז היה שולל החכמים והנבונים ולא היה שולל המלאכים. ובסיפא דקרא אמר ויאמר ה' וגומר, הש"י בעצמו ובכבודו הוא הגיד, משמע שנתעלם אף מהמלאכים.
ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, ובכוונה מכוונת לא הזכירו מלאכי השרת במאמר דפרק הפועלים, ובמסכת נדרים הזכירו מלאכי השרת. ומעתה נתבארו המאמרים היטב:
Et il n'y a pas à objecter : d'où a Rav Youda a dit, Rav, d'expliquer ce verset de deux faces. Et l'on peut dire : parce que le double de : devant eux, lui était difficile, il en résulte qu'ils n'ont pas béni d'abord, et comme Rachi a écrit au chapitre HaPoalim, et de la fin du verset : ils n'ont pas écouté Ma voix et ils n'ont pas marché en elle, il en résulte aussi qu'ils n'ont pas béni d'abord, et comme c'est explicite dans Nedarim ; seulement ce sont deux sujets de terre et deux sujets de berakhot.
Et par cela s'arrange aussi la difficulté dans le verset de la précision du début contre la fin : au début il a dit : qui est l'homme sage et il comprendra ceci, et celui dont la bouche de ה' a parlé etc., ce sont les sages et les intelligents, alors il excluait les sages et les intelligents et n'excluait pas les anges. Et à la fin du verset il a dit : et ה' dit etc., le Saint, béni soit-Il, Lui-même et en Sa gloire a déclaré, cela signifie que cela a été caché même aux anges.
Et selon ce que j'ai écrit, cela va bien. Et à dessein volontaire ils n'ont pas mentionné les anges du service dans l'enseignement du chapitre HaPoalim, et dans le traité Nedarim ils ont mentionné les anges du service.
Et désormais les enseignements sont bien expliqués.
ועל ענין אור הנסתר ואור הנגלה יתבאר מה שאמר הכתוב (דברים לג, ח) וללוי אמר תומיך ואוריך. וקשה דהוה ליה למימר אוריך ותומיך, כי כן בכל מקום מזכירים אורים ותומים.
וכן הוא בדין כי מתחלה האירו האותיות והיו בולטות, ואח"כ היו נשלמים ונעשים מהם תיבות:
Et sur le sujet de la lumière cachée et de la lumière révélée s'expliquera ce qu'a dit le verset (Deutéronome 33,8) : et à Levi il a dit : Tes Toumim et Tes Ourim. Et il est difficile : il aurait dû dire Tes Ourim et Tes Toumim, car ainsi en tout lieu on mentionne Ourim et Toumim.
Et ainsi c'est en droit, car d'abord les lettres ont brillé et étaient saillantes, et ensuite elles étaient complétées et l'on en faisait des mots.
והנני אקדים הקדמה, כי לא כמדותיו של הקב"ה, מדת בשר ודם. אצל הש"י מתחלה הנסתר, ואח"כ נמשך ברצונו ההתפשטות וההתגלות.
ואצל השגת האדם הוא להיפך, מתחלה צריך להבין הנגלה, ואח"כ עולה בהשגתו למעלה למעלה מהנגלה אל הנעלם. וזהו שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח), ומי שהוא נגד חבירו אז שמאל נגד ימין, וימין כנגד שמאל, והוא משל כשפופרת הנכנס ראשון יוצא אחרון.
ועוד צריך שתדע, כי מעלת ורוממות רוחניות של תומים הוא יותר ממעלת רוחניות של אורים, כי זה הוא באותיות, וזהו בתיבות שלימות. על כן הרוחניות של התיבות הוא ביותר קרוב אל המקור העליון, והוא ברום ההסתר וממנו משתלשל ומסתעף רוחניות האותיות שהם ענפים.
הרי מצד הש"י ברוך הוא הוא רוחניות תומים ואורים, ומצדינו דהיינו השגת הכהן והשואל באורים ותומים, מתחלה אורים ואח"כ תומים:
Et voici je ferai précéder une introduction : les mesures du Saint, béni soit-Il, ne sont pas comme la mesure de chair et de sang. Auprès du Saint, béni soit-Il, d'abord le caché, et ensuite par Sa volonté se poursuit l'expansion et la révélation.
Et auprès de l'atteinte de l'homme c'est l'inverse : d'abord il faut comprendre le révélé, et ensuite il monte dans son atteinte, plus haut plus haut que le révélé, vers le caché. Et c'est : j'ai placé ה' en face de moi toujours (Psaumes 16,8), et celui qui est en face de son compagnon, alors la gauche est en face de la droite, et la droite en face de la gauche, et c'est une parabole comme un tuyau : ce qui entre le premier sort le dernier.
Et encore il faut que tu saches que le mérite et l'élévation spirituelle des Toumim est plus que le mérite spirituel des Ourim, car ceci est dans les lettres, et ceci dans les mots complets. C'est pourquoi la spiritualité des mots est davantage proche de la source supérieure, et elle est au sommet du caché, et d'elle se chaîne et se ramifie la spiritualité des lettres qui sont des branches.
Voici, du côté du Saint, béni soit-Il, c'est spiritualité Toumim et Ourim, et de notre côté, c'est-à-dire l'atteinte du kohen et de celui qui interroge par les Ourim et Toumim, d'abord Ourim et ensuite Toumim.
ומה שאמר וללוי אמר תומיך ואוריך, הנה מאמר תומיך ואוריך מדבר עם השכינה יתברך. ואחשוב שרש"י כיון לזה במה שכתב וזה לשונו, תומיך ואוריך, כלפי שכינה הוא מדבר.
הנה שרתה השכינה על רש"י ז"ל שבמלות קצרות אלו תיקן ורמז לכל מה שכתבתי. הכלל העולה, ההתעוררות מלמטה למעלה עולה, עד כי יבא שילה, ואור הגנוז יתגלה, וכיום תאיר הלילה, במהרה בימינו אמן:
Et ce qu'il a dit : et à Levi il a dit Tes Toumim et Tes Ourim, voici, l'enseignement Tes Toumim et Tes Ourim parle avec la Chekhina, béni soit-Il. Et je pense que Rachi a visé cela dans ce qu'il a écrit, et voici son langage : Tes Toumim et Tes Ourim, c'est vers la Chekhina qu'il parle.
Voici, la Chekhina a reposé sur Rachi, de mémoire bénie, qu'en ces mots courts il a corrigé et allude à tout ce que j'ai écrit. Le principe qui remonte : l'éveil d'en bas vers le haut monte, jusqu'à ce que vienne Shilo, et la lumière cachée se révélera, et comme le jour la nuit s'illuminera, bientôt en nos jours, amen.