« Si tu dis dans ton cœur : nombreux sont ces peuples, tu ne les craindras pas » (Devarim 7,18). Le Chla laisse כי selon son sens simple, et non comme Rachi qui y voit un langage de « peut-être ». Si tu reconnais que du côté de la nature tu ne pourras les conquérir, seulement avec un secours divin, tu ne les craindras pas, car Elokim sera à ton secours ; lorsque tu diras « ma force et la puissance de ma main », tu les craindras. Souviens-toi de Hachem ton Elokim, qui te donne la force de faire richesse. En tout ce que l'homme fait et réussit, grande ou petite chose, qu'il rende grâce au Nom qui la lui a disposée.
Aussi : si l'on a commencé une mitsva, l'achever, car elle n'est appelée du nom de celui qui l'achève ; manger selon le besoin, sans pénurie ni grand excès ; mitsva et transgression se font un ange, et la techouva abolit l'ange destructeur
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה וגו' לא תירא מהם וגו' (דברים ז, יח). כתבתי פירוש זה הפסוק במקום אחר, באופן כי ישאר תיבת כי כפשוטו, ולא כמו שנדחק רש"י לומר שעל כרחך הוא לשון דילמא.
אלא הכי פירושו, אם תאמר בלבבך ותודה על האמת שמצד הטבע לא תוכל לכבוש אותם כי רבים הגוים האלה, אלא בעזר א-להי. אז לא תירא מהם, כי יהיה א-להים בעזרך.
אבל כשתאמר כחי ועוצם ידי, אז תירא מהם. וכן מוזכר בהדיא אח"כ בפרשה (שם ח, יב) פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וגומר.
עד ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי כו' וזכרת את ה' א-להיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. וזהו כלל גדול, בכל מה שהאדם עושה ומצליח, הן דבר גדול הן דבר קטן, יתן הודיה ושבח להש"י שהזמין לו ויודה להש"י שהזמין לו זה הדבר:
Si tu dis dans ton cœur : nombreux sont ces peuples, etc., tu ne les craindras pas, etc. (Deutéronome 7,18).
J'ai écrit l'explication de ce verset ailleurs, de telle manière que le mot כי reste selon son sens simple, et non comme Rachi s'est forcé à dire que de toute nécessité c'est un langage de 'peut-être'. Mais voici son explication : si tu dis dans ton cœur et que tu reconnaîtras la vérité que du côté de la nature tu ne pourras les conquérir, car nombreux sont ces peuples, seulement avec un secours divin.
Alors tu ne les craindras pas, car Elokim sera à ton secours. Mais lorsque tu diras : ma force et la puissance de ma main, alors tu les craindras.
Et ainsi il est mentionné explicitement ensuite dans la paracha (ibid. 8,12) : de peur que tu manges et sois rassasié et que tu bâtisses de bonnes maisons, etc., jusqu'à : et tu diras dans ton cœur : ma force et la puissance de ma main, etc., et tu te souviendras de ה' ton Elokim, car c'est Lui qui te donne la force de faire richesse.
Et c'est un grand principe : en tout ce que l'homme fait et réussit, que ce soit une grande chose ou une petite chose, qu'il rende grâce et louange au Nom, qu'Il soit béni, qui la lui a disposée, et qu'il rende grâce au Nom, qu'Il soit béni, qui lui a disposé cette chose :
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום (דברים ח, א). אמרו רז"ל אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת המצוה אלא על שם גומרה כו', עיין ברש"י:
Toute la mitsva que je te commande aujourd'hui (Deutéronome 8,1). Ont dit Razal (nos Sages, de mémoire bénie) : si tu as commencé une mitsva, achève-la, car elle n'est appelée la mitsva que du nom de celui qui l'achève, etc., vois chez Rachi :
ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם (דברים ח, ט). בכאן רמז שלא יאכל אדם אכילה גסה למלאות כריסו, רק יאכל כדי חייו, כמו שנאמר (בראשית מב, יט) שבר רעבון, שישבור הרעבון ולא יותר.
זה שאמר לא במסכנת, ראה תראה שלא יהיה במסכנת, אבל ג"כ לא בריבוי גדול. וזה המוסר רמז ג"כ במה שנאמר (דברים ח, י) ואכלת ושבעת, כלומר כל מה שאתה אוכל תהיה שבע בו, כמו שאומרים לתינוק דרך מוסר, ראה כי בזה שאני נותן לך תהי' שבע, כלומר לא תחפוץ יותר:
Un pays où ce n'est pas dans la pénurie que tu y mangeras du pain (Deutéronome 8,9). Ici il y a une allusion que l'homme ne mange pas d'une nourriture grossière pour remplir son ventre, seulement qu'il mange selon le besoin de sa vie, comme il est écrit (Genèse 42,19) שבר רעבון, qu'il brise la faim et pas davantage.
C'est ce qu'il a dit : pas dans la pénurie : vois, tu verras qu'il n'y ait pas de pénurie, mais aussi pas dans un grand excès. Et cette morale est aussi alludée dans ce qui est dit (Deutéronome 8,10) : et tu mangeras et tu seras rassasié, c'est-à-dire tout ce que tu manges, tu y seras rassasié, comme on dit à un enfant par voie de morale : vois que dans ceci que je te donne tu seras rassasié, c'est-à-dire tu ne désireras pas davantage :
ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו (דברים ט, כא). ולכאורה קשה איך אפשר לשרוף החטא שאין בו ממש.
ואם קאי על העגל, היה לו לומר בקצרה ואת העגל אשר עשיתם. כבר הארכתי במקום אחר כי כל מצוה שאדם עושה וכל עבירה שאדם עושה נעשה ממנו מלאך מן המצוה מלאך קדוש, מן העבירה מלאך משחית, הרי שהמצוה והעבירה ישנה בפועל עומד, ובעל תשובה צריך לראות שיתבטל המלאך המשחית העומד.
וזהו ואת חטאתכם אשר עשיתם לקחתי ג"כ ושרפתיו:
Et votre faute que vous avez faite, le Veau, je l'ai prise et je l'ai brûlée (Deutéronome 9,21). Et à première vue c'est difficile : comment est-il possible de brûler la faute, qui n'a pas de substance.
Et s'il porte sur le Veau, il aurait dû dire en bref : et le Veau que vous avez fait. Je me suis déjà étendu ailleurs : car toute mitsva qu'un homme fait et toute transgression qu'un homme fait, il se fait d'elle un ange : de la mitsva un ange saint, de la transgression un ange destructeur.
Voici donc que la mitsva et la transgression existent en acte, debout, et celui qui fait techouva doit veiller à ce que soit aboli l'ange destructeur qui se tient. Et c'est : et votre faute que vous avez faite, je l'ai prise aussi et je l'ai brûlée :
וכן הוא בזוהר בפרשה זו (ח"ג פג, ב), בפסוק (דברים ט, כז) אל תפן אל קשי העם הזה, ר' חייא פתח, אל תפן אל קשי העם הזה, וכי מה דיימא למלכא אל תפן, והא כתיב (איוב לד, כא) כי עינו על דרכי איש, וכתיב (ירמיה כג, כד) אם יסתר איש במסתרים ואנכי לא אראנו נאם ה', והא בכולא אשגח קודשא בריך הוא, בכל עובדין אסתכל ואעיל בדינא על כולהו אם טב ואם ביש, כד"א (קהלת יב, יד) כי כל מעשה הא-להים יביא במשפט, ומשה אמר אל תפן אל קשי העם הזה. אלא הכי תנינן, כל בר נש דבעי לאסתמרא מחובוי, בגין דלא יחטא קמיה מלכא קדישא.
תא חזי, בר נש עביד חד מצוה, ההיא מצוה סלקא קיימא קמיה קודשא בריך הוא, ואמר אנא מפלנייא דעבד לי. וקודשא בריך הוא מני לה קמיה לאשגחא ביה כל יומא לאוטבא ליה בגיניה.
עבר על פיקודי אורייתא, ההיא עבירה סלקא וקיימא אמר אנא מפלנייא דעבד לי. וקודשא בריך הוא מני לה קמיה, וקיימא לתמן לאשגחא ליה לשיצאה ליה, הה"ד (דברים לב, יט) וירא ה' וינאץ.
מהו וירא ה' וינאץ, ההיא דקיימא קמיה. תב בתשובה, כתיב (ש"ב יב, יג) גם ה' העביר חטאתך, דעבר ההוא חובא מקמיה בגין דלא יסתכל בה לאוטבא ליה, ועל דא אל תפן אל קשי העם הזה, עד כאן לשונו:
Et ainsi il est dans le Zohar dans cette paracha (tome 3, 83b), sur le verset (Deutéronome 9,27) : ne te tourne pas vers la dureté de ce peuple. Rabbi Hiyya ouvrit : ne te tourne pas vers la dureté de ce peuple.
Et quoi, dirait-on au Roi : ne te tourne pas ? Or il est écrit (Job 34,21) : car Son œil est sur les voies de l'homme, et il est écrit (Jérémie 23,24) : si un homme se cache dans les cachettes, Moi, ne le verrai-Je pas, dit ה'.
Or en tout le Saint, béni soit-Il, veille, dans tous les actes Il regarde et Il fait entrer en jugement tous, que ce soit bien ou mal, comme il est dit (Ecclésiaste 12,14) : car toute action, Elokim la fera venir en jugement. Et Moché a dit : ne te tourne pas vers la dureté de ce peuple.
Seulement ainsi avons-nous appris : tout homme qui veut se garder de ses fautes, afin de ne pas faillir devant le Roi saint. Viens et vois : un homme fait une mitsva, cette mitsva monte et se tient devant le Saint, béni soit-Il, et dit : je suis de un tel qui m'a faite.
Et le Saint, béni soit-Il, la place devant Lui pour veiller sur lui chaque jour, pour lui faire du bien à cause d'elle. S'il transgresse un commandement de la Torah, cette transgression monte et se tient, elle dit : je suis de un tel qui m'a faite.
Et le Saint, béni soit-Il, la place devant Lui, et elle se tient là pour veiller sur lui afin de l'anéantir. C'est ce qu'il est écrit (Deutéronome 32,19) : et ה' vit et Il méprisa.
Qu'est-ce que : et ה' vit et Il méprisa ? Celle qui se tient devant Lui.
S'il revient en techouva, il est écrit (Samuel II 12,13) : aussi ה' a écarté ta faute, car Il a fait passer cette faute de devant Lui afin de ne pas la regarder, pour lui faire du bien. Et c'est pourquoi : ne te tourne pas vers la dureté de ce peuple, jusqu-ici ses paroles :
ועתה ישראל מה ידו"ד א-להיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' א-להיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותי (דברים י, יב). ענין יראה ואהבה הוא דרוש ארוך ונפלא, כולל כל התורה וכל המצות וכל המדות, הארכתי בו בחלק עשרה מאמרות (מאמר שלישי), ופירשתי כל הפרשה זו בכמה מילי מעלייתא בארוכה, שים עיניך עליו והיו לזכרון בין עיניך:
Et maintenant, Israël, que te demande ה' ton Elokim, sinon de craindre ה' ton Elokim, d'aller dans toutes Ses voies et de M'aimer (Deutéronome 10,12). Le sujet de la crainte et de l'amour est un enseignement long et admirable, comprenant toute la Torah et toutes les mitsvot et toutes les qualités.
Je me suis étendu là-dessus dans la partie Assara Maamarot (troisième discours), et j'ai expliqué toute cette paracha en plusieurs belles paroles en longueur : pose tes yeux sur lui et qu'ils soient un souvenir entre tes yeux :
ובפשוטו של יראה ואהבה, כתב הרב ר' מנחם הבבלי וזה לשונו, לירא מה' שנאמר (דברים ו, יג) את ה' א-להיך תירא. טעם מצוה זו, להפחיד ולהרעיד אבריו לייראם ולזרזם בקיום התורה והמצות, זהו שאמרו עבוד מיראה עבוד מאהבה.
והיכי מצי עביד שהם הפכיים. אלא שיירא בעבודת האהבה שמא חסר אחת מכל סמניה.
ולפעמים אני עושה מצוה קטנה, ואני מתגאה ונוח לי שלא עשיתיה. אלא ישב וידאג ויתעצב שמא חסר מחקה, וכמה מצות כאלו הפסיד, אזי את ה' א-להיך תירא, עד כאן לשונו:
Et selon le sens simple de la crainte et de l'amour, a écrit le rav Rabbi Menahem haBavli, et ceci est son langage : craindre ה', comme il est dit (Deutéronome 6,13) : ה' ton Elokim tu craindras. La raison de cette mitsva : effrayer et faire trembler ses membres, pour les mettre en crainte et les stimuler dans l'accomplissement de la Torah et des mitsvot.
C'est ce qu'ils ont dit : sers par crainte, sers par amour. Et comment peut-il faire, alors qu'elles sont opposées.
Seulement qu'il craigne, dans le service de l'amour, que peut-être il manque un de tous ses composants. Et parfois je fais une petite mitsva, et je m'enorgueillis, et il m'eût été mieux de ne pas l'avoir faite.
Seulement qu'il s'asseye et s'inquiète et s'afflige : peut-être a-t-il manqué à sa prescription, et combien de telles mitsvot a-t-il perdues. Alors : ה' ton Elokim tu craindras, jusqu-ici ses paroles :
בעזרת א-להי אברהם יצחק ויעקב. סיימתי פרשת עקב
Avec le secours de l'Elokim d'Avraham, de Yitshak et de Yaakov. J'ai achevé la paracha Eikev.