« Voici son nom qu'on lui appellera. Trois bons dons. » La 416e mitsva est de ne pas désirer le bien de son prochain : le désir fixé cause une ruse pour le prendre. Le Chla rapporte du Rambam que « tu ne convoiteras pas » et « tu ne désireras pas » sont deux sujets : l'un empêche de prendre ce qu'un autre a acquis s'il n'est pas désireux de vendre, l'autre empêche le désir du cœur. Le cœur est livré en sa main ; D.ieu voit les pensées. La Mekhilta rend coupable du désir à part et de la convoitise à part : qui a désiré, sa fin est de convoiter ; qui a convoité, sa fin est de ravir.
Aussi : unifier le Nom et l'aimer à tout instant ; étudier et enseigner, le Chema, les tefilin et la mezouza ; ne pas éprouver la parole du Nom, ni alliance, grâce ou mariage avec les nations
זה שמו אשר יקראו לו. שלשה מתנות טובות:
Voici son nom qu'on lui appellera. Trois bons dons :
מצות תי"ו מתרי"ג, מצות שלא להתאות ממון חבירו. לפי שקביעות המחשבה בתאוה על אותו הדבר יהיה סיבה לעשות תחבולה לקחת אותו ממנו, ואף על פי שאין רצונו למכרו או על ידי מקח או בחליפין או בחזקה אם לא יוכל בענין אחר.
ועל זה נאמר (דברים ה, יח) ולא תתאוה בית רעך וגו':
La 416e mitsva des 613, mitsva de ne pas désirer le bien de son prochain. Car la fixation de la pensée dans le désir sur cette chose-là sera une cause de faire une ruse pour la lui prendre, et même si ce n'est pas son vouloir de la vendre, soit par achat, soit par échange, soit par force s'il ne peut autrement.
Et sur cela il est dit (Deutéronome 5,18) : et tu ne désireras pas la maison de ton prochain, etc. :
וכתב הרמב"ם ז"ל, שאין שני הלאוין שהן לא תחמוד שבסדר וישמע יתרו (שמות כ, יד), ולא תתאוה שבסדר זה לאו כפולין בענין אחד, אבל הם שני עניינים. שלאו דלא תחמוד ימנענו מלקחת משום צד בין בדמים, בין שלא בדמים מה שקנה זולתינו אם איננו חפץ למכור אותו דבר.
ולאו זה דלא תתאוה ימנענו אפילו התאוה בו בתוך לבינו, כי עם התאוה יבוא להתחנן לו ולהכביד עליו למכרו או להחליפו בכלי אחר על כל פנים. ואע"פ שאחד מאלו הלאוין מושך את חבירו, שנים יחשבו מכל מקום.
הרי אתה רואה החילוק שביניהם. ואל תתמה לומר ואיך יהיה בידו של אדם למנוע לבו מהתאוות אל אוצר כל כלי חמדה שיראה ברשות חבירו, והוא מכולם רק וריקם.
ואיך תבוא מניעה בתורה במה שאי אפשר לו לאדם לעמוד עליו. שזה הדבר אינו כן, ולא יאמרו אותו רק הטפשים הרעים והחטאים בנפשותם.
כי האמנם ביד האדם למנוע עצמו ומחשבותיו ותאוותיו מכל מה שירצה. וברשותו ובדעתו להרחיק ולקרב חפצו בכל הדברים כרצונו, ולבו מסור בידו אל כל אשר יחפוץ יטנו.
והש"י אשר לפניו נגלו כל התעלומות, חופש כל חדרי בטן רואה כליות ולב אין אחת קטנה או גדולה טובה או רעה בכל מחשבות האדם נעלמות ממנו, ולא נסתרת מנגד עיניו. ישיב נקם לעוברי רצונו בלבבם, ונוצר חסד לאלפים לאוהביו המפנים לעבודתו מחשבותם.
שאין טוב לאדם כמו המחשבה הטובה והזכה, כי היא ראשית כל המעשים וסופן:
Et le Rambam, de mémoire bénie, a écrit que les deux interdits, qui sont tu ne convoiteras pas dans la paracha Vayichma Yitro (Exode 20,14), et tu ne désireras pas dans cette paracha-ci, ne sont pas des interdits doubles sur un seul sujet, mais ce sont deux sujets. Car l'interdit de tu ne convoiteras pas nous empêche de prendre par quelque côté que ce soit, que ce soit contre argent, que ce soit sans argent, ce qu'un autre a acquis, s'il n'est pas désireux de vendre cette chose.
Et cet interdit de tu ne désireras pas nous empêche même le désir de cela au-dedans de notre cœur, car avec le désir il viendra le supplier et peser sur lui pour qu'il la vende ou l'échange contre un autre objet en tout cas. Et bien que l'un de ces interdits tire son compagnon, ils sont comptés deux en tout état de cause.
Voici que tu vois la différence entre eux. Et ne t'étonne pas de dire : et comment sera-t-il au pouvoir de l'homme d'empêcher son cœur de désirer le trésor de tout objet précieux qu'il verra au pouvoir de son prochain, alors que lui, de tous ceux-là, est dénudé et vide.
Et comment viendrait dans la Torah une défense concernant ce qu'il est impossible à l'homme de maîtriser. Car cette chose n'est pas ainsi, et seuls les sots mauvais et ceux qui fautent dans leurs âmes le disent.
Car vraiment il est au pouvoir de l'homme d'empêcher lui-même et ses pensées et ses désirs de tout ce qu'il voudra. Et il est en son pouvoir et en sa connaissance d'éloigner et de rapprocher son désir en toutes choses selon sa volonté, et son cœur est livré en sa main : vers tout ce qu'il voudra, il l'inclinera.
Et le Nom, qu'Il soit béni, devant Qui tous les secrets sont découverts, Qui fouille toutes les chambres du ventre, Qui voit les reins et le cœur, il n'y en a pas une, petite ou grande, bonne ou mauvaise, parmi toutes les pensées de l'homme, qui Lui soit cachée, et rien n'est dérobé devant Ses yeux. Il rendra vengeance à ceux qui transgressent Sa volonté dans leur cœur, et Il garde la bonté pour des milliers à ceux qui L'aiment, qui tournent leurs pensées vers Son service.
Car il n'y a rien de bon pour l'homme comme la pensée bonne et pure, car elle est le commencement de tous les actes et leur fin :
וכדברי הרמב"ם ז"ל כן הוא במכילתא. לא תחמוד בית רעך, ולהלן הוא אומר לא תתאוה, לחייב על התאוה בפני עצמה, ועל החמוד בפני עצמו.
ושם אמרו, מנין שאם נתאוה סופו לחמוד. תלמוד לומר, לא תתאוה ולא תחמוד.
מנין שאם חמד אדם סופו לגזול, תלמוד לומר (מיכה ב, ב) חמדו שדות וגזלו:
Et selon les paroles du Rambam, de mémoire bénie, ainsi est-il dans la Mekhilta. Tu ne convoiteras pas la maison de ton prochain, et plus loin il dit tu ne désireras pas, pour rendre coupable du désir à part, et de la convoitise à part.
Et là ils ont dit : d'où que s'il a désiré, sa fin est de convoiter. L'enseignement dit : tu ne désireras pas et tu ne convoiteras pas.
D'où que si un homme a convoité, sa fin est de ravir. L'enseignement dit (Michee 2,2) : ils ont convoité des champs et ils ont ravi :
מצוה תי"ז, לייחד שם ה' א-להינו ה' אחד:
La 417e mitsva, unifier le Nom de ה' notre Dieu, ה' est Un :
תי"ח מצות אהבת השם, שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' א-להיך. וביאור ענין אהבה היא ארוך במאוד, בארתי בחלק בעשרה מאמרות במאמר (ג).
ומצוה זו של אהבת הש"י נוהגת תמיד בכל עת ובכל שעה ובכל רגע. והקובע מחשבותיו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לשם שמים רק להתענג בהם לבד, או להשיג כבוד העולם הזה הכוזב להגדיל שמו, לא לכוונה להטיב הטובים ולחזק ידי הישרים, בטל עשה זה, ועונשו גדול (לשון החינוך מצוה תיח):
418e mitsva : aimer le Nom, il est dit (Deutéronome 6,5) : et tu aimeras ה' ton Dieu. Et l'explication du sujet de l'amour est fort longue, je l'ai expliquée dans la partie BéAsara Maamarot, dans le discours (3).
Et cette mitsva d'aimer le Nom, qu'Il soit béni, s'applique toujours, en tout temps et à toute heure et à tout instant. Et celui qui fixe ses pensées dans les affaires corporelles et dans les vanités du monde, non pour le Nom des cieux mais seulement pour s'y délecter seuls, ou pour atteindre l'honneur mensonger de ce monde afin d'agrandir son nom, non dans l'intention de faire du bien aux bons et de fortifier les mains des droits, a annulé ce commandement positif, et son châtiment est grand (langage du Hinukh, mitsva 418) :
תי"ט ללמוד תורה וללמדה, שנאמר (דברים ו, ז) ושננתם לבניך ודברת בם.
419e mitsva : étudier la Torah et l'enseigner, il est dit (Deutéronome 6,7) : et tu les inculqueras à tes fils et tu parleras d'eux.
ת"ך לקרוא קריאת שמע פעמיים ביום.
420e mitsva : lire le Chema deux fois par jour.
תכ"א לקשור תפילין ביד.
421e mitsva : lier les tefilin à la main.
תכ"ב לקשור תפילין בראש.
422e mitsva : lier les tefilin à la tête.
תכ"ג לקבוע מזוזה:
423e mitsva : fixer une mezouza :
תכ"ד שלא לנסות דבר השם, שנאמר (שם טז) לא תנסו את ה' א-להיכם. והענין, שלא לנסות יותר מדאי הנביא המייסר את העם והמלמדם דרכי התשובה אחר שנדע אמתת נבואתו.
ועל זה נאמר לא תנסו את ה' א-להיכם כאשר נסיתם במסה, כלומר לא תנסו גמולי ה' ועונשיו שהודיע לכם על ידי נביאיו על צד שתספקו בהם:
424e mitsva : ne pas éprouver la parole du Nom, il est dit (ibid. 16) : vous ne tenterez pas ה' votre Dieu.
Et le sujet : ne pas éprouver plus que de mesure le prophète qui châtie le peuple et leur enseigne les voies de la techouva, après que nous savons la vérité de sa prophétie. Et sur cela il est dit : vous ne tenterez pas ה' votre Dieu comme vous L'avez tente à Massa, c'est-à-dire vous n'éprouverez pas les rétributions de ה' et Ses châtiments qu'Il vous a fait connaître par Ses prophètes, d'une manière que vous en douteriez :
תכ"ה שלא לכרות ברית עם אחד מז' עממין, שנאמר (שם ז, ב) לא תכרות להן ברית.
425e mitsva : ne pas conclure d'alliance avec l'un des sept peuples, il est dit (ibid. 7,2) : tu ne concluras pas d'alliance avec eux.
תכ"ו שלא לחון ולחמול על אחד מעובדי עבודה זרה, שנאמר (שם) ולא תחנם.
426e mitsva : ne pas faire grâce ni avoir pitié de l'un des serviteurs de l'idolâtrie, il est dit (ibid.) : et tu ne leur feras pas grâce.
תכ"ז שלא להתחתן בגוים:
427e mitsva : ne pas s'allier par mariage avec les nations :