Ce passage poursuit : Israël, appelés Adam lorsqu'ils fautent, sont exilés hors du pays afin d'y revenir, et alors la terre de la nechama sera dans le jardin d'Éden, les exils causant une grande délivrance par le raffinage. Selon le Chla, les disperser est pour le bien, pour ainsi dire pour le Saint, béni soit-Il, et pour Israël. Il rapporte de Rabbi Eleazar qu'Il n'exile Israël parmi les nations que afin que des convertis s'ajoutent à eux. Cette dispersion est comme celle d'Adam le premier, et c'est pourquoi « de leurs sorties selon leurs voyages, de leurs voyages selon leurs sorties », car ils ajoutent des convertis qui reviendront à la sainteté de la terre d'Israël.
Aussi : le bienfait de n'être pas exilés en un seul lieu ; « voici les paroles », éleh des malédictions se renversant en berakha et au don de la Torah, le Messie de Ruth et de Naama.
כן היה הענין בישראל הנקראים אדם כשחטאו. מתחלה היו ראשי המטות כמו שנאמר (איכה א, א) שרתי במדינות.
אחר כך אלה מסעי למוצאיהם למסעיהם, ולמסעיהם למוצאיהם. כי גלו מארץ ישראל לחוץ לארץ, כדי שיחזרו מחוץ לארץ לארץ ישראל, ואז ארץ הנשמה תהיה בגן עדן.
כי הגליות גורמים גאולה גדולה לעתיד מחמת הזיכוך, כאשר כתבתי לעיל בפרשת בלק (ריש תורה אור), ובפרשת פנחס (תו"א ד"ה ועל דרך זה), והארכתי בדרושים של מטות ומסעי, ודברים שכתבתים בילדותי בקונטרס בפני עצמו ותמצאם במסכת תענית שלי (תורה אור) בענין אבילות תשעה באב, עיין בהם בארוכה, כי על כן באתי בקצרה פה, ושם עיניך תראה כנפשך שבעך:
Ainsi était l'affaire en Israël, qui sont appelés Adam lorsqu'ils fautèrent. Au commencement ils étaient les chefs des tribus, comme il est dit (Lamentations 1,1): j'étais princesse parmi les provinces.
Ensuite: voici les étapes de leurs sorties selon leurs voyages, et de leurs voyages selon leurs sorties (Nombres 33,2). Car ils furent exilés de la terre d'Israël hors du pays, afin qu'ils reviennent de hors du pays à la terre d'Israël, et alors la terre de la nechama sera dans le jardin d'Éden.
Car les exils causent une grande délivrance pour l'avenir à cause du raffinage, comme j'ai écrit plus haut dans la paracha Balak (début de Torah Or), et dans la paracha Pinhas (Torah Or, mot commençant: et de cette manière), et je me suis étendu dans les enseignements de Matot et Massei, et des paroles que j'ai écrites dans ma jeunesse dans un cahier à part, et tu les trouveras dans mon traité Taanit (Torah Or) au sujet du deuil du neuf Av, vois-les en longueur, car c'est pourquoi je suis venu ici en brief, et là tes yeux verront à satiété de ton âme:
גם גלות ישראל שפזרם הקב"ה בעולם הזה היה לטובה, כביכול טוב לדידיה להקב"ה, וטוב לישראל, וכהא דאיתא במסכת פסחים פרק האשה (פז, ב), א"ר אלעזר, לא הגלה הקב"ה את ישראל בין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב, כה) וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה, אלא להכניס כמה כורין.
ור' יוחנן אמר מהכא (שם), ורחמתי את לא רוחמה וגומר. ופירש רש"י, ואמרתי ללא עמי עמי אתה, אותם שלא היו מעמי דבקו בהם ויהיו לי לעם.
הרי פיזור גירושם כעין שכתבתי בענין פיזור וגירוש אדם הראשון. ועל כן אמר למוצאיהם למסעיהם, למסעיהם למוצאיהם, כי הם מוסיפים גרים שעתיד יחזרו ג"כ לקדושת ארץ ישראל:
Aussi l'exil d'Israël, que le Saint, béni soit-Il, les a dispersés dans ce monde, était pour le bien, pour ainsi dire un bien pour Lui-même, pour le Saint, béni soit-Il, et un bien pour Israël, et ainsi qu'il est dans le traité Pessahim, chapitre HaIsha (87b): Rabbi Eleazar a dit: le Saint, béni soit-Il, n'a exilé Israël parmi les nations que afin que des convertis s'ajoutent à eux, comme il est dit (Osée 2,25): et Je la sèmerai pour Moi dans le pays. Est-ce qu'un homme sème une petite mesure, sinon pour en rentrer plusieurs grandes.
Et Rabbi Yo'hanan a dit d'ici (ibid.): et J'aurai pitié de celle dont on n'avait pas pitié, etc. Et Rachi a expliqué: et Je dirai à celui qui n'était pas Mon peuple: tu es Mon peuple, ceux qui n'étaient pas de Mon peuple se sont attachés à eux et ils seront pour Moi un peuple.
Voici: la dispersion de leur expulsion est comme ce que j'ai écrit au sujet de la dispersion et de l'expulsion d'Adam le premier. Et c'est pourquoi Il a dit: de leurs sorties selon leurs voyages, de leurs voyages selon leurs sorties, car ils ajoutent des convertis qui a l'avenir reviendront aussi à la sainteté de la terre d'Israël:
גם טובה היה הפיזור לישראל ושלא גלו למקום אחד, וכהא דאיתא ג"כ שם (פסחים פז, ב), א"ר הושעיא, מאי דכתיב (שופטים ה, יא) צדקת פזרונו בישראל. צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבין האומות.
והיינו דאמר ליה ההוא מינא לר' חנינא, אנן מעלינן מינייכו. כתיב בכו (מל"א יא, טז) כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום.
ואלו אנן איתינכו גבן כמה שני, ולא עבדינן לכו מידי. אמר ליה, רצונך יטפל לך תלמיד אחד.
נטפל ליה ר' אושעיא. אמר ליה, משום דלא ידעיתו היכי תתעבדו.
תכילינן כולהו, ליתנהו גבייכו. מאי דאיכא גבייכי קרי לכו מלכותא קטיעתא.
א"ל גפא דרומאי, בהא נחתינן ובהא סלקינן, עד כאן. הרי שהפיזור טובה לישראל, וכשחטאו ישראל נדונו במיתה ובגירושין כמוזכר בפרשת מסעי:
Aussi un bien était la dispersion pour Israël, et qu'ils n'aient pas été exilés en un seul lieu, et ainsi qu'il est aussi là (Pessahim 87b): Rabbi Hoshaya a dit: qu'est-ce qui est écrit (Juges 5,11): צדקת פזרונו בישראל, la justice de Son éparpillement en Israël. Un bienfait a fait le Saint, béni soit-Il, pour Israël, qu'Il les a dispersés parmi les nations.
Et c'est ce que lui dit un certain hérétique à Rabbi Hanina: nous sommes meilleurs que vous. Il est écrit de vous (1 Rois 11,16): car six mois Yoav et tout Israël y restèrent, jusqu'à extirper tout mâle en Edom.
Et nous, vous êtes chez nous depuis combien d'années, et nous ne vous avons rien fait. Il lui dit: si tu veux, qu'un disciple s'occupe de toi.
Rabbi Oshaya s'occupa de lui. Il lui dit: parce que vous ne savez pas comment vous y prendre.
Si vous les détruisiez tous, ils ne sont pas chez vous. Ce qu'il y a chez vous, on vous appellerait un royaume tronqué.
Il lui dit: par le rempart des Romains, par ceci nous descendons et par ceci nous montons. Jusqu-ici.
Voici que la dispersion est un bien pour Israël, et lorsqu'Israël fautèrent ils furent jugés par la mort et par les expulsions, comme il est mentionné dans la paracha Massei:
ואח"כ אלה הדברים דברי תוכחת. גם אלה רומזים שנתקיימו בהם קללות שבתורת כהנים ובמשנה תורה.
בתורת כהנים כתיב (ויקרא כו, מו), אלה החקים והמשפטים וגו'. במשנה תורה כתיב (דברים כח, סט), אלה דברי הברית.
אמנם תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך ותתהפך הקללה לברכה, והגלות סיבת הגאולה הגדולה כמו שתמצא בארוכה בפרשיות מטות ומסעי ודברים שסדרתים במסכת תענית שלי, שים עיניך עליו. גם בפרשת בלק ופנחס.
ואלה יתהפך לאלה הכתוב במתן תורה (שמות יט, ז) וישם לפניהם את כל הדברים האלה, כי תמלא הארץ דעה, וזה יהיה בזמן משיח. אשר על כן בא הציווי בפסוק (דברים ב, ט) אל תצר את מואב וגו', אל תצר ואל תתגר בעמון וגו'.
ופירש רש"י בפרשת בלק (במדבר לא, ב), מאת המדינים ולא מאת המואבים וכו', בשביל שתי פרידות שיצאו מהם רות המואביה ונעמה העמונית, שמהם יצא משיח יתגלה במהרה בימינו אמן:
Et ensuite: voici les paroles, paroles de réprimande. Aussi אלה font allusion à ce que se sont accomplies en eux les malédictions de Torat Kohanim et de Michne Torah.
Dans Torat Kohanim il est écrit (Lévitique 26,46): voici les décrets et les jugements, etc. Dans Michne Torah il est écrit (Deutéronome 28,69): voici les paroles de l'alliance.
Toutefois: ta peine est achevée, fille de Sion, Il ne t'exilera plus (Lamentations 4,22), et la malédiction se renversera en berakha, et l'exil est la cause de la grande délivrance, comme tu trouveras en longueur dans les parachas Matot et Massei et Devarim que j'ai ordonnées dans mon traité Taanit, pose tes yeux sur lui. Aussi dans la paracha Balak et Pinhas.
Et אלה se renversera en אלה écrit au don de la Torah (Exode 19,7): et il mit devant eux toutes ces paroles, car la terre sera pleine de connaissance (Isaie 11,9), et cela sera au temps du Messie. C'est pourquoi est venu le commandement dans le verset (Deutéronome 2,9): ne presse pas Moab, etc., ne presse pas et ne provoque pas Ammon, etc.
Et Rachi a expliqué dans la paracha Balak (Nombres 31,2): des Midianites et non des Moabites, etc., à cause de deux perles qui sont sorties d'eux, Ruth la Moabite et Naama l'Ammonite, desquelles sortira le Messie, qu'il se révèle bientôt de nos jours, amen: