« En ce qu'il fut jaloux de Ma jalousie parmi eux » (Nombres 25,11) : de cela l'homme apprend à être jaloux de la jalousie de Hachem des armées lorsqu'il voit une profanation du Nom ou de la Torah. Le Nom, qu'Il soit béni, lui tient cela pour un bien, une faveur et une alliance de paix. « À Ozni, la famille de l'Ozni » (Nombres 26,16) : Rachi explique qu'Ozni, c'est Etsbon. Le Chla entend l'allusion morale de nos maîtres (Ketoubot 5b) : les doigts de l'homme furent créés comme des piquets afin de les enfoncer dans ses oreilles ; Etsbon serait comme etsba'on (doigt), qu'il enfonce le doigt dans l'oreille pour ne pas entendre une chose mauvaise.
Aussi : les filles de Tselofhad s'approchent de Moché, d'Eleazar et des princes, pensant qu'il garde une haine ; l'humilité de Moché approche leur jugement devant Hachem ; celui qui craint les juges y ajoute des juges
בקנאו את קנאתי בתוכם (במדבר כה, יא). מזה ילמוד האדם שיקנא קנאת ה' צבאות כשרואה איזה חילול השם או חילול התורה.
ראה איך החזיק לו השם יתברך טובה וחנות וברית שלום:
En ce qu'il fut jaloux de Ma jalousie parmi eux (Nombres 25,11). De cela l'homme apprendra à être jaloux de la jalousie de ה' des armées lorsqu'il voit quelque profanation du Nom ou profanation de la Torah.
Vois comment le Nom, qu'Il soit béni, lui a tenu pour un bien, et une faveur, et une alliance de paix :
לאזני משפחת האזני (במדבר כו, טז). פירש רש"י, אזני הוא אצבון.
ורבים תמהו מה שייכות יש לאלו השמות להדדי. ושמעתי רמז מוסר, שאמרו רבותינו ז"ל (כתובות ה, ב) שנבראו אצבעותיו של אדם כיתדות כדי לתחבם באזניו שלא ישמע דבר רע.
ויהיה לאצבון כמו לאצבעון, שיתחוב האצבע להאוזן ויאטום אזניו מלשמוע דבר רע:
À Ozni, la famille de l'Ozni (Nombres 26,16). Rachi a expliqué : אזני, c'est אצבון.
Et beaucoup se sont étonnés : quelle relation y a-t-il entre ces noms l'un à l'autre. Et j'ai entendu une allusion morale, que nos maîtres, de mémoire bénie, ont dit (Ketoubot 5b) que les doigts de l'homme furent créés comme des piquets afin de les enfoncer dans ses oreilles pour qu'il n'entende pas une chose mauvaise.
Et לאצבון serait comme לאצבעון, qu'il enfonce le doigt dans l'oreille et bouche ses oreilles pour ne pas entendre une chose mauvaise :
ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה (במדבר כז, ב). איתא בזוהר פרשת בלק (רה, ב) ביאור הענין, דבנות צלפחד דאמרו אבינו מת במדבר, וכי אחרים לא מתו במדבר.
אלא רבים חולקים בזה. יש אומרים, שמקושש עצים היה, שנאמר (במדבר כז, ג) כי בחטאו מת.
ויש אומרים, אחד מהמעפילים היה. אבל הטענה שהיו טוענים בנות צלפחד שהיה מת במדבר שהוא היה אב לבית יוסף.
ולפי שלא היה חכם בתורה כראוי, לא היה נשיא לשבטו, אף על פי שהיה אב לבית יוסף. והוא לא שמר פיו ודיבורו לפני משה, ועליו נאמר (שם כא, ו) וימת עם רב מישראל.
מאי וימת עם רב, וימותו הוה ליה למימר. אלא הוא קאי על צלפחד שהיה עם, רצה לומר איש מעמי הארץ ולא חכם בתורה.
והיינו עם רב, שלא ידע בתורה והוה רב במשפחה, רב על זרע יוסף מבני מנשה. ולפי שחטא במדבר, רוצה לומר בדיבור ממש, חשבו שמשה נוטר שנאה, ולכן קרבו עם משה לאלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי האבות, ולא דברו עם משה אלא לפניהם.
מכאן מי שחושש וירא מהדיינים, יוסיף דיינים עליהם ויצא הדין לאמתו. והם לא ידעו שמשה היה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה, ולא היו צריכין לירא מפניו.
כיון שראה משה כך, מיד פירש עצמו מהדין ההוא. זהו שאמר הכתוב (שם כז, ה), ויקרב משה את משפטן לפני ה'.
ענותנותו של משה הקריב את משפטן לפני ה', ודיינים אחרים שהם בענין זה שניתוסף עליהם דיינים ונחשדים על הדין לבעל דין ההוא ואינם פורשים את עצמן מהדין ההוא, אזי אותן דיינים נקראים עזי פנים אין בהם ענווה כלל. אשרי חלקו של משה:
Et elles se tinrent devant Moché et devant Eleazar le kohen et devant les princes et toute l'assemblée (Nombres 27,2). Il est dans le Zohar, paracha Balak (205b), l'explication du sujet : les filles de Tselofhad qui dirent : notre père est mort dans le désert ; et les autres, n'est-ce pas qu'ils sont morts dans le désert ?
Seulement, beaucoup divergent en cela. Il y en a qui disent qu'il était le ramasseur de bois, comme il est dit (Nombres 27,3) : car il est mort dans son péché.
Et il y en a qui disent qu'il était l'un de ceux qui montèrent avec présomption. Mais la prétention que soutenaient les filles de Tselofhad : qu'il était mort dans le désert, lui qui était père de la maison de Joseph.
Et parce qu'il n'était pas sage en Torah comme il convient, il n'était pas prince de sa tribu, bien qu'il fut père de la maison de Joseph. Et il n'a pas gardé sa bouche et sa parole devant Moché, et de lui il est dit (ibid.
21,6) : et mourut un peuple nombreux d'Israël. Qu'est-ce que וימת עם רב : il aurait dû dire וימותו.
Seulement cela porte sur Tselofhad qui était עם, c'est-à-dire un homme d'entre les gens du pays et non un sage en Torah. Et c'est עם רב : qu'il ne savait pas la Torah et qu'il était רב dans la famille, chef sur la semence de Joseph parmi les fils de Menashe.
Et parce qu'il a péché dans le désert, c'est-à-dire dans la parole même, elles pensèrent que Moché gardait une haine, et c'est pourquoi elles s'approchèrent, avec Moché, d'Eleazar et de tous les princes et de tous les chefs des pères, et elles ne parlèrent pas avec Moché sinon devant eux. De là : celui qui craint et a peur des juges, qu'il ajoute des juges sur eux et le jugement sortira selon sa vérité.
Et elles ne savaient pas que Moché était très humble plus que tout homme qui est sur la face de la terre, et elles n'avaient pas besoin de le craindre. Dès que Moché vit ainsi, aussitôt il se retira de ce jugement.
C'est ce qu'a dit l'Écriture (ibid. 27,5) : et Moché approcha leur jugement devant ה'.
L'humilité de Moché approcha leur jugement devant ה' ; et d'autres juges qui sont dans cette affaire, que l'on a ajouté des juges sur eux et qu'ils sont suspects quant au jugement aux yeux de ce plaideur, et qui ne se retirent pas eux-mêmes de ce jugement, alors ces juges-là sont appelés impudents, il n'y a en eux nulle humilité. Heureux le lot de Moché :
בעזרת המרחם וחס. נשלם פרשת פנחס
Avec l'aide du Compatissant et Gracieux. Achevée la paracha Pinhas.