Le sefer Torat Kohanim, toutes ses parachiot ensemble, a pour nom le tikoun (réparation) de l'homme. Selon le Chla, si Adam n'avait pas péché, un lieu saint, un homme pour la prêtrise et un temps saint n'auraient pas été séparés : le tout était jardin d'Éden et saint, tous un royaume de prêtres, tous les moments égaux comme il sera à l'avenir un monde tout entier Chabbat. L'homme n'aurait pas eu besoin du korban (offrande), seulement lui-même était un korban pour D.ieu. C'est pourquoi le sefer a commencé par « Adam, lorsqu'il offrira » (Vayikra 1,1), allusion à Adam le premier, et alors Torat Kohanim est un tikoun pour l'homme et toutes les lois du korban.
Aussi : la mort des fils d'Aharon, allusion aux fils d'Adam, et un jour d'expiation pour mille ans ; les chemittot tirées des sept jours cachés de la Création ; l'éternité du corps et de la nechama dans l'avenir
בעזרת שוכן מעונים, נתעסק בספר תורת כהנים, ונכלל כל פרשיות זה החומש ביחד, כי כולם פונים לדבר אחד, וזה שמו תורת כהנים תיקון האדם:
Avec l'aide de Celui qui réside dans les demeures, nous nous occuperons du sefer Torat Kohanim, et toutes les parachiot de ce livre seront englobées ensemble, car toutes se tournent vers une seule chose, et voici son nom : Torat Kohanim, tikoun de l'homme :
דע כי אלו לא חטא אדם הראשון, אז לא היה שייך לומר להיות נבדל מקום קדוש, כי הכל היה ענין גן עדן והכל היה קודש, וכמו שנאמר בירמיה (ג, טז) לעתיד לא יאמרו עוד ארון ברית ה' וגו', ופירש רש"י כי כל כנסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאלו הוא ארון. וכן לא היה נבדל איש מאנשים לעבודה ולכהונה, כי היו כולם ממלכת כהנים וגוי קדוש.
וכן לא היה נבדל זמן מן הזמנים לקדושה, כי כל העתות היו שוים לקדושה כמו שיהיה לעתיד עולם שכולו שבת. וסימנך לג' אלה הוא עולם, שנה, נפש, המוזכר בספר יצירה, דהיינו קדושת המקום מהעולם, וקדושת זמן מן הזמנים הנכלל בענין שנה, וקדושת הבדל אדם משאר נפשות האדם וזהו ענין נפש.
ולא היה האדם צריך לקרב את עצמו ע"י הקרבן, רק הוא בעצמו היה קרבן לה', כענין (ב"ר יב, יב) נפשותיהן של צדיקים לאחר מותם שהם קרבן על גבי מזבח של מעלה. על כן התחיל ספר זה באדם שנאמר (ויקרא א, א) אדם כי יקריב, רומז לאדם הראשון ואז תורת כהנים תיקון לאדם וכל דיני הקרבן:
Sache que si Adam le premier n'avait pas péché, alors il n'aurait pas été pertinent de dire qu'un lieu saint soit séparé, car le tout était affaire de jardin d'Éden et le tout était saint, et comme il est dit dans Jérémie (3,16) pour l'avenir : on ne dira plus Arche de l'alliance de ה' etc., et Rachi a expliqué : car toute votre assemblée sera sainte et Je résiderai en elle comme si elle était l'Arche. Et de même un homme n'aurait pas été séparé des hommes pour le service et pour la pretise, car ils étaient tous un royaume de prêtres et une nation sainte (Exode 19,6).
Et de même un temps n'aurait pas été séparé des temps pour la sainteté, car tous les moments étaient égaux pour la sainteté, comme il sera à l'avenir un monde tout entier Chabbat. Et ton signe pour ces 3 est : monde, année, âme, mentionnés dans le Sefer Yetsira (Livre de la Formation), c'est-à-dire la sainteté du lieu provenant du monde, et la sainteté d'un temps parmi les temps incluse dans le sujet de l'année, et la sainteté de la séparation d'un homme d'avec les autres âmes de l'homme, et c'est le sujet de l'âme.
Et l'homme n'aurait pas eu besoin de se rapprocher au moyen du korban (offrande), seulement lui-même était un korban pour ה', à la manière de (Bereshit Rabba 12,12) : les âmes des tsadikim après leur mort, elles sont un korban sur l'autel d'en haut. C'est pourquoi ce sefer a commencé par Adam, comme il est dit (Lévitique 1,1) : Adam, lorsqu'il offrira, allusion à Adam le premier, et alors Torat Kohanim est un tikoun pour l'homme et toutes les lois du korban :
אח"כ נגעי בני אדם הבא מכח חטא שלו ותקנתן. היינו טומאת נדות וצרעת וזיבה וקרי וטהרתן.
אחר כך מיתת שני בני אהרן הרומזים לבני אדם קדמאה כמו שיתבאר במקומו, והוצרך אח"כ להיות יום בשנה לכפר, כי כן נגזר על אדם ביום אכלו מיתה, ויומו של הקב"ה אלף שנה ואז יום לאלף שנה. אחר כך לעורר הקדושה ולקדש עצמו הוא בפרשת קדושים תהיו.
אח"כ קדושת הזמנים בפרשת אמור. אחר כך ענין השמיטות ז' פעמים שנמשכו מז' ימי בראשית הנעלמים כמו שיתבאר במקומו.
אחר כך ברכות וקללות להיות סור מרע ועשה טוב, והבטחות אלו של אם בחקותי תלכו לא נתקיימו עדיין עד לעתיד, ואז יהיה הנצחיות בגוף ונשמה ככוונת הבריאה מתחלה, כמבואר בארוכה בהקדמה שלי תולדות אדם.
Ensuite les plaies des fils de l'homme, qui viennent de la force de sa faute, et leur remède. C'est-à-dire l'impureté menstruelle, la lèpre, l'écoulement et l'émission séminale, et leur purification.
Ensuite la mort des deux fils d'Aharon, qui font allusion aux fils de l'Adam primordial, comme il sera expliqué à son lieu, et il a fallu ensuite qu'il y ait un jour dans l'année pour expier, car ainsi a été décrété sur Adam : au jour où il mangerait, la mort, et le jour du Saint, béni soit-Il, est mille ans, et alors un jour pour mille ans. Ensuite, pour éveiller la sainteté et se sanctifier soi-même, c'est dans la paracha Kedoshim tihyu.
Ensuite la sainteté des temps dans la paracha Emor. Ensuite le sujet des shemittot, 7 fois, qui ont été tirées des 7 jours cachés de la Création, comme il sera expliqué à son lieu.
Ensuite berakhot et malédictions, pour être : écarte-toi du mal et fais le bien (Psaumes 34,15), et ces promesses de Si vous marchez dans Mes statuts (Lévitique 26,3) ne se sont pas encore accomplies jusqu'à l'avenir, et alors il y aura l'éternité dans le corps et la nechama selon l'intention de la création depuis le commencement, comme il est exposé au long dans mon introduction Toldot Adam.
הרי ספר תורת כהנים תיקון האדם. ובעזרת א-להי קדם יתבאר כל אחד במקומו המוכן לו.
בהיכלו כבוד אומר כולו:
Voici, le sefer Torat Kohanim est le tikoun de l'homme. Et avec l'aide du Elokim d'autrefois, chacun sera expliqué à son lieu qui lui est préparé.
Dans Son palais tous disent : gloire (Psaumes 29,9) :