« Vois, J'ai appelé par le nom Betsalel fils d'Ouri » (Chemot 35,30) : un dirigeant en Israël doit être plein de sagesse, d'intelligence et de connaissance, et convenable aux yeux d'Elokim et de l'homme. Pour le Chla, « et devant toi » dans les paroles d'Israël est comme un youd superflu. Le convenable se divise en trois : l'acte que tous reconnaissent ; l'acte convenable envers le Ciel que le voyant suppose autrement ; l'intention pour le Nom des cieux, livrée au cœur. Moché dit : s'il est convenable devant Toi, à plus forte raison le manifeste ; Israël dit que le Saint témoigne que son caché est comme son manifeste, et Moché que tous les actes manifestes sont convenables.
Aussi : le Saint proclame Lui-même famine, satiété et administrateur ; « pour dire », la proclamation dans tous les firmaments ; s'exiler pour apprendre la Torah
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור כו' (שמות לה, ל). פקח עיניך וראה מי שזוכה להיות מנהיג בישראל איך צריך להיות מלא בחכמה ותבונה ודעת, וגם צריך להיות הגון בעני א-להים ואדם.
בפרק הרואה (ברכות נה, א) א"ר יוחנן אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור, שנאמר (שמות לה, ל) ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי, א"ל הקב"ה כו' עיין שם. וקשה במה שאמרו ישראל אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, האי ולפניך כיודא ועוד לקרא.
עוד קשה לפנינו לא כל שכן, מה זה כל שכן, לימא כן הוא כדבריך:
Vois, J'ai appelé par le nom Betsalel fils d'Ouri fils de Hour etc. (Exode 35,30).
Ouvre tes yeux et vois celui qui mérite d'être un dirigeant en Israël comment il doit être plein de sagesse et d'intelligence et de connaissance, et aussi il doit être convenable aux yeux de Elokim et de l'homme. Dans le chapitre HaRo'é (Berakhot 55a) a dit Rabbi Yo'hanan : on n'établit pas un administrateur sur le public que si l'on se consulte avec le public, il est dit (Exode 35,30) : et Moché dit aux enfants d'Israël : voyez, ה' a appelé par le nom Betsalel fils d'Ouri, le Saint, béni soit-Il, lui a dit etc., vois là.
Et c'est difficile dans ce qu'ont dit Israël : s'il est convenable devant le Saint, béni soit-Il, et devant toi, cet et devant toi est comme un youd superflu et encore un ajout au verset. Encore c'est difficile : devant nous, à plus forte raison : qu'est-ce que cette plus forte raison, qu'il dise : il en est ainsi selon tes paroles :
ההגון מתחלק לג' עניינים. אחד מעשה הגון, שהוא באמת הגון והכל מודים בו שהוא הגון.
ב' לפעמים מעשה הגון כלפי שמיא, והרואה סובר שאינו הגון, אם מחמת חסרון ידיעתו או באיזה סיבה, וכבר אמרו רז"ל (נזיר כג, ב) גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. הרי שני מיני הגון לענין מעשה הנגלה.
עוד שלישית הכוונה הגונה לשם שמים ולא על מנת שיקראהו רבי כו' וכיוצא באלה. על זה אמר משה רבינו ע"ה להקב"ה, רבש"ע, אם לפניך הגון דהיינו בחינה שלישית דברים המסורים ללב שהיה יכול להיות שנסתרו אינו כנגלה ועל כל זה הוא הגון, מכל שכן לפני הנגלה אני רואה הגון:
Le convenable se divise en 3 sujets. Un : un acte convenable, qu'il est vraiment convenable et tous reconnaissent en lui qu'il est convenable.
2. Parfois un acte convenable envers le Ciel, et celui qui voit suppose qu'il n'est pas convenable, soit par manque de sa connaissance soit pour quelque raison, et déjà ont dit nos Sages, de mémoire bénie (Nazir 23b) : grande est une transgression pour le Nom plus qu'une mitsva qui n'est pas pour le Nom.
Voici deux sortes de convenable quant à l'acte manifeste. Encore une troisième : l'intention convenable pour le Nom des cieux et non afin qu'on l'appelle Rabbi etc. et ce qui est semblable.
Sur cela a dit Moché notre maître, paix sur lui, au Saint, béni soit-Il : Maître du monde, s'il est convenable devant Toi, c'est-à-dire le troisième aspect, choses livrées au cœur, qu'il aurait pu être que son caché n'est pas comme le manifeste et malgré tout cela il est convenable, à plus forte raison devant le manifeste je vois convenable :
ישראל אמרו, אם לפני הקב"ה הגון כשעושה מעשה טוב גלוי לפניו שאז נסתרו כנגלו, ואתה מעיד שכל מעשיו טובים הנגלות הם הגונות, אף מה שנראה לנו לפעמים באיזה מעשה שאינו הגון ואתה מעיד שכולם הגונים ואנחנו טועים, והקב"ה מעיד כל טוב שעושה נסתרו כנגלו:
Israël ont dit : s'il est convenable devant le Saint, béni soit-Il, lorsqu'il fait un acte bon manifeste devant Lui, qu'alors son caché est comme son manifeste, et toi tu témoignes que tous ses actes bons, les manifestes, sont convenables, même ce qui nous paraît parfois dans quelque acte qu'il n'est pas convenable et toi tu témoignes qu'ils sont tous convenables et nous nous trompons, et le Saint, béni soit-Il, témoigne : tout bien qu'il fait, son caché est comme son manifeste :
בפרק הרואה (ברכות נה, א) א"ר יוחנן ג' הקב"ה מכריז עליהם בעצמו, ואלו הן, רעב, שבע, פרנס כו' עיין שם. וצריך לטעם למה בשלשת אלו מכריז בעצמו.
הגם כי נוכל למצוא טעם בשובע כי מפתח מטר אינו ביד שליח, ד' דברים אין נמסרין ביד שליח רק ביד הקב"ה בעצמו, והסימן מפת"ח (תנחומא וירא לה). והטעם כי קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קיח, א), וים סוף אי אפשר ע"י שליח, אבל אינך תרתי האיך מתורצים:
Dans le chapitre HaRo'é (Berakhot 55a) a dit Rabbi Yo'hanan : trois, le Saint, béni soit-Il, proclame sur eux Lui-même, et les voici : famine, satiété, administrateur etc., vois là. Et il faut une raison pourquoi sur ces trois-là Il proclame Lui-même.
Quoique nous puissions trouver une raison dans la satiété, car la clé de la pluie n'est pas dans la main d'un envoyé, 4 choses ne sont pas livrées dans la main d'un envoyé mais seulement dans la main du Saint, béni soit-Il, Lui-même, et le signe est מפת"ח (Tanhuma Vayera 35). Et la raison : car les nourritures de l'homme sont difficiles comme le déchirement de la mer de Souf (Pessahim 118a), et la mer de Souf est impossible par un envoyé, mais les deux autres, comment se résolvent-ils :
נלע"ד שלפעמים שהם תמוהים בעיני הנבראים, על כן הקב"ה מכריז בעצמו. כענין עידי פסולי דרבנן שהם כשרים מדאורייתא, צריכין הכרזה.
ברעב, (תהלים י, טו) שבור זרוע רשע, א"ר אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים כו' (מגילה יז, ב). הרי תמוה הוא שבע ומרעיב, שבע כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין (תענית י, א).
פרנס, לפעמים אין נראה בעיני אדם שזה יעלה לגדולה יותר מזה, על כן הקב"ה מכריז בכבודו ובעצמו על שלשה אלה להודיע [ש]ממנו ומאתו יתברך יצאו והוא יודע טעמם יפקוד וגו':
Il me semble que parfois ils sont étonnants aux yeux des créatures, c'est pourquoi le Saint, béni soit-Il, proclame Lui-même. À la manière des témoins disqualifiés par les rabbins qui sont valides d'après la Torah, ils ont besoin d'une proclamation.
Dans la famine (Psaumes 10,15) : brise le bras du méchant, a dit Rabbi Alexandri : contre ceux qui font monter les prix etc. (Megilla 17b).
Voici c'est étonnant : Il rassasie et Il affame, la satiété : le monde entier tout entier se nourrit grâce à Hanina mon fils, et à Hanina mon fils un kav de caroubes lui suffit (Taanit 10a). Administrateur : parfois il n'apparaît pas aux yeux de l'homme que celui-ci s'élèvera à la grandeur plus que celui-là, c'est pourquoi le Saint, béni soit-Il, proclame dans Sa gloire et Lui-même sur ces trois-là pour faire savoir que de Lui et de Sa part, béni soit-Il, ils sont sortis et Lui sait leurs raisons, Il nommera etc. :
ויאמר משה אל ה' לאמר (שמות לה, ד). קשה מאי לאמר, ורש"י כתב מה שכתב.
האר"י כתב אפילו ריש גרגותא משמיא (ברכות נח, א), והקב"ה מכריז בכל רקיעים. וזהו לאמר רצה לומר בכל הרקיעים יהיה האמירה היינו ההכרזה:
Et Moché dit à ה' pour dire (Exode 35,4). C'est difficile : qu'est-ce que pour dire, et Rachi a écrit ce qu'il a écrit.
L'Ari a écrit : même un chef de citerne vient des cieux (Berakhot 58a), et le Saint, béni soit-Il, proclame dans tous les firmaments. Et c'est pour dire : c'est-à-dire dans tous les firmaments sera le dire, c'est-à-dire la proclamation :
לחשוב מחשבות לעשות (שמות לא, ד). רומז בעת עשיית המצות ישוטט במחשבתו בסודן ובטעמן בחכמה ובתבונה ובדעת:
Pour penser des pensées, pour faire (Exode 31,4). Il fait allusion : au moment de l'action des mitsvot, qu'il parcoure dans sa pensée leur secret et leur raison, dans la sagesse et dans l'intelligence et dans la connaissance :
ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו (שמות לג, ד). כן יעשה האדם כשמפשפש במעשיו וזוכר עונותיו, יתאבל ויבכה וישב על הארץ ויסיר בגדי החמודות וילבש שק ואפר ובבכיה והספד על אשר המית את נשמתו אולי ירחם:
Et ils se lamentèrent et chacun ne mit pas sa parure sur lui (Exode 33,4). Ainsi fera l'homme lorsqu'il fouille dans ses actes et se souvient de ses fautes, qu'il se lamente et pleure et siège sur la terre et ôte les vêtements de délices et revête sac et cendre, et dans les pleurs et la lamentation sur ce qu'il a tué sa nechama, peut-être aura-t-Il pitié :
והיה כל מבקש ה' יצא (שמות לג, ז). זה לשון בעל הטורים, מכאן שצריך אדם לגלות כדי שילמוד תורה, עד כאן לשונו.
עוד יש סימן לדבר דברי רז"ל (עי' סוכה ה, א) צא ולמד:
Et quiconque cherchait ה' sortait (Exode 33,7). Voici le langage du Baal HaTourim : de là, qu'un homme doit s'exiler afin d'apprendre la Torah, jusqu-ici ses paroles.
Encore il y a un signe à la chose, paroles de nos Sages (voir Soucca 5a) : sors et apprends :
ענין שלושה עשרה מדות. הארכתי במקום אחר כמו שאיתא כל זמן שבני עושין כן (ר"ה יז, ב), כלומר שמתלבשין במדותיו של הקב"ה להיות רחמנים וחננים וארך אפים ורב חסד ואמת כו':
Sujet des treize mesures. J'ai développé ailleurs, comme il est : tout le temps que Mes enfants font ainsi (Roch Hachana 17b), c'est-à-dire qu'ils se vêtent des mesures du Saint, béni soit-Il, pour être miséricordieux et gracieux et lent à la colère et abondant en bonté et vérité etc. :
ויראו מגשת אליו (שמות לד, ל). אמרו רז"ל (ספרי במדבר ה, ג) ראה כמה כחה של עבירה, קודם שחטאו ראו פני השכינה ולא נרתעו, ועתה לא יכלו להסתכל בפני סרסור.
זאת ישיב האדם אל לבו לטהר עצמו, ולקדש לטהר טומאת העונות להיות סור מרע ולקדש את עצמו בקדושות ועשה טוב וטוב לו:
Et ils craignirent de s'approcher de lui (Exode 34,30). Ont dit nos Sages (Sifrei Bamidbar 5,3) : vois quelle est la force de la transgression, avant qu'ils fautent, ils ont vu le visage de la Chekhina et n'ont pas reculé, et maintenant ils n'ont pas pu regarder le visage du médiateur.
Cela, que l'homme le ramène à son cœur pour se purifier, et sanctifier, pour purifier la souillure des fautes, pour être écarte-toi du mal et se sanctifier dans les saintetés et fais le bien (Psaumes 34,15) et il lui sera bon :
בעזרת אל רם ונשא. נשלם פרשת כי תשא
Avec l'aide de El haut et élevé. Achevée la paracha Ki Tisa