« Tu ne cuiras pas un chevreau dans le lait de sa mère » (Chemot 23,19) : pourquoi le dire au langage de cuisson, et non « tu ne mangeras pas » ? Le Chla rapporte le Sefer HaHinoukh : le verset interdit manger et jouir de la viande dans le lait ; c'est un renouvellement, on est tenu même sans jouissance, dès qu'on a avalé, même si cela brûle la gorge, et l'on reçoit les coups, mais seulement par voie de cuisson. Razal ont dit que trois mentions enseignent manger, cuire et jouissance ; on ne compte que deux interdits, manger et jouissance étant une seule chose. Le troisième verset apprend la jouissance, le manger n'étant mentionné nulle part.
Aussi : le demi-chékel chaque année ; la sanctification des mains et des pieds du kohen et l'onction des grands kohanim ; l'encens dont la composition, faite pour en faire fumer pour soi, suit ces poids
זה שמו נאה לו מספר בני ישראל: מצוה ק"ו מתרי"ג מצות לתת מחצית השקל בכל שנה.
Tel est son nom, et il lui convient : le dénombrement des enfants d'Israël. La cent sixième mitsva des 613 mitsvot : donner le demi-chekel chaque année.
ק"ז לקדש הכהן ידיו ורגליו להעבודה.
La cent septième : que le kohen sanctifie ses mains et ses pieds pour le service.
ק"ח מצוה משיחת כהנים גדולים בשמן המשחה.
La cent huitième : mitsva de l'onction des grands kohanim avec l'huile d'onction.
ק"ט ק"י שלא ימשח זר בשמן המשחה, ושלא יעשה כמוהו.
La cent neuvième, la cent dixième : qu'on n'oigne pas un étranger avec l'huile d'onction, et qu'on n'en fasse pas de semblable.
קי"א שלא לעשות קטורת כדמות קטורת. כלומר, שתהיה הרכבתו על ענין אותם המשקלים ויתכוין להקטיר עצמו בה שנאמר (שמות ל, לז) ובמתכונתה לא תעשו לכם.
ונאמר עליה (שם לח) אשר יעשו כמוה להריח בה. כלומר שיתכוין בעשייתה להקטיר עצמו.
La cent onzième : ne pas faire un encens à la ressemblance de l'encens. C'est-à-dire, que sa composition soit selon l'affaire de ces poids et qu'il ait l'intention d'en faire fumer pour lui-même, il est dit (Exode 30,37) : et selon sa composition vous n'en ferez pas pour vous.
Et il est dit à son sujet (ibid. 38) : quiconque en fera de semblable pour en sentir l'odeur.
C'est-à-dire qu'il ait l'intention, en le faisant, d'en faire fumer pour lui-même.
קי"ב שלא לאכול ולשתות מתקרובות עבודה זרה, שנאמר (שם לד, טו) פן תכרות ברית ליושב הארץ כו' וזבחו לא-להיהם וקרא לך ואכלת מזבחו.
La cent douzième : ne pas manger et boire des offrandes de l'idolâtrie, il est dit (ibid. 34,15) : de peur que tu ne coupes une alliance avec l'habitant du pays etc., et ils sacrifieront à leurs dieux et il t'appellera et tu mangeras de son sacrifice.
קי"ג לשבות מעבודת הארץ בשנת השמיטה, שנאמר (שם כא) בחריש ובקציר תשבות:
La cent treizième : se reposer du travail de la terre en l'année de la shemitta, il est dit (ibid. 21) : dans le labour et dans la moisson tu te reposeras :
קי"ד שלא לאכול בשר בחלב שנאמר (שם כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו.
La cent quatorzième : ne pas manger viande dans le lait, il est dit (ibid. 23,19) : tu ne cuiras pas un chevreau dans le lait de sa mère.
וזה לשון ספר החנוך דף מ"ו, וזה הכתוב לאסור האכילה וההנאה בבשר בחלב. ואל יקשה עליך א"כ למה לא נאמר בפירוש איסורו בלא תאכל, והוציאו בלשון בישול.
שהתשובה בזה מפני שנתחדשה איסור אכילתו מאיסור שאר אכילת איסורין, ששאר איסורין אין חיובן אלא א"כ נהנה באכילתן, וכאן אפילו לא נהנה באכילתן מכיון שבלעו. ואפילו יבלענו חם ששורף גרונו בו וכיוצא בזה שאין לו הנאה בו, מכל מקום לוקה, כמו שאמרו רז"ל בפ"ב מפסחים (כה, א), להכי לא כתב רחמנא אכילה בגופיה למימרא שלוקין עליו שלא כדרך הנאתו.
ומכל מקום אין לוקין עליו אלא דרך בישול בלשון שהוציא הכתוב איסורו:
Et voici le langage du Sefer HaHinoukh page 46, et ce verset est pour interdire le manger et la jouissance dans la viande dans le lait. Et que cela ne te soit pas une difficulté : s'il en est ainsi, pourquoi n'a-t-on pas dit explicitement son interdit par tu ne mangeras pas, et qu'on l'a exprimé au langage de cuisson.
Que la réponse en ceci est parce que l'interdit de son manger est un renouvellement par rapport à l'interdit du reste des mangers interdits, que les autres interdits, on n'en est tenu que s'il a joui dans leur manger, et ici même s'il n'a pas joui dans leur manger, du moment qu'il les a avalés. Et même s'il l'avalé chaud, qu'il lui brûle la gorge, et chose semblable où il n'a pas de jouissance en lui, néanmoins il reçoit les coups, comme l'ont dit Razal au chapitre 2 de Pessahim (25a), c'est pourquoi le Miséricordieux n'a pas écrit manger dans le corps du verset, pour dire que l'on reçoit les coups pour lui pas selon la voie de sa jouissance.
Et néanmoins on ne reçoit les coups pour lui que par voie de cuisson, au langage par lequel le verset a exprimé son interdit :
ואע"פ שאמרו רז"ל (חולין קטו, ב) שזה שנכתב בתורה איסור הבישול שלשה פעמים שהוא ללמד איסור אכילה ואיסור בישול ואיסור הנאה, אין ראוי לנו למנות בחשבון הלאוין אלא השנים. לפי שאיסור אכילה והנאה דבר אחד הוא, כמו שאמרו רז"ל (פסחים כא, ב) כל מקום שנאמר לא תאכל, לא תאכלו, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, על כן התורה הוציאה כל ההנאות דרך כלל בלשון אכילה לפי שהיא הנאה תמידית לאדם וצריך אליה, וכענין שכתוב (שמות כד, יא) ויחזו את הא-להים ויאכלו וישתו שכינה ההנאה לאכילה:
Et bien que Razal aient dit (Houlin 115b) que ceci, que l'interdit de la cuisson a été écrit dans la Torah trois fois, c'est pour enseigner l'interdit de manger et l'interdit de cuire et l'interdit de jouissance, il ne nous convient de compter dans le compte des interdits que les deux. Parce que l'interdit de manger et de jouissance est une seule chose, comme l'ont dit Razal (Pessahim 21b) : tout endroit où il est dit tu ne mangeras pas, vous ne mangerez pas, l'un l'interdit de manger et l'un l'interdit de jouissance sont compris, c'est pourquoi la Torah a exprimé toutes les jouissances de façon générale au langage de manger, parce qu'elle est une jouissance constante pour l'homme et il en a besoin, et comme l'affaire qui est écrite (Exode 24,11) : et ils virent Elokim et ils mangèrent et burent, qu'il a comparé la jouissance au manger :
ואם תתפוש עלי א"כ למה נכתבו שלשה לאוין דשנים יספיקו לפי זה שאמרתי. יש להשיבך, דודאי אם נכתב במקום אחד לא תבשל שילמוד על איסור בישול, ובמקום אחד לא תאכל שיכלול איסור הנאה ואכילה כמו שאמרנו, היה דין שלא יכתוב השלישי שאין צורך עוד בו שכבר היינו למדים אכילה והנאה בלא תאכל מן הכלל שבידינו דבכלל אכילה הנאה במשמע.
אבל עכשיו שלא הוזכרה בו אכילה בשום מקום לא היינו למדים ההנאה אלא עם הלאו השלישי. ואין לך לשאול עוד ולמה לא כתב רחמנא לא תאכל באחד מהם ויספיק בשנים.
שכבר הודעתיך כי לענין נצטרך שלא יזכיר בו הכתוב לשון אכילה מפני שהחיוב בו אפילו שלא כדרך הנאתו. למדנו מעתה כי מה שאמרו רז"ל חד לאיסור אכילה וחד לאיסור הנאה וחד לאיסור בישול, אין הכוונה בהם שיהיה הכתוב השלישי ללאו אחר, אלא שנצטרך ללמוד ממנו הנאה, וברוך שבחר בדבריהם עד כאן לשונו:
Et si tu m'objectes : s'il en est ainsi, pourquoi ont été écrits trois interdits, que deux suffiraient selon ceci que j'ai dit. Il y a à te répondre : que certainement si avait été écrit en un endroit tu ne cuiras pas, pour enseigner sur l'interdit de cuire, et en un endroit tu ne mangeras pas, qui comprendrait l'interdit de jouissance et de manger comme nous avons dit, c'était droit qu'Il n'écrive pas le troisième, qu'il n'y a plus besoin de lui, que déjà nous aurions appris manger et jouissance de tu ne mangeras pas, de la règle que nous avons en main, que dans le général du manger la jouissance est comprise.
Mais maintenant que le manger n'a été mentionné en lui en aucun endroit, nous n'aurions appris la jouissance qu'avec le troisième interdit. Et tu n'as pas à demander encore : et pourquoi le Miséricordieux n'a-t-Il pas écrit tu ne mangeras pas dans l'un d'eux, et cela suffirait avec deux.
Que déjà je t'ai fait connaître que pour l'affaire nous avons besoin que le verset n'y mentionne pas le langage de manger, parce que l'obligation en lui est même pas selon la voie de sa jouissance. Nous avons appris désormais que ce qu'ont dit Razal : un pour l'interdit de manger et un pour l'interdit de jouissance et un pour l'interdit de cuire, l'intention en eux n'est pas que le troisième verset soit pour un autre interdit, mais que nous ayons besoin d'apprendre de lui la jouissance, et béni Celui qui a choisi leurs paroles.
Jusqu-ici son langage :
וסוד בשר בחלב ביארתי בפרשת משפטים (תורה אור ד"ה טעם בשר בחלב):
Et le secret de la viande dans le lait, je l'ai expliqué dans la paracha Mishpatim (Torah Ohr, aux mots 'raison de la viande dans le lait') :