« Faire monter une lampe perpétuelle » (Chemot 27,20) : toujours l'allumage d'une lampe ne manquera pas. Le Chla enseigne que, même que par nos nombreux péchés le Temple a été détruit, c'est une mitsva d'allumer une lampe dans la synagogue, appelée petit sanctuaire, soir et matin à l'heure de la tefila, car la tefila est à la place du service des sacrifices. Cette mitsva d'allumer à l'heure de la tefila est écrite aussi dans le sefer Ménorat HaMaor.
Aussi : les vêtements de sainteté éveillent l'intention, le corps honore l'âme ; le pectoral et l'éphod expient le jugement tordu et l'idolâtrie ; ne pas déchirer la robe, sanctifier sa bouche, tout serviteur de D.ieu est comme un kohen
להעלות נר תמיד (שמות כז, כ). מכאן רמז שתמיד לא יחסר הדלקת נר, אף שבעונותינו הרבים חרב בית המקדש, מכל מקום מצוה הוא להדליק נר בבית הכנסת שנקרא מקדש מעט ויהיה דולק ערב ובוקר בשעת התפילה, כי התפילה היא במקום עבודת הקרבנות בבית המקדש.
וכמדומה לי שמצוה זו של הדלקת נר בבית הכנסת בשעת התפילה כתוב ג"כ בספר מנורת המאור:
Faire monter une lampe perpétuelle (Exode 27,20). D'ici une allusion que toujours l'allumage d'une lampe ne manquera pas, même que par nos nombreux péchés le Temple a été détruit, néanmoins c'est une mitsva d'allumer une lampe dans la synagogue qui est appelée petit sanctuaire, et elle sera allumée soir et matin à l'heure de la tefila, car la tefila est à la place du service des sacrifices dans le Temple.
Et il me semble que cette mitsva d'allumer une lampe dans la synagogue à l'heure de la tefila est écrite aussi dans le sefer Ménorat HaMaor :
ועשו בגדי קודש וגו' (שם כח, ד). הרב ר' מנחם הבבלי, טעם מצוה זו לפי שהעבודה צריכה כוונה, והלבוש המיוחד לאותה עבודה עוררהו לחשוב בלבו ולצייר בשכלו המכוון.
וכמו שהלבוש הראוי מכבד הגוף, כך הגוף הראוי מכבד הנפש כי הוא לבושה. זהו שאמר הכתוב בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, עכ"ל.
ולפי זה לכבוד רומז למה שכתוב (תהלים נז, ט) עורה כבודי, ולענין הזה קרא ר' יוחנן (שבת קיג, א) למלבושיו מכבדותי. ומחשבה זו יחשוב האדם כשלובש ערומת הגוף ויעורר להלביש ערומת הנשמה:
Et ils feront des vêtements de sainteté etc. (Exode 28,4).
Le rav Rabbi Menahem haBavli : la raison de cette mitsva, parce que le service a besoin d'intention, et le vêtement particulier à ce service l'éveille à penser en son cœur et à figurer en son intellect ce qui est visé. Et de même que le vêtement convenable honore le corps, ainsi le corps convenable honore l'âme, car il est son vêtement.
C'est ce qu'a dit le verset : vêtements de sainteté pour Aharon ton frère, pour l'honneur et pour la splendeur, jusqu-ici ses paroles. Et selon cela, pour l'honneur fait allusion à ce qui est écrit (Psaumes 57,9) : éveille-toi, ma gloire, et pour cette affaire Rabbi Yo'hanan (Chabbat 113a) a appelé ses vêtements mes honneurs.
Et cette pensée, l'homme la pensera lorsqu'il vêt la nudité du corps, et il s'éveillera à vêtir la nudité de la nechama :
ולא יזח החושן מעל האפוד (שמות כח, כח). כתב הרב הנ"ל טעם מצוה זו, שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נטע אשרה (סנהדרין ז, ב), שהחושן מכפר על משפט המעוקל, ואפוד מכפר על עבודה זרה שנאמר (הושע ג, ד) ואין אפוד ותרפים.
לרמז זה צריך שיהיה החושן קבוע תמיד על האפוד, לייסר העוברים, דלעולם גבי עבודה זרה כתיב ישמעו ויראו, דכתותי' מכתת שיעוריה, להכי לא יזח החושן מעל האפודהגה"הלהכי על לבו, שהלב חושב והאפוד לאחריו, כי השליך יראת השם לאחוריו::
Et le pectoral ne s'écartera pas de dessus l'éphod (Exode 28,28). A écrit le rav susdit la raison de cette mitsva : quiconque installe un juge qui n'est pas digne, c'est comme s'il avait planté une ashéra (arbre d'idolâtrie) (Sanhédrin 7b), car le pectoral expie sur le jugement tordu, et l'éphod expie sur l'idolâtrie, comme il est dit (Osée 3,4) : et il n'y a ni éphod ni terafim.
Pour cette allusion, il faut que le pectoral soit fixé toujours sur l'éphod, pour châtier ceux qui passent, car toujours au sujet de l'idolâtrie il est écrit ils entendront et ils craindront (Deutéronome 13,12), car כתותי מכתת שיעוריה (c'est comme écrasé, sa mesure est écrasée), c'est pourquoi le pectoral ne s'écartera pas de dessus l'éphod. Glose : c'est pourquoi sur son cœur, car le cœur pense et l'éphod est derrière lui, car il a jeté la crainte du Nom derrière lui :
שלא לקרוע המעיל (שמות כח, לב). כתב הרב הנ"ל טעם המצוה הזו שישים הכהן עוז חומה חזקה לפיו סביב שלא יקרע, אחר שהוא המעתיר על עם קודש לא יצא מפיו דבר מגונה, אחר שהוא הקושר והתופר לא יעשה פירוד וקריעה, דכתיב (משלי כג, כא) וקרעים תלביש נומה השכל.
ואחר שהגוף לבוש הנפש, והמעיל לבוש הגוף וקשורים זה בזה, ראוי שלבוש הנפש הנקרא חלוקה דרבנן שלא יקרע, עד כאן לשונו. וכל אדם שהוא עבד ה' הוא ככהן וזכותו עומד לרבים, על כן יקדש את פיו בקדושה יתירה.
בעזרת אשר היוה כל הוה:
Ne pas déchirer la robe (Exode 28,32). A écrit le rav susdit la raison de cette mitsva : que le kohen place une muraille de force solide autour de sa bouche afin qu'elle ne se déchire pas ; après qu'il est celui qui implore pour le peuple saint, qu'il ne sorte pas de sa bouche une parole honteuse ; après qu'il est celui qui lie et qui coud, qu'il ne fasse pas de séparation et de déchirure, comme il est écrit (Proverbes 23,21) : et des haillons vêtiront le sommeil de l'intellect.
Et après que le corps est le vêtement de l'âme, et la robe le vêtement du corps, et qu'ils sont liés l'un à l'autre, il convient que le vêtement de l'âme appelé tunique des Sages ne se déchire pas, jusqu-ici son langage. Et tout homme qui est serviteur de ה' est comme un kohen, et son mérite se tient pour le grand nombre, c'est pourquoi il sanctifiera sa bouche d'une sainteté extraordinaire.
Avec l'aide de Celui qui a fait être tout ce qui est :
נשלם פרשת תצוה ומא-להים מתת בהשלמת שובבי"ם ת"ת
Achevée la paracha Tetsaveh, et d'Elokim un don dans l'achèvement des Shovavim TAT