Ce passage poursuit le secret de Haman, serpent Samael, flatté à Kippour par un repas qui le fait porter les fautes. Le Chla enseigne qu'Esther lui a fait un repas et l'a enivré ; Haman est pendu dans le secret de la temoura (substitution) à la place de Mordekhai. Toutes les fêtes seront abolies sauf Pourim : l'éloignement de la souillure du serpent se multiplie. Les jours de Pourim s'ajoutent, le Nom et le trône n'étant pas complets ; Pourim est un exemple de l'effacement futur d'Amalek, et le souvenir précède l'acte. L'éphod expie l'idolâtrie ; le pectoral (hochèn) est le tikoun du serpent (na'hach).
Aussi : המן est la helbana de l'encens et Mordekhai est l'encens ; lecture de la Megilla les 11, 12, 13, 14 et 15 selon le compte de Adonaï ; deux pierres de choam et six combinaisons du Nom révélées à Moché.
ונחזור לענין, המן סוד נחש סמאל. והנה העצה היעוצה בסמאל, מחנפין לו ביום הכיפורים ועושין לו סעודה ואינו יודע כי בנפשו הוא, ואח"כ ונשא עוונותם עונות תם, והוא כפרה תחתיהם.
כן עתה באסתר עשתה לו סעודה ושכרה אותו בכוס התרעלה, והוצרך להיות המן נתלה בסוד התמורה, ונשא עוונותם ונתלה במקום מרדכי, עיין בתולעת יעקב בסוד יום כפור. ואז מובן המדרש בסעודה שעשתה אסתר:
Revenons au sujet, Haman est le secret du serpent Samael. Et voici le conseil conseillé concernant Samael : on le flatte au jour de Kippour et on lui fait un repas, et il ne sait pas que c'est contre son âme (Proverbes 7,23), et ensuite : et il portera leurs fautes (Lévitique 16,22), fautes de l'intègre, et il est une expiation à leur place.
Ainsi maintenant, Esther lui a fait un repas et l'a enivré à la coupe de venin (Isaie 51,17), et il a fallu que Haman soit pendu dans le secret de la temoura (substitution), et il a porté leurs fautes et a été pendu à la place de Mordekhai, vois dans Tolaat Yaakov au secret de Kippour. Et alors s'entend le Midrach au sujet du repas qu'Esther a fait :
ומובן ענין כל המועדים בטלים ופורים לא בטלי, רצה לומר ענין ניסים באופן אחר, ולא במדריגה באופנים אחרים ולא בדוגמת ניסים הקדמונים, משא"כ יום כפור שהוא הכנעת סמאל, ופורים הכנעת המן, שהכל הוא סוד הסרת זוהמת הנחש לא שייך ביטול, אדרבא יתרבה ויוסיף הסרת זוהמת הנחש ולא שייך ביטול, כי אם מין בשאינו מינו שייך נתרבה והולך. וכשם שסמאל מלאך רע עונה אמן ונכנס בזה בקדושה, כי המ"ן חלבנ"ה בסוד הקטורת ומבני בניו של המן למדו תורה ברבים (גיטין נז, ב):
Et s'entend le sujet : toutes les fêtes seront abolies et Pourim ne sera pas aboli, c'est-à-dire le sujet des miracles d'une autre manière, et non à un degré dans d'autres modes et non à l'exemple des miracles anciens, ce qui n'est pas ainsi de Kippour qui est la soumission de Samael, et Pourim la soumission de Haman, que le tout est le secret de l'éloignement de la souillure du serpent, il n'y a pas lieu d'abolition, au contraire elle se multipliera et ajoutera l'éloignement de la souillure du serpent et il n'y a pas lieu d'abolition, car seulement une espèce dans ce qui n'est pas de son espèce, il y a lieu qu'elle se multiplie et aille. Et de même que Samael, ange mauvais, répond amen et entre par là dans la sainteté, car המן est חלבנה (helbana) dans le secret de l'encens, et parmi les petits-fils de Haman ils ont étudié la Torah en public (Gittin 57b) :
ומרדכי הוא הקטורת כמו שאמרו רז"ל מרדכי מן התורה מנין מר דרור מתרגמינן מרי דכיא, והוא לאחר פרשת שקלים שאמרו רז"ל אלמלא קדמו שקלי ישראל להמן כו'. ועל ענין כניסת המן לקדושה, שפיר רמזו רז"ל עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
כי יש חקירה בחלבנה שבתוך הקטורת אם נעשה שוה, או נתקדש, כענין האבעיא בכתובות (ה, ב) דם מפקד פקיד או חבורי מחבר, ודו"ק:
Et Mordekhai est l'encens, comme ont dit Razal : Mordekhai, de la Torah d'où, mor deror, nous traduisons מרי דכיא, et cela est après la paracha Shekalim, dont ont dit Razal : si Israël n'avaient pas devancé leurs shekalim à Haman etc. Et sur le sujet de l'entrée de Haman dans la sainteté, à juste titre ont fait allusion Razal : jusqu'à ce qu'il ne sache pas entre béni Mordekhai et maudit Haman.
Car il y a une recherche sur la helbana qui est dans l'encens, si elle est devenue égale, ou si elle a été sanctifiée, comme le sujet de la question dans Ketouvot (5b) : le sang, déposé déposé, ou attachés attachant, et scrute bien :
נחזור לענין יומי פורים לא יהיו בטלים רק יהיו נוספים. וזהו הענין אין השם וכסא שלם, השם עתה חצי ואח"כ תרבה כביכול, כענין שאנו אומרים יהא שמיה רבא.
ועתה (פסחים נ, א) לא כשאני נכתב אני נקרא, ולעתיד כו'. מצות זכור כתיב (שמות ג, טו) זה שמי וזה זכרי, קודם מעשה בסוד הכינוי אדנ"י.
וכשיבא לגמור מעשה מיחוי עמלק, אז זה שמי. ופורים שהוא מחיית המן דוגמא דלמעשה דלעתיד כמו שכתבתי, על כן הזכירה קודם למעשה.
ומאחר שפורים אינו אלא דוגמא ומעין ולא לגמרי, לא הזכיר השם אלא ברמז בראשי תיבות *יבא *המלך *והמן *היום, וגם בסופי תיבות וכל *זה *איננו *שוה *לי בסוד אני ראשון ואני אחרון:
Revenons au sujet : les jours de Pourim ne seront pas abolis, seulement ils seront ajoutés. Et c'est le sujet : le Nom et le trône ne sont pas complets, le Nom maintenant est à moitié et ensuite il se multipliera pour ainsi dire, comme le sujet de ce que nous disons : que Son grand Nom soit.
Et maintenant (Pessahim 50a) : je ne suis pas lu comme je suis écrit, et dans le futur etc. La mitsva de Zakhor, il est écrit (Exode 3,15) : ceci est Mon Nom et ceci est Mon souvenir, avant l'acte dans le secret de l'appellation אדנ"י.
Et lorsqu'Il viendra achever l'acte de l'effacement d'Amalek, alors : ceci est Mon Nom. Et Pourim, qui est l'effacement de Haman, un exemple de l'acte du futur comme je l'ai écrit, c'est pourquoi le souvenir précède l'acte.
Et puisque Pourim n'est qu'un exemple et un avant-goût et non entièrement, Il n'a mentionné le Nom que par allusion, en initiales : *יבא *המלך *והמן *היום (qu'il vienne le roi et Haman aujourd'hui) (Esther 5,4), et aussi en finales : וכל *זה *איננו *שוה *לי (et tout cela ne me vaut rien) (Esther 5,13) dans le secret de : Je suis le premier et Je suis le dernier (Isaie 44,6) :
מגילה נקראת י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו לא פחות ולא יותר (מגילה פ"א מ"א). כי זה החשבון עולה כמנין אדנ"י.
ואמר לא פחות ולא יותר, רק המנין המועט דהיינו י"א כמנין אותיות ו"ה מן השם, והמנין מרובה ט"ו כמנין י"ה, אשר הפריד ביניהם עמלק כי יד על כס יה. והאמצעים עולה ל"ט הוא ארור המן.
עיין בציוני בענין קללות אדם וחוה ונחש עולה ל"ט, ושם מרומז המן המן העץ, והוא ארור ליטא וברוך מרדכי, עכ"ל:
La Megilla est lue les 11, 12, 13, 14, 15, pas moins et pas plus (Megilla 1,1). Car ce compte monte comme le compte de אדנ"י.
Et il a dit pas moins et pas plus, seulement le petit compte, c'est-à-dire 11, comme le compte des lettres ו"ה du Nom, et le grand compte 15 comme le compte de י"ה, qu'Amalek a séparé entre eux, car une main sur le trône de י"ה (Exode 17,16). Et les intermédiaires montent à 39, c'est maudit Haman.
Vois dans le Tzioni au sujet des malédictions d'Adam et Hava et du serpent qui montent à 39, et là est allusionne Haman, המן העץ, et il est maudit pour une malédiction et béni Mordekhai. Jusqu-ici ses paroles :
וזה הענין וחשב האפוד. אפוד מכפר על עבודה זרה, נמשך מסמאל אל זר כדפירשתי.
ושם י"ב שבטים ושמות אברהם יצחק ויעקב בחושן, בסוד זה שמי. וכתיב באבות (שמות ו, ג) שמי ה' לא נודעתי, מכלל דראוי להודיע.
ובחושן השם המפורש וכתפות האפוד לא נרשם רק בסוד זה זכרי, וזהו לזכרון לפני תמיד. ורמז שתי כתפות, כי אורך יד דמות ו', ותחילת יד חמש אצבעות היא ה', הם אותיות ו"ה מהשם.
ועתה אינו שלם, רצה לומר לא נתגלה רק ברמז הזה, ובבחינה שלא נתגלה רמז יד שמאל. ולעתיד רמז יד ימין, נשבע ה' בימינו, ימין ה' רוממה:
Et c'est le sujet : et la ceinture de l'éphod. L'éphod expie sur l'idolâtrie, il se poursuit de Samael vers un dieu étranger comme je l'ai expliqué.
Et là, 12 tribus et les noms d'Avraham, Yitshak et Yaakov dans le pectoral, dans le secret de : ceci est Mon Nom. Et il est écrit au sujet des Pères (Exode 6,3) : Mon Nom ה' Je ne me suis pas fait connaître, d'où il ressort qu'il convient de faire connaître.
Et dans le pectoral le Nom explicite, et les épaules de l'éphod n'ont été inscrites que dans le secret de : ceci est Mon souvenir, et c'est : pour souvenir devant, toujours (Exode 28,12). Et allusion des deux épaules : car la longueur de la main à la figure d'un vav, et le commencement de la main, cinq doigts, est un hé, ce sont les lettres ו"ה du Nom.
Et maintenant il n'est pas complet, c'est-à-dire il n'a été révélé que par cette allusion, et sous l'aspect où n'a pas été révélée l'allusion de la main gauche. Et dans le futur, allusion de la main droite : ה' a juré par Sa droite (Isaie 62,8), la droite de ה' s'est élevée (Psaumes 118,16) :
חש"ן תיקון נח"ש. שתי אבני שהם, לשון ספר יצירה ב' אבנים בונות ב', ג' אבנים בונות ששה, שהם ו' צירופים, כי כוונת ו', שתי אבני שהם הם אותיות משה השם, למשה נתגלה סוד הש"ם, ששה משמות כו', יתגלה במהרה בימינו אמן סלה:
Le pectoral (חשן) est le tikoun du serpent (נחש). Les deux pierres de shoham, langage du Sefer Yetsira : 2 pierres bâtissent 2, 3 pierres bâtissent six, ce sont 6 combinaisons, car l'intention du vav : les deux pierres de shoham sont les lettres de Moché, le Nom, à Moché a été révélé le secret de הש"ם, six des Noms etc., il sera révélé bientôt de nos jours, amen selah :