« Les cieux sont Mon trône » (Yechaya 66,1) : ils sont le tsel (ombre) de ce qui est au-dessus, et Il s’y est logé. Le Chla enseigne que Moché a fondé le psaume « Je dis à Hachem : mon abri » et, avant de l’expliquer, deux dires sur l’adhésion d’Israël, qui n’a pas cessé et ne cessera jamais. Ils l’ont reçue au pied de la montagne, puis de nouveau aux jours d’Assuérus, lorsqu’il leur était étroit. Le « d’où » de Moché vise le bris des Tables : bechagam est en guematria Moché, et ses jours seront cent vingt. Haman vient de « hamin haets » ; Esther, de « haster astir », pour qu’Israël fassent techouva.
Aussi : morde'hai et les chekalim qui précèdent ceux de Haman ; le psaume 91 lu verset par verset selon ces adhésions ; le chekel de vingt géra, les dix Dits et le Veau
כתיב (ישעיה סו, א) השמים כסאי, והם הצל של מה שלמעלה מהם, ואמרו רז"ל (תנחומא מקץ י) שהיו השמים נמתחים והולכים עד שגער בהם הקב"ה, ונקרא שדי שאמר לעולמו די, והוא לן שם. בעודו בעולם הזה עלה משה למרום לחם לא אכל ק"ך ימים כו', ואז נצטוה על המשכן שהוא צל עליון כולל כל העולמות.
וכן אמר משה לבצלאל, בצל אל היית, וכאן כתיב צל שדי, וצירוף א"ל שד"י בגימטריא משה. ומשה רבינו ע"ה יסד המזמור הזה ורמז מעלתו הגדולה, אף כי היה עניו במאוד, מכל מקום הוכרח הדבר כי הוא יסוד התורה וכמו שכתבה התורה (דברים לד, י) לא קם כמשה:
Il est écrit (Isaie 66,1) : les cieux sont Mon trône, et ils sont le tsel de ce qui est au-dessus d'eux, et ont dit nos Sages (Tanhuma Mikets 10) que les cieux s'étiraient et allaient jusqu'à ce que le Saint, béni soit-Il, les gronda, et Il est appelé Shaddai car Il a dit à Son monde : dai (assez), et Il s'y est logé. Tandis qu'il était encore en ce monde, Moché monta aux hauteurs, du pain il n'a pas mangé 120 jours etc., et alors il fut commandé sur le Michkan, qui est un tsel supérieur comprenant tous les mondes.
Et ainsi a dit Moché à Betsalel : tu étais dans le tsel de El, et ici il est écrit tsel Shaddai, et la combinaison א"ל שד"י est en guematria Moché. Et Moché notre maître, que la paix soit sur lui, a fondé ce psaume et a fait allusion à sa grande élévation, même s'il était très humble, néanmoins la chose a été nécessaire car il est le fondement de la Torah, et comme l'a écrit la Torah (Deutéronome 34,10) : il n'en a pas surgi comme Moché :
אומר לה' כו'. טרם נפרש המזמור נפרש ב' מאמרי רבותינו ז"ל המורים על דביקות ישראל בה', שהוא דביקות נצחי, לא סר, ולא יסור לעולם, אף בעת שהשליך משמים לארץ תפארת ישראל יש לנו אב זקן בשמים מציץ מן החרכים, כמו שכתוב (ויקרא כו, מד) ואף גם זאת גם אנחנו לעומתו יתברך מחזיקים בתורתו אף בהצר לנו חולת אהבה אנחנו, את הטוב ואת הרע נקבל:
Je dis à ה' etc. Avant que nous expliquions le psaume, nous expliquerons deux dires de nos maîtres, de mémoire bénie, qui enseignent sur l'adhésion d'Israël à ה', qui est une adhésion éternelle, elle n'a pas cessé, et elle ne cessera jamais, même au temps où Il a jeté des cieux à la terre la splendeur d'Israël, nous avons un Père âgé dans les cieux qui regarde par les fentes, comme il est écrit (Lévitique 26,44) : et même aussi cela ; nous aussi, en face de Lui, béni soit-Il, nous tenons à Sa Torah même lorsqu'il nous est étroit, nous sommes malades d'amour, le bien et le mal nous recevrons :
המאמר האחד. ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט, יז), אמרו רבותינו ז"ל (שבת פח, א) מכאן מודעא רבא כו', הדר קבלוה בימי אחשורוש.
ועיין ביאור המאמר בכלי חמדה בפרשת יתרו, שהכוונה שאז קבלו התורה אף בהצר להם, עיין שם:
Le premier dire. Et ils se tinrent au pied de la montagne (Exode 19,17), ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Chabbat 88a) : de là une grande protestation etc., ils l'ont de nouveau reçue aux jours d'Assuérus.
Et vois l'explication du dire dans le Keli Hemda à la paracha Yitro, que l'intention est qu'alors ils ont reçu la Torah même lorsqu'il leur était étroit, vois là-bas :
עוד נבאר מאמר אחד בפרק שלוח הקן (חולין קלט, ב). משה מן התורה מנין, בשג"ם הוא בשר כו'.
המן כו'. אסתר כו'.
מרדכי כו', עיין שם. המאמר הזה תמוה.
עוד קשה לישנא דמנין, דמה קשה לו דמקשה מנין, לימא הכי, משה רמוז בתורה, וכן בכולם. עוד קשה, למה הזכיר אסתר קודם למרדכי, ואין דין קדימה לא מצדה, ולא מצד הפסוקים:
Nous expliquerons encore un dire au chapitre Shiluah haKen (Houlin 139b). Moché, de la Torah, d'où : בשג"ם הוא בשר etc.
Haman etc. Esther etc.
Mordekhai etc., vois là-bas. Ce dire est étonnant.
Encore est difficile le langage de d'où : qu'est-ce qui lui est difficile qu'il objecte d'où, qu'il dise ainsi : Moché est allude dans la Torah, et de même en tous. Encore est difficile : pourquoi a-t-il mentionné Esther avant Mordekhai, et il n'y a pas de droit de précédence ni de son côté, ni du côté des versets :
הענין, הלוחות הם עדות והם קישור ישראל לאביהם שבשמים. ומקשה משה שיבר הלוחות, מנין היה לו זה מהתורה לעשות כן להפסיק הדביקות, והיאך רמיזא.
ואף שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פז, א) שלמד קל וחומר מפסח שכתיב ביה (שמות יב, מח) וכל ערל וגו', מכל מקום דבר גדול כזה אף דאתי בקל וחומר טרח וכתב ליה קרא. ואמר בשגם בגימטריא משה, וכתיב שם (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים רמז לק"ך, והבין משה כי אי אפשר להיות ק"ך יום על ההר בלתי שבירת הלוחות, ומזה למד לשבירת הלוחות.
ונרמז במבול, דאיתא במדרש (תנחומא נח, יא) מזמן המבול ואילך כשהגיע י"ז חשון ירד גשם מ' יום, וכשנתנה תורה שעמד משה ארבעים יום בהר נתבטלו אלה, על כן נקרא ירח בול, נשאר מן מבול בהסתלק מ':
Le sujet : les Tables sont un témoignage et elles sont le lien d'Israël à leur Père qui est dans les cieux. Et il objecte : Moché a brisé les Tables, d'où avait-il cela de la Torah de faire ainsi pour interrompre l'adhésion, et comment est-ce allude.
Et même qu'ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Chabbat 87a) qu'il a appris un kal vahomer (à plus forte raison) de Pessa'h, dont il est écrit (Exode 12,48) : et tout incirconcis etc., néanmoins une chose grande comme celle-ci, même si elle vient par kal vahomer, l'Écrit s'est donné de la peine et l'a écrite. Et il a dit : בשגם est en guematria Moché, et il est écrit là (Genèse 6,3) : et ses jours seront cent vingt, allusion à 120, et Moché a compris qu'il n'est pas possible d'être 120 jours sur la montagne sans le bris des Tables, et de cela il a appris le bris des Tables.
Et c'est allude dans le Déluge, car il est dans le Midrach (Tanhuma Noah 11) : depuis le temps du Déluge et ensuite, lorsque arrivait le 17 Heshvan, la pluie tombait 40 jours, et lorsque la Torah a été donnée, que Moché s'est tenu quarante jours sur la montagne, ceux-ci ont été annulés, c'est pourquoi il est appelé mois de Boul, il reste de maboul (Déluge) lorsque le mem (40) s'est retiré :
המן מן התורה מנין. רצה לומר היאך מצא רמוז בתורה שעלה אדעתו לכלות ישראל, והוא בודאי ידע אהבת הקב"ה לישראל.
על זה אמר (בראשית ג, יא) המן העץ וגו', אשר נגזר מיתה מחמת עון אכילה, וכן כאן אמרו רבותינו ז"ל (מגילה יב, א) שנתחייבו מפני שנהנו מסעודת אחשורוש, ולא ידע כי המן יהיה על העץ:
Haman, de la Torah, d'où. C'est-à-dire : comment a-t-il trouve allude dans la Torah qu'il est monté dans Sa pensée d'anéantir Israël, et lui savait certainement l'amour du Saint, béni soit-Il, pour Israël.
Sur cela il a dit (Genèse 3,11) : המן העץ etc., car la mort a été décrétée à cause de la faute de la nourriture, et de même ici ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Megilla 12a) qu'ils se sont rendus passibles parce qu'ils ont joui du festin d'Assuérus, et il n'a pas su que Haman serait sur l'arbre :
אסתר מן התורה מנין. הרבה טעמים אמרו רבותינו ז"ל (שם טו, ב) מה ראתה אסתר שזימנה את המן, וחד טעמא שלא יאמרו אחות לנו כו', כדי שיחשבו ישראל אף היא נוספה על שונאינו.
ומנין היה לה זה להשתנות עצמה ח"ו מיהודית כדי שיסברו שנפרדה מהקב"ה והוא חלול השם. ילפה מאנכי הסתר אסתיר (דברים לא, יח), שהקב"ה מסתיר פניו כדי שיעשו ישראל תשובה, אף שכביכול חלול השם למה יאמרו הגוים וגו' (תהלים קטו, ב).
על כן דיבר ג' מנין אלה מענין דביקות:
Esther, de la Torah, d'où. Beaucoup de raisons ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (là 15b) : qu'a vu Esther qu'elle a invité Haman, et une raison : afin qu'ils ne disent pas : nous avons une sœur etc., afin qu'Israël pensent que même elle s'est ajoutée à nos ennemis.
Et d'où avait-elle cela, de se changer elle-même, à D.ieu ne plaise, d'une Juive, afin qu'ils supposent qu'elle s'est séparée du Saint, béni soit-Il, et c'est un profanement du Nom. Elle a appris de : Moi, הסתר אסתיר (Deutéronome 31,18), que le Saint, béni soit-Il, cache Son visage afin qu'Israël fassent techouva, même que pour ainsi dire c'est un profanement du Nom : pourquoi diraient les nations etc.
(Psaumes 115,2). C'est pourquoi il a parlé de ces trois d'où du sujet de l'adhésion :
והמנין דמרדכי הוא ענין אחר, על כן סדרו בפני עצמו. והוא כי הקשה על מרדכי למה לא למד מיעקב אבינו כי הורנו בין האומות לתפלה ולדורון, ועל כן קורין וישלח בלכת לשררה כמוזכר במהרי"ל.
וענין מלחמה עתה, היא לדבר קשות לקדש השם. וא"כ היה למרדכי לעשות לצוות את ישראל להכין דורון גדול לאחשורוש, ובפרט שראה שהמן התחיל בעשרת אלפים וגו'.
ועל זה רמז שלמה (שה"ש א, ז) הגידה לי שאהבה נפשי איכה וגו' תרביץ בצהרים, רצה לומר, אף אם אוהב נפשי בגלות, תגיד לי דרך הטבע מה אעשה להמציא חן בעיני האומות. ובאת התשובה (שם ח) צאי לך בעקבי הצאן, לך בדרכי אבות ולמד מיעקב שהכין עצמו לתפילה, וזהו ורעי את גדיותיך הבל שאין בו חטא.
על משכנות הרועים, הוא הדורון עדר עדר לבדו, ומלחמה בעצם לא הוזכר, כי אדרבה השבעתי אתכם וגו':
Et le d'où de Mordekhai est un autre sujet, c'est pourquoi ils l'ont rangé à part. Et c'est qu'il a objecté sur Mordekhai : pourquoi n'a-t-il pas appris de Yaakov notre père, car il nous a enseigné parmi les nations pour la tefila et pour le présent, et c'est pourquoi on lit Vayishlah en allant à une autorité, comme mentionné dans le Maharil (Moreinou haRav Rabbi Yaakov haLevi).
Et le sujet de la guerre maintenant, c'est de parler durement pour sanctifier le Nom. Et donc Mordekhai aurait dû faire, commander à Israël de préparer un grand présent à Assuérus, et en particulier qu'il a vu que Haman a commencé par dix mille etc.
Et sur cela a fait allusion Salomon (Cantique des Cantiques 1,7) : dis-moi, toi que mon âme aime, où etc. tu couches à midi, c'est-à-dire : même si l'aime de mon âme est en exil, dis-moi par la voie de la nature ce que je ferai pour trouver grâce aux yeux des nations. Et la réponse est venue (là 8) : sors-toi sur les traces du troupeau, va dans les voies des pères et apprends de Yaakov qui s'est préparé à la tefila, et c'est : et fais paître tes chevreaux, un hevel où il n'y a pas de faute.
Sur les demeures des bergers, c'est le présent, troupeau troupeau à part, et la guerre en essence n'a pas été mentionnée, car au contraire : je vous ai adjurées etc. :
הדרא קשיא לדוכתא מנין לו למרדכי. השיב, מרדכי רמזו לאחר פרשת שקלים, ואמרו רבותינו ז"ל אלמלא הקדימו ישראל שקליהם לשקלי המן כו', על זה סמך ולא נתיירא משקלי המן, ובמקום פרשת הכסף פרשת שקלים, ואמרו רבותינו ז"ל אלמלא לא הקדימו ישראל שקליהם כו':
La difficulté revient à sa place : d'où avait-il cela, Mordekhai. Il a répondu : Mordekhai est allude après la paracha des shekalim, et ont dit nos maîtres, de mémoire bénie : si Israël n'avaient pas fait précéder leurs shekalim aux shekalim de Haman etc., sur cela il s'est appuyé et n'a pas craint les shekalim de Haman, et à la place de la paracha de l'argent, la paracha des shekalim, et ont dit nos maîtres, de mémoire bénie : si Israël n'avaient pas fait précéder leurs shekalim etc. :
נחזור לביאור המזמור (תהילים צ״א:ב׳). אומר לה' מחסי.
שם ה' הוא רחמים ובאור פני מלך חיים יאר ה' פניו אלינו, ושם א-להים דין והוא יתברך בהסתר פנים. וזהו שאמר אני אומר לה' שהוא מחסי ומצודתי, וענין המחסה הוא ממקרי הזמן ופגעיו כמו בית שמסתתר בו האדם מגשם ושלג וקור וחום.
וענין מצודה מסתר ומפגעי בני אדם למלחמה. ואמר שה' הוא מחסי ומצודתי, ואמר בכינוי אליו, כי אז בעת שלום הוא ה' שלי מאיר פניו אלי:
Nous reviendrons à l'explication du psaume (Psaumes 91,2). Je dis à ה' : mon abri.
Le Nom ה' est miséricorde, et dans la lumière du visage du roi il y a vie, ה' fera luire Son visage vers nous, et le Nom Elokim est jugement, et Lui, béni soit-Il, est dans le cachage du visage. Et c'est ce qu'il a dit : moi je dis à ה' qu'Il est mon abri et ma forteresse, et le sujet de l'abri est des accidents du temps et de ses coups, comme une maison dans laquelle l'homme se cache de la pluie et de la neige et du froid et de la chaleur.
Et le sujet de la forteresse : un abri des coups des fils de l'homme pour la guerre. Et il a dit que ה' est mon abri et ma forteresse, et il a dit avec un possessif vers Lui, car alors, au temps de paix, Il est mon ה', Il fait luire Son visage vers moi :
א-להי. רצה לומר אף כשהוא דן במדת א-להים, עכ"ז אני אבטח בו.
ואמר בו כמדבר לנסתר, כי אז הוא בהסתר פנים. ואמר א-להי בכינוי אליו, כי עכ"ז הוא א-להים (רמז כי הוא יצילך מפח יקוש), אף שהוא נסתר ברוגז רחם תזכור, כי יהו"ה הוא א-להים סוד אחדות מדת הדין עם מדת הרחמים.
ועל הו"א זה של יהו"ה הוא א-להים, רמז כי הוא יצילך מפח יקוש, כשתבטח בו יצילך מהאויבים מפח יקוש, ויצילך מפגעי הזמן:
Mon Elokim. C'est-à-dire : même lorsqu'Il juge par l'attribut d'Elokim, toutefois je me fierai à Lui.
Et il a dit en Lui comme parlant à un caché, car alors Il est dans le cachage du visage. Et il a dit mon Elokim avec un possessif vers Lui, car toutefois Il est Elokim (allusion : car c'est Lui qui te sauvera du piège de l'oiseleur), même qu'Il est caché, dans la colère souviens-Toi de la miséricorde, car ידו"ד est Elokim, secret de l'unité de l'attribut du jugement avec l'attribut de la miséricorde.
Et sur ce Il de ידו"ד est Elokim, il a fait allusion : car c'est Lui qui te sauvera du piège de l'oiseleur, lorsque tu te fieras à Lui Il te sauvera des ennemis, du piège de l'oiseleur, et Il te sauvera des coups du temps :
וזהו מדבר הוות באברתו יסך לך. רומז בעת מתן תורה על ידי משה רבינו ע"ה באברתו יסך, והוא כענין שנאמר (דברים לב, יא) כנשר יעיר קנו וגו' יפרוש כנפיו וגו' ישאהו על אברתו, והוא רומז על מה שאמר (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואז יסך לשון נסיך, והוא לשון שררה:
Et c'est : de la parole de ruine, de Son pennage Il te couvrira. Il fait allusion, au temps du don de la Torah par Moché notre maître, que la paix soit sur lui : de Son pennage Il couvrira, et c'est comme le sujet qui est dit (Deutéronome 32,11) : comme un aigle éveille son nid etc., Il étend Ses ailes etc., Il le porte sur Son pennage, et cela fait allusion à ce qu'Il a dit (Exode 19,4) : et Je vous ai portés sur des ailes d'aigles, et alors yasakh est un langage de nasikh (prince), et c'est un langage de domination :
ותחת כנפיו וגו'. זה רומז למה שאמר בהדר קבלוה בימי אחשורוש, שלא היו באותו פעם על כנפיו יתברך, רק תחת כנפיו, כי היו בגלות מימי נבוכדנאצר אשר עליו נאמר (יחזקאל יז, ג) הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר, היפך מהקדושה, והיא המחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים:
Et sous Ses ailes etc. Cela fait allusion à ce qu'il a dit : ils l'ont de nouveau reçue aux jours d'Assuérus, qu'ils n'étaient pas à cette fois sur Ses ailes, béni soit-Il, seulement sous Ses ailes, car ils étaient en exil depuis les jours de Nabuchodonosor, dont il est dit (Ezechiel 17,3) : le grand aigle, grand d'ailes, long de pennage, l'inverse de la sainteté, et c'est la cloison entre Israël et leur Père qui est dans les cieux :
ואמר עוד צנה וסוחרה צנה. נגד פגיעת האויב.
וסוחרה, היא המחיצה הסובבה סביב ממקרי הזמן כמו הבית, וזה בא מקיום התורה כי אז קיימו וקבלו אף בהצר להם:
Et il a dit encore : un bouclier et une enceinte. Le bouclier, contre le coup de l'ennemi.
Et l'enceinte, c'est la cloison qui entoure autour des accidents du temps comme la maison, et cela vient de l'accomplissement de la Torah, car alors ils ont accompli et reçu même lorsqu'il leur était étroit :
לא תירא וגו'. עתה יזכור המקומות שהיה ס"ד שהם כחוט המקשר חבל נחלתו.
הנה משה רבינו ע"ה לפום ריהטא הפסיק הדביקות לילה אחד, ביום ירד ושיבר הלוחות, ולמחר דן החוטאים, וביני ביני בלילה ההוא נדחו ישראל, ולמחר חזרו ונראו בקבלם את הדין. וגרם לילה זו היא הלילה שטעו בחשבון, שלא התבוננו בי"ז בסיון שעלה אינו בחשבון כי חסר לילה, וזה לעומת זה בקש א-להים בעת רצון נגאלו בלילה ליל שמורים ויצאו בחצי היום כדכתיב (שמות יב, נא) בעצם היום.
ועתה בעגל שטעו בחצי היום, והלילה יללה:
Tu ne craindras pas etc. Maintenant il mentionnera les lieux dont on aurait pu penser qu'ils sont comme le fil qui lie le lot de Son héritage.
Voici, Moché notre maître, que la paix soit sur lui, à première vue a interrompu l'adhésion une nuit : le jour il est descendu et a brisé les Tables, et le lendemain il a jugé les pécheurs, et entre-temps, dans cette nuit-là, Israël ont été rejetés, et le lendemain ils sont revenus et ont paru en recevant le jugement. Et cette nuit a été causée : c'est la nuit où ils ont erré dans le compte, qu'ils n'ont pas considéré que le 17 Sivan où il est monté n'est pas dans le compte car une nuit manque, et ceci en regard de cela : Elokim a cherché ; au temps de faveur ils ont été rachetés dans la nuit, nuit de garde, et ils sont sortis à la moitié du jour, comme il est écrit (Exode 12,51) : en ce jour même.
Et maintenant au Veau ils ont erré à la moitié du jour, et la nuit a été une lamentation :
מחץ יעוף יומם. זה המן, כתיב (ירמיה ט, ז) חץ שחוט לשונם, ואמרו רבותינו ז"ל (מגילה יג, ב) ובאסתר רבה (ג, ח) לית מן דידע לאשתעי לישנא בישא כהמן כו', והפיל פור והיה עוף מיום ליום.
גם נקרא חץ, כי כשהיינו נושאים על כנפי נשרים כנשר האומר מוטב שיכנוס החץ בי כו', אבל עתה הנשר הגדול גדול הכנפים והם תחת כנפיו יתברך ונכנס החץ בנו:
De la flèche qui vole le jour. C'est Haman, il est écrit (Jérémie 9,7) : une flèche affilée est leur langue, et ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Megilla 13b) et dans Esther Rabba (3,8) : il n'est personne qui sache parler un mauvais langage comme Haman etc., et il a jeté le pur (sort) et il était volant de jour en jour.
Aussi il est appelé flèche, car lorsque nous étions portés sur des ailes d'aigles, comme l'aigle qui dit : mieux que la flèche entre en moi etc., mais maintenant le grand aigle, grand d'ailes, et eux sont sous Ses ailes, béni soit-Il, et la flèche est entrée en nous :
מדבר באופל יהלוך. הוא הסמוי מהעין ואין נודע, כך לא הבינו ישראל אסתר מה הוא לה, אם היא בתמותה, או ח"ו נוספה על שונאינו:
De la peste qui marche dans l'obscurité. C'est ce qui est caché de l'œil et n'est pas connu, ainsi Israël n'ont pas compris Esther, ce qu'elle est pour eux, si elle est dans son intégrité, ou à D.ieu ne plaise elle s'est ajoutée à nos ennemis :
מקטב ישוב צהרים. זהו ענין מרדכי שלא השגיח באלפי דהמן, וקטב פירשו המפרשים ענין כריתה אויב הכורת והוא שודד בצהרים, רצה לומר לעין כל מתאוה וחומד ממון ישראל כענין נבוכדנצר, ועיין מ"ש איכה תרביץ בצהרים:
De la destruction qui ravage à midi. C'est le sujet de Mordekhai qui n'a pas pris garde aux milliers de Haman, et ce mot, les commentateurs ont expliqué un sujet de coupure, un ennemi qui coupe, et il pille à midi, c'est-à-dire à la vue de tous il désire et convoite l'argent d'Israël comme le sujet de Nabuchodonosor, et vois ce que j'ai écrit : où tu couches à midi :
ואמר לא תירא מכל הנ"ל. עתה יפרש ובמאי דפתח.
יפול מצדך וגומר, בשבירת הלוחות שפך ה' חמתו ועל כן לא הזיקו מלאכי חבלה ק"ך רבוא בהתנצלו עדים כדאיתא פרק רבי עקיבא (שבת פח, א). ואח"כ בעת רצון (דברים לב, ל) איכה ירדוף אחד אלף וגו'.
רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה, הפך המן העץ וכי תאוה הוא לעינים, רק בעיניך תביט, על דרך (במדבר יב, ח) ותמונת ה' יביט, כי הדר קבלוה כו', ואז שלמת רשעים תראה, כי יתהפך לשלום רשעים, המן העץ המן על העץ, א"כ בעיניך תביט לראות לשלומת רשעים. ולא כמו שנאמר ללוט (בראשית יט, יז) אל תביט אחריך, ובכאן עיני מרדכי לאסתר (שהתנצלה ואמרה להש"י ממך למדתי) הביטו ושלטו בשל המן, וישם את מרדכי על בית המן (אסתר ח, ב), ותיבת רק לגזירה שוה, והיית רק למעלה (דברים כח, יג):
Et il a dit : tu ne craindras pas de tout ce qui est susdit. Maintenant il expliquera, et par ce par quoi il a ouvert.
Il tombera à ton côté etc. : au bris des Tables, ה' a versé Sa fureur, et c'est pourquoi n'ont pas nui les anges de destruction, 120 myriades, lorsqu'ils se sont défaits des ornements, comme il est au chapitre Rabbi Akiva (Chabbat 88a). Et ensuite au temps de faveur (Deutéronome 32,30) : comment un seul en poursuivrait-il mille etc.
Seulement de tes yeux tu regarderas et la rétribution des méchants tu verras, l'inverse de המן העץ et qu'il est un désir pour les yeux, seulement de tes yeux tu regarderas, à la manière de (Nombres 12,8) : et l'image de ה' il contemple, car ils l'ont de nouveau reçue etc., et alors la rétribution des méchants tu verras, car cela se renversera à la paix des méchants, המן העץ, Haman sur l'arbre, donc de tes yeux tu regarderas pour voir la rétribution des méchants. Et non comme il a été dit à Loth (Genèse 19,17) : ne regarde pas derrière toi, et ici les yeux de Mordekhai vers Esther (qui s'est excusée et a dit au Nom, béni soit-Il : de Toi j'ai appris) ont regardé et ont dominé sur celui de Haman, et il a établi Mordekhai sur la maison de Haman (Esther 8,2), et le mot seulement est pour une gezerah shavah (analogie verbale), et tu ne seras qu'en haut (Deutéronome 28,13) :
כי אתה ה' מחסי. הן דבר אסתר שהתנצלה ואמרה להש"י ממך למדתי להסתיר.
כי עליון שמת מעונך, כדפירשתי לעיל לא תאונה וגו' הבטחת הקב"ה לה. רעה מאחשורוש.
נגע מצד עתידה שנזדווגה לו ברצון, ועונש הזדווגות בנגע, כמו שנאמר (בראשית יב, יז) וינגע ה' את פרעה. אי נמי רעה תכף.
ושמא תאמר לפי שעה מחמת חיבת ביאה, אבל בהתהלכה לביתה ישנאיה כענין אמנון ותמר, וז"ש לא יקרב באהליך, כי מלאכיו וגו', עיין באסתר רבה שנזדמנו לה מלאכים בבואה לאחשורוש:
Car Toi, ה', es mon abri. Voici la chose d'Esther qui s'est excusée et a dit au Nom, béni soit-Il : de Toi j'ai appris à cacher.
Car le Très-Haut, Tu as mis Ta demeure, comme j'ai expliqué plus haut : il ne t'arrivera pas etc., la promesse du Saint, béni soit-Il, à elle. Un mal d'Assuérus.
Une plaie du côté de son avenir, qu'elle s'est unie à lui de son gré, et le châtiment de l'union est par une plaie, comme il est dit (Genèse 12,17) : et ה' frappa Pharaon. Ou bien : un mal aussitôt.
Et de crainte que tu ne dises : pour un moment à cause de l'affection du rapport, mais lorsqu'elle ira à sa maison il la haïra, comme le sujet d'Amnon et Tamar, et c'est ce qui est écrit : il ne s'approchera pas de tes tentes, car Ses anges etc., vois dans Esther Rabba que des anges se sont présentés à elle à sa venue vers Assuérus :
על כפים ישאונך. הבטחת הקב"ה למרדכי והודיעו הקדמת שקלים וענין השקל כדפירשתי:
Sur des paumes ils te porteront. La promesse du Saint, béni soit-Il, à Mordekhai, et Il lui a fait connaître l'avance des shekalim et le sujet du chekel comme j'ai expliqué :
שחל ופתן, אגג. כפיר ותנין, המן.
רומז במאמר הכתוב (אסתר ו, יג) אשר החלות לנפול לפניו כבר כו':
Le lionceau et l'aspic : Agag. Le jeune lion et le dragon : Haman.
Il fait allusion dans le dire de l'Écrit (Esther 6,13) : tu as commencé à tomber devant lui déjà etc. :
כי בי חשק, חש"ק הם נקודות שם יהו"ה וזכרו ברמז, וכן במגילה לא הוזכר רק ברמז. והנה עתה הדביקות בשם יהו"ה באמצעות נקודות א-להים, בסוד ההיכל אדנ"י, לא כשאני נכתב אני נקרא, ולעתיד כשאני נכתב אני נקרא.
וזהו אשגבהו כי ידע שמי עמו אנכי בצרה, רצה לומר אף שעדיין לא היתה הגאולה והיו בצרה, היה הקב"ה עם מרדכי, דהיינו (עי' אסתר ו, י) קח נא את הסוס וגו', ששב אח"כ לשקו:
Car il s'est attaché à Moi : חש"ק, ce sont les points du Nom ידו"ד, et ils L'ont évoqué par allusion, et de même dans la Megilla Il n'a été mentionné que par allusion. Et voici maintenant l'adhésion est dans le Nom ידו"ד au moyen des points d'Elokim, dans le secret du heikhal (palais) de אדנ"י, non : comme Je suis écrit Je suis lu, et dans l'avenir : comme Je suis écrit Je suis lu.
Et c'est : Je l'élèverai car il a connu Mon Nom, Je suis avec lui dans la détresse, c'est-à-dire : même que la délivrance n'était pas encore et qu'ils étaient dans la détresse, le Saint, béni soit-Il, était avec Mordekhai, c'est-à-dire (vois Esther 6,10) : prends donc le cheval etc., qu'il est ensuite revenu à son sac :
אחלצהו. (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו (עי' אסת"ר ד, א):
Je le délivrerai. (Proverbes 11,8) : un tsadik est délivré de la détresse et le méchant vient à sa place (vois Esther Rabba 4,1) :
אכבדהו. כי גדול מרדכי (אסתר ט, ד):
Je l'honorerai. Car Mordekhai était grand (Esther 9,4) :
אורך ימים אשביעהו. דתנן (שקלים יג, א) פתחיה על הקינין, זה מרדכי.
וכתבו התוספות (עי' ב"ק פב, ב ד"ה ועל. ומנחות סד, ב ד"ה א"ל) דלפי זה היה יותר מת' שנה:
De longueur de jours Je le rassasierai. Car nous avons appris (Shekalim 13a) : Petahya sur les nids, c'est Mordekhai.
Et ont écrit les Tossefot (vois Baba Kama 82b, au mot : et sur ; et Menahot 64b, au mot : il lui dit) que selon cela il avait plus de 400 ans :
ואראהו בישועתי. היינו הנצחיות לעתיד בעת הגאולה, וכביכול הקב"ה נושע בתשועת ישראל כמו שכתב הזוהר (ח"ג צ, ב) אפסוק (תהלים ג, ט) לה' הישועה:
Et Je lui ferai voir Ma délivrance. C'est l'éternité pour l'avenir au temps de la délivrance, et pour ainsi dire le Saint, béni soit-Il, est sauvé par la délivrance d'Israël, comme a écrit le Zohar (III 90b), je conclurai par le verset (Psaumes 3,9) : à ה' la délivrance :
נחזור לענין, הרי שקל שלם עשרים גרה י' יו"ד, והם בג' הנ"ל, תור"ה דיני"ן ישרא"ל, י' מול י' ו' מחברם בצורת א. מאמר דר' יודא ור' נחמיה (ירושלמי שקלים ו, א) לפי שחטאו במחצית כו'.
מר אמר חדא, ומר אמר חדא, ולא פליגי, וכן אח"כ ר"י בר ר' נחמיא כו'. והנה הם דברו בבריאת המשותף בתורה כדפרישית, וכלל יחד ר' יודא ור' נחמיה בדיבור אחד, שהם דברו בפרטית הבריאה, דחד אמר טעם מחצית י' גרה, כי בעשרה מאמרות נברא העולם (אבות ה, א), וחד אמר טעם ו' נגד ו' ימי בראשית.
ור' יהושע מדבר בבחינת מילוי יו"ד דהיינו י' דברות, שהם ממש י' מאמרות כדפירשתי. וישראל לא שמעו רק אנכי ולא יהיה לך ואח"כ נסוגו אחור ששמטו א' מטטרמולין כו' (שמו"ר מב, ה).
ואף שבזה לא חטאו שבט לוי, מכל מקום בחטא זה היו משותפים שלא מסרו עצמן לראות את מלכם ולשמוע כל י' דברות שהם השלמות י' מאמרות. ובזה מתורץ שלפי הפשט המאמר קשה איך בעשיית עגל עברו על כל י' דברות.
אלא הפירוש חטא זה דפרישית:
Nous reviendrons au sujet : voici, le chekel complet est vingt géra, 10, youd, et ils sont dans les trois susdits : תור"ה דיני"ן ישרא"ל, youd face à youd, un vav les relie en forme d'alef. Le dire de Rabbi Youda et de Rabbi Nehemia (Yerushalmi Shekalim 6a) : parce qu'ils ont fauté à la moitié etc.
L'un a dit une chose et l'autre a dit une chose, et ils ne divergent pas, et de même ensuite Rabbi Yehoshua fils de Rabbi Nehemia etc. Et voici, ils ont parlé de la création commune dans la Torah comme j'ai expliqué, et il a compris ensemble Rabbi Youda et Rabbi Nehemia en une seule parole, car ils ont parlé de la particularité de la création : l'un a dit la raison de la moitié, 10 géra, car par dix Dits le monde à été créé (Avot 5,1), et l'un a dit la raison du 6 face aux 6 jours de Bereshit.
Et Rabbi Yehoshua parle dans l'aspect du plein du youd, c'est-à-dire les 10 Paroles, qui sont littéralement les 10 Dits comme j'ai expliqué. Et Israël n'ont entendu que Je suis et tu n'auras pas, et ensuite ils ont reculé, qu'ils ont lâché un des tetramolin (étendards) etc.
(Shemot Rabba 42,5). Et même qu'en cela la tribu de Levi n'a pas fauté, néanmoins dans cette faute ils étaient associés, qu'ils ne se sont pas livrés pour voir leur Roi et pour entendre toutes les 10 Paroles, qui sont le complètement des 10 Dits.
Et par cela est résolu que selon le sens simple le dire est difficile : comment en faisant le Veau ont-ils transgressé toutes les 10 Paroles. Seulement l'explication est cette faute que j'ai expliquée :