Ce passage poursuit : Pharaon dit « voyez que le mal est en face de vous » ; un ange mauvais répond « pas ainsi », le sang de la circoncision. Le Chla lit les versets : les vœux et offrandes volontaires des nations font descendre un influx dont Israël jouit aussi ; les sacrifices d’Israël restent pour le monde à venir : « œil n’a pas vu, Elokim, hors de Toi ». Moché dit à Pharaon d’offrir des sacrifices dont Israël a part, et « aussi notre bétail ira avec nous » au monde à venir, car « Hachem seul le conduit ». « Il ne restera pas un sabot » : d’Essav, qui fend le sabot, on prendra pour servir Hachem ; on ne saura cet attachement qu’en y arrivant.
Aussi : il rapporte du 'Hanfei Yona que « pas ainsi » est en guematria Mi'hael, qui mit dans la bouche de Pharaon l’annulation de sa malédiction ; les sept mots égalent dix noms Elokim et « bénédiction d’Avraham ».
וזהו סוד מה שאמר פרעה (שם י, יא) לא כן, כי יצא קללה מפיו שאמר (שם י) ראו כי רעה נגד פניכם, ומלאך רע ענה בעל כרחו ואמר לא כן, כלומר לא יהיה כמו שאמרתי דם שאני רואה שמורה על הרעה, רק אדרבא מורה על הטוב שהוא דם מילה, כך הוא הרמז של לא כן. ואע"פ שפרעה לא נתכוון לזה, מכל מקום הרבה פעמים יוצא דיבור מפי האדם והוא אינו יודע עד היכן כח הדיבור הזה, והוא מפי עליון:
Et c'est le secret de ce qu'a dit Pharaon (Exode 10,11) : pas ainsi, car une malédiction est sortie de sa bouche lorsqu'il a dit (ibid. 10,10) : voyez que le mal est en face de vous, et un ange mauvais a répondu malgré lui et a dit : pas ainsi, c'est-à-dire il ne sera pas comme j'ai dit, le sang que je vois qui indique le mal, seulement au contraire il indique le bien, qui est le sang de la circoncision, ainsi est l'allusion de pas ainsi.
Et bien que Pharaon n'ait pas visé cela, néanmoins beaucoup de fois une parole sort de la bouche de l'homme et il ne sait pas jusqu'où va la force de cette parole, et elle est de la bouche du Très-Haut :
וקרוב לזה מצאתי בספר כנפי יונה סימן ס"ח וזה לשונו, ראו כי רעה נגד פניכם, ל"א כ"ן בגימטריא מיכאל, שנזדמן שם ושם בפיו של פרעה בטול קללתו. וכשנהפך מלאך רע זה פרעה להיות שליח מיכאל ואמר לא כן, הרי יו"ד של מיכאל נוספת בו באות מלאך להפוך.
עשר שמות א-להי"ם עולים עם המלות תת"ע כמספר אלו ז' תיבות של רא"ו כ"י רע"ה נג"ד פניכ"ם ל"א כ"ן להיות רחמים על ישראל, שכן הם ג"כ בגימטריא ברכ"ת אברה"ם, עד כאן לשונו:
Et proche de cela j'ai trouvé dans le livre Kanfei Yona, siman 68, et voici son langage : voyez que le mal est en face de vous, ל"א כ"ן en guematria מיכאל, qui se trouva là et mit dans la bouche de Pharaon l'annulation de sa malédiction. Et lorsqu'il fut retourné, cet ange mauvais, ce Pharaon, à être un envoyé de מיכאל et il dit : pas ainsi, voici que le youd de מיכאל s'ajoute en lui dans les lettres de מלאך pour retourner.
Dix noms א-להי"ם montent avec les mots à תת"ע (870), comme le nombre de ces 7 mots : רא"ו כ"י רע"ה נג"ד פניכ"ם ל"א כ"ן, pour être des compassions sur Israël, car ils sont aussi en guematria ברכ"ת אברה"ם, jusqu-ici son langage :
ומעתה יתבארו הפסוקים והמאמר ממה שהקדמתי שגוים נודרים נדרים ונדבות כישראל, ומכל שכן אותן שנעשו לראש כדפירשתי, ומתחילה אקדים מה שכתב רש"י בפרשת בלק (במדבר כג, ט) בפסוק הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם, שנאמר ה' בדד ינחנו. וכשהאומות בטובה הן אוכלין עם כל אחד ואין עולים להם מן החשבון, וזהו בגוים לא יתחשב, עד כאן לשונו:
Et désormais s'expliqueront les versets et le dit d'après ce que j'ai précédé : que les nations font des vœux et des offrandes volontaires comme Israël, et à plus forte raison ceux qui ont été faits pour tête comme je l'ai expliqué. Et d'abord je ferai précéder ce qu'a écrit Rachi dans la paracha Balak (Nombres 23,9) sur le verset : voici un peuple qui habite à l'écart et parmi les nations il n'est pas compté : lorsqu'ils se réjouissent, aucune nation ne se réjouit avec eux, comme il est dit : ה' seul le conduit (Deutéronome 32,12).
Et lorsque les nations sont dans le bien, ils mangent avec chacun et cela ne leur monte pas du compte, et c'est : parmi les nations il n'est pas compté, jusqu-ici son langage :
כן הענין בקרבנות של נדרים ונדבות הגוים שמקריבים ישראל. הנה ע"י קרבנותיהם הם מתקרבים אל הקדושה ע"י שרשם למעלה הנשרש בקדושה ומורידין שפע מלמעלה, ובזו ההשפעה גם כן ישראל נשפעים והן שמחין עמהן.
אמנם התעוררות קרבנות ישראל שמקריבין את עצמם בפנימיות הקדושה למעלה וזהו שמור להם לעולם הבא לדביקות הנצחיות אשר אין לה ערך ושיעור והוא בלתי מושגת אשר על זה נאמר (ישעיה סד, ג) עין לא ראתה א-להים זולתך על השכר הרוחני הזה:
Ainsi est le sujet dans les sacrifices de vœux et d'offrandes volontaires des nations qu'Israël offrent. Voici, par leurs sacrifices ils s'approchent de la sainteté par leur racine en haut qui est enracinée dans la sainteté, et ils font descendre un influx d'en haut, et dans cet influx aussi Israël sont influences et ils se réjouissent avec eux.
Cependant l'éveil des sacrifices d'Israël qui s'offrent eux-mêmes dans l'intérieur de la sainteté en haut, et cela est réservé pour eux pour le monde à venir, pour l'attachement éternel auquel il n'y a ni valeur ni mesure et qui est insaisissable, sur lequel il est dit (Isaie 64,3) : œil n'a pas vu, Elokim, hors de Toi, sur cette récompense spirituelle :
ועל זה יתבארו הפסוקים. ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את ה' כדפירשתי לעיל.
משה רבינו ע"ה השיב גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' א-להינו. כלומר ע"י נדרים ונדבות משלך שנקריב לשמך לה' א-להינו, אזי תתן בידינו כי לנו גם חלק בהשפעה זו, נמצא אנו נהנין מהשפעה זו.
וגם מקנינו ילך עמנו, כלומר מה שהוא קרבנותינו זה ילך עמנו לעולם הבא. ואמר עמנו, כי עמנו הוא דווקא, כי ה' בדד ינחנו:
Et sur cela s'expliqueront les versets. Et Pharaon appela Moché et dit : allez, servez ה' (Exode 10,24), comme je l'ai expliqué plus haut.
Moché notre maître, paix sur lui, répondit : aussi toi tu donneras en nos mains des sacrifices et des holocaustes et nous les ferons à ה' notre Elokim (Exode 10,25). C'est-à-dire, par des vœux et des offrandes volontaires des tiennes que nous offrirons pour ton nom à ה' notre Elokim, alors tu donneras en nos mains, car nous aussi avons une part dans cet influx, il se trouve que nous jouissons de cet influx.
Et aussi notre bétail ira avec nous (Exode 10,26), c'est-à-dire ce qui est nos sacrifices, cela ira avec nous au monde à venir. Et il a dit : avec nous, car c'est avec nous précisément, car ה' seul le conduit (Deutéronome 32,12) :
אח"כ אמר לא תשאר פרסה, זה רומז על בכור השני שהוא בכור לשעתו שר של עשו הוא אדום, והנה יש בו סימן קבוע המראה שיש בו אחיזה בקדושה, כי ידוע שעשו נקרא חזיר שנאמר (תהלים פ, יד) יכרסמנה חזיר מיער, והחזיר פושט טלפיו כמו שכתוב (ויקרא יא, ז) ואת החזיר כי מפרים פרסה הוא וסימניך (בראשית כה, כו) וידו אוחזת בעקב עשו, כי בפרסות עשו יש סימן טהרה מפריס פרסה הוא, על זה אמר לא תשאר פרסה. כי ממנו נקח לעבוד את ה' א-להינו, והוא כדרך שאמר למעלה כענין שאמר שר מצרים.
גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' א-להינו, כך אמר בכאן בשר עשו. לא תשאר פרסה, כלומר לא תשאר המפריס פרסה לגמרי נדחה להיותו שירים, רק ממנו נקח לעבוד את ה' א-להינו כי אנחנו נהנים גם כן מזה.
אבל ההשפעה שיגיע מעצם קרבנות שלנו גודל הדביקות והקירוב הזה מעבודה שלנו אנחנו לא נדע עד בואינו שמה, כי אין לנו להשיג גודל הרוחניות כי עין לא ראתה א-להים זולתך ולא נדע עד בואינו שמה:
Ensuite il a dit : il ne restera pas un sabot (Exode 10,26), cela fait allusion au second premier-né, qui est premier-né pour son temps, le sar (prince) d'Esau, il est Edom, et voici il y a en lui un signe fixe qui montre qu'il y a en lui une prise dans la sainteté, car il est connu qu'Esau est appelé porc, comme il est dit (Psaumes 80,14) : le sanglier de la forêt le ronge, et le porc étend ses sabots, comme il est écrit (Lévitique 11,7) : et le porc, car il fend le sabot, et ton signe (Genèse 25,26) : et sa main saisissait le talon d'Esau, car dans les sabots d'Esau il y a un signe de pureté, il fend le sabot, sur cela il a dit : il ne restera pas un sabot. Car de lui nous prendrons pour servir ה' notre Elokim, et c'est selon la voie de ce qu'il a dit plus haut, comme le sujet de ce qu'a dit le sar d'Égypte.
Aussi toi tu donneras en nos mains des sacrifices et des holocaustes et nous les ferons à ה' notre Elokim, ainsi il a dit ici au sujet du sar d'Esau. Il ne restera pas un sabot, c'est-à-dire le fendeur de sabot ne restera pas entièrement rejeté pour être des restes, seulement de lui nous prendrons pour servir ה' notre Elokim, car nous jouissons aussi de cela.
Mais l'influx qui arrivera de l'essence de nos sacrifices, la grandeur de cet attachement et de ce rapprochement provenant de notre service, nous ne saurons pas jusqu'à ce que nous y arrivions, car nous n'avons pas à saisir la grandeur de la spiritualité, car œil n'a pas vu, Elokim, hors de Toi, et nous ne saurons pas jusqu'à ce que nous y arrivions :
ועל זה רומז המדרש, לא תהיה סבור שאנו נזבח משלנו כלום, כלומר לא יהא סלקא אדעתך שנאכל מהזבח שלנו, כי אין לנו חלק בעולם הזה משכר הרוחני הגדול, רק ממה שיש לכם ממנו נקח, דהיינו ממה שאנחנו מקריבים לשמך, אבל מה שאנחנו מקריבים לנו זהו עין לא ראתה וגומר. ואנחנו לא נדע ונשיג זה עד בואינו שמה.
יהי רצון שנזכה לדביקות הנצחי כמו שכתוב (תהלים כז, ד) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אמן:
Et sur cela fait allusion le Midrach : ne va pas penser que nous sacrifions quoi que ce soit du nôtre, c'est-à-dire qu'il ne te monte pas à l'esprit que nous mangerons de notre sacrifice, car nous n'avons pas de part en ce monde-ci de la grande récompense spirituelle, seulement de ce que vous avez, de cela nous prendrons, à savoir de ce que nous offrons pour ton nom, mais ce que nous offrons pour nous, cela est : œil n'a pas vu, etc. Et nous ne saurons ni ne saisirons cela jusqu'à ce que nous y arrivions.
Que ce soit la volonté que nous méritions l'attachement éternel, comme il est écrit (Psaumes 27,4) : une chose j'ai demandée à ה', celle-là je la chercherai : que j'habite dans la maison de ה' tous les jours de ma vie, pour contempler la douceur de ה' et pour visiter Son palais, amen :