« Et Elokim parla à Moché » (Chemot 6,2). Il lui parla durement parce qu'il avait parlé durement : pourquoi as-Tu fait du mal, car il avait raisonné contre les mesures du Saint, béni soit-Il. Le Chla rapporte que le Saint, béni soit-Il, lui dit : malheur pour ceux qui sont perdus et que l'on ne retrouve plus, comme Rachi s'est étendu. L'homme doit être très attentif à ne pas raisonner contre le Saint, béni soit-Il, dans ce qu'Il fait affluer sur lui, que ce soit bien ou mal, car D.ieu est le tsadik : parfois l'homme pense que cette chose est un mal, et Elokim l'a pensée pour le bien.
Aussi : l'héritage dit moracha, les morts héritent les vivants ; le conducteur supporte le joug d'Israël ; Lévi nomme Guerchon, Kehat et Merari d'après l'exil.
וידבר א-להים אל משה (שמות ו, ב). דבר אתו קשות על שהקשה לדבר (שם ה, כב) למה הרעות, שהרהר אחר מדותיו של הקב"ה.
ואמר לו הקב"ה, חבל על דאבדין ולא משתכחין כמו שהאריך רש"י. על כן צריך האדם להיות נזהר במאוד שלא יהרהר אחר הקב"ה במה שמשפיע עליו אם טוב אם רע, כי ה' הוא הצדיק ולפעמים האדם חושב שדבר זה הוא רע והא-להים חשבה לטובה:
Et Elokim parla à Moché (Exode 6,2). Il lui parla durement parce qu'il avait parlé durement (ibid.
5,22) : pourquoi as-Tu fait du mal, car il avait raisonné contre les mesures du Saint, béni soit-Il. Et le Saint, béni soit-Il, lui dit : malheur pour ceux qui sont perdus et que l'on ne retrouve plus, comme Rachi s'est étendu.
C'est pourquoi l'homme doit être très attentif à ne pas raisonner contre le Saint, béni soit-Il, dans ce qu'Il fait affluer sur lui, que ce soit bien ou mal, car ה' est le tsadik, et parfois l'homme pense que cette chose est un mal, et Elokim l'a pensée pour le bien :
ונתתי אותה לכם מורשה (שם ו, ח). קשה ירושה היה לו לומר, כי הם היורשים ולא המורישים.
אלא הוא על דרך שאמרו רז"ל (ב"ב קיז, א) משונה נחלה זו משאר נחלות, ששאר נחלות החיים יורשים את המתים, ובכאן המתים יורשים את החיים, וכמו שהביא רש"י בפרשת פנחס (במדבר כו, נה ד"ה לשמות), נמצא יעשה חזרה למורשה. והטעם היה, מאחר שאלו שמתו במצרים היו בעבורה ולא זכו לביאת הארץ, על כן חזרה הנחלה להם, כי כן היא מדת היושר לרחם ולחנן על שהיו שרוים בצער:
Et Je la donnerai à vous en מורשה (ibid. 6,8).
Difficulté : Il aurait dû dire ירושה, car eux sont les héritiers et non ceux qui transmettent. Seulement c'est selon la voie de ce qu'ont dit nos Sages (Baba Batra 117a) : cet héritage-ci est différent des autres héritages, que dans les autres héritages les vivants héritent les morts, et ici les morts héritent les vivants, et comme Rachi l'a apporté dans la paracha Pinhas (Nombres 26,55, commençant par : selon les noms), il en résulte qu'il se fait un retour à une מורשה.
Et la raison était : puisque ceux qui sont morts en Égypte étaient à cause d'elle et n'ont pas mérité l'entrée dans le pays, c'est pourquoi l'héritage est revenu à eux, car ainsi est la mesure de la droiture, d'avoir pitié et de faire grâce à ceux qui étaient plongés dans la douleur :
וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל (שמות ו, יג). פירש רש"י, צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם.
ומזה ילמוד כל מנהיג לסבול עול ישראל ולא יתכעס ולא יגער בהם, רק יהיה להם כשור לעול ושכרו מרובה מא-להי השמים:
Et ה' parla à Moché et à Aharon et Il leur commanda concernant les enfants d'Israël (Exode 6,13). Rachi a expliqué : Il leur commanda de les conduire avec douceur et de les supporter.
Et de cela tout conducteur apprendra à supporter le joug d'Israël, et qu'il ne se mette pas en colère et qu'il ne les réprimande pas, seulement qu'il soit pour eux comme un bœuf au joug, et son salaire est abondant de la part de l'Elokim des cieux :
אלה ראשי בית אבותם בני ראובן וגו' ובני שמעון וגו' ואלה שמות בני לוי (שם טז). קשה למה אמר תיבת שמות אצל לוי יותר ממה שאמר בראובן ושמעון:
Voici les chefs de la maison de leurs pères, les fils de Reouven etc., et les fils de Chiméon etc., et voici les noms des fils de Levi (ibid. 6,16).
Difficulté : pourquoi a-t-il dit le mot noms auprès de Levi plus que ce qu'il a dit pour Reouven et Chiméon :
הענין הוא כי שבט לוי לא היו בגלות, ולוי ידע דבר זה ורצה להשתתף בצרת הצבור, מה עשה, קרא שמות לבניו על שם הגלות. דהיינו, שם גרשון על שם (עי' שמות כב, כ) כי גרים הם בארץ לא להם.
ושם קהת, על שם שיניהם קהות. ושם מררי, על שם (שם א, יד) וימררו את חייהם, זהו שאמר ואלה שמות בני לוי:
Le sujet est que la tribu de Levi n'était pas dans l'exil, et Levi savait cette chose et voulut s'associer à la détresse de la communauté ; que fit-il ? Il appela des noms à ses fils d'après l'exil.
C'est-à-dire : le nom Guerchon d'après (vois Exode 22,20) : car ils sont גרים dans un pays qui n'est pas à eux. Et le nom Kehat, d'après que leurs dents étaient קהות.
Et le nom Merari, d'après (ibid. 1,14) : et ils amertumèrent leur vie ; c'est ce qu'il a dit : et voici les noms des fils de Levi :
ומכאן ילמוד האדם להשתתף בצער הציבור אע"פ שאין הצרה מגעת לו, וכן הודיע הש"י למשה רבינו ע"ה (שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה, אהיה עמהם בגלות זו, אהיה עמהם בגלות אחרת. ואח"כ צוה לומר לישראל אהיה פעם אחת שלא לצערם להודיעם שהיה עוד גלות:
Et de là l'homme apprendra à s'associer à la douleur de la communauté, bien que la détresse ne l'atteigne pas. Et ainsi le Nom, béni soit-Il, a fait savoir à Moché notre maître, paix sur lui (Exode 3,14) : Ehyeh acher Ehyeh, Je serai avec eux dans cet exil-ci, Je serai avec eux dans un autre exil.
Et ensuite Il a commandé de dire à Israël Ehyeh une seule fois, afin de ne pas les affliger en leur faisant savoir qu'il y avait encore un exil :
ומה שאמר לו הש"י בתחלה אהיה אשר אהיה, אמרו בשמות רבה (ג, ו) שאמר הקב"ה לך אני מודיע, להם איני מודיע. כלומר מה שאמרתי אהיה אשר אהיה לך אני מגלה, אבל לישראל לא תאמר רק אהיה פעם אחת, שלא לצערם ביותר, וכבר הארכתי בדרוש הזה בדרושים של שבת הגדול.
והודיע הש"י הצער הזה למשה כדי שיהיה משותף בצרת ישראל כי גדול היה משה בעיני פרעה ובעיני עבדיו:
Et ce que le Nom, béni soit-Il, lui a dit au commencement : Ehyeh acher Ehyeh, ils ont dit dans Shemot Rabbah (3,6) que le Saint, béni soit-Il, a dit : à toi Je fais savoir, à eux Je ne fais pas savoir. C'est-à-dire : ce que J'ai dit Ehyeh acher Ehyeh, à toi Je le révèle, mais à Israël tu ne diras que Ehyeh une seule fois, afin de ne pas les affliger davantage.
Et je me suis déjà étendu dans ce deroush (discours) dans les deroushim du Chabbat haGadol. Et le Nom, béni soit-Il, a fait savoir cette douleur à Moché afin qu'il soit associé à la détresse d'Israël, car Moché était grand aux yeux de Pharaon et aux yeux de ses serviteurs :
ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון (שמות ו, כג). רז"ל (ב"ב קי, א) למדו מכאן, הנושא אשה צריך לבדוק באחיה.
וכל הפורש מדברי רז"ל הוא כאלו פורש מהחיים:
Et Aharon prit Elisheva fille d'Aminadav, sœur de Nahshon (Exode 6,23). Nos Sages (Baba Batra 110a) ont appris de là : celui qui épouse une femme doit examiner son frère.
Et quiconque se sépare des paroles de nos Sages, c'est comme s'il se séparait de la vie :
כצאתי את העיר אפרוש את כפי (שמות ט, כט). אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גילולים (תנחומא בא ה).
על כן ההולכים בדרכים ומתאכסנין בבתי עכו"ם המלאים גילולים, לפעמים גילולי עבודה זרה, ולפעמים גילולי בהמה וחזירים ומקום טינופות, לכן יותר טוב שיתפלל בעודו בדרך שהמקום נקי, אע"פ שמתפלל בישיבה הוא יותר טוב ממה שימתין עד שיבוא למלון:
Lorsque je sortirai de la ville, j'étendrai mes paumes (Exode 9,29). Mais à l'intérieur de la ville il n'a pas prié, parce qu'elle était pleine d'idoles (Tan'houma Bo 5).
C'est pourquoi ceux qui vont en chemin et logent dans des maisons d'idolâtres pleines d'idoles, parfois des idoles d'idolâtrie, et parfois des ordures de bétail et de porcs et un lieu d'immondices, c'est pourquoi il est mieux qu'il prie tant qu'il est encore en chemin, où le lieu est propre, bien qu'il prie assis : cela est mieux que d'attendre jusqu'à ce qu'il arrive à l'auberge :
נשלם פרשת וארא, בעזרת האל הגדול הגבור והנורא
Achevée la paracha Vaera, avec l'aide de El le grand, le fort et le redoutable