« Yissakhar est un âne osseux » (Berechit 49,14). Le Chla rapporte le Zohar : l'âne prend la charge sans ruer ni orgueil ; ainsi Yissakhar porte la Torah et ne se soucie que de l'honneur de son Maître. Quiconque s'applique à la Torah ne craint pas les fléaux du monde et, la nuit, assujettit l'âne qui monte pour nuire. Le repos est la Torah écrite, la terre la Torah orale : il incline l'épaule pour porter le joug et servir le Saint, béni soit-Il. Le disciple sage qui s'occupe de Torah toujours, surtout la nuit, est exempt des impôts ; s'il cherche le repos aux heures d'étude, il devient tributaire et reçoit le joug de la royauté.
Aussi : l'obligation du pardon même après apaisement, la faute des tribus gardée jusqu'aux dix tués du royaume ; le Messie fils de Joseph précède le Messie fils de David et rassemble tout Israël.
יששכר חמור גרם (בראשית מט, יד). זה לשון הזוהר (ח"א רמב, א), יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים, אמר רבי אלעזר, וכי יששכר חמור מיקרי.
אי בגין דישתדל באורייתא, קרינן ליה סוס או אריה או נמר, אמאי חמור. אלא אמרי בגין דחמור נטיל מטולא ולא בעיט במריה כשאר בעירי, ולא אית ביה גסות הרוח, ולא חייש למשכב באתרי מתתקן.
אוף הכי יששכר דאשתדלותיא באורייתא נטיל מטולא דאורייתא, ולא בעיט ביה בהקב"ה, ולא אית ביה גסות הרוח כחמור, ולא חייש ליקרא דיליה, אלא ליקרא דמריה. רובץ בין המשפתים, כדאמרינן (אבות ו, ד) ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה:
Yissakhar est un âne osseux (Genèse 49,14). Voici le langage du Zohar (tome I, 242a), Yissakhar est un âne osseux, couché entre les enclos.
Rabbi Elazar a dit : et Yissakhar serait-il donc appelé âne ? Si c'est parce qu'il s'applique à la Torah, nous l'appellerions cheval ou lion ou léopard, pourquoi âne ?
Seulement, ils ont dit : parce que l'âne prend la charge et ne rue pas contre son maître comme les autres bêtes, et il n'y a pas en lui d'orgueil, et il ne se soucie pas de coucher en des lieux non aménagés. Ainsi aussi Yissakhar dont l'application est dans la Torah prend la charge de la Torah, et il ne rue pas contre le Saint, béni soit-Il, et il n'y a pas en lui d'orgueil comme l'âne, et il ne se soucie pas de son honneur, seulement de l'honneur de son Maître.
Couché entre les enclos, comme nous disons (Avot 6,4) et sur la terre tu dormiras, et une vie de souffrance tu vivras :
דבר אחר יששכר חמור גרם רובץ וגו', פתח ואמר (תהלים כז, א) לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד, כמה חביבין אינון מלין דאורייתא, כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קודשא בריך הוא. דכל מאן דישתדל באורייתא לא דחיל מפגעי עלמא, נטיר הוא לעילא נטיר הוא לתתא.
ולא עוד אלא דכפיית לכל פגיעי דעלמא ואחית לון לעומקא דתהומא רבא. תא חזי, בשעתא דעאל ליליא פתחין סתימין וכלבין וחמרין שריין ושאטין בעלמא ואתייהבית רשו לחבלא, וכל בני עלמא ניימי בערסייהו ונשתמתהון דצדיקיא סלקין לאתענגא לעילא.
כד אתער רוח צפון ואתפליג ליליא, אתערותא קדישא אתער בעלמא, ואתמר בכמה דוכתי זכאה חולקיה דההוא בר נש דאיהו קאים בההוא שעתא ואשתדל באורייתא, כיון דאיהו פתח באורייתא כל אינון זינין בישין אעיל לון בנוקבא דתהומא רבא וכפית ליה לחמור ונחית ליה בטפסרי דתחות עפרא דזוהמי קסרא. בגיני כך, יששכר דאשתדלותיה באורייתא כפית ליה לחמור ונחית ליה מההוא גרם המעלות דאיהו סליק לנזקא עלמא, ושוי מדוריה בין המשפתים בין זוהמי דטפסרי לעפרא:
Autre chose : Yissakhar est un âne osseux couché etc., il ouvrit et dit (Psaumes 27,1) de David : ה' est ma lumière et mon salut, de qui aurais-je peur, ה' est le refuge de ma vie, de qui serais-je effrayé. Combien sont chères ces paroles de Torah, combien sont chers ceux qui s'appliquent à la Torah devant le Saint, béni soit-Il.
Car quiconque s'applique à la Torah ne craint pas les fléaux du monde, il est gardé en haut, il est gardé en bas. Et non seulement cela, mais il assujettit tous les fléaux du monde et les fait descendre dans la profondeur du grand abîme.
Viens et vois : à l'heure où entre la nuit, les portes cachées s'ouvrent, et chiens et ânes commencent et errent dans le monde, et permission est donnée de nuire, et tous les fils du monde dorment dans leurs lits, et les nechamot des tsadikim montent pour se délecter en haut. Lorsque s'éveille le vent du nord et que se partage la nuit, un éveil saint s'éveille dans le monde, et il a été dit en plusieurs lieux : heureuse la part de cet homme qui se tient à cette heure-là et s'applique à la Torah.
Dès qu'il ouvre dans la Torah, toutes ces espèces mauvaises, il les fait entrer dans le trou du grand abîme, et il assujettit l'âne et le fait descendre dans les fosses sous la poussière des souillures du camp. À cause de cela, Yissakhar dont l'application est dans la Torah assujettit l'âne et le fait descendre de ce גרם המעלות (cause des montées) qui monte pour nuire au monde, et il place sa demeure entre les enclos, entre les souillures des fosses vers la poussière :
תא חזי מה כתיב (בראשית מט, טו) וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד. וירא מנוחה כי טוב, דא תורה שבכתב.
ואת הארץ כי נעמה, דא תורה שבעל פה. ויט שכמו לסבול, למסבול עולה דאורייתא ולדבקה בה יומי ולילי.
ויהי למס עובד, למהוי פלח להקב"ה ולתדבקא ולתשא גרמיה ביה:
Viens et vois ce qui est écrit (Genèse 49,15) et il a vu le repos car il est bon, et la terre car elle est plaisante, et il a incliné son épaule pour porter, et il est devenu un tributaire servant. Et il a vu le repos car il est bon : c'est la Torah écrite.
Et la terre car elle est plaisante : c'est la Torah orale. Et il a incliné son épaule pour porter : pour porter le joug de la Torah et s'attacher à elle jours et nuits.
Et il est devenu un tributaire servant : pour être un serviteur du Saint, béni soit-Il, et s'attacher et affaiblir son corps en Lui :
ר' שמעון ור' יוסי ור' חייא הוו קא אזלי מגלילא עילאה לטבריא, אמר ר' שמעון ניהך ונשתדל באורייתא, דכל מאן דיכול לאשתדלא באורייתא ולא אשתדל, אתחייב בנפשיה. ולא עוד דיהבין ליה עולא דארעא שיעבודא בישא, דכתיב ביששכר ויט שכמו לסבול.
מהו ויט סטא, כמה דאת אמרת (ש"א ח, ג) ויטו אחרי הבצע. מאן דסטי אורחיה וגרמיה דלא למסבל עולא דאורייתא, מיד ויהי למס עובד, עד כאן לשון הזוהר:
Rabbi Shimon et Rabbi Yossi et Rabbi Hiyya allaient de la Galilée supérieure à Tibériade. Rabbi Shimon a dit : allons et appliquons-nous à la Torah, car quiconque peut s'appliquer à la Torah et ne s'applique pas, il s'est rendu coupable de sa nechama.
Et non seulement cela, mais on lui donne le joug de la terre, un mauvais asservissement, comme il est écrit de Yissakhar : et il a incliné son épaule pour porter. Qu'est-ce que ויט : il s'est écarté, comme tu dis (Samuel I 8,3) et ils se sont écartés après le gain.
Celui qui écarte sa voie et son corps pour ne pas porter le joug de la Torah, aussitôt il est devenu un tributaire servant, jusqu-ici le langage du Zohar :
הרי לך דין תלמיד חכם, אם הוא מתנהג כראוי לתלמיד חכם שיתעסק בתורה תמיד בכל עת ורגע שיש לו פנאי, ועוסק בתורה בלילה הרבה, לזה יש דין תלמיד חכם להיות פטור ממסים ועולים והכל מתעסקים בצרכו. אבל אם הוא תלמיד חכם ומבקש מנוחה ואינו עוסק בתורה בעתות שיוכל לעסוק, רק בוחר במנוחה, אז דינו להיפך יהיה למס עובד ולהכביד עליו עול המסים כהא דתנן (אבות ג, ה) כל הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות:
Voici pour toi le statut du disciple sage : s'il se conduit comme il convient à un disciple sage, qu'il s'occupe de Torah toujours, à tout moment et instant où il a du loisir, et qu'il s'occupe de Torah la nuit beaucoup, à celui-ci il y a le statut de disciple sage d'être exempt des impôts et des charges, et tous s'occupent de son besoin. Mais s'il est disciple sage et qu'il cherche le repos et ne s'occupe pas de Torah aux heures où il peut s'occuper, seulement il choisit le repos, alors son statut est à l'inverse : il sera un tributaire servant, et l'on alourdira sur lui le joug des impôts, comme ceci que nous avons appris (Avot 3,5) quiconque ôte de lui le joug de la Torah, on met sur lui le joug de la royauté :
אנא שא נא פשע עבדי א-להי אביך (בראשית נ, יז). ראה נא ואביטה עד כמה חיוב המחילה בחטא שבין אדם לחבירו.
ראה נא אלו הגדולי עולם שבטי י"ה אשר הם מלאכי א-להים, איך עשו הכנעות ויפלו לפניו ארצה ויאמרו הננו לך לעבדים. ומה יעשה הדיוט החוטא נגד חבירו בהוצאת דיבה ובהכאה וכיוצא בזה או דברי מסה ומריבה.
ואף שחבירו מרוצה, על כל זאת צריך תשובה שימחול לו הקב"ה. והשבטים הקדושים אף שפייסו את יוסף, מכל מקום היה חטאתם שמור עד נקמת עשרה הרוגי מלכות גדולי ואבירי ישראל.
זה שרמז יוסף במה שאמר (שם כא) ועתה אל תיראו אנכי וגו', רמז עתה אין לכם לירא, אבל באחרית הימים תיראו, כי יוסף ראה דבר זה ברוח הקודש, ומכל מקום תנחומין של יוסף הם תנחומין:
De grâce, pardonne donc le crime des serviteurs du Elokim de ton père (Genèse 50,17). Vois donc et je regarderai jusqu'à quel point va l'obligation du pardon dans la faute entre un homme et son compagnon.
Vois donc ces grands du monde, les tribus de Y"H, qui sont des anges d'Elokim, comment ils ont fait des abaissements et sont tombés devant lui à terre et ont dit : nous voici à toi pour serviteurs. Et que fera l'homme simple qui faute contre son compagnon par la calomnie et par le coup et semblable, ou des paroles de querelle et de dispute.
Et même si son compagnon est apaisé, malgré tout cela il faut une techouva pour que le Saint, béni soit-Il, lui pardonne. Et les tribus saintes, même si elles ont apaisé Joseph, néanmoins leur faute était gardée jusqu'à la vengeance des dix tués du royaume, les grands et les héros d'Israël.
C'est ce qu'a allusionne Joseph en ce qu'il a dit (là 21) et maintenant ne craignez pas, moi etc., allusion : maintenant vous n'avez pas à craindre, mais à la fin des jours vous craindrez, car Joseph a vu cette chose par l'esprit saint, et néanmoins les consolations de Joseph sont des consolations :
גם הוא יקדים לעתיד, כי בא יבא משיח בן יוסף קודם משיח בן דוד. ועל זה בא הרמז (ישעיה סו, יח) יוסף ה' שנית ידו לקבץ, קיבוץ כל ישראל לא היה אלא במצרים.
מבבל לא עלו רק אלפים וד' רבוא, ורוב ישראל גלו בלחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי. ולעתיד כימי צאתנו ממצרים כן יראנו נפלאות, לקבץ כל ישראל, ואז יקויים מה שאמר יעקב אבינו האספו וקבצו.
רומז על מה שנאמר (ישעיה יא, יב) ואסף נדחי ישראל, ונפוצות יודא יקבץ אמן וכן יהי רצון:
Lui aussi précédera pour l'avenir, car il viendra, il viendra le Messie fils de Joseph avant le Messie fils de David. Et sur ceci vient l'allusion (Isaie 66,18) יוסף ה' une seconde fois Sa main pour rassembler : le rassemblement de tout Israël n'a été qu'en Égypte.
De Babylone n'ont monté que des milliers et quatre myriades, et la plupart d'Israël ont été exilés à Halah et à Habor, fleuve de Gozan, et les villes de Médie. Et pour l'avenir, comme les jours de notre sortie d'Égypte ainsi Il nous fera voir des merveilles, pour rassembler tout Israël, et alors s'accomplira ce qu'a dit Yaakov notre père : assemblez-vous et rassemblez.
Il fait allusion à ce qui est dit (Isaie 11,12) et Il rassemblera les dispersés d'Israël, et les épars de Yehouda Il réunira, amen et ainsi soit la volonté :
נשלם פרשת ויחי. בעזרת כי הוא אמר ויהי
Achevée la paracha Vayehi. Avec l'aide de Celui qui a dit et ce fut