Ce passage poursuit les trois trouvailles du Saint, béni soit-Il : Avraham par « j'ai marché devant Lui », David par « migdol » et Telpiyot, pour la perfection ultime, le monde renouvelé comme Adam avant sa faute. Le Midrach dit qu'éclat, vie et taille sont retirés à Adam : tuniques de lumière puis tuniques de peau, et le goût de l'arbre comme le fruit, caché jusqu'à l'avenir. Pour le Chla, le corps et le vêtement seront habits d'honneur, selon Yaakov : « du pain à manger et un vêtement à porter ». Noach commença le tikoun (réparation) de la nourriture, Chem celui du vêtement ; cela s'achèvera dans l'avenir, et Noach s'éleva au-dessus d'Adam, la viande lui étant permise.
Aussi : au don de la Torah, Israël revint à Adam avant la faute, jusqu'au veau ; il rapporte de l'Ari Z"L le tikoun des quatre sortes par les sacrifices ; les fils de Chem, le talit de mitsva et le pain des puissants
ואז מבואר המאמר ג' מציאות מצא הקב"ה, אברהם ענין אשר התהלכתי לפניו. גם דוד על הרוב מגדול, וגם עשה מגדל תלפיות לרמוז על שלימות האחרון שאז יוחזר חידוש עולם ויהיו כמו אדם קודם שחטאהגה"הישראל במתן תורה הקדימו נעשה לנשמע הוא סוד בהתעוררות מלמטה למעלה.
ובשעת קבלת תורה הקדימו ישראל נשמע לנעשה, שאמרו (דברים ה, כד) קרב אתה ושמע וגו' ושמענו ועשינו. והנה לכאורה תמיה גדולה, מתחילה הקדימו נעשה לנשמע, ובעת קבלת התורה שהגיעו למדריגות הנבואה הקדימו שמיעה לעשייה.
אבל דע כי ישראל במתן תורה שפסקה זוהמת הנחש היו חוזרין להיות כמו אדם הראשון קודם שחטא, ואז ההשפעה מלמטה למעלה, כי השכינה בתחתונים. אך חזרו לקלקולם בעגל, וכמו שנאמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי א-להים אתם וגו'.
וזהו המדריגות של מלמטה למעלה שהיו זוכין בקבלת התורה תהיה לעתיד, והשכינה תהיה בתחתונים וכמו שכתבתי לעיל:. ומי הוא זה, זהו ישראל הנקראים אדם, וישראל עלו במחשבה קודם בריאת עולם ולעתיד יהיו סוף המעשה.
וזהו סוד המציאות דישראל שיהיו ברום המעלה להיות מקוים בהם ושכנתי בתוכם, ואז מגדול דוד יהיה בקיומו עדי עד. ודור הפלגה שהיו בשפה אחת ונפרדו לע' לשונות.
ולעתיד כי ימלוך משיח בן דוד, יקוים (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל העמים שפה אחת. ואלה תולדות השמים, ואלה תולדות פרץ, יהיו במלואם:
Alors s'explique l'enseignement des trois trouvailles du Saint, béni soit-Il: Avraham, par le sens de "j'ai marché devant Lui"; David, le plus souvent, par "migdol" (tour), et par la tour Telpiyot (tour vers laquelle tous se tournent) qu'il fit, pour indiquer la perfection ultime. Alors le monde sera renouvelé et ils seront comme Adam avant sa faute.
Note: Israël, lors du don de la Torah, fit précéder "nous ferons" à "nous entendrons"; c'est le secret de l'éveil de bas en haut. Or, à l'heure de la réception de la Torah, Israël fit précéder l'écoute à l'action, lorsqu'ils dirent: "Approche-toi, toi, et écoute..., puis nous écouterons et nous ferons" (Deutéronome 5,24).
Cela semble être une grande difficulté: au commencement, ils firent précéder "nous ferons" à "nous entendrons"; mais lors de la réception de la Torah, lorsqu'ils atteignirent les degrés de la prophétie, ils firent précéder l'écoute à l'action. Sache cependant qu'au don de la Torah, lorsque la souillure du serpent cessa, Israël revenait à l'état d'Adam le Premier Homme avant sa faute.
Alors l'influx allait de bas en haut, car la Chekhina (Présence divine) était dans les mondes d'en bas. Mais ils revinrent à leur corruption avec le veau, comme il est dit: "J'ai dit: vous êtes des êtres divins..." (Psaumes 82,6).
Ce degré de bas en haut, auquel ils avaient mérité lors de la réception de la Torah, sera celui de l'avenir; la Chekhina sera dans les mondes d'en bas, comme je l'ai écrit plus haut. Et qui est-ce?
C'est Israël, qui est appelé Adam. Israël est monté en pensée avant la création du monde et, dans l'avenir, sera la fin de l'action.
Tel est le secret de l'existence d'Israël: ils seront au sommet du degré, de sorte que s'accomplisse en eux: "Je demeurerai au milieu d'eux" (Exode 25,8). Alors la tour de David subsistera à jamais.
La génération de la dispersion avait une seule langue et fut séparée en soixante-dix langues. Dans l'avenir, lorsque le Messie fils de David régnera, s'accomplira: "Car alors Je donnerai aux peuples une langue unique" (Tsefania 3,9).
"Voici les générations des cieux" (Genèse 2,4) et "voici les générations de Perets" (Ruth 4,18) seront dans leur plénitude.
אמר במדרש (בר"ר יב, ו), שניטל ממנו זיוו וחייו וקומתו וכו'. היינו לבוש כתנות אור באל"ף שזה היה זיוו, והיה ראוי להיות חי עולם, ונתלבש בלבוש נכריה כתנות עור, ולעתיד יוחזר.
ומה שאמרו [שניטלו ממנו] פרי הארץ, פירות האילן, כי ראוי להיות עץ עושה פרי, טעם העץ כטעם הפרי, ונתבטל ונגנז עד לעתיד שיוחזר ויהיה עץ פרי, והעץ עצמו פרי, ועתידים אפילו אילנות סרק להוציא פרי (כתובות קיב, ב):
Le Midrach (Bereshit Rabbah 12,6) dit que son éclat, sa vie et sa taille lui furent retirés, etc. Autrement dit, son vêtement était les tuniques de lumière (כתנות אור, écrites avec aleph), et c'était son éclat; il était apte à vivre éternellement.
Il se revêtit d'un vêtement étranger, les tuniques de peau (כתנות עור, écrites avec ayin), et cela sera restitué dans l'avenir. Quant à ce qu'ils ont dit - que le fruit de la terre et les fruits de l'arbre lui furent retirés -, il convenait que l'arbre produise du fruit, le goût de l'arbre étant comme le goût du fruit.
Cela fut annulé et caché jusqu'à l'avenir, où cela sera restitué: il y aura un arbre fruitier et l'arbre lui-même sera fruit; même les arbres stériles sont destinés à produire du fruit (Ketoubot 112b).
ודע כי כמו שלבוש הנשמה דהיינו הגוף יהיה מלבוש כבוד כתנות אור, כן לבוש הגוף שהוא המלבוש ממש יהיה בגדי כבוד, וקצת מדוגמא לזה זכו במדבר, (דברים ח, ד) שמלתך לא בלתה וגו'. ולעתיד, אמרו רז"ל (שבת ל, ב) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות, הרי קדושת המאכל.
ותוציא כלי מלת, הרי המלבוש. והם הן הדברים שביקש עליהם יעקב אבינו (בראשית כח, כ), לחם לאכול ובגד ללבוש:
Sache que, de même que le vêtement de l'âme, c'est-à-dire le corps, sera un vêtement d'honneur, les tuniques de lumière, de même le vêtement du corps, qui est le vêtement proprement dit, sera des habits d'honneur. Ils en méritèrent quelque exemple dans le désert: "Ton vêtement ne s'est pas usé..." (Deutéronome 8,4).
Dans l'avenir, nos sages, de mémoire bénie, ont dit (Chabbat 30b): "La terre d'Israël produira des galettes"; voilà la sainteté de la nourriture. "Et elle produira des articles de fine laine"; voilà le vêtement.
Ce sont précisément les choses que Yaakov notre père demanda: "du pain à manger et un vêtement à porter" (Genèse 28,20).
ודוגמא לזה, נח התחיל בתקון האכילה, שהיה זן כל היצורים בתיבה. ושם התחיל בתיקון הלבישה במה שלקח השמלה לכסות ערות אביו, ויוגמר התיקון לעתיד.
ומחמת תיקון האכילה נתרומם מעלת נח על אדם שהותר לו לאכול בשר (סנהדרין נט, ב)הגה"הבכתבי קודש דהאר"י ז"ל מצאתי, הנה הם ארבעה מינים, דומם צומח חי מדבר. ובעת בריאת עולם נתקן המדבר שהוא אדם, והבעל חי נתקן בשמות שקרא לו האדם מצד שורשם, על כן מאחר שנתקנו אסור לאכלם.
אמנם הצומח והדומם שהוא מלח לא נתקנו, מותר לו לאכלם. אף שקלקל האדם, נתקן בשור שהקריב.
אחר כך במבול חזרו וקלקלו הבעלי חיים וצריכין תיקון, וזהו תיקונם שיהיו למאכל אדם שיעלו ממדריגות בעל חיים למדריגת אדם, על כן הותר לנח לאכול בשר. ולזה בבית המקדש בקרבנות היו מתקנים כל הד' מינים.
האדם עם התשובה ובוידוי. הבעל חיים בקרבנות עצמם.
הצומח בנסכים ובמנחות. הדומם על כל הקרבנות תקריב מלח.
ואם תאמר למה לא נאסרו אחר כך. יש לומר דלא נתקן הכל רק מה שהקריבו הקריב, כן נראה לי:.
ושם זכו בניו לטלית של מצוה (בר"ר לו, ו) שהן הציצית שהותר בהם כלאים צמר רחלים ופשתים יחד. משא"כ מקודם בבני אדם הראשון קין והבל, קין הביא פשתן, והבל הביא צאן והן ביחד כלאים.
ושם זכו בניו לתיקון הזה דלעתיד שיהיה להם לחם לאכול ובגד ללבוש, ויעלו מעלה מעלה עד שיזכו לאכול לחם אבירים ממש שהוא המן ששוחקין ברקיע שחקים. וילבשו בגדי מלכות מסוד לבושי עליון.
והעדי שהתנצלו בני ישראל מחורב, לעתיד יוחזר להם במהרה בימינו אמן:
Et un exemple de cela: Noach commença le tikoun (réparation) de la nourriture, car il nourrissait toutes les créatures dans l'arche. Shem commença le tikoun du vêtement en prenant le manteau pour couvrir la nudité de son père, et le tikoun s'achèvera dans l'avenir.
Par le tikoun de la nourriture, le rang de Noach s'éleva au-dessus de celui d'Adam, car il lui fut permis de manger de la viande (Sanhédrin 59b). Note: dans les écrits sacrés de Rabbi Its'hak Louria, de mémoire bénie, j'ai trouvé ceci.
Il y a quatre sortes: l'inerte, le végétal, l'animal et le parlant, qui est l'homme. Au moment de la création du monde, le parlant, qui est Adam, fut réparé; l'animal fut réparé par les noms que l'homme lui donna selon leur racine.
Aussi, puisqu'ils furent réparés, il fut interdit de les manger. Mais le végétal et l'inerte - à savoir le sel - ne furent pas réparés; il était permis à l'homme de les manger.
Bien qu'Adam eût fauté, il fut réparé par le taureau qu'il offrit. Après cela, lors du Déluge, les animaux recommencèrent à se corrompre et eurent besoin d'un tikoun.
Leur tikoun consiste à devenir la nourriture de l'homme, afin qu'ils montent du degré de l'animal à celui de l'homme; c'est pourquoi Noach fut autorisé à manger de la viande. C'est pourquoi, dans le Temple, on réparait les quatre sortes par les sacrifices: l'homme par la repentance et la confession; l'animal dans les sacrifices eux-mêmes; le végétal dans les libations et les offrandes de farine; l'inerte dans: "Sur tous les sacrifices tu offriras du sel" (Lévitique 2,13).
Et si tu demandes pourquoi ils ne furent pas interdits ensuite, il faut dire que tout ne fut pas réparé, mais seulement ce qui fut offert. Ainsi cela me semble.
Les fils de Shem méritèrent le talit de mitsva (châle de commandement) (Bereshit Rabbah 36,6), c'est-à-dire les tsitsit (franges rituelles), pour lesquelles le kilayim (mélange interdit) de laine de brebis et de lin fut autorisé. Ce qui n'était pas le cas auparavant chez Caïn et Abel, fils du Premier Homme: Caïn apporta du lin, Abel apporta du petit bétail, qui, ensemble, constituent des kilayim.
Les fils de Shem méritèrent ce tikoun de l'avenir: ils auront du pain à manger et un vêtement à porter, et ils monteront de degré en degré jusqu'à mériter de manger vraiment le pain des puissants (Psaumes 78,25), qui est la manne que l'on broie dans le firmament des cieux. Ils revêtiront des vêtements royaux, selon le secret des vêtements supérieurs.
Les parures dont les enfants d'Israël se dépouillèrent au Horeb (Exode 33,6) leur seront restituées dans l'avenir, rapidement de nos jours. Amen.