« Écarte-toi du mal et fais le bien » (Tehilim 34,15). Le Chla rapporte que la jalousie, le désir et l'honneur font sortir l'homme du monde : ils ont fait sortir Adam le premier et toute sa lignée ; le serpent, la jalousie ; le désir fut à Hava, et elle poursuivit l'honneur, pour être comme É-lokim. « Fais le bien » : que tout homme apprenne de son Créateur à être généreux de cœur, à faire du bien à son prochain, sans viser une récompense, ce qui s'appelle négociant. Le Saint, béni soit-Il, a créé le monde du côté de Sa bonne générosité pour faire du bien aux créatures ; Il n'a pas besoin du monde.
Aussi : la sainteté des aliments et la mauvaise langue ; l'humilité, le Nom prenant conseil auprès du petit ; raffiner la matière vers la lumière et faire techouva aussitôt
התועליות למעלת המדות היוצאות מפרשה זו, וכן מכל פרשיות התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואני ארשום קצת מן הקצת כטיפה מן הים הגדול בכל פרשה ופרשה, וישמע חכם ויוסיף לקח:
Les enseignements utiles pour l'élévation des traits de caractère qui sortent de cette paracha, et de même de toutes les parachiot de la Torah, sont plus longs que la terre en mesure et plus vastes que la mer (Job 11,9). Et j'inscrirai un peu du peu, comme une goutte de la grande mer, dans chaque paracha, et le sage écoutera et accroistra l'enseignement (Proverbes 1,5):
סור מרע ועשה טוב סור מרע (תהלים לד, טו). תנן (אבות ד, כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם, כי הם הוציאו אדם הראשון וכל זרעיו לדורות מן העולם.
הנחש קנאה. והתאוה לחוה, וכן חוה ראתה כי תאוה [הוא] לעינים.
ורדפה אחר הכבוד להיות כא-להים:
Écarte-toi du mal et fais le bien. Écarte-toi du mal (Psaumes 34,15).
Nous avons appris (Avot 4,21): la jalousie, le désir et l'honneur font sortir l'homme du monde, car ils ont fait sortir Adam le premier et toute sa lignée, pour les générations, du monde. Le serpent: la jalousie.
Et le désir fut à Hava, et de même Hava vit que c'était un désir pour les yeux. Et elle poursuivit l'honneur, pour être comme É-lokim:
עוד לקחת מוסר, לראות כל עמל אדם לפיהו, דהיינו לשון הרע. וגם מאכל פיהו האסור לו לכל היה תקנה, זולת לנחש שדברה לשון הרע.
ואדם וחוה חטאו במאכל האסור להם, ועץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תכרות (דברים כ, כ). על כן להזהר מאד בקדושת מאכלים שלא יהיה בו שום נדנוד ספק ספיקא.
יחזקאל הנביא לא אכל מבהמה שהורה בה חכם (חולין לז, ב), רק כל אכילתו בקדושה במותר. וכמו שהאכילה מסטרא דשמאלא גורמת מיתה, כן האכילה הקדושה הנרמז במה שאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.
והרמז (בראשית ג, כ) אם כל חי. אם כל, אותיות מאכל.
והארכתי מאד בזה הענין באלפא ביתא באות ק' קדושה בענין קדושת המאכל, ושם נתבאר ג"כ ענין המאמר בראשית בזכות חלה תרומה ובכורים (בר"ר א, ו), ועיין שם באורך הכל שייך בכאן:
Encore, prendre un enseignement: voir que tout le labeur de l'homme est pour sa bouche (Ecclésiaste 6,7), c'est-à-dire la mauvaise langue. Et aussi l'aliment de sa bouche qui lui est interdit: pour tous il y avait un tikoun (réparation), sauf pour le serpent qui a parlé de mauvaise langue.
Et Adam et Hava ont fauté par l'aliment qui leur était interdit. 'Et un arbre dont tu sauras qu'il n'est pas un arbre à fruit, celui-là tu le couperas' (Deutéronome 20,20). C'est pourquoi il faut se garder grandement dans la sainteté des aliments, qu'il n'y ait en eux aucun soupçon de double doute.
Ezechiel le prophète n'a pas mangé d'une bête sur laquelle un Sage avait statué (Houlin 37,b), seulement toute sa nourriture était dans la sainteté, dans le permis. Et de même que l'alimentation du côté gauche cause la mort, ainsi l'alimentation sainte, alludée dans ce qu'Il a dit: 'De tout arbre du jardin tu mangeras' (Genèse 2,16).
Et l'allusion (Genèse 3,20): mère de tout vivant. em kol (אם כל), lettres de maakhal (מאכל). Et je me suis beaucoup étendu sur ce sujet dans l'Aleph-Beit, à la lettre kof, sainteté, au sujet de la sainteté de l'aliment, et là est aussi expliqué le sujet du dit: Bereshit, au mérite du prélèvement de la pâte, du prélèvement sacerdotal et des premiers fruits (Bereshit Rabba 1,6); vois là-bas en longueur, tout appartient ici:
ועשה טוב כל אדם ילמוד מקונו להיות נדיב לב להטיב לזולתו מצד נדבת לבו. לא על מנת לקבל גמול, כי זה אינו נקרא נדיב, רק סוחר, כי חושב אני לדודי ודודי לי.
וילמוד מהקב"ה אשר ברא העולם מצד נדבתו הטובה להטיב לזולתו דהיינו להנבראים, ואין צורך להקב"ה בהעולם, רק בראו בנדבה הטובה רצה להמציא מציאות שיקבלו טובה ממנו:
Et fais le bien: que tout homme apprenne de son Créateur à être généreux de cœur, à faire du bien à son prochain du côté de la générosité de son cœur. Non afin de recevoir une récompense, car cela n'est pas appelé généreux, seulement négociant, car il pense: 'Je suis à mon bien-aimé et mon bien-aimé est à moi' (Cantique 6,3).
Et qu'il apprenne du Saint, béni soit-Il, qui a créé le monde du côté de Sa bonne générosité, pour faire du bien à autrui, c'est-à-dire aux créatures; et le Saint, béni soit-Il, n'a pas besoin du monde, seulement Il l'a créé dans la bonne générosité: Il a voulu faire exister une existence qui recevrait le bien de Lui:
עוד ללמוד מהקב"ה ליקח מוסר מדת הענוה מהש"י שהיה נמלך בקטן, כמו שפירש רש"י בפסוק (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו:
Encore, apprendre du Saint, béni soit-Il, à prendre l'enseignement du trait d'humilité auprès du Nom, béni soit-Il, qui prenait conseil auprès du petit, comme l'a expliqué Rachi sur le verset (Genèse 1,26): 'Faisons l'homme à Notre image':
זכור ימות עולם (דברים לב, ז). בריאה של כל יום ויום מעורר האדם לענין גדול ועצום, כתבתי בארוכה במסכת חולין עיין עליו כי שייך לכאן:
Souviens-toi des jours du monde (Deutéronome 32,7). La création de chaque jour éveille l'homme à un sujet grand et puissant; j'ai écrit en longueur dans le traité Houlin, vois-y, car cela appartient ici:
ענין כתנות אור נתהפך לעור, על כן צריך אדם לזכך חומרו להחזיר חומרו לאור, ולעתיד אור חדש כו'. ובכלל זה שיקבל יסורין באהבה, כי בהם נחלש החומר ונזדכך.
ואפילו המיתה היא טובה במאוד, ויקר בעיני ה' המותה לחסידיו (תהלים קטז, טו). ועיין בעמק ברכה דף פ"ה מה שכתוב על פסוק (בראשית ג, כב) ועתה פן ישלח ידו *ולקח *גם *מעץ *החיים *ואכל *וחי *לעולם, שייך לכאן:
Le sujet des tuniques de lumière (אור) qui se sont inversées en peau (עור): c'est pourquoi l'homme doit raffiner sa matière pour ramener sa matière à la lumière, et à l'avenir une lumière nouvelle, etc. Et dans cet ensemble, qu'il accepte les souffrances avec amour, car par elles la matière s'affaiblit et se raffine.
Et même la mort est très bonne: 'Précieuse aux yeux de ה' est la mort de Ses pieux' (Psaumes 116,15). Et vois dans Emek Berakha, folio 85, ce qui est écrit sur le verset (Genèse 3,22): 'Et maintenant, de peur qu'il n'étende sa main et ne prenne aussi de l'arbre de vie, et qu'il ne mange et ne vive à jamais', cela appartient ici:
עוד יקח מוסר, באם היה נכשל באיזה חטא, תיכף ומיד לעשות תשובה, דאם לא כן עבירה גוררת עבירה (דב"ר ו, ד). הנה כשהיה שב קין כשאמר לו הקב"ה (בראשית ד, ז) הלא אם תטיב שאת וגומר, אז לא היה חוטא אחר כך.
ומאחר שלא שב, בא לידי עבירה גדולה שפיכות דמים, וגם כפר בהשגחה שאמר לית דין ולית דיין כדאמר בתרגום יונתן. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם אמן:
Encore, qu'il prenne un enseignement: s'il a trébuché dans quelque faute, aussitôt et immédiatement faire techouva, car sinon une transgression en attire une autre (Devarim Rabba 6,4). Voici, si Kayin était revenu lorsque le Saint, béni soit-Il, lui a dit (Genèse 4,7): 'N'est-ce pas, si tu fais le bien, il y a élévation, etc.', alors il n'aurait pas fauté ensuite.
Et dès lors qu'il n'est pas revenu, il en est venu à une grande transgression, l'effusion de sang, et il a aussi nié la providence, disant: 'il n'y a pas de jugement et pas de Juge', comme il est dit dans le Targoum Yonatan. 'Ramène-nous vers Toi, ה', et nous reviendrons; renouvelle nos jours comme jadis' (Eikha 5,21). Amen:
נשלם בראשית, בעזרת מגיד אחרית מראשית
Achevé, Bereshit, avec l'aide de Celui qui annonce la fin depuis le commencement (Isaie 46,10):