Ce passage poursuit Rachi : « Il l'a créée et l'a donnée à celui qui est droit à Ses yeux. » Puisqu'Il l'a créée du néant absolu, ce que marque bara, Il donne et reprend. Le Chla dit que même le hiyuli (hylé, matière première) est l'œuvre de Ses mains ; Berechit est ce hiyuli, créé du néant, puis passé à l'acte. Car la terre d'Israël qui était en leur possession n'est pas une possession, afin qu'ils ne disent pas : « Vous êtes des voleurs. » On n'a pas dit « É-lokim créa Berechit », car ce Nom, qui indique qu'Il agit avec force, ne convient qu'après « Berechit bara », selon Rabbi Yodan.
Aussi : selon Rabbi Chimone ben Azzai, le beth de Berechit pointe vers l'aleph, secret du pelé (« Ton humilité me grandit ») ; le hiyuli est le tohu du commencement de la pensée, et qui n'occupe pas de procréation demeure tohu.
וזהו שדייק רש"י, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. כלומר, מאחר שבראה דהיינו מהאפיסה מוחלטת אשר ע"ז מורה תיבת ברא, על כן נותן ולוקח.
וזהו שאמר משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת כו'. כלומר, שאף הכח דהיינו ההיולי הוא מעשה ידיו, ואח"כ המשיך יתברך מהכח דהיינו ההיולי הכל לפועל.
ועל כן פתח בבראשית, כי בראשית הוא ההיולי, והודיענו שברא אותו יתברך מאפיסה המוחלטת. ובזה תשובה שלא יאמרו גזלנים אתם, כי ארץ ישראל שהיתה בידם אין הקנין קנין.
ומה שאמר מה טעם פתח בבראשית, הוא תירוצו, כלומר אודיעך מה טעם פתח בבראשית, וההיולי הזה שהוא הכח הנקרא ראשית הוא הפתיחה, כי הוא היה תחילת הבריאה ואח"כ יצא לפועל:
Voilà ce que Rachi (Rabbi Shlomo Yitshaki) a précisé: 'Il l'a créée et l'a donnée à celui qui est droit à Ses yeux.' C'est-à-dire que, puisqu'Il l'a créée, c'est-à-dire à partir du néant absolu, ce que marque le mot bara, Il donne donc et reprend. C'est ce qu'il a dit: 'Il a fait connaître à Son peuple la puissance de Ses œuvres, pour donner, etc.' (Psaumes 111,6).
C'est-à-dire que même la puissance, à savoir le hiyuli (hylé, matière première), est l'œuvre de Ses mains; puis Il a fait passer de la puissance, à savoir du hiyuli, toutes choses à l'acte. C'est pourquoi Il a commencé par Bereshit, car Bereshit est le hiyuli, et Il nous a fait savoir qu'Il l'a créé à partir du néant absolu.
Voici ainsi la réponse, afin qu'ils ne disent pas: 'Vous êtes des voleurs'; car la terre d'Israël qui était en leur possession, cette possession n'est pas une possession. Ce qu'il a dit: 'Pour quelle raison a-t-Il commencé par Bereshit?', est sa réponse; c'est-à-dire: Je te ferai savoir pour quelle raison Il a commencé par Bereshit.
Ce hiyuli, qui est la puissance appelée reishit (commencement), est l'ouverture, car il fut le commencement de la création, puis il sortit à l'acte:
ואז מבואר למה לא אמר א-להים ברא בראשית, כי לא נתבאר שם קריאת א-להים המורה שעושה בחוזק שנראה לכאורה ח"ו כנגד הדין, זה לא נתבאר אלא מכח בראשית ברא, שברא הראשית שהוא ההיולי כדפירשתי, ואז שמו נאה לו ית', ולזה יקרא א-להים כי הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט אמת. משא"כ מלך בשר ודם שאין שמו נאה מחמת פעולותיו להראות כי שמו בצדק, על כן מקדים שמו לפעולה, כי שמו אינו קשור בפעולה, זהו דעת ר' יודן:
Il est alors expliqué pourquoi il n'a pas été dit: 'É-lokim créa Bereshit.' Car l'appellation É-lokim, qui indique qu'Il agit avec force, ce qui semble, à D.ieu ne plaise, contraire au jugement, n'est pas expliquée par là. Elle ne s'explique que par la force de 'Bereshit bara': Il a créé le reishit, qui est le hiyuli, comme je l'ai expliqué.
Alors Son Nom Lui convient, qu'Il soit béni, et c'est pourquoi Il est appelé É-lokim: 'Le Roc, Son œuvre est parfaite, et toutes Ses voies sont un jugement de vérité' (Deutéronome 32,4). Ce qui n'est pas le cas d'un roi de chair et de sang, dont le nom ne convient pas à ses actions de manière à montrer que son nom est juste; c'est pourquoi il fait précéder son nom à l'action, car son nom n'est pas lié à l'action.
Tel est l'avis de Rabbi Yodan:
ר' שמעון בן עזאי מדבר מסוד ההיולי הנעלם, ואמר וענותך תרביני, הנה התחיל בבי"ת והבי"ת מראה בעוקצה על האל"ף שקודמת לה במעלה כמו שכתבתי לעיל (ד"ה ועם היות), וכבר פירשתי למעלה ענין הנקודה שהיא ראשית, ראשית חכמה, וסוד אדי"ד יד"ו שהם ראשית גילוי הוי"ה מחודשת, והם יסוד הבנין של מעלה. ושם אלקים הוא הבנין בסוד ל"ב א-להים ל"ב נתיבות חכמה, הרי שיש לבראשית ברא קדימה לשם א-להים, ואפילו בראשית מראה בעוקצה על קדימת האל"ף סוד הפלא, וזהו וענותך תרבני:
Rabbi Shimon ben Azzai parle du secret du hiyuli caché et dit: 'Ton humilité me grandit' (Psaumes 18,36). Voici: le texte commence par le beth, et le beth indique, par sa pointe, l'aleph qui le précède en degré, comme je l'ai écrit plus haut (dans le passage commençant par 'ועם היות').
J'ai déjà expliqué plus haut la notion du point, qui est reishit, le commencement de Hokhmah (Sagesse), et le secret de אדי"ד et יד"ו, qui sont le commencement de la révélation renouvelée du Nom; ils sont le fondement de l'édifice supérieur. Le Nom É-lokim est l'édifice, selon le secret de ל"ב É-lokim, les ל"ב sentiers de la sagesse.
Il en résulte que 'Bereshit bara' précède le Nom É-lokim; et même Bereshit indique, par sa pointe, la priorité de l'aleph, le secret du pelé (merveille). C'est ce que signifie: 'Ton humilité me grandit':
הרי נתבאר סוד ההיולי שהוא התהו הנזכר בסוד ראשית המחשבה, ועל סוד זה מביא תלמודא פסוק (ישעיה מה, יח) לא לתהו בראה כי אם לשבת יצרה לענין פריה ורביה, כי מי שאינו עוסק בפריה ורביה אף שאינו משחית זרעו לבטלה רק נשאר למעלה במוח במקום מחשבה, הנה הוא תהו, כי הבן הוא בכח האב במוח שהוא היולי שלו כמבואר בפרדס בשער הצחצחות פ"ד, על זה אמר לא לתהו בראה ואמר לשבת יצרה, כתיב הכא לשבת, וכתיב התם (ישעיה מד, יג) כתפארת אדם לשבת בית, וכבר הודעתי כי חכמה ובינה, אב ואם. ותפארת ומלכות, בן ובת.
וכן דין פריה ורביה, כי תפארת ברא כרעא דאבוה יצא מכח האב שהיא המחשבה, ויצא מן התהו הרוחני הנעלם לפועל, וזהו לשבת יצרה כתפארת אדם לשבת והדברים ברורים למבינים:
Il est donc expliqué que le secret du hiyuli est le tohu (état informe) mentionné dans le secret du commencement de la pensée. À propos de ce secret, le Talmud apporte le verset: 'Il ne l'a pas créée pour le tohu; Il l'a formée pour être habitée' (Isaie 45,18), au sujet de la procréation.
Car celui qui ne s'occupe pas de procréation, même s'il ne détruit pas sa semence en vain mais la laisse seulement demeurer en haut, dans le cerveau, au lieu de la pensée, le voici tohu. Car le fils est en puissance dans le cerveau du père, lequel est son hiyuli, comme cela est expliqué dans le Pardes, Shaar ha-Tsahtsahot (Porte des splendeurs), chapitre 4.
À ce sujet, il est dit: 'Il ne l'a pas créée pour le tohu', et il est dit: 'Il l'a formée pour être habitée.' Il est écrit ici: 'pour être habitée', et il est écrit là-bas: 'comme la beauté d'un homme pour habiter une maison' (Isaie 44,13). J'ai déjà fait savoir que Hokhmah (Sagesse) et Binah (Intelligence) sont père et mère, et que Tiferet (harmonie) et Malkhout (Royauté) sont fils et fille.
Telle est aussi la loi de la procréation: car Tiferet - le fils est la jambe de son père (ברא כרעא דאבוה) - est sorti de la puissance du père, qui est la pensée, et il est passé du tohu spirituel caché à l'acte. C'est cela: 'Il l'a formée pour être habitée', comme 'la beauté d'un homme pour habiter'; les choses sont claires pour ceux qui comprennent: