Au sujet des quatre parachiot. Le Chla rappelle qu'on lit les Chekalim avant Roch Hodech Adar ou ce jour-là, car le premier Adar on annonce les chekalim : « en son mois » (Bamidbar 28, 10) veut dire, par tradition orale, une terouma (prélèvement) nouvelle un mois avant Nissan. Le traité Soferim ajoute que D.ieu a fait précéder les chekalim d'Israël à ceux de Haman ; on lit Zakhor avant Pourim pour que le souvenir précède l'accomplissement, et « Souviens-toi » se dit de bouche, « N'oublie pas » visant déjà le cœur. On lit la Vache rousse avant celle du Mois pour qu'Israël se purifie avant Pessa'h et ne soit pas renvoyé à Pessa'h Cheni.
Aussi : selon Kanfei Yonah, Pourim est dans Netsa'h et ''Hanouka dans Hod, les deux moitiés du corps ; le Tsioni rattache Esav, Amalek et le serpent à la cuisse ; David s'attache à la guevoura, au ''hessed et à la tiferet
ענין ד' פרשיות. לעולם קורין פרשת שקלים או לפני ר"ח אדר או ביום ראש חודש והטעם לפי שבאחד באדר משמיעים על השקלים (שקלים א, א) שהתורה אמרה (במדבר כח, י) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה ומפי השמועה למדו שמר"ח ר"ל ואמר בחדשו כלומר חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה פי' מתרומת שקלים חדשים ולפיכך משמיעים חדש אחד קודם ניסן כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו ויהיה הכל גבוי ומובא למקדש כשיבא ניסן ועל כן כשחל אדר בתוך ימי השבוע מקדימין להשמיע ביום שבת שעברה שאם יאחרו עד שבת הבאה לא יהיה חודש שלם בין ההכרזה לראש חודש ניסן אבל כשיבא ראש חודש בשבת אין צריך להקדים שהרי יש כאן חודש ועוד אמרו רז"ל טעם אחר במסכת סופרים (כא, ד) לפי שהיה גלוי וידוע למי שאמר והי' העולם שהמן הרשע היה עתיד לשקול שקליו לישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו זכר לאותן שקלים קורין פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר מלפניו ופרשת זכור קודם פורים להקדים זכירה לעשיי' כמו שכתוב והימים האלה נזכרים ונעשים ועוד דכתיב זכור את עשה לך עמלק ואמרו חז"ל יכול יהא בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי זכירה בלב אמור ומה אני מקיים זכור הוי אומר בפה ופרק פרה אדומה להודיע לעם שהם טמאי מתים שיטהרו באפר פרה לפי שבר"ח ניסן מתחילין הרחוקים לעלות לירושלים ולפיכך אין מפסיקין בין פרשת פרה אדומה לפרשת החודש ועוד שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים ו, א) דורשין בהלכות פסח קודם הפסח ל' יום וטמא לא היה יכול לעשות פסח עד אחר הזאה וטהרה ולפיכך קורין פרשת פרה בשלישית שיש בה הלכות טהרה ודיני הזאה כדי שילמדו ישראל לטהר עצמן לפני הפסח ויעשו הפסח בטהרה ופרשת החודש ברביעית מפני ראש חודש ניסן שעניינו של יום הוא וחודש ניסן הוא ראש לכל החדשים ולסדרי הרגלים ואמרו רז"ל (ירושלמי מגילה א, ה) בדין היה להקדים פרשת החודש לפרשת פרה שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ובשני לו נשרפה הפרה ולמה קדמה פרשת פרה לפי שהיא טהרתן של ישראל פי' מטומאת מת כדי שלא יהיו נדחין לפסח שני:
Au sujet des quatre parachiot. On lit toujours la paracha des Shekalim, soit avant Roch Hodech Adar, soit le jour de Roch Hodech.
La raison en est que, le premier Adar, on annonce les shekalim (Shekalim 1, 1), car la Torah a dit: "Voici l'holocauste du mois, en son mois, pour les mois de l'année" (Nombres 28, 10). Par tradition orale, ils ont appris que "en son mois" veut dire: "Renouvelle, et apporte-Moi une offrande provenant d'une teroumah nouvelle", c'est-à-dire de la contribution de shekalim nouveaux.
C'est pourquoi l'annonce est faite un mois avant Nissan, afin que chacun prépare son demi-chekel et que le tout soit collecté et apporté au Temple à l'arrivée de Nissan. Ainsi, lorsque Roch Hodech Adar tombe un jour de semaine, on avance l'annonce au Chabbat précédent; car si on attendait le Chabbat suivant, il n'y aurait pas un mois entier entre l'annonce et Roch Hodech Nissan.
Mais lorsque Roch Hodech tombe le Chabbat, il n'est pas nécessaire d'avancer, car il y a déjà un mois entier. Nos Sages, de mémoire bénie, ont aussi donné une autre raison dans le traité Soferim (21, 4): il était révélé et connu de Celui qui parla et le monde fut que le méchant Haman devait peser ses shekalim contre Israël; c'est pourquoi Il fit précéder leurs shekalim aux siens.
En souvenir de ces shekalim, on lit la paracha des Shekalim le Chabbat qui précède Roch Hodech Adar; et la paracha Zakhor avant Pourim, pour faire précéder le souvenir à l'accomplissement, comme il est écrit: "Ces jours sont remémorés et accomplis" (Esther 9, 28). Il est aussi écrit: "Souviens-toi de ce qu'Amalek t'a fait" (Deutéronome 25, 17).
Nos Sages ont dit: peut-être ce souvenir doit-il être dans le cœur? Puisqu'il est dit: "N'oublie pas" (Deutéronome 25, 19), le souvenir dans le cœur est déjà exprimé; comment donc accomplir "Souviens-toi"?
Il faut le dire par la bouche. On lit la section de la Vache rousse pour faire savoir au peuple que ceux qui sont impurs par un mort se purifient avec la cendre de la vache, car à Roch Hodech Nissan ceux qui habitent loin commencent à monter à Jérusalem.
C'est pourquoi on n'interrompt pas entre la paracha de la Vache rousse et la paracha du Mois. Nos maîtres, de mémoire bénie, ont encore dit (Pessahim 6, 1): on expose les lois de Pessa'h trente jours avant Pessa'h; or la personne impure ne pouvait faire Pessa'h qu'après l'aspersion et la purification.
C'est pourquoi on lit en troisième la paracha de la Vache rousse, qui contient les lois de la pureté et les règles de l'aspersion, afin qu'Israël apprenne à se purifier avant Pessa'h et fasse Pessa'h en pureté. On lit en quatrième la paracha du Mois à cause de Roch Hodech Nissan, puisque c'est le sujet du jour; le mois de Nissan est le premier de tous les mois et pour l'ordre des fêtes.
Nos Sages ont dit (Talmud de Jérusalem, Meguila 1, 5): en droit, la paracha du Mois aurait dû précéder celle de la Vache rousse, puisque le premier Nissan le Tabernacle fut dressé et que, le deuxième jour, la vache fut brûlée. Pourquoi la paracha de la Vache rousse a-t-elle précédé?
Parce qu'elle est leur purification, c'est-à-dire celle d'Israël de l'impureté d'un mort, afin qu'ils ne soient pas repoussés à Pessa'h Cheni (second Pessa'h).
לשון כנפי יונה (סי' נ"ג) סוד פורים נצח והוד
Texte de Kanfei Yonah (chapitre 53): le secret de Pourim est Netsa'h et Hod (sefirot, victoire et splendeur).
תרין פלגא דגופא והם פורים וחנוכה
Ce sont les deux moitiés du corps: Pourim et 'Hanouka.
חנוכה בהוד ופורים בנצ"ח
'Hanouka est dans Hod, et Pourim dans Netsa'h.
ונצחון של ישראל שהיו בימי פורים מי יוכל לשער וכתיב במלכות שאול שאמר שמואל הנביא (ש"א טו, כט) וגם נצח ישראל לא ישקר ובבוקר יאכל עד זה שאול ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר (אסתר רבה י, יג). ויש ענין גדול בפסוק זה וגם נצח ישראל לא ישקר ונודע כי נצח והוד הם היריכים נצח ירך ימין והוד ירך שמאלי ומרדכי לא יכרע בירכים שלו וקשר בירך שלו שטר מכירה בטולמא דלחם שנמכר לו המן כי כן עשו מכר את הבכורה באכילה ליעקב וכתיב שם (בראשית כה, ל) הלעיטני נא מן האדום האדום הזה וזה לשון הציוני פרשת תולדות ויצא הראשון אדמוני סודו מובן כי היה סיגו דיצחק וזהו סוד ראשית גוים עמלק ועמלק שורש הנחש הקדמוני רמז לזה כתבו המקובלים כי היה לו דמות נחש על יריכו ואונקלוס הגר כיון הסוד יודע ציד נחשירכן וביעקב כתיב ויגע בכף יריכו רצה הנחש לכנס לפנים כשראה פרצוף אדם הראשון וירא כי לא יכול לו ועל נחש העמוני בתחלת מלכות שאול והנה הנחש שוכן בירך כי משם תולדות המלכים וע"י חטא שאול נטרד, עכ"ל:
Et qui pourrait mesurer la victoire d'Israël qui eut lieu aux jours de Pourim? Il est écrit, au sujet de la royauté de Saul, que le prophète Samuel a dit: "Le Netsa'h d'Israël ne mentira pas" (I Samuel 15, 29); et: "Le matin, il dévorera la proie" - c'est Saul; "le soir, il partagera le butin" - ce sont Mordekhai et Esther (Genèse 49, 27; Esther Rabbah 10, 13).
Il y a une grande signification dans ce verset: "Le Netsa'h d'Israël ne mentira pas." On sait que Netsa'h et Hod sont les cuisses: Netsa'h est la cuisse droite et Hod la cuisse gauche. Mordekhai ne fléchissait pas les genoux; il attacha à sa cuisse l'acte de vente, dans un toulma de-le'hem (sac de pain), attestant que Haman lui avait été vendu.
Ainsi Esav vendit à Yaakov le droit d'aînesse en échange d'un repas, et il est écrit à ce sujet: "Fais-moi avaler, je te prie, de ce rouge, de ce rouge-ci" (Genèse 25, 30). Voici les paroles du Tsioni, dans la paracha Toldot: "Le premier sortit roux" (Genèse 25, 25); son secret est clair, car il était la scorie d'Yitshak.
C'est le secret de: "Amalek, le premier des nations" (Nombres 24, 20); et Amalek est la racine du serpent primordial. En allusion à cela, les kabbalistes ont écrit qu'il avait une forme de serpent sur sa cuisse.
Onkelos, le converti, a visé ce secret en rendant "habile chasseur" par נחשירכן (nashirkan, serpent de la cuisse). Et à propos de Yaakov, il est écrit: "Il toucha le creux de sa cuisse" (Genèse 32, 26): le serpent voulut pénétrer à l'intérieur; mais, voyant le visage d'Adam le Premier, il vit qu'il ne pouvait le vaincre.
Et, à propos de Na'hach l'Ammonite, au commencement de la royauté de Saul, voici que le serpent demeure dans la cuisse, car de là viennent les descendants des rois; par la faute de Saul, il fut chassé. Fin de citation (ad kan leshono, jusqu'ici ses paroles).
עוד שם בהגה"ה שנאמר ויצא הראשון אדמוני ולא כאדמוני של דוד שנאמר בו אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי לפיכך תולדותיו פרץ פורץ גדר ישכנו נחש כי אדמוני היה ממ"ה יפה עינים הוא ממדת חסד אברהם טוב רואי ממדת ת"ת ובג' מדות הללו נתאחז דוד והיה נלחם בדין וכשפרנס את ישראל היה ביפה עינים ובטוב רואיירד לסתרי תורה, עכ"ל:
Plus loin, dans la glose, il est dit: "Le premier sortit roux" (Genèse 25, 25), non pas comme le roux de David, dont il est dit: "roux, avec de beaux yeux et de belle apparence" (I Samuel 16, 12). C'est pourquoi sa descendance est Perets: "Celui qui brise une clôture, un serpent le mord" (Ecclésiaste 10, 8).
Car "roux" procédait de la Guevoura (rigueur); "beaux yeux", de l'attribut de 'Hessed d'Avraham; et "belle apparence", de l'attribut de Tiferet. David s'attacha à ces trois attributs: il combattait par le jugement; lorsqu'il pourvoyait aux besoins d'Israël, il était dans les "beaux yeux"; et, par la "belle apparence", il descendait aux secrets de la Torah.
Fin de citation (ad kan leshono, jusqu'ici ses paroles).
ולירד לעומק הענין צריך לידע מה שכתב הפרדס בשער ירך יעקב והגלאנט"י (דף צא, צב, צג) בפסוק צדו צעדינו כו' ואעתיק הנה מה שכתב אח"כ הגלאנט"י וזה לשונו, ואען ואומר כי ראוי לשום לב מה המעשה אשר עשה שמואל שתיקן את המדה הזאת ומה קשר היה לו עם שאול בסיום התיקון עד כשנתקלקל את אשר החלו לעשות אמר לו שמואל וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כו' ומה היא הבנת הפסוק ומה גם אומר וגם. עוד מה תיקן דוד ובמה תיקן וכי מפני שאמר נעימות בימינך נצח נתקן אתמהה.
עוד מה שייכת היה לו לשמואל לתקן דבר זה על ידו יותר משאר נביאים:
Pour descendre au fond de cette question, il faut connaître ce que le Pardes a écrit, dans la porte "La Cuisse de Yaakov", et ce que Galanti a écrit (folios 91, 92 et 93) sur le verset: "Nos pas étaient traqués..." (Lamentations 4, 18). Je transcris ici ce qu'écrivit ensuite Galanti, en ces termes: "Je réponds et dis qu'il convient de considérer quel acte Samuel accomplit pour faire le tikoun (rectification) de cet attribut, et quel lien il eut avec Saul dans l'achèvement du tikoun; lorsque fut gâché ce qu'ils avaient commencé à faire, Samuel lui dit: 'Le Netsa'h d'Israël ne mentira pas et ne se repentira pas...' (I Samuel 15, 29).
Quel est le sens de ce verset, et surtout que veut dire le mot 'aussi'? En outre, quel tikoun David fit-il et par quoi le fit-il?
Est-ce parce qu'il a dit: 'À Ta droite, des délices pour l'éternité (Netsa'h)' (Psaumes 16, 11), que cela fut rectifié? C'est étonnant!
En outre, pourquoi Samuel était-il plus propre que les autres prophètes à rectifier cette chose par son entremise?"