La jalousie est évoquée par allusion dans le premier verset du Chema. Le Chla rapporte, d’après le Sefer 'Haredim, que Yaakov, en quittant ce monde, exhorta à l’unité de D.ieu. « Rassemblez-vous » (Berechit 49,2) vise les corps ; il faut ensuite ôter du cœur jalousie, haine et rivalité, comme un seul homme et une seule âme, sinon l’unité divine ne peut être agréée ni résider. « Et Lui est dans l’un » (Job 23,13) : Il ne réside que lorsque Israël est d’un seul cœur. « Écoute, Israël » est un terme de rassemblement : chacun unit son cœur à toute l’assemblée et accepte l’unité.
Aussi : se rassasier d’opprobre, techouva qui expie mieux que jeûnes et flagellations ; une réprimande dans le cœur vaut mieux que cent coups ; kavannot pour illuminer l’âme, entrelacer les Noms et le surcroît de Chabbat.
והקנאה רמוזה בפרשה ראשונה בפסוק ראשון דקריאת שמע, מקובלת בידינו מיעקב אבינו בעת שנסתלק מן העולם שצונו וזרזנו על יחוד ה', כדאיתא במסכת (ברכות) [פסחים] (נו, א), וכדכתב הרמב"ם (הל' ק"ש א, ד). ונרמז בפסוק, דכתיב (בראשית מט, ב) הקבצו ושמעו בני יעקב וגו', וקשה מאי הקבצו, הרי אמר להם האספו ואגידה לכם, והרי הם לפניו.
אלא פירושו האספו על הגופות, ואחר שהיו לפניו ציוה אותם שיסירו מלבם קנאה ושנאה ותחרות כאילו הם איש אחד ונפש אחד, שאם לא יעשו כן אי אפשר לקבל עליהם יחוד שירצה וישרה עליהם, כדכתב רשב"י דהיינו והוא באחד ומי ישיבנו (איוב כג, יג). דהפסוק קשה להבין, דהיה לו לומר והוא אחד מאי באחד, אלא רצה לומר, והוא יתברך אינו שורה כי אם כשישראל ביחוד לב אחד בלי קנאה, דוגמת מלאכי השרת דכתיב בהו כולם אהובים כו' וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים.
ואמרו באבות דר' נתן דהמלאכים מכבדין זה את זה, וכל אחד אומר פתח אתה שאתה גדול ממני, וכן איתא במדרש (ילק"ש מלכים קעו) על הכוכבים. וזהו לשון שמע ישראל, שאמרו המקובלים שהוא לשון קיבוץ, כמו וישמע שאול את העם (ש"א טו, ד).
וכל אחד בעת קריאת שמע מייחד לבו עם כל עדת ישראל ומדבר עליהם שמע ישראל כולנו באהבה וקשר לב אחד בלי קנאה ושנאה, ועתה אנו מקבלים יחוד א-להינו ואומרים ה' א-להינו ה' אחד, עד כאן לשון ספר החרידים:
La jalousie est évoquée par allusion dans la première section, dans le premier verset de la lecture du Chema. Nous la tenons par tradition de Yaacov notre père, au moment où il quitta ce monde, lorsqu'il nous ordonna et nous exhorta au sujet de l'unité de ה', comme il est rapporté dans le traité (Berakhot) [Pessahim] (56a), et comme l'a écrit le Rambam (Lois de la lecture du Chema 1,4).
Cela est suggéré dans le verset, car il est écrit (Genèse 49,2) Rassemblez-vous et écoutez, fils de Yaacov, etc. Il y a là une difficulté : que signifie Rassemblez-vous ?
Il leur avait déjà dit Réunissez-vous et je vous annoncerai, et ils se tenaient déjà devant lui. Mais le sens est celui-ci : Réunissez-vous se rapporte aux corps, et une fois qu'ils furent devant lui, il leur ordonna d'ôter de leur cœur la jalousie, la haine et la rivalité, comme s'ils étaient un seul homme et une seule âme ; car s'ils n'agissent pas ainsi, il leur est impossible de prendre sur eux l'unité divine de telle sorte qu'Il l'agrée et qu'Il réside sur eux.
Ainsi l'a écrit Rabbi Chimon bar Yohai : c'est le sens de Et Lui est dans l'un, qui Le fera revenir ? (Job 23,13).
Car ce verset est difficile à comprendre : il aurait fallu dire Et Lui est un ; que signifie dans l'un ? Mais il veut dire que Lui, béni soit-Il, ne réside que lorsque Israël est uni d'un seul cœur, sans jalousie, à l'image des anges de service dont il est écrit tous sont aimés, etc., et tous prennent sur eux le joug du royaume des cieux.
Il est dit dans Avot deRabbi Nathan que les anges s'honorent les uns les autres, chacun disant : commence, toi, car tu es plus grand que moi ; et de même il est rapporté dans le Midrach (Yalkout Chimoni, Rois 176) au sujet des étoiles. Tel est le sens de l'expression Écoute, Israël : les kabbalistes ont dit que c'est un terme de rassemblement, comme dans Saul convoqua le peuple (Samuel I 15,4).
Et chacun, au moment de la lecture du Chema, unit son cœur à toute l'assemblée d'Israël et parle à leur sujet : Écoute, Israël, nous tous, dans l'amour et le lien d'un seul cœur, sans jalousie ni haine, et maintenant nous acceptons l'unité de notre Dieu et nous disons ה' notre Dieu, ה' est un. Jusqu-ici les paroles du Sefer Haredim.
זה לשון ספר קול בוכים בפסוק (איכה ג, ל) יתן למכהו לחי ישבע בחרפה, יהיה שמח כל כך בחרפה ההיא כאלו אכל ושבע. וזו היא תשובה נפלאה, כמו שהיה מרגלא בפומיה דמורי זלה"ה שהיה אומר, שבכל התשובות שבעולם, המעולה שבכולם למרק החטאות והזדונות והפשעים היא סבילת העלבונות והחירופים והגידופים, והיא מעולה יותר מכל מלקיות וסיגופי תעניות שבעולם.
כי אם יסגף עצמו לבד, יחלש ויבטל מדברי תורה למאן דלא אפשר ליה ונקרא חוטא, וכן במלקיות וכיוצא. אמנם במדה זו תאכל ותשתה ותעבוד והעונות מתכפרים, ומבינתך חדל.
כי הגע עצמך שיאמרו לך תרצה שיבא לך הפסד ממון או נפילת בתים, תשיב לא. ואם יאמרו לך תרצה לקבל עליך מיתת בנים, תשיב חס ושלום, אלא אתה ה' תשמרם.
ואם יאמר תרצה שיכך ה' בשחפת ובקדחת בקרירי וחמימי, מיד ירוץ לבך ותשיב רחמנא ליצלן. וכן אם יאמרו לך על המיתה והגיהנם ועל הגלגולים הרעים, על הכל תשיב חס ושלום.
אם כן תאמר לו בחייך, החטאים והעונות והפשעים שחטאת ושעוית ושפשעת ופגמת במעלות הרמות בעשיה ויצירה ובריאה ואצילות [כפי] מחצב נשמתך מיום היותך על האדמה, במה יכופר. והזקן הכסיל בכל יום רודף אחריך עד החרמה, כי אין לו מלאכה אחרת, ומעולם לא נצחני אלא בעל מלאכה אחת קרינא ביה, והסאה הולכת ומתמלאה, ותרדמת ה' נפלה ולא תיעור משנתך.
ואם גברו חטאתיך לטעום טעם ביאות אסורות, לילה ויום לא ישבתו מחשבותיך. ומכל עבירה נעשה קטיגור ועולות אגודות מוטה ומקטרגים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ב טז, א) יורד ומשטין עולה ומקטרג.
והדיין הקדוש והישר אזניו קשובות לקול קטרוגיהם, ולא יתנו דמי להם עד שיבא עבד מלך הכושי וחרבו שלופה בידו, ויאמר איש הדמים המלך דיבר עלה אלי ההרה וגופך רדה ושכבה את ערלים, מאי איכא למימר, מה תשיב על תוכחתו. לכן זאת העצה היעוצה, מאת ה' צבאות יצאה, לאמר, יתן למכהו לחי ישבע בחרפה כמדובר.
ובזה (אל) [לא] יזניחך א-להים לעולם, וזהו כי לא יזנח לעולם אדני, עד כאן לשונו:
Voici les paroles du Sefer Kol Bokhim sur le verset (Lamentations 3,30) Qu'il tende la joue à celui qui le frappe, qu'il se rassasie d'opprobre : qu'il se réjouisse tellement de cet opprobre que ce soit comme s'il avait mangé et s'était rassasié. Et c'est là une techouva merveilleuse, comme mon maître, que son souvenir soit une bénédiction pour la vie du monde à venir, avait coutume de le dire : de toutes les formes de techouva qui existent au monde, la plus excellente pour effacer les fautes, les transgressions volontaires et les révoltes, c'est de supporter les affronts, les outrages et les insultes ; et elle est supérieure à toutes les flagellations et à toutes les mortifications par le jeûne qui existent au monde.
Car si l'homme ne fait que se mortifier, il s'affaiblira et sera empêché des paroles de Torah, pour celui qui ne peut pas le supporter, et il est appelé fauteur ; et il en va de même pour les flagellations et choses semblables. Mais par cette mesure-ci tu manges, tu bois, tu sers ton Créateur, et les fautes sont expiées : renonce donc à ta propre intelligence.
Car figure-toi que l'on te dise : veux-tu qu'il t'arrive une perte d'argent ou l'effondrement de tes maisons ? Tu répondras : non.
Et si l'on te dit : veux-tu accepter sur toi la mort de tes enfants ? Tu répondras : à Dieu ne plaise, mais plutôt, Toi ה', Tu les garderas.
Et si l'on dit : veux-tu que ה' te frappe de consomption et de fièvre, de froid et de chaud ? Aussitôt ton cœur se brisera et tu répondras : que le Miséricordieux nous en préserve.
Et de même, si l'on te parle de la mort, du guehinam et des mauvaises réincarnations, à tout cela tu répondras : à Dieu ne plaise. S'il en est ainsi, dis-lui, par ta vie : les fautes, les transgressions et les révoltes que tu as commises, et les atteintes que tu as portées aux degrés élevés dans Assia, Yetsira, Beria et Atsilout, selon la carrière d'où ta nechama a été taillée, depuis le jour où tu es sur la terre, par quoi seront-elles expiées ?
Et le vieillard insensé te poursuit chaque jour jusqu'à l'extermination, car il n'a pas d'autre métier, et l'on applique à son sujet : jamais nul ne m'a vaincu sinon l'homme d'un seul métier. La mesure va se remplissant, une torpeur de ה' est tombée sur toi et tu ne t'éveilles pas de ton sommeil.
Et si tes fautes ont pris le dessus au point de goûter au goût des unions interdites, nuit et jour tes pensées ne cessent pas. De chaque transgression se forme un accusateur, et montent des faisceaux de perversité qui accusent, comme l'ont dit nos maîtres de mémoire bénie (Baba Batra 16a) : il descend et séduit, il monte et accuse.
Et le Juge saint et droit à les oreilles attentives à la voix de leurs accusations, et ils ne se donnent aucun repos jusqu'à ce que vienne Eved-Melekh le Kouchi, son épée dégainée à la main, et qu'il dise : homme de sang, le Roi a parlé, monte vers moi sur la montagne, et ton corps, descends et couche-toi avec les incirconcis. Que pourra-t-on dire ?
Que répondras-tu à Son reproche ? C'est pourquoi tel est le conseil arrêté, sorti de ה' Tsevaot, savoir : qu'il tende la joue à celui qui le frappe, qu'il se rassasie d'opprobre, comme il a été dit.
Et par cela Dieu ne te délaissera pas à jamais, et c'est le sens de : car le Seigneur ne délaisse pas à jamais (Lamentations 3,31). Jusqu-ici ses paroles.
ותמיד יהיה הכנעה בלבו של אדם. בפרק קמא דברכות דף ז' (א), אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי, טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות, שנאמר (הושע ב, ט) ורדפה את מאהביה וגו', ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה.
וריש לקיש אומר יותר ממאה מלקיות, שנאמר (משלי יז, י) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה, עד כאן. וזה לשון רש"י, מרדות אחת, לשון רידוי והכנעה שאדם שם אל לבו מאליו.
ורדפה את מאהביה וגו', וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמור אשוב אל אישי הראשון. תחת גערה במבין, תחת באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה, תחת הטעם למעלה תחת התי"ו ולא כמו אל תירא ואל תחת שטעמו בחי"ת, אלא למעלה תחת התי"ו, רוצה לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו, לשון תפעל לומר תכניע את האדם, אלא תכנע היא בעצמה, לכן שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר, עד כאן:
Et il doit toujours y avoir de la soumission dans le cœur de l'homme. Au premier chapitre de Berakhot, page 7a : Rabbi Yo'hanan a dit au nom de Rabbi Yossi, meilleure est une seule réprimande dans le cœur de l'homme que plusieurs flagellations, il est dit (Osée 2,9) Elle poursuivra ses amants, etc., et elle dira : j'irai et je retournerai vers mon premier mari, car j'étais alors plus heureuse que maintenant.
Et Rech Lakich dit : plus que cent flagellations, il est dit (Proverbes 17,10) Une réprimande fait plus d'effet sur l'homme intelligent que cent coups sur le sot. Fin de citation.
Et voici les paroles de Rachi : une seule réprimande, terme de correction et de soumission que l'homme met de lui-même dans son cœur. Elle poursuivra ses amants, etc. : lorsqu'elle verra que nul ne l'aide, elle se mettra dans le cœur de dire, je retournerai vers mon premier mari.
Une réprimande chez l'homme intelligent : chez un homme intelligent une réprimande vaut mieux que cent coups au sot. Dans le mot תחת, l'accent est en haut, sur le תי"ו, et non comme dans ne crains pas et ne t'effraie pas, où l'accent porte sur le חי"ת, mais en haut, sur le תי"ו : c'est-à-dire que c'est un substantif qu'il est impossible d'expliquer comme une forme verbale au sens de elle soumettra l'homme, mais plutôt elle-même est soumise ; c'est pourquoi il en a changé la vocalisation, pour indiquer que c'est un substantif.
Fin de citation.
במסכת חולין שלי כתבתי הרבה דברי מוסר של דבר יום ביומו, ובסוף כתבתי הנהגה כללית של הא-להי מהר"ם קורדוורא על פי הקבלה. ואתה ראה זה מצאתי בקונטרסי דהאר"י ז"ל סוד כללים, וזה לשונו, סדר נאה לזכך את הנפש ולהאירה ולהוסיף בה כח והארה להתקשר למעלה בקדושה עליונה.
בלילה קודם שתעסוק בתורה תכוין אל כל הכוונות שנבאר בעזר השם יתברך, ואחר כך בכל שעה ובכל רגע תכוון גם כן בהם, וכפי מה שתרבה לכוון כן תתרבה הארה בנפשך. ומה טוב ומה נעים אם כל היום כולו יהיו נגד פניך, כי הוא מתקן את הנשמה ומאירה מאוד מאוד:
Dans mon ouvrage sur le traité Houlin, j'ai écrit de nombreuses paroles de morale pour chaque jour, et à la fin j'ai écrit une conduite générale du divin Rabbi Moche Cordovero, selon la kabbale. Et toi, vois donc ce que j'ai trouvé dans mes cahiers du Ari de mémoire bénie, le secret des règles générales, et voici ses paroles : Bel ordre pour purifier l'âme, l'illuminer, et accroître en elle force et clarté, afin de se relier en haut à la sainteté supérieure.
La nuit, avant de t'occuper de Torah, dirige ton intention vers toutes les intentions que nous expliquerons avec l'aide de ה' béni soit-Il, et ensuite, à chaque heure et à chaque instant, dirige aussi ton intention vers elles ; et dans la mesure où tu multiplieras les intentions, la clarté se multipliera dans ton âme. Qu'il serait bon et agréable qu'elles soient devant toi tout le jour durant, car cela répare la nechama et l'illumine extrêmement.
והנה סדר הדברים. תחילה סדר אחד והוא זה, תכוין בהויה דע"ב במילוי יודי"ן, ואחר כך באהי"ה במילוי יודי"ן עמה.
אחר כך תכוין בשם ס"ג, ואחר כך לשם אהי"ה במילוי יודי"ן עמה. ואחר כך תכוון בשם מ"ה, ואחר כך באהי"ה דאלפי"ן עמה.
אחר כך תכוון בשם ב"ן, ובאהי"ה דההי"ן עמה. והנה נתחברו ארבע יהו"ה בארבע אהי"ה, אלו אבא ואלו אמא.
והמובחר והמשובח והעקרי מכל זה שתשלבם יחד זה בזה. כיצד, תקח עשר אותיות של שם ע"ב במילואו, ושם אהי"ה דיודי"ן וגם כן עשרה אותיות, ותשלב אות מזה עם זה עד שתשלימם.
וכן תעשה בשם ס"ג עם קס"א. ואחר כך שם מ"ה עם קמ"ג.
ואחר כך שם של ב"ן עם קנ"א. ואמנם לעולם תתחיל מן שם הוי"ה, ואחר כך משם אהי"ה.
והנה אם כשאתה מכוון בשלוב ובימות הנזכרים הוא ביום, תכוון אחר כך בזה לשלב ארבע אותיות אהי"ה בארבע אותיות הוי"ה, ותתחיל מן אהי"ה כזה, י"א ה"ה ו"י ה"ה, א"י ה"ה י"ו ה"ה, וזהו חיבובא אבא ואמא. אח"כ תכוין גם כן לשלב יהו"ה עם אדנ"י, ותתחיל מן אדנ"י, כזה, א"י ד"ה נ"ו י"ה.
ואם יחוד זה אתה עושה בלילה, אז תכוון בזה להיפך, יאהדונה"י. וטעם הדבר, כי הלא חיבור הארבע שמות האחרונים תכוון בהם, כי הם סוד נשיקין כפולין כמבואר בזוהר פרשת תרומה (ח"ב רמו, ב).
והנה שם איה"ה יוה"ה אחר חבורן חוזר להיות שם אהי"ה שם שלם מן חבור שתי אותיות ראשונות דאהי"ה, ושתי אותיות ראשונות דיהו"ה, וגם נעשה שני ההוי"ה יוה"ה מן חיבור שני אותיות אחרונות באהי"ה והוי"ה, נמצא כי הם נשיקין כפולים, כי גם אחר הנשיקה והשילוב חוזרין פעם שניה להעשות כבתחלתן. ואמנם כשהוא ביום אז תכלול מדת לילה ביום, ולכן [הוא] מאהי"ה ואדנ"י, אך בלילה תגבור מדת היום לכלול יום בלילה, ולכן תקדים הוי"ה אל אהי"ה ואדנ"י, דכורא ברישא, וביום נוקבא ברישא:
Et voici l'ordre des choses. D'abord un premier ordre, le voici : tu dirigeras ton intention vers le Nom הוי"ה de ע"ב (72) dans son remplissage (l'épellation de ses lettres) par des youd, puis vers אהי"ה dans son remplissage par des youd avec lui.
Ensuite tu dirigeras ton intention vers le Nom ס"ג (63), puis vers le Nom אהי"ה dans son remplissage par des youd avec lui. Puis tu dirigeras ton intention vers le Nom מ"ה (45), puis vers אהי"ה rempli par des alef avec lui.
Ensuite tu dirigeras ton intention vers le Nom ב"ן (52), et vers אהי"ה rempli par des hé avec lui. Voici donc que quatre יהו"ה se sont unis à quatre אהי"ה : ceux-là sont Abba (le père) et ceux-ci Ima (la mère).
Et ce qu'il y a de plus choisi, de plus loué et d'essentiel en tout cela, c'est que tu les entrelaces l'un dans l'autre. Comment ?
Tu prends les dix lettres du Nom ע"ב dans son remplissage, et le Nom אהי"ה rempli par des youd, qui compte lui aussi dix lettres, et tu entrelaces une lettre de l'un avec une lettre de l'autre jusqu'à les achever. Tu feras de même pour le Nom ס"ג avec קס"א (161), puis pour le Nom מ"ה avec קמ"ג (143), puis pour le Nom de ב"ן avec קנ"א (151).
Toutefois tu commenceras toujours par le Nom הוי"ה, et ensuite par le Nom אהי"ה. Et voici : si, lorsque tu diriges ton intention vers cet entrelacement et vers les jours mentionnés, c'est le jour, tu dirigeras ensuite ton intention sur ceci, entrelacer les quatre lettres de אהי"ה dans les quatre lettres de הוי"ה, et tu commenceras par אהי"ה, ainsi : י"א ה"ה ו"י ה"ה, א"י ה"ה י"ו ה"ה, et c'est là l'affection d'Abba et d'Ima.
Ensuite tu dirigeras aussi ton intention vers l'entrelacement de יהו"ה avec אדנ"י, et tu commenceras par אדנ"י, ainsi : א"י ד"ה נ"ו י"ה. Et si tu accomplis ce yihoud (unification) de nuit, alors tu dirigeras ton intention en sens inverse : יאהדונה"י.
Et la raison de la chose : c'est vers l'union des quatre derniers Noms que tu dirigeras ton intention, car ils sont le secret des baisers redoublés, comme cela est expliqué dans le Zohar, paracha Terouma (tome 2, 246b). Et voici, le nom איה"ה יוה"ה, après leur union, redevient le Nom אהי"ה, un nom complet formé de l'union des deux premières lettres de אהי"ה et des deux premières lettres de יהו"ה ; et de même se forme le second הוי"ה, יוה"ה, de l'union des deux dernières lettres de אהי"ה et de הוי"ה.
Il se trouve donc que ce sont des baisers redoublés, car même après le baiser et l'entrelacement ils redeviennent une seconde fois tels qu'ils étaient au commencement. Or lorsque c'est le jour, tu inclus alors la mesure de la nuit dans le jour, et c'est pourquoi cela part de אהי"ה et de אדנ"י ; mais la nuit, tu fais prévaloir la mesure du jour pour inclure le jour dans la nuit, et c'est pourquoi tu places הוי"ה avant אהי"ה et אדנ"י, le masculin en tête ; et de jour, la femelle en tête.
גם סדר אחר הסדר הנזכר, ואם תרצה לעשות כל אחד מאלו הסדרים שנכתוב בעזר השם, כל אחד בפני עצמו הוא טוב, אך אני מסדרם יחד להיות כוונתך סדורה בפעם אחת, אך אין צורך לכוונם כולם בעת וזמן. כבר הודעתיך כי ג' עלמין אינון בריאה יצירה עשיה, עולם הבריאה רוחניות שלו הוא א"ל שד"י, ועולם יצירה א"ל יהו"ה.
ועולם העשיה א"ל אדנ"י. וכבר ידעת כי האדם יש לו תוספות נשמה בכל שבת מן האצילות ומהבריאה ויצירה ועשיה, ובליל מוצאי שבת מסתלקת בחינת האצילות, ואחר כך ביום ראשון נשארים עמו ג' בחינות בריאה יצירה עשיה.
וביום שני מסתלקת בחינת בריאה ונשארים יצירה ועשיה, וביום השלישי מסתלקת יצירה ונשארת עשיה. אחר כך ביום רביעי מסתלקת גם עשיה מבחינת תוספות שבת שעברה, כי כבר ידעת כי יום שבת הוא שביעי ואמצעי, ולכן ביום רביעי חוזר האדם להקנות תוספות לשבת הבאה מבחינת עשיה.
וביום חמישי קונה מבחינת יצירה, וביום שישי קונה מבחינת בריאה, וביום שבת ניתוסף האצילות. ולכן ביום ראשון תכוון תמיד בא"ל שד"י, שיבוא לו הארה משם לקיים לו תוספות שבת שעברה מבחינת בריאה, וביום שני א"ל יהו"ה, וביום שלישי א"ל אדנ"י.
ואחר כך ביום רביעי יכוון להמשיך הארה לשבת הבאה מן א"ל אדנ"י, וביום חמישי מן א"ל הוי"ה, וביום ששי מן א"ל שד"י. אמנם דע כי השלושה ימים ראשונים תכוון כי א"ל שד"י וא"ל אדנ"י שהם נוקבי בריאה ועשיה הם בחינות לאה, וא"ל יהו"ה בישראל זעיר אנפין, אחר כך בשלושה ימים אחרונים תכוון אותם ביעקב ורחל:
Encore un autre ordre après celui qui vient d'être mentionné. Si tu veux accomplir chacun de ces ordres que nous écrirons avec l'aide de ה', chacun pris à part est bon ; mais moi je les dispose ensemble afin que ton intention soit ordonnée en une seule fois, bien qu'il ne soit pas nécessaire de les avoir tous en intention au même moment.
Je t'ai déjà fait savoir qu'il y a trois mondes, Beria, Yetsira, Assia : la spiritualité du monde de Beria est א"ל שד"י, celle du monde de Yetsira א"ל יהו"ה, et celle du monde de Assia א"ל אדנ"י. Tu sais déjà que l'homme reçoit un surcroît d'âme chaque Chabbat, provenant d'Atsilout, de Beria, de Yetsira et de Assia ; et à la nuit de la sortie de Chabbat l'aspect d'Atsilout se retire, puis le dimanche il lui reste trois aspects, Beria, Yetsira et Assia.
Le lundi se retire l'aspect de Beria et restent Yetsira et Assia ; le mardi se retire Yetsira et reste Assia. Puis le mercredi se retire aussi Assia, de l'aspect du surcroît du Chabbat passé, car tu sais déjà que le jour de Chabbat est le septième et le médian ; c'est pourquoi le mercredi l'homme recommence à acquérir le surcroît pour le Chabbat à venir, du côté de Assia.
Le jeudi il acquiert du côté de Yetsira, le vendredi du côté de Beria, et le jour de Chabbat s'ajoute Atsilout. C'est pourquoi le dimanche tu dirigeras toujours ton intention vers א"ל שד"י, afin qu'une clarté lui vienne de là pour maintenir en lui le surcroît du Chabbat passé du côté de Beria ; le lundi vers א"ל יהו"ה, et le mardi vers א"ל אדנ"י.
Puis, le mercredi, il dirigera son intention pour faire descendre une clarté pour le Chabbat à venir depuis א"ל אדנ"י, le jeudi depuis א"ל הוי"ה, et le vendredi depuis א"ל שד"י. Sache toutefois que, pendant les trois premiers jours, tu auras l'intention que א"ל שד"י et א"ל אדנ"י, qui sont les féminins de Beria et de Assia, sont des aspects de Léa, et que א"ל יהו"ה est dans Israël, Zeir Anpin ; puis, pendant les trois derniers jours, tu les dirigeras vers Yaacov et Rachel.
גם סדר אחר, ביום ראשון בשם ס"ג, וביום שני תכוון בשם מ"ה, וביום שלישי בשם ב"ן. אחר כך תכוון ממטה למעלה, יום רביעי ב"ן, יום חמישי מ"ה, יום שישי ס"ג.
גם סדר אחר, יום ראשון תכוון אות ה', וביום שני אות ו', וביום שלישי לאות ה', וכן אחר כך ממטה למעלה, יום רביעי ה', יום חמישי ו', יום שישי ה' עילאה:
Encore un autre ordre : le dimanche, le Nom ס"ג ; le lundi tu dirigeras ton intention vers le Nom מ"ה ; et le mardi vers le Nom ב"ן. Ensuite tu dirigeras ton intention de bas en haut : le mercredi ב"ן, le jeudi מ"ה, le vendredi ס"ג.
Encore un autre ordre : le dimanche tu dirigeras ton intention vers la lettre ה, le lundi vers la lettre ו, le mardi vers la lettre ה, et ensuite de même de bas en haut : le mercredi ה, le jeudi ו, le vendredi le ה supérieur.
גם סדר אחר, כשהוא יום שני ויום חמישי שאז בארנו שכוונתם ביצירה שהוא א"ל יהו"ה כנ"ל, תכוון אל שם אבגית"ץ וכו', כל שם *אנא *בכח *גדולת כו', ששם מ"ב זה הוא ביצירה. ותכוין אל השבע שמות להעלות בהם נפשך מן העשיה אל היצירה על ידי שם מ"ב זה.
אך ביום שני תכוון שגובר קר"ע שט"ן על כל השאר, כדי שעל ידו תעלה. וביום חמישי תכוון שגובר חק"ב טנ"ע.
גם צריך לשלב ולקשר זה השם עם האחרון, פירוש כי כיון שהכוונה שלך היא לקבל תוספת שבת. והנה כבר ידעת כי שם יום השבת שקוצי"ת, ולכן צריך האדם לקשר ולשלב שם כל יום שני אם הוא יום שני עם שם של שבת שהוא שקוצי"ת, כזה, קשרק וכו'.
ואם הוא של יום חמישי, תשלב שם חק"ב טנ"ע עמו, כזה חשק"ק וכו', שיקבל הארה שם של היום הזה משם של שבת:
Encore un autre ordre : lorsque c'est le lundi ou le jeudi, dont nous avons expliqué plus haut que leur intention porte sur Yetsira, qui est א"ל יהו"ה, tu dirigeras ton intention vers le Nom אבגית"ץ etc., tout le Nom contenu dans Ana beKhoah Guedoulat etc., car ce Nom de מ"ב (quarante-deux lettres) se trouve dans Yetsira. Tu dirigeras ton intention vers les sept noms afin d'y élever ton âme de Assia vers Yetsira au moyen de ce Nom de quarante-deux lettres.
Mais le lundi tu auras l'intention que קר"ע שט"ן l'emporte sur tous les autres, afin que ce soit par lui que tu montes ; et le jeudi tu auras l'intention que חק"ב טנ"ע l'emporte. Il faut aussi entrelacer et relier ce Nom avec le dernier, c'est-à-dire : puisque ton intention est de recevoir le surcroît du Chabbat.
Et voici, tu sais déjà que le nom du jour du Chabbat est שקוצי"ת ; c'est pourquoi l'homme doit relier et entrelacer le nom de chaque lundi, si c'est un lundi, avec le nom du Chabbat qui est שקוצי"ת, ainsi : קשרק etc. Et si c'est celui du jeudi, tu entrelaceras avec lui le nom חק"ב טנ"ע, ainsi : חשק"ק etc., afin que le nom de ce jour reçoive la clarté du nom du Chabbat.