Le Chla rapporte d'un carnet des disciples de l'Ari Z"L que l'on abat un coq blanc la veille de Kippour, à la dernière veille de la nuit. Le coq est appelé guever, secret des guevourot du Yessod : on l'abat le neuvième jour pour les adoucir ; le jour même, les guevourot de la Mal'hout se tiennent face au bouc émissaire. Il rapporte du Maharamak que tout Israël se réjouit cette veille d'une joie de mitsva, car Kippour n'a pas de joie à cause de l'inquiétude des fautes. Quiconque mange et boit le neuvième, on le lui compte comme s'il avait jeûné le neuvième et le dixième.
Aussi : l'affliction de l'âme par le repas du neuvième et celle du corps par le jeûne ; la paix avant Kippour pour unir les nechamot dans la Bina ; le jeûne comme le monde à venir et les cinq afflictions
בענין כפרות מצאתי בקונטרס דתלמידי האר"י ז"ל, מנהג מורי ז"ל ה"ה לשחוט תרנגול לבן בערב יום כפור באשמורת אחר הסליחות. ויהיו כפי חשבון בני אדם שבבית, זכר לזכר ונקיבה לנקיבה.
ואפילו לאשה מעוברת שוחט עליה ג', אחד עבורה, ושנים עבור הולד, אחד זכר ואחת נקיבה מספק אם הוא זכר אם היא נקיבה, והוא סוד כפיות הגבורות, כי תרנגול נקרא גבר והוא סוד הגבורת של היסוד הנקרא גבר שהוא יסוד הנוקבא, והוא יום תשיעי כנגד היסוד, ואנו שוחטין אותו למתק גבורות היסוד שבה ולהכניעם. אך ביום הכפורים אז הם גבורות המלכות שבה דינים קשים, וכנגדם שעיר המשתלח, נמצא תרנגול הזה דוגמת השעיר רק שהוא נמתק יותר, ולכן נשחט באשמורת כי אז רחמים גוברים כנודע, עד כאן לשונו:
Au sujet des kapparot (rite d'expiation la veille de Kippour), j'ai trouvé dans un carnet des disciples du Ari (Rabbi Its'hak Louria) de mémoire bénie : la coutume de mon maître de mémoire bénie était d'abattre un coq blanc la veille de Kippour, à la dernière veille de la nuit, après les seli'hot. Et qu'ils soient selon le compte des personnes de la maison, un mâle pour un mâle et une femelle pour une femelle.
Et même pour une femme enceinte, on en abat trois pour elle : un pour elle-même et deux pour l'enfant, un mâle et une femelle, par doute, selon qu'il est un garçon ou qu'elle est une fille. Et c'est le secret de la soumission des guevourot, car le coq est appelé guever (גבר), et c'est le secret des guevourot du Yessod, qui est appelé guever, lequel est le yessod de la Noukva.
Et c'est le neuvième jour, correspondant au Yessod, et nous l'abattons pour adoucir les guevourot du yessod qui est en elle et pour les soumettre. Mais le jour de Kippour, ce sont alors les guevourot de la Malkhout qui est en elle, des jugements durs, et face à eux se tient le bouc émissaire.
Il se trouve donc que ce coq est à l'image du bouc, sauf qu'il est davantage adouci ; et c'est pourquoi on l'abat à la dernière veille de la nuit, car alors les miséricordes l'emportent, comme on le sait. Jusqu-ici ses paroles.
סוד האכילה בערב יום כפור
Le secret du repas de la veille de Kippour
זה לשון הא-להי מהרמ"ק בספר עבודת יום כפורים, דרך כל ישראל לשמוח בערב יום הכפורים ולתקן סעודה יפה, וכן הדין, וכן פי' בגמרא (ר"ה ט, א). ואמנם טעם לזה יתבאר במה שהקשו בזוהר כי התשובה היא אחת ממצות עשה, ובכל מצות עשה צריך השמחה, ואם כן השב בתשובה עיקרו ההכנעה והדאגה, וא"כ שמחה בתשובה היאך.
ותרצו שם. ועתה לענינינו נאמר, כי יום כפור אין בו שמחה מחמת דאגות העוונות, ועיני כל ישראל הם תלויים לאביהם שבשמים לראות שיוציא לאור משפטם ואין שמחה, לכן הקדימו השמחה אל המצוה.
לכן ראוי לתקן הבית במצע ושלחן מלא ברכת ה' בערב יום זה, לשמוח בו שמחת מצוה. וכנגד זה אמרו בגמרא (שם), כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו כאלו התענה תשיעי ועשירי.
מפני שעינוי העשירי אינו נרצה לפניו מפני שהוא בדאגה, אלא אם שמח בתשיעי אז מקבל תענית העשירי, א"כ נמצא שמחת התשיעי מעין צום ותשובת העשירי, ולכן מעלה עליו כאלו התענה תשיעי ועשירי:
Voici les paroles du divin Maharamak (Rabbi Moche Cordovero) dans le livre Avodat Yom HaKipourim : l'usage de tout Israël est de se réjouir la veille de Kippour et de préparer un beau repas, et telle est la halakha, et ainsi est-il expliqué dans la Guemara (Roch Hachana 9a). Et la raison en sera comprise à partir de la question posée dans le Zohar : la techouva est l'une des mitsvot positives, et toute mitsva positive demande la joie ; or, celui qui revient par la techouva a pour principe la soumission et l'inquiétude, et s'il en est ainsi, comment y aurait-il de la joie dans la techouva ?
Et ils ont répondu là-bas. Et maintenant, pour notre propos, disons que le jour de Kippour ne comporte pas de joie, à cause de l'inquiétude des fautes, et les yeux de tout Israël sont suspendus vers leur Père qui est aux cieux, pour voir s'Il fera paraître leur jugement à la lumière, et il n'y a pas de joie.
C'est pourquoi ils ont placé la joie avant la mitsva. Il convient donc d'apprenter la maison, avec une couche dressée et une table pleine de la bénédiction de ה', la veille de ce jour, pour s'y réjouir d'une joie de mitsva.
Et face à cela ils ont dit dans la Guemara (ibid.) : quiconque mange et boit le neuvième, on le lui compte comme s'il avait jeûné le neuvième et le dixième. Parce que l'affliction du dixième n'est pas agréée devant Lui, du fait qu'elle est dans l'inquiétude ; mais s'il s'est réjoui le neuvième, alors le jeûne du dixième est reçu.
Il se trouve donc que la joie du neuvième est comme un avant-goût du jeûne et de la techouva du dixième, et c'est pourquoi on le lui compte comme s'il avait jeûné le neuvième et le dixième.
והנה יום הכפורים עצמו אין בו אכילה מפני שצריך לענות הגוף ולהחזיק הרוחני שהוא הנפש והרוח והנשמה, ומזון יום הכפורים הוא מזון העולם הבא, לכך צריך לענות הנפש הבהמית הזאת ולהגביר הנפש הרוחני משפע עולם הבא. ומטעם זה מזון יה"כ הוא להיות נהנין מזיו השכינה.
והקב"ה חפץ בטבע שהם הדברים התחתונים הדברים הגשמיים, שלא ברא הנמצאות אלא בסבת התחתונים האלו, ואם ימיתם יספו כרגע וצריך לזונם ולפרנסם, ולזה צריך להקדים אליהם המזון והקיו.ם ולזה כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחנית והיו בערב שבת לוקטים לחם משנה, כך ביום הכפורים יטלו לחם משנה בערב יום הכפורים למזון הגשמי הזה שלא לענותו וימותו בעבור ההויות התחתונות שאינן מתפרנסים משפע העליון. ולזה לחפץ הרוחני לגשמי שאין קיום לעליון אלא ע"י התעוררות התחתון, אמר כל האוכל בתשיעי כאלו התענה כו', שהרי האכילה הזאת צורך גבוה לקיום הנמצאות התחתונות שהם סיבת קיום העליונות.
ונודע שהתשיעי הוא סוד החכמה מימי תשובה כדפי' לעיל, והיא הזנה ומקיימת בהויות התחתונות, כאמרו (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית. ולזה נוטל אכילה מערב לקיים שביתת הלובן העליון, על דרך (ר"ה לא, א) שית שנין הוה עלמא וחד חרוב, וההויות התחתונות מתקיימות במה שטרחו מערב שבת ואז קיום הרוחניות מהלובן העליון והכל דבר אחד, עד כאן לשונו:
Or le jour de Kippour lui-même ne comporte pas de nourriture, parce qu'il faut affliger le corps et fortifier ce qui est spirituel, à savoir le nefech, le roua'h et la nechama ; et la nourriture du jour de Kippour est la nourriture du monde à venir. C'est pourquoi il faut affliger cette âme animale et faire prévaloir l'âme spirituelle par l'abondance du monde à venir.
Et pour cette raison, la nourriture de Kippour consiste à jouir du rayonnement de la Chekhina. Or le Saint béni soit-Il veut la nature, c'est-à-dire les choses d'en bas, les choses matérielles, car Il n'a créé les êtres qu'à cause de ces êtres inférieurs ; et s'Il les faisait mourir, ils disparaîtraient à l'instant : il faut donc les nourrir et les entretenir, et pour cela il faut leur donner d'avance la nourriture et la subsistance.
Et pour cela, de même que le Chabbat est la nourriture de l'âme spirituelle et que l'on ramassait la veille de Chabbat un pain double, ainsi le jour de Kippour on prend un pain double la veille de Kippour pour cette nourriture matérielle, afin de ne pas l'affliger et qu'ils ne meurent, à cause des êtres d'en bas qui ne se nourrissent pas de l'abondance d'en haut. Et pour cela, parce que le spirituel veut le matériel et qu'il n'y a de subsistance pour ce qui est en haut que par l'éveil de ce qui est en bas, il a dit : quiconque mange le neuvième, c'est comme s'il avait jeûné, etc.
Car cette nourriture est un besoin d'en haut, pour la subsistance des êtres d'en bas qui sont eux-mêmes la cause de la subsistance des êtres d'en haut. Et il est connu que le neuvième est le secret de la ''Hokhma des jours de techouva, comme il a été expliqué plus haut, et c'est elle qui nourrit et fait subsister les êtres d'en bas, ainsi qu'il est dit (Psaumes 104,24) : que Tes œuvres sont nombreuses, ה', Tu les as toutes faites avec sagesse.
Et pour cela on prend la nourriture depuis la veille, pour établir le repos de la blancheur d'en haut, à la manière de ce qui est dit (Roch Hachana 31a) : le monde dure six mille ans, et un millénaire de destruction. Et les êtres d'en bas subsistent par ce dont ils se sont peinés depuis la veille de Chabbat, et alors la subsistance du spirituel vient de la blancheur d'en haut, et le tout est une seule et même chose.
Jusqu-ici ses paroles.
וזה לשון הזוהר בפרשת אחרי מות (ח"ג סח, ב), תענו את נפשותיכם קאמר (ויקרא טז, כט), בגין דישראל משתכחין קמיה מלכא קדישא, ויהא רעותא דלהון לגבי קוב"ה לאדבקא ביה, בגין דיתכפר להו חובייהו. ועל דא, מאן דאכיל ושתה בתשיעי ומענג נפשיה במיכליא ובמשתיא, אשתכח בעשיראה עינויא דנפשא בתרין חולקין, ואשתכח כאלו אתעני תשיעאה ועשיראה.
את נפשותיכם, לאכללא כולא גופא ונפשא, ולאתכנעא בההוא יומא לאתכפרא על חוביהון, עד כאן. פירוש, נפשותיכם רומז לב' נפשות דהיינו גוף ונפש, ועינוי הגוף הוא התענית, ועינוי הנפש היא האכילה, ובתשיעי מענין הנפש דהיינו האכילה, וביום כפור מענין הגוף, ובזה הם שניהם מעונין:
Et voici les paroles du Zohar dans la paracha A'harei Mot (III, 68b) : il est dit (Lévitique 16,29) vous affligerez vos âmes, parce qu'Israël se trouve devant le Roi saint et que leur désir se porte vers le Saint béni soit-Il pour s'attacher à Lui, afin que leurs fautes leur soient pardonnées. Et pour cela, celui qui mange et boit le neuvième et délecte son âme de mets et de boissons, il se trouve avoir au dixième une affliction de l'âme en deux parts, et c'est comme s'il avait jeûné le neuvième et le dixième.
Vos âmes, pour inclure le tout, le corps et l'âme, et pour se soumettre en ce jour afin d'obtenir le pardon de leurs fautes. Jusqu-ici.
Explication : vos âmes fait allusion à deux âmes, c'est-à-dire le corps et l'âme ; l'affliction du corps est le jeûne, et l'affliction de l'âme est le fait de manger. Le neuvième, il afflige l'âme, c'est-à-dire par la nourriture, et le jour de Kippour il afflige le corps, et de la sorte les deux sont affligés.
עוד יש טעם לדבר, מאחר שהוא שמח וטוב לב בערב יום כפור בהאמינו אמונה שלימה שיום המחר יהיה יום סליחה וכפרה לכלל עם ישראל, ומאותה שמחה אוכל ושותה, לכך נחשב כאלו התענה, כי הוא שמחה של מצוה מצוות יום הכפורים שמאמין בו. עוד יתבארו לקמן בדרושים כמה טעמים בסוד האכילה זו:
Il y a encore une raison à la chose : puisqu'il est joyeux et le cœur content la veille de Kippour, croyant d'une foi entière que le lendemain sera un jour de pardon et d'expiation pour l'ensemble du peuple d'Israël, et que c'est de cette joie-là qu'il mange et boit, cela lui est compté comme s'il avait jeûné, car c'est une joie de mitsva, la joie des mitsvot du jour de Kippour auquel il croit. Et plusieurs autres raisons du secret de ce repas seront encore expliquées plus loin, dans les développements.
סוד אהבת השלום והמחילה קודם יום הכפורים
Le secret de l'amour de la paix et du pardon avant le jour de Kippour
כתב הא-להי מהר"ם קורדוורא בספר עבודת יום הכפורים, נודע (יומא פה, ב) כי כל עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, אמנם עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו, לכן צריך לפשפש בזה ולשוב ולרצות את חבירו. והטעם לזה, כי הנשמות מתראות לפניו ביום זה בסוד הבינה שהיא שורש אל הנשמות, והנשמות הנכנעות בתשובה הם המעוררות התשובה העליונה, שכן דרך השרשים להתפעל מענפיהם התחתונים.
ועתה אם ימצא בינו לבין חבירו טינא, הרי הוא מפריד ומחלק השורש העליון, וכמעט מכניס בו שנאה שהוא פירוד, ואיך אפשר שיושפע עליו אור התשובה והוא מפריד בו ח"ו. לכן אנשי מעשה שבדור התנאים והאמוראים אף אם היו הם הנעלבים היו ממציאין עצמם לעולביהם כדי שיתרצו זה לזה כדמוכח בגמרא (שם פז, א).
והענין לזה, כי סוד הנשמות הם ס' רבוא, וכן הרוחות וכן הנפשות בסוד הבינה והתפארת והמלכות, זהו (קהלת א, ד) דור הולך ודור בא כו', ואין דור פחות מס' רבוא. וכדי להמשיך מאור העליון צריך שיהיו ס' רבוא לב אחד כדי שיתייחדו בשמא קדישא עילאה רברבא דלא שריא אלא באחדות השלם כענין שהוא אחד, ולכן צריך שיתייחדו למטה הלבבות ולמעלה הנפשות והרוחות והנשמות ואז ודאי שריא שמא קדישא בסוד האחדות כאשר נבאר בס"ד.
ולכן צריך לתווך השלום ולהחזיק בו ולהתאחד בלב אחד, כדי שימשיכו עליהם השם הנזכר עד כאן לשונו:
Le divin Maharam Cordovero a écrit dans le livre Avodat Yom HaKipourim : il est connu (Yoma 85b) que toutes les transgressions entre l'homme et l'Omniprésent, le jour de Kippour les expie ; mais les transgressions entre l'homme et son prochain, le jour de Kippour ne les expie pas tant qu'il n'a pas apaisé son prochain. Il faut donc scruter cela, revenir et apaiser son prochain.
Et la raison en est que les nechamot se présentent devant Lui en ce jour dans le secret de la Bina, qui est la racine des nechamot ; et les nechamot qui se soumettent par la techouva sont celles qui éveillent la techouva d'en haut, car telle est la voie des racines : elles sont mues par leurs branches d'en bas. Or si l'on trouve du ressentiment entre soi et son prochain, voici que l'on sépare et divise la racine d'en haut, et que l'on y introduit pour ainsi dire la haine, qui est séparation ; comment serait-il alors possible que la lumière de la techouva se répande sur lui, alors qu'il y met la séparation, à Dieu ne plaise ?
C'est pourquoi les hommes d'action de la génération des Tanaim et des Amoraim, même lorsque c'étaient eux les offensés, se rendaient disponibles à ceux qui les avaient offensés, afin qu'ils s'apaisent les uns les autres, comme cela ressort de la Guemara (ibid. 87a).
Et voici le fond de la chose : le secret des nechamot, ce sont six cent mille, et de même les rou'hot et de même les nefachot, dans le secret de la Bina, de la Tiferet et de la Malkhout ; c'est le sens de ce qui est dit (Ecclésiaste 1,4) : une génération s'en va et une génération vient, etc., et il n'est pas de génération qui compte moins de six cent mille. Et pour attirer la lumière d'en haut, il faut que ces six cent mille soient un seul cœur, afin qu'ils s'unissent dans le Nom saint, suprême et grand, qui ne réside que dans l'unité parfaite, à la mesure de Celui qui est un.
C'est pourquoi il faut que s'unissent en bas les cœurs, et en haut les nefachot, les rou'hot et les nechamot, et alors, assurément, le Nom saint réside dans le secret de l'unité, comme nous l'expliquerons avec l'aide du Ciel. Il faut donc établir la paix, s'y tenir fermement et s'unir d'un seul cœur, afin d'attirer sur eux le Nom mentionné.
Jusqu-ici ses paroles.
סתרי יום הכפורים
Les secrets du jour de Kippour
זה לשון תולעת יעקב, יום הכפורים הוא יום התגלות המאור העליון, (רמז לכתר עליון הזורח ומשפיע לכולם, וע"י בינה נודע הדבר, כמו שכתוב (משלי כ, ה) מים עמוקים [עצה] בלב איש ואיש תבונות ידלנה), ששאר המאורות זורחים משם, הוא סוד העולם הבא שאין בו אכילה ושתיה, לפיכך נצטוינו להתענות בו לרמוז אל המאור המתגלה ביום ההוא אשר בהתגלותו יופיע כל מיני צהלה ושמחה וכפרה, כי היום גורם. ולפיכך נקרא יום הכיפור, שמקנח כל מיני לכלוך ומעבירו מלפניו, כענין שכתוב (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'.
וסוד הכתוב, כי בתחלה יכפר ויקנח המקדש העליון. ואמר יכפר, לרמוז על המקנח, ולפיכך בא בלשון נסתר, ואח"כ עליכם.
ועוד עליכם בשבילכם, שיעביר מן המקדש את הגלולים ואת רוח הטומאה לטהר אתכם מכל חטאתיכם, ולפיכך באה הצעה הנמרצת בשעיר המשתלח, וכתיב (שם טז) וכפר על הקודש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם, והיה ראוי לומר מכל חטאתם. אבל תרמוז לנו התורה הנוראה, שצריכין ישראל לעשות נחת רוח לכל חטאתם כדי לסתום את פיהם לבל יקטרגו עלינו.
ולא עוד, אלא שבשביל זה נעשה סניגור ביום ההוא והקב"ה שומע עדותו ומכפר עלינו. והעולם הזה לא יזכה אליו כי אם נקי הנפש, לפיכך צריכין ישראל לנקות את נפשם ביום שהוא דוגמת עולם הנשמות ונקיון הנפש הוא לחזור בתשובה שלימה מדברים שבין אדם למקום ומדברים שבין אדם לחבירו ליכנס ביום ההוא נקי מכל חטא ופשע.
ומי שאינו מעביר טינא מלבו מדברים אלה ביום זה, אין תפלתו מתקבלת אבל טובעת במקום הנקרא רפש וטיט, והוא סוד מצולת ים, ואינו עולה להתעטר בראשו של צדיק:
Voici les paroles du Tolaat Yaakov : le jour de Kippour est le jour de la révélation du luminaire d'en haut (allusion au Keter suprême, qui rayonne et répand son influx sur tous, et c'est par la Bina que la chose est connue, comme il est écrit (Proverbes 20,5) : les eaux sont profondes, le conseil dans le cœur de l'homme, et l'homme d'intelligence l'en puisera), duquel rayonnent les autres luminaires ; c'est le secret du monde à venir, où il n'y a ni manger ni boire. C'est pourquoi il nous a été ordonné d'y jeûner, pour faire allusion au luminaire qui se révèle en ce jour, dont la révélation fait paraître toute sorte d'allégresse, de joie et d'expiation, car le jour lui-même en est la cause.
Et c'est pourquoi il est appelé Yom HaKipour, car il essuie toute espèce de souillure et l'écarte de devant Lui, selon ce qui est écrit (Lévitique 16,30) : car en ce jour il expiera sur vous, etc. Et le secret du verset est qu'au commencement Il expie et essuie le sanctuaire d'en haut.
Et il est dit il expiera, pour faire allusion à Celui qui essuie, et c'est pourquoi cela vient à la forme cachée, et ensuite seulement sur vous. Et encore, sur vous veut dire pour vous, c'est-à-dire qu'Il écartera du sanctuaire les idoles et l'esprit d'impureté, afin de vous purifier de toutes vos fautes.
Et c'est pourquoi vient la disposition énergique du bouc émissaire, et il est écrit (ibid. 16) : il expiera sur le sanctuaire, de l'impureté des enfants d'Israël et de leurs révoltes, pour toutes leurs fautes ; or il aurait convenu de dire de toutes leurs fautes.
Mais la Torah redoutable nous fait allusion qu'Israël doit donner satisfaction à toutes leurs fautes afin de leur fermer la bouche, pour qu'elles ne nous accusent pas. Et bien plus : c'est à cause de cela qu'il devient un défenseur en ce jour, et le Saint béni soit-Il entend son témoignage et nous pardonne.
Et ce monde-là, nul n'y mérite sinon celui qui est net d'âme ; c'est pourquoi Israël doit nettoyer son âme en ce jour, qui est à l'image du monde des nechamot. Et le nettoyage de l'âme consiste à revenir d'une techouva complète, pour les choses entre l'homme et l'Omniprésent et pour les choses entre l'homme et son prochain, afin d'entrer en ce jour net de toute faute et de toute révolte.
Et celui qui n'écarte pas de son cœur le ressentiment pour ces choses en ce jour, sa tefila n'est pas reçue, mais elle sombre dans le lieu appelé fange et boue, et c'est le secret des profondeurs de la mer, et elle ne monte pas se poser en couronne sur la tête du tsadik.
ונהגו לטבול לטהר עצמם, כי נקיון הגוף מבוא גדול לניקוי הנפש, כי ליכנס לעולם הבא יצטרך תחילה לטבול במקוה ישראל מושיעו ביום צרה, כי דרך שם יעבור, כי בכח מעשינו נצטרך לחקור הדברים העליונים ואז יעלו לרצון:
Et l'on a pris l'usage de s'immerger pour se purifier, car la propreté du corps est une grande porte d'entrée vers le nettoyage de l'âme ; car pour entrer dans le monde à venir, il faudra d'abord s'immerger dans le mikve d'Israël, son sauveur au temps de la détresse, car c'est par là qu'il passera. Car c'est par la force de nos actes qu'il nous faudra sonder les choses d'en haut, et alors elles monteront pour être agréées.
סוד חמשה עינוים
Le secret des cinq afflictions
כבר התעוררנו בסוד עץ החיים שמהלכו ת"ק שנה והם שערי העולם הבא, וכנגדו חמשה עינויים ביום הכפורים מקום מוצאם. ולפי שעולם הבא אין בו אכילה ושתיה, נאסרה אכילה ושתיה ביום הזה ואסור ברחיצה וסיכה.
ושנינו (יומא פרק ח משנה א) המלך והכלה רוחצין כו', וענין זה כי שני ריעים רוחצין פניהם מהמים הנוזלים מן הלבנון מקום מוטעם וסכין בשמן העליון המצהיל הפנים העליונים, אבל הענינים האלה אסורים לנו שלא להשתמש בשרביטו של מלך:
Nous avons déjà éveillé, dans le secret de l'Arbre de vie, que son parcours est de cinq cents ans, et que ce sont là les portes du monde à venir ; et face à lui se tiennent les cinq afflictions du jour de Kippour, dont c'est là le lieu d'où elles proviennent. Et puisqu'il n'y a dans le monde à venir ni manger ni boire, le manger et le boire ont été interdits en ce jour, et il y est interdit de se laver et de s'oindre.
Et nous avons appris (Yoma chapitre 8, michna 1) : le roi et la mariée se lavent le visage, etc. Le sens de la chose est que les deux compagnons lavent leur visage des eaux qui coulent du Levanon, lieu de toute saveur, et s'oignent de l'huile d'en haut qui fait resplendir les visages d'en haut ; mais ces choses-là nous sont interdites, afin que nous ne nous servions pas du sceptre du roi.
ואסור בנעילת הסנדל, והטעם כי ביום הזה אין נועלין דלת בפני לווין למעלה, אבל שערי תשובה פתוחין לכל, כי היום גורם:
Et il est interdit de chausser la sandale ; et la raison en est qu'en ce jour on ne verrouille pas la porte devant les emprunteurs, en haut, mais les portes de la techouva sont ouvertes à tous, car le jour lui-même en est la cause.