Ce passage poursuit : s'il ne reste que la durée d'une teqia pour revenir et se confesser, la techouva est agréée et son âme vivra. Le Chla rapporte d'Emek Berakha : recouvrir d'or l'endroit de la bouche, c'est donner de l'or sans apaiser soi-même, de sa bouche, celui qu'on a blessé en paroles. Dessiner des figures pour embellir, c'est se permettre des transgressions douteuses et dire qu'on n'a pas fauté ; le baal techouva (celui qui revient) doit être rigoureux comme pour un interdit certain. La mesure, vu de part et d'autre, vise qu'il se voie et ramène les autres, avec peu de rire, « et ma faute est constamment devant moi ».
Aussi : les dix jours de Roch Hachana à Kippour, où la techouva de l'individu est reçue immédiatement ; la nuit, scruter ses fautes dans les larmes et les réparer ; Moreh Hataïm, à la fin de Yoma
אם נשאר בו שיעור תקיעה כשר, רצה לומר אפי' איחר בתשובה סמוך למותו כל כך עד שלא נשאר לו מזמן חייו כי אם שיעור מצומצם שיוכל לשוב להתודות על עוונותיו ולהתחרט על מה שעשה עד היום הזה, ומצטער עליו ומת מתוך צערו וזהו שיעור תקיעה, רצה לומר שיעור מצומצם שיוכל לשוב ולהתודות ותו לא, כי התקיעה תורה על התשובה כדלעיל בסי' ס"ג, אפילו הכי נרצית תשובתו לפני הקב"ה, ובלבד שיפטר מן העולם הזה בתשובה שלימה כדלעיל בהצעה הנזכרת. וכן אמרו רז"ל בפ"ק דקדושין (מ, ב) ואפילו היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו כלום מרשעתו, שנאמר (יחזקאל לג, יב) ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעתו.
ויעתר אל א-להים וירצהו וימחול עונותיו ויש לו מדריגה מה בעולם הבא, ואם מצער היא ותחי נפשו:
s'il lui reste encore la durée d'une teqia valide, c'est-à-dire même s'il a tardé à faire techouva jusqu'à un moment si proche de sa mort qu'il ne lui reste de son temps de vie que la durée stricte qui lui permette de revenir, de confesser ses fautes et de se repentir de ce qu'il a fait jusqu'à ce jour, et qu'il en souffre et meure de ce chagrin - et c'est cela la durée d'une teqia (une sonnerie du chofar), c'est-à-dire la durée stricte qui lui permette de revenir et de confesser, et rien de plus, car la teqia enseigne sur la techouva comme plus haut au chapitre 63 - malgré cela sa techouva est agréée devant le Saint béni soit-Il, à condition qu'il quitte ce monde-ci dans une techouva complète, comme plus haut dans la proposition mentionnée. Ainsi ont dit nos maîtres au premier chapitre de Kidouchin (40b) : même s'il a été complètement méchant tous ses jours et a fait techouva à la fin, on ne lui rappelle rien de sa méchanceté, il est dit (Ezechiel 33,12) 'et la méchanceté du méchant ne le fera pas trébucher le jour où il revient de sa méchanceté'.
Il implore Dieu, qui lui est favorable, et Il lui pardonne ses fautes, et il a un certain degré dans le monde à venir ; et même s'il est petit, son âme vivra.
ט' צפהו זהב במקום הנחת פה פסול
9. S'il l'a recouvert d'or à l'endroit où l'on pose la bouche, il est invalide.
יתפרש לפי דרכינו כפי מה שכתבנו בהצעה י"ג, שאם ציער את חבירו אפילו בדברים, אפילו אם ירצה לו ליתן מלא ביתו כסף וזהב בשביל שלא יצטרך לבקש ממנו מחילה, אין נמחל לו העון עד שירצה את חבירו ויבקש ממנו מחילה. וזהו שאמר כאן צפהו זהב וכו' במקום הנחת פיו, כלומר במקום שהוא מחויב לילך אצלו ולפייסנו בנחת ובלשון רכה במאמר פיו ובמענה רך משיב חמה על מה שהכעיסו והקניטו בדבריו, והוא בגאותו לא רצה לבקש ממנו מחילה.
אפילו צפהו זהב, רצה לומר אפילו רוצה לצפות אותו בזהב כלומר שנותן לו זהב הרבה, אף על פי כן אינו נמחל לו העון עד שיפייסנו הוא בעצמו ולא על ידי שליח כמבואר בהצעה הנזכרת, כי בלשון חטא ובלשון יתכפר עונו אם לא שחבירו מרוצה ברצי כסף:
Cela s'expliquera selon notre voie d'après ce que nous avons écrit dans la proposition 13 : que si un homme a fait de la peine à son prochain, même seulement en paroles, même s'il veut lui donner sa maison pleine d'argent et d'or pour ne pas avoir à lui demander pardon, la faute ne lui est pas pardonnée tant qu'il n'a pas apaisé son prochain et ne lui a pas demandé pardon. C'est ce qu'il dit ici : il l'a recouvert d'or, etc., à l'endroit où l'on pose la bouche, autrement dit à l'endroit même où il est tenu d'aller vers lui et de l'apaiser avec douceur et en langage tendre, par la parole de sa bouche, car une réponse douce détourne la fureur (Proverbes 15,1), pour ce qu'il l'a irrité et blessé par ses paroles ; et lui, dans son orgueil, n'a pas voulu lui demander pardon.
Même s'il l'a recouvert d'or, c'est-à-dire même s'il veut le recouvrir d'or, autrement dit lui donner beaucoup d'or, malgré cela la faute ne lui est pas pardonnée tant qu'il ne l'apaise pas lui-même et non par l'intermédiaire d'un envoyé, comme expliqué dans la proposition mentionnée ; car c'est un langage de faute et un langage de 'sa faute sera expiée', à moins que son prochain ne soit apaisé par des pièces d'argent.
י המציירים בשופר צורות צבעונים כדי לנאותו, לא יפה הם עושים
10. Ceux qui dessinent sur le chofar des figures coloriées pour l'embellir n'agissent pas bien.
רצה לומר לפי דרכינו שכתבנו בהצעה י"ד שצריך הבעל תשובה לשוב אפילו מספק עבירה, ואל יעשה סברות מעצמו להקל עליו, אלא יחמיר על עצמו לעשות תשובה על הספק כאלו היה ודאי. ועל זה אמר כאן המציירים בשופר צורות וכו', כלומר שהוא מצייר בדעתו ומורה היתר על ספיקי עבירות שלא היה ספיקן איסור, והלך בזה לקולא ועושה סברות שלא חטא וזהו כדי לנאותו, רצה לומר שמיפה מעשיו ואומר לא חטאתי כדי שלא יצטרך לעשות תשובה, ועל זה נאמר כאן לא יפה הם עושים, אלא היה להם להחמיר על עצמם כאלו הוי ודאי איסור כמבואר בהצעה י"א:
Cela s'explique, selon notre voie, d'après ce que nous avons écrit dans la proposition 14 : que le baal techouva (celui qui revient, le pénitent) doit se repentir même d'une transgression douteuse, et qu'il ne doit pas se forger de lui-même des raisonnements pour s'alléger, mais au contraire être rigoureux envers lui-même et faire techouva sur le doute comme s'il était certain. C'est à ce propos qu'il est dit ici : ceux qui dessinent sur le chofar des figures, etc., autrement dit qu'il se figure dans son esprit et se permet des transgressions douteuses en décidant que leur doute n'était pas un interdit, et qu'il va en cela vers l'indulgence en se forgeant des raisonnements selon lesquels il n'a pas fauté ; et c'est cela 'pour l'embellir', c'est-à-dire qu'il embellit ses actes et dit : je n'ai pas fauté, afin de ne pas avoir à faire techouva.
Sur cela il est dit ici : ils n'agissent pas bien ; ils auraient dû au contraire être rigoureux envers eux-mêmes comme s'il s'agissait d'un interdit certain, comme expliqué dans la proposition 11.
י"א שיעור שופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן
11. La mesure du chofar : qu'il puisse le tenir dans sa main et qu'il soit vu de part et d'autre.
כיוונו בזה לפי דרכינו הכתוב בהצעה ט"ו שצריך הבעל תשובה אחר שעשה תשובה שישיב גם כן לאחרים לעבודת הבורא יתברך, וזהו שאמרו שיעור שופר וכו' ויראה לכאן ולכאן בשכבר ידעת מהצעה י"ד שהבעל תשובה נמשל לשופר, ואמר ויראה לכאן ולכאן, כלומר צריך לראות שתי ראיות אחת לו ואחת לאחרים. ומה ששיערו זה השיעור לטפח שוחק, רמזו בזה שצריך הבעל תשובה שלא להרבות שחוק כי אם מעט זעיר שם זעיר שם כשיעור טפח שהוא דבר מועט, כך יהיה הבעל תשובה כל ימיו במיעוט שחוק וידאג תמיד על חטאיו כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים נא, ה) וחטאתי נגדי תמיד, ויועיל זה לבל יוסף חשק העון עוד בקרבו כדלעיל בהצעה ט':
Ils ont visé par là, selon notre voie, ce qui est écrit dans la proposition 15 : que le baal techouva, après avoir fait techouva, doit ramener aussi les autres au service du Créateur béni soit-Il. C'est ce qu'ils ont dit : la mesure du chofar, etc., et qu'il soit vu de part et d'autre.
Tu sais déjà, de la proposition 14, que le baal techouva est comparé à un chofar ; et il dit : qu'il soit vu de part et d'autre, autrement dit qu'il lui faut voir de deux regards, l'un pour lui-même et l'un pour les autres. Et le fait qu'ils aient fixé cette mesure à un tefah large (une largeur de main mesurée avec générosité ; en hébreu tefah sohek, littéralement 'rieur'), ils ont fait allusion par là à ce que le baal techouva ne doit pas multiplier le rire, mais seulement un peu, un peu ici et un peu là, comme la mesure d'un tefah qui est peu de chose ; ainsi le baal techouva sera tous ses jours dans le peu de rire, et il s'inquiétera toujours de ses fautes, comme l'a dit le roi David, que la paix soit sur lui (Psaumes 51,5) 'et ma faute est constamment devant moi' ; et cela lui servira à ce que le désir de la faute ne renaisse plus en lui, comme plus haut dans la proposition 9.
אלו הן מן ההלכות רצה לומר הלכות שופר המורים על כללי הדברים, (אבל פרטי התשובה שהבעל תשובה חייב בהם הם רבים מאוד ארוכה מארץ מדה וגו') אשר יעשה אדם הבעל תשובה אשר נדבה רוחו לשוב אל אלקיו על דרך הכוונה כאשר נתבאר. עם היותי מאמין באמת שהדינים הללו הם דיני אמת וצדק דברים ככתבם כאשר צוה ה' את משה, מכל מקום לבי אומר לי שרומזים בהם גם כן ענייני תשובה כאשר ביארתי לעיל לפי קט שכלי.
וסמכנום אדיני שופר לסימנא בעלמא שיהא נודע ונזכר בכל שנה ושנה ענייני הבעל תשובה גמור אשר חטא ושנה ולא יסוף מזר עם, כי צורך גדול הוא להודיע לבני אדם, רצה לומר ההמוניים שאינם יודעים ליזהר. והיה כל הנשוך מנשיכת הנחש קדמוני הוא השטן הוא היצר הרע וראה אותו הכתוב כאן וחי חיי העולם הבא, עד כאן מספר עמק ברכה פי המדבר בקדושה ובטהרה:
Telles sont quelques-unes des lois, c'est-à-dire des lois du chofar, qui enseignent les règles générales des choses (mais les détails de la techouva auxquels le baal techouva est tenu sont très nombreux, 'plus longue que la terre est leur mesure' etc. (Job 11,9)), que fera l'homme, le baal techouva, dont l'esprit l'a porté à revenir vers son Dieu selon l'intention qui a été exposée.
Bien que je croie en vérité que ces lois sont des lois de vérité et de justice, des choses telles qu'elles sont écrites, comme le Nom l'a ordonné à Moché, mon cœur me dit néanmoins qu'elles font aussi allusion à des sujets de techouva, comme je l'ai expliqué plus haut selon la petitesse de mon intelligence. Et nous les avons appuyées sur les lois du chofar comme simple signe, afin que soient connus et rappelés chaque année les sujets du baal techouva complet, qui a fauté et récidivé, et dont le souvenir ne cessera pas de la descendance du peuple ; car c'est un grand besoin de le faire savoir aux hommes, c'est-à-dire aux gens du commun qui ne savent pas se garder.
Et il arrivera que quiconque a été mordu de la morsure du serpent primordial - c'est le Satan, c'est le mauvais penchant - et regardera ce qui est écrit ici, vivra de la vie du monde à venir. Jusqu'ici, tiré du livre Emek Berakha, de la bouche de celui qui parle en sainteté et en pureté.
התשובה אעפ"י שהוא מעולה ומשובח בכל זמן, הקב"ה קרוב לשבים באמת, ובכל עת שישובו אליו ישוב אליהם, וביחוד בארבעים יום שהם מראש חודש אלול עד יום הכפורים שהם ימי ריצוי. מכל מקום עשרת ימי תשובה שהם לבסוף המ' יום רצוים יותר משאר הימים שהם בארבעים יום שהיו לפניהם, כי התשובה מקובלת בהם ואפילו ביחיד, מה שאין כן בכל שאר ימות השנה כמו שאמרו רז"ל בפרק קמא דראש השנה (יח, א) ויחיד אימת, אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, והכי אתמר ביבמות בפרק החולץ (מט, ב) ובפרק מצות חליצה (קה, א):
La techouva, bien qu'elle soit excellente et louable en tout temps - le Saint béni soit-Il est proche de ceux qui reviennent en vérité, et à tout moment où ils reviennent vers Lui, Il revient vers eux -, et particulièrement durant les quarante jours qui vont du premier jour du mois d'Eloul jusqu'à Kippour, qui sont des jours de faveur ; malgré tout, les dix jours de techouva, qui sont à la fin de ces quarante jours, sont plus agréés que les autres jours des quarante qui les précèdent, car la techouva y est reçue même d'un individu seul, ce qui n'est pas le cas tous les autres jours de l'année, comme l'ont dit nos maîtres au premier chapitre de Roch Hachana (18a) : 'et l'individu, quand ? Rabba bar Avouha a dit : ce sont les dix jours qui vont de Roch Hachana a Kippour' ; et il en est dit de même dans Yevamot, chapitre Ha-Holèts (49b) et chapitre Mitsvat Halitsa (105a).
וכך כתב המיימוני במדע בהלכות תשובה (ב, ו) וזה לשונו, אעפ"י שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ליה"כ היא יפה ביותר ומתקבלת הוא מיד, שנאמר (ישעיה נה, ו) דרשו ה' בהמצאו. במה דברים אמורים ביחיד, אבל בצבור כל זמן שעושין תשובה וצועקין בלב שלם הם נענים, שנאמר (דברים ד, ז) מי כה' א-להינו בכל קראינו אליו, עד כאן לשונו:
Ainsi a écrit le Rambam dans le Livre de la Connaissance, dans les lois de la techouva (2,6), voici ses paroles : bien que la techouva et le cri soient bons en tout temps, durant les dix jours qui vont de Roch Hachana a Kippour ils sont bons davantage encore et sont reçus immédiatement, il est dit (Isaie 55,6) 'cherchez le Nom tant qu'Il se trouve'. De quoi cela est-il dit ?
De l'individu ; mais pour la communauté, chaque fois qu'ils font techouva et crient d'un cœur entier ils sont exaucés, il est dit (Deutéronome 4,7) 'qui est comme le Nom notre Dieu chaque fois que nous L'appelons'. Jusqu'ici ses paroles.
לכך בכל יום ויום ואלו הימים יפנה אדם מכל עסקיו, יותר טוב בלילה שהוא פנוי מבני אדם לפשפש בעונותיו ולהתודות עליהם בבכי רב ודמע, כמו שכתוב (תהלים קיט, קלו) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתיך, ויתקן כל מה שקלקל ויעשה על כל עבירה ועבירה התשובה הראויה לה בכלליה ובפרטיה, ויתחרט במאוד ויהיה מודה ועוזב ואז ירוחם:
C'est pourquoi, chaque jour, et en ces jours-là, que l'homme se détourne de toutes ses occupations - mieux encore la nuit, où il est libre des hommes - pour scruter ses fautes et les confesser dans de grands pleurs et beaucoup de larmes, comme il est écrit (Psaumes 119,136) 'des ruisseaux d'eau descendent de mes yeux parce qu'on n'a pas gardé ta Torah' ; qu'il répare tout ce qu'il a abîmé, qu'il fasse pour chaque transgression la techouva qui lui convient, dans ses règles générales et dans ses détails, qu'il se repente profondément, qu'il confesse et abandonne, et alors il obtiendra miséricorde.
עוד הרבה דברי תוכחת מוסר ודרכי התשובה וענייני ימים הנוראים האלה אשר הארכתי בהם בדרושים בימי חורפי יהיו נכתבים ונסדרים יחד לקמן בסוף מסכת יומא, ואלו הקונטרסים יהיו נקראים בשם מור"ה חטאי"ם. ולא המדרש עיקר אלא המעשה, להיות נאה דורש ונאה מקיים ואתם הדבקים בה' א-להיכם חיים כולכם היום:
Beaucoup d'autres paroles de reproche et de morale, les voies de la techouva et les sujets de ces jours redoutables, que j'ai développés dans des exposés aux jours de ma jeunesse, seront écrits et ordonnés ensemble plus loin, à la fin du traité Yoma ; et ces cahiers seront appelés du nom de Moreh Hataïm (מור"ה חטאי"ם, celui qui instruit les fauteurs). Et ce n'est pas l'étude qui est l'essentiel mais l'acte, afin d'être beau en prêchant et beau en accomplissant, 'et vous qui êtes attachés au Nom votre Dieu, vous êtes tous vivants aujourd'hui' (Deutéronome 4,4).
נשלם מסכת ראש השנה, בעזרת חונן לאדם דעת ובינה
Achevé est le traité de Roch Hachana, avec l'aide de Celui qui accorde à l'homme la connaissance et l'intelligence.