Le Chla fait précéder une introduction : deux conduites mènent le monde, naturelle et de providence. Il rapporte de l’Akédat Its’hak qu’Elokim est face à la nature, juge d’une coutume unique, et l’autre Nom face à la providence qui change la nature ; Roch ’Hodech Tichri commence l’existence naturelle, Roch ’Hodech Nissan celle de la providence. Elles sont une unité intérieure. L’homme, corps et âme, reçoit une Torah pratique et spéculative et, par ses actes, unit matière et nechama. Après la séparation, il se vêt de tuniques de peau sous les soixante-dix princes ; Avraham commence à unir les deux Noms et à ramener le monde à son tikoun (restauration).
Aussi : le Ran distingue l’œuvre de la Création, formes liées aux anges, et l’œuvre du Char, enchaînement des anges depuis le Nom ; Midrach de la Che’hina retirée de firmament en firmament puis ramenée par les pères jusqu’à Moché au Sinaï.
ומתחלה צריכין אנו להקדים הקדמה, ידוע כי הם שני מיני הנהגות שהשם יתברך מנהיג עולמו. אחד, הנהגה טבעית מה שהוא מסדר הטבעי השמימי.
שנית, הנהגה השגחתית היא הנהגה שבה מונהגים אומה ישראלית מצד תורתנו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, ועיין בעקידה פרשת פקודי מענין אלו השני הנהגות, כי שם האריך בזה. ונגד אלו השני הנהגות נקרא הש"י בשני שמות אלו ידו"ה אלקים, אלקים נגד הטבע, וידו"ה נגד השגחת שינוי הטבע כאשר כתב הזוהר בהרבה מקומות, וכמו שכתב בעל עקידה סוף שער שלישי, כי שם אלקים רומז על ענין המנהג הטבעי וסדורו הנוהג תמיד כמשפטו, וכמו שאמרו (ע"ז נד, ב) עולם כמנהגו נוהג.
ולזה יוחס לשם אלקים, ואין אלקים בכל מקום אלא דיין, כי הוא מנהיג והמסדר אלו הנמצאות בשורת הדין הטבעי המנהג העולם כמנהג אחד תמיד בלתי משתנה, והוא חיוב המסובבים מסבותיהם המיוחדת, לכך הוזכר שם זה במעשה בראשית (בראשית א, א). אמנם בסוף הכל נאמר (שם ב, ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וגו', כלומר אלה הם תולדות שמים וארץ מצד טבעם הפשוט אשר נתן בהם בהבראם, אבל כאשר יבוא הצורך לשנות בהם דבר כפי אשר חייב להנהגה ההשגחית, התקון הזה יעשה עם ה' אלקים, כי שם הגדול הזה ישנה וישדד הכח הטבעי הנברא בשם אלקים כאשר יבוא הצורך, ויהיה אומרו ה' אלקים כענין (שמות יח, יא) גדול ה' מכל אלקים, כי ביום עשות זה התיקון תראה גדולות זה השם על שם אלקים.
ונגד אלו שני הנהגות הוקבע ראש חודש תשרי התחלה למציאות הטבעי, ור"ח ניסן ראשון הוא למציאות הנהגת השגחי הנזכרת, עד כאן הם דברי בעל עקידה. וכבר כתבו לו הרבה מפרשים ענין זה ששם אלקים מורה על הטבע, (וכן אלהי"ם כמנין הטבע), ושם ידו"ד מורה על שהוא היה הוה יהיה מהווה הכל ברצונו, ובחפצו לשנות ולשדד.
ואף שלכאורה אלו שתי הנהגות טבעיות והשגחיות מתנגדים זה לזה, כשזה קם זה נופל, כי ההשגחיות משדד את הטבעים, מכל מקום הם באחדות אחד פנימיות מתקרבים אחד לאחד, כי הטבעיות מתקרבת להשגחיות בסוד הרוחניות הפנימיות:
Et d'abord nous devons faire preceder une introduction : il est connu qu'il y a deux sortes de conduites par lesquelles le Nom, beni soit-Il, conduit Son monde. L'une, une conduite naturelle, ce qu'Il ordonne selon l'ordre naturel celeste.
La seconde, une conduite de providence, c'est la conduite par laquelle est conduite la nation d'Israel du cote de notre Torah, pour rendre a chacun selon ses voies et selon le fruit de ses actes ; et vois dans l'Akeda (Akedat Yitshak), paracha Pekoudei, au sujet de ces deux conduites, car la il s'est etendu. Et en face de ces deux conduites le Nom, beni soit-Il, est appele par ces deux Noms ידו"ה Elokim ; Elokim en face de la nature, et ידו"ה en face de la providence du changement de la nature, comme l'a ecrit le Zohar en beaucoup d'endroits, et comme l'a ecrit l'auteur de l'Akeda a la fin de la troisieme porte : car le Nom Elokim fait allusion a l'affaire de la coutume naturelle et de son ordonnance qui va toujours selon sa loi, et comme ils ont dit (Avoda Zara 54b) : le monde va selon sa coutume.
Et pour cela il a ete attribue au Nom Elokim, et Elokim en tout lieu n'est que juge, car Il conduit et ordonne ces etres selon la ligne du jugement naturel qui conduit le monde selon une seule coutume toujours, sans changement, et c'est la necessite des effets provenant de leurs causes particulieres ; c'est pourquoi ce Nom a ete mentionne dans l'œuvre de la Creation (Genese 1,1). Toutefois a la fin de tout il est dit (ibid.
2,4) : telles sont les generations des cieux et de la terre lorsqu'ils furent crees, etc., c'est-a-dire : telles sont les generations des cieux et de la terre du cote de leur nature simple qu'Il a mise en eux lorsqu'ils furent crees ; mais lorsque viendra le besoin de changer en eux une chose selon ce qu'exige la conduite de providence, cette restauration se fera avec ה' Elokim, car ce grand Nom changera et bouleversera la force naturelle creee par le Nom Elokim lorsque viendra le besoin ; et son dire ה' Elokim sera comme l'affaire (Exode 18,11) : ה' est plus grand que tous les Elokim, car au jour ou se fera cette restauration apparaitra la grandeur de ce Nom sur le Nom Elokim. Et en face de ces deux conduites a ete fixe Roch Hodesh Tichri comme commencement a l'existence naturelle, et Roch Hodesh Nissan est premier a l'existence de la conduite de providence mentionnee ; jusqu-ici sont les paroles de l'auteur de l'Akeda.
Et deja beaucoup de commentateurs ont ecrit pour lui cette affaire, que le Nom Elokim indique la nature (et de meme אלהי"ם selon le compte de הטבע), et le Nom ידו"ד indique qu'Il etait, est, sera, faisant etre tout par Sa volonte, et par Son desir de changer et de bouleverser. Et bien qu'a premiere vue ces deux conduites, naturelles et de providence, s'opposent l'une a l'autre, lorsque celle-ci se leve celle-la tombe, car la providence bouleverse les natures, neanmoins elles sont dans une unite une, interieure, se rapprochant l'une de l'autre, car la naturelle se rapproche de la providence dans le secret de la spiritualite interieure :
והוא על דרך שכתב הר"ן בדרשותיו בדרוש הראשון וזה לשונו, כל מה שאנו מדברים במעשה בראשית, וכל מה שהבינו בו החכמים כולם, אם לא בשפע אלהי אינו מכלל מעשה בראשית שחייבו רז"ל יודעיו להסתירו ולהעלימו. אמנם ענין מעשה בראשית מהו צריך ביאור רחב, כי הנה הרמב"ם ז"ל אמר שמעשה בראשית היא חכמת הטבע, ויש בזה סתירות גדולות, כי אין בדברינו ביסודות ובמורכבים הנמשכים מהם דבר שיתחייבו הסתרה והעלמה.
ועוד א"כ היה צריך לידע הגבול שנעמוד בו ולא נפרסמהו להמון, כי אין ספק דכל מה שהוא בענין הטבע ובאורו אין ראוי שיהיה נסתר ונעלם, אבל ראוי שיתפרסם, שהרי ידוע שחכמת הרפואה וחכמת עבודת האדמה והמרעה נמשכות מחכמת הטבע, וא"כ היושבים בערי פרזות דורשים תמיד במעשה בראשית ויודעים בו. וג"כ לא נוכל לומר שמעשה בראשית לא תהיה חכמת הטבע, שהרי מעשה בראשית נוסד כולם בעולם התחתון לא בעליון כי זה יהיה מעשה מרכבה, ואם לא יהי' מעשה בראשית ידיעות טבעיו ועניניו אם לא אפרש מהו.
וזהו א"כ דבר מחדש מבוכה וצריך ביאור להתשובה בזה, כי אין ספק כי מעשה בראשית היא חכמת הטבע, אבל לא מאותו הצד שהתחכמו בו האנשים מצד מחקרם, אבל מה מהצד שהידיעה נעלמת בו מצד המחקר ולא תודע אלא בשפע אלהים. והוא שיש לכל הנמשכים מצד חמרם יודע מצד החקירה, ומצד השגת מקריהם, אבל אשר מצד צורתם אי אפשר שיודעים בשום פנים מצד החקירה, אלא מצד מה שהוציאו הנסיון לאור.
וגם כי נודע פעליהם מצד הנסיון, לא נדע סיבת פעליהם כלל, כי אנחנו נדע בפלפול שהוא מחמם, ונדע סיבת החימום להיות היסוד האש גובר עליו, מפני שזה המשך אחר חמרו. אבל עם היות שנדע שהאדם צוחק, ושאבן השואבת מושכת הברזל, נדע זה מצד שהוציאו הנסיון, אבל לא נודע סיבתו מפני שהם נמשכים אחר הצורה, כי השער הזה סגור לכל דורש החכמה במחקר אנושי, לכך לא יפתח.
ואין ספק כי הפעלים המתחייבים מצד חומר הדבר בערך אל המתחייבים מצד עצם הדבר, כמר מדלי. כי אלו יוצאים מאמתת הדבר ועצמותו, ואלו נמשכים ממקריו שהם יוצאים מאמתתו, ואלו הפעלים היוצאים מצד הצורה הם נתלים מצד נותן הצורה או בוחן איזה שיהיה.
וזה העיון נמנע שיושג מצד חכמת האנשים, אבל יודע בה שהשגה כזה היא מכח הנמנע כו':
Et cela est a la maniere de ce qu'a ecrit le Ran (Rabbenou Nissim) dans ses deroushim, au premier deroush, et voici son langage : tout ce dont nous parlons dans l'œuvre de la Creation, et tout ce qu'y ont compris les sages tous, si ce n'est par un influx divin, n'est pas du nombre de l'œuvre de la Creation dont nos Sages ont oblige ceux qui la savent a la cacher et a la tenir secrete. Toutefois l'affaire de l'œuvre de la Creation, ce qu'elle est, a besoin d'une explication large, car voici le Rambam, de memoire benie, a dit que l'œuvre de la Creation est la sagesse de la nature, et il y a en cela de grandes contradictions, car il n'y a pas dans nos paroles, dans les elements et dans les composes qui en decoulent, une chose qui oblige le cachement et le secret.
Et encore, si ainsi, il faudrait connaitre la limite ou nous nous tiendrons et ne la publierons pas a la foule, car il n'est pas de doute que tout ce qui est dans l'affaire de la nature et son explication, il n'est pas convenable qu'il soit cache et secret, mais il est convenable qu'il soit publie, car il est connu que la sagesse de la medecine et la sagesse du travail de la terre et du paturage decoulent de la sagesse de la nature, et si ainsi, ceux qui habitent dans les villes ouvertes exposent toujours l'œuvre de la Creation et la savent. Et aussi nous ne pourrons pas dire que l'œuvre de la Creation ne soit pas la sagesse de la nature, car l'œuvre de la Creation est toute fondee dans le monde inferieur, non dans le superieur, car cela serait l'œuvre du Char ; et si l'œuvre de la Creation n'est pas les connaissances de ses natures et de ses affaires, que j'explique alors ce qu'elle est.
Et ceci donc est une chose qui renouvelle la confusion et a besoin d'explication pour la reponse en ceci, car il n'est pas de doute que l'œuvre de la Creation est la sagesse de la nature, mais non de ce cote dont les hommes se sont faits sages par leur recherche, mais du cote ou la connaissance y est cachee du cote de la recherche et ne sera connue que par un influx d'Elokim. Et c'est qu'a tous ceux qui decoulent du cote de leur matiere, on les connait du cote de l'investigation et du cote de la saisie de leurs accidents ; mais ce qui est du cote de leur forme, il est impossible qu'on les connaisse en aucune facon du cote de l'investigation, seulement du cote de ce que l'experience a fait sortir a la lumiere.
Et meme lorsque leurs actions sont connues du cote de l'experience, nous ne connaitrons pas du tout la cause de leurs actions, car nous savons du poivre qu'il echauffe, et nous savons la cause de l'echauffement, que l'element du feu prevaut en lui, parce que cela decoule apres sa matiere. Mais bien que nous sachions que l'homme rit, et que la pierre d'aimant attire le fer, nous savons cela du cote que l'experience l'a fait sortir, mais sa cause ne sera pas connue, parce qu'ils decoulent apres la forme, car cette porte est fermee a tout chercheur de sagesse par recherche humaine, c'est pourquoi elle ne s'ouvrira pas.
Et il n'est pas de doute que les actions qui s'ensuivent du cote de la matiere de la chose, en comparaison de celles qui s'ensuivent du cote de l'essence de la chose, sont comme une goutte d'un seau (Isaie 40,15). Car celles-ci sortent de la verite de la chose et de son essence, et celles-la decoulent de ses accidents qui sortent de sa verite ; et ces actions qui sortent du cote de la forme dependent du cote du donneur de la forme ou de celui qui examine, quel qu'il soit.
Et cette speculation, il est impossible qu'elle soit atteinte du cote de la sagesse des hommes, mais on sait d'elle qu'une saisie telle que celle-ci est de la force de l'impossible, etc. :
עד ולכן צחק הר"ם ז"ל על גאלינוס כשאמר שהיות אדם צוחק לא ידע לו סיבה, ואמר כי הוא מכח הנמנע שתודע לו סיבה, כי הוא דבר יוצא מעצם אדם וצורתו. הנה לפ"ז מעשה בראשית היא חכמת הטבע האמיתית שיתפלספו בה המתחכמים, והיא אמיתית ידוע עצמי הדברים.
וזהו נמשך ונתלה בנותני הצורות שהם השכליים הנבדלים, ואי אפשר שיודע כי אם בשפע אלהים נבואיי. ולכן היה חכמת מעשה בראשית סמוכה ומצרפת למעשה מרכבה ושניה אליה במעלה, כי שתי אלו החכמות תהיה בהם ההשגה ברוחניות שהם השכלים הנבדלים:
Et c'est pourquoi le Rambam, de memoire benie, a ri de Galien lorsqu'il a dit que le fait que l'homme rit, il n'en savait pas la cause, et il a dit que c'est de la force de l'impossible que lui soit connue une cause, car c'est une chose qui sort de l'essence de l'homme et de sa forme. Voici, d'apres cela, l'œuvre de la Creation est la sagesse de la nature veritable dans laquelle philosophent les sages, et elle est veritable, connaissant les essences des choses.
Et cela decoule et depend des donneurs des formes, qui sont les intellects separes, et il est impossible que cela soit connu sinon par un influx d'Elokim prophetique. Et c'est pourquoi la sagesse de l'œuvre de la Creation etait proche et jointe a l'œuvre du Char et seconde a elle en degre, car ces deux sagesses, la saisie y sera dans la spiritualite, qui sont les intellects separes :
ואם תשאל לדברינו הנה מעשה בראשית היא בעצמה מעשה מרכבה, שאחרי שמעשה בראשית אינו כי אם ידיעת צורות הדברים שנתלה ונמשך מנותני צורתם שהם השכלים הנבדלים, הנה הנכון בזה וההשגה היא בשלים הנבדלים וראוי שיהיה זה במעשה מרכבה התשובה ראוי תדע כי יש בהשגת ענייני השכלים הנבדלים ב' חלקים. הא' ההתלות וההקשר מה שלמטה מהם בהם.
והשני התלות והמשכם ממה שהוא במעלה מהם. ואין ספק שיש בין שתי ההשגות הבדל עצום, והוא שעיון וההשגה במה שלמעלה מהם אין ספק שהוא יותר גדול הערך ויקר המעלה מהעיון במה שלמטה מהם.
ולזה יהיה מעשה בראשית ידיעת צורת הדברים על אמיתתם שהוא הקשר המציאות התחתון במלאכים. ויהיה מעשה מרכבות ידיעת המשך והשתלשלות המלאכים מהשם, עד כאן דברי הר"ן, מה שרציתי להעתיק.
ועיין עוד שם באורך מזה הענין:
Et si tu demandes selon nos paroles : voici l'œuvre de la Creation est elle-meme l'œuvre du Char, puisque l'œuvre de la Creation n'est que la connaissance des formes des choses qui dependent et decoulent des donneurs de leur forme, qui sont les intellects separes, voici le correct en ceci et la saisie est dans les intellects separes et il convient que cela soit dans l'œuvre du Char ; la reponse : il convient que tu saches que dans la saisie des affaires des intellects separes il y a deux parts. La premiere : la dependance et le lien de ce qui est au-dessous d'eux en eux.
Et la seconde : la dependance et leur decoulement de ce qui est au-dessus d'eux. Et il n'est pas de doute qu'il y a entre les deux saisies une difference immense, et c'est que la speculation et la saisie de ce qui est au-dessus d'eux, il n'est pas de doute qu'elle est de plus grande valeur et de degre plus precieux que la speculation de ce qui est au-dessous d'eux.
Et pour cela l'œuvre de la Creation sera la connaissance de la forme des choses selon leur verite, qui est le lien de l'existence inferieure aux anges. Et l'œuvre des Chars sera la connaissance du decoulement et de l'enchainement des anges depuis le Nom ; jusqu-ici les paroles du Ran, ce que j'ai voulu copier.
Et vois encore la en longueur de cette affaire :
הכלל העולה מזה, כי הטבעים בסוד פנימיות קרוב לסוד אלוה, ומדובקים בחינות אלו באלו בסוד השתלשלות הקודש שאיש באחיו ידובקו, (עיין בפרדס סוף שער האצילות, ובשער סדר עמידתן בפ"ג). ואז בבחינה זו שבים השני שמות ידו"ד אלקים לאחדות אחד.
אבל על כרחך המשכת שם ידו"ד יותר עיקר ופנימי משם אלקים בערך מעשה מרכבה למעשה בראשית, כמבואר בהר"ן, וכערך הגוף בערך הנפש, כי שם יהו"ה יתברך דק ונעלם משם אלהי"ם שהוא יותר מתגלה. וכן תמצא הנהגת הטבע יותר מגולה מהנהגת השגחיות, כי הטבע עולם כמנהגו נוהג, וההשגחה שהיא המדה המנגדת הטבע יותר מגולה בישראל לפי מעשיהם להשפיע כפי התעוררותם נגד מה שיורה הטבע הסידור השמימי הוא ענין נסתר ענין לא ראתה אלהים זולתו.
זולת בניסי מצרים וכיוצא באלה, היה הנהגה זו מפורסמת עין בעין יראה. אבל על רוב הנהגה זו נסתרות, והנהגה הטבעי נגלית, כמו שהגוף שאינו דק כנפש יותר נגלה מהנפש:
Le principe qui en ressort : les natures, dans le secret de l'interiorite, sont proches du secret de Eloah, et ces aspects sont colles les uns aux autres dans le secret de l'enchainement saint, qu'un homme a son frere ils soient colles (vois dans le Pardes, fin du Chaar haAtsilout, et dans le Chaar Seder Amidatan, chapitre 3). Et alors, dans cet aspect, les deux Noms ידו"ד Elokim reviennent a une unite une.
Mais necessairement, le prolongement du Nom ידו"ד est plus essentiel et plus interieur que le Nom Elokim, dans le rapport de l'œuvre du Char a l'œuvre de la Creation, comme il est eclairci chez le Ran, et comme le rapport du corps au rapport de l'ame, car le Nom יהו"ה, beni soit-Il, est fin et cache plus que le Nom אלהי"ם qui est davantage revele. Et de meme tu trouveras la conduite de la nature plus revelee que la conduite de providence, car la nature : le monde va selon sa coutume ; et la providence, qui est la mesure qui s'oppose a la nature, est davantage revelee en Israel selon leurs actes, pour influer selon leur eveil contre ce que la nature indique ; l'ordonnance celeste est une affaire cachee, une affaire que l'œil n'a pas vue, Elokim, hors de Lui (Isaie 64,3).
Hormis dans les miracles d'Egypte et ce qui leur ressemble, cette conduite etait publiee, œil a œil il verra (Isaie 52,8). Mais pour la plupart cette conduite est cachee, et la conduite naturelle est revelee, comme le corps, qui n'est pas fin comme l'ame, est davantage revele que l'ame :
ולתכלית זה האדם שנברא בצלם אלהים, ונברא כדי לאשתמודע על ידו אלהותו יתברך, בראו בגוף ונפש נגלה ונסתר, נגד אלו השני שמות ידו"ה אלקי"ם. ונגד זה נתן לו התורה מעשה ועיוני, נגלה ונסתר.
וכשהאדם מתדבק במעשיו, אז מתדבק חומרו ומקרבו לרוחניות הנפש באופן שאף שהחומר הוא גס ועב מכל מקום בבחינתו המתדבקות לרוחניות נשמתו יש לו בחוש דקה, כמבואר בפרדס בשער הנשמות בענין קישור הגוף ונשמה בערך הנהגה הטבעית שפירשתי שיש לה חיבור ברוחניות בהנהגה ההשגחית, כי עבודת הש"י היא בגוף ונפש. וזהו שאמרו רז"ל (ברכות פ"ט מ"ה), בכל לבבך (דברים ו, ה), בשני יצרך ביצר טוב וביצר הרע.
החומר ההוא נמשך מיצר הרע, והנפש מיצר טוב, ואז הם לאחדות מתלבש גופיותו בתוך רוחנייתו, ובאופן זה נעשה גופו חומר זך ודק מוכן לקבל מושכלות כמו שהיה אדם הראשון קודם שחטא מלובש בכתנות אור באל"ף שהוא אור בהיר, וגם האל"ף רומזות לאחדות השם ית', כי אז הוא תחת ממשלת הש"י תחת אחדותו, כי זה הוא בחינות סוד דביקות ידו"ה באלקי"ם נגלה בנסתר, שהנגלה שהוא הנהגה טבעית מתקרב ומתאחד ברוחניותו על הנסתר כמו שכתבתי, ואלהים זה קדוש מסוד פנימיות קדושה:
Et pour cette finalite, l'homme qui fut cree a l'image d'Elokim, et fut cree afin que par lui soit connue Sa divinite, beni soit-Il, Il le crea en corps et ame, revele et cache, en face de ces deux Noms ידו"ה אלקי"ם. Et en face de cela Il lui a donne la Torah, pratique et speculative, revelee et cachee.
Et lorsque l'homme s'attache par ses actes, alors sa matiere s'attache et il la rapproche de la spiritualite de l'ame, de sorte que bien que la matiere soit grossiere et epaisse, neanmoins dans son aspect qui s'attache a la spiritualite de sa nechama il a une perception fine, comme il est eclairci dans le Pardes, Chaar haNeshamot, au sujet du lien du corps et de la nechama, dans le rapport de la conduite naturelle que j'ai expliquee, qu'elle a une jonction dans la spiritualite avec la conduite de providence, car le service du Nom, beni soit-Il, est en corps et ame. Et c'est ce qu'ont dit nos Sages (Berakhot chapitre 9, michna 5) : de tout ton cœur (Devarim 6,5), de tes deux penchants, du bon penchant et du mauvais penchant.
Cette matiere-la decoule du mauvais penchant, et l'ame du bon penchant, et alors ils sont a l'unite : sa corporalite se vet a l'interieur de sa spiritualite, et de cette maniere son corps devient une matiere pure et fine, prete a recevoir les intelligibles, comme etait Adam le premier avant qu'il faute, vetu de tuniques de lumiere avec un אל"ף, qui est une lumiere claire, et aussi le אל"ף fait allusion a l'unite du Nom, beni soit-Il, car alors il est sous le gouvernement du Nom, beni soit-Il, sous Son unite, car ceci est l'aspect du secret de l'attachement de ידו"ה en אלקי"ם, le revele dans le cache, que le revele, qui est la conduite naturelle, se rapproche et s'unit dans sa spiritualite au cache, comme je l'ai ecrit ; et cet Elokim est saint, du secret de l'interiorite de saintete :
אבל לאחר שהלך אדם אחר חומריותו והפריד בין החומר לנפש, אז ג"כ נתלבש בכתנות עור בעי"ן, ועי"ן הוא ממשלת ע' שרים אלהי העמים שהנהגתם כפי הטבע והדין וההשפעה המסורה להם לא יותר, וזהו בחינת הטבע מצד החומר שהוזכר למעלה בדברי הר"ן (בדרשות דרוש הראשון), (וכבר הארכתי במקומות אחרים מסוד כתנות אור אל"ף ועי"ן) :
Mais apres que l'homme est alle apres sa materialite et a separe entre la matiere et l'ame, alors aussi il s'est vetu de tuniques de peau avec un עי"ן, et עי"ן est le gouvernement des soixante-dix princes, dieux des peuples, dont la conduite est selon la nature et le jugement et l'influx qui leur a ete transmis, pas davantage ; et c'est l'aspect de la nature du cote de la matiere qui a ete mentionne plus haut dans les paroles du Ran (dans les deroushim, premier deroush). (Et je me suis deja etendu en d'autres lieux du secret des tuniques de lumiere, אל"ף et עי"ן) :
וזהו ענין (בראשית כח, כא) והיה ה' לי לאלקים, לא אלקים אחרים שרי האומות, רק אלקים מסוד הפנימיות שהוא המרכבה ליהו"ד בסוד אחדות הרוחניות:
Et c'est l'affaire de (Genese 28,21) : et ה' me sera pour Elokim, non des Elokim autres, les princes des nations, seulement Elokim du secret de l'interiorite, qui est le char pour יהו"ד dans le secret de l'unite de la spiritualite :
ואדם הראשון ביקר בל ילין, ומשך על עצמו כתנות עור בעי"ן. וזהו שכתוב אצל דור הפלגה (בראשית יא, ה) וירד ה' לראות וגו' אשר בנו בני האדם, ודרשו רז"ל (זוה"ק ח"א ס, ב) בני אדם קדמאה, כי כן נעשה בפועל בדור הפלגה שנפרדו תחת ע' השרים ואז לא היה כקודם והיה ה' לי לאלקים על פי הדרך שפירשתיו, רק היה שולט ממשלת ע' שרים שהם הנהגה טבעית, ושם יהו"ה שהוא הנהגה השגחית לא נודע, כי לא הגיע שום התעוררות מלמטה לעוררה למעלה להיות את שלמטה מרכבה למה שלמעלה, כידוע להיודע בסוד ההתקשרות.
עד שזרח אור אברהם אבינו וכל אבותינו הקדושים וזרעיהם, ואז התחילו להוריד השכינה ולחזור את העולם לתיקונו להתאחד ב' שמות יהו"ה אלקים, בהבראם ביום עשות ה' אלהים (בראשית ב, ד), במדרש (בר"ר יב, ט) בהבראם, באברהם, כי הוא התחיל לעשו ולתקן ידו"ה אלקים, והבן. וכדאיתא במדרש (תנחומא נשא טז) הובא בעקידה ריש פרשת שמות, א"ר שמעון (לפנינו:
שמואל) בר נחמן, בשעה שברא הקב"ה את עולמו נתאוה שיהי' לו דירה בתחתונים כמו שיש לו בעליונים, ברא את האדם וצווה (בראשית ב, טז) מכל העץ הגן וגו' ועבר על צויו, כך הייתי מתאוה שיהא לי דירה בתחתונים, ודבר אחד צויתי אותו ולא שמרו. סילק הקב"ה שכינתו לרקיע הראשון.
עמד קין והרג להבל, סילק שכינתו לרקיע שני. עמד דורו של אנוש והיו עובדים עבודה זרה, וסילק שכינתו לרקיע שלישי.
עמד דור המבול, סילק שכינתו לרביעי. עמד דור הפלגה, סילק שכינתו לחמישי.
עמדו הסדומיים, סילק שכינתו לששי. עמד אמרפל וחביריו והכעיסו, סילק שכינתו לרקיע השביעי, ואמר (תהלים צד, טז) מי יקום (בסוד הקימה כביכול מי יקום אותי כו' והבן) לי עם מריעים מי יתיצב לי עם פועלי און.
מה עשה הקב"ה, קפל כל הדורות הראשונים והעמיד את אברהם וסגל מעשיו, ירד משביעי לששי. עמד יצחק ופשט צוארו על המזבח, ירד מששי לחמישי.
עמד יעקב, וירד מחמישי לרביעי. עמד שבט לוי, וירד מרביעי לשלישי.
עמד קהת, וירד משלישי לשני. עמד עמרם, וירד משני לראשון.
עמד משה, והורידו לארץ, שנאמר (שמות יט, כ) וירד ה' על הר סיני, עד כאן לשונו:
Et Adam le premier, dans l'honneur il ne logera pas (Psaumes 49,13), et il tira sur lui-meme des tuniques de peau avec un עי"ן. Et c'est ce qui est ecrit aupres de la generation de la Dispersion (Genese 11,5) : et ה' descendit pour voir etc. ce qu'avaient bati les fils de l'homme ; et nos Sages ont expose (Zohar tome I, 60b) : les fils de l'homme primordial ; car ainsi fut fait en acte dans la generation de la Dispersion, qu'ils se separerent sous les soixante-dix princes, et alors ce n'etait plus comme auparavant : et ה' me sera pour Elokim, selon la voie que j'ai expliquee ; seulement dominait le gouvernement des soixante-dix princes, qui sont une conduite naturelle, et le Nom יהו"ה, qui est la conduite de providence, n'etait pas connu, car il n'est parvenu aucun eveil d'en bas pour L'eveiller en haut, pour que ce qui est en bas soit un char a ce qui est en haut, comme il est connu a celui qui sait le secret de l'attachement.
Jusqu'a ce que brilla la lumiere d'Avraham notre pere et de tous nos peres saints et de leurs semences, et alors ils commencerent a faire descendre la Chekhina et a ramener le monde a son tikoun (restauration), pour unir les deux Noms יהו"ה Elokim ; lorsqu'ils furent crees, au jour ou ה' Elokim fit (Genese 2,4) ; dans le Midrach (Bereshit Rabba 12,9) : בהבראם (lorsqu'ils furent crees), באברהם (par Avraham), car c'est lui qui commenca a faire et a reparer ידו"ה Elokim, et comprends. Et comme il est dans le Midrach (Tanhuma Nasso 16), apporte dans l'Akeda au debut de la paracha Shemot : a dit Rabbi Shimon (dans nos editions : Shmuel) bar Nahman : a l'heure ou le Saint beni soit-Il crea Son monde, Il desira qu'Il ait une demeure chez les inferieurs comme Il en a chez les superieurs ; Il crea l'homme et commanda (Genese 2,16) : de tout arbre du jardin etc., et il transgressa Son commandement ; ainsi Je desirais qu'il y ait pour Moi une demeure chez les inferieurs, et une seule chose Je lui ai commandee et ils ne l'ont pas gardee.
Le Saint beni soit-Il retira Sa Chekhina au premier firmament. Se leva Kayin et tua Hevel : Il retira Sa Chekhina au deuxieme firmament.
Se leva la generation d'Enosh et ils servaient l'idolatrie, et Il retira Sa Chekhina au troisieme firmament. Se leva la generation du Deluge : Il retira Sa Chekhina au quatrieme.
Se leva la generation de la Dispersion : Il retira Sa Chekhina au cinquieme. Se leverent les Sodomites : Il retira Sa Chekhina au sixieme.
Se leva Amrafel et ses compagnons et ils irriterent : Il retira Sa Chekhina au septieme firmament, et Il dit (Psaumes 94,16) : qui se levera (dans le secret du lever, comme s'il etait possible, qui Me levera etc., et comprends) pour Moi contre les mechants, qui se tiendra pour Moi contre les ouvriers d'iniquite. Que fit le Saint beni soit-Il ?
Il replia toutes les premieres generations et dressa Avraham et mit ses actes en tresor ; Il descendit du septieme au sixieme. Se leva Yitshak et tendit son cou sur l'autel : Il descendit du sixieme au cinquieme.
Se leva Yaakov, et Il descendit du cinquieme au quatrieme. Se leva la tribu de Levi, et Il descendit du quatrieme au troisieme.
Se leva Kehat, et Il descendit du troisieme au deuxieme. Se leva Amram, et Il descendit du deuxieme au premier.
Se leva Moché, et il La fit descendre a terre, comme il est dit (Exode 19,20) : et ה' descendit sur le mont Sinai ; jusqu-ici ses paroles :