Le Chabbat indique la racine de la foi et de toute la Torah, car il indique le renouvellement, c’est-à-dire Celui qui le renouvelle et Son existence absolue : « Il était, Il est, Il sera ». Le Chla rapporte le Ramban : celui qui pense que le monde est primordial renie le principe et n’a point de Torah. Trois Chabbats, de Berechit, du don de la Torah et du futur, comprennent l’existence du Nom, la Torah depuis les cieux, le salaire et le châtiment. Il a cessé de créer des choses nouvelles au septième jour, et nous témoignons de cela par notre chômage.
Aussi : les berakhot avant Keriat Chema sur la création ; les trois téfilot Ata kidashta, Yisma'h Moché et Ata ehad ; l’interdit du feu, le feu perpétuel de l’autel et les deux agneaux comme deux témoignages
דע כי השבת מורה על שורש האמונה ושורש כל התורה, כי השבת מורה על החידוש, והחידוש אמחדשו, הוא מציאותו ית' המוחלט הנמצאהגה"הדיני קדושת השם נתבאר לעיל באות א' אמונה, ויתבאר עוד בעשרה הילולים שער היחוד: ואין עת אל מציאותו, רמוז בשמו העצמי יהו"ה הי"ה הו"ה יהי"ה, והוא היווה את כל, וממציאות הווייתו נתהווה כל הויה, כי הוא לבדו ואין זולתו.
וכל מה שיש בנמצא, הן גשמי הן רוחני, הכל הוא ממציאותו, כי הוא חידש הכל יש מאין, והוא רבון כל העולמים. על כן יסדו אנשי כנסת הגדולה בבקר ובערב ברכות קודם קריאת שמע המדברים מבריאה, שהוא יתברך ברא ויצר.
בבקר יוצר אור ובורא חושך, ובערב מעריב ערבים בחכמה פותח שערים, כלול מדת יום בלילה, ומדת לילה ביום, להורות על אחדותם כי אל אחד בראם אחד יחיד ומיוחד, זהו משמעות הברכות, ואז מובן מציאותו ואחדותו, וקורין שמע ישראל יי' א-להינו יי' אחד שהוא שורש האמונה:
Sache que le Chabbat indique la racine de la foi et la racine de toute la Torah, car le Chabbat indique le renouvellement, et le renouvellement, c'est-à-dire Celui qui le renouvelle, est Son existence, béni soit-Il, absolue qui se trouve. Glose : les lois de la sainteté du Nom ont été expliquées plus haut à la lettre Aleph, Émuna, et elles seront encore expliquées dans les dix louanges, porte de l'Unité.
Et il n'y a pas de temps à Son existence, cela est allude dans Son Nom essentiel ה', הי"ה הו"ה יהי"ה (Il était, Il est, Il sera), et Lui a fait être le tout, et de l'existence de Son être s'est fait être tout être, car Il est seul et il n'y a rien hors de Lui. Et tout ce qu'il y a dans l'existant, soit corporel soit spirituel, le tout est de Son existence, car Il a renouvelé le tout, l'être à partir du néant, et Il est Maître de tous les mondes.
C'est pourquoi les hommes de la Grande Assemblée ont institué, le matin et le soir, des berakhot avant Keriat Chema qui parlent de la création, que Lui, béni soit-Il, a créé et formé. Le matin : qui forme la lumière et crée l'obscurité, et le soir : qui fait entrer les soirs, avec sagesse Il ouvre les portes, comprenant la mesure du jour dans la nuit et la mesure de la nuit dans le jour, pour indiquer leur unité, car un El unique les a créés, Un, unique et particulier, telle est la signification des berakhot, et alors est comprise Son existence et Son unité, et l'on lit Chema Israël ה' notre Elokim ה' est Un, qui est la racine de la foi :
גם באמונת החידוש תלוי כל התורה כולה, כאשר כתב הרמב"ם במורה נבוכים. וזה לשון הרמב"ן ריש פרשת בראשית, כי אמונת החידוש שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל, עד כאן לשונו.
על כן נתנה התורה בשבת (שבת פו, ב), כי השבת מורה על החידוש הוא קיום התורה. וכתוב (שמות כ, י) שבת לה', כי כמו ששמו ה' מורה היה הוה יהיה, כן רומז השבת להיה הוה יהיה, כי הם שלשה שבתות, שבת בראשית, ושבת מתן תורה, ושבת דלעתיד יום שכולו שבת, דהיינו עולם הבא שהוא באמת שבת הגדול:
Aussi dans la foi du renouvellement dépend toute la Torah entière, ainsi qu'a écrit le Rambam dans le Guide des égarés. Et voici le langage du Ramban au début de la paracha Bereshit : car la foi du renouvellement est la racine de la foi, et celui qui ne croit pas en cela et pense que le monde est primordial, celui-ci renie le principe et n'a point de Torah du tout, jusqu-ici son langage.
C'est pourquoi la Torah a été donnée le Chabbat (Chabbat 86,b), car le Chabbat indique le renouvellement, il est le maintien de la Torah. Et il est écrit (Exode 20,10) Chabbat pour ה', car de même que Son Nom ה' indique hayah hoveh yihyeh, ainsi le Chabbat fait allusion à hayah hoveh yihyeh, car ils sont trois Chabbats : Chabbat de Bereshit, et Chabbat du don de la Torah, et Chabbat du futur, un jour qui est tout entier Chabbat, c'est-à-dire le monde à venir qui est en vérité le grand Chabbat :
ועל ענין זה נתקנו התפלות, כמו שכתב טור אורח חיים סימן רצ"ב וזה לשונו, ומה שתקנו בשבת שלשה ענייני תפילות, אתה קדשת, ישמח משה, אתה אחד, וביום טוב לא תקנו אלא אחד, אתה בחרתנו. מפני שאלו שלשה תפילות תקנום כנגד שלשה שבתות.
אתה קדשת, כנגד שבת בראשית, כמו שמוכח מתוכו. ישמח משה, כנגד שבת של מתן תורה, דלכולי עלמא דבשבת ניתנה התורה (שבת שם).
ואתה אחד, כנגד שבת דלעתיד:
Et sur ce sujet ont été instituées les téfilot, comme a écrit le Tour Orah 'Hayim siman 292 et voici son langage : et ce qu'ils ont institué le Chabbat, trois sujets de téfilot, Ata kidashta, Yisma'h Moché, Ata ehad, et à Yom Tov ils n'en ont institué qu'une, Ata be'hartanu. Parce que ces trois téfilot, ils les ont instituées en regard des trois Chabbats.
Ata kidashta, en regard du Chabbat de Bereshit, comme il est prouvé de son contenu. Yisma'h Moché, en regard du Chabbat du don de la Torah, car selon tous les avis c'est le Chabbat que la Torah a été donnée (Chabbat là).
Et Ata ehad, en regard du Chabbat du futur :
והנה שבת בראשית מורה בחינת היה, כי בו שבת ה'. שבת מתן תורה בחינה הוה, לאבותינו ולנו ולזרעינו עד עולם.
שבת של עתיד, (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה וגו', ואז עולם הנצחיות. וכשתתבונן, הם שלשה עיקרים הכוללים כל עיקרים מציאות השם יתברך, ותורה מן השמים, ושכר ועונש.
שבת בראשית שהוא החידוש המורה על המחדש מציאת השם יתברך שבת. מתן תורה, תורה מן השמים.
שבת של עתיד, אז יהיה השכר האמיתי הנצחי מי שיזכה אליו ויום הדין הגדול לרשעים בר מינן:
Et voici, le Chabbat de Bereshit indique l'aspect hayah, car en lui ה' a chômé. Le Chabbat du don de la Torah, aspect hoveh, pour nos pères et pour nous et pour notre descendance à jamais.
Le Chabbat du futur, (Zacharie 14,9) en ce jour-là Il sera etc., et alors le monde de l'éternité. Et lorsque tu examineras, ce sont trois principes qui comprennent tous les principes : l'existence du Nom béni soit-Il, et la Torah depuis les cieux, et le salaire et le châtiment.
Le Chabbat de Bereshit qui est le renouvellement indiquant le Renouvelateur, existence du Nom béni soit-Il. Le Chabbat du don de la Torah, Torah depuis les cieux.
Le Chabbat du futur, alors sera le salaire véritable éternel, qui y méritera, et le grand jour du jugement pour les méchants, loin de nous :
ועתה אבאר איך השבת מורה על החידוש. דע כי החידוש היה בעצם ששת ימי המעשה שהיה ברוך הוא מהווה ומחדש, ואח"כ פסק ונח ביום השביעי.
ואלו לא נח ופסק והיה מחדש ומהווה תמיד ולא היתה בריאה פוסקת, אז היה סוברין שהעולם קדמון ולא סר ולא יסור. אמנם מאחר שפסק מלבראות חדשות, רק הכל נוהג כפי מה שעשה בששת ימים חוזר וחוזר חלילה, ומה שהיה הוא שיהיה, וכל שבוע ושבוע הוא כדמות שבוע שהיה.
ובאמת השם יתברך מחדש בכל יום תמיד, אבל אינו אלא מעשה בראשית, שהשגחתו אינו פוסקת מלהיות מעשה בראשית חוזרין חלילה, וכאשר הארכתי לעיל במסכת חולין (פרק תורה אור ד"ה כבר האריך) כי שבת היא נקודה, וששת ימים הם הקצוות היוצאים מהנקודה, וחוזרים אליה וחוזרים ויוצאים ונכנסים עד זמן שהיה רצון האל יתברך. נמצא מבואר היטב בענין שבת חידוש העולם, כי ששת ימים עשה יי' את השמים והארץ וביום השביעי שבת וינפש (שמות לא, טז).
ואנחנו מעידין על זה בשביתתנו בשבת. והוה, נגד ששת ימי המעשה הנכנסים ויוצאים משבת לשבת, כמו שהארכתי לעיל במסכת חולין:
Et maintenant j'expliquerai comment le Chabbat indique le renouvellement. Sache que le renouvellement était essentiellement dans les six jours de l'œuvre, que le Béni soit-Il faisait être et renouvelait, et ensuite Il a cessé et S'est reposé au septième jour.
Et si Il ne S'était pas reposé et n'avait pas cessé et qu'Il renouvelait et faisait être toujours et que la création ne cessait pas, alors l'on tiendrait que le monde est primordial et qu'il n'a pas cessé et ne cessera pas. Cependant, puisque Il a cessé de créer des choses nouvelles, seulement le tout se conduit selon ce qu'Il a fait en six jours, tournant et tournant en cycle, et ce qui a été c'est ce qui sera, et chaque semaine et semaine est à la ressemblance de la semaine qui fut.
Et en vérité le Nom béni soit-Il renouvelle chaque jour toujours, mais ce n'est que l'œuvre de Bereshit, que Sa providence ne cesse pas que l'œuvre de Bereshit tourne en cycle, et comme je me suis étendu plus haut dans le traité Hulin (chapitre Torah Or, aux paroles commençant déjà il s'est étendu), car le Chabbat est un point, et les six jours sont les extrémités qui sortent du point, et retournent à lui et retournent et sortent et entrent jusqu'au temps où ce fut la volonté du Él béni soit-Il. Il en résulte qu'il est bien expliqué au sujet du Chabbat le renouvellement du monde, car en six jours ה' a fait les cieux et la terre et au septième jour Il a chômé et S'est reposé (Exode 31,16).
Et nous témoignons de cela par notre chômage le Chabbat. Et hoveh, en regard des six jours de l'œuvre qui entrent et sortent de Chabbat en Chabbat, comme je me suis étendu plus haut dans le traité Hulin :
ונבין ענין אור הנר שנצטוינו עליו בהכנסת שבת להדליקו, ואור הנר בהוצאת שבת להבדלה לברך עליו בורא מאורי האש. גם יתבאר פלוגתת בית שמאי ובית הלל.
בית שמאי סבירא להו לברך [ש]ברא מאור האש, ובית הלל סבירא להו בורא מאורי האש. ואומר שם בברכות (נב, ב), דברא פשיטא דלשעבר משמע, אבל בורא ג"כ פירושו לשעבר.
וכבר הארכתי בזה בהקדמת תולדות אדם (תחילת בית ה' (ב)), מכל מקום כפלים לתושיה. עוד יתבאר ענין (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, למה פרט האש יותר, ורבותינו נחלקו בדבר (עי' פסחים ה, ב).
אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, רצוני לומר שיש בזה דרך על דרך הפשט נוסף על לימוד לענין דינא של רבותינו שהם ודבריהם אמת. עוד יתבאר מאמרם (מכילתא פ' בחדש ז) מחלליה מות יומת (שמות לא, יד) וביום השבת שני כבשים (במדבר כח, ט) בדבור אחד נאמרו.
עוד יתבאר הפסוק (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. רש"י פירש מה שפירש:
Et nous comprendrons le sujet de la lumière de la lampe dont il nous a été commandé à l'entrée du Chabbat de l'allumer, et la lumière de la lampe à la sortie du Chabbat pour la havdala, de bénir dessus Bore meorei haèsh (qui crée les lumières du feu). Aussi sera expliqué le différend de Beit Shamaï et Beit Hillel.
Beit Shamaï tiennent de bénir she-bara méor haèsh (qui a créé la lumière du feu), et Beit Hillel tiennent Bore meorei haèsh. Et l'on dit là dans Berakhot (52,b) : bara, il est évident que cela signifie le passé, mais bore aussi son sens est le passé.
Et déjà je me suis étendu là-dessus dans l'introduction de Toldot Adam (début de Beit ה' (2)), quoi qu'il en soit, à double mesure pour la sagesse. Encore sera expliqué le sujet de (Exode 35,3) vous n'allumerez pas de feu dans toutes vos demeures le jour du Chabbat, pourquoi a-t-Il particularisé le feu davantage, et nos maîtres ont divergé en la chose (vois Pessahim 5,b).
Mais un verset ne sort pas de son sens simple, je veux dire qu'il y a en cela une voie selon le sens simple, ajoutée à l'enseignement pour le sujet de la halakha de nos maîtres, eux et leurs paroles sont vérité. Encore sera expliqué leur dit (Mekhilta paracha Bahodesh 7) ceux qui le profanent, mourir il mourra (Exode 31,14) et au jour du Chabbat deux agneaux (Nombres 28,9), en une seule parole ils ont été dits.
Encore sera expliqué le verset (Lévitique 6,6) un feu perpétuel brûlera sur l'autel, il ne s'éteindra pas. Rachi a expliqué ce qu'il a expliqué :
דע כי מאמר הראשון של הבריאה והוא (בראשית א, ג) ויאמר א-להים יהי אור נכללו בו כל שאר המאמרים שנתגלו אח"כ, כי הוא הראש והשורש להם, וכך כתב רש"י בפרשת בראשית (א, יד ד"ה יהי מארת, ועוד) הכל נברא ביום ראשון כו'. והנה כבר נודע מה שכתבו המפרשים בבריאת ששת ימים, שהכתוב מדבר בתחתונים ומרמז בעליונים, כי זה לעומת זה זה משתלשל מזה הנגלה מהנעלם מרמז על העולם אשר ה' בו עולם האצילות, זהו יהי אור סוד השלהבת הקשורה בגחלת, והוא גילוי השם ההויה שם העצם יהו"ה בסוד ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולים רל"ב כמנין יהי אור.
ואמר (בראשית א, ג) ויהי אור, אור שכבר היה, סוד קודם שנברא העולם היה הוא ושמו, רק עתה נתגלה כשלהבת מהגחלת. וכבר באו בארוכה ענינים אלו למעלה בהקדמת תולדות אדם (עי' בד"ה ואציג משל, ועוד).
ועל זה נאמר (דברים ד, כד) כי ה' א-להיך אש אוכלה, בסוד השלהבת הקשורה בגחלת:
Sache que le premier dit de la création, et c'est (Genèse 1,3) et Elokim dit que soit lumière, en lui ont été compris tous les autres dits qui se sont révélés ensuite, car il est la tête et la racine pour eux, et ainsi a écrit Rachi dans la paracha Bereshit (1,14, aux paroles commençant que soient des luminaires, et encore) : le tout a été créé au premier jour etc. Et voici, déjà il est connu ce qu'ont écrit les commentateurs sur la création des six jours, que le verset parle des inférieurs et fait allusion aux supérieurs, car ceci en face de cela, ceci s'enchaîne de cela, le révélé du caché fait allusion au monde dans lequel est ה', le monde de l'Atsilout (émanation), c'est que soit lumière, secret de la flamme liée à la braise, et c'est la révélation du Nom Havayah, le Nom essentiel ה', au secret de ses 4 milouim (pleins) ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן qui montent à רל"ב comme le compte de יהי אור.
Et Il a dit (Genèse 1,3) et il y eut lumière, une lumière qui était déjà, secret : avant que le monde fut créé, Il était Lui et Son Nom, seulement maintenant elle s'est révélée comme une flamme depuis la braise. Et déjà ces sujets sont venus en longueur plus haut dans l'introduction de Toldot Adam (vois aux paroles commençant et je poserai une parabole, et encore).
Et sur cela il est dit (Deutéronome 4,24) car ה' ton Elokim est un feu dévorant, au secret de la flamme liée à la braise :
והנה הוא ית' מאיר לעולם כולו בכבודו, ומצד זה הוא נגלה. אבל אין יד שום השגת שכל להשיגו אפילו המלאכים כמו שכתוב (שמות לג, כ) לא יראני האדם וחי, אפילו המלאכים שהם חיים.
וכמו שהאש מאיר ואין יד האדם יכול ליגע בו, וכן ית' בהשתלשלות יהי אור על אור הבריאה שהיא אור האבוקה, כי דרך משל האצילות הוא אור מדורה גדולה בלי שעור, והודלק מהמדורה האבוקה, ומן האבוקה נדלק נר והוא עולם יצירה, והוא מאיר בבית האפל שהוא עולם העשייה, והכל בכח העליון יתברך:
Et voici Lui, béni soit-Il, éclaire le monde entier de Sa gloire, et de ce côté Il est révélé. Mais il n'y a pas de prise à aucune atteinte de l'intellect pour L'atteindre, même les anges, comme il est écrit (Exode 33,20) l'homme ne Me verra pas et vivra, même les anges qui sont vivants.
Et de même que le feu éclaire et que la main de l'homme ne peut le toucher, ainsi Lui, béni soit-Il, dans l'enchaînement de que soit lumière sur la lumière de la création qui est la lumière du flambeau, car à titre de parabole l'Atsilout est la lumière d'un grand foyer sans mesure, et du foyer a été allumé le flambeau, et du flambeau a été allumée une lampe et c'est le monde de la Formation, et elle éclaire dans la maison sombre qui est le monde de l'Action, et le tout est par la force du Supérieur, béni soit-Il :
וזהו ביאור דברי ר' אליעזר הגדול (פדר"א ג) שמים מהיכן נבראו, מאור לבושו, והאור משלג שתחת כסא הכבוד. כבר נודע כי לבושו הוא עולם הבריאה, והאור המתנוצץ מהלבוש הוא יצירה, ומהיצירה משתלשל ומתפשט העשייה שמים וארץ וכל צבאיהם, והבריאה הוא כסא הכבוד.
והנה אור הלבוש והשלג שתחת הכסא שניהם רומזים ביצירה, מכל מקום יש בחינת מעלה לאור הלבוש מבחינת שלג שתחת הכסא, ומאלו הבחינות נתפשטו כוחות השמים והארץ סוד עשייה רוחניית ונעשו השמים והארץ, ויש תוספת מעלה להשמים על הארץ אחר כך. צא וראה באור הגשמי דהיינו בארבע יסודות, תמצא האש למעלה, ואחר כך הרוח באמצע, והמים למטה בארץ, הרי האור של יסודות שהוא יסוד האש כולל כל היסודות ומקיף אותם והם נכללים בו, כמו שכתבתי לעיל, כי מאמר (בראשית א, ג) יהי אור כולל כל המאמרים בכל העולמות רוחני וגשמי, נמצא כל מלאכת מעשה ששת ימי בראשית בעולם המעשה הזה כלולים באש, על כן אמרה תורה (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, והוא כאלו היה אומר לא תעשה מלאכה בכל מושבותיכם, כי בריאות אור האש כולל כל בריאת מלאכת שברא השם יתברך כולם ימי בראשית:
Et c'est l'explication des paroles de Rabbi Eliezer le Grand (Pirke deRabbi Eliezer 3) : les cieux, d'où ont-ils été créés, de la lumière de Son vêtement, et la lumière, de la neige sous le Trône de gloire. Déjà il est connu que Son vêtement est le monde de la Création, et la lumière qui étincelle du vêtement est la Formation, et de la Formation s'enchaîne et se répand l'Action, cieux et terre et toute leur armée, et la Création est le Trône de gloire.
Et voici, la lumière du vêtement et la neige sous le Trône, toutes deux font allusion dans la Formation, toutefois il y a un aspect de supériorité à la lumière du vêtement par rapport à l'aspect de la neige sous le Trône, et de ces aspects se sont répandues les forces des cieux et de la terre, secret de l'Action spirituelle, et ont été faits les cieux et la terre, et il y a un surplus de supériorité aux cieux sur la terre ensuite. Sors et vois dans la lumière corporelle, c'est-à-dire dans les quatre éléments, tu trouveras le feu en haut, et ensuite le vent au milieu, et les eaux en bas dans la terre, voici la lumière des éléments qui est l'élément du feu comprend tous les éléments et les entoure et ils sont compris en lui, comme j'ai écrit plus haut, car le dit (Genèse 1,3) que soit lumière comprend tous les dits dans tous les mondes, spirituel et corporel, il en résulte que tout l'ouvrage de l'œuvre des six jours de Bereshit dans ce monde de l'action est compris dans le feu, c'est pourquoi la Torah a dit (Exode 35,3) vous n'allumerez pas de feu dans toutes vos demeures le jour du Chabbat, et c'est comme s'il disait vous ne ferez pas d'ouvrage dans toutes vos demeures, car la création de la lumière du feu comprend toute la création de l'ouvrage qu'a créé le Nom béni soit-Il, tous les jours de Bereshit :
והנה בריאת עולם היה תכלית האדם לעבדה ולשמרה (בראשית ב, טז), ופירשו (בתי מדרשות ב ו ס"ד) לעבדה מצות עשה, ולשמרה לא תעשה, כי העולם עומד על התורה וקיום מצותיה לעבוד את השם יתברך. והנה עיקר עבודת השם יתברך הוא עבודת הקרבנות, כמו שכתב הטור בשם הר"ר יונה ריש חושן משפט וזה לשונו, בשביל ג' דברים נברא העולם, והן התורה והעבודה וגמילות חסדים.
תורה דכתיב (משלי ח, כב) השם קנני ראשית דרכו, אמרה תורה אני נבראתי לפני כל הנבראים ובעבורי נבראו כל הנבראים. וכן בשביל העבודה שבחר הקדוש ברוך הוא בישראל מכל האומות, בחר בבית המקדש מבכל המקומות שיעבדוהו בו, ובשבילו נברא העולם.
וכן גמילות חסדים וכו', עד כאן לשונו:
Et voici, la création du monde, la finalité était l'homme, pour la travailler et pour la garder (Genèse 2,16), et ils ont expliqué (Batei Midrashot 2, 64) : pour la travailler, les mitsvot positives, et pour la garder, les interdits, car le monde se tient sur la Torah et le maintien de ses mitsvot, pour servir le Nom béni soit-Il. Et voici, l'essentiel du service du Nom béni soit-Il est le service des sacrifices, comme a écrit le Tour au nom du Rav Rabbi Yona au début de Hoshen Mishpat et voici son langage : à cause de 3 choses le monde à été créé, et elles sont la Torah et le service et les actes de bonté.
La Torah, car il est écrit (Proverbes 8,22) ה' m'a acquise, commencement de Sa voie, à dit la Torah : moi j'ai été créée avant tous les créés et à cause de moi ont été créés tous les créés. Et de même à cause du service, que le Saint béni soit-Il a choisi Israël parmi toutes les nations, Il a choisi la Maison du Sanctuaire parmi tous les lieux pour qu'on Le serve en elle, et à cause d'elle le monde à été créé.
Et de même les actes de bonté etc., jusqu-ici son langage :
על כן כתיב (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח, אמרו רז"ל (עי' תענית כז, ב) אלמלא תמידין לא נתקיים שמים וארץ, ואנשי מעמד היו קורין במעשה בראשית כי תכלית מעשה בראשית ברא לכבודו ולעבודת יתברך ובזה יש קיום למעשה בראשית, והם תמידים ואינם בטלים. וכבר נתבאר כל מעשה בראשית נכללים באש, זהו אש תמיד תוקד על המזבח, כלומר האש הגורם התמדת קיום המציאות בעבור שעושים באש עבודת הש"י גורם לקיום המציאות שבא באש, ואז מעורר אש שלמעלה (ויקרא ט, כד) ותצא אש מלפני יי' ותאכל על המזבח את העולה וגומר:
C'est pourquoi il est écrit (Lévitique 6,6) un feu perpétuel brûlera sur l'autel, ont dit nos Sages (vois Taanit 27,b) si ce n'était les offrandes perpétuelles, cieux et terre ne se seraient pas maintenus, et les hommes de permanence lisaient dans l'œuvre de Bereshit, car la finalité de l'œuvre de Bereshit, Il a créé pour Sa gloire et pour Son service, béni soit-Il, et par cela il y a maintien à l'œuvre de Bereshit, et elles sont perpétuelles et ne sont pas annulées. Et déjà il a été expliqué que toute l'œuvre de Bereshit est comprise dans le feu, c'est un feu perpétuel brûlera sur l'autel, c'est-à-dire le feu qui cause la continuité du maintien de l'existence, parce que l'on fait par le feu le service du Nom béni soit-Il, cela cause le maintien de l'existence qui est venue par le feu, et alors s'éveille le feu d'en haut (Lévitique 9,24) et un feu sortit de devant ה' et consuma sur l'autel l'holocauste etc. :
וביום השבת שני כבשים וגומר (במדבר כח, ט), (שם כד) על עולת התמיד וגומר. הענין, על פי שנים עדים יקום דבר (דברים יז, ו), הנה אנחנו מעידים על חידוש העולם, ושהוא יתברך רבון כל העולמים בשני עדיות, אחד לא תעשה, ואחד עשה.
הלא תעשה הוא לא תבערו אש בכל כו', מה שאנו שובתין בשבת. והעשה הוא (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, שאנחנו עובדים לו באש אשה ריח ניחוח להראות כי הוא הבורא, והוא האדון.
ונתוסף בשבת קרבנות אשה ריח ניחוח נוסף על עולת התמיד, להורות כי אדרבה בשבת המורה אחידוש העולם מכח שבו שבת השם יתברך ממלאכתו, ועל כן נאסרנו ממלאכה לסיבה זו עצמה, ראוי להוסיף בעבודת המקדש אשה ריח ניחוח, כי מה שמורה לא תעשה של לא תבערו אש בכל מושבותיכם, על זה מורה מצות עשה וביום השבת שני כבשים, כי על מה שמורה מצות לא תעשה, מורה המצות עשה, והם ענין אחד:
Et au jour du Chabbat deux agneaux etc. (Nombres 28,9), (là 24) sur l'holocauste perpétuel etc.
Le sujet : sur la parole de deux témoins une chose se tiendra (Deutéronome 17,6), voici nous témoignons du renouvellement du monde, et que Lui, béni soit-Il, est Maître de tous les mondes, par deux témoignages, l'un un interdit, et l'un un positif. L'interdit, c'est vous n'allumerez pas de feu dans toutes etc., ce que nous chômons le Chabbat.
Et le positif, c'est (Lévitique 6,6) un feu perpétuel brûlera sur l'autel, il ne s'éteindra pas, que nous Le servons par le feu, un feu d'odeur agréable, pour montrer qu'Il est le Créateur, et Il est le Maître. Et il a été ajouté le Chabbat des sacrifices, un feu d'odeur agréable, en plus de l'holocauste perpétuel, pour indiquer que bien au contraire, le Chabbat qui indique le renouvellement du monde, du fait qu'en lui le Nom béni soit-Il a chômé de Son ouvrage, et c'est pourquoi il nous a été interdit l'ouvrage pour cette raison même, il convient d'ajouter dans le service du Sanctuaire un feu d'odeur agréable, car ce qu'indique l'interdit de vous n'allumerez pas de feu dans toutes vos demeures, là-dessus indique la mitsva positive et au jour du Chabbat deux agneaux, car sur ce qu'indique la mitsva d'interdit, indique la mitsva positive, et elles sont un seul sujet :
ואז מבואר (מכילתא פ' בחדש ז) מחלליה מות יומת (שמות לא, יד), וביום השבת שני כבשים (במדבר כח, ט), בדיבור אחד נאמרו. כי עדותן מכוונת, דזה אמר הכין, וזה אמר הכין, דהיינו לא תבערו אש בכל מושבותיכם, ואש תמיד תוקד על המזבח.
וביום השבת שני כבשים וגומר (שם). עולת שבת על עולת התמיד (שם י).
רצה לומר שעולת שבת הנוסף מורה בעבודתו על רבון העולמים, נוסף על מה שמורה עולת התמיד אש תמיד תוקד. כי אש תמיד, מורה אהתמדת קיום העולם.
והמוסף, מורה על התחדשות תוספות השפעת קיום העולםהגה"הואל תקשה על מה באו המוספין של יום טוב, כי יום טוב אינו מורה אחידוש העולם. וי"ל גם יום טוב מורה על זה, כי כל ימים טובים הם זכר ליציאת מצרים, ויציאת מצרים מורה על חידוש העולם כמו שבת.
וזהו ביאור מאמרם ז"ל (ר"ה כז, א) זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, כי בזכור הוזכר (שמות כ, יא) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ. ובשמור כתיב (דברים ה, טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו'.
כי ניסי מצרים היכולת ושידוד המערכת מורים כי הוא יתברך בראם. וזה לשון נוסח הקידוש, תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים, עיין בטור.
ומוספי החדשים מורים גם כן על זה, כי פעולתו אמת וללבנה אמר שתתקדש::
Et alors est expliqué (Mekhilta paracha Bahodesh 7) ceux qui le profanent, mourir il mourra (Exode 31,14), et au jour du Chabbat deux agneaux (Nombres 28,9), en une seule parole ils ont été dits. Car leur témoignage est accordé, que celui-ci a dit ainsi, et celui-là a dit ainsi, c'est-à-dire vous n'allumerez pas de feu dans toutes vos demeures, et un feu perpétuel brûlera sur l'autel.
Et au jour du Chabbat deux agneaux etc. (là).
Holocauste du Chabbat sur l'holocauste perpétuel (là 10). Il a voulu dire que l'holocauste du Chabbat, l'additionnel, indique dans son service le Maître des mondes, en plus de ce qu'indique l'holocauste perpétuel, un feu perpétuel brûlera.
Car un feu perpétuel indique la continuité du maintien du monde. Et l'additionnel indique le renouvellement d'additions d'influx du maintien du monde.
Glose : et que l'on ne t'objecte pas au sujet de quoi sont venus les additionnels de Yom Tov, car Yom Tov n'indique pas le renouvellement du monde. Et l'on peut dire : Yom Tov aussi indique cela, car tous les jours de fête sont un souvenir de la sortie d'Égypte, et la sortie d'Égypte indique le renouvellement du monde comme le Chabbat.
Et c'est l'explication de leur dit, de mémoire bénie (Roch Hachana 27,a) : Souviens-toi et Garde en une seule parole ils ont été dits, car dans Souviens-toi à été mentionné (Exode 20,11) car en six jours ה' a fait les cieux et la terre. Et dans Garde il est écrit (Deutéronome 5,15) et tu te souviendras que tu as été esclave au pays d'Égypte etc.
Car les miracles d'Égypte, la puissance et le bouleversement de l'ordre, indiquent que Lui, béni soit-Il, les a créés. Et voici le langage de la formule du kiddouch : commencement des appels saints, souvenir de la sortie d'Égypte, vois dans le Tour.
Et les additionnels des nouvelles lunes indiquent aussi cela, car Son action est vérité, et à la lune Il a dit qu'elle soit sanctifiée :