Ce passage poursuit l'explication du Pardes : tous les jours tètent du Chabbat, point médian unique dont se remplissent les six extrémités, paires de vides. Le grand Chabbat est Bina, leur racine ; les extrémités en sont émanées ; une fois émané, le point avec les extrémités est le Chabbat complet. Pour le Chla, Bina a cinquante portes : quarante-neuf lumières et Bina, porte unique que l'on ne compte pas avec les extrémités. « Ceux qui la profanent seront mis à mort » (Chemot 31,14) : qui fait du point des extrémités, travaille le Chabbat comme en semaine, vide le point ; son corps devient vide, la nechama (âme) partie.
Aussi : l'Assemblée d'Israël, compagne du Chabbat selon Berechit Rabba ; un seul jour existe à la fois, le septième cycle n'habille plus les formes d'un corps, d'après Avodat hakodech
כבר האריך הפרדס וביאר שכל הימים יונקים מהשבת, שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים, והוא נקרא נקודה אמצעית פנימית, כי דרך כל נקודה יש לה ו' קצוות כאשר נבאר, והנקודה קיום הקצות, והם חלל נקודה, והם זוגות כזה חלל א' שהוא קצה זוג עם א', שהוא חלל קצה ד'. חלל ב' שהוא קצה שני זוג עם ב', שהוא חלל קצה ה'.
חלל ג' שהוא קצה ג' זוג עם ג', שהוא חלל קצה ו'. נמצא שכל הו' קצוות שהם הימים, שהם חללים, יש להם זוגות.
אבל לנקודה אמצעית אין לה זוג, אם כן היא יחידה, וכל החללים שהם הקצוות יונקים ממנה ומתמלאים ממנה, ולכן כל העושה מן הנקודות קצוות הוא חולל הוא הורס כל הקצוות. וכן הוא השבת הגדול שהוא הבינה, היא נקודה שבה ובכחה כל הקצוות, וממנה יונקים כל הקצוות, והיא שרשם והיא ממלאה את כולם, וממנה נאצלים כולם.
ולכן אמר הפסוק (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת, כי הוא עושה מן הנקודה שהיא יחידה והיא קודש, והיא קיום הקצוות שממנה יוצאים הקצוות הנקראים חללים והחללים מתמלאים ממנה, והוא עושה חלל מהנקודה כשאר חללים, מות יומת:
Déjà le Pardes s'est étendu et a expliqué que tous les jours tètent du Chabbat, car le jour du Chabbat est le point du centre sur lequel tourne le cercle des six jours, et il est appelé point médian intérieur, car la voie de tout point est qu'il a 6 extrémités comme nous l'expliquerons, et le point est l'existence des extrémités, et elles sont le vide du point, et elles sont des paires comme ceci : vide 1 qui est une extrémité pairée avec 1, qui est le vide de l'extrémité 4. Vide 2 qui est une deuxième extrémité pairée avec 2, qui est le vide de l'extrémité 5.
Vide 3 qui est l'extrémité 3 pairée avec 3, qui est le vide de l'extrémité 6. Il se trouve que toutes les 6 extrémités qui sont les jours, qui sont des vides, ont des paires.
Mais le point médian n'a pas de paire, donc il est unique, et tous les vides qui sont les extrémités tètent de lui et se remplissent de lui, et c'est pourquoi quiconque fait des points des extrémités, il profane, il détruit toutes les extrémités. Et ainsi est le grand Chabbat qui est Bina, elle est un point en lequel et par la force duquel sont toutes les extrémités, et d'elle tètent toutes les extrémités, et elle est leur racine et elle les remplit toutes, et d'elle elles sont toutes émanées.
Et c'est pourquoi le verset a dit (Exode 31,14) : ceux qui la profanent seront mis à mort, car il fait du point qui est unique et qui est saint, et qui est l'existence des extrémités d'où sortent les extrémités appelées vides et les vides se remplissent de lui, et il fait un vide du point comme les autres vides, il sera mis à mort :
והנה כי תדע, כי השבת שהיא נקודה עם הקצוות נאצלו מבינה, אם כן השבת עם הקצוות עומד בהעלם בסוד השורש הנעלם בכח בינה, כי לא היה מפורסם כל זמן שלא יצא לפועל הנגלה מהעלם שרשו, כל זמן שלא נאצל ונתגלה מהעלם כח שרשו. רוצה לומר נקודה עם הקצוות נקרא שבת שלם אחר אצילותו.
אבל בהיותו בכח בינה קודם אצילותו, נקרא שבת הגדול. כי כל הדברים רוצה לומר אפילו הקצוות היו עומדים בכח אמצע הבינה בסוד הנקודה, עד שאפי' לקצוות כשהם בבינה בכחה יש להם סוד הנקודה, כאשר יתבאר זה הענין יותר מבואר.
ומפני זה נקראת בינה חמישים שערי בינה, כי זאת הנקודה שאמרנו עם הקצוות היו כנגד ימי הבנין, ואינם יכולות להיות הקצוות בלתי הנקודות, ולא הנקודות בלתי הקצוות, שהרי כולם הם באחדות נקודת בינה, א"כ בסוד הבינה כל אחת מהספירות יש לה כח כלם שהוא סוד נקודה עם הקצוות, אם כן יאירו שבעה פעמים כאשר יתבאר עוד בס"ד שהם מ"ט אורות שנאצלים מבינה, והם מ"ט שערים, ועם בינה שהוא השער הגדול שכולם נכללים בו ובכוחו בנקידתו יהיו נ' שערים:
Et voici que tu sauras que le Chabbat qui est un point avec les extrémités ont été émanes de Bina, donc le Chabbat avec les extrémités se tient dans le cachement au secret de la racine cachée dans la force de Bina, car il n'était pas manifeste tant que le révélé n'était pas sorti à l'acte depuis le cachement de sa racine, tant qu'il n'avait pas été émané et révélé depuis le cachement de la force de sa racine. C'est-à-dire : un point avec les extrémités est appelé Chabbat complet après son émanation.
Mais lorsqu'il est dans la force de Bina avant son émanation, il est appelé le grand Chabbat. Car toutes les choses, c'est-à-dire même les extrémités, se tenaient dans la force du milieu de Bina au secret du point, jusqu'à ce que même aux extrémités, lorsqu'elles sont dans Bina dans sa force, elles ont le secret du point, comme cette affaire sera expliquée plus clairement.
Et à cause de cela Bina est appelée cinquante portes de Bina, car ce point dont nous avons parlé avec les extrémités étaient en regard des jours de l'édifice, et les extrémités ne peuvent être sans les points, ni les points sans les extrémités, car tous sont dans l'unité du point de Bina, donc au secret de Bina chacune des sefirot a la force de toutes, qui est le secret d'un point avec les extrémités, donc elles brilleront sept fois comme il sera encore expliqué avec l'aide du Ciel, qui sont 49 lumières émanées de Bina, et elles sont 49 portes, et avec Bina qui est la grande porte en laquelle toutes sont incluses et dans sa force dans son point elles seront 50 portes :
וזהו טעם שמונים בספירה מ"ט ולא נ', כי השער הנ' שהוא שער הגדול הוא יחיד בכל מ"ט שערים, שכלם יונקים ממנה והוא כמו מלך יחיד בעם. וכמו שאין ראוי למנות הנקודה עם הקצוות, כן אין ראוי למנות בינה עם הקצוות הנאצלות ממנה:
Et c'est la raison pour laquelle l'on compte dans le dénombrement 49 et non 50, car la 50e porte qui est la grande porte est unique dans toutes les 49 portes, que toutes tètent d'elle et elle est comme un roi unique dans le peuple. Et de même qu'il n'est pas convenable de compter le point avec les extrémités, ainsi il n'est pas convenable de compter Bina avec les extrémités émanées d'elle :
ולתוספות ביאור, צריך לבאר בארוכה. דרך כל נקודה יש לה ו' קצוות, רוצה לומר קצה מעלה, קצה מטה, קצה מזרח, קצה מערב, קצה צפון, קצה דרום, הסובבים לנקודה שהיא באמצע.
והנקודה היא הקצוות, רוצה לומר מן הנקודה האמצעית יוצאים שש קצוות והיא קיומא, דאם אין נקודה האמצעית לא תוכל למצא שש קצוות, שהרי לא תוכל לצייר ששה קצוות שהם קצה מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום מנגדים זה לזה, אם לא בערך הנקודה האמצעית שממנה יוצאים קוי הקצוות שהם מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום, ומתרחבים ומתפשטים עד שיעשה מהם עגול. והמופת על זה, שהרי לא תוכל לעשות עיגול הכולל שש קצוות כמצוייר למעלה, אם לא שאתה צריך לעשות נקודה אמצעית בראשונה, ומן הנקודה יוצא העיגול, ומן הנקודה יוצאים הקצוות.
וכשיש נקודה אמצעית, תוכל לייחס מצד הנקודה האמצעית, זהו קצה המעלה בערך הנקודה, וזה קצה מטה בערך הנקודה, וזה קצה מזרח לנקודה, וזה קצה מערב לנקודה, וזה קצה צפון לנקודה, וזה קצה דרום לנקודה. אבל אם אין נקודה, לא תוכל למצוא שום קצה, כי מאיזה צד אתה רוצה לייחס הקצוות אם אין שום נקודה שהיא ההתחלה לכל.
ומפני כן, הנקודה היא קיום הקצות, והם חלל הנקודה. רוצה לומר, הקצוות הם חלל הנקודה, דהיינו סיבוב הנקודה שהוא עיגול הכולל ומקיף הקצוות כמו שציירנו.
אבל הנקודה עצמה אינה מן הקצוות, רק היא להם כמדרגת האם אל הבנים. כמו שהאם מאצלת ומולדת הבנים, כמו כן הנקודה מאציל הקצוות והנקודה שרשם, והקצוות הם ענפיה התלויין בה כדפירשנו:
Et pour un surplus d'éclaircissement, il faut expliquer longuement. La voie de tout point est qu'il a 6 extrémités, c'est-à-dire extrémité du haut, extrémité du bas, extrémité de l'est, extrémité de l'ouest, extrémité du nord, extrémité du sud, qui entourent le point qui est au milieu.
Et le point est les extrémités, c'est-à-dire que du point médian sortent six extrémités et il est l'existence, car s'il n'y a pas de point médian tu ne pourras pas trouver six extrémités, car tu ne pourras pas figurer six extrémités qui sont extrémité haut bas est ouest nord sud opposées l'une à l'autre, sinon par rapport au point médian d'où sortent les lignes des extrémités qui sont haut bas est ouest nord sud, et elles s'élargissent et se déploient jusqu'à ce qu'il se fasse d'elles un cercle. Et la preuve de cela, c'est que tu ne pourras pas faire un cercle qui comprend six extrémités comme figuré plus haut, sinon que tu as besoin de faire d'abord un point médian, et du point sort le cercle, et du point sortent les extrémités.
Et lorsqu'il y a un point médian, tu pourras attribuer du côté du point médian : ceci est l'extrémité du haut par rapport au point, et ceci l'extrémité du bas par rapport au point, et ceci l'extrémité de l'est au point, et ceci l'extrémité de l'ouest au point, et ceci l'extrémité du nord au point, et ceci l'extrémité du sud au point. Mais s'il n'y a pas de point, tu ne pourras trouver aucune extrémité, car de quel côté veux-tu attribuer les extrémités s'il n'y a aucun point qui soit le commencement de tout.
Et à cause de cela, le point est l'existence des extrémités, et elles sont le vide du point. C'est-à-dire, les extrémités sont le vide du point, à savoir le tour du point qui est un cercle englobant et qui entoure les extrémités comme nous l'avons figuré.
Mais le point lui-même n'est pas des extrémités, seulement il est pour elles au rang de la mère envers les fils. Comme la mère émane et enfante les fils, ainsi le point émane les extrémités et le point est leur racine, et les extrémités sont ses branches qui dépendent de lui comme nous l'avons expliqué :
והם זוגות, רוצה לומר כל קצה יש לו חיבור וזוג קצה נגד קצה, דהיינו קצה מעלה יש זוג נגדו, שהוא קצה מטה שמתחבר עמו. וכן קצה מזרח יש לו זוג נגדו, שהוא קצה מערב שמתחבר עמו.
וכן קצה דרום יש לו זוג נגדו, שהוא קצה צפון שמתחבר עמו. והקצוות נקראים חללים, מפני שצריכים מילוי מהנקודה להשפיע בחללותם שהוא בין קצה לקצה.
אבל הנקודה מצד עצמה ובערך עצמותה, היא יחידה, נקודה יחידה אין לה זוג ולא חלל כלל ח"ו עד שלא תוכל לייחס לה בערך עצמותה שם של קצוות כלל, ולכך היא יחידה בעצמותה מפרנסת ומשלחת שפע מזון וכח לענפים מעצמותה היחידה שהיא חיות ושורש ענפיה. ואין בה חלל כלל ח"ו, רק היא מלאה לעולם בשפע ורב טוב להשפיע תמיד לעולם בלתי חסרה דבר, רק ממולא בכל טוב וכל טוב אדוניו בידה:
Et elles sont des paires, c'est-à-dire chaque extrémité a une jonction et une paire, extrémité contre extrémité, à savoir l'extrémité du haut a une paire en face d'elle, qui est l'extrémité du bas qui se joint à elle. Et de même l'extrémité de l'est à une paire en face d'elle, qui est l'extrémité de l'ouest qui se joint à elle.
Et de même l'extrémité du sud a une paire en face d'elle, qui est l'extrémité du nord qui se joint à elle. Et les extrémités sont appelées vides, parce qu'elles ont besoin d'un remplissage du point pour influer dans leur vacuité qui est d'extrémité à extrémité.
Mais le point de son propre côté et par rapport à son essence, il est unique, un point unique n'a ni paire ni vide du tout loin de nous, au point que tu ne pourras lui attribuer par rapport à son essence un nom d'extrémités du tout, et c'est pourquoi il est unique dans son essence, il nourrit et envoie un influx de nourriture et de force aux branches depuis son essence unique qui est la vie et la racine de ses branches. Et il n'y a en lui de vide du tout loin de nous, seulement il est toujours plein d'influx et de beaucoup de bien pour influer toujours au monde sans manquer d'aucune chose, seulement rempli de tout bien et tout le bien de son Maître est en sa main :
ולכן כל העושה מן הנקודה קצוות הוא חלל. פירש, מפני כן מי שעושה מן הנקודה קצוות, וכשעושה כן אם כן ע"כ לפי דעתו ומחשבתו שעשה מן הנקודה קצוות הוא עושה חלל בנקודה, שהרי כשיש קצוות יש חלל שאין קצוות בלא חלל כמצוייר למעלה, וממילא כשיש חלל בנקודה אינה מליאה להשפיעה, רק היא ריקה בחלל שלה, וכשהיא ריקה אינה יכולה להשפיעה לקצוות, וממילא בטלים הענפים שהם הקצוות, והיינו הריסותם שזכר, שאין להם שורש חזק להניק ממנו למלאות חללותם, כי השורש עצמו חלל וריק ח"ו.
ולכן אמר מחלליה מות יומת, רצה לומר מי שעושה לשבת שהיא נקודה חלל, ואמר שאין ביד השבת להשפיע מזון ופרנסה לחול שהם ששת ימי החול של שבוע, כי היא רצה לומר השבת עצמה חלל, ועשה מהשבת עצמה שהיא נקודה קצוות, רוצה שעושה בו מלאכה כמו בימי חול, מפני שאומר גם היא קצוות כמו שאר ימי חול, מפני כן זה האיש מות יומת בעונו, שחטא ופגם בנקודה הקדושה שאינה משפעת לו חיים ומזון ומחיה ופרנסה, מדה כנגד מדה, מפני שעושה מן הנקודה שהיא יחידה ואין לה זוג, והיא קודש מליאה כל טוב משפעת חיות מזון ופרנסה בקצוות, והקצוות תלויים בה והיא קיומם, וחללים של קצוות מתמלאים ממנה, והוא פוגם בה בעונו לחשוב שהיא חללה כשאר חללים, ועושה בה מלאכה ואין בטחונו בה שהיא תשפיע לו מזון מחיה ופרנסה בימי חול עבור ששבת ממלאכתו ביום השבת, ומשוה את השבת לשאר ימי החול, כי אין בה תוספת קדושה וחיות להשפיע חיות יותר משאר ימי חול, מפני כן ענשו מדה כנגד מדה, הוא נוטל חיותו של שבת, יוטל חיותו, ונאמר עליו מחלליה מות יומת. כמו שהוא עשה לשבת חלל, כן יעשה גופו חלל מת, כי בהסתלקות נשמתו מגופו שהוא מיתתו ישאר הגוף חלל וריק מנקודת נשמתו שהיתה שוכנת בו מקבלת חיותה מנקודת שבת ב"ה, והיינו מחלליה מות יומת:
Et c'est pourquoi quiconque fait du point des extrémités est un vide. Explication : à cause de cela, celui qui fait du point des extrémités, et lorsqu'il fait ainsi donc de toute nécessité selon son avis et sa pensée qu'il a fait du point des extrémités, il fait un vide dans le point, car lorsqu'il y a des extrémités il y a un vide, car il n'y a pas d'extrémités sans vide comme figuré plus haut, et de soi-même lorsqu'il y a un vide dans le point il n'est pas plein pour influer, seulement il est vide dans son vide, et lorsqu'il est vide il ne peut influer aux extrémités, et de soi-même les branches qui sont les extrémités sont abolies, et c'est leur destruction qu'il a mentionnée, qu'elles n'ont pas de racine forte pour en tetter afin de remplir leur vacuité, car la racine elle-même est vide et creuse loin de nous.
Et c'est pourquoi il a dit : ceux qui la profanent seront mis à mort, c'est-à-dire celui qui fait au Chabbat qui est un point un vide, et a dit qu'il n'est pas au pouvoir du Chabbat d'influer nourriture et subsistance à la semaine, qui sont les six jours de semaine, car il, c'est-à-dire le Chabbat lui-même, est un vide, et il a fait du Chabbat lui-même qui est un point des extrémités, c'est-à-dire qu'il y fait un travail comme aux jours de semaine, parce qu'il dit qu'il est aussi des extrémités comme les autres jours de semaine, à cause de cela cet homme sera mis à mort dans son iniquité, qu'il a fauté et a porté atteinte au point saint qui ne lui influe pas vie et nourriture et vivre et subsistance, mesure pour mesure, parce qu'il fait du point qui est unique et n'a pas de paire, et qui est saint plein de tout bien influant vitalité nourriture et subsistance dans les extrémités, et les extrémités dépendent de lui et il est leur existence, et les vides des extrémités se remplissent de lui, et il porte atteinte en lui dans son iniquité de penser qu'il est un vide comme les autres vides, et il y fait un travail et sa confiance n'est pas en lui qu'il lui influera nourriture, vivre et subsistance aux jours de semaine parce qu'il s'est abstenu de son travail le jour du Chabbat, et il égalise le Chabbat aux autres jours de semaine, car il n'y a en lui ni surplus de sainteté ni de vitalité pour influer une vitalité de plus que les autres jours de semaine, à cause de cela sa punition est mesure pour mesure, il ôte la vitalité du Chabbat, sa vitalité sera jetée, et il est dit de lui : ceux qui la profanent seront mis à mort. Comme il a fait au Chabbat un vide, ainsi on fera de son corps un vide mort, car au départ de sa nechama de son corps qui est sa mort le corps restera vide et creux du point de sa nechama qui demeurait en lui recevant sa vitalité du point du Chabbat, béni soit-Il, et c'est : ceux qui la profanent seront mis à mort :
והנה צריך לבאר לפי מה שכתבתי שהשבת נקודה יחידה בלא זוג, ובבראשית רבה (יא, ט) אמר שנתן לה הקב"ה זוג, דאיתא שם תנא רשב"י, אמרה יום שבת לפני הקב"ה, רבש"ע לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג. אמר לה הקב"ה, כנסת ישראל תהי' בת זוגך, עד כאן.
וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא, הוו זכורים לאותו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל תהיה בת זוגך, זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ, ח):
Et voici il faut expliquer selon ce que j'ai écrit que le Chabbat est un point unique sans paire, et dans Bereshit Rabba (11,9) il a dit que le Saint, béni soit-Il, lui a donné une paire, car il est là : a enseigné Rabbi Shimon bar Yohai, le jour du Chabbat a dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître de l'univers, à tous Tu as donné un compagnon et à moi Tu n'as pas donné de compagnon. Le Saint, béni soit-Il, lui dit : l'Assemblée d'Israël sera ta compagne, jusqu-ici.
Et lorsqu'Israël se tinrent devant le mont Sinaï, le Saint, béni soit-Il, leur dit : soyez souvenants de cette chose que j'ai dite au Chabbat, l'Assemblée d'Israël sera ta compagne, souviens-toi du jour du Chabbat pour le sanctifier (Exode 20,8) :
גם צריך ביאור בעצם, איך יונקים ששת ימי החול מהשבת. ועל זה צריך להקדים פרק י"א מחלק סתרי תורה בעבודת הקודש, זה נוסחו, כבר כתבתי כי אלקים של מטה סוד ה"א אחרונה ברא ופעל ועשה השמים וארץ התחתונים וכל צבאם בכח ראשית, כי היא שליח העליונים, וזה סוד (בראשית ב, ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ובבראשית רבה (יב, ב) רבי פנחס בשם רבי לוי אמר, בהבראם, בה' בראם, והרמז על ה"א אחרונה שבשם.
ולסוד זה ה' דבהבראם זעירא, ושם הקטנה רחל (בראשית כט, טז). וא-להים עליון בכח ראשית הוציא והאציל עולם העליון עולם הייחוד.
וא-להים התחתון, ברא והוציא עולם הפירוד, שמים והארץ התחתונים וכל צבאם בכח ראשית, כמו שכתבנו. ולרמוז לשני בריאות והעולמות, באה ב' ראשית, הכל ב' ראשית, וכמו שרמזנו כבר:
Aussi il faut un éclaircissement en soi, comment les six jours de semaine tètent du Chabbat. Et sur cela il faut faire précéder le chapitre 11 de la partie Sitrei Torah dans Avodat hakodech, voici son texte : j'ai déjà écrit que Elokim d'en bas, secret du hé dernier, a créé et a opéré et a fait les cieux et la terre inférieurs et toute leur armée par la force de Reshit (Commencement), car elle est l'envoyée des supérieurs, et c'est le secret (Genèse 2,4) : telles sont les générations des cieux et de la terre בהבראם, et dans Bereshit Rabba (12,2) Rabbi Pinhas au nom de Rabbi Levi a dit : בהבראם, בה' בראם, et l'allusion porte sur le hé dernier qui est dans le Nom.
Et pour ce secret le hé de בהבראם est petit, et le nom de la plus jeune est Rachel (Genèse 29,16). Et Elokim supérieur par la force de Reshit a fait sortir et a émané le monde supérieur, le monde de l'unification.
Et Elokim inférieur a créé et a fait sortir le monde de la séparation, les cieux et la terre inférieurs et toute leur armée par la force de Reshit, comme nous l'avons écrit. Et pour faire allusion aux deux créations et aux mondes, est venu un bet de Reshit, le tout est deux Reshit, et comme nous l'avons déjà allude :
ולשלמות מלאכת עבודת הקודש, ראיתי לכתוב קבלת חכמי האמת ז"ל בענין זאת הבריאה התחתונה המוחשת. ואומר, כי כשברא אלקים את השמים ואת הארץ, בבת אחת נתהוו ועמדו לפניו הם וצבאותיהם, שנאמר (ישעיה מח, יג) קורא אני אליהם יעמדו יחדיו, וכל התולדות וצבאות וימים היו בכחם, אלא שהיה הרצון שבתנועה הראשונה של הגלגל יצא מן הכח אל הפועל פעולה פלוני, ובתנועה השנית פעולה פלוני, וכן עד תשלום השרשים בששה תנועות.
והנה במציאות הימים, אינו אלא יום אחד שנולד מהתנועה הראשונה שנולד בכ"ד שעות כפי כחלוק י"ב אלכסונות, והי"ב כלולים בי"ב אחרים, כי המשפיע חוזר להיות מקבל, והמקבל משפיע. והפנים אחור והאחור פנים, והשמאל ימין והימין שמאל, בענין שעמדו התנועות בשלימות בכ"ד שעות, י"ב יום וי"ב לילה לחשבון השוה.
או כפי מה שאמר הרמב"ן ז"ל בפרשת בראשית, שהזריח האור הראשון על היסודות שעור י"ב שעות, ושקעו שעור י"ב שעות. איך שיהיה, לא נברא ונתחדש בתחילה אלא יום אחד בלבד שנולד מתנועה ראשונה:
Et pour la perfection de l'ouvrage de Avodat hakodech, j'ai vu d'écrire la réception des sages de la vérité, de mémoire bénie, au sujet de cette création inférieure sensible. Et je dis que lorsque Elokim créa les cieux et la terre, en un seul instant ils se formèrent et se tinrent devant Lui, eux et leurs armées, comme il est dit (Isaie 48,13) : je les appelle, ils se tiennent ensemble, et toutes les générations et les armées et les jours étaient dans leur force, seulement la volonté était que dans le premier mouvement de la sphère sorte de la force à l'acte telle action, et dans le deuxième mouvement telle action, et ainsi jusqu'à l'achèvement des racines en six mouvements.
Et voici, dans l'existence des jours, ce n'est qu'un seul jour qui est né du premier mouvement qui est né en 24 heures selon la division des 12 diagonales, et les 12 sont inclus dans 12 autres, car celui qui influe revient à être receveur, et le receveur influe. Et la face est dos et le dos est face, et la gauche est droite et la droite est gauche, de sorte que les mouvements se tinrent en perfection en 24 heures, 12 jour et 12 nuit selon le compte égal.
Ou selon ce qu'a dit le Ramban, de mémoire bénie, dans la paracha Bereshit, que la première lumière brilla sur les éléments la mesure de 12 heures, et elles se couchèrent la mesure de 12 heures. Quoi qu'il en soit, il n'a été créé et renouvelé au commencement qu'un seul jour seulement, qui est né d'un premier mouvement :
והנה מאז ועד עתה בכל תנועה ותנועה הוא יום נברא וממחודש נמשך לתנועה, ובששה ימים הראשונים יצאו מן הכח אל הפועל כל שרשי הדברים, וביום השביעי לא נתחדשה פעולה אחרת זולתי התנועה לבד, וכן כל התנועות שבאו אחריהן כולן מחודשות אחת אחת, ומעולם לא נמצאו שבעה ימים קיימים במציאות, אלא כשנעדר זה נמצא זה, אבל מה שנברא ביום השלישי הנה הוא נמצא בלי העדר מה שקודם, וכן בכולם. מה שאין כן במציאות הימים, כי לא נמצא במציאות אחד יום אמש והיום, ולעולם לא נמצא כי אם יום אחד בלבד, וזה יורה כי האצילות הנעלם נעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו.
כי הנה זה היום נולד ומחובר מעצמות תנועות עשרה גלגלים, עם שהם מתחלפים בתנועותיהם, הנה הם מתייחדים במציאות זה היום, ולפי צירוף וגלגול אותיות שבהם נברא שמים וארץ, חוזרים ומתגלגלים גלגול אחר גלגול. ואם בכל גלגול וגלגול אינם פועלים וממציאים אלא יום אחד בלבד, וכשם שהצירופים של האותיות לאלפים ולרבי רבבות, כך אלו הגלגולים ומכל גלגול וגלגול נוצר ונברא היום יצירה באור ובריאה בחושך.
אלא שבששה הגלגולים הראשונים יצאו לפועל כל שרשי הדברים בהתלבשות הצורות בגופות רוחניות וגשמיות, ובגלגול השביעי לא נתחדש שם גוף שיתלבשו בו אותם הצורות שנשארו ערומות, כי הגלגול והצירוף השביעי הפסיק לעולם הגופיי שהוא חול, וחדוש גלגלו היא המשכת הצורות הקדושות והעבודות הקדושות:
Et voici depuis lors et jusqu'à maintenant, dans chaque mouvement et mouvement c'est un jour créé et renouvelé qui se poursuit au mouvement, et dans les six premiers jours sont sorties de la force à l'acte toutes les racines des choses, et au septième jour n'a pas été renouvelée une autre action hors le mouvement seulement, et de même tous les mouvements qui sont venus après eux sont tous renouvelés un à un, et jamais sept jours ne se sont trouvés existants dans l'existence, seulement lorsque celui-ci s'absente celui-là se trouve, mais ce qui a été créé au troisième jour, voici il se trouve sans l'absence de ce qui précède, et ainsi en tous. Ce qui n'est pas ainsi dans l'existence des jours, car il ne se trouve pas dans une seule existence le jour d'hier et aujourd'hui, et jamais il ne se trouve qu'un seul jour seulement, et ceci indique que l'Atsilout caché, sa fin est fichée dans son commencement et son commencement dans sa fin.
Car voici ce jour est né et composé de l'essence des mouvements de dix sphères, bien qu'elles diffèrent dans leurs mouvements, voici elles s'unissent dans l'existence de ce jour, et selon la combinaison et le cycle des lettres qui sont en elles ont été créés cieux et terre, elles reviennent et tournent cycle après cycle. Et si dans chaque cycle et cycle elles n'agissent et ne font exister qu'un seul jour seulement, et de même que les combinaisons des lettres sont par milliers et par myriades de myriades, ainsi ces cycles, et de chaque cycle et cycle le jour est formé et créé, formation dans la lumière et création dans l'obscurité.
Seulement que dans les six premiers cycles sont sorties à l'acte toutes les racines des choses dans le vêtement des formes en corps spirituels et corporels, et dans le septième cycle il n'a pas été renouvelé là un corps dans lequel se vêtiraient ces formes qui sont restées nues, car le cycle et la combinaison septièmes ont interrompu au monde corporel qui est la semaine, et le renouvellement de son cycle est le tirage des formes saintes et des services saints :
והנה הם מתלבשים אחר כך בגופות שהמשכתם מכח ששת ימי החול, ושאר הגלגולים הם שיתפשטו בהם על פי השרשים שהם עשרה כתרים שמכחם נמצאו העשרה גלגלים. ולפי שכל האצילות נעוץ סופו בתחלתו, ותחלתו י"ב גבולי אלכסון, וסופו י"ב גבולי אלכסון, היה היום הנמצא ממנו באור וחשך כ"ד שעות, והוא יום ראשון הנברא מכח כל עשרה כתרים.
ונחקקות בהם כ"ב אותיות, והאותיות ההן מצטרפות בייחוד כל הכתרים לאלפים ולרבבות, מכח הצירופים לוקחים כח העשרה גלגלים ונמשך מהם יום המחובר מכ"ד שעות, וכן מכל צירוף וצירוף של כ"ב אותיות הנחקקות בי' כתרים:
Et voici elles se vêtent ensuite en corps dont le tirage est de la force des six jours de semaine, et les autres cycles sont qu'elles se déploient en eux selon les racines qui sont dix ketarim (couronnes) de la force desquels se sont trouvées les dix sphères. Et parce que tout l'Atsilout, sa fin est fichée dans son commencement, et son commencement est 12 frontières diagonales, et sa fin 12 frontières diagonales, le jour qui s'en trouve était en lumière et obscurité 24 heures, et c'est le premier jour créé de la force de tous les dix ketarim.
Et en eux sont gravées 22 lettres, et ces lettres se combinent dans l'unification de tous les ketarim par milliers et par myriades, de la force des combinaisons elles prennent la force des dix sphères et il s'en tire un jour composé de 24 heures, et ainsi de chaque combinaison et combinaison de 22 lettres gravées dans les 10 ketarim :