« Les paroles des sages sont entendues dans la douceur » (Kohelet 9,17) : celui dont la mesure est ainsi ne vient jamais à la colère. Le Chla y voit la douceur d'esprit de l'humilité, qui ferme l'œil sur les rebelles, et la délibération sans hâte. L'homme ne se hâtera ni dans la parole ni dans l'acte : il sera un trône pour la Che'hina, qui réside dans une voix de silence fin, hors du vent, du tumulte et du feu. Celui en qui est cette mesure, sommet de la volonté, s'attache au Saint, béni soit-Il ; s'il a transgressé, il Le réconcilie par la techouva, la tefila et l'aumône, et annule sa volonté devant la volonté du Lieu.
Aussi : le 'hassid qui pardonne chaque soir à quiconque l'a peiné ; réparer avant le sommeil pour n'éveiller pas la colère nocturne ; le soir et le matin unis en un jour par la techouva.
דברי חכמים בנחת נשמעים (קהלת ט, יז). מי שמדתו כך, אזי אינו בא לידי כעס לעולם.
והכוונה בנחת נשמעים, בנחת רוח, ולא ברמות רוח, כי מי שאוחז במדת הענוה ממילא אינו כועס לעולם, כי הוא סובל ומעלים עין מסוררים. וגם הכוונה בנחת, דהיינו במתון ולא במהירות ברעש גדול, כאשר הארכתי באות מ"ם מתון, כי אקח מועד מישרים אשפוט (תהלים עה, ג).
על כן ינהיג אדם במידות הנחת, דהיינו המתון, ולא ימהר לא בדבור ולא במעשה, ואז לא יבא לעולם לידי כעס, ולא יגרום סילוק השכינה ממנו, רק יהיה כסא לשכינה. וסימנך, כי השכינה אינה לא ברוח, ולא ברעש, ולא באש.
הרוח, הוא רמות רוח הגאוה. הרעש, הוא היפך מהמתון.
האש, הוא רתיחת הכעס. ובקול דממה דקה שם שורה השכינה:
Les paroles des sages sont entendues dans la douceur (Kohelet 9,17). Celui dont la mesure est ainsi, alors il ne vient jamais à la colère.
Et l'intention de 'entendues dans la douceur', dans la douceur d'esprit, et non dans la hauteur d'esprit, car celui qui saisit la mesure de l'humilité, de soi-même il ne se met jamais en colère, car il supporte et ferme l'œil sur les rebelles. Et aussi l'intention de 'dans la douceur', c'est-à-dire dans la délibération et non dans la hâte avec un grand tumulte, comme je me suis étendu à la lettre mem, Maton (délibération), car je prendrai un temps fixé, je jugerai avec droiture (Psaumes 75,3).
C'est pourquoi l'homme conduira dans les mesures de la douceur, c'est-à-dire la délibération, et il ne se hâtera ni dans la parole ni dans l'acte, et alors il ne viendra jamais à la colère, et il ne causera pas le retrait de la Chekhina de lui, seulement il sera un trône pour la Chekhina. Et ton signe : car la Chekhina n'est ni dans le vent, ni dans le tumulte, ni dans le feu (Rois I 19,11).
Le vent, c'est la hauteur d'esprit de l'orgueil. Le tumulte, c'est le contraire de la délibération.
Le feu, c'est l'ébullition de la colère. Et dans une voix de silence fin (Rois I 19,12) la Chekhina réside :
מי שיש בו מדה זו הרוממה, רום מעלה מדת הרצון, אז הוא מתדבק בהקב"ה היושב ברום מעלה עילת כל העילות, כי אם הוא בעל הרצון בינו ובין חבירו, ק"ו לשכינה שיעשה רצון המקום, ואל יכעיסוהו להמרות את ציוויו. ואם ח"ו עבר, אזי לא ינוח ולא ישקוט עד ירצהו בתשובה ומעשים טובים ותפלה צדקה, ויבטל רצונו מפני רצון המקום:
Celui en qui est cette mesure élevée, le sommet d'élévation de la mesure de la volonté, alors il s'attache au Saint, béni soit-Il, qui siège au sommet de l'élévation, Cause de toutes les causes, car s'il est maître de la volonté entre lui et son compagnon, à plus forte raison pour la Chekhina qu'il fasse la volonté du Lieu, et qu'il ne L'irrite pas en se révoltant contre Son commandement. Et s'il a transgressé, loin de nous, alors il ne se reposera ni ne se taira jusqu'à ce qu'il Le réconcilie par la techouva et les bonnes actions et la tefila et l'aumône, et il annulera sa volonté devant la volonté du Lieu :
הביאו רז"ל (מגילה כח, א), מעשה בההוא חסידא, דכל אימת דסליק לפוריא היה אומר שרי ליה מחיל ליה לכל מאן דמצערא לי. ק"ו אם הוא היה מצער חבירו, שהיה מבקש ממנו מחילה.
ויש סוד בדבר, כי נודע היום סוד הרחמים והרצון, והלילה בהיפך סוד הדין והקטרוג בו תרמוש כל חיתו יער ואף וחימה כו', ובפרט בעת השינה שהוא חלק ממיתה, על כן ראויה לעורר הרצון. ומזה נתבאר ק"ו לשכינה שיעורר הרצון העליון ויתקן, באם עיות יתקן קודם השכיבה, כמו שהאריך הזוהר בזה, ושעל זה רומז הפסוק (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו, כדי שלא יעורר בלילה שאחריו סוד הכעס, בפרט בהשינה שהנשמה עולה למעלה שלא תבא בפגימה.
ככה מחויב כל אדם לתקן דבר יום ביומו, ולא יהיה חסר יום אחד, כדי שיהיו ימים נשלמים ודבקים בסוד הרצון:
Razal ont apporté (Megila 28a) l'histoire de ce hasid : chaque fois qu'il montait au lit, il disait : je lui remets, je lui pardonne, à quiconque m'a peiné. À plus forte raison s'il avait peiné son compagnon, qu'il lui demandait pardon.
Et il y a un secret en la chose, car il est connu que le jour est le secret des miséricordes et de la volonté, et la nuit à l'inverse le secret du jugement et de l'accusation, en elle rampe toute bête de la forêt (Psaumes 104,20), et colère et fureur etc., et en particulier au moment du sommeil qui est une part de la mort, c'est pourquoi il convient d'éveiller la volonté. Et de ceci s'est éclairci à plus forte raison pour la Chekhina, qu'il éveille la volonté supérieure et qu'il répare : s'il a faussé, qu'il répare avant de se coucher, comme le Zohar s'est étendu là-dessus, et que sur ceci fait allusion le verset (Deutéronome 24,15) : en son jour tu donneras son salaire, afin qu'il n'éveille pas dans la nuit qui suit le secret de la colère, en particulier dans le sommeil lorsque la nechama monte en haut, qu'elle ne vienne pas dans une atteinte.
Ainsi tout homme est tenu de réparer la chose jour par jour, et qu'il ne manque pas un jour, afin que les jours soient accomplis et attachés au secret de la volonté :
וכבר כתבתי כי הבריאה היתה ברצון, וסיים בכל יום ויום ויהי ערב בוקר. נראה לפרש, אף שמדת הערב ההיפך ממדת הבוקר, מכל מקום יראה שהערב יהיה בוקר ויתייחדו ליום אחד.
וכן השני, וכן השלישי, וכן כולם, והיינו ע"י תשובה. לכך מוזכר בכל יום וירא א-להים כי טוב, על דרך (תהלים כה, ח) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, שזהו התשובה, כמו שאמרו במדרש שאלו לחכמה חוטא מה יעשה כו', שאלו לנבואה כו', שאלו לתורה כו'.
שאלו להקב"ה, אמר יעשה תשובה, הדא הוא דכתיב טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, עד כאן:
Et déjà j'ai écrit que la création fut par la volonté, et Il a terminé chaque jour et jour : et il y eut soir, matin (Genèse 1). Il paraît d'expliquer : bien que la mesure du soir soit le contraire de la mesure du matin, néanmoins il verra que le soir soit matin et qu'ils s'unissent en un seul jour.
Et ainsi le deuxième, et ainsi le troisième, et ainsi tous, et c'est par la techouva. C'est pourquoi est mentionné chaque jour : et Elokim vit que c'était bon (Genèse 1), selon la voie de (Psaumes 25,8) : bon et droit est ה', c'est pourquoi Il enseigne aux pécheurs le chemin, que ceci est la techouva, comme ils ont dit dans le Midrach : ils ont demandé à la Sagesse : un pécheur, que fera-t-il, etc., ils ont demandé à la Prophétie, etc., ils ont demandé à la Torah, etc.
Ils ont demandé au Saint, béni soit-Il, Il a dit : qu'il fasse techouva, c'est ce qui est écrit : bon et droit est ה', c'est pourquoi Il enseigne aux pécheurs le chemin, jusqu-ici :
נשלם אות רי"ש
La lettre rech est achevée.