Ce passage poursuit la loi de précédence déjà énoncée : péri haetz et péri haadama précèdent chehakol, même si l’espèce de chehakol est préférée, ainsi qu’il ressort du Tour, des Tossefot, du Morde’hai, du Beit Yossef et du Choulhan Aroukh. Le Chla écrit que, eau-de-vie et confitures péri haetz ou péri haadama étant apportées ensemble, on bénit d’abord sur la confiture, on en goûte, puis on bénit chehakol sur l’eau-de-vie, même si l’on désire davantage celle-ci. On ne fera pas comme les gens du commun, qui bénissent d’abord sur l’eau-de-vie. Tout ceci lorsque l’on veut manger des deux.
Aussi : le vin précède les raisins, minei mezonot précède le vin, hamotsi précède mezonot ; ce qui n’a pas de tronc l’hiver est péri haadama ; légumes selon qu’ils s’améliorent ou empirent à la cuisson
ודין קדימה זו הנזכרת כאן דפרי העץ ופרי האדמה מוקדמין לשהכל, מיירי אפי' כשהמין של שהכל חביב עליו וחפץ בו יותר ממין השני של פרי העץ או פרי האדמה, כן משמע בהדיא למדקדק בטור בסימן הנזכר לעיל, שכל דיני קדימה המוזכרים בסימן הנזכר לעיל מיירי באופן זה. וכן כתבו התוספת בהדיא בפרק כיצד מברכין (ברכות לט, א) בד"ה חביב עדיף וזה לשונו, מבוררת עדיף טפי אעפ"י שאותו המין שיש לברך עליו שהכל חביב עליו.
וכך כתב המרדכי פרק כיצד מברכין ע"ז, אף על פי שאותו המין שמברך עליו שהכל חביב עליו כו'. וכך כתב הבית יוסף סימן רי"א, וכן הוא בשלחן ערוך (ריא, ג):
Et la loi de cette précédence mentionnée ici, que péri haetz et péri haadama précèdent chehakol, traite même lorsque l'espèce de chehakol lui est préférée et qu'il la désire plus que la seconde espèce de péri haetz ou péri haadama, ainsi il ressort explicitement pour qui précise dans le Tour au siman mentionné plus haut, que toutes les lois de précédence mentionnées au siman mentionné plus haut traitent de cette manière. Et ainsi ont écrit les Tossefot explicitement au chapitre Comment bénit-on (Berakhot 39a) s.v. haviv adif et voici leur langage : la déterminée est davantage préférable bien que cette espèce sur laquelle il y a à bénir chehakol lui soit préférée.
Et ainsi a écrit le Mordekhai au chapitre Comment bénit-on sur cela, bien que cette espèce sur laquelle il bénit chehakol lui soit préférée etc. Et ainsi a écrit le Beit Yossef siman 211, et ainsi est-il dans le Choulhan Aroukh (211, 3) :
יצא לנו מזה, אם הביאו לפניו יין שרף ומיני מרקחת שיש בהן בורא פרי העץ או פרי האדמה, דהדין נותן שיברך בתחלה על המרקחת, יהיה מה שיהיה, הן ברכתו פרי העץ או פרי האדמה, לאפוקי שאר מיני מרקחת שברכתו שהכל כי אז יברך שהכל אחד על הכל, ואחר כך יברך על היין שרף שהכל, אעפ"י שחפץ יותר ביין שרף, מכל מקום מחויב להקדים דבר שברכתו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה לפני שהכל. על כן יברך מתחלה על המרקחת ויטעום ממנו, ואחר כך יברך על היין שרף וישתה, ואח"כ יחזור ויאכל ממיני מרקחת אם ירצה.
ולא כמו שעושין ההמוניים, שמברכין בתחילה על היין שרף, ואח"כ מברכין על המרקחת כשהם באים כאחת, כי תאוה נפשם לשתות יין שרף קודם וכן לא יעשה מטעם דלעיל:
Il nous est sorti de cela : si l'on a apporté devant lui de l'eau-de-vie et des espèces de confitures où il y a Bore péri haetz ou péri haadama, la loi donne qu'il bénisse d'abord sur la confiture, quoi qu'elle soit, que sa berakha soit péri haetz ou péri haadama, pour exclure les autres espèces de confitures dont la berakha est chehakol, car alors il bénira un seul chehakol sur tout, et ensuite il bénira sur l'eau-de-vie chehakol, bien qu'il désire davantage l'eau-de-vie, toutefois il est tenu de faire précéder une chose dont la berakha est Bore péri haetz ou Bore péri haadama avant chehakol. C'est pourquoi il bénira d'abord sur la confiture et il en goûtera, et ensuite il bénira sur l'eau-de-vie et il boira, et ensuite il reviendra et mangera des espèces de confitures s'il le veut.
Et non comme font les gens du commun, qui bénissent d'abord sur l'eau-de-vie, et ensuite bénissent sur la confiture lorsqu'elles viennent ensemble, parce que leur âme désire boire l'eau-de-vie d'abord, et ainsi l'on ne fera pas, pour la raison ci-dessus :
כתב מורי בשלחן ערוך שלו (ריא, ה בהג"ה), וכל הא דאמרינן דהאחד קודם לחבירו, היינו שרוצה לאכול משניהם, לכן יש להקדים החביב או החשוב (רצה לומר מין ז'). אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, אינו מברך רק על זה שרוצה לאכול, אע"פ שגם השני מונח לפניו והיא קודמת לברך עליו תחילה.
(עיין לעיל כלל א' סימן ב'):
Mon maître a écrit dans son Choulhan Aroukh (211, 5 dans la glose), et tout ceci que nous disons que l'un précède son compagnon, c'est lorsqu'il veut manger des deux, c'est pourquoi il faut faire précéder le préféré ou l'important (c'est-à-dire l'espèce des 7). Mais s'il ne veut pas manger des deux, il ne bénit que sur celui qu'il veut manger, bien que le second aussi soit posé devant lui et qu'il précède pour bénir dessus d'abord.
(Vois plus haut klal 1 siman 2) :
ו' לפי תירוץ אחד שכתב בית יוסף בהגהותיו בסימן רי"א על קושיא, כשמחלקים פירות ויין בבית האירוסין או בבית היולדת, אנו מברכין על הפירות ומיני מתיקה, ואחר כך על היין, עד כאן הקושיא. יצא לנו מזה, שאעפ"י שבדעת האדם לאכול כמה מיני פירות, אם מביאין לפניו אחת אחת ראשון שמביאין לפניו מברך עליו, אעפ"י שהיה ראוי לאחר ברכתו למין השני הבאה אחריו.
ולא אמרו להקדים אלא בשעה שהמינים מונחים לפניו, וכדקתני מתני' בפרק כיצד מברכין (ד) היו לפניו מינים הרבה וכו' עיין שם:
6. Selon une résolution qu'a écrite le Beit Yossef dans ses gloses au siman 211 sur une difficulté : lorsqu'on distribue des fruits et du vin dans la maison des fiançailles ou dans la maison de l'accouchée, nous bénissons sur les fruits et les espèces de douceurs, et ensuite sur le vin, jusqu-ici la difficulté.
Il nous est sorti de cela que, bien que dans l'avis de l'homme soit de manger plusieurs espèces de fruits, si l'on apporte devant lui une à une, le premier que l'on apporte devant lui, il bénit dessus, bien qu'il eût été convenable de retarder sa berakha pour la seconde espèce qui vient après lui. Et ils n'ont dit de faire précéder que à l'heure où les espèces sont posées devant lui, et comme enseigne la Michna au chapitre Comment bénit-on (4) : s'il avait devant lui beaucoup d'espèces etc., vois là :
ז' ואהא דאמרינן כל הקודם בפסוק קודם לברכה כו', כתב הטור בסימן הנזכר, ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן. אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו בורא פרי הגפן, חשיב והיא קודמת לברך עליו תחילה.
אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן שברכתן בורא מיני מזונות, היא חשובה יותר מברכת היין, לפי שהן מוקדמין בפסוק:
7. Et sur ceci que nous disons : tout ce qui précède dans le verset précède pour la berakha etc., le Tour a écrit au siman mentionné, et c'est précisément lorsqu'il mange des raisins tels quels.
Mais s'il en a fait du vin qui établit une berakha pour lui-même Bore péri hagefen, il est considéré et elle précède pour bénir dessus d'abord. Mais un mets de marmite des cinq espèces de céréales dont la berakha est Bore minei mezonot, elle est plus importante que la berakha du vin, parce qu'elles précèdent dans le verset :
וזה לשון מורי שם (ריא, ה בהג"ה), ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות וכל שכן לשאר ברכות אעפ"י שהדבר השני חביב לו, עד כאן. ונראה שדבריו אלה כאשר הם כתובים כאן צריכין ביאור קצת, דלכאורה קשה על מה שכתב ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות וכל שכן לשאר ברכות כו', מה קדימה שייך לומר אצל הפת לשאר מיני מאכל, והלא פת קודם לעולם, דודאי לא יברך המוציא כי אם כשנטל ידיו, ותיכף לנטילה ברכה, רצוני לומר ברכת המוציא ולא שאר ברכות.
דעד כאן לא פליגי רבינו יואל ורב אלפס והרמב"ם עם הרא"ש דחייש להפסיק בין ברכת הנטילה להמוציא, כמו שהביא הטור בסימן קס"ו, היינו דוקא שהפסיק בדברים. אבל לעשות ברכה אחרת בין ברכת הנטילה לברכת המוציא, ודאי כולי עלמא מודו דאין נכון לעשות זה משום הפסק.
חוץ מקידוש של שבת שמקדשין אפי' על השכר בתחילה בסעודת הבוקר, והטעם כתב בטור בסימן רע"ב עיין שם. אם לא שנאמר דמורי איירי הכא באדם שאינו רוצה לאכול עתה פת כי אם פחות מכזית, דאז אינו צריך נטילה לזה כמו שכתב הבית יוסף בשם הרוקח בסימן קנ"ח דעל פחות מכזית אין צריך נטילה, ומונחים גם כן לפניו שאר מינים שברכתם בורא מיני מזונות כגון דייסא או כיסנין וכיוצא בזה, או מה שברכתן בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, והוא רוצה לאכול מן הלחם וגם משאר מאכלים אשר לפניו יהיה מה שיהיה, ואז הוה הדין נותן דעל איזה מהן שירצה יברך תחלה, הואיל ואין ברכותיהן שוות, כדלעיל כלל זה סימן ט'.
על כן כתב מורי על זה דאפ"ה ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות, וכל שכן לשאר ברכות וכו', ולא מטעם הפסקה, דמדנטילה אין כאן הפסקה, אין כאן רק מטעם הואיל והלחם קובע ברכה לעצמו המוציא לחם מן הארץ, חשיב וקודם לכל דבר, כמו שנזכרת סברא זו בסמוך (בד"ה הקודם) גבי יין:
Et voici le langage de mon maître la (211, 5 dans la glose) : la berakha du hamotsi précède la berakha Bore minei mezonot et à plus forte raison les autres berakhot bien que la seconde chose lui soit préférée, jusqu-ici. Et il apparaît que ces paroles-ci telles qu'elles sont écrites ici ont besoin d'un peu d'explication, car à première vue c'est difficile sur ce qu'il a écrit : la berakha du hamotsi précède la berakha Bore minei mezonot et à plus forte raison les autres berakhot etc., quelle précédence y a-t-il à dire auprès du pain pour les autres espèces d'aliment, et voici le pain précède toujours, car certainement il ne bénira hamotsi que lorsqu'il s'est lavé les mains, et tout de suite au lavage une berakha, je veux dire la berakha du hamotsi et non les autres berakhot.
Car jusqu-ici n'ont divergé Rabbenou Yoël et Rav Alfasi et le Rambam avec le Roch (Rabbenou Acher), qui craint d'interrompre entre la berakha du lavage et le hamotsi, comme a apporté le Tour au siman 166, c'est précisément lorsqu'il a interrompu par des paroles. Mais de faire une autre berakha entre la berakha du lavage et la berakha du hamotsi, certainement tout le monde convient qu'il n'est pas correct de faire cela à cause de l'interruption.
Hors le kiddouch de Chabbat où l'on sanctifie même sur la bière d'abord au repas du matin, et la raison, le Tour l'a écrite au siman 272, vois là. À moins que l'on dise que mon maître traite ici d'un homme qui ne veut pas manger maintenant de pain sinon moins d'un volume d'olive, qu'alors il n'a pas besoin de lavage pour cela comme a écrit le Beit Yossef au nom du Rokeah au siman 158, que sur moins d'un volume d'olive il n'est pas besoin de lavage, et sont aussi posés devant lui d'autres espèces dont la berakha est Bore minei mezonot comme bouillie ou kisnin et ce qui leur ressemble, ou ce dont la berakha est Bore péri haetz ou Bore péri haadama, et il veut manger du pain et aussi des autres aliments qui sont devant lui quoi que ce soit, et alors la loi donnerait que sur celle qu'il voudra il bénira d'abord, puisque leurs berakhot ne sont pas égales, comme plus haut ce klal siman 9.
C'est pourquoi mon maître a écrit là-dessus que même ainsi la berakha du hamotsi précède la berakha Bore minei mezonot, et à plus forte raison les autres berakhot etc., et non à cause de l'interruption, car du lavage il n'y a pas ici d'interruption, il n'y a ici que à cause que le pain établit une berakha pour lui-même hamotsi le'hem min haarets, il est important et précède toute chose, comme ce raisonnement est mentionné tout près (s.v. hakodem) au sujet du vin :
ועוד נראה לפרש דברי מורי המובאים לעיל בסמוך, דמיירי שהיה השלחן ערוך לפניו ועליו פת ושאר דברים חשובים וחביבים עליו, והוא עדיין לא נטל ידיו לסעודה, רק הם מונחים לפניו, ע"ז כתב מורי שברכת המוציא קודמת לברכת שאר הדברים בהזדמן שניהם לפניו, אעפ"י שהדבר השני חביב עליו, צריך ליטול ידיו ולברך על הפת תחלה ואז הפת פוטר כל מיני מאכל (דזיין, חוץ מפרי דלא זיין):
Et il apparaît encore d'expliquer les paroles de mon maître apportées plus haut tout près, qu'il traite du cas où la table était dressée devant lui et dessus du pain et d'autres choses importantes et préférées par lui, et il ne s'est pas encore lavé les mains pour le repas, seulement elles sont posées devant lui, sur cela mon maître a écrit que la berakha du hamotsi précède la berakha des autres choses lorsque les deux se rencontrent devant lui, bien que la seconde chose lui soit préférée, il faut se laver les mains et bénir sur le pain d'abord et alors le pain exempte toutes les espèces d'aliment (qui nourrissent, hors le fruit qui ne nourrit pas) :
וזהו לאפוקי ממה שכתב הכל בו בסימן ק"ד וזה לשונו, וכתב אחד מתלמידי רבינו צרפת על רבו, כמה פעמים ראיתי למורי הרב, כשמביאין לפניו על השלחן בשר של חידוש, או בשר מבושם, או ביצים מטוגנין בדבש, או דבר שהוא חביב בעיניו, היה נוטל אותו דבר ומברך עליו קודם שיברך על הפת המוציא, ואומר זה חביב עלי יותר מן הפת ונוח לי לברך עליו תחלה לשבח את קוני כאשר אני אוהב, עד כאן לשונו:
Et ceci est pour exclure ce qu'a écrit le Kol Bo au siman 104 et voici son langage : et un des élèves de nos maîtres de France a écrit sur son maître, plusieurs fois j'ai vu mon maître le rav, lorsqu'on apporte devant lui sur la table une viande de nouveauté, ou une viande parfumée, ou des œufs frits au miel, ou une chose qui est préférée à ses yeux, il prenait cette chose et bénissait dessus avant de bénir sur le pain hamotsi, et il dit : ceci m'est plus préféré que le pain et il m'est convenable de bénir dessus d'abord pour louer mon Créateur comme je l'aime, jusqu-ici son langage :
ונראה לי דזה איירי גם כן כשהי' השלחן ערוך לפניו, וקודם שנטל ידיו לאכילה היה נוטל אותו דבר שהיה חביב עליו, ומברך עליו ואכל ממנו. דאי לאחר נטילה קודם ברכת המוציא, הוי הפסק וצריך לעשות תיכף לנטילה ברכה כדלעיל:
Et il m'apparaît que ceci traite aussi lorsque la table était dressée devant lui, et avant qu'il se lave les mains pour manger il prenait cette chose qui lui était préférée, et bénissait dessus et en mangeait. Car si c'était après le lavage avant la berakha du hamotsi, ce serait une interruption et il faut faire tout de suite au lavage une berakha comme plus haut :
ח' פסק השלחן ערוך בסימן ר"ג (סעיף ב), תותים הגדלים בסנה, בורא פרי האדמה. וכתב על זה מורי ז"ל בשלחן ערוך שלו (שם בהג"ה) הטעם, דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו.
רצה לומר, שכל ימות השנה אף בימות החורף נשמרו שרשו וגזעו בארץ קיימין, וגם ענפיו נשארים באילן, וחוזר משנה לשנה ועושה עלין ופירות, זהו בורא פרי העץ. אבל מה שמוציא עלין משרשיו לא מקרי עץ, כי כאשר הגיעו ימי החורף לא ישאר לא ענף ולא גזע בארץ, רק יזקין בארץ שרשו, ולשנה האחרת חוזר השורש ומוציא גזע חדש וצומח ענפים ועלין, ופרי זה לא מקרי פרי העץ.
והכא כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו, מברכין עליו בורא פרי האדמה, עכ"ל:
8. Le Choulhan Aroukh a décidé au siman 203 (alinéa 2), les mûres qui poussent sur le buisson, Bore péri haadama.
Et mon maître, de mémoire bénie, a écrit là-dessus dans son Choulhan Aroukh (là, dans la glose) la raison : on n'appelle arbre que celui qui produit ses feuilles. C'est-à-dire que tous les jours de l'année même aux jours de l'hiver sa racine et son tronc ont été préservés, ils se tiennent dans la terre, et aussi ses branches restent sur l'arbre, et il revient d'année en année et fait des feuilles et des fruits, cela est Bore péri haetz.
Mais ce qui produit des feuilles de ses racines n'est pas appelé arbre, car lorsque sont arrivés les jours de l'hiver il ne restera ni branche ni tronc dans la terre, seulement sa racine vieillira dans la terre, et l'année suivante la racine revient et produit un tronc nouveau et font croître des branches et des feuilles, et ce fruit-ci n'est pas appelé fruit de l'arbre. Et ici, puisqu'il a achevé entièrement ses bois en hiver et qu'il refleurit ensuite de ses racines, l'on bénit dessus Bore péri haadama, jusqu-ici son langage :
וזה לשון רוקח, כל אילן שנשרו עליו בסתיו, ונשאר העץ ומוציא עליו מעציו, פרי העץ. אבל אם מתייבשים העלים וגדל משרשיו כשומשמין, בורא פרי האדמה, עד כאן.
וזה לשון ר' עובדיה בפירוש המשנה (ברכות פ"ו מ"ב), בירך על פירות האילן כו', כל היכא דכי שקלי פירי איתא לענף, ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פירי לשנה האחרת, מקרי אילן ומברכין על פירותיו בורא פרי העץ. אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי לא ישאר ענף שיחזור ומוציא פירי לשנה האחרת, אין מברכין על הפירות אלא בורא פרי האדמה, עכ"ל.
וכן הוא לשון הגמרא בפרק כיצד מברכין (ברכות מ, א), שאמרה שם היכא מברכין בורא פרי העץ, היכא דכי שקלת לפירי איתא לגווזא, פירש רש"י, הענף של עץ, והדר מפיק פירי אחריני. אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתא לגווזא, פירוש לא ישאר ענף דהדר מפיק, לא מברכינן עליה בורא פרי העץ, אלא בורא פרי האדמה:
Et voici le langage du Rokeah : tout arbre dont les feuilles sont tombées en automne, et le bois est resté et produit ses feuilles de ses bois, péri haetz. Mais si les feuilles sèchent et qu'il pousse de ses racines comme le sésame, Bore péri haadama, jusqu-ici.
Et voici le langage de Rabbi Ovadia dans le commentaire de la Michna (Berakhot chapitre 6 michna 2), s'il a béni sur les fruits de l'arbre etc., partout où lorsque tu prends le fruit la branche est là, et cette branche elle-même revient et produit du fruit l'année suivante, il est appelé arbre et l'on bénit sur ses fruits Bore péri haetz. Mais là où lorsque tu lui as pris le fruit il ne restera pas de branche qui revienne et produise du fruit l'année suivante, l'on ne bénit sur les fruits que Bore péri haadama, jusqu-ici son langage.
Et ainsi est le langage de la Guemara au chapitre Comment bénit-on (Berakhot 40a), qui a dit là : où bénit-on Bore péri haetz, là où lorsque tu prends le fruit il y a le gouza, Rachi a expliqué : la branche de l'arbre, et il produit ensuite d'autres fruits. Mais là où lorsque tu lui as pris le fruit il n'y a pas de gouza, explication : il ne restera pas de branche qui produise ensuite, l'on ne bénit pas dessus Bore péri haetz, seulement Bore péri haadama :
ט' כתב המרדכי בפרק כיצד מברכין, אם הוא מסופק אם פרי העץ או פרי האדמה, מברך בורא פרי האדמה, דקיי"ל (ברכות פ"ו מ"ב) בירך על פרי העץ בורא פרי האדמה, יצא. לפי שהיא ברכה כוללת בורא פרי האדמה, ובורא פרי העץ שגם העץ יונק מן האדמה, ונמצא שבכלל בורא פרי האדמה הוא, ולפיכך יצא.
אלא שאמרו רז"ל (ברכות מ, א) לכתחלה מצוה מן המובחר לברך על כל מין ומין ברכה פרטית השייכא לה, מפני שהשבח בכך גדול יותר, שהוא מודה על ההשגחה הפרטית שמשגיח על בריותיו לתת לכל איש הצריך לו, זהו הנקרא מעין ברכותיו:
9. Le Mordekhai a écrit au chapitre Comment bénit-on, s'il est en doute si péri haetz ou péri haadama, il bénit Bore péri haadama, car nous tenons (Berakhot chapitre 6 michna 2) : s'il a béni sur le fruit de l'arbre Bore péri haadama, il s'est acquitté.
Parce que c'est une berakha englobante, Bore péri haadama, et Bore péri haetz car l'arbre aussi puise de la terre, et il se trouve qu'il est dans l'ensemble de Bore péri haadama, et c'est pourquoi il s'est acquitté. Seulement que Razal ont dit (Berakhot 40a) à priori c'est une mitsva de choix de bénir sur chaque espèce la berakha particulière qui lui appartient, parce que la louange en cela est plus grande, qu'il reconnaît la providence particulière qui veille sur Ses créatures pour donner à chaque homme ce dont il a besoin, c'est ce qu'on appelle de l'espèce de ses berakhot :
אם בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ, לא יצא, שאין שם עץ כלל, עיין לקמן כלל ו' סימן ב' וסימן ד'. ושאינו יודע מה הוא, שהכל.
דקיימא לן (ברכות פ"ו מ"ב) על הכל שאמר שהכל, יצא. ואע"ג דכשאמר משמע דיעבד, כיון דמסופק כדיעבד דמי.
וכן כתב הטור בסימן ר"ב ובסימן ר"ו, עיין לקמן בי' דברים הנאמרים בכלל ברכות בכלל ט', ולעיל בהקדמת המחבר:
S'il a béni sur le fruit de la terre Bore péri haetz, il ne s'est pas acquitté, car il n'y a pas là d'arbre du tout, vois plus bas klal 6 siman 2 et siman 4. Et ce dont il ne sait pas ce que c'est, chehakol.
Car nous tenons (Berakhot chapitre 6 michna 2) : sur tout, s'il a dit chehakol, il s'est acquitté. Et bien que 's'il a dit' implique a posteriori, puisqu'il est en doute c'est comme a posteriori.
Et ainsi a écrit le Tour au siman 202 et au siman 206, vois plus bas dans les 10 choses dites dans le principe des berakhot au klal 9, et plus haut dans l'introduction de l'auteur :
י' כל מיני ירקות וקטניות שטובים חיין ומבושלין, רצה לומר שהוא כ"כ טוב מבושל כמו חי, וחי כמו מבושל, מברכין לאחר בישולן כמו קודם בישולן. ואם הם טובים מבושלין יותר מחיין, כמו ירק שקורין גרי"ן קרוי"ט וכיוצא בהן, ואוכלן שלא מתוך הסעודה חיין, מברך עליהן שהכל, כי עדיין לא נגמר פריין.
ולאחר בישולן בורא פרי האדמה, דאשתנו לעילוי, ועכשיו בא לכלל דרך אכילתו והשתא נגמר פריו, דמתחילה אדעתא דהכי זרעו להו:
10. Toutes les espèces de légumes et de légumes secs qui sont bons crus et cuits, c'est-à-dire qu'il est autant bon cuit que cru, et cru que cuit, l'on bénit après leur cuisson comme avant leur cuisson.
Et s'ils sont meilleurs cuits que crus, comme le légume qu'on appelle grin kroit (chou vert) et ce qui leur ressemble, et qu'il les mange hors du repas crus, il bénit dessus chehakol, car leur fruit n'est pas encore achevé. Et après leur cuisson Bore péri haadama, car ils ont changé pour le mieux, et maintenant il est parvenu à la voie de sa consommation et à présent son fruit est achevé, car dès le départ c'est dans cette intention qu'on les a semés :
אבל אותן הירק שדרך כל אדם לאוכלן חיין עם שמן זית וחומץ וקורין אותן שלאטין, מברכין עליהן בורא פרי האדמה אפילו כשהן חיין אם אכלן שלא מתוך הסעודה כשהם מתוקנין בתיקון הנזכר, כיון שדרכן של בני אדם לאכלן חיין, ואדעתא דהכי זרעו להו אינשי:
Mais ces légumes dont la voie de tout homme est de les manger crus avec de l'huile d'olive et du vinaigre et qu'on les appelle salatin, l'on bénit dessus Bore péri haadama même lorsqu'ils sont crus s'il les a mangés hors du repas lorsqu'ils sont préparés selon la préparation mentionnée, puisqu'il est la voie des hommes de les manger crus, et c'est dans cette intention que les gens les ont semés :
ואם הם טובים חיין, ומבושלין משתני לגריעותא, כגון ירק שקורין בלשון אחר איערסשו"ט, או מה שקורין טארהא"ן ועליו הם ארוכים וקצת ריח או צנון וחזרת וכדומה (ואוכלין שלא מתוך הסעודה), חי בורא פרי האדמה. ומבושלים שהכל.
כל זה נוכל ללמוד ממה שכתב התוספת בפרק כיצד מברכין (ברכות לח, ב) בד"ה משכחת לה, וממה שכתב הטור והשלחן ערוך בסימן ר"ה (סעיף א), דו"ק ותשכח:
Et s'ils sont bons crus, et cuits ils changent pour le pire, comme le légume qu'on appelle en une autre langue iyershot, ou ce qu'on appelle tarhan et ses feuilles sont longues et un peu de parfum, ou radis et raifort et ce qui leur ressemble (et l'on mange hors du repas), cru Bore péri haadama. Et cuits chehakol.
Tout ceci nous pouvons l'apprendre de ce qu'ont écrit les Tossefot au chapitre Comment bénit-on (Berakhot 38b) s.v. mishkaht lah, et de ce qu'ont écrit le Tour et le Choulhan Aroukh au siman 205 (alinéa 1), précise et tu trouveras :
והא לך לשון רבינו יונה בפרק כיצד מברכין, וג' דינים חלוקים הן. דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי, ומשביח ע"י בישול שנעשה ראוי לאכילה, מברכין עליו בתחלה שהכל, ולאחר הבישול בורא פרי האדמה.
ודבר שהוא נאכל כמות שהוא חי, וגרוע מחמת הבישול, כגון תומי וכרתי שהן גרועין כשהן מבושלין בפני עצמן, מברך עליהן בתחלה בורא פרי האדמה, ולאחר הבישול שהכל, ואפילו כשמבשלים אותם עם בשר או עם דברים אחרים שמשביחים אותן אינו מברך עליהן אלא שהכל, כיון שאין השבח בא להם אלא מחמת דבר אחר. ואפי' אם יש שחפץ יותר מבושלים, בטלה דעתו והולכים אחר הרוב.
ואם הוא דבר שנאכל כמות שהוא חי, והוא משובח ג"כ אחר הבישול, כגון החבושים והערמונים, מברך תחלה בורא פרי העץ, ולאחר הבישול גם כן בורא פרי העץ, עכ"ל רבינו יונה, וממנו תראו וכן תעשו. וכ"כ השלחן ערוך בסימן הנזכר (סעיף א) לברך על שום חי בורא פרי האדמה, ולאחר בישולו שהכל:
Et voici pour toi le langage de Rabbenou Yona au chapitre Comment bénit-on, et ce sont 3 lois distinctes. Une chose qui n'est pas mangée telle qu'elle est crue, et qui s'améliore par la cuisson au point de devenir propre à être mangée, l'on bénit dessus d'abord chehakol, et après la cuisson Bore péri haadama.
Et une chose qui est mangée telle qu'elle est crue, et qui est inférieure à cause de la cuisson, comme aulx et poireaux qui sont inférieurs lorsqu'ils sont cuits à eux seuls, il bénit dessus d'abord Bore péri haadama, et après la cuisson chehakol, et même lorsqu'on les cuit avec de la viande ou avec d'autres choses qui les améliorent il ne bénit dessus que chehakol, puisque l'amélioration ne leur vient que à cause d'une autre chose. Et même s'il y a qui désire davantage les cuits, son avis est annulé et l'on va selon la majorité.
Et si c'est une chose qui est mangée telle qu'elle est crue, et qu'elle est aussi excellente après la cuisson, comme les coings et les châtaignes, il bénit d'abord Bore péri haetz, et après la cuisson aussi Bore péri haetz, jusqu-ici le langage de Rabbenou Yona, et de lui vous verrez et ainsi vous ferez. Et ainsi a écrit le Choulhan Aroukh au siman mentionné (alinéa 1) de bénir sur l'ail cru Bore péri haadama, et après sa cuisson chehakol :
י"א אותן לפתות שקורין ריבין או מערין, אף על פי שטובים חיין ומבושלין, כיון שטובים יותר מבושלים מחיין, חי מברך עליהן שהכל, ומבושלין בורא פרי האדמה. וכל שכן עשב לבן שאינו נאכל כמות שהוא חי אם [לא] ע"י הדחק, שאינו מברך עליו בורא פרי האדמה כי אם בשל מבושל.
וכן מסיק הטור בסימן הנזכר שהלפת טוב יותר מבושל מחי:
11. Ces navets qu'on appelle ribin ou merin, bien qu'ils soient bons crus et cuits, puisqu'ils sont meilleurs cuits que crus, cru il bénit dessus chehakol, et cuits Bore péri haadama.
Et à plus forte raison l'herbe blanche qui n'est pas mangée telle qu'elle est crue si [ce n'est] par contrainte, qu'il ne bénit dessus Bore péri haadama que lorsqu'elle est cuite. Et ainsi conclut le Tour au siman mentionné que le navet est meilleur cuit que cru :
י"ב ואותן לפתות הכבושים בחומץ או בחרדל, וכן עשב לבן שהוא כבוש במי מלח בלא חומץ וחרדל שקורין בלשון אחר קומפוש, מברך עליהם בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל, כן נוכל ללמוד מדברי הטור בסימן הנזכר:
12. Et ces navets confits au vinaigre ou à la moutarde, et aussi l'herbe blanche qui est confite dans de l'eau salée sans vinaigre ni moutarde qu'on appelle en une autre langue kompsh, il bénit dessus Bore péri haadama tant cru que cuit, ainsi nous pouvons apprendre des paroles du Tour au siman mentionné :