« Dans toutes tes voies, connais-Le, et Il redressera tes sentiers » (Proverbes 3,6). Bar Kapara enseigne que tous les corps de la Torah dépendent de dere'h eretz (conduite du monde). Pour le Chla, dere'h eretz est une conduite droite, une pudeur extraordinaire, l'excellence des qualités, l'amour des créatures et la paix, qui maintient l'existence du monde. Elle se pratique selon trois voies : l'homme en lui-même, dans sa maison, envers son prochain ; chacune selon trois perfections : biens, corps et âme. Il explique d'abord l'homme en lui-même : contempler que D.ieu l'a élevé au-dessus des existants, honorer la nechama et soumettre le corps, la crainte du Ciel à tout instant.
Aussi : la nourriture utile au corps selon le Rambam, la viande seulement depuis l'aisance ; s'éloigner des dangers, de la peste et des compagnons mauvais ; la propreté du corps et l'honneur des vêtements.
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך (משלי ג, ו). במסכת ברכות (סג, א) דרש בר קפרא איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה, הוי אומר דרך ארץ, שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.
ובמסכת סוטה פרק קמא (ה, ב) אמר ר' יהושע בן לוי כל המיישר אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, שנאמר (תהלים נ, כג) ושם דרך אראנו בישע א-להים. וגרסינן באבות דר' נתן רבי אלעזר אומר, יהיו לך ב' ידות, אחת בתורה ואחת בדרך ארץ.
כל מי שאינו לא במקרא ולא בדרך ארץ אין זה מן הישוב (קידושין מ, ב). אמר ר"ש בר נחמני כ"ו דורות קדמה דרך ארץ לתורה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, כד) לשמור את דרך עץ החיים.
דרך, זו דרך ארץ. החיים, זו התורה (ויק"ר ט, ג).
וכל מי שהוא זהיר בדרך ארץ, זוכה לראות בנחמה, שנאמר (תהלים נ, כג) ושם דרך אראנו בישע א-להים:
Dans toutes tes voies, connais-Le, et Il redressera tes sentiers (Proverbes 3,6). Dans le traité Berakhot (63a), Bar Kapara a enseigné : quelle est la petite section de laquelle tous les corps de la Torah dépendent ?
Dis : derekh eretz (conduite du monde), car il est écrit : dans toutes tes voies, connais-Le, et Il redressera tes sentiers. Et dans le traité Sota, premier chapitre (5b), Rabbi Yehoshua ben Levi a dit : quiconque redresse ses sentiers mérite et voit le salut du Saint, béni soit-Il, car il est écrit (Psaumes 50,23) : et à celui qui dispose la voie, Je lui ferai voir le salut d'Elokim.
Et nous lisons dans Avot de-Rabbi Natan : Rabbi Elazar dit : que tu aies deux mains, l'une dans la Torah et l'une dans derekh eretz. Quiconque n'est ni dans l'Écriture ni dans derekh eretz n'est pas de la société habitée (Kidouchin 40b).
Rabbi Shimon bar Nahmani a dit : vingt-six générations, derekh eretz a précédé la Torah, cela est ce qui est écrit (Genèse 3,24) : pour garder la voie de l'arbre de vie. Voie : c'est derekh eretz.
Vie : c'est la Torah (Vayikra Rabba 9,3). Et quiconque est attentif à derekh eretz mérite de voir la consolation, car il est écrit (Psaumes 50,23) : et à celui qui dispose la voie, Je lui ferai voir le salut d'Elokim.
ענין דרך ארץ הוא הנהגה ישרה וצניעות יתירה ומעלת המדות וכל החמודות, ולהיות אוהב לבריות ואהוב מבריות, איש השלום ואיש השלום, מחזיק קיום העולם בכלליו ופרטיו, במילי דשמיא ובמילי דעלמא:
Le sujet de derekh eretz est une conduite droite et une pudeur extraordinaire et l'excellence des qualités et toutes les choses précieuses, et d'être aimant pour les créatures et aimé des créatures, homme de la paix et homme de la paix, maintenant l'existence du monde dans ses principes et ses détails, dans les affaires du Ciel et dans les affaires du monde.
ונהוג הדרך ארץ בג' דרכים. א' דרך שלימות הנהגת האדם בעצמו.
ב' דרך שלימות הנהגת האדם בביתו. ג' דרך שלימות הנהגות האדם בזולתו:
Et derekh eretz se pratique selon trois voies. 1. la voie de la perfection de la conduite de l'homme en lui-même.
2. la voie de la perfection de la conduite de l'homme dans sa maison. 3. la voie de la perfection des conduites de l'homme envers son prochain.
ובכל דרך מהדרכים הוא נוהג בג' שלמיות הכוללים כל השלימיות, דהיינו שלימות הממון, שלימות הגוף, שלימות הנפש, אשר רמזו רז"ל (שבת לג, ב) בפסוק (בראשית לג, יח) ויבא יעקב שלם, ופירשו שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו, והם רמוזים באהבת האל יתברך (דברים ו, ה) ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. מאודך, שלימות הממון.
לבבך, הלב היא עיקר חיות הגוף. נפשך, היא הנפש:
Et dans chacune de ces voies, il se conduit selon trois perfections qui comprennent toutes les perfections, c'est-à-dire la perfection des biens, la perfection du corps, la perfection de l'âme, auxquelles Razal ont fait allusion (Chabbat 33b) dans le verset (Genèse 33,18) : et Yaakov arriva intact, et ils ont expliqué : intact dans son corps, intact dans ses biens, intact dans sa Torah. Et elles sont alludées dans l'amour de D.ieu, qu'Il soit béni (Deutéronome 6,5) : et tu aimeras ה' ton Elokim de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton avoir.
Ton avoir : la perfection des biens. Ton cœur : le cœur est le principal de la vitalité du corps.
Ton âme : c'est l'âme.
והנני מפרש דרך שלימות האדם בעצמו. בשלש אלה יתבונן האדם כי הקב"ה הרים אותו על כל הנמצאים כפי סדר המדריגות דומם צומח חי מדבר, כמו שכתוב (תהלים ח, ו-ח) ותחסרהו מעט מא-להים וכבוד והדר תעטרהו.
תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו. צונה ואלפים כו'.
הנה הצומח יונק ואוכל תמצית הדומם, ובעל חי אוכל הצומח, והאדם שהוא המדבר אוכל את החי. דע שכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לקילוסו, שנאמר (משלי טז, ד) כל פועל ה' למענהו לקילוסו, וכל נברא חושק ומשתוקק לעלות במדריגה רבה ממנו עד שעולה למדריגת מלאך.
ובאכול בעל חי את הצומח, נהפך הצומח לבעל חי. ובאכול האדם הבעל חי, נהפך בשר של בעל חי לבשר אדם.
על כן עם הארץ אסור לאכול בשר (פסחים מט, ב), כי אוי לבשר מפני בשר, כי עם הארץ הוא חומר בהמה כבהמה שאוכל, ובהמה יש לה לטעון מה חזית דדמך סומק טפי מדמי. אבל אדם השכלי האוכל בעל חי, אזי הבעל חי זכה למעלה להיות בשר אדם.
אחר כך עולה מעלת האדם מצד השכל והנשמה שנתן בו הש"י עולה למדרגת מלאך, עד שמתדבק בהשי"ת בתפוס מדותיו של הקב"ה במה שאפשר לו להתדמות לבוראו:
Et voici que j'explique la voie de la perfection de l'homme en lui-même. Par ces trois, que l'homme contemple que le Saint, béni soit-Il, l'a élevé au-dessus de tous les existants selon l'ordre des degrés : inanimé, végétal, vivant, parlant, comme il est écrit (Psaumes 8,6-8) : Tu l'as fait de peu inférieur à Elokim, et de gloire et de splendeur Tu l'as couronné.
Tu l'as fait dominer sur les œuvres de Tes mains, Tu as mis tout sous ses pieds. Les brebis et les bœufs, etc.
Voici, le végétal tête et mange l'essence de l'inanimé, et l'animal mange le végétal, et l'homme qui est le parlant mange le vivant. Sache que tout ce que le Saint, béni soit-Il, a créé dans Son monde, Il n'a créé que pour Sa louange, car il est écrit (Proverbes 16,4) : toute œuvre de ה' est pour Lui, pour Sa louange, et tout créé désire et aspire à monter à un degré plus grand que lui jusqu'à ce qu'il monte au degré d'ange.
Et lorsque l'animal mange le végétal, le végétal se change en animal. Et lorsque l'homme mange l'animal, la chair de l'animal se change en chair d'homme.
C'est pourquoi il est interdit à l'am haarets (l'ignorant) de manger de la viande (Pessahim 49b), car malheur à la chair à cause de la chair, car l'am haarets est une matière de bête comme la bête qu'il mange, et la bête à de quoi objecter : qu'as-tu vu que ton sang soit plus rouge que mon sang. Mais l'homme intellectuel qui mange l'animal, alors l'animal a mérité l'élévation d'être chair d'homme.
Ensuite s'élève le mérite de l'homme du côté de l'intellect et de la nechama que le Nom, béni soit-Il, a mis en lui, il monte au degré d'ange, jusqu'à ce qu'il s'attache au Nom, béni soit-Il, par la saisie des attributs du Saint, béni soit-Il, en ce qu'il lui est possible de se rendre semblable à son Créateur.
ואף אם לא נתנה התורה ח"ו היה כל מדרך ארץ, רצוני לומר מדרכי המוסר והנהגה ישרה, דהיינו שבכל עתיו ורגעיו יהי מורא שמים עליו ויאהב אותו ויתדבק בו ויחשוב בגדולתו יתברך תמיד, כי מלא כל הארץ כבודו רואה נגליהו ונסתרו ויקבל עול מלכותו וירא ויבוש לפניו יתברך ויהיה תמיד באימה וביראה וברתת ובזיע מלא בושה וצניעות ויהיה בכפיפת ראש כמו שאמרו רז"ל (ברכות מג, ב) ההולך בקומה זקופה כאלו דוחה רגלי שכינה, ויהי' שח עינים ולא יעסוק בשום שחוק והיתול והכל משום מורא מלכות שמים עליו, ותמיד לא יזיז מחשבתו מגדולות הבורא יתברך ומהנהגתו עם ברואיו לא יסיח דעתו בשבתו בביתו ובלכתו בדרך בשכבו ובקומו ויתפלל לו ויבטח בו תמיד:
Et même si la Torah n'avait pas été donnée, à D.ieu ne plaise, tout serait de derekh eretz, je veux dire des voies de la morale et d'une conduite droite, c'est-à-dire qu'en tous ses temps et ses instants, la crainte du Ciel soit sur lui, et qu'il L'aime et s'attache à Lui et pense à Sa grandeur, qu'Il soit béni, toujours, car toute la terre est pleine de Sa gloire, il voit Ses choses révélées et Ses choses cachées, et qu'il reçoive le joug de Sa royauté et craigne et ait honte devant Lui, qu'Il soit béni, et qu'il soit toujours dans l'effroi et dans la crainte et dans le tremblement et dans le frisson, plein de honte et de pudeur, et qu'il soit la tête courbée, comme ont dit Razal (Berakhot 43b) : celui qui marche le corps droit, c'est comme s'il poussait les pieds de la Chekhina (Présence), et qu'il soit les yeux baissés et qu'il ne s'occupe d'aucun rire ni plaisanterie, et tout cela à cause de la crainte de la royauté des Cieux sur lui, et toujours qu'il ne déplace pas sa pensée des grandeurs du Créateur, qu'Il soit béni, et de Sa conduite avec Ses créatures, qu'il ne détourne pas son attention, dans son siège dans sa maison et dans sa marche sur le chemin, dans son coucher et dans son lever, et qu'il prie vers Lui et se confie en Lui toujours.
עוד הוא מדרך ארץ, יחלוק כבוד לנשמתו שהוא חלק אלוה ממעל, ויבוש מהנשמה שלו שלא ימרוד בה, אלא יעשה רצונה ויבטל רצון הגוף נגד רצונה ויעשה הכל כפי טבע הנשמה, ולא כטבע הגוף שרודף אחר התאוות ואחר המותרות ואחר הקנאה ואחר הכבוד וכיוצא באלה, אלא ילך בטבע הנשמה המתנגד לכל זה, ויחשוב כי באמצעית הנשמה הוא זכה לכבוד הגדול להיות לו ידיעת בבוראו, על כן ירומם הנשמה על הגוף. וילמוד מהגוף בעצמו, שמצד דרך ארץ הוא לרומם אבר על שאר אבריו מגופו ולתת גדולה, כמו יד ימין על יד שמאל, ורוממות הראש על הגוף, כהא דתנו רבנן בפרק במה אשה יוצאת (שבת סא, א) כשהוא נועל נועל של ימין תחילה כו', כשהוא רוחץ רוחץ של ימין ואח"כ של שמאל, כשהוא סך סך של ימין ואח"כ של שמאל, והרוצה לסוך כל גופו סך ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל אבריו, עד כאן לשונם:
Encore cela est de derekh eretz : qu'il fasse honneur à sa nechama, qui est une part d'Elokah d'en haut, et qu'il ait honte devant sa nechama de ne pas se rebeller contre elle, mais qu'il fasse sa volonté et annule la volonté du corps face à sa volonté, et qu'il fasse tout selon la nature de la nechama, et non selon la nature du corps qui poursuit les désirs et les superfluités et la jalousie et l'honneur et ce qui est de ce genre, mais qu'il aille selon la nature de la nechama qui s'oppose à tout cela, et qu'il pense que par l'intermédiaire de la nechama il a mérité le grand honneur d'avoir la connaissance de son Créateur, c'est pourquoi qu'il élève la nechama au-dessus du corps. Et qu'il apprenne du corps lui-même, que du côté de derekh eretz on élève un membre au-dessus des autres membres de son corps et qu'on lui donne grandeur, comme la main droite sur la main gauche, et l'élévation de la tête sur le corps, comme cela qu'ont enseigné nos maîtres dans le chapitre Bame isha yotset (Chabbat 61a) : lorsqu'il chausse, il chausse celui de droite d'abord, etc., lorsqu'il se lave, il lave celui de droite et ensuite celui de gauche, lorsqu'il s'oint, il s'oint celui de droite et ensuite celui de gauche, et celui qui veut oindre tout son corps oint sa tête d'abord parce qu'elle est roi sur tous ses membres.
Jusqu-ici leurs paroles.
ולא לענין זה בלבד אמרו, אלא בכל פעולה מפעולותיו. וכן בשאר אבריו להגדיל הלב על שאר אבריו, כי הלב הוא מבין.
וכן המוח ששם המחשבה, יגדילם בתנועת עסקיו ובצרכי מלבושיהן ובטהרתן ובכיוצא בזה. והטעם כי גדולת האברים זה למעלה מזה, היא מצד התפשטות הנשמה בהם, שבאבר זה יותר מעלת ההתפשטות מבזה, אם כן לא מדרך ארץ היא להגדיל הנשמה על הגוף כולו ולהמליכה ולראות שיהי' הגוף נכנע תחת הנשמה הולך בדרכיה שיהיו חולין נעשין על טהרת הקודש, דהיינו הגוף ימשוך אחר הנשמה.
ויחשוב כי הגוף הוא תיק ונרתק הנשמה, על כן ראוי לדמות לה, כהא דתנן (שם קטז, ב) מצילין תיק הספר עם הספר. ויחשוב כי על כן נשאו א-להים על כל בעלי חיים שיהיה מרומם עליהם, ולא יהיו כסוס כפרד אין הבין, אף בדברים הגופניים ההכרחיים יהיה רוממות הנשמה לנגד עיניו, ויהיה לו דרך ארץ שיהי' נוטה מצד הבהמות לצד השכל בכל מעשיו, במאכלו ובמשקיהו ובפעולתו ובעשיית צרכיו ובדבורו ובהלוכו ובמלבושיו ובכלכול דבריו במשאו ובמתנו, ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ומסודרים ביותר:
Et ce n'est pas pour ce sujet seulement qu'ils ont dit, mais dans chaque action de ses actions. Et de même pour ses autres membres, d'agrandir le cœur au-dessus de ses autres membres, car le cœur comprend.
Et de même le cerveau, où est la pensée, qu'il les agrandisse dans le mouvement de ses occupations et dans les besoins de leurs vêtements et dans leur pureté et ce qui est de ce genre. Et la raison : car la grandeur des membres, l'un au-dessus de l'autre, est du côté du déploiement de la nechama en eux, qu'en tel membre il y a plus de mérite du déploiement qu'en tel autre ; s'il en est ainsi, n'est-ce pas de derekh eretz d'agrandir la nechama au-dessus du corps tout entier et de la faire régner et de veiller à ce que le corps soit soumis sous la nechama, allant dans ses voies, afin que les choses profanes soient faites dans la pureté du saint, c'est-à-dire que le corps tire après la nechama.
Et qu'il pense que le corps est l'étui et le fourreau de la nechama, c'est pourquoi il convient de lui ressembler, comme cela qu'on a enseigné (ibid. 116b) : on sauve l'étui du sefer avec le sefer.
Et qu'il pense que c'est pourquoi Elokim l'a élevé au-dessus de tous les animaux, afin qu'il soit élevé au-dessus d'eux, et qu'ils ne soient pas comme le cheval, comme le mulet sans intelligence (Psaumes 32,9), même dans les choses corporelles nécessaires, que l'élévation de la nechama soit en face de ses yeux, et qu'il ait derekh eretz, qu'il penche du côté des bêtes vers le côté de l'intellect dans tous ses actes, dans son manger et dans son boire et dans son action et dans le faire de ses besoins et dans sa parole et dans sa marche et dans ses vêtements et dans le gouvernement de ses affaires dans son commerce, et que tous ces actes soient beaux et rectifiés et ordonnés au plus haut point.
ואזכיר בקצרה מה שכתב הרמב"ם בהלכות דעות (פ"ד) מזה עם תוספות משלי, לא יאכל ולא ישתה מה שהוא ערב לגוף ומזיק לגוף, אלא יאכל מן המועיל לגוף. ואף מה שהוא מועיל לא ימלא כריסו כבהמה, רק כפי צורך קיומו, והמותר יחרים.
וזה המעט שאוכל ושותה יהי' בנקיות ובטהרה, לא יאכלנו אלא בביתו על שלחנו, ויהי' ערוך במפה נקיה, ויאכל וישתה בנחת לא בגרגרנות. ולא יאכל שום דבר בחנות ולא בשוק, ולא יאכל ולא ישתה מעומד.
ולא יקנח הקערה ולא ילקק באצבעותיו, ולא יאכל כל התבשיל שבקערה, אלא ישאיר בה מעט שלא יראה כגרגרן. ולא יאכל אצל עם הארץ, ואין ראוי לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד, כגון סעודת אירוסין ונשואין, והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם, והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן:
Et je mentionnerai en bref ce qu'a écrit le Rambam dans Hilkhot Deot (chapitre 4) de cela, avec des ajouts de moi : qu'il ne mange et ne boive ce qui est agréable au corps et nuisible au corps, mais qu'il mange de ce qui est utile au corps. Et même ce qui est utile, qu'il ne remplisse pas son ventre comme une bête, seulement selon le besoin de son maintien, et le superflu il le mettra en interdit.
Et ce peu qu'il mange et boit, que ce soit dans la propreté et dans la pureté, qu'il ne le mange que dans sa maison à sa table, et qu'elle soit dressée d'une nappe propre, et qu'il mange et boive avec calme, non avec voracité. Et qu'il ne mange aucune chose dans une boutique ni au marché, et qu'il ne mange et ne boive pas debout.
Et qu'il n'essuie pas le plat et qu'il ne lèche pas de ses doigts, et qu'il ne mange pas tout le mets qui est dans le plat, mais qu'il y laisse un peu afin qu'il ne paraisse pas vorace. Et qu'il ne mange pas chez un am haarets, et il n'est pas convenable de manger sinon à un repas de mitsva seulement, comme un repas de fiançailles et de mariage, et cela à condition que ce soit un talmid 'hakham (sage) qui a épouse la fille d'un talmid 'hakham, et les tsadikim et les premiers hassidim ne mangeaient pas d'un repas qui n'était pas le leur.
כי ירחיב ה' את גבולך וגו' תתאוה לאכול בשר (דברים יב, כ). אמרו רז"ל (חולין פד, א) למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא מתוך רחבה, וזה לשון הרמב"ם פרק ה' מהלכות דעות (הלכה י), צוו החכמים בדרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון, שנאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר, דיו לבריא לאכול מערב שבת לערב שבת.
ואם היה עשיר וכדי לו לאכול בשר בכל יום, אוכל, עד כאן לשונו. ולא יאכל ולא ישתה דברים מסוכנים, כמו שהזהירו רז"ל על שתיית מים מהנהרות בלילה (פסחים קיב, א), ועל מים מגולים (תרומות ח, ד).
ולא יצא יחידי בלילה (פסחים קיב, ב). ועל הרבה עניינים עוד הזכירו מאכלים מסוכנים פרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ב) (ע"א, ע"ב), ובמסכת נידה פרק כל היד (נדה דף י"ז) (א), ובמסכת כתובות פרק אע"פ (ס, ב) הזכירו דברים שהם רעים לעוברות ולמניקות.
עוד הזכירו רז"ל כמה מאכלים שהם בריאים במסכת ברכות פרק כיצד מברכין (ברכות דף ל"ט) (א), גם בפסחים פרק אלו עוברים (פסחים דף מ"ב) (ב), גם במסכת ב"ק פרק מרובה (בבא קמא דף פ"ב) (א):
Lorsque ה' élargira ta frontière, etc., tu désireras manger de la viande (Deutéronome 12,20). Razal ont dit (Houlin 84a) : la Torah a enseigné derekh eretz, que l'homme ne mange de la viande que depuis l'aisance.
Et voici le langage du Rambam, chapitre 5 de Hilkhot Deot (halakha 10) : les Sages ont ordonné en derekh eretz que l'homme ne mange de la viande que par appétit, car il est écrit : lorsque ton âme désirera manger de la viande ; il suffit au bien portant de manger de veille de Chabbat à veille de Chabbat. Et s'il était riche et qu'il ait de quoi manger de la viande chaque jour, il mange.
Jusqu-ici son langage. Et qu'il ne mange et ne boive des choses dangereuses, comme ont averti Razal au sujet de boire de l'eau des fleuves la nuit (Pessahim 112a), et au sujet des eaux découvertes (Teroumot 8,4).
Et qu'il ne sorte pas seul la nuit (Pessahim 112b). Et sur beaucoup de sujets encore ils ont mentionné des aliments dangereux, chapitre Arve Pessahim (Pessahim folio 112) (a, b), et dans le traité Nidda, chapitre Kol ha-yad (Nidda folio 17) (a), et dans le traité Ketouvot, chapitre Af al pi (60b), ils ont mentionné des choses qui sont mauvaises pour les femmes enceintes et pour les nourrices.
Encore Razal ont mentionné plusieurs aliments qui sont sains, dans le traité Berakhot, chapitre Ketsad mevarkhin (Berakhot folio 39) (a), aussi dans Pessahim, chapitre Elu ovrin (Pessahim folio 42) (b), aussi dans le traité Baba Kama, chapitre Merouba (Baba Kama folio 82) (a).
והרב הגדול הרמב"ם הרופא המומחה שבמומחין האריך מאוד בענייני המאכלים המזיקים והבריאים בהלכות דעות פ"ד. גם הזכיר סדר האכילה וזמנה.
גם הזכיר שם ענין המרחץ, וסדר רחיצה וזמנה ואיכותה וכמותה. גם הזכיר עניני הבעילה וכמותו וזמנו מצד הקדושה, ומצד הבריאות.
ולהעתיק כל אלו העניינים היא אריכות גדול, וזכור אזכור קצת מהם במקומות סדר אכילה בהלכות אכילה, וסדר ביאה בהלכות ביאה, והרוצה לעמוד בכולן יעיין בכל המקומות שרשמתי:
Et le grand maître, le Rambam, le médecin expert parmi les experts, a beaucoup développé les sujets des aliments nuisibles et sains dans Hilkhot Deot, chapitre 4. Il a aussi mentionné l'ordre du manger et son temps.
Il a aussi mentionné là-bas le sujet du bain, et l'ordre du lavage et son temps et sa qualité et sa quantité. Il a aussi mentionné les sujets du rapport et sa quantité et son temps du côté de la sainteté, et du côté de la santé.
Et de copier tous ces sujets, c'est une grande longueur, et je me souviendrai d'en mentionner un peu dans les lieux : l'ordre du manger dans les lois du manger, et l'ordre du rapport dans les lois du rapport, et celui qui veut se tenir sur tous, qu'il examine dans tous les lieux que j'ai notés.
עוד הזהירו רז"ל שירחיק אדם עצמו מהסכנות ומהלסטים ומחברים רעים ומכותל רעוע, ובריש פסחים (ב, א) ובב"ק פרק הכונס (ס, ב) א"ר יודא א"ר לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב שנאמר (שמות יב, כב) ואתם לא תצאו מפתח ביתו עד בקר. ובפרק סדר תענית (תענית כ, ב) א"ר ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, וכן בפרק במה מדליקין (שבת) דף ל"ב (א).
וגם הזהירו על סכנת כשפים על המקנח בחספא, וההורג כינה על בגדיו, והשולף ירק מכישא דיקרא דאסר גינאה ואוכל אותו, אלו קשים לכשפים כדאיתא פרק המוציא יין (שבת) דף פ"א (ב). ובמסכת חולין פרק כל הבשר (חולין דף ק"ה) (ב):
Encore Razal ont averti que l'homme s'éloigne des dangers et des brigands et des mauvais compagnons et d'un mur branlant. Et au début de Pessahim (2a) et dans Baba Kama, chapitre Ha-kones (60b), Rabbi Yehouda a dit, Rabbi a dit : toujours que l'homme entre tant qu'il fait jour et sorte tant qu'il fait jour, car il est écrit (Exode 12,22) : et vous, vous ne sortirez pas de l'entrée de sa maison jusqu'au matin.
Et dans le chapitre Seder Taanit (Taanit 20b), Rabbi Yanai a dit : toujours que l'homme ne se tienne pas dans un lieu de danger et dise : on me fait un miracle ; et si on lui fait un miracle, on lui déduit de ses mérites. Et de même dans le chapitre Bame madlikin (Chabbat) folio 32 (a).
Et ils ont aussi averti sur le danger des sortilèges : celui qui s'essuie avec un tesson, et celui qui tue un pou sur ses vêtements, et celui qui arrache un légume d'une botte que le jardinier a liée et le mange, ceux-ci sont durs pour les sortilèges, comme il est dans le chapitre Ha-motsi yayin (Chabbat) folio 81 (b). Et dans le traité Houlin, chapitre Kol ha-basar (Houlin folio 105) (b).
ועוד הזכירו באורך כמה דברים הקשים מפני המזיקים בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"א) עיין שם באורך. וכמה דברים הזהירו משום רוח רעה כדאיתא בחולין פרק כל הבשר (חולין דף ק"ה) (ב) ובפרק הכונס צאן לדיר (ב"ק ס, ב) הזהירו שם על דבר בעיר ועל רעב בעיר כו' עיין שם.
וכתב רמ"א בטור יורה דעה סימן קי"ו שיש לברוח מהעיר כשדבר בעיר, ויש לצאת מן העיר בתחילת הדבר, ולא בסופו. וכל אלו הדברים משום סכנה, ושומר נפשו ירחק מהם, עד כאן, וכן נוהגין העולם:
Et encore ils ont mentionné en longueur plusieurs choses dures à cause des nuisibles, dans le chapitre Arve Pessahim (Pessahim folio 111), vois là en longueur. Et plusieurs choses ils ont averti à cause d'un mauvais esprit, comme il est dans Houlin, chapitre Kol ha-basar (Houlin folio 105) (b), et dans le chapitre Ha-kones tson là-dir (Baba Kama 60b) ils ont averti là au sujet d'une peste dans la ville et au sujet d'une famine dans la ville, etc., vois là.
Et le Rama (Rabbi Moché Isserles) a écrit dans le Tour Yore Dea, siman 116, qu'il faut fuir la ville lorsqu'il y a une peste dans la ville, et qu'il faut sortir de la ville au début de la peste, et non à sa fin. Et toutes ces choses sont à cause du danger, et celui qui garde son âme s'en éloignera.
Jusqu-ici, et ainsi se conduisent les gens.
ואני תמה אודות מכת אבעבועות קטנות ההולכת בין התינוקות הנקרא בלאטר"ן בל"א בר מינן, למה אין נזהרין להבריח התינוקות ולצאתם מן העיר, ובודאי עתידים האבות ליתן דין על מיתות יונקי שדים שלא חטאו וגמולי חלב שלא פשעו שמתו בחולי זה, ולא חשו אביהם להבריחם. על כן כל איש ירא א-להים יהיה ירא וחרד על כל צרה שלא תבוא.
וכל אלו הדברים שהם שמירת הגוף הוא בכלל האזהרה של (דברים ד, ט) השמר לך ושמור נפשך מאוד, והיא ג"כ מדרך ארץ לשמור הגוף שהוא תיק ונרתק הנשמה כדי שיהיה כסא לנשמה:
Et je m'étonne au sujet du fléau des petites pustules qui va parmi les petits enfants, appelé Blattern en langue étrangère, loin de nous, pourquoi l'on ne prend pas garde à faire fuir les petits enfants et à les faire sortir de la ville. Et certainement les pères devront rendre compte des morts des nourrissons à la mamelle qui n'ont pas péché et des sevrés du lait qui n'ont pas fauté, qui sont morts de cette maladie, et leurs pères n'ont pas pris souci de les faire fuir.
C'est pourquoi tout homme craignant Elokim sera craintif et tremblant sur tout malheur, qu'il ne vienne pas. Et toutes ces choses qui sont la garde du corps sont dans l'ensemble de l'avertissement de (Deutéronome 4,9) : prends garde à toi et garde beaucoup ton âme, et cela aussi est de derekh eretz : garder le corps qui est l'étui et le fourreau de la nechama, afin qu'il soit un trône pour la nechama.
גם מדרץ ארץ הוא לראות שיהיה גופו נקי תמיד, הן אברים הגלוים, הן אברים הנסתרים, הן מכל לכלוך, הן מכל זוהמא, וכהא דתניא בפרק במה טומנין (שבת נ, ב) רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, שנאמר (משלי טז, ד) כל פועל ה' למענהו, עד כאן. וזולת זה הטעם, הוא בטבע נקיות הגוף מביא לידי התעוררות נקיות הנשמה, וכשאינו נקי נמשל כבהמה ועושה מעשה הבהמה.
ויראה שלא יאכל מאכל שיצא רוח רע מפיו. ואם ריח רע נודף מפיו, ישתדל להתרפאות ממנו כדי שלא יהא מאוס אצל בני אדם.
ויהיה כל גופו נקי, ויתקן שערו וזקנו כדי שלא יהיה מכוער אצל חבירו, ובקל וחומר שלא יצא ריר מפיו ולא יטנפו נחיריו:
Aussi cela est de derekh eretz : de veiller à ce que son corps soit toujours propre, tant les membres visibles que les membres cachés, tant de toute souillure que de toute impureté, et comme cela qu'on a enseigné dans le chapitre Bame tomnin (Chabbat 50b) : l'homme lave son visage, ses mains et ses pieds chaque jour à cause de son Créateur, car il est écrit (Proverbes 16,4) : toute œuvre de ה' est pour Lui. Jusqu-ici.
Et hors cette raison, c'est dans la nature : la propreté du corps amène à l'éveil de la propreté de la nechama, et lorsqu'il n'est pas propre il est comparé à une bête et fait l'acte de la bête. Et qu'il veille à ne pas manger un aliment d'où sort un mauvais souffle de sa bouche.
Et si une mauvaise odeur s'exhale de sa bouche, qu'il s'efforce de s'en guérir afin de ne pas être détestable auprès des hommes. Et que tout son corps soit propre, et qu'il arrange ses cheveux et sa barbe afin de ne pas être laid auprès de son compagnon, et à plus forte raison que de la bave ne sorte pas de sa bouche et que ses narines ne soient pas sales.
גם יזהר בכבוד מלבושיו, וילבוש מלבוש נאה ונקי, ואסור לו שימצא בבגדו כתם או שמנונית, וכיוצא בהן כדאיתא בפרק אלו קשרים (שבת קיד, א) שאם נמצא בתלמיד חכם רבב על בגדו חייב מיתה. ולא ילבוש מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן שהכל מסתכלין בהם, ולא מלבוש עניים שמבזה את לובשיו, אלא בגדים בינונים נאים לפי יכלתו.
ולא יהא בשרו נראה מתחת בגדיו, כמו בגדי פשתן הקלים ביותר הנמצאים במצרים:
Aussi qu'il prenne garde à l'honneur de ses vêtements, et qu'il revête un vêtement beau et propre, et il lui est interdit que se trouve sur son habit une tache ou une graisse, et ce qui est de ce genre, comme il est dans le chapitre Elu ksharim (Chabbat 114a) : que si l'on trouve sur un talmid 'hakham une tache de graisse sur son habit, il est passible de mort. Et qu'il ne revête pas un vêtement de rois, comme des habits d'or et de pourpre que tous regardent, ni un vêtement de pauvres qui avilit ceux qui le portent, mais des habits moyens, beaux selon sa possibilité.
Et que sa chair ne soit pas visible sous ses habits, comme les habits de lin les plus légers qui se trouvent en Égypte.