Les dix maamarot sont de grandes racines, l'unification du Nom et l'unification du peuple Israël : ils ont fait du Nom un seul bloc, et Lui les a faits un seul bloc. Le Chla dit que nous sommes Ses serviteurs, pour Le servir dans la crainte et l'amour intérieur d'un cœur entier, attachés à Ses midot. À ces racines il y a de très nombreuses branches ; il inscrit une porte à part, la Porte des lettres, ordonnée selon l'alef-beit, « qui est à Hachem, les justes y entreront » (Tehilim 118,20). Il est exalté, Elokim au commencement et à la fin : le monde a été créé par dix maamarot et par les lettres de la Torah (Sefer Yetsira).
הנה ראה ראיתי כי אלו י' מאמרות הם שרשיים גדולים, יחוד השם, ויחוד עם ישראל, הם עשו את הש"י חטיבה אחת, והוא יתברך עשאם חטיבה אחת, על כן אנחנו עבדיו נאמני ביתו ולעבדו ביראה ואהבה פנימית ובלב שלם ולהיות דבוק במדותיו ית' ובהרבה עניני אתערותא דלבא. ולאלה שרשים הגדולים יש כמה וכמה ענפים, ובפרט שער המדות ארוכה מארץ מדה, על כן אמרתי בלבי להיות הפסקה משמשת, ולרשום שער בפני עצמו להזכיר הענפים, אף כי הם רבים במאוד ואלו דברים שאין להם שיעור, מכל מקום אפס קצהו תראה, ואזכיר קצתם בזה השער אשר לה' צדיקים יבאו בו, ונקרא בשם שער האותיות מסודר על פי אלפ"א בית"א, מרומם הוא אלהין בקדמא ובתרייתא, וסימנך (בר"ר יז, א) בעשרה מאמרות נברא העולם, והעולם נברא באותיות התורה כדתנן בספר יצירה, והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה יראת ה' על פניך (שמות יג, ט):
Voici, j'ai bien vu que ces dix maamarot sont de grandes racines, l'unification du Nom et l'unification du peuple Israël : ils ont fait du Nom, béni soit-Il, un seul bloc, et Lui, béni soit-Il, les a faits un seul bloc ; c'est pourquoi nous sommes Ses serviteurs, les fidèles de Sa maison, pour Le servir dans la crainte et l'amour intérieur et d'un cœur entier, et pour être attaché à Ses midot, béni soit-Il, et à beaucoup de sujets d'éveil du cœur. Et à ces grandes racines il y a de très nombreuses branches, et en particulier la Porte des midot, 'plus longue que la terre en mesure' (Job 11,9) ; c'est pourquoi j'ai dit en mon cœur qu'il y ait une pause qui serve, et d'inscrire une porte à part pour mentionner les branches, bien qu'elles soient fort nombreuses et que ce soient des choses qui n'ont pas de mesure ; toutefois 'tu n'en verras qu'un bout' (Job 26,14), et j'en mentionnerai quelques-unes dans cette porte 'qui est à ה', les justes y entreront' (Psaumes 118,20), et elle est appelée du nom de Porte des lettres, ordonnée selon l'alef-beit : Il est exalté, Elokim au commencement et à la fin ; et le signe en est (Bereshit Rabba 17,1) : 'le monde à été créé par dix maamarot', et le monde à été créé par les lettres de la Torah, comme nous l'avons appris dans le Sefer Yetsira ; et 'ce sera pour toi un signe sur ta main et un mémorial entre tes yeux, afin que la crainte de ה' soit sur ton visage' (Exode 13,9).