Ce passage poursuit : le serviteur a une prise de main sur son maître, ce qui ne s'applique pas envers D.ieu, caché et spirituel, sinon par un service tout entier spirituel, par lequel s'élève l'attachement (devekout). Le Chla explique Devarim 28,47 : même si l'on a servi, sans éveil du cœur et embrasement de la joie, à quoi le service s'attachera-t-il ? C'est le sixième maamar : l'essentiel du service est dans le cœur, avec toute son intention, aussi dans l'abstention. Puis les midot sans limite, la sainteté dans toutes les voies jusqu'aux houlin, la pureté de la pensée, et la Che'hina dans le cœur : la dixième porte fichée dans la première.
Aussi : le Sifra : « j'en ai envie, seulement mon Père qui est aux cieux l'a décrété » ; le testament de David à Salomon, où les dix maamarot sont en allusion, pour lesquels les mondes ont été créés.
ויען כי העבד הנאמן העושה כל צרכי רבו יש בעבודתו גם כן תפיסת יד ברבו, מלבישו ומנעילו וכיוצא באלה, וזה אין שייך בעבודתנו לו יתברך, כי הוא יתברך רוחני תכלית הרוחניית נעלם מעין כל, אף מלאכי השרת שואלין איה מקום כבודו, על כן אי אפשר להיות לנו אחיזה בו בעבודתנו כי אם בעבודה שהיא כלה על ידי הרוחניית הזה יעלה הדביקות:
Et parce que le serviteur fidèle qui accomplit tous les besoins de son maître a lui aussi, dans son service, une prise de main sur son maître - il le vêt, il le chausse et autres choses semblables - or cela ne s'applique pas dans notre service envers Lui, qu'Il soit béni, car Lui, qu'Il soit béni, est spirituel, l'extrémité même de la spiritualité, caché à l'œil de tous, et même les anges du service demandent : où est le lieu de Sa gloire ? C'est pourquoi il ne nous est pas possible d'avoir une prise en Lui par notre service, si ce n'est par un service qui est tout entier accompli au moyen de la spiritualité ; par cela s'élèvera l'attachement (devekout).
ועל זה אמר הכתוב (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב, הביאור גם כי עבדת את ה', אם לא היתה העבודה בהתעוררות הלב ובהתלהבות השמחה לעבדו במה תדבק העבודה. ולענין זה יש כמה פנים לעבוד בשמחה, ולהיות כל ענין כפרוטגמא חדשה ובכל כחו, רצה לומר בכל כוונתו.
ולא זו בקיום מצוה בקום ועשה שהוא כל מצות עשה, אלא אף בלא תעשון שהן בשב ואל תעשה צריך לראות שיהיה בהתעוררות, ולא כמתנמנם ויושב בטל. כהא דתניא (ספרא קדושים כ, כו) רשב"ג אומר לא יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר כו', אלא יאמר אפשי, ואבי שבשמים גזר עלי.
וזהו מאמר הו' עיקר העבודה בלב:
Et c'est à ce sujet que l'Écriture a dit (Deutéronome 28,47) : parce que tu n'as pas servi ה' ton Dieu dans la joie et dans le bon cœur. L'explication : même si tu as servi ה', si le service n'a pas été dans l'éveil du cœur et dans l'embrasement de la joie à Le servir, à quoi le service s'attachera-t-il ?
Et sur ce sujet il y a plusieurs faces pour servir dans la joie, et pour que chaque chose soit comme un édit royal nouveau (protagma, proclamation d'un roi) et de toute sa force, c'est-à-dire de toute son intention. Et non seulement dans l'accomplissement d'un commandement par un acte positif (koum va-asse, lève-toi et fais), qui est l'ensemble des commandements positifs, mais même dans les vous ne ferez pas, qui sont dans l'abstention (chev veal taasse, reste assis et n'agis pas), il faut veiller à ce que ce soit avec éveil, et non comme un homme qui somnole et demeure assis dans l'oisiveté.
Comme ce qui a été enseigné (Sifra Kedochim 20,26) : Rabban Chimon ben Gamliel (רשב"ג) dit : que l'homme ne dise pas : je n'ai aucune envie de viande de porc, etc., mais qu'il dise : j'en ai envie, seulement mon Père qui est aux cieux l'a décrété sur moi. Et c'est là le sixième maamar (parole, discours) : l'essentiel du service est dans le cœur.
ואז לא די לו במצווה ועושה בלבד דהיינו תרי"ג מצות הנאמרים בפירוש, אלא אף שאר המדות שאין להם מדה שיעור והכל תלוי בלב והוא שער השביעי, ואז קדושת הלב בכל הדרכים. לא מבעיא בטהרת הקודש, אלא אף חולין נעשין על טהרת הקודש, כענין שכתב הרמב"ם (הקדמה לאבות פ"ה) על פסוק (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו, זה מאמר השמיני.
ואז טהרת המחשבה שבלב לא יראה און בלבו ולא יעלה במחשבה, וזהו מאמר התשיעי. ואז שער העשירי קודש לה' שכינה בלב, כמו שכתוב (תהלים טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד, נעוץ סופו בתחלתו, שער העשירי בשער הראשון:
Et alors il ne lui suffit plus d'être celui qui est commandé et qui accomplit seulement, c'est-à-dire les six cent treize (תרי"ג) commandements énoncés explicitement, mais il y a aussi les autres qualités (midot) qui n'ont ni mesure ni limite, et tout dépend du cœur : c'est là la septième porte ; et alors, la sainteté du cœur est dans toutes les voies. Non seulement dans la pureté du sacré, mais même les choses profanes (houlin) sont accomplies dans la pureté du sacré, à la manière de ce qu'a écrit le Rambam (Rabbi Moche ben Maïmon, Maimonide) (Introduction à Avot, chapitre 5) sur le verset (Proverbes 3,6) : dans toutes tes voies connais-Le.
C'est là le huitième maamar. Et alors, la pureté de la pensée qui est dans le cœur : qu'il ne voie pas d'iniquité dans son cœur et qu'elle ne monte pas dans sa pensée ; et c'est là le neuvième maamar.
Et alors la dixième porte : saint pour ה', la Chekhina dans le cœur, ainsi qu'il est écrit (Psaumes 16,8) : j'ai placé ה' devant moi constamment ; sa fin est fichée dans son commencement, la dixième porte dans la première porte.
ועתה אבאר המאמרים אחת לאחת, ומרומזים כולם בזה הפסוק צוואת דוד המלך ע"ה לבנו ידידו היושב על כסאו (דה"א כח, ט), ואתה שלמה בני דע את א-להי אבי ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד. הפסוק הזה כולל האמונה בו ית' והתורה והמצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיים נצחיים, וכולל המדות התרומיות וקדושת איברים חצוניים ופנימיים אשר חכמים יגידו בספריהם והאריכו למעניתם, כמו חובת הלבבות והנמשכים אחריו דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו, ואחרון חביב בעל ראשית חכמה וכל חבורתא קדישתא.
וההולך בדרכיהם, הוא ההולך אחרי ה' ומקוים בהם (דברים ד, ד) ואתם הדביקים בה' א-להיכם חיים. כל אלה רומז בפסוק זה, התבוננו בו עשר קדושות כלליות הם עשרה מאמרות שרמזתי אשר בעבור עשרה מאמרות הללו נבראו העולמות:
Et maintenant je vais expliquer les maamarot un à un ; et tous sont contenus en allusion dans ce verset, le testament du roi David, la paix sur lui, à son fils bien-aimé qui siège sur son trône (I Chroniques 28,9) : et toi, Salomon mon fils, connais le Dieu de ton père et sers-Le d'un cœur entier et d'une âme désireuse, car ה' sonde tous les cœurs et discerne tout dessein des pensées ; si tu Le recherches, Il se laissera trouver par toi, et si tu L'abandonnes, Il te délaissera pour toujours. Ce verset comprend la foi en Lui, qu'Il soit béni, ainsi que la Torah et les commandements que l'homme accomplira et par lesquels il vivra d'une vie éternelle ; et il comprend les qualités élevées (midot teroumiyot) et la sainteté des membres extérieurs et intérieurs, dont les sages parlent dans leurs livres et sur quoi ils se sont étendus tout au long de leur sillon, comme le Hovot HaLevavot (Les Devoirs des cœurs) et ceux qui l'ont suivi, génération après génération avec ceux qui l'ont exposé, génération après génération avec ses guides ; et le dernier est le plus cher : l'auteur du Rechit 'Hokhma, ainsi que toute la sainte compagnie (havourta kadichta).
Et celui qui marche dans leurs voies, celui-là marche à la suite de ה', et s'accomplit en eux (Deutéronome 4,4) : et vous qui êtes attachés à ה' votre Dieu, vous êtes vivants. À tout cela il est fait allusion dans ce verset : contemplez-y dix saintetés générales, qui sont les dix maamarot auxquels j'ai fait allusion, et c'est en vue de ces dix maamarot que les mondes ont été créés.