Ce passage poursuit le parler et la vision des anges, saisie spirituelle plus ample que l’œil et l’intellect, jusqu’à la prophétie. Le Chla recopie le Pardes de Rabbi Moché Cordovero : œil, main et pied nomment la force de l’acte ; en haut, les yeux de Hachem sont des forces de providence, « père » et « mère » ''Hokhma et Bina dont l’union cause l’Atsilout (l’Émanation), Tiferet et Mal’hout fils puis fiancé et fiancée selon le tikoun. Selon ces paroles, ces noms sont en haut une allusion à une chose cachée ; il ajoutera une pierre de son cru, après avoir examiné pourquoi notre langue est appelée langue sainte.
Aussi : « yadaim » et « pieds de la chose » chez les Sages ; « main pour main » comme valeur du membre ; les Patriarches qui soutiennent le monde, Yitro « et tu seras pour nous des yeux »
וכן הענין במלאכים שאין להם כח גופני כמו הפה שלנו שבו ידברו הדבור הזה שהוא גופני. אמנם בהביט מלאך אל מלאך יבין זה אל זה.
כי יהו"ה בעצמות ברוחניות אותיות הנרצות אל הענין הנרצה אליו ויבין חבירו הדבר הנרצה אליו, וזהו דיבורם. ואין להם עינים כעיני בני אדם שבהם הם רואים.
אמנם יש להם רוחניות הפעולה שהיא פועלת הראות ובה ישכיל ויביט עד למרחוק, והוא משובח מראיותינו כשבח ראיית השכל על העין. כי העין לא יראה אלא מה שכנגדו, לא כל שכנגדו, אלא דבר מקובל שיוכל הכלי הגשמי להגבילו.
אבל השכל יראה אפי' מה שאינו כנגד העין, כמו שיראה האדם בשכלו כמה דברים שראם עתה כמה שנים. או אפי' דברים שלא ראם אותם מעולם, ימציא בדעתו שהוא רואה ענין כך, עד שתהיה ראות השכל דקה שיראה מעניינים הדקים שאין העין יכולה להביט, ויגדל על זה ראות הנביאים שהנביא בשכל ישיג הרוחניים ולפי רוחב השכל כך רוחב ההשגה, וכן אמר שלמה המלך ע"ה (משלי כז, יט) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
כי האדם יובנו מעצמם אל עצמם, והוא אבר גופני ויש לו הכח הזה מפני שפעת הנפש השוככת עליו, וכן השכל, ועכ"ז לפי שהיא דבר נגבל תהיה השגתו נגבלת, כפי שיעור הנבי א תהיה מדריגות נבואות. וכן מן הענין הזה נעלה להשכלת המלאכים אלו לאלו, ומשם כמה וכמה מעלות נשיג לדעת מציאות הראות והפעולות הגשמיות ברוחניות, וכמו שיאמר הנביא (זכריה ד, ב) ראיתי והנה מנורת זהב, וכן לפנים בישראל יקרא לנביא רואה, לא יהיה הענין ראיית אברים, ולא יהיה ג"כ לשון ראיה על דרך משל, אלא שממש הוא ראיה.
כן הענין למעלה ראיה במלאכים, כח ההשגה ההיא שבה משיגים העניינים כו', על דרך זה יהיה הראות בעליונים, ובעליונים מן העליונים, עד גבוה מעל גבוה שומר:
Il en va de même pour les anges, qui n'ont pas de force corporelle comme notre bouche, par laquelle nous prononçons cette parole-ci, qui est corporelle. En vérité, lorsqu'un ange regarde vers un ange, ils se comprennent l'un l'autre : car il se forme dans son essence même, de façon spirituelle, les lettres voulues correspondant à la chose qu'il veut lui signifier, et son compagnon comprend la chose qui lui est destinée ; tel est leur parler.
Ils n'ont pas non plus d'yeux semblables aux yeux des hommes, par lesquels ceux-ci voient. En vérité, ils possèdent la spiritualité de l'action qui opère la vision, et par elle il conçoit et regarde jusqu'au lointain ; et cela est plus excellent que nos visions, du même degré d'excellence que la vision de l'intellect sur celle de l'œil.
Car l'œil ne voit que ce qui est en face de lui - et non pas même tout ce qui est en face de lui, mais seulement une chose recevable, que l'instrument corporel puisse délimiter. L'intellect, lui, voit même ce qui n'est pas en face de l'œil : ainsi l'homme voit-il par son intellect nombre de choses qu'il a vues il y a maintenant bien des années, ou même des choses qu'il n'a jamais vues, et il se représente dans sa pensée qu'il voit telle chose ; à tel point que la vision de l'intellect est subtile et voit des choses subtiles que l'œil ne peut regarder.
Et plus grande encore que celle-ci est la vision des prophètes, car le prophète saisit par l'intellect les réalités spirituelles, et selon l'ampleur de l'intellect, telle est l'ampleur de la saisie. Ainsi a dit le roi Salomon, sur lui la paix (Proverbes 27,19) : 'comme dans l'eau le visage répond au visage, ainsi le cœur de l'homme répond à l'homme'.
Car les hommes se comprennent d'eux-mêmes les uns les autres ; or le cœur est un membre corporel, et il possède cette force en raison de l'abondance de l'âme qui repose sur lui - et il en va de même de l'intellect. Et malgré tout cela, puisque c'est une chose délimitée, sa saisie sera délimitée, et selon la mesure du prophète seront les degrés des prophéties.
De cette même notion nous nous élevons à la conception qu'ont les anges les uns des autres, et de là, par bien des degrés encore, nous parvenons à connaître l'existence de la vision et des actions corporelles dans le spirituel. Ainsi le prophète dit-il (Zacharie 4,2) 'j'ai vu, et voici un chandelier d'or' ; et de même, autrefois en Israël on appelait le prophète 'voyant' (roe) : il ne s'agit pas d'une vision par des membres, et ce n'est pas non plus un langage de vision employé par métaphore, mais c'est réellement une vision.
Ainsi en est-il en haut : la vision chez les anges est cette force de saisie par laquelle ils saisissent les choses, etc. De cette manière se produit la vision chez les êtres supérieurs, et chez les supérieurs des supérieurs, jusqu'à 'un haut qui veille au-dessus d'un haut' (Ecclésiaste 5,7).
ואין זה מן התימה, כי אפילו בכלים הגופניים האלה אשר בנו לא יקרא עין מפני העין ממש, אלא מפני הראות הנקרא עין באמת. וכן לא תקרא היד יד מפני היד בעצם, אלא הפעולה הנמשכת מהיד היא תקרא יד באמת.
וראיה לזה, אמרו רז"ל בגיטין פרק המגרש (פה, ב) ידים שאינן מוכיחות, הוויין ידים, או לא הוויין ידים. רצו לומר, ענין לקיחה.
וכן פירש"י ז"ל, ידים, בית אחיזה לדבר לאחוז בו ולומר שע"י כו'. וכן לענין קידושין וגירושין קטנה, אין לה יד, או יש לה יד, ואין הכוונה אין לה יד שהיא גידמת, אלא הכוונה כח הקבלה לקבל קדושין או גרושין.
וכן המורגל בלשון חז"ל (נדה ג, א) רגלים לדבר, או אין לו רגלים, ואין הכוונה על שיש לו רגלים, או על שאין לו רגלים, אלא משל כמו שהרגלים הם עמידת האדם וסמיכת'. וכן כשיש לדבר ישיבה ומציאות מתיישב בשכל יקרא שיש לו רגלים לדבר, וכשאין הדבר מתיישב יקרא שאין לו רגלים:
Et cela n'a rien d'étonnant, car même dans ces instruments corporels qui sont en nous, ce n'est pas à cause de l'œil lui-même que l'on dit 'œil', mais à cause de la vision, laquelle est appelée 'œil' en vérité. De même, la main n'est pas appelée 'main' à cause de la main en son corps, mais c'est l'action qui découle de la main qui est appelée 'main' en vérité.
La preuve en est ce qu'ont dit nos Sages, de mémoire bénie, dans Guitin, chapitre Ha-megaresh (85b) : 'des yadaim (littéralement des mains : les formules qui servent de prise à un acte) qui ne sont pas probantes, sont-elles des yadaim ou ne sont-elles pas des yadaim ?' Ils voulaient dire par là la notion de prise. Ainsi a expliqué Rachi, de mémoire bénie : 'yadaim', une prise (bet ahiza) pour la chose, afin de la saisir et de dire que par elle, etc.
De même au sujet des kidouchin (fiançailles) et du divorce d'une mineure : 'elle n'a pas de main' ou 'elle a une main' - l'intention n'est pas qu'elle n'a pas de main, comme si elle était manchote, mais l'intention est la force de réception, pour recevoir les kidouchin ou le divorce. De même l'expression courante dans la langue de nos Sages, de mémoire bénie (Nidda 3a) : 'il y a des pieds à la chose' (raglaim la-davar), ou 'elle n'a pas de pieds' - l'intention n'est pas qu'il y a là des pieds ou qu'il n'y a pas de pieds, mais c'est une métaphore : de même que les pieds sont la station debout de l'homme et son appui, ainsi, lorsqu'une chose a de l'assise et une consistance qui s'établit dans l'intellect, on dit qu'il y a des pieds à la chose ; et lorsque la chose ne s'établit pas, on dit qu'elle n'a pas de pieds.
וכן מה שכתוב בתורה (שמות כא, כד) יד תחת יד רגל תחת רגל כויה תחת כויה וגו', ומכה בהמה ישלמנה נפש תחת נפש (ויקרא כד, כא), ובאה הקבלה (ב"ק פג, ב) כי אין הכוונה לומר שהחותך יד שיחתכנו ידו, וכן שאר הדברים. אלא הכוונה כל דמי היד, וכן שאר האברים, והוא הנקרא יד ורגל ועין להיות שהוא שווי כח העין ויד ורגל:
De même ce qui est écrit dans la Tora (Exode 21,24) 'main pour main, pied pour pied, brûlure pour brûlure' etc., et 'celui qui frappe une bête la paiera, âme pour âme' (Lévitique 24,21). Or la tradition reçue est venue enseigner (Baba Kama 83b) que l'intention n'est pas de dire que celui qui coupe une main, on lui coupera la main, et de même pour le reste des cas ; l'intention est plutôt toute la valeur de la main, et de même pour les autres membres.
Et c'est cela qui est appelé 'main', 'pied' et 'œil', puisque c'est l'équivalent de la force de l'œil, de la main et du pied.
וכן הדברים ברוחניות הכח אשר יתפש מהספירות להשגיח על העולם מכח אין סוף הוא יקרא עינים, וכן ז' המה עיני ה' המשוטטות, ופירשו המקובלים כי הם ז' כוחות ונקראים אורפניא"ל תגריא"ל דגרא"ל פלטיא"ל אסמו"ן פסקא"ל בוא"ל, והם המשגיחים בענייני בני אדם, ולהיות שלהם כח ההשגחה נקראים עינים, ולא שהם עינים, אלא שיש בהם השגחה רוחנית על דרך שפירשתי למעלה, ועל ידם מעידים על יצרי מעללי איש ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבלותיו, ומעלים אותן הדברים ומעידים אותם לפני הדיינים, כאשר נתבאר בשער ההיכלות בהיכל זכות בעזה"י. ועל העינים האלה עוד עינים אחרים, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם.
ועל דרך זה ג"כ בפסוק (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה', להיותם כי כמו שההרים מחזיקים את העולם ומעמידים אותו על כף מאזנים כדפירשו רז"ל, והם גבוהי רומו של עולם. כן האבות מחזיקים אותנו בזכות ומעמידים את העולם על עמדו, והם עומדים ברומו של עולם.
וכן מה שאמר משה רבינו ע"ה ליתרו (במדבר י, לא) והיית לנו לעינים, פירש"י, דבר אחר, כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו עכ"ל. ולהיות כי כמו שהעינים מורים הגוף הדרך הישר אשר ילך בה כן מורה צדק יקרא עינים:
Et il en va de même des choses dans le spirituel : la force qui est saisie à partir des sefirot pour veiller sur le monde par la force de l'Ein Sof (l'Infini), c'est cela qui est appelé 'yeux'. Ainsi : 'ce sont là les sept yeux de ה' qui parcourent toute la terre' (Zacharie 4,10).
Les kabbalistes ont expliqué que ce sont sept forces, appelées Orpaniel, Tagriel, Dagrael, Paltiel, Asmon, Paskal et Bouel ; ce sont elles qui veillent sur les affaires des hommes, et parce qu'elles détiennent la force de la providence (hashgaha), elles sont appelées 'yeux' - non qu'elles soient des yeux, mais parce qu'il y a en elles une providence spirituelle, selon la voie que j'ai expliquée plus haut. Par elles on témoigne des penchants qui sont au principe des actes de l'homme, des démarches de ses pas, des pensées de l'homme et de ses desseins ; elles font monter ces choses et en témoignent devant les juges, ainsi que cela a été exposé dans la Porte des Palais (Shaar ha-Heikhalot), au Palais du Mérite, avec l'aide de Dieu.
Et au-dessus de ces yeux il y a encore d'autres yeux, car 'un haut veille au-dessus d'un haut' (Ecclésiaste 5,7), et de plus hauts encore au-dessus d'eux. De cette manière s'explique aussi le verset (Michee 6,2) 'écoutez, montagnes, la querelle de ה'' : car de même que les montagnes soutiennent le monde et le maintiennent sur le plateau de la balance, comme l'ont expliqué nos Sages, de mémoire bénie, et qu'elles sont les hauteurs élevées du monde, ainsi les Patriarches nous soutiennent par le mérite et maintiennent le monde en son assise, et ils se tiennent au sommet du monde.
De même ce qu'a dit Moché notre maître, sur lui la paix, à Yitro (Nombres 10,31) 'et tu seras pour nous des yeux'. Rachi explique : autre explication, toute chose qui serait cachée à nos yeux, tu éclaireras nos yeux.
Fin de citation. Et puisque, de même que les yeux montrent au corps le chemin droit par lequel il doit aller, ainsi celui qui enseigne la justice (moré tsedek) est appelé 'yeux'.
ועל דרך זה נקיש לכל שאר הדברים אשר נאמר בכנוי הספירות, כמו המשל אב ואם, אין הכוונה ח"ו שיהיה שם אב ואם, כי זו כפירה חלילה וחלילה. אלא הכוונה, כי כמו שמציאות ההולדה במין על ידי חבור זכר ונקבה, ועל ידי החיבור ההוא נתהוה הולד ההוא.
כן הדבר בספירות, על ידי חיבור חכמה ובינה והשפעת החכמה בבינה היה סיבת כל האצילות, כי בחכמה היו ההויות דקים בתכלית כמו שהוא העלם הבן במוח האב, ואחר שנתפשטו בבינה נתגלמו ונצטיירו ציור יותר נגלה. לפיכך יקרא חכמה אב, כי כמו שהאב בניו בעצמותו במוחו דקים תכלית הדקות כטפה, ובאמצעית התחברות הזכר אל הנקיבה תתעורר הטפה ההיא ותתהווה זרעים וישפיעם אל הנקיבה, ומצד שפעו בה יתהוה הולד ההוא במעיה.
כן החכמה הוא האב, והבינה היא הנקיבה אשר תקבל כל הציורים הנשפעים מהחכמה, ויצוייר ציור יותר מתגלה ויאציל אותו האצילות, ולזה תקרא נקיבה ואם אל האצילות, והאצילות יקרא בשם בנים אליהם מהטעם הנזכר, והכל משל מהגשמי אל הרוחני:
De cette manière, nous raisonnerons par analogie pour tout le reste des choses qui sont dites dans les désignations des sefirot. Ainsi la métaphore de 'père' et 'mère' : l'intention n'est pas, à Dieu ne plaise, qu'il y ait là un père et une mère, car ce serait une hérésie, absolument pas.
L'intention est plutôt celle-ci : de même que l'engendrement existe dans l'espèce par l'union du mâle et de la femelle, et que par cette union se forme cet enfant, ainsi en est-il dans les sefirot : c'est par l'union de 'Hokhma et de Bina et par l'influx de 'Hokhma dans Bina qu'advint la cause de tout l'Atsilout (le monde de l'Émanation). Car dans 'Hokhma les êtres étaient subtils à l'extrême, comme l'occultation du fils dans le cerveau du père ; et après s'être déployés dans Bina, ils ont pris corps et ont été figurés d'une figure plus manifeste.
C'est pourquoi 'Hokhma est appelée 'père' : car de même que les fils du père sont dans son essence, dans son cerveau, subtils au dernier degré de subtilité, comme une goutte, et que par l'union du mâle à la femelle cette goutte s'éveille et devient semence, et qu'il la répand dans la femelle, et que du fait de son influx en elle cet enfant se forme dans ses entrailles - ainsi 'Hokhma est le père, et Bina est la femelle qui reçoit toutes les figures répandues depuis 'Hokhma ; il s'y figure alors une figure plus manifeste, et elle émane cet Atsilout. C'est pour cela qu'elle est appelée 'femelle' et 'mère' à l'égard de l'Atsilout, et que l'Atsilout est appelé du nom de 'fils' à leur égard, pour la raison mentionnée ; et tout cela est une métaphore prise du corporel pour le spirituel.
וכן מה שנקראים תפארת ומלכות חתן וכלה, והבינה אם או חמותה, והחכמה אב או חמיה. והנה לפעמים יקרא שתיהן חתן וכלה, וחכמה ובינה אב ואם.
ולפעמים בן ובת, ולפעמים המלכות בת לחכמה, וכלה לבינה. ולפעמים כלה לחכמה, בת לבינה וכיוצא.
וראוי להרחיב הביאור בעניינים האלו:
De même pour ce que Tiferet et Malkhout sont appelés 'fiancé' et 'fiancée', Bina 'mère' ou 'belle-mère', et 'Hokhma 'père' ou 'beau-père'. Or, parfois on les appelle tous deux fiancé et fiancée, et 'Hokhma et Bina père et mère ; parfois fils et fille ; parfois Malkhout est fille à l'égard de 'Hokhma et fiancée à l'égard de Bina ; parfois fiancée à l'égard de 'Hokhma et fille à l'égard de Bina, et ainsi de suite.
Il convient donc d'élargir l'explication de ces sujets.
והנה התפארת ומלכות נאצלים מן החכמה והבינה, ובמציאות אצילות הפשוט אין להם זיווג יחד כדפירשתי לעיל בשער המיעוט, והיחוד אין להם אלא לאחר תקונם וזווגם וקשוטם. ולפיכך מאותה הבחינה יתקראו התפארת והמלכות בן ובת, והחכמה והבינה אב ואם, ותקרא החכמה אב לתפארת מצד בחינת הדעת הנעלם, ונקרא הבינה אם לתפארת מצד כוננם שמכונות אותם שהוא מציאות נוסף על הנאצל מהחכמה כדפירשתי לעיל, כי מהחכמה לה' מציאת דק, ומפאת הבינה מציאות יותר מתגלה, ומצד מציאת הדק שיש להם שהוא מציאת י' למלכות ומציאת רקיע לתפארת כדפירשתי בשער א' ובשער המציאות יקראו בנים לה', בהיותם אחר כך מתייחדים בסוד עטרות שמתעטרות כדכתיב (שה"ש ג, יא) צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה וגו', יקראו חתן וכלה, איש ואשתו.
ויש חלוק ביניהם, כי קודם יחודם והם מוכנים ומזומנים ליחוד יקראו חתן וכלה, ויש להם קשוטים כמו החתן והכלה. ואחר שהם ביחוד, יקראו איש ואשתו, ויש ביחוד כמה חלוקים ובחינות יתבארו במקומות רבים בספר אור יקר.
וכאשר יתייחדו מציאת המתגלה במציאת המתגלה, או מציאת נסתר במציאת נסתר, אז הם סתם בנים לחכמה ולבינה מיוחדים יחד יחוד גמור, והם בן ובת אח וא חות מותרים זה לזה. אמנם לא יתייחס בהם חתן וכלה לחכמה ובינה ובן ובת, כי אם בן הוא לחכמה הוא חתן לבינה, ויקראו אז חמותו הבינה, או חמיו החכמה אם הוא בן לבינה:
Or Tiferet et Malkhout sont émanes de 'Hokhma et de Bina ; et dans l'état de l'émanation simple, ils n'ont pas de zivoug (union conjugale) ensemble, comme je l'ai expliqué plus haut dans la Porte de la Diminution (Shaar ha-Mioutt) : ils n'ont d'union qu'après leur tikoun, leur accouplement et leur parure. C'est pourquoi, sous cet aspect (behina), Tiferet et Malkhout sont appelés fils et fille, et 'Hokhma et Bina père et mère.
'Hokhma est appelée père de Tiferet du côté de l'aspect du Daat caché ; et Bina est appelée mère de Tiferet du côté de leur mise en place, en ce qu'elle les établit, ce qui est une réalité ajoutée à ce qui est émané de 'Hokhma, comme je l'ai expliqué plus haut. Car depuis 'Hokhma ils ont une réalité subtile, et du côté de Bina une réalité plus manifeste ; et du côté de la réalité subtile qu'ils possèdent - à savoir la réalité du youd (י) pour Malkhout et la réalité du firmament (rakia) pour Tiferet, comme je l'ai expliqué dans la première Porte et dans la Porte de l'Existence -, ils sont appelés 'fils' à leur égard.
Et lorsqu'ensuite ils s'unissent selon le secret des couronnes dont ils se couronnent, ainsi qu'il est écrit (Cantique 3,11) 'sortez et voyez, filles de Sion, le roi Salomon' etc., ils sont appelés fiancé et fiancée, homme et sa femme. Et il y a une distinction entre ces appellations : avant leur union, tant qu'ils sont prêts et disposés à l'union, ils sont appelés fiancé et fiancée, et ils ont des parures comme le fiancé et la fiancée ; et une fois qu'ils sont dans l'union, ils sont appelés homme et sa femme.
Il y a dans l'union bien des distinctions et des aspects, qui seront expliqués en de nombreux endroits du livre Or Yakar. Et lorsque s'unissent la réalité manifeste avec la réalité manifeste, ou la réalité cachée avec la réalité cachée, alors ils sont simplement fils de 'Hokhma et de Bina, unis ensemble d'une union complète, et ils sont fils et fille, frère et sœur, permis l'un à l'autre.
Toutefois, on ne leur attribue pas à la fois 'fiancé et fiancée' à l'égard de 'Hokhma et de Bina et 'fils et fille' : mais s'il est fils à l'égard de 'Hokhma, il est fiancé à l'égard de Bina, et Bina est alors appelée sa belle-mère ; ou bien 'Hokhma est appelée son beau-père s'il est fils à l'égard de Bina.
וכיוצא בזה, אם יתייחדו מציאות מתגלה שבתפארת עם מציאת נעלם שבמלכות, אז הוא אב המלכות חכמה ואם התפארת בינה, וכלה המלכות לבינה ובינה חמותה למלכות, והתפארת חתן לחכמה והחכמה חמיו. ואם יהיה מציאת נעלם שבתפארת מזדווג במציאת מתגלה שבמלכות, אז הוא בן לחכמה והיא בת לבינה, והמלכות כלה לחכמה והחכמה חמיו, והתפארת חתן לבינה והבינה חמותו:
Et de même, si s'unit la réalité manifeste qui est dans Tiferet avec la réalité cachée qui est dans Malkhout, alors 'Hokhma est le père de Malkhout et Bina est la mère de Tiferet ; Malkhout est fiancée à l'égard de Bina, et Bina est sa belle-mère à l'égard de Malkhout ; et Tiferet est fiancé à l'égard de 'Hokhma, et 'Hokhma est son beau-père. Et si c'est la réalité cachée qui est dans Tiferet qui s'accouple avec la réalité manifeste qui est dans Malkhout, alors il est fils à l'égard de 'Hokhma et elle est fille à l'égard de Bina ; Malkhout est fiancée à l'égard de 'Hokhma et 'Hokhma est son beau-père, et Tiferet est fiancé à l'égard de Bina et Bina est sa belle-mère.
ועל דרך יקיש המעיין לכל הכחות, ועל דרך זה כל שאר דברים המתמיהין שבספר החכמים בחכמה הזאת, כי נתן רשות להמשיל בה משלים ככל אשר יצטרך האדם להשכיל להבין ולדון. ועל כזה נאמר (איוב יט, כו) ומבשרי אחזה אלוה, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, עכ"ל דברי הפרדס, והעתקתי כל לשונו למען ישכילו ויבינו דעתו בענין התוארים ובכל הלשונות הזרות איך החכם הזה הא-להי מראה פנים מסבירות.
אמנם לפי דבריו אין מבואר בעצם למעלה ענין עין אזן יד כו', רק הרמז על ענין נסתר. ובעזרת חונן לאדם דעת, אוסיף נופך משלי ואשתמש באיזה הקדמות מהפרדס, ויתבאר הענין בעצם.
וקודם שאכנס בביאור הענין, אקדים לחקור בחקירה אחרת בענין לשונינו למה נקרא לשון קודש:
Et de cette manière, celui qui étudie raisonnera par analogie pour toutes les forces ; et de cette manière aussi pour toutes les autres choses étonnantes qui se trouvent dans les livres des sages de cette sagesse. Car la permission a été donnée d'y former des métaphores autant que l'homme en a besoin pour concevoir, comprendre et juger.
C'est à ce sujet qu'il est dit (Job 19,26) 'et de ma chair je verrai Dieu' - et béni soit le nom de la gloire de Son règne à tout jamais. Fin des paroles du Pardes (Pardes Rimonim de Rabbi Moché Cordovero).
J'ai recopié tout son langage afin que l'on conçoive et que l'on comprenne son avis au sujet des attributs et de toutes les expressions étranges, et comment ce sage divin y présente un visage avenant. Toutefois, selon ses paroles, la notion d'œil, d'oreille, de main, etc., n'est pas expliquée comme existant en propre en haut, mais seulement comme allusion à une chose cachée.
Or, avec l'aide de Celui qui gratifie l'homme de connaissance, j'ajouterai une pierre de mon cru et je me servirai de quelques prémisses du Pardes, et la chose sera expliquée en propre. Et avant d'entrer dans l'explication de ce sujet, je commencerai par examiner une autre question, au sujet de notre langue : pourquoi est-elle appelée langue sainte.