Dans l'anthologie du Mei HaChiloa'h, le Pri Tsadik rapporte avoir entendu de son saint maître une allusion aux pleurs et au cri dans les initiales de Vayigach : Rabbi Eleazar ben Azaryah dit « malheur à nous du jour du jugement », car D.ieu est juge et partie. Il décrit des degrés de crainte : par la foi, mettre en son cœur que le Roi des rois voit nos actes et en avoir honte ; plus haut, le voir explicitement, ce que seul Yaakov a mérité. À l'avenir, quand tous verront, la honte sera grande mais la techouva ne servira plus. C'est pourquoi le saint maître fait allusion à crier et pleurer, pour la faire en ce monde.
Aussi : les frères de Yosef, bouleversés de honte devant lui, ne peuvent répondre, selon Rachi ; les tribus disent : de même qu'il n'y a dans Ton cœur qu'Un, il n'y a dans le nôtre qu'Un.
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. בְּפָרָשָׁה זוֹ שָׁמַעְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זצוק"ל אָמַר רֶמֶז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וַיִּגַּ"שׁ עַל בְּכִיָּה וּצְעָקָה וּבְוַדַּאי יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּפָּרָשָׁה.
[וְהָעִנְיָן דְּאִיתָא (בב"ר פרשה צ"ג,י"א) רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה וּמָה יוֹסֵף וְכוּ' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא דַּיָּן וּבַעַל דִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין וְדָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וְכוּ', וְזֶה שֶׁרָמַז שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין. וּבַגְּמָרָא (חגיגה ד':) אִיתָא רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא בָּכֵי "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו" וְגוֹ' וּמָה וְכוּ' וְזֶה שֶׁרָמַז בְּכִיָּה.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁהָיָה עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא וְאִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא וְאַהְדְּרוּ לֵיהּ תַּמְנֵי סְרֵי דָּרֵי חִיוָּרְתָא (כמ"ש ברכות כ"ח.) אָמַר כֵּן. מִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לָדוּן קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ וְלִצְעֹק מָרָה אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה.
וּבַתַּנְחוּמָא הַלָּשׁוֹן וּמָה יוֹסֵף וְכוּ' כְּשֶׁעוֹמֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדִין דִּכְתִיב בֵּיהּ "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ" שֶׁכָּתְבוּ בּוֹ "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וְהַיְנוּ עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב (בריש הג"ה אורח חיים) כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַפַּחַד וְכוּ' וּבָשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד. וְהוּא דְּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שם ע"ב) שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו עַד כָּאן אָמַר לָהֶם וּלְוַאי תֵּדְעוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם.
וְהַיְנוּ שֶׁזֶּה גַּם כֵּן מַדְרֵגָה בְּיִרְאָה שֶׁיִּהְיֶה מוֹרָא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי שֶׁבָּשָׂר וָדָם נִרְאֶה לָעַיִן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה (כמש"ש י'.) וְרַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁעוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו. וְיֵשׁ מַדְרֵגָה יוֹתֵר כְּשֶׁיְּצַיֵּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלָיו וְאָז יִגְדַּל הַבּוּשָׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
וְכָל זֶה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא אִיהִי אֱמוּנָה. וְיֵשׁ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְפֹרָשׁ לָעַיִן שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלָיו וְלָזֶה אֵין אָדָם זוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַשִּׂיג הַיִּרְאָה בִּבְחִינַת אֱמֶת.
וְלֹא זָכָה לָזֶה רַק יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה מֶרְכָּבָה לְשֵׁם הוי"ה וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁכָּתוּב אִיהוּ אֱמֶת. וְעַל זֶה אָמְרוּ הַשְּׁבָטִים כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד (כמ"ש פסחים נ"ו.) וְאָמַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַמְכֻוָּן שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה נוּכַל לְהַשִּׂיג אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁיִּהְיֶה כִּמְפֹרָשׁ לְנֶגֶד עַיִן שֶׁהַכֹּל מֵהַשי"ת כְּמוֹ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם.
וְהוּא הַשָּׂגַת ה' בִּבְחִינַת אֱמֶת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (נדרים כ'.) "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" זוֹ בּוּשָׁה.
שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָז נִגְלָה הַשי"ת לְעֵין כָּל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה',ד') "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" וְגוֹ' נִשְׁאַר מִזֶּה לְדוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לְצַיֵּר בְּלִבּוֹ שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו שֶׁעַל יְדֵי כֵּן יַגִּיעֵהוּ הַפַּחַד וּבָשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד. וְעַל זֶה אָמְרוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי אֶלְעָזָר עַד כָּאן שֶׁמְּבָרְכָם רַק בְּצִיּוּר שֶׁעוֹמֵד עָלָיו בָּשָׂר וָדָם וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו הָא יֵשׁ מַדְרֵגָה יוֹתֵר שֶׁיְּצַיֵּר הָאָדָם בְּלִבּוֹ שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, וְעַל זֶה הֱשִׁיבָם שֶׁגַּם זֶה מַדְרֵגָה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁעַל כָּל פָּנִים מוֹנַעְתּוֹ מִלַּחֲטֹא, וְעַל זֶה אָמַר (שם) שֶׁכָּל אָדָם הַמִּתְבַּיֵּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.
וְלֶעָתִיד שֶׁהַכֹּל יִרְאוּ עַיִן בְּעַיִן שֶׁהַשי"ת רוֹאֶה כָּל מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם, אָז יֵבוֹשׁ הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כְּעִנְיַן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ" וְגוֹ'. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ".
וְזֶה דִּמְסַיֵּם בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים הַשי"ת רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְלֶעָתִיד בְּהֵרָאוֹתוֹ וְיִרְאוּ הַכֹּל עַיִן בְּעַיִן כִּי הַשי"ת עוֹמֵד עֲלֵיהֶם תָּמִיד, תִּגְדַּל הַבּוּשָׁה מְאֹד, אַךְ אָז לֹא יוֹעִיל תְּשׁוּבָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ לְהַשִּׂיג עַל כָּל פָּנִים עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, יִזְכֶּה לְמִדַּת בֹּשֶׁת פָּנִים וּבָשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד.
וְזֶה הַלִּמּוּד בְּפָרָשָׁה זוֹ מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְלָכֵן רָמַז רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּשֵׁם הַפָּרָשָׁה לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יָבוֹאוּ ח"ו לִידֵי בֹּשֶׁת פָּנִים בָּעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁלֹּא יוֹעִיל תְּשׁוּבָה].(פרי צדיק ויגש י"ז)
"Et Yehouda s'approcha de lui." (Genèse 44,18). Dans cette parashah (section) j'ai entendu que Rabbenu ha-kadoch (notre saint maître) זצוק"ל (zekher tsadik ve-kadoch livrakha : que le souvenir du juste et saint soit pour bénédiction) à dit un remez (allusion) be-rashei tevot (dans les initiales) de ויג"ש (Vayigash) concernant bekiyah (pleurs) et tseakah (cri), et à coup sur cela à un shoresh (racine) dans la parashah.
[Et le inyan (sujet) : qu'ita (il est rapporté) (BB"R [Bereshit Rabbah] parashah 93,11) Rabbi Eleazar ben Azaryah dit : malheur à nous du jour du din (jugement), malheur à nous du jour de la tokhehah (réprimande), et quoi Yosef etc. : ha-Kadoch Barukh Hu (le Saint, béni soit-Il) qui est dayan (juge) et baal din (partie au procès) et siégeant sur le kise din (trône de jugement) et juge chacun et chacun, al ahat kama ve-kama (a plus forte raison) etc. ; et c'est ce qu'il a ramez (allude) : qu'il faut crier malheur à nous du jour du din. Et dans la Guemara (Haguiga 4b) ita : Rabbi Eleazar, ki matei le-haï kera (lorsqu'il arrivait à ce verset), bakhei (pleurait) "Et ses frères ne pouvaient" etc.
(Genèse 45,3), et quoi etc. ; et c'est ce qu'il a ramez : bekiyah. Et Rabbi Eleazar ben Azaryah, qui était asiri le-Ezra (dixième [descendant] d'Ezra), ve-itrahish leih nissa (et un miracle lui arriva) ve-ahderu leih tamnei serei darei hivarta (et on lui fit revenir dix-huit rangées de blanc) (כמ"ש [kemo she-katuv : comme il est écrit] Berakhot 28a), à dit ainsi.
De ceci tout adam (homme) peut juger un kal va-homer (à plus forte raison) en lui-même et crier marah (amèrement) : malheur à nous du jour du din, malheur à nous du jour de la tokhehah. Et dans le Tan'houma le lachon (langage) : et quoi Yosef etc., lorsque ha-Kadoch Barukh Hu se tient le-din (pour le jugement), di-khtiv beih (dont il est écrit à son sujet) "Et qui soutiendra le jour de Sa venue et qui se tiendra à Son apparition" (Malachie 3,2), she-katvu bo (au sujet duquel ils ont écrit) "car l'homme ne Me verra pas et vivra" (Exode 33,20), al ahat kama ve-kama.
Et hayinu (c'est-à-dire) selon ce qui est écrit (be-resh ha-hagahah [au début de la glose] de Orah 'Hayim) : lorsque l'homme mettra el libo (en son cœur) que Melekh malkhei ha-melakhim (Roi des rois des rois) ha-Kadoch Barukh Hu omed alav (se tient sur lui) ve-roeh be-maasav (et voit dans ses actes), miyad (aussitôt) arrivera à lui la yirah (crainte) et le pahad (peur) etc., u-vashto mimenu tamid (et sa honte devant Lui toujours). Et c'est ce que matsenu (nous avons trouvé) dans la Guemara (sham amud bet [la, côté b] : Berakhot 28b) : she-yehe mora Chamayim aleikhem ke-mora basar va-dam (que la crainte du Ciel soit sur vous comme la crainte de la chair et du sang) ; ses talmidim (disciples) lui dirent : ad kan (jusqu'ici) ?
Il leur dit : u-levai tede'u (et plaît à D.ieu que vous sachiez) : lorsqu'un adam over averah (transgresse une faute), il dit she-lo yir'eni adam (que l'homme ne me voie pas). Et hayinu que ceci aussi est un madrega (degré) be-yirah : que le mora de Melekh malkhei ha-melakhim soit ke-mora basar va-dam, mipnei (parce) que basar va-dam nir'eh la-ayin (est visible à l'œil) et ha-Kadoch Barukh Hu roeh ve-eino nir'eh (voit et n'est pas vu) (כמש"ש [kemo she-katuv sham : comme il est écrit la] 10à) ; ve-rak al yedei emunah (et seulement par foi) l'homme mettra el libo qu'Il omed alav ve-roeh be-maasav.
Et yech madrega yoter (il y a un degré plus) : lorsqu'il yetisayer (se représentera) al yedei emunah que Melekh malkhei ha-melakhim ha-Kadoch Barukh Hu omed alav, ve-az yigdal ha-bushah (et alors la honte grandira) yoter va-yoter. Ve-khôl zeh bi-vehinat emunah (et tout ceci dans l'aspect de foi), al derekh mah she-katuv (selon ce qui est écrit) be-Raaya Meheimna (le Berger Fidèle) : ihi emunah (elle est foi).
Et yech madrega gevohah yoter (il y a un degré plus élevé) : lorsque zonkhin lihyot meforash la-ayin (on mérite qu'il soit explicite à l'œil) que Melekh malkhei ha-melakhim ha-Kadoch Barukh Hu omed alav ; ve-la-zeh ein adam zokheh ba-olam ha-zeh (et à ceci aucun homme ne mérite dans ce monde) lehasig ha-yirah bi-vehinat émet (d'atteindre la crainte dans l'aspect de vérité). Ve-lo zakhah la-zeh rak Yaakov Avinu alav ha-chalom (et n'a mérité ceci que Yaakov notre père, que la paix soit sur lui) she-hayah merkavah (qui était char) le-chem הוי"ה (youd-hé-vav-hé) ; ve-zeh she-neemar "Tu donneras émet (vérité) à Yaakov" (Michee 7,20), al derekh mah she-katuv : ihu émet (Il est vérité).
Et al zeh ont dit les shevatim (tribus) : ke-chem she-ein bi-libekha ella ehad kakh ein be-libenu ella ehad (de même qu'il n'y a dans Ton cœur qu'Un, ainsi il n'y a dans notre cœur qu'Un) (כמ"ש Pesahim 56a). Et nous avons dit kamah pe'amim (plusieurs fois) she-ha-mekhuvan (que le vise) : que al yedei emunah nous pourrons lehasig emunat ha-yihud (atteindre la foi de l'Unité) she-yihyeh ki-meforash le-neged ayin (qu'il soit comme explicite en face de l'œil) she-ha-kol me-Hachem Yitbarakh (השי"ת, Hachem, qu'Il soit béni) kemo kodem beriat ha-olam (comme avant la création du monde).
Ve-hu hasagat ה' bi-vehinat émet (et c'est l'atteinte de ה' dans l'aspect de vérité). Ve-zeh she-katuv (Nedarim 20à) "Et afin que Sa yirah soit al peneikhem (sur vos visages)" (Exode 20,17) : zo bushah (ceci est honte).
She-al yedei que alors niglah (s'est révélé) Hachem Yitbarakh le-ein kol Israël, kemo she-katuv (Devarim 5,4) "Panim be-panim diber ה' imakhem (face à face ה' à parlé avec vous)" etc., nish'ar mi-zeh le-dorot olam (il est resté de ceci pour les générations du monde) que l'homme puisse letsayer be-libo (se représenter en son cœur) que Melekh malkhei ha-melakhim omed alav ve-roeh be-maasav, she-al yedei khen yagi'ehu ha-pahad u-vashto mimenu tamid. Et al zeh ont dit les talmidei Rabbi Eleazar : ad kan, she-mevarkham rak be-tsiyur (qu'il les béni seulement dans la représentation) she-omed alav basar va-dam ve-roeh be-maasav ; ha yech madrega yoter que l'homme yetisayer be-libo que Melekh malkhei ha-melakhim omed alav ve-roeh be-maasav ; ve-al zeh heshivam (et sur ceci il leur a répondu) she-gam zeh madrega be-yirat Chamayim (que ceci aussi est un degré dans la crainte du Ciel) she-al kol panim mona'ato mi-lahto (qui en tout cas l'empêche de fauter) ; ve-al zeh amar (sham) she-kol adam ha-mitbayesh lo bi-meherah hu hôte (que tout homme qui a honte ne faute pas vite) u-mi she-ein lo boshet panim (et celui qui n'a pas honte du visage) be-yadua she-lo amdu avotav al har Sinaï (il est connu que ses pères n'ont pas séjourné au mont Sinaï).
Ve-le-atid (et dans l'avenir) she-ha-kol yir'u ayin be-ayin (que tous verront œil dans œil) she-Hachem Yitbarakh roeh kol maasei benei adam, az yevosh ha-adam be-maasav ke-inyan mah she-neemar "Boshti ve-nikhlamti leharim Elokai panai elekha (j'ai eu honte et j'ai été confondu de lever, mon Elokim, ma face vers Toi)" (Esdras 9,6) etc. Ve-zeh she-neemar "Et qui soutiendra le jour de Sa venue et qui se tiendra à Son apparition".
Ve-zeh di-mesayem be-Midrach Tan'houma she-katuv bo "car l'homme ne Me verra pas et vivra" : she-kol zeman she-ha-adam ba-'hayim Hachem Yitbarakh roeh ve-eino nir'eh, ve-le-atid be-heraoto ve-yir'u ha-kol ayin be-ayin ki Hachem Yitbarakh omed aleihem tamid, tigdal ha-bushah meod, akh az lo yo'il techouva (mais alors le retour, repentance, ne servira pas). Acher al ken kol zeman she-ha-adam ba-'hayim ve-yiten el libo lehasig al kol panim al yedei emunah que Melekh malkhei ha-melakhim ha-Kadoch Barukh Hu omed alav ve-roeh be-maasav, yizkeh le-midat boshet panim u-vashto mimenu tamid.
Ve-zeh ha-limud be-parashah zo mi-mah she-neemar "Et ses frères ne pouvaient lui répondre car ils étaient nivhalu mi-panav (bouleversés devant sa face)" (Genèse 45,3) : mipnei ha-bushah, ke-perush Rachi (רש"י, Rabbi Shlomo Yitshaki). Ve-lakhen ramaz Rabbenu ha-kadoch be-chem ha-parashah lits'ok ve-livkot kedei she-yaasu techouva ba-olam ha-zeh ve-lo yavo'u has ve-chalom (ח"ו, à D.ieu ne plaise) lidei boshet panim ba-olam ha-ba ke-she-lo yo'il techouva.] (Pri Tsadik, Vayigash 17)