« Un bouclier, s'il est vu, et une lance, parmi quarante mille en Israël » (Juges 5,8) : le Mei HaChiloa'h explique ce nombre. La Guemara enseigne que la Che'hina ne repose pas sur moins de deux milliers et deux myriades d'Israël. Le Zohar retire deux chin'an de deux myriades et obtient dix-huit, qui correspond aux dix-huit mille mondes de la Guemara. Ces nombres expriment l'attachement de D.ieu à Israël : dans leur rassemblement, vingt-deux mille d'Israël et dix-huit mille anges font quarante mille, et c'est pourquoi le verset dit « en Israël ».
Aussi : la soucca est invalide en dessous de dix palmes et au-dessus de vingt coudées, car les deux points s'unissent dans la racine supérieure ; dans l'exil, la racine du point de la Che'hina se retire vers le haut.
מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל. עִנְיַן הַמִּסְפָּר אַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יבמות כ"ג:) "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וּבַמִּדְרָשׁ (רבה יתרו כ"ט,ב') עַל פָּסוּק (תהלים ס"ח,י"ח) "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן", עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף יָרְדוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסִינַי, וּבַמִּדְרָשׁ (רבה במדבר ב',ב') כ"ב רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרְדוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ' וּבַזוה"ק (פנחס רכ"ו:) דָּרֵישׁ מִמִּקְרָא זֶה "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" כָּל רִבּוֹא עֲשַׂר אַלְפִין רִבֹּתַיִם עֶשְׂרִים אֶלֶף אַפֵּיק תְּרֵי שִׁנְאָן אִשְׁתָּאֲרוּ תַּמְנֵי סַר בְּחֻשְׁבָּן ח"י עָלְמִין דִּכְלִיל עֲשַׂר סְפִירָאן דְּאִתְלְבַּשׁ בְּט"ט מִן מט"ט, וְזֶה עִנְיַן שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת הַנִּזְכָּרִים בִּגְמָרָא (ע"ז ג':), וְזֶה עִנְיַן הִתְקַשְּׁרוּת הַשי"ת עִם יִשְׂרָאֵל כִּדְאִיתָא בְּזוֹהַר חָדָשׁ אַחֲרֵי (דף מ"ט:) בְּעִנְיַן ח"י עוֹלָמוֹת שֶׁהֵם הַגְּבוּלִים שֶׁבֵּין נְקֻדַּת רְצוֹן הַשי"ת בְּהַבְּרִיאָה וּבֵין נְקֻדַּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּסוֹד שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁקּוֹדֶם הַבְּרִיאָה וְכִדְאִיתָא (שם) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ הֲוָה הוּא וּשְׁמֵיהּ סָתִים בְּגַוֵּיהּ, סָלִיק בִּרְעוּתָא לְמִבְרֵי עָלְמָא כֵּיוָן דְּסָלִיק בִּרְעוּתָא אַסְחַר נְקֻדָּה דְּסָתִים וְאַסְחַר תְּחוּמֵיהּ בְּהֵיכָלֵיהּ וּפָשִׁיט פְּשִׁיטוּתֵיהּ לִתְלַת סִטְרִין וְכוּ', כֵּיוָן דְּאִצְטַיְּירוּ נִקּוּדִין נָפַק בּוּצִינָא וְעָבַד מְשִׁיחָתָא וּמָדִיד אֶלֶף בֵּין נְקוּדָּה לִנְקוּדָּה וּבֵין כָּל נְקוּדָּה וּנְקוּדָּה אִשְׁתְּכָחוּ מְדִידוּ וּמְשִׁיחָתָא דְּבוּצִינָא בְּאִלֵּין נִקּוּדִין תְּמַנְיָא אַלְפִין עָלְמִין מִתְפַּשְּׁטִין וְכוּ' אִשְׁתְּכָחוּ תַּמְנֵיסַר אַלְפִין עָלְמִין דְּאָזִיל בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא, וְנִקְרְאוּ ח"י עָלְמִין בְּרָזָא דְּצַדִּיק מַלְאַךְ הַבְּרִית כִּדְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר (כ"א נ"ג:, כ"א נ'., י"ח ל"ג.) וְנִקְרָא ח"י עָלְמִין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּט"ט מִמט"ט כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּבַתִּקּוּנִים (תיקון ס"ז צ"ח.) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" דָּא מט"ט דִּבְרָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדְמוֹן וְרֵאשִׁית לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם דִּלְתַתָּא, וְעַיֵּן הַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים (י"ד.) וְתִקּוּן נ"ז (צ"א:) שֶׁהוּא נִקְרָא בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וּבְכָל הַכִּנּוּיִים.
וְנִקְרָא יִשְׂרָאֵל זוּטָא בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים (י"ד.) וּבַזה"ק (בא מ"ג.), וְהָעִנְיָן שֶׁח"י עוֹלָמוֹת נִקְרָא הַהִצְטָרְפוּת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבֹאָר בְּעִנְיַן סֻכָּה שֶׁהוּא רָזָא דְּקַו הַמִּדָּה דְּאִיתָא בַּזה"ק (תצוה קפ"ו:) כְּתִיב "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" וְכוּ' נָפִיק חַד מְשִׁיחָתָא וְכוּ' וּכְדֵין הַהוּא נְצִיצוּ דִּמְשִׁיחָתָא נָהִיר לְכֹלָּא וְאָמַר "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים", וְזֶה נִרְמָז בַּסֻּכָּה שֶׁלְּמַטָּה מֵעֶשֶׂר פְּסוּלָה וּלְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים פְּסוּלָה כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁשְּׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הֵם מִתְאַחֲדִים בַּשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן וּבֵינֵיהֶם הֵם ט' מִתַּתָּא לְעֵילָא וְט' מֵעֵילָא לְתַתָּא אַךְ לְמַטָּה הֵם טְפָחִים וּלְמַעְלָה הֵם אַמּוֹת כַּמְבֹאָר בַּזה"ק (רע"מ פנחס רנ"ה:) לֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר דְּאִיהוּ מַלְכוּת עֲשִׂירָאָה דְּכָל דַּרְגִּין וְלֹא לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִין דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר עֶלְיוֹן דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא, וּשְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת מִתְאַחֲדִין לְעֵילָא בְּסוֹד נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן וְכִדְאִיתָא בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים (ד'.) "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין תְּרֵי שִׁנְאָן מִתְּרֵין רִבּוֹא דְּאִינוּן כָּל רִבּוֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, רִבֹּתַיִם עֶשְׂרִים אֲלָפִים, תְּרֵי שִׁנְאָן אִשְׁתְּאָרוּ תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי דְּנַחְתִּין עִם מט"ט לְקַבְּלָא י"ח בִּרְכָאן דִּצְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל לְסַלְּקָא לוֹן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּח"י עָלְמִין צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק "וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה" דָּא שְׁכִינְתָּא וכו' וְהַיְנוּ שֶׁשְּׁכִינְתָּא מְקַבֶּלֶת מִשָּׁרְשָׁהּ מִכֶּתֶר, וּבַגּוֹלָה שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁהּ וְעַיֵּן לִקּוּטֵי תּוֹרָה לְהָאֲרִ"י ז״ל (תהלים ס"ח) דִּמְפָרֵשׁ עַל כֶּתֶר וְחָכְמָה שֶׁנֶּעֱלָמִים, וְלָכֵן הֵם ח"י שֶׁבְּהִתְגַּלּוּת חָכְמָה עִלָּאָה בִּשְׁלֵמוּת יִתְגַּלֶּה גַּם חָכְמָה תַּתָּאָה, וְלָכֵן הֵם לְמַעְלָה כ"ב אֶלֶף וּלְמַטָּה ח"י אֶלֶף עָלְמִין וְהֵם הִתְקַשְּׁרוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל בְּסוֹד יִשְׂרָאֵל סָבָא וְיִשְׂרָאֵל זוּטָא, וְזֶה עִנְיַן הַקִּבּוּץ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל כ"ב אֶלֶף וּמַלְאָכִים ח"י אֶלֶף וְלָכֵן נֶאֱמַר "בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל" וְלֹא נֶאֱמַר בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּקִבּוּצֵיהֶם יִפְעֲלוּ שֶׁיִּהְיֶה יַחַד עִם הַמַּלְאָכִים אַרְבָּעִים אֶלֶף.
"Un bouclier, s'il est vu, et une lance, parmi quarante mille en Israël." (Juges 5,8). Inyan (le sujet) du mispar (nombre) arba'im elef be-Israël (quarante mille en Israël): ki-de-ita ba-Guemara (Yevamot 23b) "u-ve-nuhoh yomar shuva ה' rivvot alfei Israël" (et à Son repos Il dira: Reviens, ה', myriades de milliers d'Israël) (Nombres 10,36), melamed (enseigné) she-ein ha-Chekhina shorah (que la Chekhina ne repose pas) al pahot mi-shenei alafim u-shenei revavot mi-Israël (sur moins de deux milliers et deux myriades d'Israël).
U-va-Midrach (Rabbah Yitro 29,2) al passuk (Psaumes 68,18) "rekhev Elokim ribotayim alfei chin'an" (le char d'Elokim: deux myriades, milliers de chin'an), esrim u-shtayim elef (vingt-deux mille) sont descendus avec ha-Kadoch Barukh Hu (le Saint, béni soit-Il) le-Sinaï. U-va-Midrach (Rabbah Bamidbar 2,2) kaf-bet (כ"ב, 22) revavot (myriades) d'anges sont descendus avec ha-Kadoch Barukh Hu, ve-khu (etc.).
U-va-Zohar haKadoch (זה"ק, le saint Zohar; Pinhas 226b) daresh (il expresse) de ce mikra (verset) "rekhev Elokim ribotayim": kol ribbo (chaque myriade) asar alfin (dix mille), ribotayim esrim elef (vingt mille), appeik trei chin'an (il retire deux chin'an), ishta'aru tamnei sar (il reste dix-huit) be-hushban Hay (ח"י, 18) olamin (mondes) di-khlil asar sefirot (qui inclut dix sefirot) de-itlbash be-têt-têt (ט"ט) min Metatron (מט"ט). Ve-zeh inyan (et ceci est le sujet) des shmonah asar elef olamot (dix-huit mille mondes) mentionnés ba-Guemara (Avodah Zarah 3b).
Ve-zeh inyan hitkashrut (attachement) de Hachem Yitbarakh (השי"ת, Hachem, qu'Il soit béni) avec Israël, ki-de-ita be-Zohar 'Hadach Aharei (folio 49b) be-inyan Hay olamot, qui sont les gvulim (frontières) entre nekudat ratson (le point de volonté) de Hachem Yitbarakh ba-beri'ah (dans la création) et nekudat Kenesset Israël, qui sont be-sod (dans le secret) des shenei alafim shanah (deux mille années) qui précèdent la création. Ve-khi-de-ita (sham, la): Rabbi Shimon omer, jusqu'à ce que ha-Kadoch Barukh Hu n'eut créé Son monde, havah hu u-shmeih satim be-gaveih (Il était, Lui et Son Nom, cachés en Lui); salik bi-re'uta le-mivrei alma (Il monta en volonté de créer le monde); keivan de-salik bi-re'uta, ashar nekudah de-satim (Il entoura un point caché) ve-ashar tehomeih be-heikhaleih (et Il entoura Sa limite dans Son heikhal, palais) u-pashit peshituteih li-tlat sitrin ve-khu (et Il étendit Son étendue vers trois côtés, etc.).
Keivan de-itstaiyaru nikkudin (des que les nikudin, points, furent formes), nafaq boutzina (sortit une boutzina, lampe) ve-avad meshikhata (et fit une meshikhata, mesure) u-madid elef bein nekudah li-nekudah (et mesura mille entre un point et un point); u-vein kol nekudah u-nekudah ishtkahu medidu u-meshikhata de-boutzina (et entre chaque point et point se trouvèrent mesure et meshikhata de la boutzina); be-illein nikkudin temanya alfin olamin mitpashtin ve-khu (dans ces points, huit mille mondes se déploient, etc.); ishtkahu tamneisar alfin olamin de-azil behu Kudsha Berikh Hu be-khôl yoma (se trouvèrent dix-huit mille mondes dans lesquels va ha-Kadoch Barukh Hu chaque jour). Ve-nikre'u Hay olamin be-raza de-Tsadik malakh ha-berit (dans le secret du Tsadik, ange de l'alliance), ki-de-ita be-Tikkunei haZohar (les Rectifications du Zohar; tikoun 21, 53b; tikoun 21, 50à; tikoun 18, 33à).
Ve-nikra Hay olamin de-itlbash be-têt-têt mi-Metatron ka-nizkar le-eil (comme mentionné plus haut). U-va-Tikkunim (tikoun 67, 98à) "Be-reshit bara Elokim" (Au commencement Elokim créa) (Genèse 1,1): da Metatron, di-vra leih Kudsha Berikh Hu kadmon ve-reshit le-khôl tseva ha-chamayim di-le-tata (ceci est Metatron, que ha-Kadoch Barukh Hu l'a créé, premier et commencement de toute l'armée des cieux d'en bas).
Ve-ayen hakdamat ha-Tikkunim (14à) ve-tikkun nun-zayin (57, 91b), she-hu nikra be-khôl ha-chemot u-ve-khôl ha-kinouyim (qu'il est appelé de tous les noms et de tous les kinouyim, surnoms). Ve-nikra Israël zuta (Israël le petit) be-hakdamat ha-Tikkunim (14à) u-va-Zohar haKadoch (Bo 43à).
Ve-ha-inyan she-Hay olamot nikra ha-hitstarfut (la jonction) entre Israël et ha-Kadoch Barukh Hu est mevoar (expliqué) be-inyan soukkah, she-hu raza de-kav ha-midah (secret de la ligne de mesure), de-ita ba-Zohar haKadoch (Tetsaveh 186b): ketiv "ba-sukkot teshvu shiv'at yamim" (dans les soukkot vous habiterez sept jours) (Lévitique 23,42) ve-khu, nafiq had meshikhata ve-khu, u-khein ha-hu netsitsu di-meshikhata nahir le-kola ve-amar "ba-sukkot teshvu shiv'at yamim" (sortit une meshikhata, etc., et alors cette netsitsu, étincelle, de la meshikhata illumine tout, et il dit: dans les soukkot vous habiterez sept jours). Ve-zeh nirmaz (et ceci est allude) ba-soukkah: she-le-mata me-eser pesulah u-le-maalah me-esrim pesulah (en dessous de dix elle est pesulah, invalide, et au-dessus de vingt elle est pesulah), ka-mevoar bi-mekomo (comme expliqué en son lieu): que les deux nekudot (points) s'unissent ba-shoresh ha-elyon (dans la racine supérieure), u-veineihem hem têt (ט', 9) mi-tata le-eila ve-têt me-eila le-tata (neuf d'en bas vers le haut et neuf d'en haut vers le bas); akh le-mata hem tefahim (palmes) u-le-maalah hem amot (coudées), ka-mevoar ba-Zohar haKadoch (Ra'aya Meheimna [רע"מ, le Berger Fidèle] Pinhas 255b): lo pahot me-eser de-ihu Malkhout asira'ah de-khôl dargin (pas moins de dix, que c'est Malkhout, dixième de tous les degrés) ve-lo le-maalah me-esrin de-ihu khaf (כ', 20) Keter elyon de-la shalta beih eina (Keter supérieur sur lequel l'œil n'a pas de pouvoir).
U-shenei ha-nekudot mit'ahadin le-eila be-sod na'uts sofan bi-tehilatan (leur fin est fichée dans leur commencement). Ve-khi-de-ita be-hakdamat ha-Tikkunim (4à) "rekhev Elokim ribotayim alfei chin'an", ve-okmuha mareih matnitin (et les maîtres de la Mishnah l'ont établi): trei chin'an mi-trein ribbo, de-innun kol ribbo aseret alafim, ribotayim esrim alafim, trei chin'an ishta'aru tamnei serei alfei de-nahtin im Metatron le-kabbla yud-het (י"ח, 18) birkhan di-tselotin de-Israël le-salka lon kamei Kudsha Berikh Hu be-Hay olamin, Tsadik yesod olam (le Juste, fondement du monde) (Proverbes 10,25), u-vrakhot le-roch tsadik (et bénédictions sur la tête du tsadik) (Proverbes 10,6).
"Va-ani be-tokh ha-golah" (et moi, au milieu de l'exil) (Ezechiel 1,1): da Shekhinata ve-khu. Ve-hayinu she-Shekhinata mekabelet mi-shorshah mi-Keter (c'est-à-dire que la Chekhina reçoit de sa racine, du Keter); u-va-golah shoresh nekudat ha-Chekhina mistalek le-maalah be-shorshah (et dans l'exil, la racine du point de la Chekhina se retire vers le haut, dans sa racine).
Ve-ayen Likoutei Torah le-ha-Ari zal (Psaumes 68) di-mefaresh al Keter ve-Hokhmah she-ne'elamim (qui explique sur Keter et Hokhmah qui sont cachés). Ve-lakhen hem Hay (ח"י, 18): she-be-hitgalut Hokhmah ila'ah bi-shlemut yitgaleh gam Hokhmah tata'ah (que dans le dévoilement de la Hokhmah supérieure en plénitude se dévoilera aussi la Hokhmah inférieure).
Ve-lakhen hem le-maalah kaf-bet (כ"ב, 22) elef u-le-mata Hay elef olamin. Ve-hem hitkashrut ha-Kadoch Barukh Hu im Israël: arba'im elef be-Israël be-sod Israël Sava ve-Israël Zuta (dans le secret d'Israël Sava, Israël l'ancien, et Israël Zuta, Israël le petit).
Ve-zeh inyan ha-kibbuts: she-mi-Israël kaf-bet elef u-malakhim Hay elef (que d'Israël vingt-deux mille et d'anges dix-huit mille). Ve-lakhen neemar "be-arba'im elef be-Israël" ve-lo neemar "be-arba'im elef Israël": she-be-kibbutseihem yif'alu she-yihyeh yahad im ha-malakhim arba'im elef (que dans leur rassemblement ils opéreront qu'il y ait, ensemble avec les anges, quarante mille).