"Alors Israël chanta ce chant : Monte, puits ! Répondez-lui !
אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה כו׳. הנה באר נק׳ כנס״י כמ״ש בשה״ש מעין גנים באר מים חיים.
כי הנה הבאר מים שנובעת מתחת לארץ המים הן היורדים מלמעלה מן הארבעה נהרות דרך סולמא דפרת כו׳ וארעא חלחולי מחלחלא כו׳ יורדים המים דרך גידי הארץ עד שנעשה מי באר שחוזרים ונובעים מתחת לארץ מלמטה למעלה [וכמ״ש מזה ע״פ ויחפרו בפ׳ תולדות] וכך כנס״י היא מקור נש״י היא באה מלמעלה ותחלה היתה מעין גנים ב׳ גנים ג״ע העליון וג״ע התחתון שבאה בהשתלשלות העולמות דרך ג״ע העליון ודרך ג״ע התחתון ושם היתה מקום עמידת הנשמה טרם בואה לעוה״ז וכשבאה בהתלבשות הגוף נעשית בחי׳ באר מים חיים שחוזרים ועולים ונובעים ממטה למעלה ביציאתה מנרתקה היא מאסר הגוף לאור באור החיים:
"Alors Israël chanta ce chant : Monte, puits ! Répondez-lui !
Le puits que les princes ont creusé, que les nobles du peuple ont foré, etc." (Nombres 21, 17-18). Voici, le puits est appelé Knesset Israël, comme il est écrit dans le Cantique des Cantiques : "source des jardins, puits d'eaux vives" (Cantique des Cantiques 4, 15).
Car voici, le puits d'eau qui jaillit de sous la terre, les eaux sont celles qui descendent d'en haut des quatre fleuves par l'échelle du Perat, etc., et la terre est perforée de perforations, etc., les eaux descendent par les veines de la terre jusqu'à devenir eaux de puits qui reviennent et jaillissent de sous la terre de bas en haut [et comme il est écrit de cela sur le verset "et ils creusèrent" dans la paracha Toldot]. Et ainsi Knesset Israël est la source des âmes d'Israël, elle vient d'en haut, et d'abord elle était "source des jardins", deux jardins, Gan Eden supérieur et Gan Eden inférieur, qui vient dans l'enchaînement des mondes par le Gan Eden supérieur et par le Gan Eden inférieur, et là était le lieu de stationnement de l'âme avant son arrivée dans ce monde, et lorsqu'elle vient dans le revêtement du corps, elle devient l'aspect de puits d'eaux vives qui reviennent, montent et jaillissent de bas en haut, lors de sa sortie de son fourreau, qui est la prison du corps, pour luire dans la lumière de la vie :
והנה ככל הדברים האלה כך הוא דרך וסדר העבודה כי הנה כתיב ויניחהו בג״ע לעבדה ולשמרה לעבדה במ״ע ולשמרה במל״ת שע״י קיום מ״ע ושמירת מל״ת עובד ומתקן את הג״ע ועבודת הגן היא להשקותה וכמ״ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן.
Et voici, selon tous ces sujets, ainsi est le chemin et l'ordre du service, car voici, il est écrit : "Il le plaça dans le jardin d'Éden pour le cultiver et le garder" (Genèse 2, 15) - "pour le cultiver" par les préceptes positifs, "pour le garder" par les interdits, car par l'accomplissement des préceptes positifs et la garde des interdits, on sert et on rectifie le Gan Eden, et le service du jardin est de l'arroser, comme il est écrit : "Un fleuve sortait d'Éden pour arroser le jardin" (Genèse 2, 10).
ובחי׳ זו נעשית ע״י ישראל למטה שכנס״י היא המעין גנים המשקה את הגן העליון וגן התחתון. והענין שכשם שבגן צ״ל בו מעיין להשקותו כדי להצמיח כל פרי שבגן.
שהמים מצמיחים כל מיני תענוג כך הנה ג״ע צ״ל בו בחינת מעיין. כי ג״ע הוא תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה שבא לכלל גילוי השגת הנפש המשגת באור א״ס ב״ה [ועי״ז מתענגין בו תענוג נפלא אין קץ עד שאמרו מוטב דלידייני׳ כו׳ שאפילו כל יסורי גיהנם כדאי הוא לה וצריכה הנשמה להיות לה מירוק בגיהנם תחלה כדי שתבוא להתענג על ה׳ באור א״ס ב״ה] והנה הוא ית׳ סתימא דכל סתימין ואיך יבוא לידי גילוי ההשגה אלא באתעדל״ת תליא מילתא בקיום התומ״צ שהמצות שנתלבשו בענינים גשמיים כמו קרבנות שהם בע״ח ותרומות ומעשרות שהם בבחינת צומח וצדקה שהיא בבחי׳ דומם הנה שרשן ויסודתן מאד נעלה בהררי קדש ממדרגה של רצון עליון ואור א״ס ב״ה כנודע ממשל נפילת החומה שמה שנפל יותר למטה הוא ממקום גבוה יותר כו׳ וכמ״ש בס״י נעוץ תחלתן בסופן דייקא כי סוף מעשה במחשבה תחלה והן הן הממשיכים חיות ואור א״ס ב״ה להיות בגילוי ההשגה ותענוג הנשמות בג״ע העליון בעולם הבריאה וג״ע התחתון שבעולם העשיה [ועמ״ש מזה בביאור ע״פ וידבר משה אל ראשי המטות].
Et cet aspect est fait par Israël en bas, car Knesset Israël est la source des jardins qui arrose le jardin supérieur et le jardin inférieur. Et le sujet est que, de même que dans un jardin il faut qu'il y ait une source pour l'arroser afin de faire croître tous les fruits du jardin, car les eaux font croître toutes sortes de plaisirs, ainsi le Gan Eden doit avoir en lui l'aspect de source.
Car le Gan Eden est le plaisir des âmes qui jouissent de l'éclat de la Chekhina qui arrive à la révélation de l'appréhension de l'âme qui appréhende dans l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il [et par cela ils se délectent en lui d'un plaisir merveilleux sans fin, jusqu'à ce qu'ils aient dit : "Mieux vaut qu'on me juge, etc.", que même toutes les souffrances du Gehinnom en valent la peine pour cela, et l'âme a besoin d'avoir une purification dans le Gehinnom d'abord afin de venir se délecter sur ה' dans l'Or Ein Sof, béni soit-Il]. Et voici, Il est, béni soit-Il, le plus caché de tous les cachés, et comment arrivera-t-il à la révélation de l'appréhension, sinon que la chose dépend de l'éveil d'en bas, dans l'accomplissement de la Torah et des préceptes, car les préceptes qui se sont revêtus dans des sujets matériels, comme les sacrifices qui sont dans l'aspect d'animal, et les prélèvements et dîmes qui sont dans l'aspect de végétal, et la charité qui est dans l'aspect de minéral, voici, leur racine et leur fondement sont très élevés dans les montagnes de sainteté, d'un degré de volonté supérieure et d'Or Ein Sof, béni soit-Il, comme il est connu de la parabole de la chute du mur, que ce qui est tombé plus bas est d'un lieu plus élevé, etc., et comme il est écrit dans le Sefer Yetsira : "Leur commencement est enfoncé dans leur fin", précisément, car la fin de l'action est dans la pensée en premier, et ce sont eux qui attirent la vitalité et l'Or Ein Sof, béni soit-Il, pour être dans la révélation de l'appréhension et le plaisir des âmes dans le Gan Eden supérieur dans le monde de la Beria et le Gan Eden inférieur dans le monde de l'Assiya [et vois ce qui est écrit de cela dans l'explication sur le verset "Et Moché parla aux chefs des tribus"].
ועד״ז שאר כל מצות ה׳ שהן במודו״מ של האדם מחשבה היא כוונת המצות ודבור הוא ת״ת וק״ש ובהמ״ז וכיוצא בהן ומעשה המצות מעשיות שבפו״מ הן הן בחי׳ בי״ע שבהן ועל ידן נמשך חיות ואור א״ס ב״ה מההעלם אל הגילוי:
Et de même tous les autres préceptes de ה' qui sont dans la pensée, la parole et l'action de l'homme : la pensée est l'intention des préceptes, et la parole est l'étude de la Torah et le Chema et le Birkat Hamazon et semblables, et l'action des préceptes pratiques qui sont en acte, ce sont eux l'aspect de Beria, Yetsira, Assiya en elles, et par elles est attirée la vitalité et l'Or Ein Sof, béni soit-Il, de la dissimulation vers la révélation :
וגילוי זה הוא בבחי׳ פנימית ובבחי׳ מקיפים כי במצות יש ב׳ ענינים בחי׳ פנימית המצות ובחי׳ מקיפים [ועמש״ל מזה בשה״ש בביאור ע״פ קול דודי] ובפרטות המצות במצות הצדקה הלא פרוס לרעב לחמך כו׳ לתת מזון ומחיה בחי׳ פנימית וגם כי תראה ערום וכסיתו בחי׳ מקיף ועי״ז נמשך להיות אז תתענג על ה׳ על דייקא כמ״ש בזהר פ׳ ויחי (דרי״ט ע״א) והיינו שיהיה הוי׳ אור א״ס ב״ה נתפס ונקלט בהשגות הנשמות בבחי׳ פנימית עד שתהיינה מתענגות ונהנות וכו׳ כי המושכל הנתפס בהשגת האדם ושכלו הרי השכל וההשגה מקיפים את המושכל מכל צד והמושכל מלובש בפנימיותה ובתוך תוכה והרי שכל האדם והשגתו הם למעלה מן המושכל.
Et cette révélation est dans l'aspect d'intériorité et dans l'aspect de makifim, car dans les préceptes il y a deux sujets : l'aspect d'intériorité des préceptes et l'aspect de makifim [et vois plus haut de cela dans le Cantique des Cantiques dans l'explication sur le verset "La voix de mon bien-aimé"]. Et en détail des préceptes, dans le précepte de la charité : "N'est-ce pas de partager ton pain avec l'affamé, etc." (Isaïe 58, 7) pour donner nourriture et subsistance, aspect d'intériorité, et aussi "si tu vois un homme nu, tu le couvriras", aspect de makif, et par cela est attiré pour être "alors tu te délecteras sur ה'", sur précisément, comme il est écrit dans le Zohar, paracha Vaye'hi (folio 219a).
Et c'est-à-dire que sera Havaya, Or Ein Sof, béni soit-Il, saisi et absorbé dans les appréhensions des âmes dans l'aspect d'intériorité, jusqu'à ce qu'elles se délectent et jouissent, etc., car le concept intellectuel saisi dans l'appréhension de l'homme et son intellect, voici, l'intellect et l'appréhension entourent le concept intellectuel de tous côtés, et le concept intellectuel est revêtu dans son intériorité et dans son for intérieur, et voici, l'intellect de l'homme et son appréhension sont au-dessus du concept intellectuel.
וזהו ענין שרפים עומדים ממעל לו כו׳ וכמ״ש במ״א. וגם בבחי׳ מקיף שהוא כענין שנאמר ויצא כברק חצו שאינו אלא כברק המבריק במוחו והשגתו אבל אינו נתפס ונקלט לתוך השגתו ממש.
Et c'est le sujet des séraphins qui se tiennent au-dessus de Lui, etc., comme expliqué ailleurs. Et aussi dans l'aspect de makif, qui est comme le sujet de ce qui est dit : "Et Il sortit comme un éclair, Sa flèche" (Zacharie 9, 14), qui n'est qu'un éclair qui brille dans son cerveau et son appréhension, mais n'est pas saisi et absorbé à l'intérieur de son appréhension même.
וזהו ענין לבושי הנשמה שבג״ע להיות צרורה בצרור החיים כבוד ה׳ יאספך דהיינו להיות אור א״ס ב״ה מקיף עליו ומלבישו וסובבו מכל צד עד שיהיה נכלל באור א״ס ב״ה ממש בבחי׳ ביטול ההשגה כו׳.
Et c'est le sujet des vêtements de l'âme dans le Gan Eden, pour être liée dans le lien de la vie : "La gloire de ה' te recueillera" (Isaïe 58, 8), c'est-à-dire que l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, soit makif sur lui, le revête et l'entoure de tous côtés, jusqu'à ce qu'il soit inclus dans l'Or Ein Sof, béni soit-Il, réellement, dans l'aspect de bitoul (effacement de soi) de l'appréhension, etc.
וזהו שא׳ כבוד הוי׳ יאספך אחר כי תראה ערום וכסיתו שהוא בחי׳ מקיף ולבוש וזהו ענין כבוד שהוא ענין מקיף כמ״ש במ״א. וזהו ענין מעיין גנים שכנס״י היא בחי׳ מעיין המשקה את הגנים להיות המשכת תענוג עליון מאור א״ס ב״ה מההעלם אל הגילוי בג״ע העליון וג״ע התחתון וגילוי זה נמשך ג״כ למטה בנפש האדם.
להיות בחי׳ באר הנובעת ממטה למעלה בקיום מ״ש ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך כו׳.
Et c'est ce qui est dit : "La gloire de ה' te recueillera" après "si tu vois un homme nu, tu le couvriras" (Isaïe 58, 7), qui est l'aspect de makif et de vêtement, et c'est le sujet de la gloire qui est sujet de makif, comme expliqué ailleurs. Et c'est le sujet de source des jardins, que Knesset Israël est l'aspect de source qui arrose les jardins, pour être l'attraction du plaisir supérieur de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, de la dissimulation vers la révélation dans le Gan Eden supérieur et le Gan Eden inférieur, et cette révélation s'étend aussi en bas dans l'âme de l'homme, pour être l'aspect de puits qui jaillit de bas en haut, dans l'accomplissement de ce qui est dit : "Et tu aimeras ה' ton Elokim de tout ton cœur et de toute ton âme, etc." (Deutéronome 6, 5).
וכמ״ש אליך ה׳ נפשי אשא כו׳ כי אתה בראתה ואתה יצרתה כו׳ ואתה עתיד ליטלה ממני כו׳ ואינה נתונה לאדם אלא כדי שיעור ימי חייו לזאת יהיה בעיניו כל ימי חיי העולם הזה בבחי׳ בעל כרחך אתה חי וכמאן דשדי בתר כתפוי ואליו ית׳ לבדו יהיה נושא את נפשו וכל ימי חיי האדם אשר נתלבשה נפשו בגופו בעולם הזה הוא רק כדי להיות בחי׳ באר שנובעת מתחת לארץ דייקא שעל ידי שהמים הולכים דרך עפר הארץ הם מתבררים ונעשים צלולים יותר כך הנשמה מתבררת יותר בקיום התומ״צ מעשיות שבענינים גשמיים וגם ע״י תגבורת כח נפש האלקית על נפשה הבהמית לאכפיא ולאהפכא חשוכא לנהורא כו׳ ואי לזאת חומריות הגוף וגשמיות העוה״ז אינו אלא בבחינת מעבר לנשמה ועיקר דביקותה תהיה בשרשה באלקים חיים (עוי״ל שבנפש ג״כ ימצא ב׳ בחי׳ מעיין ובאר וכנז׳ ע״פ ויחפרו עבדי יצחק הנ״ל מה שמתבונן בעומק מחשבתו בגדולת אור א״ס ב״ה בק״ש ותפלה זהו בחי׳ נהר יוצא מעדן חו״ב תרין ריעין כו׳ והוא משקה את הג״ן סדרים דאורייתא הוא עסק התורה שעוסק אח״כ ד׳ אמות של הלכה כו׳ שיומשך בהתורה מבחי׳ תענוג עליון וזהו ענין על תפלתי שתהא סמוכה למטתי כדי שיהי׳ עסק התורה אחר התפלה להיות קולך ערב כמ״ש במ״א בביאור ע״פ יונתי בחגוי הסלע כו׳ וזהו ענין מעין גנים. וכמ״ש בזח״ג) (דרצ״ח א׳) דמעין גנים זהו ענין ונהר יוצא מעדן.
וענין באר היינו ע״ד המבואר ע״פ יונתי הנ״ל בענין יונתי כשהיא בחגוי הסלע עז״נ הראיני את מראיך שזהו בחי׳ אור חוזר אשר ע״ז אמרו במקום שבע״ת עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד דמשכין ליה בחילא יתיר.
Et comme il est écrit : "À Toi, ה', j'élève mon âme, etc." (Psaumes 25, 1), "car c'est Toi qui l'as créée et c'est Toi qui l'as formée, etc., et c'est Toi qui la reprendras de moi, etc.", et elle n'est donnée à l'homme que pour la mesure des jours de sa vie. C'est pourquoi tous les jours de la vie de ce monde seront à ses yeux dans l'aspect de "malgré toi tu vis" (Avot 4, 22), et comme quelqu'un qui jette derrière son épaule, et vers Lui, béni soit-Il, seul, il élèvera son âme.
Et tous les jours de la vie de l'homme durant lesquels son âme est revêtue de son corps dans ce monde ne sont que pour être l'aspect de puits qui jaillit de sous la terre précisément, car par le fait que les eaux passent par la poussière de la terre, elles sont triées et deviennent plus limpides, ainsi l'âme est plus triée par l'accomplissement des commandements positifs et négatifs pratiques dans des sujets matériels, et aussi par la prédominance de la force de la nefech élokit (âme divine) sur sa nefech habéhamit (âme animale), pour soumettre et transformer l'obscurité en lumière, etc. Et c'est pourquoi la matérialité du corps et la matérialité de ce monde ne sont que dans l'aspect de passage pour l'âme, et l'essentiel de son attachement sera dans sa racine dans le D.ieu vivant.
(Et il y a à dire qu'aussi dans l'âme se trouvent deux aspects de source et de puits, et comme mentionné sur le verset "et les serviteurs d'Its'hak creusèrent" ci-dessus, ce sur quoi on médite dans la profondeur de sa pensée sur la grandeur de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, dans le Chema et la prière, c'est l'aspect de fleuve qui sort d'Eden, 'hokhma et bina, deux amis, etc., et il arrose les cinquante-trois sections de la Torah, c'est l'occupation de la Torah dont on s'occupe ensuite, quatre coudées de halakha, etc., pour que soit attiré dans la Torah de l'aspect de plaisir supérieur, et c'est le sujet de "sur ma prière qu'elle soit proche de mon lit" afin que l'occupation de la Torah soit après la prière, pour que "ta voix soit douce", comme expliqué ailleurs dans le commentaire sur le verset "ma colombe dans les fentes du rocher, etc." (Cantique des Cantiques 2, 14), et c'est le sujet de source des jardins. Et comme il est écrit dans le Zohar III) (folio 298a) que source des jardins est le sujet de "et un fleuve sort d'Eden".
Et le sujet de puits est selon ce qui est expliqué sur le verset "ma colombe" ci-dessus, dans le sujet de ma colombe lorsqu'elle est dans les fentes du rocher, à son sujet il est dit "montre-moi ton aspect", qui est l'aspect de lumière réfléchie, à propos de quoi ils ont dit : à l'endroit où se tiennent les pénitents, les justes complets ne peuvent se tenir, car ils attirent d'une force accrue.
וכך הוא בחי׳ באר דנביע מתתא לעילא ולכן הוא למעלה מבחי׳ מעין גנים כו׳ עד שהיא בחינת מים חיים ממש שלמעלה מבחינת ונהר יוצא כו׳ כמ״ש במ״א בד״ה ששים המה מלכות. א״נ אף שהנהר הוא ג״כ בחי׳ כנ״ל בענין מים גנים עכ״ז הבאר שהוא ממטה למעלה יש בו בחינה עליונה יותר כנ״ל בענין שבעלי תשובה כו׳ וצ״ל כל ימיו בתשובה.
וזהו ענין ודברתם אל הסלע ונתן מימיו שע״ז נאמר עלי באר כו׳ והיינו ממש כענין הראיני את מראיך דיונתי בחגוי הסלע כו׳:
Et ainsi est l'aspect de puits qui jaillit de bas en haut, et c'est pourquoi il est au-dessus de l'aspect de source des jardins, etc., jusqu'à ce qu'elle soit l'aspect d'eaux vives réellement, qui est au-dessus de l'aspect de "et un fleuve sort, etc.", comme expliqué ailleurs dans le discours "Soixante reines". Ou bien, même si le fleuve est aussi un aspect comme ci-dessus dans le sujet des eaux des jardins, néanmoins le puits qui est de bas en haut a en lui un aspect plus supérieur, comme ci-dessus dans le sujet des pénitents, etc., et il faut être toute sa vie dans la techouva.
Et c'est le sujet de "et vous parlerez au rocher et il donnera ses eaux" (Nombres 20, 8), à propos de quoi il est dit "monte, puits, etc.", et c'est réellement comme le sujet de "montre-moi ton aspect" de "ma colombe dans les fentes du rocher, etc.".
ב אך להיות גילוי בחי׳ באר זו צריך להיות חפרוה כרוה חפירה וכריה היא להשליך את עפר הארץ הסותמים את פי הבאר אלא שחפירה הוא להשליך את רגבי הארץ הגסים וכריה היא להשליך הצרורות וחול הדק.
2. Mais pour qu'il y ait révélation de cet aspect de puits, il faut "ils l'ont creusée, ils l'ont forée".
Le creusement et le forage consistent à jeter la terre qui bouche l'ouverture du puits ; seulement le creusement est pour jeter les mottes de terre grossières, et le forage pour jeter les cailloux et le sable fin.
וכך צריך להעביר כל המסתירים ומכסים על האהבה המסותרת ולאכפיא לסט״א הן באיסור להיות סור מרע כו׳ והן בהיתר קדש עצמך במותר לך ובטל רצונך מפני רצונו והן בקיום המצות להתחזק בלימוד התורה יותר מהרגילות וליתן צדקה יותר מטבעו וכיוצא בהן שכל הדברים האלה וכיוצא בהן הן הן בחי׳ חפירה וכריה להעביר כחות החומריות שמצד הקליפה ולבטלן בבחינת ביטול לגמרי בטל רצונך כו׳ כדי לגלות מצפוני האהבה מההעלם אל הגילוי (וב׳ בחי׳ אלו דחפירה וכריה לעשותה בבחי׳ באר זהו כמו ענין המבואר ע״פ לא תהיה משכלה ועקרה בארצך. ענין אפילו בית ולד אין לה כו׳ והנה העצה לעשות כלי ריקן הוא כמ״ש לב נשבר ונדכה כו׳.
וזהו בחי׳ חפירה כו׳ אך עוד צריך הוא שלא יטה לבו אפילו לדברים המותרים להיות מקושר בהם כו׳ ע״ש. וזהו בחינת כריה להשליך הצרורות וחול הדק ועי״ז יתגלה מצפון האהבה בחינת ותתפלל חנה על ה׳ כו׳ ע״ש וזהו פי׳ וענין עלי באר) ובחי׳ חפירה וכריה זו נעשה ע״י בחי׳ שרים ונדיבי עם שרים הם האבות ובחיר האבות הוא יעקב.
כענין ואלקי יעקב בתוספת וי״ו המחבר כו׳ שיעקב הוא הכולל כל בחי׳ האבות כי ביעקב נאמר כי שרית לשון שררה וממשלה עם אלקים הוא ענין הצמצום כי הנה אני הוי׳ לא שניתי ואין עוד מלבדו וכולא קמיה כלא כו׳.
Et ainsi il faut écarter tous ceux qui cachent et recouvrent l'amour dissimulé, et soumettre le sitra a'hra (l'autre côté), tant dans l'interdit, pour être "écarte-toi du mal", etc., tant dans le permis, "sanctifie-toi dans ce qui t'est permis" et "annule ta volonté devant Sa volonté", tant dans l'accomplissement des préceptes, se fortifier dans l'étude de la Torah plus que l'habitude, et donner la charité plus que sa nature, et semblables. Tous ces sujets et semblables sont eux l'aspect de creusement et de forage, pour écarter les forces de la matérialité qui viennent du côté de la kelipa et les annuler dans l'aspect d'effacement total, "annule ta volonté", etc., afin de révéler les secrets de l'amour de la dissimulation vers la révélation.
(Et ces deux aspects de creusement et de forage pour la faire dans l'aspect de puits, c'est comme le sujet expliqué sur le verset "Il n'y aura pas de stérile ni d'infertile dans ton pays". Le sujet même d'une maison d'enfant elle n'a pas, etc.
Et voici, le conseil pour faire un récipient vide est comme il est écrit : "Un cœur brisé et broyé, etc.". Et c'est l'aspect de creusement, etc.
Mais il faut encore qu'il ne penche pas son cœur même vers les choses permises pour y être attaché, etc., vois là. Et c'est l'aspect de forage pour jeter les cailloux et le sable fin, et par cela se révélera le secret de l'amour, l'aspect de "Et 'Hanna pria sur ה'", etc., vois là, et c'est l'explication et le sujet de "monte, puits").
Et cet aspect de creusement et de forage se fait par l'aspect des princes et des nobles du peuple. Les princes sont les Patriarches, et l'élu des Patriarches est Yaakov.
Comme le sujet de "et le D.ieu de Yaakov" avec l'ajout du vav de liaison, etc., que Yaakov est celui qui inclut tous les aspects des Patriarches, car en Yaakov il est dit "car tu as lutté", expression de principauté et de domination, "avec Elokim", c'est le sujet du tsimtsoum (retrait), car voici "Moi, ה', Je ne change pas" et "il n'y a rien d'autre que Lui", et tout est devant Lui comme rien, etc.
ומה שנראה העולם ליש ודבר נפרד הוא ע״י בחי׳ שם אלקים המצמצם ומסתיר גילוי אלהותו ית׳ להיות עולם המעלים כו׳ ויעקב הוא בחינת שר ומושל על בחי׳ אלקים שלא יסתיר ויעלים כו׳ כמ״ש והיה הוי׳ לי לאלקים כו׳ כמ״ש במ״א ועם אנשים הם המלאכים כמ״ש באברהם וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו שבאו ג׳ מלאכים בשביל ג׳ שליחות. לפי שאין מלאך א׳ יכול לעשות שתי שליחות כי המלאך הוא שליח ההשפעה שהוא בחי׳ כלי שבו ועל ידו עוברת ההשפעה ואין כח בכלי שלו לסבול ולהגביל שתי שליחות שהן שתי השפעות כי הם מבי״ע שנאמר ומשם יפרד שכל דבר הוא ענין בפני עצמו וביעקב כתיב וישר אל מלאך ויוכל (בהושע סי׳ י״ב ה׳) וארז״ל (חולין צ״ב א׳) שיעקב נעשה שר למלאך כי יעקב הוא גופא דאורייתא וכמ״ש הקל קול יעקב ויקם עדות ביעקב כו׳.
ועל התורה נאמר אחת דבר אלקים שתים זו שמענו וכפטיש יפוצץ סלע מקרא אחד מתחלק כו׳ כי אורייתא מחכמה נפקת והיא חכמתו ית׳ דאיהו וגרמוהי חד שהכל נכלל בבחינת אחדות לכן דבור התורה אפילו פסוק אחד או הלכה א׳ כו׳ כולל כל התורה כולה. משא״כ המלאכים שלא ניתן להם התורה ע״כ אין כח במלאך לסבול ולקבל שני שליחות (ועמ״ש מזה בד״ה כנשר יעיר דגבי מתן תורה נאמר רואין את הנשמע ושומעין את הנראה שאין התחלקות בין ראיה לשמיעה לפי שהתורה מחכמה עילאה נפקת שאין שם התחלקות המדרגות כי הוא למעלה מעולם הפירוד והנה איתא ברע״מ פ׳ פינחס) (דרכ״ט ע״ב) וכפטיש יפוצץ סלע ודא סלע דאתמר ביה ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו וכמארז״ל שנה עליו פרק אחד וזהו ענין חפרוה שרים בחי׳ קול יעקב שעי״ז נעשה בחי׳ באר מים חיים דהיינו כמ״ש ונתן מימיו כו׳ (ועיין בזח״א ד״ו סע״ב ח״ב דס״ד ב׳ ועיין עוד ח״ג דרמ״ט ב׳ רע״ט ב׳ ובלק״ת פ׳ חקת) והנה מדתו של יעקב הוא בחינת רחמנות ועמ״ש מזה לקמן סד״ה מי מנה עפר יעקב וע״ז נאמר ליעקב אשר פדה את אברהם הוא גילוי אהבה שבו ועל ידו נעשה בחי׳ חפירה וכרייה לבאר הנובעת ממטה למעלה מההעלם אל הגילוי (וז״ש בזח״א ויצא קנ״ב א׳ ויעקב בלחודוי כו׳ ע״ש).
ועד״ז נתקנו כל סדר התפלה שהוא לעורר את האהבה מההעלם אל הגילוי ע״י שישים אל לבו להתבונן בברוך שאמר והיה העולם איך שאמר מאמר אחד בלבד והיה העולם בבחי׳ ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין כו׳ ואיך שהאופנים ברעש גדול כו׳ וצבא השמים לך משתחוים השתחוו לא נא׳ אלא משתחוים שתמיד משתחוים כו׳. ואח״כ אומרים אב הרחמן רחם נא עלינו במדתו של יעקב שלא להיות גשמיות הגוף והעולם מסתירים ומעלימים עליו ויהיה גילוי האהבה למטה כמו למעלה:
Et ce qui apparaît que le monde est yech (l'être, le moi) et une chose séparée, c'est par l'aspect du nom Elokim qui resserre et cache la révélation de Sa Divinité, béni soit-Il, pour être un monde qui cache, etc. Et Yaakov est l'aspect de prince et de dominateur sur l'aspect d'Elokim pour qu'il ne cache pas et ne dissimule pas, etc., comme il est écrit : "Et ה' sera pour moi Elokim", etc., comme expliqué ailleurs.
Et "avec les hommes", ce sont les anges, comme il est écrit chez Avraham : "Et il vit, et voici trois hommes debout près de lui", qui vinrent trois anges pour trois missions. Car un seul ange ne peut faire deux missions, car l'ange est l'émissaire de l'effluence, qui est l'aspect de keli par lequel et par lui passe l'effluence, et il n'y a pas de force dans son keli pour supporter et limiter deux missions qui sont deux effluences, car elles sont de Beria, Yetsira, Assiya, comme il est dit : "Et de là il se sépara", que chaque chose est un sujet en soi.
Et en Yaakov il est écrit : "Et il lutta avec l'ange et il prévalut" (Osée 12, 5), et nos Sages ont dit (Houlin 92a) que Yaakov devint prince pour l'ange, car Yaakov est le corps de la Torah, et comme il est écrit : "La voix est la voix de Yaakov", "Et Il établit un témoignage en Yaakov", etc. Et sur la Torah il est dit : "Une parole Elokim a dite, deux nous avons entendues", "Et comme un marteau qui brise le rocher", un seul verset se divise, etc., car la Torah sort de la 'hokhma, et elle est Sa sagesse, béni soit-Il, que Lui et Ses organes sont un, que tout est inclus dans l'aspect d'unité.
C'est pourquoi la parole de la Torah, même un seul verset ou une seule halakha, etc., inclut toute la Torah entière. Ce qui n'est pas le cas des anges auxquels la Torah n'a pas été donnée, c'est pourquoi il n'y a pas de force dans l'ange pour supporter et recevoir deux missions.
(Et vois ce qui est écrit de cela dans le discours "Comme l'aigle qui éveille", qu'au sujet du don de la Torah il est dit "ils voient ce qui s'entend et entendent ce qui se voit", qu'il n'y a pas de division entre la vue et l'audition, selon que la Torah sort de la 'hokhma supérieure, qu'il n'y a pas là de division des degrés, car elle est au-dessus du monde de la séparation. Et voici, il est dans le Raaya Mehemna, paracha Pin'has) (folio 229b) : "Et comme un marteau qui brise le rocher", et c'est le rocher dont il est dit : "Et vous parlerez au rocher devant leurs yeux et il donnera ses eaux", et comme nos Sages ont dit : il étudia sur lui un chapitre.
Et c'est le sujet de "ils l'ont creusée les princes", aspect de la voix de Yaakov, par laquelle se fait l'aspect de puits d'eaux vives, c'est-à-dire comme il est écrit : "et il donnera ses eaux", etc. (Et vois dans le Zohar I folio 6b fin, II folio 64b, et vois encore III folio 249b, 279b, et dans Likoutei Torah paracha 'Houkat).
Et voici, la mida de Yaakov est l'aspect de miséricorde, et vois ce qui est écrit de cela plus loin à la fin du discours "Qui a compté la poussière de Yaakov". Et à ce sujet il est dit : "À Yaakov qui a racheté Avraham", c'est la révélation de l'amour en lui, et par lui se fait l'aspect de creusement et de forage pour le puits qui jaillit de bas en haut, de la dissimulation vers la révélation.
(Et c'est ce qui est dit dans le Zohar I, Vayetsé 152a : "Et Yaakov seul", etc., vois là). Et de même ont été institués tout l'ordre de la prière, qui est pour éveiller l'amour de la dissimulation vers la révélation, par le fait de mettre à son cœur de méditer dans "Béni soit Celui qui a dit et le monde fut", comment Il a dit une seule parole et le monde fut dans l'aspect de qui remplit tous les mondes et qui entoure tous les mondes, etc., et comment les ofanim dans un grand bruit, etc., "et l'armée des cieux se prosternent devant Toi", "ils se prosternèrent" n'est pas dit, mais "se prosternent", qu'ils se prosternent toujours, etc.
Et ensuite on dit : "Père miséricordieux, aie pitié de nous" dans la mida de Yaakov, pour que la matérialité du corps et du monde ne cachent pas et ne dissimulent pas sur lui, et qu'il y ait révélation de l'amour en bas comme en haut :
ג והנה מן הבאר הזאת ע״י חפירה זו נעשה גילוי בחי׳ מים חיים שהוא קיום יותר מבחי׳ אהבה ברשפי אש בהתלהבות התפלה ע״י התבוננות כו׳ שאחר התפלה חולפת ועוברת כו׳ אבל בחי׳ מים הם המשכות אהבה שאין לה הפסק וזו היא מעלת אברהם אוהבי איש החסד זכור אב נמשך אחריך כמים (וזהו ליעקב אשר פדה את אברהם דוקא וע׳ ברבות וירא פמ״ח אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך כו׳ עלי באר כו׳ וע״ש ג״כ ס״פ נ״ד. וע׳ עוד מענין עלי באר ברבות חיי שרה פ״ס בשלח פכ״ה ר״פ במדבר שלח לך ר״פ י״ז ובפ׳ חקת ובפ׳ עקב בפסוק שמע ישראל אתה עובר היום ובקהלת רבה ס״פ שלח לחמך ע״פ המים).
והיינו לפי שהם מים חיים שמקבלים מחכמה שנק׳ חיים כי החכמה תחיה באור פני מלך חיים דהיינו בחי׳ ביטול כח מ״ה [וכמ״ש במ״א ע״פ ושאבתם מים בששון בענין ניסוך המים בחג איך שהיא בחי׳ אהבה שלמעלה מרשפי אש וכמשל הבן כשהוא אצל אביו ממש כו׳.
3. Et voici, de ce puits, par ce creusement, se fait la révélation de l'aspect d'eaux vives, qui est une permanence plus que l'aspect d'amour dans les flammes de feu, dans l'enthousiasme de la prière, par la méditation, etc., qui après la prière passe et s'en va, etc.
Mais l'aspect des eaux sont des attractions d'amour qui n'ont pas d'interruption, et c'est la supériorité d'Avraham mon ami, l'homme de 'hessed, "Souviens-toi du père" qui est attiré après Toi comme les eaux. (Et c'est "À Yaakov qui a racheté Avraham" précisément, et vois dans les Midrachim, Vayera chapitre 48 : "Tu as dit : Qu'on prenne un peu d'eau.
Par ta vie, que Je paie à tes fils, etc.", "monte, puits", etc., et vois là aussi fin du chapitre 54. Et vois encore du sujet de "monte, puits" dans les Midrachim, 'Hayé Sarah chapitre 60, Bechala'h chapitre 25, début de Bamidbar, Chela'h lekha début du 17, et dans la paracha 'Houkat, et dans la paracha Ekev dans le verset "Écoute Israël, tu passes aujourd'hui", et dans Kohelet Rabba fin du "Envoie ton pain", sur le sujet des eaux).
Et c'est selon qu'ils sont des eaux vives qui reçoivent de la 'hokhma qui est appelée vie, car "la sagesse vivifie par la lumière de la face du Roi de la vie", c'est-à-dire l'aspect de bitoul de la force de Mah [et comme expliqué ailleurs sur le verset "Et vous puiserez des eaux avec joie" dans le sujet de la libation des eaux à la fête, comment elle est l'aspect d'amour qui est au-dessus des flammes de feu, et comme la parabole du fils lorsqu'il est réellement auprès de son père, etc.
ובמ״א מבואר שזהו בחי׳ כהן גדול חסד דאבא אהבה בבחי׳ ביטול] וגילוי זה בנפשו של האדם הוא ע״י העסק בתורה דאורייתא מחכמה נפקת בחי׳ ביטול ולכן נמשך ממנה גילוי זה בנפש האדם בבחי׳ ולא תחללו כו׳ שלא לדחוק רגלי השכינה ואשים דברי בפיך כו׳, ולכן בפ׳ קדש לי שהוא ח״ע נאמר ולזכרון בין עיניך דהיינו שאין הפסק להאהבה כבאר מים חיים שנובעים תמיד והיינו ע״י מ״ש אח״כ למען תהיה תורת ה׳ בפיך וכמ״ש בספרי פ׳ ואתחנן לפי שהוא אומר ואהבת את ה׳ איני יודע באיזה צד אוהבים את הקב״ה ת״ל והיו הדברים האלה כו׳ שמתוך כך אתה מכיר את הקב״ה והיינו לפי כי החכמה שהיא התורה היא בחינת ראיה והאהבה הנמשך מבחי׳ ראיה היא בבחי׳ ביטול והיא למעלה מבחי׳ אהבה הנמשכת מבחי׳ שמיעה שהיא מרחוק והיא בחי׳ רשפי אש כו׳ [ועמ״ש במ״א סד״ה מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות. לראות בחי׳ ראיה והתגלות אור א״ס ב״ה כו׳ והיינו ע״י התורה כו׳ ע״ש].
Et ailleurs il est expliqué que c'est l'aspect de cohen gadol, 'hessed de Abba, amour dans l'aspect de bitoul]. Et cette révélation dans l'âme de l'homme est par l'occupation de la Torah, car la Torah sort de la 'hokhma, aspect de bitoul, et c'est pourquoi est attiré d'elle cette révélation dans l'âme de l'homme dans l'aspect de "Et vous ne profanerez pas, etc.", pour ne pas repousser les pieds de la Chekhina, "Et Je mettrai Mes paroles dans ta bouche", etc.
Et c'est pourquoi dans la paracha "Sanctifie-Moi", qui est 'hokhma supérieure, il est dit : "Et pour mémorial entre tes yeux", c'est-à-dire qu'il n'y a pas d'interruption à l'amour, comme le puits d'eaux vives qui jaillissent toujours, et c'est par ce qui est dit ensuite : "Afin que soit la Torah de ה' dans ta bouche", et comme il est écrit dans le Sifri, paracha Vaet'hanan : selon qu'il dit "Et tu aimeras ה'", je ne sais de quel côté on aime le Saint, béni soit-Il. La Torah dit : "Et ces paroles seront, etc.", que de cela tu reconnais le Saint, béni soit-Il.
Et c'est selon que la 'hokhma qui est la Torah est l'aspect de vue, et l'amour qui est attiré de l'aspect de vue est dans l'aspect de bitoul, et il est au-dessus de l'aspect d'amour qui est attiré de l'aspect d'audition qui est de loin, et elle est l'aspect de flammes de feu, etc. [Et vois ce qui est écrit ailleurs à la fin du discours "Qui est comme ה' notre Elokim, qui s'élève pour siéger, qui s'abaisse pour voir".
Pour voir, aspect de vue et révélation de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, etc., et c'est par la Torah, etc., vois là].
וגילוי בחי׳ מים חיים של התורה נמשך מהבאר ההיא שנובעת מתחת לארץ הוא בחי׳ המצות המלובשים בענינים הגשמיים כי כל התורה הוא פי׳ וביאור המצות כמ״ש במ״א, ומן הבאר ההיא נובעים מים חיים של התורה להיות בבחי׳ ביטול ולא תחללו את שם קדשי ואשים דברי בפיך כו׳ וע״ז נאמר ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני כי מים חיים של התורה המלובשת בגשמיות יומשכו ממטלמ״ע אל הים הקדמוני והים הקדמוני יהיה בבחי׳ מקבל מבחי׳ מים חיים שלמטה.
Et la révélation de l'aspect d'eaux vives de la Torah est attirée de ce puits qui jaillit de sous la terre, qui est l'aspect des préceptes qui sont revêtus dans des sujets matériels, car toute la Torah est l'explication et le commentaire des préceptes, comme expliqué ailleurs. Et de ce puits jaillissent les eaux vives de la Torah pour être dans l'aspect de bitoul, "Et vous ne profanerez pas Mon Nom saint", "Et Je mettrai Mes paroles dans ta bouche", etc.
Et à ce sujet il est dit : "En ce jour-là sortiront des eaux vives de Jérusalem, la moitié vers la mer orientale" (Zacharie 14, 8), car les eaux vives de la Torah revêtue dans la matérialité seront attirées de bas en haut vers la mer orientale, et la mer orientale sera dans l'aspect de récepteur de l'aspect d'eaux vives d'en bas.
והענין כמ״ש אז נדברו כו׳ ויקשב ה׳ וישמע כו׳. ולכאורה אינו מובן מה צריך הקב״ה לשמיעת התורה שלמטה והלא תורה מאתו תצא.
אלא הענין כי הנה הקב״ה נק׳ לפעמים בחי׳ ממכ״ע (ועיין זח״ב בשלח מ״ו א׳ ובמק״מ שם). והנה התורה של העוה״ז לפי שהיא מלובשת בענינים גשמיים שרשה מאד נעלה כו׳ ולכן היא ממשכת כח החיות מאור א״ס ב״ה מלמעלה מעלה מבחינת סובב כל עלמין לבחי׳ ממכ״ע ויקשב ה׳ וישמע כו׳.
ועיין מזה בזח״ב ס״פ ויקהל (דרי״ז ע״א) וזהו ענין במחוקק במשענותם וכמ״ש ע״פ אם בחקתי תלכו (עיין לעיל פ׳ בחקתי ד״ה מבואר בע״ח) ששני חקיקות לכלי עד״מ מבית ומבחוץ מבחוץ להעביר כל חלודה ובפנים לחקוק בה בית קיבול כך צ״ל חקיקת הנפש מבחוץ להעביר כל מונע ומסתיר כו׳ והוא בחינת חפירה הנ״ל ומבפנים להיות בחינת כלי קיבול אור א״ס ב״ה להיות כלי מחזיק ברכה כו׳ ואין אור א״ס ב״ה שורה ומתגלה אלא בבחי׳ חכמה כח מה כו׳ והמחוקק העושה הכלי קיבול הוא הממשיך בחי׳ התורה בבחינת הביטול כו׳ (ועמ״ש לקמן בביאור ע״פ החלצו מאתכם בפ׳ מטות ענין שמשה נק׳ מחוקק, ועמש״ל ע״פ משה ידבר, וע׳ עוד מענין במחוקק בזח״ג ס״פ וילך רפ״ו א׳ ופ׳ בהעלותך דק״נ). במשענותם הם תמכי אורייתא (ע׳ זח״א ד״ח ע״א) עץ חיים היא למחזיקים בה וכענין שנאמר ביששכר וזבולון שמבני יששכר היו הסנהדרין וזבולון ע״י שהיה עוסק בפרקמטיא בשביל יששכר זכה ונתעלה במעלה יותר בבחי׳ א׳ דהיינו בבחינת ממטה למעלה שמפני שע״י השפעת טובו וחיותו היה יששכר עוסק בתורה בחיות זה הנמשך לו הרי זבולון קודם לו שממשיך חיות לתורתו (ועיין מזה ברבות ויחי ס״פ צ״ט זח״א ח׳ א׳ ויחי דרמ״א ב׳ ח״ג מצורע נ״ג ב׳ ועמ״ש סד״ה קול דודי גבי מקפץ על הגבעות).
ולכן נאמר בזבולון עמים הר יקראו כו׳. פי׳ ע״ד מה שנאמר מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום כו׳.
אבל גבי זבולון אפי׳ בחי׳ עמים עוממות יקראו ויתאספו לבחינת הר ה׳. אך הנה כל בחינות הנ״ל שבבחינת באר ממטה למעלה צריך להיות אתעדל״ע לפני אתעדל״ת.
וזהו אז ישיר ישראל ישראל דלעילא (עיין זהר ח״ב נ״ד א׳) עלי באר (עי׳ זהר ס״פ וילך שם ובע״ח שער ל״א פ״ז) היא כנס״י מקור נש״י שכונסת ואוספת לתוכה בחי׳ ישראל דלעילא ענו לה מלמעלה למטה להיות אתעדל״ע שלפני אתעדל״ת כדי להיות עלי באר ממטה למעלה וכמארז״ל אלמלא הקב״ה עוזרו כו׳ (וע׳ בע״ח של״א פ״ז ובזח״ג ס״פ וילך) ואותה אנו מבקשים בתפלה והחזירנו בתשובה שלימה לפניך כו׳ אב הרחמן רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה דהיינו להבין דבר מתוך דבר כו׳ כי גם הרחמנות הגדולה שעלינו היא ר חוקה מהשגתנו ואין אנו יכולים לעורר את הרחמנות כמו שהיא כו׳ ואתעדל״ע זו היא ע״י המשכות התורה חכמה בראש וחכמה בסוף חכמה בראש היא בחינת אתעדל״ע שלפני אתעדל״ת. וחכמה בסוף שע״י אתעדל״ת אתעדל״ע היא הבאר שחפרוה כרוה כו׳ במחוקק במשענותם יצאו מים חיים (ועיין בזהר בראשית דכ״ו ע״ב ועמ״ש בפ׳ נשא סד״ה כה תברכו מענין ברכה בראש ברכה בסוף, וע׳ עוד בזהר ויקהל דקצ״ז ב׳ מענין כרוה נדיבי עם ועמ״ש בפ׳ ויקהל סד״ה קחו מאתכם בפי׳ כל נדיב לבו יביאה ובשה״ש ע״פ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב כו׳, וע׳ עוד זח״ג י״ט ב׳ כ״ו א׳, ח״א רל״ה א׳, ח״ב קי״ג סע״ב קי״ד ח״ג רל״ה ב׳):
Et le sujet est comme il est écrit "Alors ceux qui craignent ה' se parlèrent l'un à l'autre" etc. et "ה' écouta et entendit" etc. Et à première vue, on ne comprend pas de quoi le Saint, béni soit-Il a besoin de l'écoute de la Torah d'en bas, alors que la Torah sort de Lui.
Mais le sujet est que voici, le Saint, béni soit-Il est parfois appelé l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes) (et voir Zohar II, Beshalach 46a et dans le Mikdash Melekh là). Et voici, la Torah de ce monde-ci, parce qu'elle est revêtue de sujets matériels, sa racine est très élevée etc., et c'est pourquoi elle attire la force de la vitalité de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, de très haut en haut, de l'aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes) vers l'aspect de memalé kol almin, "ה' écouta et entendit" etc.
Et voir de cela dans Zohar II, à la fin de la paracha Vayakhel (folio 217a). Et c'est le sujet de "dans le législateur avec leurs bâtons", et comme il est écrit sur le verset "Si vous suivez Mes décrets" (voir plus haut, paracha Bechukotai, au début du discours "Il est expliqué dans Ets 'Haïm") qu'il y a deux gravures pour un vase, par exemple, de l'intérieur et de l'extérieur : de l'extérieur pour enlever toute rouille, et à l'intérieur pour y graver un réceptacle.
Ainsi doit être la gravure de l'âme : de l'extérieur pour enlever tout obstacle et tout voile etc., et c'est l'aspect de la fouille susmentionnée, et de l'intérieur pour être l'aspect de réceptacle de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, pour être un vase qui contient la bénédiction etc. Et l'Or Ein Sof, béni soit-Il, ne réside et ne se révèle que dans l'aspect de 'hokhma, force de mah etc.
Et le législateur qui fait le réceptacle est celui qui attire l'aspect de la Torah dans l'aspect du bitoul (effacement de soi) etc. (et voir ce qui est écrit plus bas dans l'explication sur le verset "Armez-vous d'entre vous" dans la paracha Matot, le sujet que Moché est appelé législateur, et voir ce qui est écrit plus haut sur le verset "Moché parlera", et voir encore du sujet "dans le législateur" dans Zohar III, à la fin de la paracha Vayelekh, folio 286a, et paracha Behaalotcha, folio 150).
"Avec leurs bâtons", ce sont les soutiens de la Torah (voir Zohar I, folio 8a) "Un arbre de vie est-elle pour ceux qui s'y attachent", et comme le sujet dit au sujet de Yissakhar et Zevouloun, que des fils de Yissakhar étaient le Sanhédrin, et Zevouloun, par le fait qu'il s'occupait de commerce pour Yissakhar, a mérité et s'est élevé à un degré supérieur dans l'aspect aleph, c'est-à-dire dans l'aspect de bas en haut, parce que par l'influence de son bien et de sa vitalité, Yissakhar s'occupait de la Torah avec cette vitalité qui lui est attirée, ainsi Zevouloun le précède, car il attire la vitalité à sa Torah (et voir de cela dans les Rabbot, Vayechi, à la fin de la section 99, Zohar I 8a, Vayechi folio 241b, III Metsora 53b, et voir ce qui est écrit à la fin du discours "La voix de mon bien-aimé" au sujet de "qui saute sur les collines"). Et c'est pourquoi il est dit au sujet de Zevouloun "Les peuples appelleront à la montagne" etc.
Explication : à la manière de ce qui est dit "Qui montera à la montagne de ה' et qui se lèvera" etc. Mais au sujet de Zevouloun, même l'aspect des peuples éteints appelleront et se rassembleront à l'aspect de la montagne de ה'.
Mais voici, tous les aspects susmentionnés qui sont dans l'aspect du puits de bas en haut ont besoin qu'il y ait itarouta dile'ela (éveil d'en haut) avant itarouta diletata (éveil d'en bas). Et c'est "Alors chantera Israël" Israël d'en haut (voir Zohar II 54a) "Monte, puits" (voir Zohar à la fin de la paracha Vayelekh là et dans Ets 'Haïm, porte 31, chapitre 7) elle est Knesset Israël, source des âmes d'Israël, qui rassemble et collecte en elle l'aspect d'Israël d'en haut, "Répondez-lui" de haut en bas pour qu'il y ait itarouta dile'ela avant itarouta diletata afin qu'il y ait "Monte, puits" de bas en haut, et comme nos Sages ont dit "Si le Saint, béni soit-Il ne l'aidait pas" etc.
(et voir dans Ets 'Haïm 31:7 et dans Zohar III à la fin de Vayelekh). Et c'est cela que nous demandons dans la prière "Et fais-nous revenir par une techouva complète devant Toi" etc.
"Père miséricordieux, aie pitié de nous et mets dans notre cœur la bina", c'est-à-dire comprendre une chose d'une autre chose etc., car même la grande miséricorde qui est sur nous est très éloignée de notre compréhension et nous ne pouvons pas éveiller la miséricorde telle qu'elle est etc. Et cet itarouta dile'ela est par les attractions de la Torah, 'hokhma au début et 'hokhma à la fin. 'Hokhma au début est l'aspect de itarouta dile'ela avant itarouta diletata.
Et 'hokhma à la fin, que par itarouta diletata vient itarouta dile'ela, c'est le puits qu'ils ont creusé, ils l'ont foré etc. "dans le législateur avec leurs bâtons, des eaux vives sont sorties" (et voir dans Zohar Beréchit folio 26b et voir ce qui est écrit dans la paracha Nasso à la fin du discours "Ainsi vous bénirez" du sujet bénédiction au début, bénédiction à la fin, et voir encore dans Zohar Vayakhel folio 197b du sujet "ils l'ont foré, les nobles du peuple", et voir ce qui est écrit dans la paracha Vayakhel à la fin du discours "Prenez d'avec vous" dans l'explication de "tout homme au cœur généreux l'apportera", et dans le Cantique des Cantiques sur le verset "Que tes pas sont beaux dans les sandales, fille de noble" etc., et voir encore Zohar III 19b, 26a, I 235a, II 113b-114, III 235b).