1. Biour sur le verset "Zot 'houkat haTorah" etc.
א ביאור ע״פ זאת חקת כו׳. הנה מבואר באדרא (קל״ח ע״ב) שבכל מקום שנמצא שם הוי׳ ב׳ פעמים בפסוק אחד הפי׳ הוא דהשם הראשון הוא בז״א והב׳ הוא בעתיק ואע״ג דהכל אחד אך הוא בחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע (ועמש״ל פ׳ מקץ ע״פ כי אתה נרי הוי׳ והוי׳ יגיה חשכי דג״כ הפי׳ ב׳ שמות הוי׳ כנ״ל, אך שם שני השמות הם סמוכים זה לזה ממש, אך כאן אע״פ שאינן סמוכין רק שהם בפסוק אחד מ״מ הפי׳ הוא חד לז״א וחד לע״ק וכמ״ש בביאור האדרא מהאריז״ל שם ובהגהות הרב ר׳ צמח שם כ׳ שאינו כלל גמור בכל הפסוקים אלא כשיש בפסוק הבנה לסבול כלל זה כו׳).
וזהו וידבר הוי׳ אל משה דשם הוי׳ זה הוא בז״א. זאת חקת התורה אשר צוה הוי׳ היינו שם הוי׳ דעתיק לאמר הוא בחי׳ חכמה שנקרא אמירה, וכמ״ש בזהר פ׳ בראשית (דכ״ב ע״א) ע״פ ויאמר אלקים.
הוה אמר אבא באמירה כו׳ והוא למעלה מבחי׳ הדבור שהוא מבחי׳ בינה. וכמו שפי׳ המגיד נ״ע במ״ש גבי עשרת הדברות וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר דהיינו שהקב״ה חיבר וקשר את עשרת הדברות אל בחי׳ לאמר היינו עשרה מאמרות שנאמרו בשימ״ב.
וכמ״ש בזהר ויקרא (די״א ע״ב) איך עשרת הדברות מכוונים נגד עשרה מאמרות. אך ההפרש בין דבור לאמירה הוא כי אמירה הוא בלב ודבור הוא בפה שהוא בחי׳ ההתגלות לזולתו.
כך עד״מ למעלה יש ב׳ בחי׳ עשרה מאמרות ועשרת הדברות. עשרה מאמרות הם בחכמה דאצי׳ וכנ״ל בשם הזהר בראשית (דכ״ב).
ועשרת הדברות הוא בבינה שהוא בחי׳ התגלות [וכ״מ באדרא (דקל״ג ריש ע״א) עיין שם מענין אמירה ודיבור וכ״כ במק״מ בויקרא שם בשם הרח״ו, וקרוב לזה מבואר בפרדס ש״ב פ״ה, ועיין עוד מענין אמירה ודבור בהרמ״ז ר״פ אמור ועמ״ש ע״פ ובבואה לפני המלך אמר עם הספר כו׳]. ולכן נאמר בעשרת הדברות וידבר אלקים כו׳ לאמר.
שחיבר את עשרת הדברות שמבחי׳ בינה לאמר לבחי׳ ע״מ דחכמה [כי חו״ב הם תרין ריעין כו׳, ובזה מתורץ הלאמר דבעשרת הדברות שהוא מיותר לכאורה. כיון שכל ישראל שמעו מפי הקב״ה.
עמש״ל מזה בשה״ש בד״ה ששים המה מלכות].
1. Biour sur le verset "Zot 'houkat haTorah" etc.
Voici ce qui est expliqué dans l'Idra (folio 138b) : partout où l'on trouve le nom ה' deux fois dans un même verset, l'explication est que le premier nom est en Zeir Anpin et le second en Atik, et bien que tout soit un, cependant c'est l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes) et sovev kol almin (qui entoure tous les mondes) (et voir ce qui est dit plus haut dans la paracha Mikets sur le verset "Ki ata neri ה' ve'ה' yagia 'hochki" où de même l'explication est deux noms ה' comme ci-dessus, mais là les deux noms sont réellement adjacents l'un à l'autre, mais ici bien qu'ils ne soient pas adjacents seulement qu'ils sont dans un même verset, néanmoins l'explication est un pour Zeir Anpin et un pour Atika Kadicha, comme il est écrit dans le Biour de l'Idra de l'Ari z"l là-bas, et dans les notes du Rav R' Tsema'h là-bas il a écrit que ce n'est pas une règle complète pour tous les versets, mais seulement lorsqu'il y a dans le verset une compréhension qui supporte cette règle etc.). Et c'est "Vayedaber ה' el Moché" que ce nom ה' est en Zeir Anpin.
"Zot 'houkat haTorah acher tsiva ה'" c'est-à-dire le nom ה' d'Atik "lemor" c'est l'aspect de 'hokhma qui est appelé amira, et comme il est écrit dans le Zohar paracha Beréchit (folio 22a) sur le verset "Vayomer Elokim". "Hove amar Abba be'amira" etc. et il est au-dessus de l'aspect de la parole qui est de l'aspect de bina.
Et comme l'a expliqué le Maggid n"e dans ce qui est dit concernant les Dix Commandements "Vayedaber Elokim et kol hadevarim haéle lemor" c'est-à-dire que le Saint, béni soit-Il a joint et lié les Dix Commandements à l'aspect de lemor, c'est-à-dire les dix paroles qui furent dites dans les six jours de la création. Et comme il est écrit dans le Zohar Vayikra (folio 11b) comment les Dix Commandements correspondent aux dix paroles.
Mais la différence entre dibour et amira est que l'amira est dans le cœur et le dibour est dans la bouche qui est l'aspect de la révélation à autrui. Ainsi par exemple en haut il y a deux aspects : les dix paroles et les Dix Commandements.
Les dix paroles sont en 'hokhma d'Atsilout, et comme ci-dessus au nom du Zohar Beréchit (folio 22). Et les Dix Commandements sont en bina qui est l'aspect de la révélation [et ainsi on trouve dans l'Idra (folio 133 au début de a) voir là-bas au sujet de l'amira et du dibour, et ainsi il est écrit dans le Mikdach Melekh sur Vayikra là-bas au nom du Ra'h"v, et proche de cela est expliqué dans le Pardès chaar 2 chapitre 5, et voir encore au sujet de l'amira et du dibour dans le Ramaz au début de la paracha Emor, et voir ce qui est dit sur le verset "ouvevoah lifné hamelekh amar im haséfer" etc.].
Et c'est pourquoi il est dit dans les Dix Commandements "Vayedaber Elokim" etc. "lemor".
Qu'il a joint les Dix Commandements qui sont de l'aspect de bina à lemor pour l'aspect des dix paroles de 'hokhma [car 'hokhma et bina sont deux amis etc., et par cela se résout le lemor des Dix Commandements qui semble superflu, puisque tout Israël a entendu de la bouche du Saint, béni soit-Il. Voir ce qui est dit plus haut de cela dans le Cantique des Cantiques dans le discours "Chichim hema malkhout"].
והנה צוה הוא לשון צוותא שהוא ענין התקשרות והתחברות וזהו הפי׳ אשר צוה הוי׳ לאמר להיות התקשרות והתחברות הוי׳ דעתיק לבחי׳ לאמר הוא החכמה והיינו המשכת וגילוי סכ״ע בממכ״ע, והיינו ג״כ שיהיה המשכת התורה ממקורה ושרשה שלמעלה מהחכמה בחכמה כי אורייתא מחכמה נפקת אבל שרשה גבוה למעלה מהחכמה וממשיכים ממקורה ושרשה בח״ע. ועמ״ש ע״פ ואהיה אצלו אמון בענין אני תורתך שעשעתי כו׳ ועל המשכה זו נאמר אשר צוה הוי׳ לאמר וכנ״ל.
ו ביאור הענין הוא כי יש ד׳ בחי׳ טנת״א טעמים בחכמה ונקודות בבינה ותגין בז״א ואותיות במלכות.
Et voici, tsiva a le sens de tsvouta qui est le sujet de l'attachement et de la jonction, et c'est l'explication de "acher tsiva ה' lemor" qu'il y ait attachement et jonction du ה' d'Atik à l'aspect de lemor qui est la 'hokhma, et c'est l'attraction et la révélation de sovev kol almin dans memalé kol almin, et c'est aussi qu'il y ait attraction de la Torah de sa source et de sa racine qui est au-dessus de la 'hokhma dans la 'hokhma, car "Oraïta me'hokhma nafkat" mais sa racine est élevée au-dessus de la 'hokhma et on attire de sa source et de sa racine dans la 'hokhma. Et voir ce qui est dit sur le verset "Vaéhié etslo amon" au sujet de "Ani toratkha chaachati" etc. et sur cette attraction il est dit "acher tsiva ה' lemor" et comme ci-dessus.
Et le biour du sujet est qu'il y a quatre aspects de taamim-nekoudot-taguin-otiot : les taamim en 'hokhma et les nekoudot en bina et les taguin en Zeir Anpin et les otiot en malkhout.
והנה הגם שחכמה הוא בחי׳ טעמים אעפ״כ לגבי העולם שלמעלה ממנו היא בחי׳ מקבל מאותיות שבעולם העליון כי בחי׳ אותיות שבעולם העליון נעשים מקור החכמה לעולם התחתון כמו מלכות דאצי׳ שנעשית עתיק לבריאה כו׳ וכמו עד״מ דבור הרב נעשה מקור לשכל התלמיד. וזהו אשר צוה הוי׳ היינו בחי׳ דבור ואותיות שם הוי׳ שלמעלה מאצילות מזה נעשה בחי׳ לאמר מקור לחכמה דאצילות (ועמ״ש בפ׳ שלח ע״פ ועתה יגדל כו׳ כאשר דברת לאמר, ובפרשה במדבר בד״ה וארשתיך לי בפי׳ את ה׳ האמרת היום ועמ״ש בפי׳ ברוך שאמר והיה העולם):
Et voici, bien que la 'hokhma soit aspect de taamim, néanmoins par rapport au monde qui est au-dessus d'elle elle est aspect de récepteur des otiot qui sont dans le monde supérieur, car l'aspect des otiot qui sont dans le monde supérieur deviennent source de la 'hokhma pour le monde inférieur, comme malkhout d'Atsilout qui devient Atik pour Beria etc. et comme par exemple la parole du maître devient source pour l'intellect du disciple. Et c'est "acher tsiva ה'" c'est-à-dire l'aspect de la parole et des otiot du nom ה' qui est au-dessus d'Atsilout, de cela se fait l'aspect de lemor source pour la 'hokhma d'Atsilout (et voir ce qui est dit dans la paracha Chela'h sur le verset "veata yigdal" etc.
"kaacher dibarta lemor", et dans la paracha Bamidbar dans le discours "Veérastikh li" dans l'explication de "et ה' heémarta hayom" et voir ce qui est dit dans l'explication de "Baroukh cheamar vehaya haolam") :
ב והנה כ״ז היה נמשך ע״י מעשה פרה אדומה. דהנה כתיב ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה כו׳ ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי.
2. Et voici, tout cela était attiré par le moyen de l'acte de la vache rousse.
Car voici il est écrit "Velaka'h hakohen ets erez veéizov ouchni tolaat vehichlikh el tokh sréfat hapara" etc. "velak'hou latamé meafar sréfat ha'hatat venatan alav mayim 'hayim el kli".
ולהבין זה יש להקדים כי הנה נודע שיש ד׳ בחי׳ מדבר חי צומח דומם [שהם ג״כ כנגד ד׳ בחי׳ טנת״א] והעליון מהם כולל את התחתון ג״כ. כמו הנה הדומם שהוא בחי׳ האחרונה ותחתונה מד׳ בחי׳ הנ״ל ע״כ אינו רק בבחינתו לבד שהוא דומם אבל בחי׳ צומח חי כו׳ הוא בבחי׳ הסתלקות ממנו.
Et pour comprendre cela il faut préalablement, car voici il est connu qu'il y a quatre aspects : parlant, vivant, végétal, inanimé [qui sont aussi en regard des quatre aspects de taamim-nekoudot-taguin-otiot] et le supérieur d'entre eux inclut aussi l'inférieur. Comme voici l'inanimé qui est l'aspect dernier et inférieur des quatre aspects susdits, c'est pourquoi il n'est que dans son aspect seulement qui est inanimé, mais l'aspect de végétal, vivant etc. est dans l'aspect de retrait de lui.
והצומח כמו האילנות והעשבים יש בהן חיות יותר מבדומם שהוא כח הצמיחה ומ״מ הוא כולל ג״כ בחי׳ דומם שהרי עצמיות העץ זולת כח הצמיחה שבו הוא כמו בחי׳ דומם אלא שנוסף ע״ז שיש בו ג״כ כח הצמיחה ועל שם שנוסף בו על הדומם בחי׳ זו שצומח נק׳ צומח [וכמ״ש בע״ח בסופו שהדומם אין בו רק נפש המרכבת דהיינו כח ההרכבה המרכיב ומחבר בו הד׳ יסודות שהוא מורכב מהם והנפש שבצומח יש בה ב׳ בחי׳ הא׳ החיצוני׳ שבו הוא הנפש המרכבת שבה כענין נפש הדומם ונוסף בה בחינה יותר פנימי׳ הנק׳ נפש הצומחת אבל אין בו נפש החיונית].
Et le végétal comme les arbres et les herbes a en eux une vitalité supérieure à celle de l'inanimé qui est la force de croissance, et néanmoins il inclut aussi l'aspect d'inanimé, car l'essence même de l'arbre en dehors de la force de croissance qui est en lui est comme l'aspect d'inanimé, si ce n'est qu'il s'y ajoute aussi la force de croissance, et c'est en raison de ce qui s'ajoute en lui sur l'inanimé cet aspect de croissance qu'il est appelé végétal [et comme il est écrit dans Ets 'Haïm à sa fin que l'inanimé n'a que la nefech hamarkévet, c'est-à-dire la force de composition qui compose et unit en lui les quatre éléments dont il est composé, et la nefech qui est dans le végétal a deux aspects : le premier l'extérieur en lui est la nefech hamarkévet qui est en elle comme le sujet de la nefech de l'inanimé, et il s'ajoute en elle un aspect plus intérieur appelé nefech hatsomé'hat, mais il n'a pas de nefech 'hayounit].
והחי יש בו כ״ז ונוסף ע״ז נפש החיונית והרצונית משא״כ בצומח ודומם וע״ש זה נק׳ חי אבל מכל מקום כלול בו ג״כ בחינת צומח ודומם כי בכלל מאתים מנה.
Et le vivant a en lui tout cela et il s'y ajoute la nefech 'hayounit et la volonté, ce qui n'est pas le cas dans le végétal et l'inanimé, et c'est pour cela qu'il est appelé vivant, mais de toute façon il est aussi inclus en lui l'aspect de végétal et d'inanimé, car dans l'ensemble de deux cents se trouve cent.
והיינו שיש חיות קטנים וגדולים והקטנים הולכים ומתגדלים וזהו בחי׳ צומח שיש בחי. וגם יש בו בחי׳ דומם ע״ד הנ״ל שבצומח יש בחי׳ דומם, ויותר נראה זה בעצמות שבגוף הבעל חי שהן בחי׳ דומם מצד עצמן רק שמ״מ הן בחי׳ צומח וחי ג״כ.
והמדבר שיש בו נפש השכלית המדברת מ״מ כולל הוא ג״כ בו בחי׳ דצ״ח שהרי הוא חי והקטן מתגדל כו׳.
Et c'est qu'il y a des vivants petits et grands et les petits vont et grandissent, et c'est l'aspect de végétal qui est dans le vivant. Et aussi il y a en lui l'aspect d'inanimé à la manière de ce qui précède que dans le végétal il y a l'aspect d'inanimé, et cela se voit davantage dans les os qui sont dans le corps de l'animal vivant qui sont aspect d'inanimé de leur côté, seulement néanmoins ils sont aussi aspect de végétal et de vivant.
Et le parlant qui a en lui la nefech intellectuelle parlante, néanmoins il inclut aussi en lui les aspects de végétal-vivant-inanimé, car il est vivant et le petit grandit etc.
והנה כמו שהמדבר שהוא האדם כלול מד׳ בחי׳ דצח״מ גשמיים כמו כן בכחות הנפש המדברת יש ג״כ בחי׳ התכללות מדצ״ח. מחשבה ודיבור ומעשה כולם הם בחי׳ דומם [ע׳ בד״ה אם בחקותי] שהרי מאות ודבור אחד לא יתהווה אות ודבור אחר וכשמדבר דבור אחר זהו המשכה אחרת מכח הדבור אבל מדבור זה שיצא ממנו לא שייך שום הגדלה וכמו שהוא כך ישאר וכן באותיות המחשבה ואין בהם גידול וצמיחה לכן נק׳ דומם.
Et voici, de même que le parlant qui est l'homme est inclus des quatre aspects d'inanimé-végétal-vivant-parlant physiques, de même dans les forces de l'âme parlante il y a aussi l'aspect d'inclusion des végétal-vivant-inanimé. Pensée et parole et action sont tous aspect d'inanimé [voir dans le discours "Im be'hukotai"] car d'une lettre et d'une parole ne se produira pas une autre lettre et une autre parole, et lorsqu'on parle une autre parole c'est une autre attraction de la force de la parole, mais de cette parole qui est sortie de lui aucune croissance n'est possible et telle qu'elle est ainsi elle restera, et de même dans les lettres de la pensée, et il n'y a en elles aucune croissance ni germination, c'est pourquoi on les appelle inanimé.
והמדות הם בחי׳ צומח שיש בהם צמיחה מקטנות לגדלות למשל אצל הקטן המדות שלו לדברים קטנים וכשמתגדל יהיו המדות יותר במעלה לפי ערכו, ואפילו בגדול בתחלה המדה וההתפעלות קטנה כמו נצוץ אש ואח״כ מתרחבת ומתגדלת. והשכל הוא בחי׳ חי כמ״ש והחכמה תחיה (וראי׳ לדבר כשכותבין השכל ומדברים השכל השכל יותר ניכר בדבור מבכתב וכ״ז מחמת ששכל בחי׳ חי ודבור אינו כ״כ בחי׳ דומם כמעשה ע״כ ניכר השכל יותר בדבור.
מ״כ). וכתר שלמעלה מהשכל הוא בחי׳ מדבר שהדבור עצמו הוא בחי׳ דומם כנ״ל.
אמנם בחי׳ מדבר הוא בחי׳ כתר שבו יוכל לדבר וראי׳ מהקטן שמבין כל דבר ואינו יכול לדבר עד שמתגדל מעט והיינו מפני שהדבור הוא ממקום גבוה יותר מהשכל המובן ומושג וכמבואר באגה״ק בד״ה ויעש דוד שם.
Et les middot sont aspect de végétal car il y a en elles croissance de petitesse à grandeur, par exemple chez le petit ses middot sont pour des choses petites et lorsqu'il grandit les middot seront plus élevées selon sa valeur, et même chez le grand au début la mida et l'émotion sont petites comme une étincelle de feu et ensuite elle s'étend et grandit. Et l'intellect est aspect de vivant comme il est écrit "vehahokhma tehaya" (et une preuve à cela : lorsqu'on écrit l'intellect et qu'on parle l'intellect, l'intellect est plus reconnaissable dans la parole que dans l'écrit, et tout cela en raison que l'intellect est aspect de vivant et la parole n'est pas autant aspect d'inanimé que l'action, c'est pourquoi l'intellect est plus reconnaissable dans la parole.
Jusqu'ici). Et keter qui est au-dessus de l'intellect est aspect de parlant, car la parole elle-même est aspect d'inanimé comme ci-dessus.
Cependant l'aspect de parlant est l'aspect de keter en qui il peut parler, et une preuve du petit qui comprend toute chose et ne peut pas parler jusqu'à ce qu'il grandisse un peu, et c'est parce que la parole vient d'un lieu plus élevé que l'intellect qui est compris et saisi, et comme il est expliqué dans l'Igueret Hakodech dans le discours "Vayaas David" là-bas.
וכמ״כ יובן למעלה שבחינת אותיות מחשבה ודבור שלמעלה הם בחי׳ דומם ולכן נק׳ בס״י אבנים שתי אבנים בונות שני בתים כו׳, והמדות עליונות הם בחי׳ צומח שכמו בצומח יש גידול וצמיחה כך בז״א שנק׳ צומח יש בו קטנות וגדלות שיש מוחין דקטנות ומוחין דיניקה ומוחין דגדלות ראשון וגדלות שני כו׳. וזהו ג״כ ענין עץ ארז ואזוב שהי׳ משליך לתוך שרפת הפרה שארז הוא היותר גדול שבצומח ואזוב הוא הנמוך שבמין הצומח כמ״ש מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר (וכמ״ש בזהר פ׳ תזריע דמ״ח ע״א) (ובזהר פ׳ מצורע) (דנ״ג ע״ב) פי׳ דארז ואזוב הוא ת״ת ויסוד כן פי׳ הפרדס והמק״מ, ואולם הרמ״ז פי׳ דעץ ארז הוא הדעת, והנה בזהר שם כ׳ שהם ב׳ ווין ובזהר פ׳ יתרו (דס״ח ע״א) כ׳ דב׳ ווין הנ״ל זהו בחי׳ משה ויוסף ושם נת׳ דהוא יסוד אבא ויסוד ז״א, ואפשר לכוונו עם פי׳ הרמ״ז כי יסוד אבא הוא דעת דז״א והחכמה נקרא חי כמ״ש והחכמה תחיה, וזהו ענין מים חיים הנובעים מתחת לארץ.
כך הוא החכמה מאין תמצא מבחינת כתר שנק׳ מקור חיים.
Et de même on comprendra en haut que l'aspect des lettres de la pensée et de la parole d'en haut sont aspect d'inanimé, et c'est pourquoi on les appelle dans le Séfer Yetsira "pierres : deux pierres construisent deux maisons etc.", et les middot supérieures sont aspect de végétal, car de même que dans le végétal il y a croissance et germination, ainsi dans Zeir Anpin qui est appelé végétal il y a petitesse et grandeur, car il y a mohin de petitesse et mohin de yenika et mohin de grandeur première et grandeur seconde etc. Et c'est aussi le sujet du bois de cèdre et de l'hysope qu'on jetait dans la combustion de la vache, car le cèdre est le plus grand du végétal et l'hysope est le plus bas de l'espèce végétale, comme il est écrit "min haerez acher balevanon vead haéizov acher yotsé bakir" (et comme il est écrit dans le Zohar paracha Tazria folio 48a) (et dans le Zohar paracha Metsora) (folio 53b) l'explication est que cèdre et hysope sont tiféret et yesod, ainsi expliquent le Pardès et le Mikdach Melekh, cependant le Ramaz explique que le bois de cèdre est la daat, et voici dans le Zohar là il est écrit qu'ils sont deux vav, et dans le Zohar paracha Yitro (folio 68a) il est écrit que les deux vav susdits sont l'aspect de Moché et Yossef, et là il est expliqué que c'est yesod d'Abba et yesod de Zeir Anpin, et on peut l'accorder avec l'explication du Ramaz car yesod d'Abba est daat de Zeir Anpin, et la 'hokhma est appelée vivant comme il est écrit "vehahokhma tehaya", et c'est le sujet des eaux vives qui jaillissent de sous la terre.
Ainsi est la 'hokhma "me'ayin timatsé" de l'aspect de keter qui est appelé source de vie.
והכתר נק׳ מדבר שהוא למעלה מבחי׳ חי וכנ״ל שע״ז נאמר כי עמך מקור חיים. וגם נקרא בשם מדבר ע״ש היותו מקור הדבור.
אף שהדבור הוא בחינת דומם. אלא משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן דייקא שהמל׳ שרשה מכתר ולכן בע״ס דאו״ח המל׳ הוא כתר כמ״ש בע״ח ולכך המלך לובש הכתר והעטרה.
לכן שרש הדבור נמשך מבחינת כתר דוקא שנק׳ ע״ש זה מדבר ולכן האותיות הם מקיפי׳ על השכל ומלבישים אותו כי שרשם מלמעלה מהחכמה. וע״כ אותיות התורה שרשם מבחי׳ ומדרגה גבוה יותר מהחכמה שבהן דאורייתא מחכמה נפקת והאותיות שרשם מבחינה שלמעלה מהחכמה כו׳.
(ובזה א״ש הא דע״ה עולה לתורה ומברך אע״פ שאינו מבין פי׳ המלות אלא משום דהקריאה באותיות תשב״כ נקרא קורא בתורה אף שאינו מבין כלל פי׳ המלובש בהן וכמ״ש במ״א. ועמש״ל בפ׳ בראשית בד״ה וייצר מענין שייכות בחי׳ דומם למדבר דוקא שלכן גוף של אדה״ר היה תחלה בחי׳ דומם כו׳ ע״ש, ואע״ג שנת׳ למעלה שהמדבר כולל כל הג׳ בחי׳ דצ״ח וכן החי כולל ג״כ צומח ודומם.
וכן הצומח כולל בחי׳ דומם עד״מ המדות שנק׳ צומח כוללים ג״כ בחי׳ דומם היינו בחי׳ אותיות כי בהתפעלות המדה כלול בה בחי׳ אותיות בהעלם. והשכל שהוא בחי׳ חי כלול בו ג״כ בחי׳ צומח ודומם שהן המדות שבשכל והאותיות, וזהו ענין מלוי יו״ד שהוא ו׳ ד׳ הוא״ו הוא ששה מדות והד׳ הוא בחינת דבור שהיו כלולים תחלה בי׳ שהוא חכמה ואח״כ צמחו המדות ונולדו מהשכל כו׳ וכן עד״ז הכתר שהוא בחינת מדבר כולל כל הג׳ בחי׳ הנ״ל שהם חכמה ומדות ואותיות הנק׳ דצ״ח, וזהו ענין מו״ס שבכתר ומדות דא״א כו׳ ובודאי בחי׳ החי הכלול במדבר גבוה לאין קץ מבחי׳ החי עצמו.
וכעד״ז בכל המדרגות מה שהעליון כולל הבחי׳ תחתונו׳ הם שם משובחים הרבה מבחי׳ התחתונות ממש. וא״כ כיון שגם החכמה שרשה מהכתר כמו שהאותיות שרשן מכתר איך יהיה באותיות בחי׳ גבוה יותר מהחכמה.
ושלכך נקרא הכתר מדבר דוקא ע״ש הדבור הנמשך ממנו ולא ע״ש החכמה שנמשך ג״כ ממנו. אמנם י״ל ששרש האותיות בכתר הוא מבחי׳ עליונה יותר משרש החכמה שם.
כי אע״ג שלמטה החכמה גבוה יותר מהאותיות. אבל בשרשן הוא להפך.
דשם האותיות גבוה יותר כו׳. וכך נת׳ לקמן ע״פ וידבר משה אל ראשי המטות כו׳ בענין דצ״ח כו׳.
והענין א״ש עפמ״ש הרמ״ז ר״פ ויקרא דשרש האותיות נמשכים מבחי׳ אוירא שלמעלה ממו״ס ועמ״ש מזה בדרוש דמזוזה מימין ונ״ח משמאל ובד״ה לריח שמניך טובים, והרי א״כ הוא למעלה משרש החכמה ששרשה ממו״ס דאריך שהוא חכמה שבכתר וג״ז ע״י מזלות ושערות והאותיות שרשן מבחינת אוירא שלמעלה ממו״ס. וכ״ה ג״כ בצומח וחי דאע״ג דלמטה החי גבוה יותר מהצומח וכן השכל שנק׳ חי הוא גבוה מהמדות שנק׳ צומח מ״מ בשרשן הז״א גבוה יותר מחו״ב כדאיתא באדר״ז דרצ״ב או״א אתכלילו במזלא וביה תליין וביה אחידן.
ז״א בעתיקא אחיד ותליא ופי׳ שם האריז״ל שאו״א מושפעי׳ מהחכמה שבכתר ע״י מזלא כנ״ל, ואמנם הז״א מושפע יותר מלמעלה מן הכתר דא״א עצמו ומזה הצד לפעמים הז״א מעולה יותר מאו״א עכ״ל, ועמש״ל מזה בפ׳ יתרו בענין האבות הן הן המרכבה. נמצא בשרשם הצומח גבוה מהחי ועמ״ש גבי תנופת שתי הלחם ע״ג שני הכבשים.
ואמנם הדומם שרשו גבוה גם מהצומח כי האותיות שרשם מאוירא כנ״ל אשר שם הוא גילוי בחי׳ רדל״א שלמעלה גם מהכתר דא״א. וכ״מ בע״ח שער א״א פ״ב דהמל׳ שרשה מרדל״א והמל׳ הוא בחי׳ דומם ודבור ועמ״ש במ״א ע״פ מזמור שיר חנוכת הבית בענין מזון לבוש בית כו׳):
Et keter est appelé parlant qui est au-dessus de l'aspect de vivant, et comme ci-dessus que sur cela il est dit "ki imkha mekor 'hayim". Et aussi on l'appelle du nom de parlant en raison de ce qu'il est la source de la parole.
Bien que la parole soit aspect d'inanimé. Seulement parce que "naouts te'hilatan besofan vesofan bete'hilatan" précisément, que malkhout a sa racine de keter, et c'est pourquoi dans les dix sefirot de la lumière droite malkhout est keter comme il est écrit dans Ets 'Haïm, et c'est pourquoi le roi revêt le keter et la couronne.
C'est pourquoi la racine de la parole est attirée de l'aspect de keter précisément qui est appelé pour cela parlant, et c'est pourquoi les otiot sont makif sur l'intellect et le revêtent, car leur racine est d'au-dessus de la 'hokhma. Et c'est pourquoi les otiot de la Torah ont leur racine d'un aspect et d'un degré plus élevé que la 'hokhma qui est en elles, car "Oraïta me'hokhma nafkat" et les otiot ont leur racine d'un aspect qui est au-dessus de la 'hokhma etc.
(et par cela se comprend ce que l'ignorant monte à la Torah et bénit bien qu'il ne comprenne pas l'explication des mots, seulement parce que la lecture dans les otiot de la Torah écrite est appelée lire dans la Torah bien qu'il ne comprenne pas du tout l'explication qui est revêtue en elles, et comme il est dit ailleurs. Et voir ce qui est dit plus haut dans la paracha Beréchit dans le discours "Vayitser" au sujet de la relation de l'aspect d'inanimé au parlant précisément, c'est pourquoi le corps d'Adam le premier était d'abord aspect d'inanimé etc. voir là-bas, et bien qu'il soit expliqué plus haut que le parlant inclut tous les trois aspects de végétal-vivant-inanimé et de même le vivant inclut aussi végétal et inanimé.
Et de même le végétal inclut l'aspect d'inanimé, par exemple les middot qui sont appelées végétal incluent aussi l'aspect d'inanimé c'est-à-dire l'aspect des otiot, car dans l'émotion de la mida est inclus en elle l'aspect des otiot en dissimulation. Et l'intellect qui est aspect de vivant a inclus en lui aussi l'aspect de végétal et d'inanimé qui sont les middot qui sont dans l'intellect et les otiot, et c'est le sujet du remplissage de youd qui est vav dalet, le vav est six middot et le dalet est aspect de parole qui étaient inclus d'abord dans le youd qui est 'hokhma et ensuite les middot ont germé et sont nées de l'intellect etc. et de même ainsi le keter qui est aspect de parlant inclut tous les trois aspects susdits qui sont 'hokhma et middot et otiot appelés végétal-vivant-inanimé, et c'est le sujet de mocha stimaa qui est dans keter et les middot d'Arikh Anpin etc. et certainement l'aspect du vivant inclus dans le parlant est élevé à l'infini de l'aspect du vivant lui-même.
Et de même ainsi dans tous les degrés, ce que le supérieur inclut des aspects inférieurs sont là beaucoup plus louables que les aspects inférieurs réellement. Et ainsi puisque aussi la 'hokhma a sa racine de keter comme les otiot ont leur racine de keter, comment y aurait-il dans les otiot un aspect plus élevé que la 'hokhma.
Et c'est pourquoi keter est appelé parlant précisément en raison de la parole qui est attirée de lui et non en raison de la 'hokhma qui est aussi attirée de lui. Cependant on peut dire que la racine des otiot dans keter est d'un aspect plus élevé que la racine de la 'hokhma là.
Car bien qu'en bas la 'hokhma soit plus élevée que les otiot, mais dans leur racine c'est l'inverse. Que là les otiot sont plus élevées etc.
Et ainsi il est expliqué plus loin sur le verset "Vayedaber Moché el rochéi hamatot" etc. au sujet de végétal-vivant-inanimé etc. Et le sujet se comprend d'après ce qu'a écrit le Ramaz au début de la paracha Vayikra que la racine des otiot est attirée de l'aspect d'avira qui est au-dessus de mocha stimaa, et voir ce qui est dit de cela dans le discours de la mézouza à droite et de la 'hanoukia à gauche et dans le discours "Lereia'h chemanékha tovim", et voici ainsi c'est au-dessus de la racine de la 'hokhma qui a sa racine de mocha stimaa d'Arikh qui est 'hokhma qui est dans keter et cela aussi par le moyen des mazalot et des cheveux, et les otiot ont leur racine de l'aspect d'avira qui est au-dessus de mocha stimaa.
Et ainsi c'est aussi dans le végétal et le vivant, que bien qu'en bas le vivant soit plus élevé que le végétal et de même l'intellect qui est appelé vivant est plus élevé que les middot qui sont appelées végétal, néanmoins dans leur racine Zeir Anpin est plus élevé que 'hokhma et bina, comme il est dans l'Idra Zouta folio 292 Abba et Imma sont inclus dans le mazal et en lui ils pendent et en lui ils s'attachent. Zeir Anpin en Atika s'attache et pend, et l'explication là de l'Ari z"l qu'Abba et Imma reçoivent l'influence de la 'hokhma qui est dans keter par le moyen du mazal comme ci-dessus, cependant Zeir Anpin reçoit l'influence plus d'en haut de keter d'Arikh Anpin lui-même, et de ce côté parfois Zeir Anpin est supérieur à Abba et Imma fin de citation, et voir ce qui est dit plus haut de cela dans la paracha Yitro au sujet de "les pères eux-mêmes sont la merkava".
Il se trouve que dans leur racine le végétal est plus élevé que le vivant, et voir ce qui est dit concernant l'agitation des deux pains sur les deux agneaux. Cependant l'inanimé a sa racine plus élevée aussi que le végétal, car les otiot ont leur racine d'avira comme ci-dessus où là est la révélation de l'aspect de Reicha Delo Itieda qui est au-dessus aussi de keter d'Arikh Anpin.
Et ainsi on trouve dans Ets 'Haïm chaar Arikh Anpin chapitre 2 que malkhout a sa racine de Reicha Delo Itieda et malkhout est aspect d'inanimé et de parole, et voir ce qui est dit ailleurs sur le verset "Mizmor chir 'hanoukat habayit" au sujet de nourriture, vêtement, maison etc.) :
ג וזהו ענין מעשה פרה כי האפר הוא העלאת מ״ן וכלול בזה המ״ן מכל ג׳ בחי׳ דצ״ח, שהפרה היא חי ונעשה אפר וגם עץ ארז ואזוב שהן בחי׳ צומח והצומח כולל בעצם ג״כ בחינת דומם ושני תולעת הוא בחי׳ דבור שכחו בפיו נמצא הוא שרשו נגד בחי׳ מדבר וגם האותיות הדבור עצמן הם בחי׳ דומם וכ״ז היינו מפני שמעשה פרה הוא כללות בחינת רצוא ושוב ולכן נקרא חקת התורה ע״כ נעשה האפר שהוא הרצוא מכללות הבחי׳ שבעולם דומם צומח חי כו׳ לכן עי״ז אח״כ בקידוש מי חטאת ונתן עליו מים חיים הוא המשכת מ״ד מבחי׳ והחכמה תחיה שהוא מבחי׳ מו״ס כו׳, ומכ״ז יובן ג״כ ענין אשר צוה הוי׳ לאמר שמבחינת אותיות דעתיק נמשך להיות מקור לחכמה הנקרא אמירה דהיינו שבחינת אותיות אלו הם למעלה מהחכמה דהיינו שרש האותיות כמו שהן בבחינת כתר שע״ש זה נקרא הכתר מדבר רק שבהשפלתן למטה בבחי׳ מלכות אז הם לבושים או בתים לבחי׳ חכמה אכן כמו שהן עדיין כלולים בשרשן הרי הם למעלה מבחינת החכמה כנ״ל לכן אמר אשר צוה הוי׳ לאמר שיהיה צוותא והמשכה מבחי׳ אותיות שם הוי׳ דעתיק אל בחינת החכמה וזהו לאמר (ואפשר לומר דפי׳ קידוש מי חטאת היינו שעי״ז ההעלאת מ״ן דאפר הפרה עי״ז ממשיכים מבחי׳ קדש העליון טלא דבדולחא בהמים חיים היינו התלבשות גבורה דעתיק במו״ס והיינו שממשיכים מבחי׳ מדבר מקור הדבור בחינת כי עמך מקור חיים משם ממשיכים בהמים חיים שהוא בחינת ח״ע הנקרא חי והחכמה תחי׳. ואח״כ מזים מזה לדחות רוח הטומאה ע״י המשכת כתר וח״ע כו׳).
ולהבין מעט מזעיר בענין הפרה. הנה נודע כי מקו השמאל הוא יניקת החיצונים רישי׳ דעשו בעטפוי דיצחק, וזהו ענין סוספיתא דדהבא והיינו לפי שבחינת ומדרגת הגבורות וקו השמאל הוא להיות בבחי׳ אור חוזר ורצוא והסתלקות ליכלל באור א״ס ב״ה והוא הפך בחינת ההמשכה והגילוי למטה.
3. Et c'est le sujet de l'acte de la vache, car la cendre est l'élévation de mayin noukvin et inclus en cela les mayin noukvin de tous les trois aspects de végétal-vivant-inanimé, que la vache est vivant et devient cendre, et aussi le bois de cèdre et l'hysope qui sont aspect de végétal et le végétal inclut en essence aussi l'aspect d'inanimé, et le fil cramoisi est aspect de parole dont la force est dans sa bouche, il se trouve que sa racine est en regard de l'aspect de parlant, et aussi les otiot de la parole elles-mêmes sont aspect d'inanimé, et tout cela c'est parce que l'acte de la vache est la généralité de l'aspect de ratso vachov, et c'est pourquoi elle est appelée 'houkat haTorah, c'est pourquoi se fait la cendre qui est le ratso de la généralité des aspects qui sont dans le monde inanimé végétal vivant etc., c'est pourquoi par cela ensuite dans la sanctification des eaux de purification et qu'on mette sur elle des eaux vives, c'est l'attraction de mayin doukhrin de l'aspect de "vehahokhma tehaya" qui est de l'aspect de mocha stimaa etc., et de tout cela on comprendra aussi le sujet de "acher tsiva ה' lemor" que de l'aspect des otiot d'Atik est attiré pour être source pour la 'hokhma appelée amira, c'est-à-dire que l'aspect de ces otiot sont au-dessus de la 'hokhma, c'est-à-dire la racine des otiot comme elles sont dans l'aspect de keter qui pour cela est appelé keter parlant, seulement dans leur abaissement en bas dans l'aspect de malkhout alors elles sont vêtements ou maisons pour l'aspect de 'hokhma, cependant comme elles sont encore incluses dans leur racine voici elles sont au-dessus de l'aspect de la 'hokhma comme ci-dessus, c'est pourquoi il a dit "acher tsiva ה' lemor" qu'il y ait tsvouta et attraction de l'aspect des otiot du nom ה' d'Atik vers l'aspect de la 'hokhma et c'est lemor (et on peut dire que l'explication de la sanctification des eaux de purification c'est que par cela l'élévation de mayin noukvin de la cendre de la vache, par cela on attire de l'aspect de Kodech haelyon tala debdoul'ha dans les eaux vives, c'est-à-dire le revêtement de guevoura d'Atik dans mocha stimaa, et c'est qu'on attire de l'aspect de parlant source de la parole l'aspect de "ki imkha mekor 'hayim", de là on attire dans les eaux vives qui est l'aspect de 'hokhma d'Atsilout appelée vivant "vehahokhma tehaya".
Et ensuite on asperge de cela pour repousser l'esprit de l'impureté par l'attraction de keter et de 'hokhma d'Atsilout etc.). Et pour comprendre un peu du peu au sujet de la vache.
Voici il est connu que la ligne de gauche est la nourriture des extérieurs, la tête d'Ésaü dans les plis d'Its'hak, et c'est le sujet de souspita dedahava, et c'est parce que l'aspect et le degré des guevourot et la ligne de gauche est d'être dans l'aspect de lumière retournée et ratso et retrait pour être inclus dans la lumière de Or Ein Sof béni soit-Il, et c'est l'opposé de l'aspect de l'attraction et de la révélation en bas.
ומה שנמשך מהגבורות למטה הוא בצמצום מאד לכך ברבוי הצמצוצים נמשך מזה למטה גבורות קשות ויניקת החיצונים. משא״כ מקו הימין שבחי׳ ומדרגת החסד וקו הימין הוא להיות המשכת וגילוי אור א״ס ב״ה למטה בחי׳ אור ישר לכן אף כשנמשך בהשתלשלות למטה לא יוכל להיות מזה יניקת החיצונים כי נמשך הביטול למטה כו׳ (וע׳ בזהר פקודי) (דף רכ״ד ע״ב) ובמ״ש הרמ״ז שם כי הימין כו׳ אבל השמאל כו׳ ועמ״ש ע״פ מאמר הזהר פ׳ אחרי (דע״ט ב׳) הביאו עלי כפרה כו׳ דבגינהון אתער כו׳ דממש״ש יובן איך מקו השמאל יש מקום ליניקת החיצונים והעיקר ביצירה ועשיה לפי ששם הגבורות הם יותר בהתחלקות מן החסדים משא״כ בב ריאה וכ״ש באצילות ששם שמאלא אתכליל בימינא ממש.
וזהו ענין הפרה אדומה דקבילת משמאלא מבחי׳ פני שור מהשמאל כי הפרה הוא בחי׳ נוק׳ דנוגה (כמ״ש הרח״ו בטעמי מצות פ׳ חקת). והנה נודע שקליפת נוגה היא בחינה ממוצעת בין קליפות הטמאות לגמרי ובין בחי׳ הקדושה היינו כי קליפות הטמאות לגמרי הם שורש היצה״ר של הרע הגמור כמו רציחה וניאוף וגזל ולשון הרע ודומיהן וקליפת נוגה הוא שורש היצר הרע של תאוות היתר כשהן שלא לשם שמים כי אם להנאת גופו.
כי היא כלולה מטו״ר שפנימיותה יורד ונמשך מבחינת טוב ומתלבש ברע וע״י הטוב שבה היא מקבלת החיות מבחי׳ הקדושה וזהו דקבילת מבחינת פני שור שבמרכבה.
Et ce qui est attiré des guevourot en bas est dans un tsimtsoum très grand, c'est pourquoi dans la multitude des tsimtsoumim est attiré de cela en bas des guevourot dures et la nourriture des extérieurs. Ce qui n'est pas le cas de la ligne de droite, que l'aspect et le degré du 'hessed et la ligne de droite est d'être l'attraction et la révélation de la lumière de Or Ein Sof béni soit-Il en bas aspect de lumière droite, c'est pourquoi même lorsqu'elle est attirée dans l'enchaînement en bas il ne pourra pas y avoir de cela nourriture des extérieurs, car est attiré le bitoul en bas etc.
(et voir dans le Zohar Pekoudé) (folio 224b) et dans ce qu'a écrit le Ramaz là-bas car la droite etc. mais la gauche etc. et voir ce qui est dit sur le maamar du Zohar paracha A'haré (folio 79b) "habiou alai kapara" etc. "debeguinon itar" etc. que de là on comprendra comment de la ligne de gauche il y a place pour la nourriture des extérieurs, et le principal en Yetsira et Assiya parce que là les guevourot sont plus dans la séparation que les 'hassadim, ce qui n'est pas le cas en Beria et à plus forte raison en Atsilout où là la gauche est incluse dans la droite réellement.
Et c'est le sujet de la vache rousse qui reçoit de la gauche de l'aspect de la face de bœuf de la gauche, car la vache est aspect de noukva de noga (comme l'a écrit le Ra'h"v dans Taamé Mitsvot paracha 'Houkat). Et voici il est connu que kelipat noga est un aspect intermédiaire entre les kelipot entièrement impures et l'aspect de la sainteté, c'est-à-dire que les kelipot entièrement impures sont la racine du yétser hara du mal complet comme le meurtre et l'adultère et le vol et la médisance et leurs semblables, et kelipat noga est la racine du yétser hara des désirs permis lorsqu'ils ne sont pas pour le Ciel mais pour le plaisir de son corps.
Car elle est incluse de bien et de mal, que son intériorité descend et est attirée de l'aspect du bien et se revêt dans le mal, et par le bien qui est en elle elle reçoit la vitalité de l'aspect de la sainteté, et c'est qu'elle reçoit de l'aspect de la face de bœuf qui est dans la merkava.
והיא משפעת לקליפות הטמאות וחיצונים ע״י הרע שבה, נמצא היא מחברת שיומשך יניקה מע״ס דקדושה לעשר כתרי מסאבותא שהן שורש הרע הגמור כנ״ל. ולתקן זה באה מצות פרה אדומה.
לכן נעשית מחוץ למחנה כי באצילות איהו וגרמוהי חד ושמאלא אתכליל בימינא ואין שם יניקה וגם חוץ מבריאה [שאפילו ק״נ דבריאה הוא רובו טוב עדיין רק ביצי׳ חציו טוב וחציו רע ובעשי׳ רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכו כו׳ כמ״ש במ״ח בסדר נזיקין].
Et elle influence aux kelipot impures et aux extérieurs par le mal qui est en elle, il se trouve qu'elle joint pour qu'il y ait attraction de nourriture des dix sefirot de la sainteté aux dix couronnes d'impureté qui sont la racine du mal complet comme ci-dessus. Et pour rectifier cela est venue la mitsva de la vache rousse.
C'est pourquoi elle est faite en dehors du camp, car en Atsilout "ihou vegarmohi 'had" et la gauche est incluse dans la droite et il n'y a pas là de nourriture, et aussi en dehors de Beria [que même kelipat noga de Beria est encore majoritairement bien, seulement en Yetsira moitié bien et moitié mal, et en Assiya majoritairement comme entièrement mal seulement un peu de bien mélangé en lui etc. comme il est écrit dans Maamar Em Kol 'Haï dans l'ordre des Nezikin].
וגם שנעשית חוץ לפרגוד ומסך המבדיל בין הקדושה לחול, לתקן ולהחזיר היניקה הנמשך ממנה משם לחיצונים. והיינו בתחלה ההזאה להוציא הטוב והוא פנימי ק״נ להחזירו לשרשו להקדושה ולכן היה מזה כנגד בית קדש הקדשים כדאיתא בפ״ג דפרה מ״ט ובפ״ב דמדות (ועמש״ל פ׳ מסעי בענין וירד הגבול הירדנה.
ענין ירדן שנוטל מזה ונותן לזה) ואח״כ ושרף את הפרה לתקן חיצונית ק״נ. והנה גוף הבעל חי ג״כ כלול מד׳ יסודות ארמ״ע.
אך רוב בנין הגוף הוא מן העפר ולכן נאמר לאדם ואל עפר תשוב. ונמצא עצמיות גוף הפרה הוא היסוד העפר רק שהורכב ג״כ עוד מג׳ יסודות אש רוח מים.
Et aussi qu'elle est faite hors du rideau et du voile qui sépare entre le saint et le profane, pour réparer et ramener la nourriture qui s'attire d'elle de là aux extérieurs. C'est-à-dire d'abord l'aspersion pour faire sortir le bien, et c'est l'intérieur de kelipat noga pour le ramener à sa racine à la sainteté, et c'est pourquoi il y en avait en face de la Maison du Saint des Saints, comme il est dit dans le chapitre 3 de Para mishna 9 et dans le chapitre 2 de Middot (et voir plus haut paracha Massei au sujet de "et la frontière descendit vers le Jourdain".
Le sujet du Jourdain qui prend de ceci et donne à cela). Et ensuite "et il brûla la vache" pour réparer l'extérieur de kelipat noga.
Or le corps de l'animal vivant est aussi composé des quatre éléments feu, air, eau, terre. Mais la plus grande partie de la construction du corps est de la poussière, et c'est pourquoi il est dit à l'homme "et à la poussière tu retourneras".
Il s'avère que l'essentiel du corps de la vache est l'élément de la poussière, seulement qu'il fut aussi composé encore des trois éléments feu, air, eau.
וכששרפו הפרה נשאר האפר שהוא העצמיות שלה יסוד העפר שבה ושאר הג׳ יסודות אר״מ שהורכבה מהן מתפרדים ממנו ע״י השריפה, וכן בנמשל האפר הוא העצמיות של הפרה כי שרש התהוות ק״נ הוא מעולם התהו מחמת שבירת הכלים שנפלו רפ״ח ניצוצין בק״נ.
Et quand on brûla la vache, il resta la cendre qui est son essentiel, l'élément de la poussière en elle, et les trois autres éléments feu, air, eau dont elle fut composée se séparent d'elle par la combustion, et de même dans le nimchal la cendre est l'essentiel de la vache, car la racine de la formation de kelipat noga est du monde de Tohou à cause de la brisure des kelim, que tombèrent 288 étincelles dans kelipat noga.
וזהו העצמיות שלה עד״מ דהיינו שזהו העיקר רק שע״י השבירה נמשך שנתערבו ברע וזהו עד״מ בחי׳ הרכבה, ושרפת הפרה הוא שעי״ז יופרד הרע שנתערב בהניצוצים דתהו ויסתלק מהטוב ע״ד ובערת הרע מקרבך ואז ישאר האפר שהוא העצמיות דהיינו הניצוצים דתהו כמו שהן בלתי תערובות הרע.
Et c'est son essentiel par exemple, c'est-à-dire que c'est le principal, seulement que par la brisure s'attira qu'ils se mélangèrent au mal, et c'est par exemple l'aspect de composition, et la combustion de la vache est que par cela se sépare le mal qui se mélangea aux étincelles de Tohou et se retire du bien, à la manière de "et tu consumeras le mal du milieu de toi", et alors restera la cendre qui est l'essentiel, c'est-à-dire les étincelles de Tohou comme elles sont sans mélange du mal.
וזהו פי׳ אפר הפרה שמבחי׳ פר ה׳ נעשה פר א׳ כו׳. [וגם שמתעלה ב״ן לשרשו בס״ג ושם ב״ן הוא מילוי ההי״ן וס״ג הוא מילוי יודי״ן אך הוא״ו הוא מילוי אל״ף כו׳].
Et c'est l'explication de la cendre de la vache, que de l'aspect de Par H' il devient Par A' etc. [Et aussi que s'élève Ban à sa racine dans Sag, et là Ban est le remplissage des hé, et Sag est le remplissage des youd, mais le vav est le remplissage de l'alef etc.].
ובעבודת ה׳ היינו כי המדות דנה״ב הן ג״כ מק״נ ושרש שרשן מעולם התהו כנ״ל וצריך לשרוף ולכלות הרע שנתערב בהן דהיינו מה שהמשיך והטה מדותיו לתאוות עוה״ז ונעשה המדה מעורבת ברע הרבה רובה ככולה רע כו׳, והיינו בהפריד הלבושים צואים שהן התאוות שהטה לבו עליהן בל יזכרו בל יפקדו ולא יעלו על לב והרשעה כולה בעשן תכלה.
Et dans le service de D.ieu, c'est-à-dire que les middot de la nefech habéhamit sont aussi de kelipat noga, et la racine de leur racine est du monde de Tohou comme plus haut, et il faut brûler et anéantir le mal qui s'est mélangé en elles, c'est-à-dire ce qu'il a attiré et incliné ses middot aux désirs de ce monde, et la mida est devenue mélangée au mal beaucoup, sa majorité comme son tout est mal etc., et c'est en séparant les vêtements souillés qui sont les désirs sur lesquels il a incliné son cœur, qu'ils ne soient plus rappelés, qu'ils ne soient plus visités, et qu'ils ne montent pas sur le cœur, et toute la méchanceté s'achèvera en fumée.
ויופרדו ממדותיו. שלא ימשיך עוד מדותיו אליהן ולהסיח דעתו מהן לגמרי ואז אח״כ עצם המדות דנה״ב יהופכו לקדושה ממש להיות מזה אהבה רבה אליו ית׳ ע״ד יתרון האור מהחשך וצעק לבו אל ה׳ בחילא יתיר.
Et ils se sépareront de ses middot, pour qu'il n'attire plus ses middot vers eux et qu'il détourne complètement sa pensée d'eux, et alors ensuite l'essence des middot de la nefech habéhamit se transformeront en sainteté véritable pour que de cela il y ait un grand amour envers Lui, béni soit-Il, à la manière de la supériorité de la lumière sur les ténèbres, et son cœur cria vers ה' d'une force accrue.
וז״ש בזהר בפי׳ בכל לבבך בשני יצריך ודא הוא רזא. וצ״ל מהו הרזא דלכאורה פשוט הוא מאד שתהיה האהבה להקב״ה בשני יצריך כמ״ש בגמ׳ אלא שהוא לפי שאינו מובן איך היצה״ר והתאוה שהי׳ לו בעוה״ז תוכל אהבה זו ממש להתהפך וליכלל בקדושה להיות אהבה רבה לה׳ ולא עוד אלא שאז הוא נעלה אפילו מהיצ״ט כי עולה בשרשו בס״ג שלמעלה משם מ״ה, אך מ״מ באמת כך הוא דכאשר הכלים של הרצון דנה״ב יכלו וישרפו דהיינו להיות עוצם עיניו מראות ברע ומחשבתו מלהרהר ונשאר רק האפר הוא הרצון עצמו אז יוכל להתהפך להיות רצון זה עצמו לה׳ ית׳ וזהו בחי׳ ומדרגת תשובה מאהבה כו׳, וזהו ענין אפר במקום הנחת תפילין כמ״ש לתת להם פאר תחת אפר אל״ף הוא המתקה דה״ג מנצפ״ך בגימ׳ פר.
ופי׳ וענין המיתוק היינו לאהפכא מרירו למיתקו (ופי׳ זה מבואר בפ׳ מקץ בד״ה נר חנוכה כו׳ מזוזה מימין כו׳) ומחשוכא לנהורא כו׳ וז״ל הרח״ו בשער תיקון עונות ספ״ב ואחר שנשרפו הדינין ונעשו אפר מתמתקים ולכן היו שורפים הפרה אדומה. ונותנים אפר במצח כי שמה התחלת היסוד לעורר הזיווג כי הגבורות הם מ״ן עכ״ל, ובזה יובן ענין נתינת האפר ע״ג מים חיים.
כי הנה האפר הוא בירור המדות דנה״ב להיות בשני יצריך והוא בחי׳ רצוא.
Et c'est ce que dit le Zohar dans l'explication de "de tout ton cœur", avec tes deux inclinations, et cela est un secret. Et il faut dire quel est le secret, car apparemment c'est très simple que l'amour pour le Saint, béni soit-Il, soit avec tes deux inclinations, comme il est dit dans la Guemara, mais c'est parce qu'il n'est pas compris comment le mauvais penchant et le désir qu'il avait dans ce monde puissent cette amour même se transformer et s'inclure dans la sainteté pour être un grand amour pour ה', et non seulement cela mais qu'alors il est élevé même plus que le bon penchant, car il monte dans sa racine dans Sag qui est au-dessus du nom Mah, mais néanmoins en vérité il en est ainsi, que lorsque les kelim du désir de la nefech habéhamit seront consumés et brûlés, c'est-à-dire en fermant ses yeux de voir le mal et sa pensée de méditer, et il ne reste que la cendre qui est le désir lui-même, alors il pourra se transformer pour que ce désir même soit pour ה', béni soit-Il, et c'est l'aspect et le degré de techouva par amour etc., et c'est le sujet de la cendre à l'endroit de la pose des téfilines, comme il est dit "pour leur donner une parure à la place de la cendre", alef est l'adoucissement des cinq guevurot, menatspekha en guématria par.
Et l'explication et le sujet de l'adoucissement, c'est-à-dire transformer l'amer en doux (et cette explication est exposée dans la paracha Mikets au début du discours "la bougie de 'Hanouka" etc. la mezouza à droite etc.) et de l'obscurité à la lumière etc., et voici les paroles de R. 'Haïm Vital dans Chaar Tikoun Avonot à la fin du chapitre 2 : et après que les jugements furent brûlés et devinrent cendre, ils s'adoucissent, et c'est pourquoi ils brûlaient la vache rousse. Et on met de la cendre sur le front, car là est le commencement du fondement pour éveiller l'union, car les guevurot sont des eaux féminines, fin de citation.
Et par cela on comprendra le sujet de donner la cendre sur des eaux vives. Car voici la cendre est le tri des middot de la nefech habéhamit pour être avec tes deux inclinations, et c'est l'aspect de ratso.
ואח״כ צ״ל בחי׳ שוב וזהו ענין ונתן עליו מים חיים אל כלי מים הוא בחי׳ חכמה, אך מים חיים שהם הנובעי׳ מתחת לארץ היינו המשכת ונביעת החכמה שנמשך ונובע מבחי׳ הכתר שנק׳ מקור מים חיים והוא סתימא דכל סתימין והוא בחי׳ החכמה שבתורה ומים חיים אלו צ״ל אל כלי דוקא היינו אותיות התורה מס׳ ברכות מס׳ שבת שהם כלים לאור א״ס ב״ה המלובש שם, ועסק התורה זהו בחי׳ שוב להיות המשכת אור א״ס ב״ה למטה. ומ״מ צ״ל האפר ע״ג מים חיים שגם אחר בחי׳ השוב לא יתכבה הרצוא ויהי׳ רשומו ניכר (ועמש״ל פ׳ יתרו בד״ה וכל העם רואים את הקולות כו׳ מענין זה איך שאין המים מכבין האש כו׳):
Et ensuite il faut l'aspect de chov, et c'est le sujet de "et il mit sur lui des eaux vives dans un récipient" ; l'eau est l'aspect de 'hokhma, mais les eaux vives qui jaillissent de sous la terre, c'est-à-dire l'attraction et le jaillissement de la 'hokhma qui est attirée et jaillit de l'aspect du keter qui est appelé source des eaux vives, et c'est le scellé de tous les scellés, et c'est l'aspect de la 'hokhma dans la Torah, et ces eaux vives doivent être dans un récipient précisément, c'est-à-dire les lettres de la Torah, le traité Berakhot, le traité Chabbat, qui sont des kelim pour l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui y est revêtu, et l'étude de la Torah est l'aspect de chov pour attirer l'Or Ein Sof, béni soit-Il, en bas. Et néanmoins il faut que la cendre soit sur les eaux vives, afin que même après l'aspect de chov le ratso ne s'éteigne pas et que sa trace reste visible (voir plus haut paracha Yitro au début du discours "et tout le peuple voyait les voix" etc. de ce sujet, comment les eaux n'éteignent pas le feu etc.).
ד ועתה יש להבין ביאור ענין תולעת שני, והענין עפמ״ש בפע״ח שער ה׳ פ״ג בפרשת עולת התמיד ובמ״ח שם עולת שהם אותיות תולע ומספרו אבגית״ץ שהוא חסד שבגבורות סוד תולעת יעקב כו׳ להקריב אותיות להרקיב כו׳ ע״ש במ״ח. והרמ״ז בפ׳ צו (בדף כ״ז) כ׳ שלהיותו שם גבורה סגולתו להפריד הקדושה מן הטומאה ולהעלות ממטה למעלה כו׳ ע״ש וכמ״ש ג״כ בפ׳ מסעי בענין מ״ב מסעות שהיו ג״כ להכניע הקליפות ולהעלות הקדושה וכמ״ש ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך כו׳ ולכך הי׳ ג״כ מ״ב מסעות שהוא בחי׳ שם מ״ב דאנא בכח גדולת ית״ץ כו׳.
4. Et maintenant il faut comprendre l'explication du sujet de tolaat chani, et le sujet selon ce qui est écrit dans Pri Ets 'Haïm chaar 5 chapitre 3 dans la paracha de l'holocauste perpétuel et dans Meorei Or là, ola qui sont les lettres de tola, et son nombre est Abgitat qui est 'hessed dans les guevurot, secret de tolaat Yaakov etc. pour offrir les lettres pour faire pourrir etc. voir là dans Meorei Or.
Et le Ramaz dans la paracha Tsav (folio 27) a écrit que parce qu'il y a là guevoura, sa vertu est de séparer la sainteté de l'impureté et d'élever de bas en haut etc. voir là, et comme il est écrit aussi dans la paracha Massei au sujet des 42 voyages qui étaient aussi pour soumettre les kelipot et élever la sainteté, et comme il est écrit "et il advint quand l'arche partait, et Moché dit : Lève-toi, ה', et Tes ennemis seront dispersés" etc. et c'est pourquoi il y avait aussi 42 voyages qui est l'aspect du nom de 42 d'Ana beko'a'h gedoulat yeminekha etc.
והנה ענין בחי׳ זו בעבודת ה׳ הוא כמארז״ל מה תולעת זו אינה מכה ארזים אלא בפה כך ישראל אין להם אלא תפלה כו׳ וכמ״ש ג״כ בפ׳ אלה מסעי הנ״ל איך בק״ש ותפלה שייך בחי׳ ההעלאה דמ״ב מסעות הנ״ל ע״ש באריכות. אמנם באמת כמו כן קאי בחי׳ תולעת יעקב על עסק התורה בדיבור פה וכמארז״ל (מ״ק י״ו ב׳) גבי דוד כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת.
והענין שהתורה נק׳ עוז ותושיה דהיינו שהדבור בתורה נותן עוז וכח לנפש האלקית שתוכל לעלות ולהתכלל בא״ס ב״ה ומחלשת כח הנפש הבהמית המונעת העלאה ודביקות זו כו׳ וזהו שבחי׳ עולת תמיד עולת אותיות תולע היא העשויה בהר סיני כו׳ בקבלת התורה שכח זה להיות הלכה היוצאה מפיהם דבר ה׳ ממש זהו ניתן להם בזמן קבלת התורה, וזהו ענין לאמר דוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וכמ״ש במ״א בפ׳ יתרו בד״ה בחדש השלישי כו׳.
Et voici le sujet de cet aspect dans le service de D.ieu est comme nos Sages ont dit : de même que ce ver ne frappe les cèdres que de sa bouche, ainsi Israël n'ont que la prière etc., et comme il est écrit aussi dans la paracha Eleh Massei susmentionnée, comment dans le Chema et la prière appartient l'aspect de l'élévation des 42 voyages susmentionnés, voir là longuement. Cependant en vérité de même cet aspect de tolaat Yaakov s'applique à l'étude de la Torah par la parole de la bouche, et comme nos Sages ont dit (Moed Katan 16b) au sujet de David, lorsqu'il était assis et s'occupait de la Torah, il se délicatait comme un ver.
Et le sujet est que la Torah est appelée force et solidité, c'est-à-dire que la parole dans la Torah donne force et puissance à la nefech élokit pour qu'elle puisse monter et s'inclure dans l'Or Ein Sof, béni soit-Il, et affaiblit la force de la nefech habéhamit qui empêche cette élévation et cette adhésion etc. Et c'est que l'aspect de l'holocauste perpétuel, ola lettres de tola, est celui qui fut fait au mont Sinaï etc. lors de la réception de la Torah, que cette force que la halakha qui sort de leur bouche soit la parole de ה' véritablement, cela leur fut donné au temps de la réception de la Torah, et c'est le sujet de "pour dire" de "et Elokim parla toutes ces paroles pour dire", et comme il est écrit ailleurs dans la paracha Yitro au début du discours "au troisième mois" etc.
וזהו הפי׳ של אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה. דהנה כתיב ימינך ה׳ נאדרי בכח ימינך ה׳ תרעץ אויב.
שע״י שהימין נאדר בכח שהוא התורה כמ״ש קול ה׳ בכח כי אורייתא מחכמה נפקת והימין שהוא החסד מקבל מהחכמה. [וגם יש בחי׳ ורב חסד שמתלבש בחכמה כו׳] עי״ז דוקא תרעץ אויב הוא היצר הרע.
כי מצד עצמות אור א״ס הרי גם שממית בידים תתפש כו׳, ולכן אמר אויב ארדוף אשיג כו׳, אלא ע״י התורה שהיא החכמה נעשה ההבדלה וכדכתיב משם אורידך נאם הוי׳ נאם הוא בחי׳ דבור של התורה כו׳ ולכן נק׳ החכמה דין כמ״ש האריז״ל שבחי׳ גבורה דעתיק מלובש במו״ס.
Et c'est l'explication de "Je Te prie, par la force de la grandeur de Ta droite, dénoue le lié". Car voici il est écrit "Ta droite, ה', est magnifique en force ; Ta droite, ה', brise l'ennemi".
Que par le fait que la droite est magnifique en force, qui est la Torah, comme il est dit "la voix de ה' est en force", car la Torah sort de la 'hokhma, et la droite qui est le 'hessed reçoit de la 'hokhma. [Et il y a aussi l'aspect de "et grand 'hessed" qui se revêt dans la 'hokhma etc.] Par cela précisément "Tu brises l'ennemi", c'est le mauvais penchant.
Car du côté de l'essence de l'Or Ein Sof, voici même l'araignée se saisit des mains etc., et c'est pourquoi il dit "l'ennemi je poursuivrai, j'atteindrai" etc., mais par la Torah qui est la 'hokhma se fait la séparation, et comme il est écrit "de là Je te ferai descendre, oracle de ה'", l'oracle est l'aspect de parole de la Torah etc., et c'est pourquoi la 'hokhma est appelée din, comme l'a écrit l'Ari z"l que l'aspect de guevoura d'Atik est revêtu dans mocha stimaa.
וזהו אנא בכח גדולת ימינך תתיר כו׳ ר״ל ע״י שהימין נאדר בכח גדולת שהיא התורה והיינו ע״י הקל קול יעקב עי״ז תתיר צרורה ותרעץ אויב, וזהו בחי׳ תולעת יעקב שמכה ומרקיב הארז כמו שכתוב אח״כ קרע שטן וכמ״ש יכלו שוטני נפשי. והנה ענין אין כחו אלא בפיו שהוא הדבור דוקא באותיות התורה והתפלה הוא כמבואר לעיל שהדבור נמשך מבחינת כתר שהוא בחי׳ מדבר כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא (וזהו שהמל׳ הנקרא תולעת יעקב וגם הת״ת נקרא תולע כמ״ש בפרדס בערך תולעת והם דבורי התפלה והתורה שרשן מהכתר הנקרא מדבר).
והוא ע״ד מ״ש במיכה (סי׳ ה׳) תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו, שמבחי׳ תרום ידך היינו יד הרמה שהוא בחי׳ כתר נמשך להיות וכל אויביך יכרתו וכמ״ש ג״כ ביצ״מ ובנ״י יוצאים ביד רמה וזהו ג״כ מ״ש והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל כו׳ וכמ״ש רמה ידך בל יחזיון וכתיב הסוררים אל ירומו כו׳, והענין ע״פ המבואר במ״א ע״פ ויקח המן את הלבוש ואת הסוס. איך שע״י שהאדם מעורר בנפשו בחינת גאות דקדושה שלא ירצה להשפיל א״ע בתאוות עוה״ז עי״ז מעורר למעלה גם כן בחינת כי גאה גאה ותרגומו איתגאי על גיוותניא כלומר שמתגאה ומסלק השפעתו מן הגאים דהיינו הרשעים האומרים ידינו רמה ולא ה׳ פעל כל זאת בפ׳ האזינו (ל״ב כ״ז) וכן לי יאורי ואני עשיתני (ביחזקאל כ״ט ג׳) ולכן נאמר כי גאה גאה גבי נס דקי״ס שהשפיל הגאים והטביע המצרים בים והגביה שפלים והיינו ע״י בחי׳ גאה גאה.
והא דלפעמים מצינו בהפך דאדרבה מחמת הגדולה יוכל להיות נמשך חיות גם לקליפות לפי שמצד הגדולה הוא כלא חשיב ואין תופס מקום לדקדק וכמ״ש שממית בידים תתפש כו׳ זהו דוקא כביכול כשאינו מתגאה ומתרומם אז הוא בלי דקדוק וכיון דכולא קמיה כלא לכן יכולים הכל לקבל, אבל ע״י בחי׳ גאה גאה אז יקפיד שלא יקבלו הגאים הרשעים וזהו ה׳ רמה ידך בל יחזיון פי׳ דוקא כאשר רמה ידך עי״ז בל יחזיון כו׳.
Et c'est "Je Te prie, par la force de la grandeur de Ta droite, dénoue" etc., c'est-à-dire par le fait que la droite est magnifique en force de grandeur qui est la Torah, et c'est-à-dire par la voix de Yaakov, par cela tu dénoues le lié et tu brises l'ennemi, et c'est l'aspect de tolaat Yaakov qui frappe et fait pourrir le cèdre, comme il est écrit ensuite "déchire le Satan", et comme il est dit "que s'achèvent mes ennemis". Et voici le sujet de "sa force n'est que dans sa bouche", qui est la parole précisément dans les lettres de la Torah et de la prière, est comme exposé plus haut que la parole s'attire de l'aspect du keter qui est l'aspect de médaber, car leur commencement est planté dans leur fin précisément (et c'est que malkhout est appelé tolaat Yaakov, et aussi tiféret est appelé tola, comme il est écrit dans le Pardès à l'entrée tolaat, et ce sont les paroles de la prière et de la Torah dont la racine est du keter appelé médaber).
Et c'est à la manière de ce qui est dit dans Mikha (chapitre 5) "élève Ta main sur Tes adversaires, et tous Tes ennemis seront retranchés", que de l'aspect de "élève Ta main", c'est-à-dire la main élevée qui est l'aspect du keter, s'attire pour que "et tous Tes ennemis seront retranchés", et comme il est écrit aussi dans la sortie d'Égypte "et les enfants d'Israël sortaient à main élevée", et c'est aussi ce qui est dit "et il advint lorsque Moché élevait sa main, Israël était plus fort" etc., et comme il est dit "élève Ta main pour qu'ils ne voient pas", et il est écrit "les rebelles qu'ils ne s'élèvent pas" etc. Et le sujet selon ce qui est exposé ailleurs sur "et Haman prit le vêtement et le cheval".
Comment par le fait que l'homme éveille dans son âme l'aspect d'orgueil de sainteté, pour qu'il ne veuille pas s'abaisser dans les désirs de ce monde, par cela il éveille en haut aussi l'aspect de "car Il s'est élevé, Il s'est élevé", et son targoum "Il s'est élevé sur les orgueilleux", c'est-à-dire qu'Il s'élève et retire Son influence des orgueilleux, c'est-à-dire les méchants qui disent "notre main est élevée, et ce n'est pas ה' qui a fait tout cela" dans la paracha Haazinou (32, 27), et aussi "à moi mon fleuve, et moi je me suis fait" (Ézéchiel 29, 3). Et c'est pourquoi il est dit "car Il s'est élevé, Il s'est élevé" au sujet du miracle de la mer des Joncs, qu'Il abaissa les orgueilleux et noya les Égyptiens dans la mer et éleva les humbles, et c'est par l'aspect de "Il s'est élevé, Il s'est élevé".
Et ce que parfois nous trouvons le contraire, qu'au contraire à cause de la grandeur peut s'attirer une vitalité même aux kelipot, parce que du côté de la grandeur Il est comme rien, et il n'y a pas de place pour distinguer, et comme il est dit "l'araignée se saisit des mains" etc., cela est précisément pour ainsi dire lorsqu'Il ne s'élève pas et ne se hausse pas, alors Il est sans distinction, et puisque tout est devant Lui comme rien, c'est pourquoi tous peuvent recevoir, mais par l'aspect de "Il s'est élevé, Il s'est élevé" alors Il veille à ce que les orgueilleux méchants ne reçoivent pas, et c'est "ה', élève Ta main pour qu'ils ne voient pas", l'explication est précisément lorsque "élève Ta main", par cela "pour qu'ils ne voient pas" etc.
ונראה לבאר זה עפמ״ש האריז״ל בפי׳ עבדים היינו לפרעה היונק מעורף דא״א דדוקא מבחינת עורף ואחוריים דכתר משם יוכל גם פרעה שאמר לי יאורי כו׳ גם כן לקבל חיות ויניקה משא״כ כשנמשך השפע מבחינת פנים כתיב יאר ה׳ פניו אליך דוקא, וזהו רמה ידך שנמשך מבחינת פנים אזי בל יחזיון.
Et il semble expliquer cela selon ce que l'Ari z"l a écrit dans l'explication de "nous étions esclaves de Pharaon" qui tète de la nuque d'Adam Kadmon, que précisément de l'aspect de la nuque et des a'horayim du keter, de là peut aussi Pharaon qui dit "à moi mon fleuve" etc. aussi recevoir vitalité et nourriture, ce qui n'est pas le cas lorsque l'influence s'attire de l'aspect du visage, il est écrit "que ה' fasse briller Sa face vers toi" précisément, et c'est "élève Ta main" qui s'attire de l'aspect du visage, alors "pour qu'ils ne voient pas".
וגם י״ל כי הנה פי׳ גאה גאה הוא ע״ד אדון הנפלאות דהיינו שאפי׳ בחי׳ פלא נחשב אצלו ית׳ כעשיה גשמיות כמ״ש עושה פלא וכמש״ל בפ׳ בשלח בד״ה אשירה כו׳ ובחי׳ ומדרגה זו הוא הנקרא עתיק יומין המתנשא מימות עולם שהוא בחי׳ העליונה שבכתר סתימא דכל סתימין, וכמ״ש ג״כ בזוהר (בשלח דף נ״ב) גבי קי״ס בעתיקא תליא מילתא. והענין כי בחי׳ עתיק היינו פנימית הכתר דהיינו שכולו פנים ואין בו בחי׳ אחוריים כלל כמ״ש בע״ח שער עתיק פ״ב, ולכן נאמר ע״ז גאה גאה גיאה על גיוותניא שמבחינה זו אין שום יניקה לקליפות ורשעים שיניקתם מצד גדולתו ית׳ מ״מ הוא רק מבחינת אחוריים וכיון שבב חי׳ זו אין שייך שום אחוריים כלל ממילא א״א להיות להם יניקה.
Et aussi on peut dire que voici l'explication de "Il s'est élevé, Il s'est élevé" est à la manière de "Maître des merveilles", c'est-à-dire que même l'aspect de merveille est considéré auprès de Lui, béni soit-Il, comme une action matérielle, comme il est dit "qui fait des merveilles", et comme plus haut dans la paracha Bechala'h au début du discours "je chanterai" etc., et cet aspect et ce degré est appelé Atik Yomin qui s'élève depuis les jours d'éternité, qui est l'aspect supérieur dans le keter, le scellé de tous les scellés, et comme il est écrit aussi dans le Zohar (Bechala'h folio 52) au sujet de la mer des Joncs, "dans Atika est suspendue la chose". Et le sujet est que l'aspect d'Atik c'est-à-dire l'intérieur du keter, c'est-à-dire qu'il est tout visage et il n'y a en lui aucun aspect d'a'horayim du tout, comme il est écrit dans Ets 'Haïm chaar Atik chapitre 2, et c'est pourquoi il est dit sur cela "Il s'est élevé, Il s'est élevé" "Il s'est élevé sur les orgueilleux", que de cet aspect il n'y a aucune nourriture pour les kelipot et les méchants, dont la nourriture du côté de Sa grandeur, béni soit-Il, néanmoins n'est que de l'aspect des a'horayim, et puisque dans cet aspect il n'y a aucun a'horayim du tout, d'elle-même il est impossible qu'ils aient de la nourriture.
ויניקת פרעה הוא רק מעורף דא״א כי בא״א שייך פנים ואחוריים אזי מבחי׳ העורף יוכל פרעה לינק דהיינו שמעוצם הגדולה דכולא קמיה כלא חשיב יוכל גם פרעה לקבל והיינו דוקא כשנמשך השפע דרך אחוריים דהיינו כמאן דשדי בתר כתפין משא״כ כשנמשך מבחי׳ פנים דא״א ברצון וחשק וחפץ ע״ז נאמר ויוציאנו ה׳ אלקינו כו׳ (וכמ״ש באריכות במ״א ע״פ מאמר עבדים היינו הנ״ל). וזהו וברוב גאונך תהרוס קמיך.
ברוב גאונך דייקא שהוא בחי׳ גאה גאה שמבחי׳ זו ודאי תהרוס קמיך דמשם א״א להם לינק מטעם הנ״ל (ועיין בזהר פ׳ בשלח דף נ״ח ע״ב ודו״ק) וזהו ג״כ מ״ש במ״א בפי׳ ישא ה׳ פניו אליך כלומר שישא ויגביה פניו לבחי׳ שאין שם בחי׳ אחוריים כלל ועי״ז יומשך ההשפעה אליך דייקא. וזהו רם ונשא כו׳ משפיל גאים כו׳ כה אמר רם ונשא כו׳ ואת דכא ושפל רוח כו׳.
כי רמה ידך דייקא אז בל יחזיון וכמ״ש ג״כ במ״א בפי׳ כי יד על כס יה שהוא בחי׳ יד רמה דייקא כו׳ ע״ש באריכות בד״ה חייב אינש לבסומי בפוריא. גם י״ל כי יד רמה היינו ת״ת שבכתר כו׳ שהת״ת עולה עד כו׳.
Et la nourriture de Pharaon n'est que de la nuque d'Adam Kadmon, car dans Adam Kadmon il y a visage et a'horayim, alors de l'aspect de la nuque Pharaon peut téter, c'est-à-dire que de l'intensité de la grandeur que tout est devant Lui comme rien, Pharaon aussi peut recevoir, et c'est précisément lorsque l'influence s'attire par voie des a'horayim, c'est-à-dire comme celui qui jette derrière les épaules, ce qui n'est pas le cas lorsque s'attire de l'aspect du visage d'Adam Kadmon dans volonté et désir et penchant, sur cela il est dit "et ה' notre D.ieu nous fit sortir" etc. (et comme il est écrit longuement ailleurs sur le propos "nous étions esclaves" susmentionné).
Et c'est "et dans Ta grande fierté Tu détruis Tes adversaires". "Dans Ta grande fierté" précisément, qui est l'aspect de "Il s'est élevé, Il s'est élevé", que de cet aspect certes Tu détruis Tes adversaires, car de là il est impossible qu'ils tètent pour la raison susmentionnée (et voir dans le Zohar paracha Bechala'h folio 58b et approfondis).
Et c'est aussi ce qui est dit ailleurs dans l'explication de "que ה' élève Sa face vers toi", c'est-à-dire qu'Il élève et hausse Sa face vers l'aspect où il n'y a aucun aspect d'a'horayim du tout, et par cela s'attirera l'influence vers toi précisément. Et c'est "élevé et haut" etc.
"qui abaisse les orgueilleux" etc. "ainsi dit l'Élevé et le Haut" etc.
"et avec le brisé et le bas d'esprit" etc. Car "élève Ta main" précisément, alors "pour qu'ils ne voient pas", et comme il est écrit aussi ailleurs dans l'explication de "car la main sur le trône de Yah", qui est l'aspect de main élevée précisément etc., voir là longuement au début du discours "l'homme est obligé de se réjouir à Pourim".
Aussi on peut dire que main élevée c'est-à-dire tiféret dans le keter etc., que le tiféret monte jusqu'à etc.
ומכ״ז יובן ענין תולעת יעקב שהוא בחי׳ דבור התורה והתפלה ששרשו מבחינ׳ הנ״ל שממשיך מבחי׳ פנימית הכתר וכמ״ש לקמן בפי׳ חקת התורה וכמ״ש באגה״ק סד״ה דוד זמירות קרית להו בענין הלוחות שהיו נקראים משני עבריהם דהיינו לומר ששרשן מבחי׳ ע״י שכולו בחי׳ פנים ואין בו בחי׳ אחוריים כלל כנ״ל ולכן זהו בחינת עולת תמיד כו׳ להקריב. אותיות תולע כו׳ להרקיב שלא יומשך השפע לקליפות שרש היצר הרע המגביהים א״ע כנשר לינק מבחי׳ עורף כו׳ ועל זה נאמר משם אורידך נאם ה׳ נאם הוא הדבור כנ״ל (ועמש״ל פרשה וישלח על פ׳ ויאבק כו׳).
גם יובן זה על דרך מה שכתוב במ״א שהתורה נקרא משל הקדמוני שלהיות נמשך גילוי אור מבחי׳ קדמונו של עולם שלמעלה מבחינת סוכ״ע וממכ״ע הוא דוקא ע״י התורה שהיא בחי׳ משל ולבוש לבחי׳ זו כו׳.
Et de tout cela on comprendra le sujet de tolaat Yaakov qui est l'aspect de la parole de la Torah et de la prière dont la racine est de l'aspect susmentionné qui attire de l'aspect de l'intérieur du keter, et comme il est dit plus loin dans l'explication de 'houkat haTorah, et comme il est écrit dans Igueret Hakodech à la fin du discours "David, des chants Tu les as appelés" au sujet des Tables qui étaient lisibles des deux côtés, c'est-à-dire pour dire que leur racine est de l'aspect d'Atik qui est tout aspect de visage et il n'y a en lui aucun aspect d'a'horayim du tout comme plus haut, et c'est pourquoi c'est l'aspect de l'holocauste perpétuel etc. pour offrir. Les lettres de tola etc. pour faire pourrir, pour que ne s'attire pas l'influence aux kelipot, racine du mauvais penchant qui s'élèvent comme l'aigle pour téter de l'aspect de la nuque etc., et sur cela il est dit "de là Je te ferai descendre, oracle de ה'", l'oracle est la parole comme plus haut (et voir plus haut paracha Vayichla'h sur "et il lutta" etc.).
Aussi on comprendra cela à la manière de ce qui est écrit ailleurs que la Torah est appelée la parabole de l'Ancien, pour que s'attire le dévoilement de la lumière de l'aspect de l'Ancien du monde qui est au-dessus de l'aspect de sovev kol almin et de memalé kol almin, c'est précisément par la Torah qui est l'aspect de parabole et de vêtement pour cet aspect etc.
והנה ר״ת אנא בכח כו׳ הוא גימטריא תולע ור״ת שועתנו קבל ושמע צי״ת הוא גימטריא תולעת. ענין ב׳ בחי׳ תולע ותולעת יש לומר שהן ב׳ בחי׳ דהיינו אותיות התורה ואותיות התפלה כי בכח גדולת ימינך כו׳ קאי על אותיות ודבור בתורה כנ״ל ושועתנו קבל כו׳ זהו ענין התפלה.
ועיין בלק״ת מהאריז״ל פ׳ תרומה ד״ה ותולעת שני. עוי״ל בפי׳ אין כחו אלא בפיו כי גם למעלה איתא דעת גניז בפומא וז״ש מפיו דעת כו׳ (עיין נדה דף ע׳).
וזהו ענין השלכת שני תולעת לתוך שרפת הפרה כי שרפת הפרה היינו להחזיר היניקה של החיצונים דהיינו בירור ותיקון ק״נ (שעי״ז ג״כ לא יוכלו הקליפות שלמטה מק״נ לינק מהקדושה שיניקתם הוא ע״י אמצעות בחי׳ ק״נ כנ״ל) אכן כדי שלא יקבלו עוד יניקה לזה היה השני תולעת שמרקיב ומכלה יניקתם (וע׳ בזהר פ׳ ויחי) (דרל״ח ע״ב) ע״פ כי כל ביתה לבוש שנים, וגם י״ל שזהו ג״כ שלא יגביהו א״ע כנשר לקבל יניקה מלמעלה כו׳ וכמ״ש במ״א ע״פ ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת כו׳ ועמ״ש סד״ה נאוו לחייך בתורים מענין כחוט השני שפתותיך כו׳:
Et voici les initiales de "Ana beko'a'h" etc. est en guématria tola, et les initiales de "notre cri accepte et entends" est en guématria tolaat. Le sujet des deux aspects tola et tolaat, on peut dire qu'ils sont deux aspects, c'est-à-dire les lettres de la Torah et les lettres de la prière, car "par la force de la grandeur de Ta droite" etc. s'applique aux lettres et à la parole dans la Torah comme plus haut, et "notre cri accepte" etc. c'est le sujet de la prière.
Et voir dans Likoutei Torah de l'Ari z"l paracha Terouma au début du discours "et tolaat chani". Aussi on peut dire dans l'explication de "sa force n'est que dans sa bouche", car aussi en haut il y a "la connaissance est cachée dans la bouche", et c'est ce qui est dit "de Sa bouche la connaissance" etc.
(voir Nidda folio 70). Et c'est le sujet de jeter le fil écarlate dans la combustion de la vache, car la combustion de la vache c'est-à-dire pour ramener la nourriture des extérieurs, c'est-à-dire le tri et le tikoun de kelipat noga (que par cela aussi les kelipot qui sont en dessous de kelipat noga ne pourront pas téter de la sainteté, dont leur nourriture est par l'intermédiaire de l'aspect de kelipat noga comme plus haut), cependant afin qu'ils ne reçoivent plus de nourriture, pour cela il y avait le fil écarlate qui fait pourrir et anéantit leur nourriture (et voir dans le Zohar paracha Vaye'hi) (folio 238b) sur "car toute sa maison est vêtue de rouge", et aussi on peut dire que c'est aussi afin qu'ils ne s'élèvent pas comme l'aigle pour recevoir nourriture d'en haut etc., et comme il est dit ailleurs sur "et Je détruirai son fruit d'en haut et ses racines d'en bas" etc., et voir ce qui est écrit à la fin du discours "tes joues sont belles avec des colliers" du sujet de "comme un fil écarlate tes lèvres" etc.
ה וזהו ענין חקת התורה. לשון חקיקה.
והענין הוא שהחקיקה הוא גבוה יותר מאותיות הכתב, ולכן בלוחות כתיב חרות על הלוחות שנמשכו משרש התורה כמו שהיא בבחי׳ אותיות החקיקה.
5. Et c'est le sujet de 'houkat haTorah.
L'expression de gravure. Et le sujet est que la gravure est plus élevée que les lettres de l'écriture, et c'est pourquoi dans les Tables il est écrit "gravées sur les Tables", qui s'attirent de la racine de la Torah comme elle est dans l'aspect des lettres de la gravure.
ותורה שבכתב היינו אחר התלבשותה בבחינת אותיות הכתב ובפרה אדומה נאמר זאת חקת התורה שבה ועל ידה ממשיכים מבחינת חקת התורה להיות נמשך ומתגלה למטה וזהו אשר צוה הוי׳ שיהיה בחי׳ צוותא וחיבור משם הוי׳ דעתיק אשר הוא בחינת ומדרגת אותיות החקיקה. לאמר בבחי׳ חכמה שזהו בחי׳ תשב״כ.
Et la Torah écrite c'est-à-dire après son revêtement dans l'aspect des lettres de l'écriture, et dans la vache rousse il est dit "ceci est le statut de la Torah", que par elle et par son intermédiaire on attire de l'aspect de 'houkat haTorah pour que s'attire et se dévoile en bas, et c'est "que ה' a ordonné", qu'il y ait l'aspect d'union et de connexion du nom ה' d'Atik qui est l'aspect et le degré des lettres de la gravure. "Pour dire" dans l'aspect de 'hokhma, que c'est l'aspect de la Torah écrite.
ובאמת בחי׳ ומדרגה הנקרא למעלה חקת התורה דהיינו ענין אותיות החקיקה שלמעלה הוא גבוה יותר ממדרגת החקיקה שנתגלה בהלוחות דאע״פ שהאותיות היו חקוקים מיניה וביה מ״מ עכ״פ נחסר מהאבן במקום האות, משא״כ בחי׳ חקת התורה כמו שהיא למעלה במקורה ושרשה בא״ס ב״ה אורייתא וקב״ה כולא חד. והענין הוא עפמ״ש בזהר (ר״פ בראשית דט״ו) בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה.
וגליף הוא חקיקה כי תרגום ופתחת עליו פתוחי ותגלוף כו׳ (ופי׳ בריש הורמנתא דמלכא פי׳ באשל אברהם שזהו בחינת מלך מה״מ דהיינו בחי׳ מל׳ דא״ס דהיינו מה שעלה ברצונו הפשוט שיהיה מלך שמו נקרא, ועמ״ש מזה בד״ה כי כארץ תוציא צמחה גבי ענין פי׳ המלך הקדוש שאומרים בעשי״ת). והענין הוא כמו עד״מ הרושם וחוקק באבן טוב המאיר ומבהיק מאד איזה אותיות או רישומים אזי במקום החקיקה והרשימה אין מבהיק ומאיר כ״כ כמו שמבהיק ומאיר האבן טוב במקום שלא נעשה בו חקיקות ורישומים ששם הוא בהיר ביותר משא״כ במקום שנעשו בו חקיקות נחשך אורו מעט, אבל מ״מ חקיקה זו היא באבן טוב עצמו ואין כאן עוד שום דבר בלעדו זולתי הוא לבד רק שנחשך בהירתו מעט, וכך עד״מ כשנאצל מהאור א״ס (פי׳ אור א״ס היינו עד״מ אור וזיו הנמשך ממנו ית׳ כמ״ש במ״א) בחי׳ כתר שהוא בחי׳ פרצופי עתיק ואריך נק׳ גליף גליפו שהחקיקה היא מיניה וביה והיינו הך ממש כי הם נקרא ג״כ א״ס והם למעלה מעלה מבחי׳ עולם האצילות (וע׳ בהרמ״ז פ׳ שלח בדף קנ״ט בפי׳ תלת עלמין אית ליה לקב״ה).
אך מ״מ לגבי אור א״ס נקרא הכתר ג״כ בשם חשך וכמ״ש בת״ז כתרא עילאה אע״ג דאיהו אור צח אוכם אוכם קדם עילת העילות, וזהו כמשל שבמקום החקיקה נחשך בהירות האבן טוב ואינו כמו בהירות האבן טוב שלא במקום החקיקה שהוא האור א״ס שלמעלה מבחי׳ אצילות הכתר דלית מחשבה תפיסא ביה כלל, ובמקום החקיקה שהוא אצילות עתיק ואריך נקרא אוכם אוכם לגבי האור עצמו ועי״ז יוכל להיות מקור ושרש להתהוות ע״ס דאצי׳. אבל מ״מ הרי חקיקה וגליפו זו היא למעלה מעלה מבחי׳ אותיות הכתב, על דרך משל שבחקיקת האותיות עם היות שעי״ז נתגלה ונתהוה בחי׳ אותיות שזהו עד״מ אצילות עתיק ואריך.
מ״מ האותיות הן מיניה וביה שלא נוסף עליו דבר ולא חסר דבר כלל זולת האבן טוב לבדו רק שנחשך בהירתו קצת. כך עד״מ בחי׳ הכתר הוא בחי׳ א״ס ממש רק שלגבי אמתת האור א״ס נקרא חשך כו׳, מה שאין כן אותיות הכתב שכותב ע״ג הספר בדיו הרי הדיו הוא דבר זר ממש בעצם מהקלף וגם שהדיו שחור מסתיר לגמרי על לבנונית הקלף שתחת הדיו עד שאינו נראה כלל לובן הקלף שתחת האות.
Et en vérité, l'aspect et le degré appelé en haut "חקת התורה", c'est-à-dire le sujet des lettres de la gravure d'en haut, est plus élevé que le degré de la gravure qui s'est révélé dans les Tables. Car bien que les lettres fussent gravées d'elle-même et en elle, néanmoins en tout cas il manquait de la pierre à l'endroit de la lettre.
Ce qui n'est pas le cas de l'aspect de "חקת התורה" comme elle est en haut dans sa source et sa racine dans l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il : la Torah et le Saint, béni soit-Il, sont entièrement un. Et le sujet est selon ce qui est dit dans le Zohar (début de la paracha Beréchit, folio 15a) : "Au commencement de la manifestation de la volonté du Roi, Il grava des gravures dans la clarté supérieure".
Et "גליף" est la gravure, car le Targum de "et tu graveras sur lui des gravures" est "ותגלוף" etc. (Et l'explication de "בריש הורמנתא דמלכא" selon l'explication dans Echkol Avraham est que c'est l'aspect de Roi Roi des rois, c'est-à-dire l'aspect de malkhout de l'Or Ein Sof, c'est-à-dire ce qui est monté dans Sa volonté simple que Son Nom soit appelé Roi.
Et voir ce qui est écrit de cela au début du discours "כי כארץ תוציא צמחה" concernant le sujet de l'explication de "le Roi saint" que l'on dit dans les dix jours de pénitence). Et le sujet est comme par exemple celui qui grave et trace dans une pierre précieuse qui brille et scintille beaucoup certaines lettres ou des traces, alors à l'endroit de la gravure et de la trace cela ne brille et ne luit pas autant que brille et luit la pierre précieuse à l'endroit où n'ont pas été faites de gravures et de traces, car là elle est la plus claire ; ce qui n'est pas le cas à l'endroit où ont été faites des gravures, sa lumière s'assombrit un peu.
Mais néanmoins cette gravure est dans la pierre précieuse elle-même et il n'y a ici encore rien d'autre en dehors d'elle, seulement elle seule, seulement que sa clarté s'est un peu assombrie. Et ainsi par exemple, lorsqu'émane de la lumière de l'Or Ein Sof (explication : la lumière de l'Or Ein Sof, c'est-à-dire par exemple la lumière et le rayonnement qui s'étend de Lui, béni soit-Il, comme il est écrit ailleurs) l'aspect de keter, qui est l'aspect des partsoufim Atik et Arich, cela est appelé "גליף גליפו", car la gravure est d'elle-même et en elle, et c'est véritablement cela même, car ils sont aussi appelés Or Ein Sof, et ils sont bien au-dessus de l'aspect du monde d'Atsilout (et voir dans le Ramaz, paracha Chela'h, au folio 159, dans l'explication de "trois mondes a le Saint, béni soit-Il").
Mais néanmoins, par rapport à la lumière de l'Or Ein Sof, le keter est aussi appelé du nom de ténèbres, et comme il est écrit dans les Tikouné Zohar : "le keter supérieur, bien qu'il soit une lumière pure, [est] ténèbres ténèbres devant la Cause des causes". Et c'est comme la parabole selon laquelle à l'endroit de la gravure la clarté de la pierre précieuse s'assombrit et n'est pas comme la clarté de la pierre précieuse non à l'endroit de la gravure, qui est la lumière de l'Or Ein Sof qui est au-dessus de l'aspect d'Atsilout du keter, de laquelle aucune pensée ne saisit absolument.
Et à l'endroit de la gravure, qui est l'Atsilout d'Atik et d'Arich, cela est appelé ténèbres ténèbres par rapport à la lumière elle-même, et par cela il peut être source et racine pour le devenir des dix sefirot d'Atsilout. Mais néanmoins cette gravure et "גליפו" est bien au-dessus de l'aspect des lettres de l'écriture.
À la manière de la parabole que dans la gravure des lettres, bien que par cela se soit révélé et soit devenu l'aspect des lettres, ce qui est par exemple l'Atsilout d'Atik et d'Arich, néanmoins les lettres sont d'elle-même et en elle, sans qu'ait été ajouté à elle quelque chose et sans qu'ait manqué quelque chose du tout en dehors de la pierre précieuse seule, seulement que sa clarté s'est un peu assombrie. Ainsi par exemple l'aspect du keter est véritablement un aspect d'Or Ein Sof, seulement que par rapport à la vérité de la lumière de l'Or Ein Sof il est appelé ténèbres etc.
Ce qui n'est pas le cas des lettres de l'écriture que l'on écrit sur le livre avec de l'encre : l'encre est véritablement une chose étrangère en essence par rapport au parchemin, et aussi que l'encre noire cache complètement sur la blancheur du parchemin qui est sous l'encre, jusqu'à ce que ne se voie absolument pas la blancheur du parchemin sous la lettre.
וזהו בחינת חו״ב דאצילות שבהתלבשות התורה בחו״ב כמאמר אורייתא מחכמה נפקת נק׳ תושב״כ, כמשל אותיות הכתב הנ״ל כי החכ׳ היא כעשי׳ גופני׳ לגבי אוא״ס ב״ה שהוא מרומם למעלה מעלה ממהות וגדר בחי׳ חכמה, ומה שאעפ״כ נמשך ומתלבש אור א״ס בחו״ב ה״ז כמשל שמתלבש הקלף באותיות שעושים עליו מדיו שהדיו אינו מערך ומהות הקלף הלבן כלל.
Et c'est l'aspect de 'hokhma et bina d'Atsilout, car dans le revêtement de la Torah dans 'hokhma et bina, selon le dicton "la Torah sort de la 'hokhma", cela est appelé Torah écrite, comme la parabole des lettres de l'écriture susdites, car la 'hokhma est comme une action corporelle par rapport à l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est élevé bien au-dessus de l'essence et de la limite de l'aspect de 'hokhma. Et ce qui, malgré cela, la lumière de l'Or Ein Sof s'étend et se revêt dans 'hokhma et bina, cela est comme la parabole selon laquelle le parchemin se revêt dans les lettres que l'on fait sur lui avec de l'encre, car l'encre n'est absolument pas de l'ordre et de l'essence du parchemin blanc.
ולא כמו בחקיקה שהאותיות הם דבר א׳ ממש עם האבן טוב וגם אין האות מסתיר כלל. וקצת יוכלו למצוא משל ע״ז כמו גילוי השכל לגבי מהות הנפש שהיא באמת למעלה מהשכל הרי הוא כמו מהות בפ״ע רק שהנפש פועלת על ידו משא״כ בחי׳ כח השכל שבנפש זהו התפשטות אור הנפש עצמו כו׳ ולכן הכתר שנק׳ רצה״ע נמשל לאותיות החקיקה וחו״ב נקרא אותיות הכתב כו׳.
Et non comme dans la gravure, où les lettres sont véritablement une seule chose avec la pierre précieuse et aussi la lettre ne cache absolument pas. Et un peu on pourra trouver une parabole à cela comme la révélation de l'intellect par rapport à l'essence de l'âme, qui est en vérité au-dessus de l'intellect : il est comme une essence en soi, seulement que l'âme agit par son intermédiaire.
Ce qui n'est pas le cas de l'aspect de la force de l'intellect qui est dans l'âme : c'est l'extension de la lumière de l'âme elle-même etc. Et c'est pourquoi le keter, qui est appelé "rason elyon", est comparé aux lettres de la gravure, et 'hokhma et bina sont appelées lettres de l'écriture etc.
והגם שבאצילות איהו וגרמוהי חד, זהו לגבי בריאה יצירה עשיה שהן בחינת נברא ויש לכן לגבי בי״ע נקרא אצילות איהו וגרמוהי חד. אבל לגבי עתיק וא״א נק׳ אפילו החכמה שהיא ראשית האצילות בשם בריאה יש מאין כמ״ש והחכמה מאין תמצא יש מאין.
והיינו בחינת כלים דע״ס דאצילות שנק׳ כלים שא״ס ב״ה פועל על ידן, ולכן התורה שהיא נמשכה מחכמה דאצילו׳ המתלבשת בבינה שחו״ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין ועיקר בחינת התהוות אותיות הוא בבינה שנקרא ספר (כמ״ש במ״א ע״פ אמר עם הספר ועיין בזח״ב ויקהל ד״ר ע״א מענין תשב״כ) נק׳ תשב״כ באש שחורה ע״ג אש לבנה, דכמו שאותיות שמהדיו מסתירים לובן הקלף שתחתיו כך מה שנמשך אור א״ס ב״ה אש לבנה להיות מושג בחו״ב דאצילות זהו הסתר והעלם ממש כי אור א״ס ב״ה אין שייך לומר בו השגה והבנה כלל אלא רק ע״י צמצום האור כו׳.
Et bien que dans Atsilout "Lui et Ses organes sont un", cela est par rapport à Beria, Yetsira, Assiya, qui sont un aspect de créé et de yech ; c'est pourquoi par rapport à Beria, Yetsira, Assiya, Atsilout est appelé "Lui et Ses organes sont un". Mais par rapport à Atik et Arich Anpin, même la 'hokhma qui est le commencement d'Atsilout est appelée du nom de création yech de ayin, comme il est écrit "et la 'hokhma, d'où se trouve-t-elle ?" yech de ayin.
Et c'est l'aspect des kelim des dix sefirot d'Atsilout, qui sont appelées kelim par lesquelles l'Or Ein Sof, béni soit-Il, agit. Et c'est pourquoi la Torah, qui s'est étendue de la 'hokhma d'Atsilout qui se revêt dans la bina, car 'hokhma et bina sont "deux amis qui ne se séparent pas", et le principal aspect du devenir des lettres est dans la bina, qui est appelée "livre" (comme il est écrit ailleurs sur le verset "il dit avec le livre", et voir dans le Zohar, volume 2, Vayakhel, folio 200a, concernant le sujet de la Torah écrite), est appelée Torah écrite en feu noir sur feu blanc.
Car de même que les lettres qui sont de l'encre cachent la blancheur du parchemin qui est sous elles, ainsi ce qui s'étend de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, feu blanc, pour être saisi dans 'hokhma et bina d'Atsilout, c'est une cache et un voilement véritable, car de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, il n'est pas pertinent de dire en elle saisie et compréhension du tout, seulement par le tsimtsoum (retrait) de la lumière etc.
ועמ״ש בד״ה שחורה אני ונאוה בפי׳ וענין מארז״ל בשה״ש רבה ס״פ ראשו כתם פז אמר רשב״ל תורה שנתן הקב״ה היתה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה כו׳ הה״ד מימינו אש דת, ונתבאר שם עד״מ אותיות המחשבה המלבישים את השכל כו׳ וזהו ענין תש ב״כ וענין המשל לאותיות החקיקה. זהו מש״ש וצמצום הזה הוא כמו במשל בחי׳ אותיות שבנפש כדי להיות גילוי אותיות ממש במחשבה ודבור שבחינת צמצום והתהוות אותיות שבנפש זהו משל לבחינת אותיות החקיקה שלמעלה שהם מקור ושרש להיות אחר כך ניתנה התשב״כ באש שחורה ע״ג אש לבנה (ועיין מזה ג״כ בזח״ג נשא קל״ב א׳.
נשא קל״ב א׳. שופטים ער״ה א׳):
Et voir ce qui est écrit au début du discours "שחורה אני ונאוה" dans l'explication et le sujet du dicton de nos maîtres, de mémoire bénie, dans Chir haChirim Rabba, fin de la paracha "ראשו כתם פז", Rabbi Chimon ben Lakich a dit : la Torah que donna le Saint, béni soit-Il, était une peau de feu blanc et écrite en feu noir etc. C'est ce qui est dit "de Sa droite un feu de loi".
Et il a été expliqué là par exemple les lettres de la pensée qui revêtent l'intellect etc. Et c'est le sujet de la Torah écrite et le sujet de la parabole aux lettres de la gravure.
C'est ce qui est écrit là, et ce tsimtsoum est comme dans la parabole l'aspect des lettres qui sont dans l'âme afin qu'il y ait révélation de lettres véritables dans la pensée et la parole, car l'aspect du tsimtsoum et du devenir des lettres qui sont dans l'âme est une parabole à l'aspect des lettres de la gravure d'en haut, qui sont source et racine pour que soit ensuite donnée la Torah écrite en feu noir sur feu blanc (et voir de cela aussi dans le Zohar, volume 3, Nasso, folio 132a. Nasso, folio 132a.
Choftim, folio 275a).
והנה בפרה אדומה נאמר זאת חקת התורה שע״י רצוא ושוב דאפר הפרה ומים חיים כנ״ל עי״ז נמשך מבחי׳ אותיות החקיקה דעתיק ואריך דאצילות. ולזה אמר עליה שלמה המלך ע״ה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (בקהלת סי׳ ז׳ כ״ג) שהיא למעלה רחוק מן החכמה דאצילות אלא שעי״ז נמשך המשכת אור עתיק וא״א בחו״ב וזהו ג״כ פי׳ חקת התורה שיהי׳ נמשך התורה משרשה ומקורה שבבחי׳ גליף גליפו בטהירו עילאה להתלבש ולהתגלות בתשב״כ שהן חו״ב דאצילות.
וזהו אשר צוה הוי׳ לאמר כנ״ל. (ועיין מענין אחכמה והיא רחוקה ממני בזח״ג פינחס דרכ״ג סע״א ח״א ר״פ תולדות קל״ה א׳.
ויחי דרכ״ה סע״ב רבות פ׳ חקת ובקהלת רבה על פסוק זה ד׳ ק״ד א׳ ב׳ פ״ק דיומא י״ד א׳ פ״ק דנדה ט׳ א׳):
Et voici, dans la vache rousse il est dit "זאת חקת התורה", que par le ratso vachov des cendres de la vache et des eaux vives comme ci-dessus, par cela s'étend de l'aspect des lettres de la gravure d'Atik et d'Arich d'Atsilout. Et c'est pour cela que dit d'elle Chelomo le roi, que la paix soit sur lui : "j'ai dit : je serai sage, et elle est éloignée de moi" (dans Ecclésiaste, chapitre 7, verset 23), qu'elle est en haut éloignée de la 'hokhma d'Atsilout, seulement que par cela s'étend l'attraction de la lumière d'Atik et d'Arich Anpin dans 'hokhma et bina.
Et c'est aussi l'explication de "חקת התורה", que la Torah s'étende de sa source et de sa racine qui est dans l'aspect de "גליף גליפו בטהירו עילאה" pour se revêtir et se révéler dans la Torah écrite, qui sont 'hokhma et bina d'Atsilout. Et c'est "אשר צוה ה' לאמר" comme ci-dessus.
(Et voir concernant le sujet de "אחכמה והיא רחוקה ממני" dans le Zohar, volume 3, Pin'has, folio 223a fin. Volume 1, début de la paracha Toldot, folio 135a.
Vaye'hi, folio 225b fin. Rabbot, paracha 'Hukat, et dans Ecclésiaste Rabba sur ce verset, folio 104a.
Volume 2, premier chapitre de Yoma, folio 14a. Premier chapitre de Nidda, folio 9a).
ו והנה ברבות ר״פ חקת. זאת חקת ז״ש מי הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד (באיוב י״ד ד׳) כגון אברהם מתרח.
חזקיה מאחז כו׳ העוה״ב מהעוה״ז כו׳ מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם. הנה ענין מי יתן טהור מטמא אפ״ל על מה שנתברר מג״ק שלמטה מנוגה.
וכמו אברהם מתרח שתרח היה עובד עבודת כוכבים כו׳. אך קשה דג״ק אין להם בירור עתה עד לע״ל.
וע׳ מענין מי יתן טהור מטמא בזח״ב (פקודי דרל״ז סע״א. ובת״ז תקון כ׳ דמ״ב ע״א) ועיין בבה״ז ר״פ חקת בענין מים חיים היינו בחי׳ והחכמה מאין תמצא.
ופי׳ שלכך צריכים כפרה להמשיך מבחי׳ אין שהוא הכתר מפני שיש הפרש בין זו שמטהרים הטמא מת לשאר הבירורים שמבררים טוב מן רע ואוכל מהפסולת ששם הוא בחי׳ בירור לבד. אבל לא שנהפך הפסולת לאוכל והרע לטוב.
Et voici, dans les Rabbot, début de la paracha 'Hukat : "זאת חקת", c'est ce que dit l'Écriture "qui donnera le pur de l'impur, pas un" (dans Job, chapitre 14, verset 4), comme Avraham de Tera'h, 'Hizkiya d'A'haz etc., le monde futur du monde présent etc. Qui a fait ainsi, qui a commandé ainsi, qui a décrété ainsi ?
Pas l'Unique du monde. Voici, le sujet de "qui donnera le pur de l'impur" se peut interpréter sur ce qui a été trié des trois kelipot qui sont en dessous de noga.
Et comme Avraham de Tera'h, que Tera'h était idolâtre etc. Mais il est difficile, car les trois kelipot n'ont pas de tri maintenant jusqu'à l'avenir.
Et voir concernant le sujet de "qui donnera le pur de l'impur" dans le Zohar, volume 2 (Pekoudé, folio 237a fin. Et dans les Tikouné Zohar, tikoun 20, folio 42a).
Et voir dans le Biour haZohar, début de la paracha 'Hukat, concernant le sujet des eaux vives, c'est-à-dire l'aspect de "et la 'hokhma, d'où se trouve-t-elle ?". Et l'explication est que c'est pour cela qu'il faut expiation pour attirer de l'aspect de ayin qui est le keter, parce qu'il y a une différence entre celle-ci par laquelle on purifie l'impur mort et le reste des tris par lesquels on trie le bien du mal et la nourriture des déchets, car là c'est un aspect de tri seul.
Mais non que le déchet se soit transformé en nourriture et le mal en bien.
וזהו יוכל להיות ע״י החכמה לבד כי בחכמה אתברירו. אבל כאן לטהר טמא מת וטומאת מת נמשך משבה״כ שנא׳ בהם וימלוך וימת כו׳ שנפלו למטה מטה מק״נ וכן מעה״ד טו״ר כו׳ ולטהר בחי׳ טומאה זו הרי הטמא נהפך לטהור ואין זה כמו בירור הנ״ל ע״כ זה א״א להמשיך מהחכמה כ״א מבחי׳ שלמעלה מהשבירה והתיקון בחינת כתר שע״ז נאמר ולקח מעץ החיים וחי לעולם כו׳ ומשם נמשך להעביר רוח הטומאה.
עכ״ד.
Et cela peut être par la 'hokhma seule, car "dans la 'hokhma ils ont été triés". Mais ici, pour purifier un impur mort, et l'impureté de mort s'étend de la brisure des kelim, dont il est dit d'eux "et il régna et il mourut" etc., qui sont tombés bien en dessous des cent cinquante, et aussi de l'arbre de la connaissance du bien et du mal etc.
Et pour purifier cet aspect d'impureté, voici l'impur se transforme en pur, et ce n'est pas comme le tri susdit. C'est pourquoi cela ne peut pas s'étendre de la 'hokhma, seulement de l'aspect qui est au-dessus de la brisure et du tikoun, l'aspect de keter, sur lequel il est dit "et il prit de l'arbre de la vie et il vécut à jamais" etc., et de là s'étend pour faire passer l'esprit d'impureté.
Fin de citation.
ועפ״ז י״ל שזהו ענין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות כי הקרבנות זהו ענין בירור ק״נ ובחכמה אתברירו וזהו חכמת זה סדר קדשים ומ״מ בירור זה דקדשים הוא ע״י החכמה משא״כ בירור דחולין שנעשו עטה״ק הוא ע״י הבינה כו׳ אך ודעת זה סדר טהרות כי להיות הטמא נעשה טהור זהו ע״י הדעת שהוא ממשיך מהכתר ועמ״ש מזה בביאור ע״פ אני ה׳ אלקיכם דפ׳ ציצית.
Et selon cela on peut dire que c'est le sujet de "'hokhma, c'est l'ordre des Kodachim, et daat, c'est l'ordre des Taharot". Car les sacrifices, c'est le sujet du tri des cent cinquante, et "dans la 'hokhma ils ont été triés", et c'est "'hokhma, c'est l'ordre des Kodachim".
Et néanmoins ce tri des Kodachim est par la 'hokhma, ce qui n'est pas le cas du tri des 'houlin qui sont devenus nourriture de sainteté, qui est par la bina etc. Mais "et daat, c'est l'ordre des Taharot", car pour que l'impur devienne pur, c'est par le daat, qui attire du keter.
Et voir ce qui est écrit de cela dans le biour sur le verset "Je suis ה' votre Elokim" de la paracha Tsitsit.
וזהו מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו של עולם שהוא כתר הנק׳ יחיד משם דוקא נמשך בחי׳ זו משא״כ מהחכמה הוא רק בחכמה אתברירו כו׳. גם י״ל מי יתן היינו בחי׳ מ״י וכמ״ש בביאור בשעה שהקדימו ישראל נעשה בענין מ״ש מי יתן והיה לבבם כו׳ ע״ש.
וזהו מאמר המדרש רבה כאן (פ׳ חקת דרע״ג סע״ד) אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השיבו באותו שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפ׳ פרה אדומה כו׳ דמזה שנתכרכמו פניו מוכח שמשה רבע״ה היה קסבר שאין לו טהרה וקשה מהיכי תיתי כן.
Et c'est "qui donnera le pur de l'impur, pas un", l'Unique du monde, qui est le keter appelé Unique ; de là précisément s'étend cet aspect. Ce qui n'est pas le cas de la 'hokhma : c'est seulement "dans la 'hokhma ils ont été triés" etc.
Aussi on peut dire "qui donnera" c'est-à-dire l'aspect de "מי", et comme il est écrit dans le biour "au moment où Israël firent précéder nous ferons" concernant le sujet de ce qui est dit "qui donnera et que leur cœur soit" etc., voir là. Et c'est le dicton du Midrach Rabba ici (paracha 'Hukat, folio 273 fin) : "si celui-ci s'est impurifié, par quoi sera sa purification ?" Ils ne lui répondirent pas.
À cette heure le visage de Moché s'assombrit. Dès qu'il arriva à la paracha de la vache rousse etc.
De ce que son visage s'assombrit, il est prouvé que Moché notre maître, que la paix soit sur lui, pensait qu'il n'y a pas de purification pour lui, et il est difficile : d'où tirerait-il cela ?
ולפי הנ״ל א״ש כי התורה נמשכה מחכמה עילאה ובחכמה אתברירו להבדיל בין הטהור לטמא כו׳ אבל זה שיהי׳ טהור מטמא זה א״א להיות ע״י החכמה ע״כ נתכרכמו פניו עד שהגיע לפ׳ פרה שהיא המשכת מים חיים מבחינת עץ החיים מהכתר שמשם נמשך להיות מי יתן טהור מטמא כו׳.
Et selon ce qui précède, cela s'arrange bien. Car la Torah s'est étendue de la 'hokhma supérieure, et "dans la 'hokhma ils ont été triés" pour distinguer entre le pur et l'impur etc.
Mais cela que soit pur de l'impur, cela ne peut pas être par la 'hokhma. C'est pourquoi son visage s'assombrit, jusqu'à ce qu'il arrivât à la paracha de la vache, qui est l'attraction des eaux vives de l'aspect de l'arbre de la vie, du keter, d'où s'étend pour être "qui donnera le pur de l'impur" etc.
ויש להעיר מענין שלש הפוכות ויהפוך כו׳ את הקללה לברכה כו׳ עמ״ש מזה סד״ה ולא אבה בפ׳ תצא. ועמ״ש עוד בענין מי יתן טהור מטמא בת״א פ׳ וישלח סד״ה ויקח מן הבא בידו מנחה.
ובד״ה וישלח יעקב ועיין במא״א אות ח׳ סעיף ו׳. (וע׳ עוד מענין מי יתן טהור בזח״א וירא ק״ב ב׳.
ח״ב יתרו ס״ט ב׳ ח״ג תזריע מ״ח ב׳) ומענין זאת חקת התורה ויקחו אליך פרה ברבות (ס״פ בא פי״ט קל״ה ד׳) ויובן ע״פ מ״ש בזח״ג פנחס (דף רמ״ד ע״ב). רבות תצוה ר״פ ל״ח פ׳ אמור ספ״ל (דר״א א׳).
נשא פי״ג (דרנ״ג ד׳) ע״פ ביום השני הקריב נתנאל:
Et il y a à remarquer concernant le sujet des trois retournements "et Il retournera etc. la malédiction en bénédiction" etc. Voir ce qui est écrit de cela à la fin du discours "ולא אבה" dans la paracha Tetsé.
Et voir encore ce qui est écrit concernant le sujet de "qui donnera le pur de l'impur" dans Torah Or, paracha Vayichla'h, à la fin du discours "ויקח מן הבא בידו מנחה". Et au début du discours "וישלח יעקב", et voir dans Meorei Or, lettre 'het, section 6.
(Et voir encore concernant le sujet de "qui donnera le pur" dans le Zohar, volume 1, Vayéra, folio 102b. Volume 2, Yitro, folio 69b.
Volume 3, Tazria, folio 48b). Et concernant le sujet de "זאת חקת התורה" "et ils prendront pour toi une vache" dans les Rabbot (fin de la paracha Bo, chapitre 19, folio 135d).
Et on comprendra selon ce qui est écrit dans le Zohar, volume 3, Pin'has (folio 244b). Rabbot Tetsavé, début de la paracha, 38.
Paracha Emor, fin de 30 (folio 201a). Nasso, chapitre 13 (folio 253d) sur le verset "au deuxième jour offrit Netanel".