"Et le Lévi servira, lui." (Nombres 18, 23). Explication : comme il est écrit dans le Zohar, que tout le service des Léviim consiste à attirer de l'aspect "Lui".
ועבד הלוי הוא. פי׳ כמ״ש בזהר שכל עבודת הלוים היינו להמשיך מבחינת הוא.
שהוא בינה עלמא דאתכסיא על עלמא דאתגליא. והענין דהנה צ״ל ההפרש בין מוחין דאבא ומוחין דאימא (ועמ״ש בד״ה מצה זו כו׳) פי׳ מוחין דאבא הוא בחינת השגת הביטול בבחי׳ חכמה שהוא בחי׳ כח מה ונחנו מה שהוא בבחי׳ קרירות שהוא בחי׳ יראה עילאה יראה בושת.
שהוא בחי׳ והחכמה מאין תמצא תכלית הביטול. ובחינת מוחין דאימא בחי׳ בינה נק׳ להנחיל אוהבי יש שהוא מה שבא הארה מגדולתו ית׳ לכלל הבנה והשגה ממש.
וע״י השגה זו נולד ונמשך מזה מדת אהבה עזה בגבורות רשפי אש אליו ית׳ והנה בתפלה צ״ל שני הבחינות היינו מוחין דאו״א (עמ״ש בד״ה ראה אנכי נותן בענין בחי׳ י״ה שבנפש) פי׳ שבחי׳ מוחין דאימא הוא הבחינת רצוא ליכלל למעלה ע״י אהבה עזה כשלהבת הנולדה מההתבוננות בגדולתו ית׳ שהוא בחי׳ מוחין דאימא. כי אם לבינה תקרא.
שמזה יהיה בחינת רצוא כנ״ל ובחינת מוחין דאבא הוא אח״כ הבחינת שוב. כמאמר ואם רץ לבך שוב לאחד.
שזהו הבחינת יראה עילאה יראה בושת שהוא בחינת מוחין דאבא שמקבל עליו עול מלכות שמים בעסקו בתורה ובמצות ועמ״ש בביאור ע״פ כי אתה נרי.
"Et le Lévi servira, lui." (Nombres 18, 23). Explication : comme il est écrit dans le Zohar, que tout le service des Léviim consiste à attirer de l'aspect "Lui".
Qui est bina, alma de'itkasia sur alma de'itgalia. Et le sujet : voici qu'il faut expliquer la différence entre les mohin d'Aba et les mohin d'Imma (et voir ce qui est dit au début du discours "Matza zou" etc.).
Explication : les mohin d'Aba sont l'aspect de l'atteinte du bitoul dans l'aspect de 'hokhma, qui est l'aspect de "force de quoi et nous que sommes-nous", qui est dans l'aspect de froideur, qui est l'aspect de yir'a ila'a, yir'a boshet. Qui est l'aspect de "et la sagesse de l'ayin se trouve", l'extrémité du bitoul.
Et l'aspect des mohin d'Imma, aspect de bina, s'appelle "pour faire hériter à ceux qui m'aiment le yech", qui est ce qui vient d'une illumination de Sa grandeur, béni soit-Il, jusqu'à une compréhension et une atteinte réelles. Et par cette atteinte naît et est attirée de cela la mida d'amour intense dans les guevurot, "braises de feu" envers Lui, béni soit-Il.
Et voici que dans la prière, il faut les deux aspects, à savoir les mohin d'Aba et d'Imma (voir ce qui est dit au début du discours "Reé anokhi noten" au sujet de l'aspect de yod-hé dans l'âme). Explication : que l'aspect des mohin d'Imma est l'aspect de ratso pour s'inclure en haut par un amour intense comme une flamme née de la contemplation de Sa grandeur, béni soit-Il, qui est l'aspect des mohin d'Imma.
"Car si tu appelles la bina". Que de cela sera l'aspect de ratso comme ci-dessus, et l'aspect des mohin d'Aba est ensuite l'aspect de chov.
Comme le dicton "et si ton cœur court, reviens à l'Un". Que c'est l'aspect de yir'a ila'a, yir'a boshet, qui est l'aspect des mohin d'Aba, qui accepte sur lui le joug de la royauté des cieux en s'occupant de la Torah et des mitsvot, et voir ce qui est dit dans le commentaire sur le verset "car Tu es ma lumière".
והנה עם היות שבחי׳ מוחין דאבא הם נעלים ממוחין דאימא אעפ״כ צ״ל ג״כ מוחין דאימא בתחלה יען כי העיקר הוא להאיר את הגוף והוא ע״י אהבה שבגילוי הנמשך ממוח הבינה שקרוב יותר להגוף (כי חכמה מוחא ובינה ליבא והלב קרוב יותר להגוף) ובחינה מוחין דאבא אף שמעלתם גבוה יותר מהבינה. הלא א״ס ב״ה הוא נעלה עוד יותר לאין ערוך ולית מחשבה תפיסא ביה כלל.
כן למשל בחינת מוחין דאבא שהאהבה היא שם בהעלם שהוא נעלה מאתנו יותר (וכמ״ש בד״ה ביום השמע״צ גבי אחכמה והיא רחוקה ממני. שכל גידול הבן עד״מ הוא בריחוק מקום מהאב כ״א בבטן אמו ע״ש).
ולכך צריך להוליד האהבה שבתפלה מההעלם לגילוי בכדי להאיר את הגוף (ועמ״ש בד״ה והיה לכם לציצית. בענין מוח ולב מים ואש) שזהו ע״י ההתבוננות מבחי׳ מוחין דאימא שהיא המולדת הבנים שהם אהבה וכל המדות הקדושות ואחר כך צריך להאיר בהן מבחינת מוחין דאבא (ועמ״ש בד״ה צאינה וראינה בענין ויין ישמח כו׳ בכדי להצהיל פנים משמן ע״ש).
וזה היה עבודת הלוים דכתיב ועבד הלוי הוא פי׳ שכל עבודתם היה להוציא המדות אהוי״ר מההעלם מבחי׳ הוא עלמא דאתכסיא אל הגילוי. שהוא ע״י ההתבוננות ועמ״ש בביאור ע״פ והיה מספר בנ״י בענין מי ברא אלה.
ולכך היה עבודתם בשירה בפה בקול ובזמרה בכלי (עמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית) ויש כמה כלים כמ״ש הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור הללוהו בתוף ומחול כו׳ והיינו שיש כמה מיני התלהבות שבהתגלות. יש תשוקה והתלהבות בבחינת שמחה וחדוה.
ויש שהיא בבחי׳ מרירות ולב נשבר והכל הם בהתגלות הלב.
Et voici, bien que les aspects des mohin d'Aba soient plus élevés que les mohin d'Imma, néanmoins il faut aussi les mohin d'Imma au commencement, car l'essentiel est d'illuminer le corps, et c'est par un amour en révélation attiré du cerveau de la bina, qui est plus proche du corps (car 'hokhma est le cerveau et bina est le cœur, et le cœur est plus proche du corps). Et l'aspect des mohin d'Aba, bien que leur élévation soit plus haute que la bina.
N'est-ce pas que l'Or Ein Sof, béni soit-Il, est encore plus élevé sans commune mesure, et aucune pensée ne Le saisit du tout. De même, par exemple, l'aspect des mohin d'Aba, où l'amour y est en dissimulation, qui est plus élevé que nous (et comme il est écrit au début du discours "Beyom hashemini atseret" à propos de "je suis sage et elle est éloignée de moi".
Que toute la croissance du fils, par exemple, est dans l'éloignement de lieu du père, mais dans le ventre de sa mère, voir là). Et c'est pourquoi il faut engendrer l'amour de la prière de la dissimulation vers la révélation afin d'illuminer le corps (et voir ce qui est dit au début du discours "Vehaya lakhem letsitsit" au sujet du cerveau et du cœur, eau et feu).
Que c'est par la contemplation de l'aspect des mohin d'Imma, qui est celle qui enfante les fils, qui sont l'amour et toutes les middot saintes, et ensuite il faut illuminer en elles de l'aspect des mohin d'Aba (et voir ce qui est dit au début du discours "Tseéna urééna" au sujet de "et le vin réjouit" etc. afin d'éclaircir le visage plus que l'huile, voir là). Et c'était le service des Léviim, comme il est écrit "et le Lévi servira, lui", explication : que tout leur service était de faire sortir les middot d'ahava ve'yir'a de la dissimulation, de l'aspect "Lui", alma de'itkasia, vers la révélation.
Qui est par la contemplation, et voir ce qui est dit dans le commentaire sur le verset "et il sera le nombre des enfants d'Israël" au sujet de "qui a créé ceux-là". Et c'est pourquoi leur service était en chant de bouche, en voix et en mélodie avec des instruments (voir ce qui est dit au début du discours "Mizmor chir 'hanoukat habayit").
Et il y a plusieurs instruments, comme il est écrit "louez-Le au son du chofar, louez-Le avec le nebel et le kinor, louez-Le avec le tof et le ma'hol" etc. C'est-à-dire qu'il y a plusieurs sortes d'ardeur en révélation.
Il y a désir et ardeur dans l'aspect de joie et allégresse. Et il y a celle qui est dans l'aspect d'amertume et de cœur brisé, et tout cela est dans la révélation du cœur.
ויש כמ״כ לנגד זה כמה מיני כלי זמר. ועד״ז הוא ענין הללוהו בתקע שופר שופר שהוא קול המטיל חרדה ולב נשבר שזהו ענין התקיעות והשברים.
וכן צלצלי תרועה הם ג״כ כנגד ההתלהבות שבמרירות ולב נשבר. ועוגב הוא כלי זמר של שמחה שהוא נגד האהבה והתלהבות שבשמחה.
וזה היה עבודת הלוים בכלי זמר בכמה מינים שהכל הוא לעבוד את בחי׳ הוא. בחינת הוא עשנו.
להמשיך המדות מההעלם אל הגילוי (ועמ״ש סד״ה צו את בנ״י גבי להקריב לי במועדו ועמ״ש בד״ה ושאבתם מים בענין ניסוך היין וניסוך המים. ועמ״ש במ״א בענין ברוך שאמר והיה העולם ברוך הוא):
Et il y a de même, en face de cela, plusieurs sortes d'instruments de musique. Et de même est le sujet de "louez-Le au son du chofar", le chofar qui est une voix qui jette la frayeur et un cœur brisé, que c'est le sujet des tekiot et des chevarim.
Et de même les tseltsélim de teroua sont aussi en face de l'ardeur qui est dans l'amertume et le cœur brisé. Et l'ougav est un instrument de musique de joie, qui est en face de l'amour et de l'ardeur qui est dans la joie.
Et c'était le service des Léviim avec des instruments de musique en plusieurs sortes, que tout cela est pour servir l'aspect "Lui". L'aspect "Lui nous a faits".
Pour attirer les middot de la dissimulation vers la révélation (et voir ce qui est dit à la fin du discours "Tsav et bnei Israël" à propos de "pour Me sacrifier à Mon temps fixé", et voir ce qui est dit au début du discours "Ouchavtem mayim" au sujet de la libation du vin et de la libation de l'eau. Et voir ce qui est dit ailleurs au sujet de "Baroukh chéamar" et "il fut le monde, béni soit-Il") :