"Yehouchoua envoya de Chittim deux hommes, des espions en secret, en disant : Allez et voyez le pays et Yeri'ho, etc." (Josué 2, 1). Et voici, certainement Yehouchoua ne le fit pas de sa propre connaissance, seulement que D.ieu, béni soit-Il, le lui ordonna pour cela.
וישלח יהושע מן השיטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו וראו את הארץ ואת יריחו וגו׳. והנה בודאי לא עשה יהושע מדעתו רק שהשי״ת ציוהו ע״כ.
ובמרגלים ששלח משה כתיב שלח לך ואמרו רז״ל לדעתך אני איני מצוה לך. להבין ענין זה שבכל א״י לא ציוה השי״ת לשלוח מרגלים רק ביריחו שהיתה מנעולה של א״י כמ״ש ויריחו סוגרת וכו׳.
"Yehouchoua envoya de Chittim deux hommes, des espions en secret, en disant : Allez et voyez le pays et Yeri'ho, etc." (Josué 2, 1). Et voici, certainement Yehouchoua ne le fit pas de sa propre connaissance, seulement que D.ieu, béni soit-Il, le lui ordonna pour cela.
Et concernant les espions qu'envoya Moché, il est écrit "envoie pour toi", et nos Sages ont dit : "selon ta connaissance, je ne te l'ordonne pas". Pour comprendre ce sujet : dans toute la terre d'Israël, D.ieu, béni soit-Il, n'ordonna pas d'envoyer des espions, seulement à Yeri'ho qui était le verrou de la terre d'Israël, comme il est écrit "et Yeri'ho était fermée, etc." (Josué 6, 1).
ובה היו דרין מכל האומות כמ״ש החתי האמורי וגו׳ כל בעלי יריחו כו׳. שנתכללו בה שהיתה כללות א״י.
ולהבין ענין זה איך ענין זה הוא נמצא בכל ישראל שבבחי׳ יריחו שלו הוא צריך מרגלים ובבחי׳ שאר א״י שלו אין צריך מרגלים. הנה כתיב ואברהם זקן בא בימים כו׳.
Et en elle demeuraient de toutes les nations, comme il est écrit "le 'Hitti, l'Emori, etc., tous les habitants de Yeri'ho, etc.". Qui y étaient inclus, car elle était la généralité de la terre d'Israël.
Et pour comprendre ce sujet : comment ce sujet se trouve en tout Israël, que dans l'aspect de sa Yeri'ho il a besoin d'espions, et dans l'aspect du reste de sa terre d'Israël il n'a pas besoin d'espions. Voici, il est écrit "et Avraham était vieux, avancé en jours, etc." (Genèse 24, 1).
ופי׳ בזהר שנתלבש בימים שהימים הם בחי׳ לבושין הניתן להנשמה וכל א׳ ניתן לו שני חייו כפי מה שצריך ללבושין. כמ״ש ימים יוצרו והיינו ע״י תורה ומצות שאדם עוסק בימיו וכל יום שביטל תורה ומצות חסר מהנשמה הלבוש כפי ערך ביטולו.
ולהבין ענין הלבושין ולמה צריכה הנשמה ללבושין שלא תהיה ערומה וגם למה נכתב ענין זה בתורה להודיענו זאת:
Et l'explication dans le Zohar : qu'il s'est revêtu dans les jours, car les jours sont l'aspect des vêtements donnés à l'âme, et à chacun sont donnés ses deux vies selon ce qu'il a besoin pour les vêtements. Comme il est écrit "les jours qui ont été formés" (Psaumes 139, 16), et c'est par le moyen de la Torah et des mitsvot dont l'homme s'occupe dans ses jours, et tout jour où il a annulé la Torah et les mitsvot, il manque à l'âme le vêtement selon la mesure de son annulation.
Et pour comprendre le sujet des vêtements et pourquoi l'âme a besoin de vêtements pour ne pas être nue, et aussi pourquoi ce sujet a été écrit dans la Torah pour nous le faire savoir :
והענין הוא דהנה אנחנו אומרים בכל יום נקדישך. ולכאורה הוא נפלא לומר כן על השי״ת שהוא קדוש ומקודש בעצמו ואיך אנו אומרים שאנחנו מקדישים אותו.
וגם למה אומרים ג״פ קדוש במספר זה דוקא. אך הנה התורה ניתנה לנו בשלשה דברים שהם מחשבה דבור ומעשה שכמה מצות תלוים בדיבור לבד וכמה מצות תלוים במחשבה לבדה וכמה מצות תלוים במעשה לבד.
Et le sujet est : voici, nous disons chaque jour "nous Te sanctifions". Et apparemment c'est merveilleux de dire cela concernant D.ieu, béni soit-Il, qui est saint et sanctifié en Lui-même, et comment nous disons que nous Le sanctifions.
Et aussi pourquoi nous disons trois fois "saint" dans ce nombre précisément. Mais voici, la Torah nous a été donnée en trois choses qui sont pensée, parole et action, car plusieurs mitsvot dépendent de la parole seule, et plusieurs mitsvot dépendent de la pensée seule, et plusieurs mitsvot dépendent de l'action seule.
ולכאורה יטעה האדם לומר שאין בחי׳ גילוי אלקות המתגלה בבחי׳ מעשה שוה לבחינת גילוי אלקות המתגלה בבחי׳ דבור ומחשבה שבחי׳ מעשה הוא מתעבה ומתגשם יותר גם בבחי׳ דומם כמו כסף ונחושת ממעשה הצדקה. אך באמת אינו כן כי הכל שוה אצלו ית׳ כי כולא קמיה כלא חשיב ואין הפרש אצלו בין עליונים לתחתונים כיון שהכל כאין נגדו כי הוא ית׳ א״ס ואין ערוך אליו ית׳.
Et apparemment l'homme se tromperait en disant qu'il n'y a pas d'aspect de révélation de divinité qui se révèle dans l'aspect de l'action égal à l'aspect de révélation de divinité qui se révèle dans l'aspect de la parole et de la pensée, car l'aspect de l'action s'épaissit et se matérialise davantage, même dans l'aspect de l'inanimé comme l'argent et le cuivre de l'action de la tsédaka. Mais en vérité il n'en est pas ainsi, car tout est égal auprès de Lui, béni soit-Il, car "tout devant Lui est considéré comme rien", et il n'y a pas de différence auprès de Lui entre les supérieurs et les inférieurs, puisque tout est comme rien en face de Lui, car Il, béni soit-Il, est Or Ein Sof (lumière infinie), et il n'y a pas de comparaison avec Lui, béni soit-Il.
וזהו מה שאומרים והקדוש בשמים ובארץ [ועמ״ש מזה בפ׳ ראה ע״פ אחרי ה׳ אלקיכם תלכו ואותו תיראו כו׳] כלומר שבחינת שמים ובחי׳ ארץ שוה אצלו כי הוא קדוש ומובדל מהם אף שהוא מחיה את כולם ומהווה את כולם החיות הוא בבחי׳ רצוא ושוב כו׳.
Et c'est ce que nous disons : "et le Saint dans les cieux et sur la terre" [et voir ce qui est écrit à ce sujet dans la paracha Rééh sur le verset "Après ה' votre Elokim vous irez et Lui vous craindrez" etc.] c'est-à-dire que l'aspect des cieux et l'aspect de la terre sont égaux devant Lui, car Il est saint et séparé d'eux, bien qu'Il vivifie tous et fasse exister tous, la vitalité étant dans l'aspect de ratso vachov etc.
והנה המשכת החיות מקדושתו ית׳ נעשה ע״י ישראל כמ״ש ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. פי׳ שאפילו בארץ מתחת ממשיכים בחי׳ אחד.
ולכן אומרים ג״פ קדוש להמשיך קדושתו בג׳ בחי׳ אלו מחשבה דבור ומעשה שהן ג׳ בחי׳ הנשמה נר״נ (ועמ״ש מזה לעיל ע״פ ועתה יגדל נא] שבכולם נמשך בחי׳ קדוש דהיינו ע״י עסק התורה ומצות בג׳ בחי׳ שהם בחי׳ לבושין להנשמה שתוכל ליהנות מזיו השכינה דהיינו להכלל באחד, משא״כ כשהיא ערומה בלא לבוש אינה יכולה להתכלל באחד מאחר שהיא בחי׳ נברא וכל נברא הווה ונפסד ורחוק מאד מבחי׳ אחד ולכן צריך ללבושין היינו מחשבות תורה ומצות שהן בחי׳ לבושין שמלבישין הנשמה ומקיפין אותה מראשה ועד רגלה והם נמשכים מבחי׳ אחד שעי״ז יוכלו נשמות להכלל באחד וזהו והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה׳) (בש״א סי׳ כ״ה כ״ט), דהיינו כמו שאדם צורר כספו בחרט כך תהיה נפשו צרורה בצרור החיים דהיינו שיקיפנו וילבישנו לבוש וצרור החיים להכלל באחד את ה׳ [ועיין מענין צרורה בצרור כו׳ בגמרא פ״ב דחגיגה (די״ב סע״ב] ערבות שבו כו׳ ועמ״ש בביאור ע״פ זאת חנוכת המזבח. פ׳ בת׳ דשבת קנ״ב ב׳ רבות ס״פ האזינו.
נשא ס״פ י״א גבי וישמרך. בקהלת רבה בפסוק מי יודע רוח בני האדם העולה.
זח״א וירא ק״ו ב׳ תרומה קמ״ב סע״ב קע״ח סע״ב ויקרא כ״ה א׳ מצורע נ״ה א׳ אחרי ע״א ב׳. בפרדס ערך צרור.
במא״א אות צדיק ס״כ]:) ב והארה והמשכה זו היא בחי׳ ריח כמ״ש והריחו ביראת ה׳ והוא למשל כמו שהריח אינו עצמיות הדבר אלא הארה והמשכה ממנו כך הארה זו מתפשטת מאור א״ס ב״ה ונקרא מדה זו אריך אנפין כמ״ש אאריך אפי ותהלתי אחטם לך, כמ״ש באדרא דנשא [ק״ל ע״ב] לבעל החוטם אני מתפלל ולבעל החוטם אני מתחנן שהארה זו נקרא בחינת חוטם והוא בחי׳ ריח והקב״ה נקרא בעל החוטם שהוא עצמיות ומקור ההארה המתפשטת ממנו והארה זו ארוכה מארץ מדה ומתפשטת ממקום גבוה מאד דהיינו א״ס ב״ה שהוא בלי גבול בבחי׳ מטה מטה מאד מקום הגבול, [ואפ״ל שלכן פירשו ברבות במדבר ס״פ ה׳ אחטם לך לשון חותם כמו שימני כחותם שזהו ענין המשכת האור למטה ועמ״ש מענין חותמו של הקב״ה אמת בביאור ע״פ אלה מסעי].
Et voici que l'attraction de la vitalité de Sa sainteté, béni soit-Il, se fait par Israël, comme il est écrit : "et qui est comme Ton peuple Israël, nation unique sur la terre" (II Samuel 7, 23). Explication : même sur la terre d'en bas ils attirent l'aspect de Un.
Et c'est pourquoi nous disons trois fois "Saint" pour attirer Sa sainteté dans ces trois aspects pensée, parole et action, qui sont les trois aspects de l'âme nefech, roua'h, nechama (et voir ce qui est écrit à ce sujet plus haut sur le verset "et maintenant que grandisse"). Dans tous, est attiré l'aspect de Saint, c'est-à-dire par l'occupation de la Torah et des mitsvot dans les trois aspects, qui sont des aspects de vêtements pour l'âme afin qu'elle puisse jouir du rayonnement de la Chekhina, c'est-à-dire s'inclure dans l'Un ; au contraire, lorsqu'elle est nue sans vêtement, elle ne peut s'inclure dans l'Un, puisqu'elle est un aspect de créé, et tout créé est en devenir et périssable et très éloigné de l'aspect de Un, et c'est pourquoi il faut des vêtements, c'est-à-dire les pensées de Torah et de mitsvot qui sont des aspects de vêtements qui revêtent l'âme et l'entourent de sa tête jusqu'à ses pieds, et ils sont attirés de l'aspect de Un, de sorte que par cela les âmes pourront s'inclure dans l'Un, et c'est "et que l'âme de mon seigneur soit liée dans le lien de la vie avec ה'" (I Samuel 25, 29), c'est-à-dire comme un homme lie son argent dans un sac, ainsi son âme sera liée dans le lien de la vie, c'est-à-dire qu'il l'entourera et la revêtira d'un vêtement et du lien de la vie pour s'inclure dans l'Un avec ה' [et voir au sujet de "liée dans le lien" etc. dans la Guemara chapitre 2 de 'Haguiga (folio 12b) "Aravot dans lequel" etc. et voir ce qui est écrit dans le commentaire sur le verset "ceci est l'inauguration de l'autel".
Paracha Bereshit de Chabbat 152b, Rabot fin de la paracha Haazinu. Nasso fin de chapitre 11 au sujet de "et qu'Il te garde".
Dans Kohelet Rabba sur le verset "qui connaît le souffle des fils de l'homme qui monte". Zohar I Vayéra 106b, Terouma 142b, 178b, Vayikra 25a, Metsora 55a, A'harei 71b.
Dans le Pardès entrée Tseror. Dans Meorei Or lettre tsadi section 20] : 2.
Et cette illumination et cette attraction est l'aspect d'odeur, comme il est écrit "et il respirera dans la crainte de ה'" (Isaïe 11, 3), et c'est une parabole, comme l'odeur n'est pas l'essence de la chose mais une illumination et une attraction d'elle, ainsi cette illumination se répand de la lumière de Ein Sof, béni soit-Il, et cette mida est appelée Arikh Anpin, comme il est écrit "J'allongerai Mon visage et Ma louange Je clôturerai pour toi" (Isaïe 48, 9), comme il est écrit dans l'Idra de Nasa [130b] "au maître du nez je prie et au maître du nez je supplie", car cette illumination est appelée aspect de nez et c'est l'aspect d'odeur, et le Saint, béni soit-Il, est appelé maître du nez, car Il est l'essence et la source de l'illumination qui se répand de Lui, et cette illumination est plus longue que la mesure de la terre et se répand d'un lieu très élevé, c'est-à-dire Ein Sof, béni soit-Il, qui est sans limite, dans l'aspect très très bas, le lieu de la limite, [et il est possible de dire que c'est pourquoi ils ont expliqué dans les Rabot Bamidbar fin de chapitre 5 "Je clôturerai pour toi" a le sens de sceau, comme "place-moi comme un sceau" (Cantique des Cantiques 8, 6), que c'est le sujet de l'attraction de la lumière en bas, et voir ce qui est écrit au sujet du sceau du Saint, béni soit-Il, la vérité, dans le commentaire sur le verset "ceux-ci sont les étapes"].
ולכן נקרא א״א אריכא דאנפין שמתארך בבחי׳ ריח הנ״ל להלביש הנשמה בבחינות מחשבה דבור ומעשה המצות והתורה [ועמ״ש מזה ע״פ אלה מסעי כו׳ בענין ירדן יריחו. וע׳ בזהר בלק דקפ״ו א׳ בריחא דלבושייכו כו׳ ומ״ש סד״ה ועתה יגדל נא כו׳].
Et c'est pourquoi il est appelé Arikh Anpin qui s'allonge dans l'aspect d'odeur susdit pour revêtir l'âme dans les aspects pensée, parole et action des mitsvot et de la Torah [et voir ce qui est écrit à ce sujet sur le verset "ceux-ci sont les étapes" etc. au sujet de Yarden Yeri'ho. Et voir dans le Zohar Balak 186a "l'odeur de vos vêtements" etc. et ce qui est écrit à la fin du discours "et maintenant que grandisse" etc.].
והנה בחינת הלבושין הם נמשכים ע״י בחי׳ ימים שיש שס״ה ימים שהם שס״ה המשכות, כמו למשל שס״ה גידין שהדם והחיות היוצא מן הלב לכל האברים נמשך דרך הגידים [עמ״ש בד״ה לסוסתי בשיר השירים] שהם בחי׳ גבורות שצריך האדם התגברות להתגבר לאכפייא לסט״א בג׳ בחי׳ אלו שיהיו כל בחי׳ אלו דהיינו מחשבתו ודבורו ומעשיו לעבודת ה׳ לבד. [ועיין בזח״ג פנחס (דף רמ״ט ע״ב) ע״פ משכו וקחו מאי משכו כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא משכו יומין עילאין לגבי יומין תתאין יומין עילאין אינון שס״ו כחשבון משכו כו׳ ע״ש.
וע׳ בפרדס ערך ימי עולם ובזח״א ויחי (דף רמ״ז ע״א) גבי שבעת ימים ושבעת ימים ובפ׳ מקץ (דר״ד סע״ב) ובפ׳ בראשית (דנ״א סע״ב) ובסה״מ סי׳ קמ״א]. כללא דמילתא שישים האדם מחשבתו להתבונן אשר במחשבתו הקדושה ממשיך עליו מלמעלה בחינת לבוש להנשמה ולא שתהא כוונתו ע״מ לקבל פרס רק שעי״ז יוכלל באחד כנ״ל.
Et voici que l'aspect des vêtements sont attirés par l'aspect des jours, il y a 365 jours qui sont 365 attractions, comme par exemple les 365 veines par lesquelles le sang et la vitalité qui sortent du cœur vers tous les membres sont attirés par les veines [voir ce qui est écrit au début du discours "À ma jument" dans le Cantique des Cantiques] qui sont des aspects de guevurot, que l'homme a besoin de force pour se renforcer afin de soumettre le sitra a'hra (l'autre côté) dans ces trois aspects, que tous ces aspects, c'est-à-dire sa pensée, sa parole et ses actions soient pour le service de ה' seulement. [et voir dans le Zohar III Pin'has (folio 249b) sur le verset "Tirez et prenez" qu'est-ce que "tirez", comme celui qui attire d'un lieu à un autre lieu, "tirez les jours supérieurs vers les jours inférieurs, les jours supérieurs sont 365 selon le compte de tirez" etc. voir là.
Et voir dans le Pardès entrée Yemei Olam et dans le Zohar I Vayé'hi (folio 247a) au sujet de sept jours et sept jours et dans la paracha Mikets (folio 204b) et dans la paracha Bereshit (folio 51b) et dans Sefer haMaamarim section 141]. En résumé, que l'homme place sa pensée pour méditer que par sa pensée sainte il attire sur lui d'en haut l'aspect de vêtement pour l'âme, et non que son intention soit afin de recevoir une récompense, seulement que par cela il s'inclue dans l'Un comme ci-dessus.
ובזה יהיה תמיד רצונו שלא ליפרד מאחדותו ית׳ ויתבונן ג״כ בזה לעו״ז דהיינו מחשבות רעות שהם לבושים טמאים להנשמה ולא כטעות הפתיים שקל בעיניהם לחשוב מחשבות חוץ מאחר שאינו למעשה כלל.
Et par cela sa volonté sera toujours de ne pas se séparer de Son unité, béni soit-Il, et qu'il médite aussi sur le contraire de cela, c'est-à-dire les mauvaises pensées qui sont des vêtements impurs pour l'âme, et non comme l'erreur des simples qui considèrent léger de penser des pensées extérieures, puisque cela n'est pas du tout pour l'action.
וגם אמרו רז״ל מחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה ומכש״כ הרהורים רעים [נ״א בטלים] שאינם אפילו בכלל מחשבה רעה. אבל באמת לאמיתו המחשבה בעצמה הנה היא לבוש הטומאה שמלבישה ומקיפה להנשמה מראשה ועד רגלה ואינה יכולה להכלל באחדותו ולכן יהיה בעיניו מחשבת חוץ כעבודת כוכבים היותר חמורה ממש מאחר שבזה נפרד מאחדותו ית׳ ויהיה ממארי דחושבנא לחשוב בכל יום ויום ממש כמה וכמה מחשבות שעברו בו ביום שהמחשבות הם לבושין כנ״ל.
וזהו ימים יצרו ולא אחד בהם (בתלים סי׳ קל״ט ט״ז) שאמר אדם הראשון אחר שאכל מעץ הדעת גלמי ראו עיניך. פי׳ שראיתי א״ע ערום בלי לבוש כמו גולם כמ״ש כי עירום אנכי.
ואמר ימים יצרו. פי׳ שנתת לי ימים בחי׳ לבושין להלביש בהם הנשמה להמשיך על ידם בחי׳ אחד, אבל ולא אחד בהם פי׳ שאני הוא שלא המשכתי בהם בחי׳ אחד (ועיין מענין הפסוק גלמי פ״ד דסנהדרין) (דל״ח א׳) רבות בראשית (רפ״ח פכ״ד) תזריע פי״ד זח״א בראשית (נ״ה ב׳) לך (ד״צ ע״ב).
ימים יצרו וירא (צ״ט א׳) חיי (קכ״א ע״ב). ובהרמ״ז שם ויחי (דרכ״ד סע״א דרל״ג ב׳).
וזהו בחי׳ מרגלים ששלח יהושע לרגל את יריחו דהיינו בחינת ריח הנ״ל לרגל ולהבחין בחי׳ הלבושין שמבחינת ריח הנ״ל (ועמ״ש בפ׳ חיי שרה בד״ה עיין בע״ח שמ״ט פ״ה). ובחי׳ מרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען דהיינו לבחון את מהות אהוי״ר וזהו א״א אלא בבחי׳ משה בחי׳ חמה שהוא מחכמה כמאמרם ז״ל פני משה כפני חמה ואינו שוה לכל נפש ולכן לא היה צווי ע״ז לכל אדם כמארז״ל אני איני מצוה לך (ועיין בסש״ב פרק י״ד) משא״כ בחי׳ המרגלים ששלח יהושע יש לכל אדם לרגל ולחשוב שלא תהיה נשמתו ערומה בלי לבושין שהן מחשבות התורה והמצות כנ״ל (וברבות נזכר ענין וישלח יהושע ר״פ שלח.
ברות ריש פרשה ב׳ המה היוצרים אלו המרגלים הה״ד וישלח יהושע כו׳ זח״ב ס״פ תרומה בספד״צ ספ״ד ח״ג אחרי) (ד״ס ע״ב ודס״ב ב׳) פ׳ שלח (ק״ס ע״ב) וע׳ בשל״ה פ׳ בשלח (דף שי״ד ב׳) סד״ה אמנם יש מה שפי׳ מאמר הזהר הנ״ל. ואפשר לומר פי׳ הרבות המה היוצרים ע״פ מ״ש למעלה שהם מרגלים לבחי׳ ימים יצרו גם לבחינת וייצר ה׳ אלקים את האדם וייצר בשני יודין שפירשו ברבות בראשית ר״פ י״ד ב׳ יצירים יצר טוב ויצר הרע וצ״ל היצה״ר כפוף ובטל ליצ״ט ולכן אחד מן היודין נקוד ונרגש והשני נסתר רמז שחפץ ה׳ שיצה״ר יהיה נכלל ביצ״ט ונכפף לו.
כ״כ הרמ״ז בפ׳ תזריע (דמ״ו ע״ב) והכנעה זו זהו ע״י שמירת המחשבה דבור ומעשה כמ״ש בבינונים וע״ז אמר המה היוצרים שהם המרגלים ושלוחים להבחין בחי׳ הלבושים דמחודומ״ע. ולפי פשוטו של הרבות דפי׳ המה היוצרים מלשון יוצר כלי חרש כמ״ש מרגלים חרש.
י״ל ע״פ מ״ש במא״א אות פ׳ סעי׳ נ׳. פכים קטנים שחזר עליהם יעקב הם ניצוצים שנפלו בשבירת הכלים מעולם התהו וידוע שע״י המצות מעלים הניצוצים הנ״ל שנפלו לשרשן וע״כ המה היוצרים כלים הנ״ל.
Et aussi nos Sages ont dit : une mauvaise pensée, le Saint, béni soit-Il, ne la joint pas à l'action, et à plus forte raison les mauvais réflexions [autre version : vaines] qui ne sont même pas dans la catégorie de mauvaise pensée. Mais en vérité véritable, la pensée elle-même, voici, elle est un vêtement de l'impureté qui revêt et entoure l'âme de sa tête jusqu'à ses pieds, et elle ne peut s'inclure dans Son unité, et c'est pourquoi une pensée extérieure sera à ses yeux comme l'idolâtrie la plus grave véritablement, puisque par cela il se sépare de Son unité, béni soit-Il, et il sera parmi les maîtres de compte pour compter chaque jour véritablement combien et combien de pensées qui sont passées en lui dans le jour, car les pensées sont des vêtements comme ci-dessus.
Et c'est "les jours qui ont été formés et il n'en est pas un parmi eux" (Psaumes 139, 16) qu'a dit Adam le premier après avoir mangé de l'arbre de la connaissance : "mon golem Tes yeux ont vu". Explication : j'ai vu moi-même nu sans vêtement comme un golem, comme il est écrit "car je suis nu".
Et il a dit "les jours qui ont été formés". Explication : Tu m'as donné des jours, aspect de vêtements pour y revêtir l'âme afin d'attirer par eux l'aspect de Un, mais "et il n'en est pas un parmi eux" explication : c'est moi qui n'ai pas attiré en eux l'aspect de Un (et voir au sujet du verset "mon golem" chapitre 4 de Sanhédrin) (folio 38a) Rabot Bereshit (8, 24) Tazria 14 Zohar I Bereshit (55b) Lekh Lekha (90b).
Les jours qui ont été formés et Vayéra (99a) 'Hayé Sarah (121b). Et dans le Ramaz là Vayé'hi (224b 233b).
Et c'est l'aspect des espions qu'envoya Yehouchoua pour espionner Yeri'ho, c'est-à-dire l'aspect d'odeur susdit, pour espionner et discerner l'aspect des vêtements qui sont de l'aspect d'odeur susdit (et voir ce qui est écrit dans la paracha 'Hayé Sarah au début du discours "vois dans Ets 'Haïm" 49 chapitre 5). Et l'aspect des espions qu'envoya Moché pour explorer le pays de Canaan, c'est-à-dire pour examiner la nature de l'amour et de la crainte, et cela n'est possible que dans l'aspect de Moché, aspect de soleil qui est de la 'hokhma, comme leur parole z"l "le visage de Moché comme le visage du soleil" et cela n'est pas égal pour toute âme, et c'est pourquoi il n'y eut pas d'ordre à ce sujet pour tout homme, comme leur parole "je ne te l'ordonne pas" (et voir dans le Tanya chapitre 14).
Au contraire, l'aspect des espions qu'envoya Yehouchoua, tout homme a à espionner et à penser afin que son âme ne soit pas nue sans vêtements qui sont les pensées de la Torah et des mitsvot comme ci-dessus (et dans les Rabot est mentionné le sujet "Yehouchoua envoya" au début de la paracha Chla'h. Dans Ruth début de la paracha 2 "ce sont les potiers, ceux-là les espions", comme il est écrit "Yehouchoua envoya" etc.
Zohar II fin de Terouma dans le Sifra deTsniouta fin de chapitre 4, III A'harei) (60b et 62b) paracha Chla'h (160b) et voir dans le Chla paracha Bechala'h (folio 314b) à la fin du discours "cependant il y a" ce qui explique le dit du Zohar susdit. Et il est possible de dire l'explication des Rabot "ce sont les potiers" selon ce qui est écrit plus haut, qu'ils sont des espions pour l'aspect "les jours qui ont été formés" aussi pour l'aspect "et ה' Elokim forma l'homme" "et Il forma" avec deux youd, qu'ils ont expliqué dans les Rabot Bereshit début de chapitre 14 deux formations : yetsér hatov et yetsér hara, et il faut que le yetsér hara soit soumis et annulé au yetsér hatov, et c'est pourquoi l'un des youd est pointé et accentué et le second est caché, allusion que le désir de ה' est que le yetsér hara soit inclus dans le yetsér hatov et lui soit soumis.
Ainsi a écrit le Ramaz dans la paracha Tazria (folio 46b) et cette soumission c'est par la garde de la pensée, de la parole et de l'action comme il est écrit dans les beinonim, et à ce sujet il a dit "ce sont les potiers" qui sont les espions et envoyés pour discerner l'aspect des vêtements de pensée, parole et action. Et selon le sens simple des Rabot qui explique "ce sont les potiers" de l'expression potier de vaisselle de terre, comme il est écrit "espions en secret".
Il est possible de dire selon ce qui est écrit dans Meorei Or lettre peh section 50. Les petits vases sur lesquels Yaakov est revenu sont des étincelles qui sont tombées dans la brisure des kelim du monde de Tohou, et il est connu que par les mitsvot on élève les étincelles susdites qui sont tombées à leur racine, et c'est pourquoi "ce sont les potiers" des kelim susdits.
וגם כמ״ש אנחנו החומר ואתה יוצרנו ועיין מזה ברבות כי תשא פמ״ו ועיין ברבות בראשית פי״ד ע״פ ככלי יוצר וזהו המה היוצרים כו׳ מיהו שם אמר ככלי חרס אין כתיב כאן אלא ככלי יוצר א״כ א״א לומר כן פי׳ מרגלים חרש. אך פי׳ חרש לשון מחשבה כמו אל תחרוש על רעך.
היינו כי צריך להיות ממארי דחושבנא ולחשוב מחשבות להזהר בלבושי הנפש מחודומ״ע שתהיינה בבחי׳ ריח ניחוח לה׳ כנ״ל.
Et aussi comme il est écrit "nous sommes l'argile et Toi notre potier" (Isaïe 64, 7) et voir à ce sujet dans les Rabot Ki Tissa chapitre 46 et voir dans les Rabot Bereshit chapitre 14 sur le verset "comme un vase de potier" et c'est "ce sont les potiers" etc. Cependant là il a dit "comme un vase d'argile" n'est pas écrit ici mais "comme un vase de potier", donc il n'est pas possible de dire ainsi l'explication "espions en secret".
Mais l'explication de "'hérech" a le sens de pensée, comme "ne laboure pas sur ton prochain" (Proverbes 3, 29). C'est-à-dire qu'il faut être parmi les maîtres de compte et penser des pensées pour se garder dans les vêtements de l'âme de pensée, parole et action qu'elles soient dans l'aspect d'odeur agréable pour ה' comme ci-dessus.
ועמ״ש בד״ה על כן יאמרו המושלים בואו חשבון כו׳ גם חרש ענין שתיקה כדפרש״י ע״ד מ״ש ברבות פ׳ וישב פ״ד ע״פ מאלמים אלומים משתוקיתא דאימא קמה וכן ברבות באסתר ע״פ אין אסתר מגדת. ישפה יש פה ושותק כו׳ ועיין בפי׳ המשניות להרמב״ם ספ״ק דאבות על המשנה ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה:
Et voir ce qui est écrit au début du discours "c'est pourquoi les dominateurs diront : Venez à 'Hechbon" etc. Aussi "'hérech" sujet de silence, comme Rachi a expliqué selon ce qui est écrit dans les Rabot paracha Vayéchev chapitre 4 sur le verset "liant des gerbes" "le silence de la mère se tient" et aussi dans les Rabot sur Esther sur le verset "Esther ne faisait pas connaître".
"Yachpé" il y a une bouche et il se tait etc. Et voir dans le commentaire des michnayot du Rambam fin du premier chapitre d'Avot sur la michna "et je n'ai pas trouvé pour le corps de meilleur que le silence" :