Explication des paroles selon "Je suis..." de la paracha de Tsitsit et le sujet de "au moment où Israël disent Yéhé chémé raba...". Pour comprendre le sujet du ratson qui a été expliqué qu'il est un aspect d'extériorité face au sechel, alors que le ratson est plus élevé que le sechel (car le ratson est l'aspect de keter et le sechel est l'aspect de 'hokhma, et c'est pourquoi l'on demande "Yehi ratson", et voir ce qui est...
ביאור הדברים ע״פ אני כו׳ דפ׳ ציצית וענין בשעה שישראל אומרים יהא שמיה רבא כו׳. להבין ענין הרצון שנתבאר שהוא בחי׳ חיצוניות נגד השכל דהלא הרצון גבוה מהשכל (כי הרצון הוא בחינת כתר והשכל הוא בחינת חכמה וזהו שמבקשים יהי רצון ועמ״ש בד״ה מה יפו פעמיך ובד״ה מזוזה מימין).
אך הענין כי יש ב׳ בחי׳ שכל. א׳ הוא בחי׳ חכמה אבא דאצילות שיונק ממזלא דאריך והוא למטה מהרצון שהרי יניקתו מבחי׳ שערות בלבד הנמשכות מבחינת גלגלתא שהוא רצון ואין ערוך השערות לגבי בחי׳ גלגלתא עצמה, והב׳ הוא בחינת מוחא סתימאה שהוא בחינת שכל הנעלם מכל רעיון והוא למעלה מן הרצון כי בו הוא בחינת תענוג שהוא בבחי׳ א״ס ממש (והרצון הוא בחי׳ חיצוניות של מו״ס וכמו הגלגלת לגבי המוח שבתוכו, שבחינת מו״ס הוא הפנימיות של הרצון שהוא הטעם הכמוס של הרצון, וכל זה מבואר בע״ח) (שער כ״ב פ״ה) כי המוח הסתום שבכתר כו׳ בכתר יש בו בחי׳ פנימיות שהם מוחין שבו בעצמו כו׳ ע״ש, הרי מבואר מזה דבחי׳ מו״ס זהו פנימית דגלגלתא שהיא חיצוניות שלו וכמשנ״ת גם כן במ״א בביאור ע״פ כי על כל כבוד חופה ונקרא סתימאה כי אינו בא לידי גילוי כלל.
מה שאין כן חכמה דאצילות דאתפתחא לל״ב שבילין וכמ״ש בזהר ח״ג (דקכ״ח סע״ב) שזהו ענין ונהר יוצא מעדן כו׳. והמשכת החכמה דאצילות מח״ס הוא על ידי שערות ועל זה נאמר וזרח משעיר למו (עמ״ש מזה בביאור ע״פ ואהיה אצלו אמון וע״פ תורה צוה כו׳) שבחינת שערה א׳ בלבד נמשך להיות מושג ולהיות תענוג הנשמות בג״ע כו׳.
וגם המשכת השערות ויניקתן מח״ס הוא ע״י בחי׳ גלגלתא שמכסה על מו״ס דהיינו שהרצון מסתיר ומעלים את בחינת מו״ס שלמעלה מהרצון ולהיות רק שערה לבד נמשכת על ידי הגלגלת כו׳, ולכן מבואר בענין מנין הע״ס דלפעמים הכתר נמנה במנין הע״ס ופעמים הדעת נמנה ואז אין הכתר נמנה, והיינו כי כשמונים בחינת חיצוניות הע״ס אזי גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר דהיינו הרצון נמנה בכלל עשר ספירות. אבל בבחינת פנימיות אין הכתר נמנה.
כי פנימיות הכתר הוא מו״ס שהוא בחינת א״ס ממש ואינו בכלל ע״ס אלא שהוא מקור כו׳ ואז החכמה דאצילות היא הראשונה שבע״ס ראשית חכמה. (ולפי זה מה שכתוב במ״א בדוכתי טובא בענין תורה ומצות בהא דלפעמים משמע שהתורה היא למעלה מהמצות ופעמים משמע שהמצות הם למעלה מהתורה שהענין הוא ששניהם אמת כי התורה היא מבחי׳ מוחא והמצות מבחי׳ גלגלתא ויש מעלה במוח שאינו בגלגלתא שהוא בחינת פנימית ויש מעלה בגלגלתא שהוא חיצונית עליון יותר כו׳.
צ״ל לפ״ז דהיינו לפי שהתורה נמשכת מחכמה דאצילות ולגבי חכמה דאצילות שייך לומר כן שעם היותה בחינת פנימית וגלגלתא היא חיצוניות. אך לפי שהיא חיצונית הכתר לכן בבחינה זו היא גבוה יותר מהחכמה דאצילות ואף על פי כן בבחינה א׳ יש מעלה בחכמה יותר להיותה בחינת פנימית וגלגלתא היא בחי׳ חיצוניות.
וכ״מ בע״ח שם שכ״ב פ״ה ובפרק א׳ אות ב׳ במ״ש לכן בבחי׳ זו המוחין הם עיקרים כו׳ ע״ש. אבל מו״ס שהיא פנימית הכתר היא למעלה לגמרי מבחי׳ גלגלתא שהיא חיצוניות שלו.
מאחר דמו״ס הוא הבחינה שבכתר שאינו במנין הע״ס כלל פשיטא דבחי׳ זו הוא למעלה לגמרי מבחינה שבכתר שהוא במנין הע״ס כי הבחי׳ שאינו במנין הע״ס היינו לפי שהיא בחינה תחתונה שבמאציל דאנת הוא חד ולא בחושבן וכמ״ש בע״ח שמ״א פ״ג. ואע״ג דבע״ח שם איתא דזהו בחי׳ עתיק ומו״ס הוא בבחי׳ א״א, אך הרי ע״ז נתבאר כאן שבמו״ס הוא בחי׳ תענוג שהוא בחי׳ א״ס ממש ור״ל דבחי׳ עתיק שהוא בחי׳ תענוג הוא מתגלה בח״ס בבחי׳ פנימית ממש.
משא״כ בחי׳ גלגלתא שהיא חיצוניות וכמ״ש בע״ח) (שכ״ב פ״ה) באריכות, וע״כ מו״ס אינו במנין ע״ס ע״ד מ״ש בע״ח (שמ״א פ״ג). ועיין מ״ש בביאור ע״פ שוש אשיש מבואר כמ״ש כאן.
אמנם בביאור ע״פ יביאו לבוש מלכות מבואר דגם לגבי בחי׳ מו״ס שייך לומר שיש בחי׳ בגלגלתא שהיא גבוה יותר כי מו״ס היא חכמה שבכתר והוא מקור התורה וגלגלתא הוא כתר שבכתר והוא מקור המצות אלא שהיא חיצוניות כו׳ וכן נת׳ עוד במ״א, ולכאורה זהו נגד מ״ש בע״ח (שכ״ב פ״ה) הנ״ל, ולפ״ז צ״ל שהפנימית דכתר שלמעלה לגמרי מגלגלתא הוא מ״ש בע״ח שכ״ב ספ״ו שהכתר שלו הוא אור רוחני מקיף עליו כו׳ אמנם החיצוניות שלו המתפשטים למטה כו׳ הוא הגלגלת כו׳ ע״ש, וזהו ענין רישא וגולגלתא ומוחי המבואר בזהר פ׳ אמור (דצ״ו ע״ב) ע״ש במק״מ דפי׳ רישא הוא עיקר הכתר שהוא בסוד אור מקיף וגלגלתא הוא חיצוניות הכתר כו׳ והרמ״ז כ׳ רישא הוא פנימית הכתר גלגלתא הוא סיום חיצוניותו המתפשט ונעשה גלגלתא כמ״ש בא״י עכ״ל, וכוונתו ג״כ למ״ש בע״ח שכ״ב ספ״ו החיצוניות שלו המתפשטים כו׳, וא״כ לכאורה זהו סתירה למ״ש כאן דבחי׳ מו״ס הוא הבחינה פנימית שבכתר שאינו במנין ע״ס דאם כן הוא ודאי למעלה לגמרי מבחי׳ גלגלתא. אך באמת י״ל דעכ״ז אין משם סתירה למ״ש כאן כי הנה שני הדרושים דכאן ודשם מבוארים בע״ח, והיינו כי מ״ש ע״פ יביאו לבוש מלכות הוא על פי מה שכתוב בע״ח (שער א״א פ״ג) אשר שם מבואר דגלגלתא הוא למ עלה ממו״ס כי הוא כתר דא״א ומו״ס הוא חכמה דא״א.
וכן כתב הרמ״ז ר״פ אמור דפ״ח והוא מיוסד ע״פ מאמר האדר״ז (דרפ״ח סע״א). ועפ״ז נת׳ מ״ש דיש מעלה במצות הנמשכים מגלגלתא יותר מבתורה הנמשכת ממו״ס ומכל מקום יש מעלה בתורה הנמשכת ממו״ס יותר מבמצות כי מו״ס הוא בחי׳ פנימית כו׳.
והנה מבואר שם בע״ח שבתוך הגלגלת הזה יש בתוכו בחינת מוח סתום מאד מלבד מו״ס דא״א כו׳, ובפ״ד כתב שבחי׳ זו נמשך מבחי׳ רדל״א שלמעלה מגלגלתא שלא יכלה להתלבש בא״א ואחזי נהוריה בהאי רישא כו׳, ושם ספ״ז ביאר דהיינו ששם מתגלה הדעת דעתיק והיא נשמה דא״א משא״כ בגלגלתא מלובש חסד דעתיק שהוא מבחי׳ ז״ת דעתיק והוא בחינת רוח דא״א שלמטה מבחינת נשמה כו׳ ע״ש, ועמ״ש בענין בחינה זו בביאור ע״פ החלצו מאתכם כו׳. ועיין מכ״ז בספר מבוא שערים (שער שלישי ח״ב פרק ג׳ ד׳) וע״ש פ״ה במ״ש וזה תבין איך לפעמים כו׳ ע״ש, ומכ״ז יובן דאין מכ״ז סתירה למ״ש כאן שהוא עפמ״ש בע״ח שכ״ב פ״ה כנ״ל כיון דעכ״פ יש בגלגלתא מוח סתום מאד ונקרא חכמתא עילאה סתימאה שהוא הפנימית כתר שבכתר אשר הגלגלתא הוא בחינת חיצוניות שלו, ולכן בחי׳ זו אינו במנין ע״ס כיון שהוא נמשך מבחי׳ רדל״א דאחזי נהורא בהאי אוירא ורדל״א הוא בחינה תחתונה שבמאציל שאינו במנין ע״ס כמ״ש בע״ח שמ״א פ״ג, וי״ל שזהו ענין רישא וגולגלתא ומוחי שבזהר פ׳ אמור הנ״ל וגם לפי מ״ש בע״ח שכ״ב ספ״ה יתפרש לשון הזהר היטב לפי מש״ש מוחין שבו בעצמו כו׳ ומלבשת גם את המוחין הנקרא חב״ד כו׳ ע״ש.
וזהו ענין רישא ומוחי שהגלגלתא מלבשתם כו׳. עוד יש לומר דמש״כ הוא על פי מה שכתוב בזהר הרקיע (דקי״ט ע״א) בפי׳ הספרא דצניעותא מהאריז״ל בפ״ק דהביא שם מ״ש באדר״ז (דר״צ ע״א) ההיא חכמה דסתימא ביה בעתיקא קדישא ועל זה פי׳ היינו בראש הא׳ העליון כי כחה שם בדקות והעלם גדול כו׳ והיינו ברדל״א ממש וע׳ מזה לקמן, ועל דרך זה נת׳ כאן בענין מו״ס שאינו במנין ע״ס כו׳ כיון שהוא ברדל״א ממש.
Explication des paroles selon "Je suis..." de la paracha de Tsitsit et le sujet de "au moment où Israël disent Yéhé chémé raba...". Pour comprendre le sujet du ratson qui a été expliqué qu'il est un aspect d'extériorité face au sechel, alors que le ratson est plus élevé que le sechel (car le ratson est l'aspect de keter et le sechel est l'aspect de 'hokhma, et c'est pourquoi l'on demande "Yehi ratson", et voir ce qui est écrit au début du discours "Mah yafu pa'amaikh" et au début du discours "Mezouza miyamin").
Mais le sujet est qu'il y a deux aspects de sechel. L'un est l'aspect de 'hokhma Abba d'Atsilout qui se nourrit du mazal d'Arikh, et il est en-dessous du ratson, car sa nourriture est uniquement de l'aspect des cheveux qui sont attirés de l'aspect du galgalta qui est le ratson, et il n'y a pas de comparaison des cheveux par rapport à l'aspect du galgalta lui-même ; et le second est l'aspect de mocha stimaa qui est l'aspect de sechel caché de toute pensée, et il est au-dessus du ratson, car en lui se trouve l'aspect de ta'anug qui est dans l'aspect d'Or Ein Sof (lumière infinie) véritablement (et le ratson est l'aspect d'extériorité de mocha stimaa, comme le crâne par rapport au cerveau qui est en lui ; l'aspect de mocha stimaa est l'intériorité du ratson qui est la raison cachée du ratson, et tout cela est expliqué dans Ets 'Haïm) (porte 22 chapitre 5) car le cerveau fermé qui est dans le keter etc., dans le keter il y a un aspect d'intériorité qui sont les mohin qui sont en lui-même etc., voir là-bas.
Il est donc expliqué de cela que l'aspect de mocha stimaa est l'intériorité du galgalta qui est son extériorité, et comme il a aussi été expliqué ailleurs dans l'explication sur le verset "Car sur toute gloire [il y a] un dais", et il est appelé Stimaa car il ne vient pas du tout à la révélation. Ce qui n'est pas le cas de la 'hokhma d'Atsilout qui s'ouvre aux trente-deux sentiers, et comme il est écrit dans le Zohar volume 3 (folio 128b fin) que c'est le sujet de "Et un fleuve sort d'Eden" etc.
Et l'attraction de la 'hokhma d'Atsilout depuis mocha stimaa se fait par les cheveux, et sur cela il est dit "Et il brillera depuis Seir pour eux" (voir ce qui est écrit à ce sujet dans l'explication sur le verset "Et j'étais auprès de Lui comme un nourrisson" et sur le verset "La Torah a ordonné" etc.) qu'un seul aspect de cheveu seulement est attiré pour être saisi et pour être le ta'anug des âmes dans le Gan Eden etc. Et aussi l'attraction des cheveux et leur nourriture depuis mocha stimaa se fait par l'aspect du galgalta qui couvre mocha stimaa, c'est-à-dire que le ratson cache et dissimule l'aspect de mocha stimaa qui est au-dessus du ratson, pour que seulement un cheveu seul soit attiré par le galgalta etc.
C'est pourquoi il est expliqué au sujet du compte des dix sefirot que parfois le keter est compté dans le compte des dix sefirot, et parfois le daat est compté et alors le keter n'est pas compté. C'est-à-dire que lorsqu'on compte l'aspect d'extériorité des dix sefirot, alors le keter est aussi compté dans le compte des sefirot, car l'extériorité du keter, c'est-à-dire le ratson, est comptée dans l'ensemble des dix sefirot.
Mais dans l'aspect d'intériorité le keter n'est pas compté, car l'intériorité du keter est mocha stimaa qui est l'aspect d'Or Ein Sof véritablement et n'est pas dans l'ensemble des dix sefirot, mais il est la source etc., et alors la 'hokhma d'Atsilout est la première des dix sefirot, "le commencement est la 'hokhma". (Et selon cela, ce qui est écrit ailleurs en plusieurs endroits au sujet de la Torah et des mitsvot, dans le fait que parfois il apparaît que la Torah est au-dessus des mitsvot et parfois il apparaît que les mitsvot sont au-dessus de la Torah, le sujet est que les deux sont vrais, car la Torah est de l'aspect du cerveau et les mitsvot de l'aspect du galgalta, et il y a une supériorité dans le cerveau qui n'est pas dans le galgalta qui est l'aspect d'intériorité, et il y a une supériorité dans le galgalta qui est une extériorité plus élevée etc.
Il faut dire selon cela, c'est-à-dire selon que la Torah est attirée de la 'hokhma d'Atsilout, et par rapport à la 'hokhma d'Atsilout il est pertinent de dire ainsi, que bien qu'elle soit un aspect d'intériorité et que le galgalta soit l'extériorité. Mais puisqu'elle est l'extériorité du keter, c'est pourquoi dans cet aspect elle est plus élevée que la 'hokhma d'Atsilout, et néanmoins dans un aspect il y a une supériorité dans la 'hokhma plus, pour être un aspect d'intériorité, et le galgalta est un aspect d'extériorité.
Et de même il apparaît dans Ets 'Haïm là-bas porte 22 chapitre 5 et dans le chapitre 1 lettre 2 dans ce qui est écrit "c'est pourquoi dans cet aspect les mohin sont les principaux" etc., voir là-bas. Mais mocha stimaa qui est l'intériorité du keter est complètement au-dessus de l'aspect du galgalta qui est son extériorité.
Puisque mocha stimaa est l'aspect qui est dans le keter qui n'est pas du tout dans le compte des dix sefirot, il est évident que cet aspect est complètement au-dessus de l'aspect qui est dans le keter qui est dans le compte des dix sefirot, car l'aspect qui n'est pas dans le compte des dix sefirot, c'est parce qu'elle est l'aspect inférieur qui est dans le Maatsil, "Toi Tu es Un et non dans le compte", et comme il est écrit dans Ets 'Haïm porte 1 chapitre 3. Et bien que dans Ets 'Haïm là-bas il soit dit que c'est l'aspect d'Atik et que mocha stimaa est dans l'aspect d'Arikh Anpin, mais voici, sur cela il a été expliqué ici que dans mocha stimaa se trouve l'aspect de ta'anug qui est l'aspect d'Or Ein Sof véritablement, et le sens est que l'aspect d'Atik qui est l'aspect de ta'anug se révèle dans mocha stimaa dans un aspect d'intériorité véritable.
Ce qui n'est pas le cas de l'aspect du galgalta qui est l'extériorité, et comme il est écrit dans Ets 'Haïm) (porte 22 chapitre 5) longuement, et c'est pourquoi mocha stimaa n'est pas dans le compte des dix sefirot à la manière de ce qui est écrit dans Ets 'Haïm (porte 1 chapitre 3). Et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Je me réjouirai, je me réjouirai", il est expliqué comme ce qui est écrit ici.
Cependant dans l'explication sur le verset "Ils apporteront un vêtement de royauté" il est expliqué que même par rapport à l'aspect de mocha stimaa il est pertinent de dire qu'il y a un aspect dans le galgalta qui est plus élevé, car mocha stimaa est la 'hokhma qui est dans le keter et il est la source de la Torah, et le galgalta est le keter qui est dans le keter et il est la source des mitsvot, mais elle est l'extériorité etc., et de même il a encore été expliqué ailleurs, et apparemment cela est contre ce qui est écrit dans Ets 'Haïm (porte 22 chapitre 5) mentionné, et selon cela il faut dire que l'intériorité du keter qui est complètement au-dessus du galgalta est ce qui est écrit dans Ets 'Haïm porte 22 fin du chapitre 6 que son keter est une lumière spirituelle makif sur lui etc., cependant ses extériorités qui se répandent vers le bas etc. c'est le crâne etc., voir là-bas. Et c'est le sujet de Reisha et Galgalta et Mohi expliqué dans le Zohar paracha Emor (folio 96b), voir là-bas dans Mikdach Melekh qui explique que Reisha est l'essentiel du keter qui est dans le secret de la lumière makif, et Galgalta est l'extériorité du keter etc., et le Ramaz a écrit : Reisha est l'intériorité du keter, Galgalta est la fin de son extériorité qui se répand et devient Galgalta, comme il est écrit dans le Ari z"l, fin de citation, et son intention est aussi vers ce qui est écrit dans Ets 'Haïm porte 22 fin du chapitre 6 les extériorités de lui qui se répandent etc.
Et ainsi apparemment c'est une contradiction à ce qui est écrit ici que l'aspect de mocha stimaa est l'aspect intérieur qui est dans le keter qui n'est pas dans le compte des dix sefirot, car si c'est ainsi il est certainement complètement au-dessus de l'aspect du galgalta. Mais en vérité on peut dire que néanmoins il n'y a pas de là de contradiction à ce qui est écrit ici, car voici les deux discours d'ici et de là sont expliqués dans Ets 'Haïm, c'est-à-dire que ce qui est écrit sur le verset "Ils apporteront un vêtement de royauté" est selon ce qui est écrit dans Ets 'Haïm (porte d'Arikh Anpin chapitre 3) où il est expliqué que Galgalta est au-dessus de mocha stimaa car il est le keter d'Arikh Anpin et mocha stimaa est la 'hokhma d'Arikh Anpin.
Et de même a écrit le Ramaz au début de la paracha Emor folio 8, et il est fondé sur le propos de l'Idra Zouta (folio 288b fin). Et selon cela est expliqué ce qui est écrit qu'il y a une supériorité dans les mitsvot qui sont attirées du galgalta plus que dans la Torah qui est attirée de mocha stimaa, et néanmoins il y a une supériorité dans la Torah qui est attirée de mocha stimaa plus que dans les mitsvot car mocha stimaa est un aspect d'intériorité etc.
Et voici il est expliqué là-bas dans Ets 'Haïm qu'à l'intérieur de ce crâne il y a en lui un aspect de cerveau très fermé en plus de mocha stimaa d'Arikh Anpin etc., et dans le chapitre 4 il a écrit que cet aspect est attiré de l'aspect de Reisha deLo Itayada qui est au-dessus du galgalta qui ne pouvait pas se revêtir dans Arikh Anpin, et sa lumière est saisie dans cette tête etc., et là-bas fin du chapitre 7 il a expliqué que c'est-à-dire que là se révèle le daat d'Atik et elle est la nechama d'Arikh Anpin, ce qui n'est pas le cas dans le galgalta où est revêtu le 'hessed d'Atik qui est de l'aspect des sept extrémités d'Atik et il est l'aspect de rou'ah d'Arikh Anpin qui est en-dessous de l'aspect de nechama etc., voir là-bas, et voir ce qui est écrit au sujet de cet aspect dans l'explication sur le verset "Départissez-vous de parmi vous" etc. Et voir tout cela dans le livre Mevo Chearim (porte troisième partie 2 chapitres 3 et 4), et voir là-bas chapitre 5 dans ce qui est écrit "et cela tu comprendras comment parfois" etc., voir là-bas.
Et de tout cela on comprendra qu'il n'y a pas de tout cela de contradiction à ce qui est écrit ici qui est selon ce qui est écrit dans Ets 'Haïm porte 22 chapitre 5 comme ci-dessus, puisque de toute façon il y a dans le galgalta un cerveau très fermé et il est appelé 'Hokhmata Ilaa Stimaa qui est l'intériorité du keter qui est dans le keter, dont le galgalta est l'aspect de son extériorité, et c'est pourquoi cet aspect n'est pas dans le compte des dix sefirot, puisqu'il est attiré de l'aspect de Reisha deLo Itayada dont la lumière est saisie dans cet air, et Reisha deLo Itayada est l'aspect inférieur qui est dans le Maatsil qui n'est pas dans le compte des dix sefirot comme il est écrit dans Ets 'Haïm porte 1 chapitre 3, et on peut dire que c'est le sujet de Reisha et Galgalta et Mohi dans le Zohar paracha Emor mentionné ci-dessus, et aussi selon ce qui est écrit dans Ets 'Haïm porte 22 fin du chapitre 5 la langue du Zohar s'expliquera bien selon ce qui est là-bas "les mohin qui sont en lui-même" etc. et elle revêt aussi les mohin appelés 'Habad etc., voir là-bas. Et c'est le sujet de Reisha et Mohi que le galgalta les revêt etc.
On peut encore dire que ce qui est écrit est selon ce qui est écrit dans le Zohar haRaki'a (folio 119a) dans l'explication du Sifra deTsniouta de l'Ari z"l au premier chapitre, qui a amené là-bas ce qui est écrit dans l'Idra Zouta (folio 290a) "cette 'hokhma qui est fermée en lui dans Atika Kadicha", et sur cela il a expliqué c'est-à-dire dans la première tête supérieure car sa force là-bas est dans la finesse et le grand caché etc., et c'est-à-dire dans Reisha deLo Itayada véritablement, et voir de cela plus loin, et de cette manière est expliqué ici au sujet de mocha stimaa qui n'est pas dans le compte des dix sefirot etc. puisqu'il est dans Reisha deLo Itayada véritablement.
והנה על פי זה יש לומר גם כן הטעם דהדעת דאצילות משלים למנין ע״ס כשאין הכתר נמנה והיינו למנין ע״ס בבחינת פנימית, דאלו בבחי׳ חיצוניות נמנה הכתר עצמו כדלעיל, רק בבחינת פנימית שפנימית הכתר אינו במנין ע״ס כנ״ל ואז הדעת משלים המנין והיינו לפי שהדעת הוא בחינת פנימית וכמו שנת׳ גם כן ע״פ ואלה המשפטים בענין משה משה לא פסיק טעמא ובביאור על פ׳ מים רבים ועיין בע״ח שכ״ב פ״א אות ד׳ ובפע״ח שער הלולב פ״ג בד״ה להר״ר יוסף מערבי, וגם איתא בזהר הר קיע בפי׳ הזהר פרשה תרומה דקס״ו ע״ב שכנגד ג׳ רישין דע״ק הוא באצילות בחינת חב״ד נמצא הדעת שרשו מרדל״א כו׳ ע״ש וכן משמע בע״ח שכ״ב שם. ולכן הוא משלים למנין ע״ס בבחינת פנימית כשאין הכתר נמנה דהיינו בחינת רדל״א שהוא בחינת פנימית הכתר שאינו במנין ע״ס כנ״ל.
ועמ״ש מענין הדעת בביאור ע״פ החלצו כו׳ הנ״ל.
Et voici, sur cette base on peut aussi expliquer la raison pour laquelle le daat d'Atsilout complète le compte des dix sefirot lorsque le keter n'est pas compté, c'est-à-dire pour le compte des dix sefirot dans l'aspect intérieur ; car dans l'aspect extérieur le keter lui-même est compté comme ci-dessus, mais seulement dans l'aspect intérieur, où l'intérieur du keter n'est pas dans le compte des dix sefirot comme mentionné, alors le daat complète le compte, et c'est parce que le daat est un aspect intérieur, comme il a aussi été expliqué sur le verset "Et voici les jugements" au sujet de Moché Moché, le taam ne s'interrompt pas entre eux, et dans l'explication sur la paracha "des eaux nombreuses", et voir dans Ets 'Haïm porte 22 chapitre 1 lettre 4, et dans Pri Ets 'Haïm porte du loulav chapitre 3 au début du discours "pour le Rav Rabbi Yossef Ma'aravi", et il est aussi dit dans le Zohar haRaki'a dans l'explication du Zohar paracha Terouma folio 166b que face aux trois têtes d'Atika Kadicha se trouve dans Atsilout l'aspect de 'Habad, il s'ensuit que le daat a sa racine dans Reisha deLo Itayada etc., voir là-bas, et de même il apparaît dans Ets 'Haïm porte 22 là-bas. C'est pourquoi il complète le compte des dix sefirot dans l'aspect intérieur lorsque le keter n'est pas compté, c'est-à-dire l'aspect de Reisha deLo Itayada qui est l'aspect intérieur du keter qui n'est pas dans le compte des dix sefirot comme ci-dessus.
Et voir ce qui est écrit au sujet du daat dans l'explication sur le verset "Départissez-vous de parmi vous" etc. mentionné ci-dessus.
והנה זה פשוט דאע״ג דשרש הדעת עליון דאצילות נמשך מלמעלה מעלה מבחינה שאינו במנין ע״ס אעפ״כ הוא נמנה במנין ע״ס כי המשכתו משם הוא ע״י כמה השתלשלות וצמצומים רבים ולכן אע״פ שהמקור אינו נמנה בכלל ע״ס מ״מ הדעת הוא נמנה כו׳, ועיין בע״ח שער א״א רפ״ח ובשער כ״ה דרוש ב׳ סי׳ ט״ו ובספר מבוא שערים שער חמישי ח״א פ״ח. כי הדעת העליון כו׳ הוא מזלא קדישא דדיקנא דא״א כו׳ וכ״ה בלק״ת בישעיה ע״פ מי מדד כו׳.
ועיין עוד בע״ח שכ״ה דרוש ב׳ הנ״ל סי׳ י״ז י״ח ובלק״ת פ׳ שמות ע״פ כי סר לראות ובהרמ״ז ר״פ ויקרא ובפ׳ אמור (בדף צ״ט ע״א) ור״פ קרח ועמ״ש בביאור ע״פ אלה מסעי בענין חותמו של הקב״ה אמת וע׳ בזח״ג (דקל״ו א׳ ודרצ״א א׳) ע״פ ובדעת חדרים ימלאו. ומכ״ז יתבאר ענין הנז״ל שהרצון עליון הוא בחי׳ חיצוניות לגבי הטעם והפנימית:
Et voici, ceci est évident que bien que la racine du daat supérieur d'Atsilout soit attirée d'en haut en haut d'un aspect qui n'est pas dans le compte des dix sefirot, néanmoins il est compté dans le compte des dix sefirot, car son attraction de là se fait par plusieurs enchaînements et de nombreux tsimtsoumim ; c'est pourquoi bien que la source ne soit pas comptée dans l'ensemble des dix sefirot, néanmoins le daat est compté etc., et voir dans Ets 'Haïm porte d'Arikh Anpin début du chapitre 8, et dans la porte 25 discours 2 signe 15, et dans le livre Mevo Chearim porte cinquième partie 1 chapitre 8. Car le daat supérieur etc. est le mazal saint de la dikna d'Arikh Anpin etc., et de même dans Likoutei Torah de l'Ari z"l sur Isaïe sur le verset "Qui a mesuré" etc.
Et voir encore dans Ets 'Haïm porte 25 discours 2 mentionné signes 17 et 18, et dans Likoutei Torah de l'Ari z"l paracha Chemot sur le verset "car il s'est détourné pour voir", et dans le Ramaz au début de la paracha Vayikra et dans la paracha Emor (folio 99a) et au début de la paracha Kora'h, et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Ce sont les étapes" au sujet du sceau du Saint, béni soit-Il, qui est Vérité, et voir dans le Zohar volume 3 (folio 136a et 291a) sur le verset "et dans le daat les chambres seront remplies". Et de tout cela sera expliqué le sujet mentionné ci-dessus que la volonté supérieure est un aspect d'extérieur vis-à-vis de la raison et de l'intérieur :
ב ועתה יש לבאר ענין ישראל לי ראש היינו שממשיכים הרצון עליון שבתוכו התענוג דהיינו בחינת גלגלתא וח״ס ע״י קיום רצון העליון ב״ה. כי הנה יש פלסופים המכחישים בהשגחה פרטית מפני שנלאו להשיג איך יתכן בחי׳ רצון אצלו ית׳ במעשה האדם בעוה״ז וכי כלום חסר כו׳ שהרצון באדם אינו אלא למלאות מחסוריו משא״כ למעלה אנת הוא שלימותא דכולהו ומה חסר ח״ו עד שיהיה שייך רצון והשגחה אם מקיימים רצונו.
אמנם באמת הנה כך הוא הרצון עליון להיות בחי׳ ביטול היש והיינו כי באמת בחינת א״ס הוא בחינת תענוג כמ״ש כי עמך מקור חיים היינו מקור התענוגים אלא שנמשך ממנו להיות תענוג מביטול היש כי מטבע הטוב להטיב כו׳ ואז ממילא נמשך ג״כ בחי׳ רצון נתאוה הקב״ה כו׳ (היינו כדי להיטיב כו׳). והרצון הוא תר״ך מצות תרי״ג דאורייתא עם ז׳ דרבנן שנקרא תר״ך עמודי אור פי׳ כמו העמוד שנמשך מן הגג לארץ והוא מחזיק הגג והיינו ע״י שעומד בקרקע ולפי שהקרקע היא קשה לכן מתקיים עמידתו בטוב משא״כ בעפר תיחוח כו׳, כמ״כ תר״ך מצות הם העמודים הנמשכים מן הגג הוא בחי׳ תענוג עליון שנמשך ומתלבש בהמצות והן עצמן נשפלו למטה בקרקע עד״מ.
דהיינו בעשי׳ גשמיות ציצית מצמר כו׳ ומחמת שנעוץ סופן בתחלתן וסוף מעשה במחשבה תחלה (שהעשי׳ שרשה לעילא כמ״ש במ״א לכן הוא כמשל הקרקע הבריאה וחזקה שיש בכחה להחזיק העמודים כו׳) ע״כ עמידתם בטוב ויפה ויכולים להחזיק ולקבל המשכת התענוג עליון כו׳ (וזהו ענין ותומכיה מאושר ע׳ בזח״א ד״ח ע״א ועמ״ש ע״פ והארץ הדום רגלי). וזהו ענין מנענע ראשו שעי״ז מתנענע ממילא גם המוח שבתוכו עד״מ וכך ע״י המשכת הרצון נמשך ג״כ התענוג שבתוכו וזהו ענין יהא שמיה רבא מברך פי׳ שמיה הגדול היינו בחי׳ א״ס שלמעלה גם מבחי׳ כתר שהכתר הוא הארת הסובב (ועיין בפע״ח שער השבת פכ״א וז״ל סעודתא דעתיקא קדישא כו׳ לכן נקרא קדושה זו קדושא רבא בסוד שמיה רבא עכ״ל.
וע׳ בזהר פ׳ תרומה) (דקס״ה ב׳) ובפי׳ הרמ״ז שם ועיין בזהר פ׳ משפטים (דק״ה א׳) ובמק״מ שם דפי׳ שמו הגדול הוא בינה וע׳ בפע״ח שער הקדישים ספ״ב. אך כבר נתבאר זה במ״א בביאור דמזוזה מימין דהכל א׳ כי התגלות עתיק הוא בבינה ועמ״ש ע״פ תגל נפשי באלקי ובביאור ע״פ ועתה יגדל נא בענין אם עונות תשמר י״ה אד׳ מי יעמוד כו׳ ועמ״ש ע״פ ראה אנכי.
2. Et maintenant, il y a à expliquer le sujet de "Israël, à Moi la tête", c'est-à-dire qu'ils attirent la volonté supérieure en laquelle est le ta'anug, c'est-à-dire l'aspect de galgalta et de mocha stimaa, par l'accomplissement de la volonté supérieure, béni soit-Il.
Car voici, il y a des philosophes qui nient la providence particulière parce qu'ils se sont épuisés à concevoir comment il est possible qu'il y ait un aspect de volonté chez Lui, béni soit-Il, dans l'acte de l'homme dans ce monde-ci, et est-ce que quelque chose manque etc., car la volonté chez l'homme n'est que pour combler ses manques, ce qui n'est pas le cas en haut, "Toi Tu es la perfection de tous", et qu'est-ce qui manque, à D.ieu ne plaise, jusqu'à ce qu'il soit pertinent qu'il y ait une volonté et une providence si l'on accomplit Sa volonté. Cependant en vérité, voici ainsi est la volonté supérieure d'être l'aspect de bitoul (effacement de soi) du yech (l'être, le moi), et c'est-à-dire que en vérité l'aspect d'Or Ein Sof (lumière infinie) est l'aspect de ta'anug, comme il est écrit "car avec Toi est la source de la vie" (Psaumes 36, 10), c'est-à-dire la source des délices, mais il est attiré de Lui pour être un ta'anug issu du bitoul du yech, car il est dans la nature du bien de faire le bien etc., et alors automatiquement est aussi attiré l'aspect de volonté "le Saint, béni soit-Il, a désiré" etc.
(c'est-à-dire afin de faire le bien etc.). Et la volonté est les 620 mitsvot, les 613 de la Torah avec les 7 de rabbanan qui sont appelées 620 colonnes de lumière, explication : comme la colonne qui est attirée du toit à la terre et elle soutient le toit, et c'est-à-dire par le fait qu'elle se tient sur le sol, et parce que le sol est dur, c'est pourquoi son maintien se réalise bien, ce qui n'est pas le cas dans la poussière meuble etc., de même les 620 mitsvot sont les colonnes attirées du toit qui est l'aspect de ta'anug supérieur qui est attiré et se revêt dans les mitsvot, et elles-mêmes se sont abaissées en bas dans le sol, par exemple.
C'est-à-dire dans l'action matérielle, les tsitsit de laine etc., et du fait que leur fin est enfoncée dans leur commencement et que la fin de l'acte est dans la pensée première (que l'action a sa racine en haut, comme il est écrit ailleurs, c'est pourquoi c'est comme la parabole du sol sain et fort qui a le pouvoir de soutenir les colonnes etc.), c'est pourquoi leur maintien est bon et beau et ils peuvent soutenir et recevoir l'attraction du ta'anug supérieur etc. (et c'est le sujet de "et ses soutiens sont heureux" (Proverbes 3, 18), voir dans le Zohar volume 1 folio 8a, et voir ce qui est écrit sur le verset "et la terre est l'escabeau de Mes pieds" (Isaïe 66, 1)).
Et c'est le sujet de celui qui hoche la tête, que par cela se hoche automatiquement aussi le cerveau qui est à l'intérieur, par exemple, et ainsi par l'attraction de la volonté est aussi attiré le ta'anug qui est à l'intérieur, et c'est le sujet de "Yéhé chémé raba mevarakh", explication : Son grand Nom, c'est-à-dire l'aspect d'Or Ein Sof qui est au-dessus même de l'aspect de keter, car le keter est l'illumination du sovev kol almin (qui entoure tous les mondes) (et voir dans Pri Ets 'Haïm porte du Chabbat chapitre 21 et ses paroles : "le repas d'Atika Kadicha... c'est pourquoi cette sainteté est appelée Kedoucha Raba dans le secret de Chémé Raba", fin de citation. Et voir dans le Zohar paracha Terouma) (folio 165b) et dans l'explication du Ramaz là-bas, et voir dans le Zohar paracha Michpatim (folio 105a) et dans le Mikdach Melekh là-bas qui explique que Son grand Nom est bina, et voir dans Pri Ets 'Haïm porte des kaddichim fin du chapitre 2.
Mais ceci a déjà été expliqué ailleurs dans l'explication de "mezouza à droite", que tout est un, car la révélation d'Atik est dans bina, et voir ce qui est écrit sur le verset "que mon âme se réjouisse en mon D.ieu", et dans l'explication sur le verset "et maintenant que s'agrandisse" au sujet de "si Tu gardes les fautes, Y-ah Ad-naï, qui tiendra debout" etc., et voir ce qui est écrit sur le verset "Vois, Moi".
ועמ״ש עוד מענין שמו הגדול ע״פ שיר השירים אשר לשלמה ולקמן ע״פ ע״כ יאמרו המושלים באו חשבון כו׳ ועמ״ש ע״פ ואלה שמות בנ״י ושם נתבאר דשם הוי׳ הוא שמו הגדולוע״ש ו י״ל עוד בענין שמו הגדול עפמ״ש בפ׳ בשלח ע״פ וירא ישראל את היד הגדולה שיש ב׳ שמות הוי׳ ע״ש ושמו הגדול י״ל דהיינו שם הוי׳ דלעילא ועמ״ש במ״א בפי׳ כל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כו׳ וי״ל דזהו ג״כ פי׳ ועתה יגדל נא כח כו׳ שיומשך בחי׳ שמו הגדול ועיין בר״ח שער היראה פ״א מענין זה דהגדול וכדי להיות שמיה רבא מברך ונמשך למטה היינו ע״י שמנענע ראשו שהוא בחי׳ גלגלתא וממילא מתנענע ונמשך ג״כ בחי׳ א״ס המלובש בו כו׳. (וע׳ מענין הנענוע בפע״ח שער הקדישים פ״ג בהג״ה ובהרמ״ז פ׳ פנחס בפי׳ הזהר) (דר״כ סע״א).
גם י״ל דפי׳ נענוע זה הוא ע״ד מ״ש וישע ה׳ אל הבל כו׳. והוא כענין מ״ש במ״א בפי׳ לשון צלותא שהוא לשון הטייה וכדלקמן בביאור ע״פ ע״כ יאמרו המושלים באו חשבון ע״ש.
Et voir ce qui est écrit encore au sujet de Son grand Nom sur le verset du Cantique des Cantiques "qui est de Chlomo", et plus loin sur le verset "c'est pourquoi les maîtres diront : venez à 'Hechbon" etc., et voir ce qui est écrit sur le verset "Et voici les noms des enfants d'Israël", et là-bas il a été expliqué que le nom Havaya est Son grand Nom, voir là-bas. Et on peut encore dire au sujet de Son grand Nom selon ce qui est écrit dans la paracha Bechalach sur le verset "Et Israël vit la main grande", qu'il y a deux noms Havaya, voir là-bas, et Son grand Nom on peut dire c'est-à-dire le nom Havaya d'en haut, et voir ce qui est écrit ailleurs dans l'explication de "toute petite pièce s'ajoute à un grand compte" etc., et on peut dire que c'est aussi l'explication de "et maintenant que s'agrandisse" etc. que soit attiré l'aspect de Son grand Nom, et voir dans Rechit 'Hokhma porte de la crainte chapitre 1 au sujet de ceci du grand, et afin que soit "Yéhé chémé raba mevarakh" et attiré en bas, c'est-à-dire par le fait que l'on hoche la tête qui est l'aspect du galgalta, et automatiquement se hoche et est attiré aussi l'aspect d'Or Ein Sof qui est revêtu en lui etc.
(Et voir au sujet du hochement dans Pri Ets 'Haïm porte des kaddichim chapitre 3 dans la glose, et dans le Ramaz paracha Pin'has dans l'explication du Zohar) (folio 220b fin). On peut aussi dire que l'explication de ce hochement est à la manière de ce qui est écrit "Et ה' se tourna vers Hevel" etc.
Et c'est comme le sujet de ce qui est écrit ailleurs dans l'explication de l'expression tsélouta qui a le sens d'inclinaison, et comme plus loin dans l'explication sur le verset "c'est pourquoi les maîtres diront : venez à 'Hechbon", voir là-bas.
וזהו ענין הקדישים שבתפלה שהם להעלות העולמות כמו אצל הודו בין עשיה ליצירה אומרים קדיש שבזה הקדיש אנו מעלים העשיה ביצירה כמ״ש בפע״ח שם פ״א, והיינו כי א״א להיות עליית העולמות עשיה ליצירה אלא ע״י המשכה תחלה מיצירה בעשיה וההמשכה הוא ע״י איש״ר שנמשך אור א״ס שביצירה כו׳ שזהו ענין מנענע ראשו, והגם שעיקר המשכה זו דנענוע הראש הוא ע״י העלאת מ״ן דק״ש שמע ישראל כו׳ וכמ״ש כ״א ישראל יהיה שמך כי שרית עם אלקים שע״י בחינת ביטול היש שזהו ענין כי שרית עם אלקים עי״ז נמשך שישראל יהיה שמך בחינת לי ראש. מ״מ צריך לומר ג״כ בדבור יהש״ר מברך כו׳.
(ויובן עוד בפי׳ וענין לי ראש עפמ״ש במדרש ויקרא רבה פ״ב ובשוחר טוב פי״ט כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם כו׳ ונתבאר הענין במ״א ע״פ וארשתיך לי כו׳, דר״ל לפי שענין לי רומז לבחי׳ מהותו ועצמותו היינו בחי׳ עתיק שבו דייקא נאמר לא שניתי כי לית שמאלא בהאי עתיקא, וזהו פי׳ לי ראש שהם בבחי׳ ומדרגה עליונה זו דבחינת גלגלתא ומו״ס דא״א ממש שלמעלה מעלה מבחינת ז״א וזהו ענין העליה שנעשה ע״י ירידת הנשמה בגוף וכנ״ל שלהיות בבחינת ישראל לי ראש הוא ע״י כי שרית כו׳ ביטול היש דוקא. ועמ״ש ע״פ ואלה שמות שיש ב׳ עליות מבחינת יעקב.
הא׳ בבחינת ישראל זוטא. הב׳ בבחי׳ ישראל סבא.
ויש לפרש ענין ב׳ עליות אלו. הא׳ בבחי׳ גלגלתא ומוחא דז״א שנק׳ ישראל זוטא ונק׳ בחי׳ זו ג״כ לי ראש כי ז״א בעתיקא אחיד ותליא וגם כי בז״א הנה מבחי׳ מצחא ולמעלה הוא בחי׳ כי לא אדם הוא כמ״ש במ״א ע״פ צאינה וראינה כו׳, וגם כי לפעמים עולה ז״א עד שנמשך לו הכתר מא״א וע״י ממש כמבואר בענין חג השבועות ולכן גם בחי׳ ז״א נק׳ לי ראש.
אכן עלייה השנית שיהיה לעתיד היינו בגלגלתא ומו״ס דא״א וזהו לי ראש ממש ואפשר לומר שעלייה זו זהו ענין ישראל סבא כי סבא הוא בחי׳ עתיק יומין כו׳ ועלייה זו ע״ד מ״ש בספר הגלגולים ספי״ז שהיה עולם האצילות עולה עד א״ק כו׳ ע״ש. ואפ״ל שלכן נאמר לו ב״פ ישראל יהיה שמך.
א׳ ע״י המלאך (וישלח ל״ב כ״ט) ב׳ (שם ל״ה יו״ד) ע״י הקב״ה בכבודו ובעצמו ועמ״ש בפי׳ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות בד״ה ה׳ לי בעוזרי, וכ״ז נמשך ע״י כי שרית כו׳ וכמש״ש ע״פ ואלה שמות שעליות אלו נמשכים ע״י הירידה תחלה בבחי׳ גלות מצרים ואז ע״י יצ״מ נעשים עליות אלו כו׳:
Et c'est le sujet des kaddichim dans la prière qui sont pour élever les mondes, comme chez "Hodu" entre Assiya et Yetsira on dit le kaddich, que par ce kaddich nous élevons Assiya dans Yetsira, comme il est écrit dans Pri Ets 'Haïm là-bas chapitre 1, et c'est-à-dire qu'il est impossible qu'il y ait l'élévation des mondes d'Assiya à Yetsira sauf par une attraction d'abord de Yetsira dans Assiya, et l'attraction se fait par "Yéhé chémé raba" par lequel est attirée la lumière d'Or Ein Sof qui est dans Yetsira etc., ce qui est le sujet de celui qui hoche la tête, et bien que l'essentiel de cette attraction du hochement de la tête se fasse par l'élévation de mayin noukvin du Kriat Chema "Chema Israël" etc., et comme il est écrit "car tu as lutté avec Elokim", que par l'aspect de bitoul du yech, ce qui est le sujet de "car tu as lutté avec Elokim", par cela est attiré que "Israël sera ton nom", l'aspect de "à Moi la tête". Néanmoins il faut aussi dire dans la parole "Yéhé chémé raba mevarakh" etc.
(Et on comprendra encore dans l'explication et le sujet de "à Moi la tête" selon ce qui est écrit dans le Midrach Vayikra Rabba chapitre 2 et dans Cho'her Tov chapitre 19 "tout endroit où il est dit à Moi, il ne bouge pas pour toujours" etc., et le sujet a été expliqué ailleurs sur le verset "et Je t'ai fiancée à Moi" etc., le sens étant selon que le sujet de "à Moi" fait allusion à l'aspect de Son essence et de Son être, c'est-à-dire l'aspect d'Atik en Lui, précisément il est dit "Je n'ai pas changé", car il n'y a pas de gauche dans cet Atika, et c'est l'explication de "à Moi la tête", qu'ils sont dans cet aspect et ce degré supérieur de l'aspect de galgalta et mocha stimaa d'Arikh Anpin véritablement qui est au-dessus en haut de l'aspect de Zeir Anpin, et c'est le sujet de l'élévation qui se fait par la descente de l'âme dans le corps comme ci-dessus, que pour être dans l'aspect d'"Israël, à Moi la tête" c'est par "car tu as lutté" etc., le bitoul du yech précisément. Et voir ce qui est écrit sur le verset "Et voici les noms" qu'il y a deux élévations de l'aspect de Yaakov.
La première dans l'aspect d'Israël Zouta. La seconde dans l'aspect d'Israël Saba.
Et il y a à expliquer le sujet de ces deux élévations. La première dans l'aspect de galgalta et mocha de Zeir Anpin qui est appelé Israël Zouta, et cet aspect est aussi appelé "à Moi la tête", car Zeir Anpin est saisi et suspendu dans Atika, et aussi car dans Zeir Anpin, voici depuis l'aspect du front et au-dessus c'est l'aspect de "car ce n'est pas un homme", comme il est écrit ailleurs sur le verset "Sortez et voyez" etc., et aussi car parfois Zeir Anpin s'élève jusqu'à ce que lui soit attiré le keter d'Arikh Anpin et par lui véritablement, comme il est expliqué au sujet de la fête de Chavouot, et c'est pourquoi aussi l'aspect de Zeir Anpin est appelé "à Moi la tête".
Cependant l'élévation seconde qui sera à l'avenir, c'est-à-dire dans galgalta et mocha stimaa d'Arikh Anpin, et c'est "à Moi la tête" véritablement, et on peut dire que cette élévation c'est le sujet d'Israël Saba, car Saba est l'aspect d'Atik Yomin etc., et cette élévation à la manière de ce qui est écrit dans le Sefer HaGilgoulim fin du chapitre 17 que le monde d'Atsilout montait jusqu'à Adam Kadmon etc., voir là-bas. Et on peut dire que c'est pourquoi il lui a été dit deux fois "Israël sera ton nom".
Une fois par l'ange (Vayichla'h 32, 29), deux fois (là-bas 35, 10) par le Saint, béni soit-Il, en Sa gloire et en Son essence, et voir ce qui est écrit dans l'explication de "tout citoyen en Israël habitera dans les soukkot" au début du discours "ה' est à ma droite", et tout cela est attiré par "car tu as lutté" etc., et comme il est écrit là-bas sur le verset "Et voici les noms" que ces élévations sont attirées par la descente d'abord dans l'aspect de l'exil d'Égypte, et alors par la sortie d'Égypte se font ces élévations etc. :
ג והנה ההמשכות הם עכשיו בהעלם ולעתיד יתגלו. וזהו אני ה׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים.
פי׳ ע״ד מ״ש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה הוי׳ לי לאלקים שאצילות נקרא הוי׳ יו״ד חכמה ה׳ בינה וקוצו של יו״ד כתר.
3. Et voici, les attractions sont maintenant dans le caché, et à l'avenir elles se révéleront.
Et c'est "Moi, ה' votre Elokim, qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte pour être pour vous un Elokim" (Nombres 15, 41). Explication à la manière de ce qui est écrit "et je reviendrai en paix à la maison de mon père, et ה' sera pour moi un Elokim" (Genèse 28, 21), qu'Atsilout est appelé Havaya : youd 'hokhma, hé bina, et le trait du youd keter.
ואלקים הוא בחי׳ מל׳ שעיקר התהוות היש ודבר נפרד לגמרי היא ממלכות דאצילות. וזהו ענין שם אלקים המעלים להיות התהוות היש ונפרד שהן הנבראים דבי״ע מלאכים ונשמות וכמ״ש כי שמש ומגן הוי׳ אלקים דשם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי׳ שמסתיר וזהו ענין הפרסא המפסקת בין אצי׳ לבריאה, משא״כ באצילות ששם הוא בחי׳ גילוי אור א״ס ב״ה ונק׳ אצילות הוי׳ לשון התהוות ע״ש ההשפעות מכתר לחכמה ומחכמה לבינה מוחין דאבא מוחין דאימא הכל בחי׳ גילוי אור, ופי׳ והיה הוי״ה לי לאלקים היינו שלעתיד יהיה הוי׳ זה נחשב כמו אלקים לפי שיתגלה בחי׳ א״ס שלמעלה מאצילות כמ״ש עד יעבור עמך הוי׳ כו׳ (ועמ״ש ע״פ האזינו השמים) והוא בחי׳ שמו הגדול.
ובהגלות נגלות בחינה זו אז שם הוי׳ כאלקים חשוב לגבי גילוי עצום הזה (ועמ״ש בביאור ע״פ שובה ישראל בד״ה איתא במ״ח במסכת יומא). וזהו פי׳ אני הוי׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ״צ להיות לכם לאלקים שע״י יציאת מצרים יהיה גילוי זה עד שהוי׳ כאלקים חשוב.
כי הנה יציאת מצרים ישנו בכמה מדרגות. הא׳ העלי׳ מבי״ע לאצילות ביטול היש לאין.
ואמנם באצילות ג״כ שייך בחינת יצ״מ, כי גם אצילות הוא בבחי׳ מיצרים וגבולים ונק׳ מדות מדת החסד כו׳ שהם בבחי׳ מדה וגבול שאם היה החסד בלי גבול לא היה עונש לרשעים כלל כו׳, והיינו לפי שהאורות מלובשים בכלים שהם המגבילים לכן יש מצר עד כאן כו׳. (וז״ש בפרקי היכלות רל״ו אלפים רבבות פרסאות הוא שיעור קומה והיינו בחינת כלים דאצילות שהן בבחינת גבול ותכלית ע׳ באגה״ק ד״ה איהו וחיוהי בשם הע״ח).
משא״כ למעלה מאצילות. כי הנה עיקר בחינת המיצרים והגבולים זהו בעולם התיקון שהאורות מועטים והכלים מרובים ובתהו האורות מרובים מהכלים כו׳ אמנם א״ס ב״ה הוא למעלה מבחינת כלים לגמרי ואין שייך בחינת מיצר וגבול ולכן בחינת עלייה מאצילות בלמעלה מאצילות נקרא ג״כ יציאת מצרים כו׳.
(וכמ״ש במ״א בביאור ע״פ אלה מסעי דלכך כל המ״ב מסעות עד ירדן יריחו נקרא הכל יצ״מ כי יריחו הוא בחי׳ ריח בגדיו בחינת מקיפים כו׳ שלמעלה מבחי׳ כלים ואור פנימי לכן עד בחי׳ זו נק׳ עדיין יצ״מ. ולכן ג״כ כל זה נמשך ע״י בירור נה״ב ששרשה מעולם התהו ששם האורות מרובים כו׳.
וזהו ג״כ שיצ״מ ישגם בצדיקים כו׳ ואפילו במרבע״ה שהיה לו גילוי אצי׳ ממש היה שייך בו מצות יצ״מ בכל יום והוא ע״ד הנז׳. ולקרב הדבר אל השכל בעבודה איך שייך מדרגות רבות מאד ביצ״מ.
הנה נת׳ ע״פ במדבר סיני באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים כו׳ דלחדש השני וכן לשנה השנית ר״ל שצ״ל בבחינה שנית מיציאת מצרים דהיינו אחר שיהיה סור מרע גמור בתכלית אז יוכל לבא לבחי׳ מדבר סיני שהוא ענין צאת הנפש מנרתקה לבושי נוגה כו׳ ע״ש. וב׳ בחי׳ יצ״מ שנזכר כאן מבי״ע לאצי׳ ומאצי׳ למעלה זהו עוד למעלה מב׳ בחי׳ הנ״ל דהיינו שאחר צאת הנפש מלבושי נוגה שייך בחי׳ יצ״מ מבי״ע לאצי׳.
וענין זה בנפש כי בי״ע הוא בחי׳ אהבה ויראה יש מי שאוהב כו׳ משא״כ אצילות זהו בחינת ביטול שלמעלה מבחי׳ אהבה וכמו ענין השתחוואות דשמו״ע הוא למעלה מבחי׳ ואהבת דק״ש כו׳. והנה בבחי׳ ביטול ג״כ יש דרך כלל ב׳ מדרגות זה למעלה מזה ביטול היש וביטול אמיתי דח״ע וכמ״ש במ״א בענין שבת תתאה ושבת עילאה שהם ב׳ בח׳ ביטול הנ״ל, ועד״ז יש ג״כ הפרש בין יחוד וביטול המדות דאצי׳ שנק׳ איהו וגרמוהי חד לבחי׳ ביטול דח״ע שנק׳ איהו וחיוהי חד וכמ״ש במ״א.
ועד״ז יובן ענין יצ״מ דמשה שהיה בו גילוי בחי׳ אצילות ואעפ״כ היה צ״ל בבחי׳ יצ״מ בכל יום דהיינו העלייה לבחי׳ ביטול אמיתי דחכמה עילאה ממש. עוד יש לבאר ענין זה ע״ד מ״ש במ״א בענין דא מוחא לדא ודא קליפה לדא שבחי׳ אהבה דכי הוא חייך עם היותה מוחא עכ״ז נק׳ קליפה לגבי אהבת בכל מאדך בלי גבול כו׳ וכמ״ש ג״כ ע״פ מקושש עצים שבחי׳ זו נקרא עדיין בגמ׳ בזמן שאין עושין רצונו של מקום ובחי׳ עושין רצונו של מקום זהו בחינת בכל מאדך כו׳ ע״ש.
וכן בבחי׳ מאדך יש מדרגות אין קץ שמה שאצל זה נק׳ מאדך לפי שהוא למעלה מהכלי שלו הנה לגבי בחי׳ צדיק גדול יותר נחשב עדיין לבחי׳ גבול לפי ערך הכלי שלו שרחבה יותר והמאדך שלו גבוה יותר וז״ש לע״ל וגבה מאד שבחי׳ בכל מאדך יהיה בבחי׳ גבוה הרבה יותר כו׳ וכמו שהוא באהבה כך ג״כ בביטול כי ביטול דבי״ע נק׳ יש וסיגים לגבי ביטול דאצי׳, וכעד״ז באצי׳ עצמו כו׳. וזהו ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שואל מעמך כ״א ליראה את כו׳ כי ישראל הוא בחי׳ לי ראש שהוא מדרגה גבוה מאד כדלעיל והי׳ מהראוי שא״א להגיע לבחי׳ זו כ״א אחרי עומק הביטול בתכלית שהרי בחי׳ זו הוא למעלה מאצי׳ כנ״ל ואעפ״כ מה ה׳ אלקיך שואל מעמך כ״א ליראה כו׳ שהיא היראה המביאה לקיום מצותיו ית׳ בסור מרע ועשה טוב.
שהן הן בחינות ראשונות דיצ״מ עכ ״פ שעי״ז ג״כ יוכלו להגיע להיות בחינת לי ראש ועיין בבינוני׳ פמ״ב). וזהו אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים שע״י יצ״מ נמשך גילוי בחי׳ אור א״ס שלמעלה מאצילות והוא ענין עד יעבור עמך הוי׳ כנ״ל ואז שם הוי׳ שהוא בבחי׳ אצילות יהיה נחשב בבחי׳ שם אלקים כו׳ וכמ״ש יעקב והיה הוי׳ לי לאלקים.
Et Elokim est l'aspect de la malkhout, car le principal de la venue à l'être du yech et de la chose séparée complètement est de la malkhout d'Atsilout. Et c'est le sujet du nom Elokim qui voile pour qu'il y ait la venue à l'être du yech et séparé, qui sont les créatures de Beria, Yetsira, Assiya, anges et âmes, et comme il est écrit "car soleil et bouclier, ה' Elokim" (Psaumes 84, 12), car le nom Elokim est un bouclier et un étui pour le nom ה' qui cache, et c'est le sujet du rideau (parsa) qui sépare entre Atsilout et Beria.
Ce qui n'est pas le cas dans Atsilout, où il y a là l'aspect de révélation de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, et on l'appelle Atsilout ה', expression de formation, en raison des influences de keter vers 'hokhma et de 'hokhma vers bina, mohin d'Abba, mohin d'Imma, tout est aspect de révélation de lumière. Et l'explication de "et ה' sera pour moi Elokim" (Genèse 28, 21) signifie qu'à l'avenir ce ה' sera considéré comme Elokim, car se révélera l'aspect d'Or Ein Sof qui est au-dessus d'Atsilout, comme il est écrit "jusqu'à ce que passe Ton peuple, ה'" etc.
(Exode 15, 16) (et voir ce qui est écrit sur le verset "écoute, cieux"), et c'est l'aspect de Son grand Nom. Et lorsque cet aspect se révélera de façon révélée, alors le nom ה' sera considéré comme Elokim par rapport à cette immense révélation (et voir ce qui est écrit dans le biour sur le verset "reviens Israël" au début du discours "il est dit dans le Midrach" dans le traité Yoma).
Et c'est l'explication de "Je suis ה' votre Elokim qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte pour être pour vous Elokim" (Nombres 15, 41), que par la sortie d'Égypte il y aura cette révélation jusqu'à ce que ה' soit considéré comme Elokim. Car voici, la sortie d'Égypte existe en plusieurs degrés.
Le premier : l'élévation de Beria-Yetsira-Assiya vers Atsilout, bitoul (effacement de soi) du yech vers l'ayin. Mais dans Atsilout aussi s'applique l'aspect de sortie d'Égypte, car Atsilout aussi est en aspect de mietsarim et limites, et on les appelle middot, mida du 'hessed etc., qui sont en aspect de mida et limite, car si le 'hessed était sans limite il n'y aurait pas de châtiment pour les méchants du tout etc., et cela parce que les lumières sont revêtues dans les kelim qui sont les limitants, c'est pourquoi il y a mietsar jusqu'ici etc.
(Et c'est ce qui est dit dans les Pirkei Heikhalot : deux cent trente-six mille myriades de parsaot est la mesure de la stature, et c'est l'aspect des kelim d'Atsilout qui sont en aspect de limite et fin, voir dans Igueret Hakodech au début du discours "Lui et Ses vitalités" au nom de Ets 'Haïm). Ce qui n'est pas le cas au-dessus d'Atsilout.
Car voici, le principal de l'aspect des mietsarim et limites, c'est dans le monde du tikoun, où les lumières sont peu nombreuses et les kelim nombreux, et dans Tohou les lumières sont plus nombreuses que les kelim etc. Mais l'Or Ein Sof, béni soit-Il, est entièrement au-dessus de l'aspect des kelim, et il n'y a pas d'application d'aspect de mietsar et limite, c'est pourquoi l'aspect d'élévation d'Atsilout vers au-dessus d'Atsilout est appelé aussi sortie d'Égypte etc.
(Et comme il est écrit ailleurs dans le biour sur le verset "ceux-ci sont les voyages", que pour cela tous les quarante-deux voyages jusqu'au Jourdain de Jéricho est appelé tout sortie d'Égypte, car Jéricho est l'aspect de "l'odeur de ses vêtements", aspect de makifim etc. qui est au-dessus de l'aspect des kelim et lumière intérieure, c'est pourquoi jusqu'à cet aspect on l'appelle encore sortie d'Égypte. Et pour cela aussi tout cela est attiré par le birour (tri) de la nefech habéhamit (âme animale) dont la racine est du monde de Tohou où les lumières sont nombreuses etc.
Et c'est aussi que la sortie d'Égypte existe aussi chez les tsadikim etc., et même chez Moché notre maître, paix sur lui, qui avait une révélation d'Atsilout réellement, s'appliquait à lui le commandement de sortie d'Égypte chaque jour, et c'est à la manière mentionnée. Et pour rapprocher la chose à l'intellect dans le service, comment s'appliquent de très nombreux degrés dans la sortie d'Égypte.
Voici, cela est expliqué sur le verset "au désert de Sinaï, au premier du second mois, dans la seconde année de leur sortie du pays d'Égypte" etc. (Nombres 1, 1), que pour le second mois et ainsi pour la seconde année, cela signifie qu'il faut être en aspect second de la sortie d'Égypte, c'est-à-dire après qu'il y aura "écarte-toi du mal" complet jusqu'au bout, alors il pourra venir à l'aspect de désert de Sinaï, qui est le sujet de la sortie de l'âme de son étui, les vêtements de noga etc., voir là.
Et les deux aspects de sortie d'Égypte mentionnés ici, de Beria-Yetsira-Assiya vers Atsilout et d'Atsilout vers au-dessus, cela est encore au-dessus des deux aspects ci-dessus, c'est-à-dire qu'après la sortie de l'âme des vêtements de noga s'applique l'aspect de sortie d'Égypte de Beria-Yetsira-Assiya vers Atsilout. Et ce sujet dans l'âme : car Beria-Yetsira-Assiya est l'aspect d'amour et crainte, "il y a quelqu'un qui aime" etc., ce qui n'est pas le cas d'Atsilout, c'est l'aspect de bitoul qui est au-dessus de l'aspect d'amour, et comme le sujet des prosternations de la Amida qui est au-dessus de l'aspect de "et tu aimeras" du Chema etc.
Et voici, dans l'aspect de bitoul aussi il y a de façon générale deux degrés, l'un au-dessus de l'autre : bitoul du yech et bitoul véritable de 'hokhma ilaa, et comme il est écrit ailleurs dans le sujet de Chabbat tataa et Chabbat ilaa, qui sont les deux aspects de bitoul ci-dessus. Et de même il y a aussi différence entre l'union et bitoul des middot d'Atsilout qu'on appelle "Lui et Ses organes un" et l'aspect de bitoul de 'hokhma ilaa qu'on appelle "Lui et Ses vitalités un", et comme il est écrit ailleurs.
Et de même on comprendra le sujet de sortie d'Égypte de Moché, en qui il y avait révélation de l'aspect d'Atsilout, et malgré cela il fallait être en aspect de sortie d'Égypte chaque jour, c'est-à-dire l'élévation vers l'aspect de bitoul véritable de 'hokhma ilaa réellement. Encore il y a à expliquer ce sujet à la manière de ce qui est écrit ailleurs dans le sujet de "celle-ci est cerveau pour celle-là et celle-là est écorce pour celle-là", que l'aspect d'amour de "car Il est ta vie" (Deutéronome 30, 20), bien qu'elle soit cerveau, malgré cela est appelée écorce par rapport à l'amour "de tout ton meod" sans limite etc., et comme il est écrit aussi sur le verset du ramasseur de bois, que cet aspect est appelé encore dans la Guemara "au temps où l'on ne fait pas la volonté de D.ieu (Makom)", et l'aspect de "font la volonté de D.ieu (Makom)" c'est l'aspect de "de tout ton meod" etc., voir là.
Et ainsi dans l'aspect de meod il y a des degrés sans fin, que ce qui chez celui-ci est appelé meod parce qu'il est au-dessus de son keli, voici par rapport à l'aspect d'un tsadik plus grand est encore considéré comme aspect de limite selon la valeur de son keli qui est plus large et son meod plus élevé, et c'est ce qui est dit "à l'avenir et sera très élevé", que l'aspect de "de tout ton meod" sera en aspect beaucoup plus élevé etc. Et comme c'est dans l'amour, ainsi aussi dans le bitoul, car le bitoul de Beria-Yetsira-Assiya est appelé yech et scories par rapport au bitoul d'Atsilout, et de même dans Atsilout même etc.
Et c'est "et maintenant Israël, qu'est-ce que ה' ton Elokim demande de toi, sinon de craindre" etc. (Deutéronome 10, 12), car Israël est l'aspect de "Israël, à Moi la tête", qui est un degré très élevé comme ci-dessus, et il aurait été convenable qu'il soit impossible d'atteindre cet aspect sinon après la profondeur du bitoul jusqu'au bout, car cet aspect est au-dessus d'Atsilout comme ci-dessus, et malgré cela "qu'est-ce que ה' ton Elokim demande de toi, sinon de craindre" etc., qui est la crainte qui amène à l'accomplissement de Ses commandements, béni soit-Il, dans "écarte-toi du mal et fais le bien".
Qui sont précisément les premiers aspects de sortie d'Égypte, de sorte que par cela aussi ils pourront atteindre à être l'aspect de "à Moi la tête", et voir dans les Beinonim chapitre 42). Et c'est "qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte pour être pour vous Elokim", que par la sortie d'Égypte est attirée la révélation de l'aspect d'Or Ein Sof qui est au-dessus d'Atsilout, et c'est le sujet de "jusqu'à ce que passe Ton peuple, ה'" comme ci-dessus, et alors le nom ה' qui est en aspect d'Atsilout sera considéré en aspect de nom Elokim etc., et comme il est écrit Yaakov "et ה' sera pour moi Elokim".
והיינו דוקא ע״י ושבתי בשלום אל בית אבי. בחינת יצחק כדכתיב צחוק עשה לי אלקים שהתגלות התענוג עליון נמשך מבחי׳ ביטול היש לאין דהיינו בחי׳ כי שרית עם אלקים כו׳.
וזה היה ענין יעקב שיצא מבאר שבע היינו מבחי׳ אצילות וילך חרנה בבי״ע לברר בירורים י״ב שבטים לאה ורחל שבירר כ״ז בזמן עשרים שנה שהיה אצל לבן חרנה.
Et cela précisément par "et je reviendrai en paix vers la maison de mon père" (Genèse 28, 21). L'aspect de Yits'hak, comme il est écrit "un rire a fait pour moi Elokim" (Genèse 21, 6), que le dévoilement du plaisir supérieur est attiré de l'aspect de bitoul du yech vers l'ayin, c'est-à-dire l'aspect de "car tu as lutté avec Elokim" etc.
(Genèse 32, 29). Et c'était le sujet de Yaakov qui sortit de Beer Cheva, c'est-à-dire de l'aspect d'Atsilout, et alla vers 'Haran dans Beria-Yetsira-Assiya pour trier les birourim des douze tribus, Léa et Ra'hel, qu'il tria tout cela pendant le temps de vingt ans qu'il était chez Lavan à 'Haran.
ואח״כ ושבתי בשלום אל בית אבי. בחינת עליות וביטול במדרגות עליונות מבתחלה כביטול שכל בשכל גדול יותר וכביטול העלול בעילתו כו׳ אז והיה לי לאלקים כנ״ל וכך גם לעתיד יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כי יצחק הוא בחי׳ תענוג עליון ל׳ צחוק עשה לי אלקים שיתגלה מבחינת ביטול היש כי אברהם לא ידענו כו׳ כי יצחק הוא בחי׳ כמעלת הזהב על הכסף גבורות שלמעלה מהחסדים כו׳ (ועמ״ש בפ׳ ויצא ע״פ ושבתי בשלום ובפ׳ תולדות ע״פ אלה תולדות יצחק):
Et ensuite "et je reviendrai en paix vers la maison de mon père". L'aspect d'élévations et bitoul dans des degrés supérieurs de plus en plus, comme le bitoul d'un intellect dans un intellect plus grand, et comme le bitoul de l'effet dans sa cause etc., alors "et ה' sera pour moi Elokim" comme ci-dessus.
Et ainsi aussi dans l'avenir on dira à Yits'hak "car tu es notre père" (Isaïe 63, 16), car Yits'hak est l'aspect du plaisir supérieur, expression de "un rire a fait pour moi Elokim", qui se dévoilera de l'aspect de bitoul du yech, "car Avraham nous ne l'avons pas connu" etc. (Isaïe 63, 16), car Yits'hak est l'aspect comme la supériorité de l'or sur l'argent, guevurot qui sont au-dessus des 'hassadim etc.
(et voir ce qui est écrit dans la paracha Vayetsé sur le verset "et je reviendrai en paix", et dans la paracha Toldot sur le verset "voici les engendrements de Yits'hak").
ד והנה אחר כך כתיב אני הוי׳ אלקיכם פעם ב׳ והוא כי כל הנ״ל בענין יציאת מצרים לצאת מן המיצרים וגבולים כל אחד וא׳ כפי עבודתו זהו בחי׳ עליות ממטה למעלה. אמנם עיקר תכלית המכוון הוא להיות המשכות אור א״ס ב״ה למטה דייקא.
וכמו שכתוב לא ברעש ה׳ ואחר הרעש אש לא באש ה׳. ופי׳ בזהר (פ׳ צו דף ל׳ ע״א) דרעש היינו מ״ש ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול.
והיינו בחי׳ אופנים וחיות שמתנשאים ברעש גדול. ואש היינו בחי׳ השרפים (וע״ש מ״ש המק״מ א״נ י״ל מ״ש רבי יצחק כו׳).
כי השרפים הם בבריאה והאש הוא לה׳ לעלות בבחינת אצילות. (עמ״ש בפ׳ בראשית בביאור ע״פ כי כאשר השמים החדשים) ואינן רק עולים.
אבל לא נמשך על ידם בחינת אצילות למטה בבריאה ממש וזהו לא באש הוי׳ שאין שם הוי׳ שהוא אצילות נמשך למטה בהאש שלהם דהיינו עולם הבריאה. וכן רעש דאופנים ג״כ לא נמשך שם הוי׳ עי״ז למטה וזהו לא ברעש הוי׳.
שהרי המלאכים בקשו שתנתן להם התורה שהיא בחי׳ המשכות אלקות ולא נתנה להם אלא לישראל דוקא שהם הן שיכולים להמשיך [עמ״ש מזה בפ׳ יתרו ע״פ זכור את יום השבת].
4. Et voici, après cela il est écrit "Je suis ה' votre Elokim" une seconde fois, et c'est parce que tout ce qui précède concernant la sortie d'Égypte pour sortir des étroitesses et des limites, chacun selon son service, c'est l'aspect d'élévations d'en bas vers le haut.
Cependant, le principal but visé est que les attractions de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, soient précisément en bas. Et comme il est écrit "Ce n'est pas dans le vent que [se trouve] ה', et après le vent un feu, [mais] ce n'est pas dans le feu que [se trouve] ה'" (I Rois 19, 11-12).
Et l'explication dans le Zohar (paracha Tsav, folio 30a) : le vent, c'est ce qui est dit "Un esprit m'emporta et j'entendis derrière moi un grand bruit de tumulte" (Ézéchiel 3, 12). Et c'est l'aspect des ofanim et des 'hayot qui s'élèvent dans un grand tumulte.
Et le feu, c'est l'aspect des séraphins (et voir là ce qu'écrit le Mikdach Melekh, ou peut-être on peut dire ce que dit Rabbi Yits'hak etc.). Car les séraphins sont dans Beria, et le feu est pour ה' pour monter dans l'aspect d'Atsilout.
(Voir ce qui est écrit dans la paracha Béréchit dans l'explication sur le verset "Car comme les cieux nouveaux") Et ils ne font que monter. Mais il n'est pas attiré par leur intermédiaire l'aspect d'Atsilout en bas dans Beria réellement, et c'est "ce n'est pas dans le feu ה'", qu'il n'y a pas le nom ה' qui est Atsilout attiré en bas dans leur feu, c'est-à-dire le monde de Beria.
Et de même le tumulte des ofanim non plus, le nom ה' n'est pas attiré par cela en bas, et c'est "ce n'est pas dans le vent ה'". Car voici, les anges demandèrent que la Torah leur soit donnée, qui est l'aspect des attractions de la divinité, et elle ne leur fut pas donnée, mais à Israël précisément, qui sont ceux qui peuvent attirer [voir ce qui est écrit de cela dans la paracha Yitro sur le verset "Souviens-toi du jour du Chabbat"].
וגם שלמטה בעוה״ז הוא דוקא הכלי לזה ע״י ציצית ותפילין כו׳ כי נעוץ סופן כו׳ וכנ״ל מענין תר״ך עמודי אור שהעמודעומד ע״ג קרקע דייקא כו׳ וכן החיות נושאות ומנושאות עם הכסא אבל לא נזכר שימשיכו למטה כו׳.
Et aussi ce qui est en bas dans ce monde-ci est précisément le réceptacle pour cela par les tsitsit et les téfilines etc., car "leur fin est plantée" etc., et comme ci-dessus du sujet des six cent vingt colonnes de lumière, que la colonne se tient précisément sur le sol etc. Et de même les 'hayot portent et sont portées avec le trône, mais il n'est pas mentionné qu'elles attirent en bas etc.
וזהו ענין אני הוי׳ אלקיכם שנאמר פעם שנית אחר יצ״מ שהוא ענין המשכת מ״ד ויצ״מ הוא העלאת מ״ן ביטול היש כו׳. וההמשכות הן ע״י ב׳ בחי׳ מ״ע ומל״ת.
ביטול היש לאין בבחי׳ ועשה טוב ברמ״ח מ״ע והפרדת הרע ע״י סור מרע ע״י ל״ת לא תאכל חלב כו׳ שהם דברים שאין להם עלייה והם פנימיים ושעטנז מקיפים וכ״ז הוא ע״י בחכמה אתברירו וכן בטומאה וטהרה יש דבר שמקבל טומאה כו׳ ויש דבר שאינו מקבל טומאה כו׳ אלא שהוא מבחי׳ דעת וכמארז״ל חכמה זה סדר קדשים [היינו בחכמה אתברירו כנ״ל] ודעת זה סדר טהרות [ועמ״ש מזה בביאור ע״פ שחורה אני ובפ׳ אחרי ע״פ לטהר אתכם כו׳ ועמ״ש באגה״ק בד״ה למה נסמכה. ולזאת מטהרת הטמא כו׳ וע׳ בזהר פ׳ פקודי (דרכ״ג ע״א) מענין חכמה ודעת ובאדר״ז (דרצ״א א) ועמש״ל בענין דעת].
וכללות הענין שע״י ביטול היש לאין מעורר ג״כ למעלה המשכת אין האמיתי אור הכתר ביש דאצילות כי על חו״ב כתיב להנחיל אוהבי יש קנה חכמה קנה בינה ב״פ קנה גימטריא יש וכתיב והחכמה מאין תמצא. מכלל שהיא עצמה אינה עדיין בחי׳ אין.
וכמ״ש בזהר ח״ג (קכ״ט א׳) שזהו ענין מ״ש היש הוי׳ בקרבנו אם אין פי׳ אם ההארה הנמשכת להם משם הוי׳ הוא מבחי׳ יש שהוא חו״ב או מבחי׳ אין (כי מה שנמשך בחו״ב שייך בחי׳ השגה ולכן נקרא יש. משא״כ אין הוא מה דלית מחשבה תפיסא בי׳) והעיקר הוא ההמשכה כנ״ל:
Et c'est le sujet de "Je suis ה' votre Elokim" qui est dit une seconde fois après la sortie d'Égypte, qui est le sujet de l'attraction du mayin dekhourin, et la sortie d'Égypte est l'élévation du mayin noukbin, bitoul du yech etc. Et les attractions sont par les deux aspects des mitsvot positives et négatives.
Bitoul du yech vers l'ayin dans l'aspect de "et fais le bien" dans les deux cent quarante-huit mitsvot positives, et la séparation du mal par "écarte-toi du mal" par les mitsvot négatives "tu ne mangeras pas de graisse" etc., qui sont des choses qui n'ont pas d'élévation et elles sont intérieures, et le chaatnez des makifim, et tout cela est par "dans la 'hokhma ils furent triés", et de même dans l'impureté et la pureté il y a une chose qui reçoit l'impureté etc., et il y a une chose qui ne reçoit pas l'impureté etc., mais c'est de l'aspect du daat, et comme ont dit nos sages "la 'hokhma c'est l'ordre des Kodachim [c'est-à-dire dans la 'hokhma ils furent triés comme ci-dessus] et le daat c'est l'ordre des Taharot" [et voir ce qui est écrit de cela dans le biour sur le verset "je suis noire", et dans la paracha A'haré sur le verset "pour vous purifier" etc., et voir ce qui est écrit dans Igueret Hakodech au début du discours "pourquoi a été jointe. Et pour cela elle purifie l'impur" etc., et voir dans le Zohar paracha Pekoudei (folio 223a) du sujet de 'hokhma et daat, et dans l'Idra Zouta (folio 291a), et voir plus haut dans le sujet du daat].
Et l'ensemble du sujet est que par le bitoul du yech vers l'ayin on éveille aussi en haut l'attraction de l'ayin véritable, la lumière du keter, dans le yech d'Atsilout, car sur 'hokhma et bina il est écrit "pour faire hériter Mes aimés il y a, acquiers 'hokhma, acquiers bina" (Proverbes 4, 5-7), deux fois "acquiers" guématria yech, et il est écrit "et la 'hokhma d'où se trouve-t-elle" (Job 28, 12). De l'ensemble qu'elle elle-même n'est pas encore l'aspect d'ayin.
Et comme il est écrit dans le Zohar tome 3 (folio 129a) que c'est le sujet de ce qui est dit "est-ce que ה' est au milieu de nous ou non" (Exode 17, 7), explication : si l'illumination attirée vers eux du nom ה' est de l'aspect du yech qui est 'hokhma et bina, ou de l'aspect de l'ayin (car ce qui est attiré dans 'hokhma et bina s'applique l'aspect de l'appréhension, et c'est pourquoi on l'appelle yech. Ce qui n'est pas le cas de l'ayin, c'est ce qu'aucune pensée ne saisit en lui), et le principal est l'attraction comme ci-dessus.
וענין חסדי ה׳. חסד עילאה הוא רב חסד שיתגלה לע״ל וזהו וחסדי מאתך לא ימוש כו׳ כמ״ש בזהר (ח״ג קל״ו ב׳).
אך הכלי לזה הוא חסד דאצילות שעליו אמרו וכמה גופין תקינת לון כו׳ חסד דרועא ימינא כו׳ והוא כגופא לגבי נשמתא לבחי׳ ורב חסד כו׳ (ועיין באגה״ק ד״ה וילבש צדקה. ובמ״א נת׳ דפי׳ כמה גופין תקינת לון קאי על ע״ס דבי״ע וחסד דרועא ימינא הוא חסד שבע״ס דבריאה שהוא כלי לחסד דאצילות שנק׳ נשמתא כמו שהגוף הוא כלי לנשמה ועד״ז ג״כ חסד דאצילות הוא כלי לגבי רב חסד שהוא בחי׳ נשמתא לנשמתא כו׳.
ועד״ז יש לפרש מ״ש בזהר ח״ג שם וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא, פי׳ חסד דאצי׳ נק׳ חיי גופא שהוא חיות ומקור לע״ס דבי״ע שנקרא גופא כנ״ל וחסד דאצי׳ הוא נשמה להן כנשמה המחיה את הגוף משא״כ בחי׳ רב חסד לא שייך כלל שיהיה אפי׳ נשמה לע״ס דבריאה יצירה עשייה אלא שהוא נשמה המחיה חסד דאצי׳ וזהו חיי דנשמתא כו׳ וכנ״ל שהוא בחי׳ נשמה לנשמתא כו׳). וענין בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה שיש ב׳ תורות.
תורת ה׳ ותורתו. הנה למטה היינו תשב״כ ותשבע״פ (ועמ״ש ע״פ נאוו לחייך בתורים).
אך באמת הנה יש ב׳ תורות, והוא מ״ש בספר הבהיר (נ״א במעין חכמה) דוד המלך ע״ה היה מחבר תורה שלמעלה בהקב״ה פי׳ תורה שלמעלה היא ג״כ המשכות אלא שהמה ע״פ אופן אחר לגמרי. ולא נתגלה אלא להאבות אברהם ויצחק חפרו בארות ויעקב היה עובדא שלו במקלות.
והוא ענין אחד עם תפילין שלנו (כמבואר בזהר ויצא דקס״ב א׳) ואם אחד מישראל דעתה יעשה זאת לא יפעל כלום. וכן חנוך היה תופר מנעלים ועל כל תפירה כו׳ היינו מפני שהמשכתם היה כמו בתורה שלמעלה (ועמ״ש קצת כעין זה ע״פ וישלח יעקב וע״פ ויקח מן הבא בידו מנחה) משא״כ תורת משה שהיא מורשה קהלת יעקב היא איך ומה שימשיך כל אדם כו׳ (ועמ״ש ע״פ אם בחקתי תלכו ע״ש) וזהו ענין תורת ה׳ ובתורתו.
והיא חכמה עילאה שלמעלה גם מכתר. וחכמה תתאה.
(ועמ״ש בפ׳ יתרו ע״פ וכל העם רואים בענין אל תאמרו מים מים כו׳, ופי׳ וענין חכמה עילאה שלמעלה גם מכתר י״ל עפמ״ש בפי׳ האריז״ל לספרא דצניעותא בפ״ק והוא בזהר הרקיע) (דקי״ט ע״א) שהביא שם מ״ש באדר״ז (דר״צ ע״א) ע״פ אלקים הבין דרכה כו׳ וז״ל א״נ מקומה היינו מו״ס עצמה ודרכה היינו הראש הב׳ שמשם יצאה למקום מו״ס. וכ״ש ההיא חכמה דסתימא ביה בע״ק היינו בראש הא׳ העליון כי כחה שם בדקות והעלם גדול כו׳ עד נמצינו למדין דמו״ס ראשיתה דיליה סתום בעתיקא כי שם שורשה כו׳ עכ״ל, והיינו ברד ל״א ממש אשר שם העצמות העליון כמבואר שם והובא ג״כ כ״ז בספר הדרת מלך על סד״צ (דרט״ז ע״ב) וזהו ענין חכמה עילאה שלמעלה גם מכתר והיינו לפי שהיא שרש החכמה שברדל״א ממש שהוא מל׳ דא״ס שלמעלה מגלגלתא דא״א שהוא הכתר כו׳ וזהו ג״כ ענין הנז׳ בביאור ע״פ כי אתה נרי בענין התורה שמקורה ושרשה הוא במו״ס והיינו בחי׳ חכמה שבכתר ע״פ קבלת מהרמ״ק וע״פ קבלת האריז״ל הוא הגבה למעלה במל׳ דא״ס וע״ש שמקור זה נמשך בתורה שלפנינו בגשמיות נעוץ תחלתן בסופן דייקא כו׳.
Et le sujet des "'hassadé ה'". Le 'hessed ilaa est le rav 'hessed qui se dévoilera dans l'avenir, et c'est "et Mes 'hassadim ne s'éloigneront pas de toi" etc.
(Isaïe 54, 10), comme il est écrit dans le Zohar (tome 3, folio 136b). Mais le réceptacle pour cela est le 'hessed d'Atsilout, sur lequel on a dit "et combien de corps Tu as préparé pour eux" etc., "'hessed le bras droit" etc., et il est comme le corps par rapport à l'âme pour l'aspect du rav 'hessed etc.
(Et voir dans Igueret Hakodech au début du discours "et il se revêtit de justice". Et ailleurs il est expliqué que l'explication de "combien de corps Tu as préparé pour eux" se rapporte aux dix sefirot de Beria-Yetsira-Assiya, et "'hessed le bras droit" est le 'hessed qui est dans les dix sefirot de Beria, qui est un réceptacle pour le 'hessed d'Atsilout qu'on appelle âme, comme le corps est un réceptacle pour l'âme, et de même aussi le 'hessed d'Atsilout est un réceptacle par rapport au rav 'hessed qui est l'aspect d'âme pour l'âme etc.
Et de même il y a à expliquer ce qui est écrit dans le Zohar tome 3 là "et le 'hessed de vérité n'est pas dit dans la vie du corps mais dans la vie de l'âme", explication : le 'hessed d'Atsilout est appelé vie du corps, qui est vitalité et source pour les dix sefirot de Beria-Yetsira-Assiya qu'on appelle corps comme ci-dessus, et le 'hessed d'Atsilout est âme pour eux comme l'âme qui vivifie le corps, ce qui n'est pas le cas de l'aspect du rav 'hessed, il ne s'applique pas du tout qu'il soit même âme pour les dix sefirot de Beria, Yetsira, Assiya, mais il est âme qui vivifie le 'hessed d'Atsilout, et c'est la vie de l'âme etc., et comme ci-dessus qu'il est l'aspect d'âme pour l'âme etc.). Et le sujet de "dans la Torah de ה' son désir, et dans Sa Torah il médite" (Psaumes 1, 2), qu'il y a deux Torah.
La Torah de ה' et Sa Torah. Voici, en bas c'est la Torah écrite et la Torah orale (et voir ce qui est écrit sur le verset "tes joues sont agréables avec des tours").
Mais en vérité voici, il y a deux Torah, et c'est ce qui est écrit dans le Sefer HaBahir (ou dans Maayan 'Hokhma) que David le roi, paix sur lui, était celui qui unissait la Torah d'en haut avec le Saint, béni soit-Il, explication : la Torah d'en haut est aussi des attractions, mais elles sont selon un mode entièrement autre. Et elle ne fut révélée qu'aux patriarches, Avraham et Yits'hak creusèrent des puits, et Yaakov son action était avec des bâtons.
Et c'est un sujet un avec nos téfilines (comme expliqué dans le Zohar Vayetsé folio 162a), et si un d'Israël maintenant faisait cela, il ne produirait rien. Et de même 'Hanokh était couturier de chaussures, et sur chaque couture etc., c'est-à-dire parce que leur attraction était comme dans la Torah d'en haut (et voir ce qui est écrit un peu comme cela sur le verset "et Yaakov envoya", et sur le verset "et il prit de ce qui lui était venu à la main une offrande").
Ce qui n'est pas le cas de la Torah de Moché, qui est "un héritage pour l'assemblée de Yaakov" (Deutéronome 33, 4), c'est comment et ce que chaque homme attirera etc. (et voir ce qui est écrit sur le verset "si vous marchez dans Mes décrets", voir là), et c'est le sujet de la Torah de ה' et Sa Torah.
Et elle est la 'hokhma ilaa qui est au-dessus même du keter, et la 'hokhma tataa. (Et voir ce qui est écrit dans la paracha Yitro sur le verset "et tout le peuple voit" dans le sujet de "ne dites pas eaux, eaux" etc., et l'explication et le sujet de la 'hokhma ilaa qui est au-dessus même du keter, on peut dire selon ce qui est écrit dans le commentaire de l'Ari z"l sur le Sifra deTsniouta au premier chapitre, et c'est dans le Zohar HaRakia) (folio 119a), qui a amené là ce qui est écrit dans l'Idra Zouta (folio 290a) sur le verset "Elokim a compris sa voie" etc., et voici ses paroles : "ou son lieu c'est mocha stimaa elle-même, et sa voie c'est la seconde tête d'où elle est sortie vers le lieu de mocha stimaa.
Et à plus forte raison cette 'hokhma qui est cachée en lui dans Atika Kadicha, c'est-à-dire dans la première tête supérieure, car sa force y est dans la subtilité et le grand caché etc., jusqu'à ce que nous apprenions que mocha stimaa, son commencement est caché dans Atika, car là est sa racine etc.", fin de citation, et c'est dans le reisha delo ityada réellement, où est là l'essence supérieure, comme expliqué là, et tout cela est aussi amené dans le livre Hadrat Melekh sur le Sifra deTsniouta (folio 316b), et c'est le sujet de la 'hokhma ilaa qui est au-dessus même du keter, et c'est parce qu'elle est la racine de la 'hokhma qui est dans le reisha delo ityada réellement, qui est la malkhout de l'Or Ein Sof qui est au-dessus de la glalgalta d'Arikh Anpin qui est le keter etc. Et c'est aussi le sujet mentionné dans le biour sur le verset "car Tu es ma lampe" dans le sujet de la Torah dont la source et la racine est dans mocha stimaa, et c'est l'aspect de la 'hokhma qui est dans le keter selon la kabbale du Maharam Cordovero, et selon la kabbale de l'Ari z"l c'est l'élévation au-dessus dans la malkhout de l'Or Ein Sof, et voir là que cette source est attirée dans la Torah qui est devant nous dans la matérialité, "leur commencement est planté dans leur fin" précisément etc.
והנה כנגד ב׳ בחי׳ שנתבאר שיש חסד דקשוט שיתגלה לע״ל וכן תורת ה׳ והכלי לזה הוא בחי׳ גמ״ח ותורה צוה לנו כו׳ כנגד זה נאמר בפ׳ ציצית ב״פ אני הוי׳ אלקיכם. הא׳ נגד הכלי והב׳ נגד מה שיתגלה לע״ל בחי׳ חסד דקשוט ותורת ה׳.
ולכן נאמר פסוק זה בפ׳ ציצית דוקא כי בציצית יש ב׳ בחי׳ המשכת ל״ב חוטין ל״ב נתיבות חכמה והטלית שהוא המקיף שרומזין לשני בחי׳ תורה ומצות והם כלים להמשכת הנ״ל:
Et voici, en regard des deux aspects qui ont été expliqués, qu'il y a le 'hessed de vérité qui se dévoilera dans l'avenir, et de même la Torah de ה', et le réceptacle pour cela est l'aspect de guemilout 'hassadim et "La Torah qu'Il nous a ordonnée" etc., en regard de cela il est dit dans la section des tsitsit deux fois "Je suis ה' votre Elokim". Le premier en regard du réceptacle, et le second en regard de ce qui se dévoilera dans l'avenir, l'aspect du 'hessed de vérité et de la Torah de ה'.
Et c'est pourquoi ce verset est dit dans la section des tsitsit précisément, car dans les tsitsit il y a deux aspects d'attraction des trente-deux fils, les trente-deux sentiers de la 'hokhma, et le talit qui est le makif, qui font allusion aux deux aspects de la Torah et des mitsvot, et ils sont des réceptacles pour l'attraction susdite.
ה ולתוספת ביאור מעט בענין שנאמר ב״פ אני הוי׳ אלקיכם. הנה מתחלה יש להקדים מ״ש בזהר פ׳ וישלח דף קע״ד א׳ כמה דקב״ה לזמנין אתקרי הוי׳ ולזמנין אתקרי אלקים.
ה״נ לזמנין אקרי ישראל.
5. Et pour un supplément d'explication un peu sur le sujet qu'il est dit deux fois "Je suis ה' votre Elokim".
Voici, d'abord il faut préposer ce qui est écrit dans le Zohar paracha Vayichla'h folio 174a : "De même que le Saint, béni soit-Il, parfois est appelé ה' et parfois est appelé Elokim. De même, parfois est appelé Israël."
ולזמנין אקרי יעקב. וכלא בדרגין ידיען.
והענין כמ״ש במ״א ע״פ ויברא את האדם בצלמו בצלם אלקים ב״פ בצלם כנגד ב׳ בחי׳ שיש בנשמה הא׳ המתפשטת ומתלבשת בגוף כו׳ ובחי׳ הב׳ היא בחי׳ הנשמה שעומדת למעלה בבחי׳ מקיף כו׳. וזהו ג״כ ב׳ השמות דיעקב וישראל שהן כנגד ב׳ בחי׳ הנ״ל שבנשמה.
ושרשן מב׳ שמות הוי׳ אלקים ועיין בזהר ר״פ במדבר.
"Et parfois est appelé Yaakov. Et tout est dans des degrés connus." Et le sujet est comme il est écrit ailleurs sur le verset "Et D.ieu créa l'homme à Son image, à l'image d'Elokim" (Genèse 1, 27), deux fois "à l'image" en regard des deux aspects qui sont dans l'âme : le premier qui se propage et se revêt dans le corps etc., et le second aspect est l'aspect de l'âme qui se tient en haut dans l'aspect de makif etc.
Et cela est aussi les deux noms de Yaakov et d'Israël qui sont en regard des deux aspects susdits dans l'âme. Et leur racine est des deux noms ה' et Elokim, et voir dans le Zohar au début de la paracha Bamidbar.
והנה נודע ענין יחוד הוי׳ אלקים וכמ״ש לעיל פ׳ וארא ע״פ וידבר אלקים כו׳ אני הוי׳ ע״ש. וכך נמשך גילוי אלקות מבחי׳ הנשמה שלמעלה מן הגוף בתוך הנשמה המלובשת בגוף וכמ״ש גבי חברי דניאל אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וארז״ל משום דמזלייהו חזי שחלק הנשמה שלמעלה מהגוף נק׳ מזל ע״ש שממנו נוזל ונמשך בחלק הנשמה שבגוף, וזהו לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך שמאיר ונמשך מבחי׳ ישראל בבחי׳ יעקב ועמ״ש בפ׳ בלק ע״פ לא הביט און ביעקב כו׳ שבשבת הוא גילוי ובחי׳ ישראל ממש.
Et voici, il est connu le sujet de l'union de ה' et Elokim, et comme il est écrit plus haut paracha Vaéra sur le verset "et Elokim parla" etc. "Je suis ה'" voir là.
Et ainsi est attirée la révélation de la divinité de l'aspect de l'âme qui est au-dessus du corps à l'intérieur de l'âme revêtue dans le corps, et comme il est écrit concernant les compagnons de Daniel "mais une grande terreur tomba sur eux" (Daniel 10, 7), et nos sages ont dit parce que leur mazal voyait, que la partie de l'âme qui est au-dessus du corps est appelée mazal, en raison de ce que d'elle s'écoule et est attiré dans la partie de l'âme qui est dans le corps, et c'est "on ne t'appellera plus du nom de Yaakov, mais Israël sera ton nom" (Genèse 35, 10), qu'il illumine et est attiré de l'aspect d'Israël dans l'aspect de Yaakov, et voir ce qui est écrit dans la paracha Balak sur le verset "Il n'a pas regardé l'iniquité dans Yaakov" etc., que le Chabbat est révélation et aspect d'Israël réellement.
וזהו אני הוי׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים פי׳ ע״י ששם הוי׳ נמשך להיות הוא ממש אלקיכם שיאיר בבחי׳ גילוי בשם אלקים ועי״ז מאיר בחי׳ ישראל ממש בבחי׳ יעקב ועי״ז נמשך להיות יציאת מצרים לצאת מהמיצרים וגבולים המסתעפים מההסתר דשם אלקים כו׳, שמחמת התגלות שם הוי׳ נמשך יצ״מ להיות כלה שארי ולבבי כו׳, וזהו להיות לכם לאלקים. והענין דהנה מבואר באדרא דנשא (דקל״ח ב׳) ובפי׳ האריז״ל שם שכשנאמר ב׳ שמות הוי׳ בפסוק א׳ אזי חד רומז לז״א וחד לע״ק.
וכמ״כ הפי׳ גם כאן בפסוק זה דאני הוי׳ שנאמר תחלה היינו ז״א דאצילות אשר הוא אלקיכם שנמשך בגילוי בשם אלקים הוא מל׳ דאצילות והיינו ע״י התומ״צ שעי״ז ממשיכים גילוי שם הוי׳ ממש.
Et c'est "Je suis ה' votre Elokim qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte", explication : par ce que le nom ה' est attiré pour être réellement votre Elokim, qu'il illumine dans l'aspect de révélation dans le nom Elokim, et par cela illumine l'aspect d'Israël réellement dans l'aspect de Yaakov, et par cela est attiré pour être la sortie d'Égypte, pour sortir des étroitesses et limites qui se ramifient du caché du nom Elokim etc., que du fait de la révélation du nom ה' est attirée la sortie d'Égypte pour être "ma chair et mon cœur ont été consumés" etc. (Psaumes 73, 26), et c'est "pour être pour vous Elokim".
Et le sujet : voici, il est expliqué dans l'Idra deNassa (folio 138b) et dans le commentaire de l'Ari z"l là, que lorsqu'il est dit deux noms ה' dans un seul verset, alors l'un fait allusion à Zeir Anpin et l'un à Atika Kadicha. Et de même l'explication aussi ici dans ce verset, que "Je suis ה'" qui est dit d'abord, c'est Zeir Anpin d'Atsilout, lequel est "votre Elokim" qui est attiré en révélation dans le nom Elokim, c'est la malkhout d'Atsilout, et cela par les Torah et mitsvot, que par cela on attire la révélation du nom ה' réellement.
ועכ״ז התומ״צ הם רק בחי׳ כלים לגילוי תורת ה׳ ורב חסד שיתגלה לע״ל דהיינו בחינת שם הוי׳ הב׳ שהוא בחי׳ ע״ק ולגבי גילוי זה נק׳ שם הוי׳ דז״א רק כמו שם אלקים כו׳.
Et malgré cela, les Torah et mitsvot ne sont que l'aspect de réceptacles pour la révélation de la Torah de ה' et du rav 'hessed qui se dévoilera dans l'avenir, c'est-à-dire l'aspect du second nom ה' qui est l'aspect d'Atika Kadicha, et par rapport à cette révélation le nom ה' de Zeir Anpin n'est appelé que comme le nom Elokim etc.
וז״ש להיות לכם לאלקים כלומר שע״י יציאת מצרים יומשך גילוי בחי׳ סוכ״ע שהוא בחי׳ ע״ק שלגבי גילוי זה נק׳ הגילוי דהוי׳ דז״א רק בחי׳ אלקים בחי׳ ממכ״ע. ואח״כ נאמר אני הוי׳ אלקיכם פי׳ שם הוי׳ דעתיק יאיר ויתגלה ממש בז״א דהיינו להיות הוי׳ ממש אלקיכם בבחי׳ גילוי, וכנ״ל בענין יחוד ב׳ שמות הוי׳ אלקים דזו״נ דאצי׳ שהיחוד הוא שלא יהי׳ שם אלקים מסתיר אלא דשם הוי׳ ית גלה ממש להיות הוי׳ ממש אלקיכם.
Et c'est le sens de "pour être pour vous Elokim", c'est-à-dire que par la sortie d'Égypte sera attirée la révélation de l'aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), qui est l'aspect d'Atik, relativement à laquelle la révélation du nom ה' de Zeir Anpin n'est appelée que l'aspect d'Elokim, l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes). Et ensuite il est dit "Je suis ה' votre Elokim", l'explication est que le nom ה' d'Atik illuminera et se révélera véritablement en Zeir Anpin, c'est-à-dire pour être véritablement ה' votre Elokim dans l'aspect de la révélation, et comme ci-dessus concernant le sujet de l'unification des deux noms ה' Elokim de zou"n d'Atsilout, que l'unification est que le nom Elokim ne dissimule pas, mais que le nom ה' se révèle véritablement pour être véritablement ה' votre Elokim.
וכך עד״ז למעלה יותר שז״א נק׳ שם אלקים לגבי ע״ק שנקרא הוי׳ וזהו ענין שמו הגדול וא״כ ג״כ פי׳ אני הוי׳ אלקיכם שלא יהיה בחי׳ הכלים דז״א מסתירים על גילוי ע״ק שהוא בחי׳ סוכ״ע כי אם בחי׳ סוכ״ע יומשך ויאיר בגילוי ממש כו׳ ועמ״ש במ״א ע״פ לעשות הישר בעיני ה׳ אלקיך וע״פ וידעת היום כו׳ כי הוי׳ הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת כו׳:
Et ainsi de même plus haut, que Zeir Anpin est appelé le nom Elokim relativement à Atik qui est appelé ה', et c'est le sujet de Son grand Nom. Et ainsi donc aussi l'explication de "Je suis ה' votre Elokim" est qu'il n'y ait pas l'aspect des kelim de Zeir Anpin qui dissimulent la révélation d'Atik, qui est l'aspect de sovev kol almin, mais que l'aspect de sovev kol almin soit attiré et illumine dans une révélation véritable, etc.
Et voir ce qui est écrit ailleurs sur le verset "pour faire ce qui est droit aux yeux de ה' ton Elokim" et sur "et tu sauras aujourd'hui... car ה' est l'Elokim dans les cieux en haut et sur la terre en bas..." :
וי״ל עוד דהנה נודע שבכתר יש ב׳ בחי׳ ע״י וא״א והנה פי׳ להיות לכם לאלקים ודאי היינו גם נגד התגלות בחי׳ א״א. שע״ז אמרו דז״א בעלותו לגבי עתיקא דהיינו א״א שנק׳ ג״כ עתיקא כנודע.
כאלקים חשוב. אך שיהיה אני הוי׳ אלקיכם שיתגלה שם הוי׳ דא״א ממש בז״א להיות הגילוי בז״א ממש מבחי׳ א״א.
הנה צ״ל ההמשכה מלמעלה יותר.
Et l'on peut dire encore que voici, il est connu que dans le keter il y a deux aspects : Atik et Arikh Anpin. Et voici, l'explication de "pour être pour vous Elokim" est certainement aussi relativement à la révélation de l'aspect d'Arikh Anpin.
Car à ce sujet ils ont dit que Zeir Anpin, dans son élévation relativement à Atika, c'est-à-dire Arikh Anpin qui est aussi appelé Atika comme il est connu, est considéré comme Elokim. Mais pour qu'il y ait "Je suis ה' votre Elokim", que se révèle le nom ה' d'Arikh Anpin véritablement en Zeir Anpin pour que la révélation en Zeir Anpin soit véritablement de l'aspect d'Arikh Anpin, voici qu'il faut l'attraction de plus haut encore.
וכמו יחוד שם הויה אלקים דזו״נ הוא ע״י ההמשכה מאו״א כו׳, וכך עד״ז שיהיה גילוי א״א ממש בשם אלקים דלעתיד דהיינו בז״א הוא ע״י המשכה גדולה ועצומה מבחי׳ עתיק ממש שלמעלה מא״א. וע״ד מ״ש במ״א בענין הפך ים ליבשה שעלמא דאתכסייא יאיר בגילוי גמור ממש בעלמא דאתגליא הוא ע״י שנמשך מבחי׳ כי גאה גאה שלמעלה מבחי׳ סוכ״ע כו׳.
ועד״ז נאמר כאן תחלה להיות לכם לאלקים ואח״כ ע״י גילוי בחי׳ עתיק ממש נאמר אני הוי׳ אלקיכם כו׳:
Et comme l'unification du nom ה' Elokim de zou"n est par l'attraction d'Abba et Imma, etc., et ainsi de même pour qu'il y ait la révélation d'Arikh Anpin véritablement dans le nom Elokim du futur, c'est-à-dire en Zeir Anpin, c'est par une attraction grande et puissante de l'aspect d'Atik véritablement qui est au-dessus d'Arikh Anpin. Et à la manière de ce qui est écrit ailleurs concernant "Il a changé la mer en terre sèche", que l'alma deitkasia illuminera dans une révélation complète véritablement dans l'alma deitgalia, c'est par ce qui est attiré de l'aspect de "car Il s'est exalté, Il s'est exalté" qui est au-dessus de l'aspect de sovev kol almin, etc.
Et ainsi de même il est dit ici d'abord "pour être pour vous Elokim" et ensuite par la révélation de l'aspect d'Atik véritablement il est dit "Je suis ה' votre Elokim", etc.