"Je suis ה' votre Elokim qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte pour être pour vous Elokim, Je suis ה' votre Elokim." (Nombres 15, 41). Pour comprendre le redoublement, pourquoi est-il écrit deux fois "Je suis ה' votre Elokim" au début du verset et à sa fin.
אני ה׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים אני ה׳ אלקיכם. להבין הכפל למה כתיב ב״פ אני הוי׳ אלקיכם בראש הפסוק ובסופו.
וגם מה ענין פסוק זה לק״ש שהרי אמירת פסוק זה הוא משום הזכרת יצ״מ שמ״ע להזכיר יצ״מ כמ״ש למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך והוא מצוה בפ״ע, ועוד דהל״ל פסוק למען תזכור כו׳, וגם להבין איזה שייכות יש לפסוק זה לפ׳ ציצית. הנה נודע שנשמות ישראל היו מקודם ששת ימי בראשית שהרי בעשרה מאמרות נברא העולם ובדבר ה׳ שמים נעשו בחינת דבור ורוח פיו ית׳ וישראל עלו במחשבה שהוא בחי׳ שלמעלה מבחינת דבור.
אלא שירדו למטה בעוה״ז להתלבש בגוף ונפש הבהמית ע״י דבור ומאמר נעשה אדם.
"Je suis ה' votre Elokim qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte pour être pour vous Elokim, Je suis ה' votre Elokim." (Nombres 15, 41). Pour comprendre le redoublement, pourquoi est-il écrit deux fois "Je suis ה' votre Elokim" au début du verset et à sa fin.
Et aussi quel est le sujet de ce verset pour le Chema, puisque la récitation de ce verset est à cause de la mention de la sortie d'Égypte, car c'est une mitsva de mentionner la sortie d'Égypte, comme il est dit "afin que tu te souviennes du jour de ta sortie du pays d'Égypte tous les jours de ta vie" (Deutéronome 16, 3), et c'est une mitsva à part, et de plus il aurait dû dire le verset "afin que tu te souviennes" etc., et aussi pour comprendre quelle relation a ce verset avec la paracha des tsitsit. Or, il est connu que les âmes d'Israël existaient avant les six jours du commencement, car "par dix paroles le monde a été créé" (Avot 5, 1), et "par la parole de ה' les cieux ont été faits" (Psaumes 33, 6), aspect de parole et souffle de Sa bouche béni soit-Il, et Israël est monté dans la pensée, qui est un aspect au-dessus de l'aspect de parole.
Mais elles sont descendues en bas dans ce monde pour se revêtir dans un corps et une nefech habéhamit (âme animale) au moyen de la parole et de l'énoncé "faisons l'homme" (Genèse 1, 26).
וירידה זו צורך עלייה היא. וצריך להבין מהו העלייה שתהיה אחר ירידה זו מימי שנותינו בעוה״ז כו׳ שתתעלה יותר ממה שהיתה כלולה במחשבה עילאה [ועמ״ש מזה ע״פ מי מנה עפר יעקב כו׳].
הנה כתיב לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים כו׳ וגם הקב״ה אמר לו כן אח״כ במראה הנבואה. וענין ישראל הוא אותיות לי ראש שהם נעשים להקב״ה בחינת ראש כביכול.
ולהבין בחי׳ ראש למעלה לגבי הקב״ה שאין לו דמות הגוף ח״ו [ועמ״ש ע״פ צאינה וראינה].
Et cette descente est une nécessité d'ascension. Et il faut comprendre quelle est l'ascension qui sera après cette descente, des jours de nos années dans ce monde etc., qui s'élèvera plus que ce qu'elle était incluse dans la pensée supérieure [et voir ce qui est écrit à ce sujet sur le verset "Qui a compté la poussière de Yaakov" etc.
(Nombres 23, 10)]. Or, il est écrit "Ton nom ne sera plus appelé Yaakov, mais Israël, car tu as lutté avec Elokim" etc.
(Genèse 32, 29), et aussi le Saint, béni soit-Il lui dit de même ensuite dans la vision de prophétie. Et le sujet d'Israël est les lettres "li roch", qu'ils deviennent pour le Saint, béni soit-Il un aspect de tête, pour ainsi dire.
Et pour comprendre l'aspect de tête en haut par rapport au Saint, béni soit-Il qui n'a pas de forme de corps, à D.ieu ne plaise [et voir ce qui est écrit sur le verset "Sortez et voyez" (Cantique des Cantiques 3, 11)].
והנה נודע בספרי התנ״ך ובספרי הקבלה כי הרצון נק׳ ראש וגלגלת ומקרא מלא נאמר והיה על מצחו תמיד לרצון, פי׳ עד״מ מבשרי אחזה שיש באדם בחי׳ רצון ובחי׳ תענוג ושכל, והן פנימית הרצון שהרי הרצון מתעורר מחמת התענוג שלפי שיש לו תענוג מן הדבר ההוא על כן רוצה וחפץ הוא בכך או הרצון נמשך מחמת השכל שהוא ג״כ טעם לרצון שרוצה כן מפני שהשכל מחייב כן.
Or, il est connu dans les livres du Tanakh et dans les livres de la kabbale que la volonté est appelée tête et crâne, et un verset plein est dit "et ce sera sur son front continuellement pour la volonté" (Exode 28, 38), explication : à titre d'exemple "de ma chair je contemplerai" (Job 19, 26), qu'il y a dans l'homme un aspect de volonté et un aspect de délice et d'intellect, et elles sont l'intériorité de la volonté, car la volonté s'éveille à cause du délice, car puisqu'il a du délice de cette chose, c'est pourquoi il veut et désire cela, ou la volonté est attirée à cause de l'intellect, qui est également une raison pour la volonté, qu'il veut ainsi parce que l'intellect l'oblige ainsi.
והנה הרצון הוא בחינה המתגלה שמשיב לשואלו דבר כך אני רוצה ומצוה לזולתו לעשות רצונו אבל התענוג או השכל שמהם נמשך הרצון אינם מתגלים אלא כמוסים ונעלמים בתוך הרצון המעלימם ומכסה עליהם ולכן נק׳ הרצון גלגלתא שהרי זה דומה לעצם הגלגלת החופפת על המוח שבתוכה.
Or, la volonté est un aspect qui se révèle, qui répond à celui qui lui demande "ainsi je veux", et ordonne à autrui de faire sa volonté, mais le délice ou l'intellect d'où est attirée la volonté ne se révèlent pas, mais sont cachés et dissimulés à l'intérieur de la volonté qui les dissimule et les couvre, et c'est pourquoi la volonté est appelée gulgalta (crâne), car cela ressemble à l'os du crâne qui recouvre le cerveau qui est à l'intérieur.
וכמ״כ הנמשל למעלה דבחי׳ הרצון נק׳ גלגלתא דחפיא על מוחא שגילוי הרצון חופה על השכל הנעלם או התענוג של רצון זה שהם לאין קץ ותכלית ממש כנודע מענין וקדושים בכל יום יהללוך סלה שיש עליות אין קץ בהשגות כו׳ והם רק הארה בעלמא מבחי׳ חכמה עילאה וכמו שערה הנמשכת מן המוח וכטפה לגבי הים [אבל ח״ע הוא בחי׳ עדן עין לא ראתה כו׳ והאי עדן אתמשך מעדן עילאה סתימאה דכל סתימין כמ״ש באדר״ז (דר״צ ע״א) והוא סתום ונעלם ע״י שבחי׳ הגלגלתא חפיא על מוחא שהיא בחי׳ עדן עילאה סתימאה דכל סתימין. וזהו כענין שתוק כך עלה במחשבה.
שבודאי יש טעם לדבר אלא שהטעם ההוא נעלם מאד ולא ניתן להשגה ולכן אמר להם שתוק כו׳ שא״א להתגלות רק הרצון שהוא בחי׳ גלגלתא אבל החכמה והטעם היא סתימאה ולא אתפתחא דהיינו שכמוסה בתוך גלגלתא כו׳ ועד״ז אפילו ברצון התחתון הנמשך מחכמה דאתפתחא מ״מ הרצון נמשך בגילוי משא״כ החכמה אינה מתגלה אלא בג״ע העליון וגם זה רק ע״י צמצוצים כנ״ל ולכן נק׳ הרצון גלגלתא ומצחא] וזהו מ״ש בזהר (ח״ג קכ״ט א׳) כתיב והיה על מצחו תמיד לרצון וגו׳ וההוא מצחא דאקרי רצון הוא גלוייא דכל רישא וגלגלתא, פי׳ גילוי הרצון נק׳ מצחא דהיינו כמו המצח שהוא פנוי משערות. [ועמ״ש מענין מצחא בביאור ע״פ צאינה וראינה], וישראל נק׳ לי ראש שהם הם המעוררים וממשיכים בחי׳ רצון העליון, כמארז״ל רפ״ק דברכות בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמו הגדול מבורך הקב״ה מנענע ראשו.
ראשו הוא בחי׳ רצון העליון [וע׳ בזהר ח״ג דרפ״ח סע״א וע״ב] והנענוע הוא מלמעלה למטה בחינת המשכה כלומר שממשיך בחי׳ רצון העליון ב״ה להיות בגילוי למטה.
Et de même le nimchal en haut, que l'aspect de la volonté est appelé gulgalta qui recouvre le cerveau, que la révélation de la volonté recouvre l'intellect dissimulé ou le délice de cette volonté, qui sont réellement sans fin ni limite, comme il est connu du sujet de "et les saints chaque jour Te loueront, sela" (Psaumes 84, 5), qu'il y a des ascensions sans fin dans les perceptions etc., et elles ne sont qu'un éclairage simplement de l'aspect de 'hokhma supérieure, et comme un cheveu qui est attiré du cerveau, et comme une goutte par rapport à la mer [mais 'hokhma supérieure est l'aspect d'Éden, "l'œil n'a pas vu" etc. (Isaïe 64, 3), et cet Éden est attiré d'Éden supérieur dissimulé de tous les dissimulés, comme il est écrit dans Idra Zouta (folio 290a), et il est fermé et dissimulé du fait que l'aspect de la gulgalta recouvre le cerveau qui est l'aspect d'Éden supérieur dissimulé de tous les dissimulés.
Et cela est comme le sujet de "tais-toi, ainsi est monté dans la pensée". Qu'assurément il y a une raison à la chose, mais cette raison est très dissimulée et n'est pas donnée à la perception, et c'est pourquoi il leur a dit "tais-toi" etc., qu'il est impossible que se révèle seulement la volonté qui est l'aspect de gulgalta, mais la 'hokhma et la raison sont dissimulées et non ouvertes, c'est-à-dire qu'elles sont cachées à l'intérieur de la gulgalta etc.
Et de même même dans la volonté inférieure qui est attirée de 'hokhma qui est ouverte, néanmoins la volonté est attirée en révélation, contrairement à la 'hokhma qui ne se révèle que dans le Gan Éden supérieur, et même cela seulement au moyen de tsimtsoumim (retraits) comme ci-dessus, et c'est pourquoi la volonté est appelée gulgalta et mits'ha (front)]. Et c'est ce qui est dit dans le Zohar (III, folio 129a) : il est écrit "et ce sera sur son front continuellement pour la volonté" etc., et ce front qui est appelé volonté est la révélation de toute la tête et la gulgalta, explication : la révélation de la volonté est appelée mits'ha, c'est-à-dire comme le front qui est libre de cheveux.
[Et voir ce qui est écrit du sujet de mits'ha dans le biour sur le verset "Sortez et voyez"], et Israël est appelé "li roch", qu'ils sont ceux qui éveillent et attirent l'aspect de la volonté supérieure, comme ont dit nos sages au début du premier chapitre de Berakhot : au moment où Israël entre dans les maisons de prière et les maisons d'étude et répond "que Son grand Nom soit béni", le Saint, béni soit-Il hoche Sa tête. Sa tête est l'aspect de la volonté supérieure [et voir dans le Zohar III, folio 288a et b], et le hochement est d'en haut en bas, aspect d'attraction, c'est-à-dire qu'Il attire l'aspect de la volonté supérieure béni soit-Il pour qu'elle soit en révélation en bas.
וזהו ענין יהא שמיה רבא מברך פי׳ שיומשך מהעלם לגילוי בחי׳ שמיה רבא שהוא שמו הגדול. ופי׳ וענין שמו הגדול הוא כי יש כמה בחי׳ שמות שהם בבחי׳ השתלשלות דהיינו שהם הארות והמשכות אור א״ס להיות ממכ״ע וגם שם הוי׳ הוא בבחי׳ ממכ״ע כמארז״ל ביו״ד נברא העוה״ב [וכמו שיתבאר לקמן בפי׳ והיה הוי׳ לי לאלקים].
אבל שמו הגדול הוא מה שלמעלה מעלה מגדר ובחי׳ השתלשלות ואינו נמשך ומתלבש תוך עלמין כלל.
Et c'est le sujet de "que Son grand Nom soit béni", explication : qu'il soit attiré de la dissimulation à la révélation l'aspect de "Son grand Nom", qui est Son grand Nom. Et l'explication et le sujet de Son grand Nom est qu'il y a plusieurs aspects de noms qui sont dans l'aspect de l'enchaînement, c'est-à-dire qu'ils sont des éclairages et des attractions de Or Ein Sof (lumière infinie) pour être memalé kol almin (qui remplit tous les mondes), et aussi le nom ה' est dans l'aspect de memalé kol almin, comme ont dit nos sages "par le youd a été créé le monde à venir" [et comme il sera expliqué plus bas dans l'explication de "et ה' sera pour moi Elokim"].
Mais Son grand Nom est ce qui est au-dessus au-dessus du rang et de l'aspect de l'enchaînement, et il n'est pas attiré et ne se revêt pas à l'intérieur des mondes du tout.
ועם היות שגם הוא בבחי׳ שם לבד כמו השם שאינו ערוך לגבי עצמיות מ״מ הוא למעלה מהשגת הנבראים וגם למעלה אפי׳ מבחי׳ סובב. וע״ז אנו מבקשים שיהיה שמו הגדול מבורך ונמשך לעלם ולעלמי עלמיא פי׳ לעלם לשון יחיד היינו בחי׳ אצילות כי שם איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ולעלמי עלמיא לשון רבים היינו בי״ע שהם בבחי׳ עלמא דפרודא כמ״ש ומשם יפרד כו׳ שבכולם יהיה המשכת והתגלות אור א״ס ב״ה שמו הגדול בכדי שיהא ביטול היש לאין כי מחמת הארת ההוי׳ שמהוה בהשתלשלות העולמות נתהוה מאין ליש וכל מה שמשתלשל ויורד למטה מטה נעשה בחי׳ יש ביותר עד שנתהוו עולמות הנפרדים ממש אבל בהתגלות אור א״ס שלמעלה מהשתלשלות אזי יהיו העולמות בטלים מיש לאין [ועמ״ש בביאור ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב.
Et bien qu'il soit aussi dans l'aspect de nom seulement, comme le nom qui n'est pas comparable par rapport à l'essence, néanmoins il est au-dessus de la perception des créés, et aussi au-dessus même de l'aspect de sovev (qui entoure). Et sur cela nous demandons que Son grand Nom soit béni et attiré pour le monde et pour les mondes des mondes, explication : pour le monde au singulier, c'est-à-dire l'aspect d'Atsilout, car là "Lui et Ses vitalités et Ses organes sont un en eux", et pour les mondes des mondes au pluriel, c'est-à-dire Beria, Yetsira, Assiya, qui sont dans l'aspect de monde de séparation, comme il est dit "et de là il se sépara" etc.
(Genèse 2, 10), que dans tous il y ait l'attraction et la révélation de Or Ein Sof béni soit-Il, Son grand Nom, afin qu'il y ait bitoul (effacement de soi) du yech (l'être, le moi) à l'ayin (le néant), car à cause de l'éclairage du nom ה' qui fait exister dans l'enchaînement des mondes, il y a eu existence de l'ayin au yech, et tout ce qui s'enchaîne et descend en bas en bas devient un aspect de yech davantage, jusqu'à ce que se soient formés des mondes séparés réellement, mais dans la révélation de Or Ein Sof qui est au-dessus de l'enchaînement, alors les mondes seront annulés de yech à ayin [et voir ce qui est écrit dans le biour sur le verset "j'ai vu et voici un chandelier d'or" (Zacharie 4, 2).
ובשיר השירים ע״פ ששים המה מלכות בענין מ״ש לע״ל ומעין מבית ה׳ יצא כו׳]. ולכן כשישראל אומרים איש״ר מברך הקב״ה מנענע בראשו כלומר שממשיך למטה גילוי בחי׳ ראשו הוא רצון העליון ב״ה שבתוכו מלובש ונעלם ענג העליון וחכמה עילאה כו׳ (ועמ״ש בד״ה ואהיה אצלו אמון בענין ואהיה שעשועים יום יום כו׳) להיות יורד ונמשך בבחי׳ גילוי למטה ונגלה כבוד ה׳ למטה כמו למעלה ממש:
Et dans le Cantique des Cantiques sur le verset "soixante sont les reines" (Cantique des Cantiques 6, 8) au sujet de ce qui est dit pour l'avenir "et une source sortira de la maison de ה'" etc. (Joël 4, 18)].
Et c'est pourquoi lorsque Israël dit "que Son grand Nom soit béni", le Saint, béni soit-Il hoche Sa tête, c'est-à-dire qu'Il attire en bas la révélation de l'aspect de Sa tête, qui est la volonté supérieure béni soit-Il, à l'intérieur de laquelle est revêtu et dissimulé le délice supérieur et la 'hokhma supérieure etc. (et voir ce qui est écrit au début du discours "et j'étais auprès de Lui comme un nourrisson" au sujet de "et j'étais des délices jour après jour" etc.), pour descendre et être attiré dans l'aspect de révélation en bas, et que soit révélée la gloire de ה' en bas comme en haut réellement.
ב והגורם להיות הקב״ה מנענע ראשו (הם ישראל לי ראש שהם הם בחי׳ הראש שלמעלה כביכול). והיינו ע״י כי שרית עם אלקים.
והענין כי המשכה זו הוא ע״י אתעדל״ת והעלאת מ״ן בק״ש שמע ישראל שמע לשון הבנה ישראל לי ראש דהיינו מאחר שאתה בבחי׳ זו שהוא לי ראש. שמע והבן איך שה׳ אחד.
דכולא קמיה כלא חשיב ורק בשכמל״ו שבחינת מלכותו ית׳ לבד מחיה כל העולמות שהוא כמשל המלך שאין עצמותו ומהותו מתפשט כלל בכל המדינות רק שמו נקרא עליהם כו׳.
2. Et ce qui cause que le Saint, béni soit-Il hoche Sa tête (ce sont Israël "li roch", qu'ils sont l'aspect de la tête d'en haut, pour ainsi dire).
Et c'est au moyen de "car tu as lutté avec Elokim". Et le sujet est que cette attraction est au moyen de l'itarouta diletata (éveil d'en bas) et l'élévation des mayin nukvin dans le Chema "Écoute Israël", "écouter" a le sens de compréhension, "Israël li roch", c'est-à-dire puisque tu es dans cet aspect qui est "à Moi la tête".
Écoute et comprends comment ה' est un. Que "tout devant Lui est considéré comme rien", et seulement "béni soit le Nom de la gloire de Son règne pour l'éternité et à jamais", que l'aspect de Sa malkhout béni soit-Il seule fait vivre tous les mondes, qui est comme le mashal du roi dont l'essence et la nature ne se répandent pas du tout dans tous les pays, seulement que Son Nom est appelé sur eux etc.
ואי לזאת ואהבת את ה׳ בכל מאדך בלי שיעור וכמ״ש כלה שארי ולבבי שארי זה הגוף שנק׳ שאר בשר ולבבי הוא דם שבלב שהנפש תלויה בו ומשכנו בחלל השמאלי שהוא מלא דם ושם היצה״ר וצ״ל בכל לבבך בשני יצריך. דהיינו שגם כחות נפש הבהמית מנפש עד בשר יכלו בתשוקה וצמאון ליבטל וליכלל באור א״ס ב״ה מאחר שלבבו יבין אחדות ה׳ באמת לאמיתו כי אין עוד מלבדו ורק בשכמל״ו כו׳.
Et pour cela "et tu aimeras ה' de tout ton meod" sans mesure, et comme il est dit "mon corps et mon cœur se consument" (Psaumes 73, 26), "mon corps" c'est le corps qui est appelé "reste de chair", et "mon cœur" c'est le sang qui est dans le cœur dont l'âme dépend, et son séjour est dans la cavité gauche qui est pleine de sang, et là est le mauvais penchant, et il faut "de tout ton cœur" avec tes deux penchants. C'est-à-dire que même les forces de la nefech habéhamit, de l'âme jusqu'à la chair, se consument dans le désir et la soif de s'annuler et de s'inclure dans Or Ein Sof béni soit-Il, puisque son cœur comprend l'unité de ה' en vérité véritable, car "il n'y a rien d'autre en dehors de Lui", et seulement "béni soit le Nom" etc.
וזהו ענין יציאת מצרים ולכן שייך הזכרת יצ״מ למצות ק״ש. ובכל יום צ״ל יצ״מ כי הגם שהתפלל ואומר אחד ואהבת במס״נ מ״מ אחר התפלה יוכל להתאוות לדברים זרים אשר לא לה׳ המה והיינו בחי׳ בינונים זה וזה שופטן אלא שמ״מ אמרו רק שופטן ולא מושלים ח״ו כי אין שליטה להרע ח״ו אלא שהוא רק כשופט האומר דעתו ואעפ״כ אין הלכה כדבריו כי הוא ית׳ יעמוד לימין אביון להושיעו כו׳ וכמארז״ל אלמלא עוזרו כו׳ והיינו ע״י שמתעורר בק״ש ותפלה כו׳ כי הבא לטהר אז מסייעין לו ולכן צ״ל יצ״מ בכל יום כו׳.
Et c'est le sujet de la sortie d'Égypte, et c'est pourquoi la mention de la sortie d'Égypte est liée à la mitsva du Chema. Et chaque jour il faut la sortie d'Égypte, car bien qu'il ait prié et dit "un" et "et tu aimeras" dans le messirout nefech (don de soi), néanmoins après la prière il peut désirer des choses étrangères qui ne sont pas pour ה', et c'est l'aspect des beinonim "ceci et cela les jugent", mais néanmoins ils ont dit seulement "les jugent" et non "les dominent" à D.ieu ne plaise, car il n'y a pas de domination au mal à D.ieu ne plaise, mais il est seulement comme un juge qui dit son opinion, et néanmoins la halakha n'est pas selon ses paroles, car Lui béni soit-Il se tiendra à la droite du pauvre pour le sauver etc., et comme ont dit nos sages "s'il n'avait pas Son aide" etc., et c'est au moyen de ce qui s'éveille dans le Chema et la prière etc., car "celui qui vient pour se purifier, on l'aide", et c'est pourquoi il faut la sortie d'Égypte chaque jour etc.
ויש כמה מדרגות ביצ״מ דהיינו שגם בצדיקים יש בחי׳ יצ״מ ממיצרים וגבולים המגבילים כו׳, וזה הוא בחי׳ העלאת מ״ן בלשון הקבלה ואתעדל״ת בלשון הזהר דהיינו שעי״ז דייקא הוא בחי׳ המשכת רצון וענג העליון וכמ״ש צחוק עשה לי אלקים שבחי׳ שם אלהים המסתיר להיות בחי׳ יש מזה נעשה צחוק וגילוי תענוג העליון והיינו כשנעשה ביטול היש. וז״ש לויתן זה יצרת לשחק בו (כמ״ש ע״פ אלה מסעי וע״פ צו את בנ״י כו׳ את קרבני לחמי כו׳ ובפ׳ ויצא ע״פ ושבתי בשלום כו׳ וסד״ה ואהיה אצלו אמון בפי׳ ממושבותיכם תביאו לחם תנופה כו׳) שהשחוק נמשך מביטול היש לפי שזהו דבר חידוש כי מה שהנשמה קודם התלבשותה בגוף ונפש הבהמית היתה בבחי׳ ביטול אין זה חידוש כלל כי כל העולמות כולם הם באמת כטפה מים אוקיינוס וכלא חשיבי.
אבל מה שאח״כ בהתלבשות הנשמה בגוף גם הגוף ונה״ב יש להם בחי׳ כלות הנפש להיות כלה שארי ולבבי להיות גם היש בטל כביטול טפה בים זהו העלאת מ״ן. הגם שבאמת מהות הביטול דנה״ב והגוף אינו ער וך למהות הביטול שבעולמות עליונים אבל לפי שהוא חידוש וכמו עד״מ למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא ע״י שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו׳ הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך.
כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמבהמה נעשה אדם וכמ״ש אדם ובהמה תושיע ה׳ (ועי״ז דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון כנ״ל ועמ״ש מזה ג״כ בפ׳ וישלח ע״פ ויקח מן הבא בידו מנחה) וכמשל הבהמה שנושאת האדם הרוכב עליה למקום שלא יוכל להגיע שם בעצמו. ולכן החיות פני אריה פני שור כו׳ נושאות את הכסא וגם דמות כמראה אדם שעל הכסא כו׳.
וגם זה אמת שמנושאות עם הכסא. וזהו לא יעקב יאמר עוד שמך כ״א ישראל כי שרית עם אלקים כו׳ היינו שלהיות בבחי׳ ומדרגת ישראל היינו לי ראש כביכול זה נמשך ע״י כי שרית עם אלקים שהוא להיות ביטול היש שעי״ז נמשך גילוי התענוג ורצון עליון שהוא בחי׳ ראש וכנ״ל בענין הקב״ה מנענע ראשו כו׳ (וגם ישראל פי׳ שיר אל שהוא ג״כ ענין המשכת תענוג העליון ע״ד שנתבאר ע״פ שיר השירים וכ״ז נמשך ע״י כי שרית עם אלקים.
וזהו ובלילה שירה עמי שירו קרי דהיינו שעשועים של הקב״ה והיינו ובלילה ע״י אתהפכא חשוכא לנהורא כו׳, ועיין ע״פ לא יעקב יאמר עוד שמך כ״א ישראל ברבות פ׳ וישלח פע״ח ובפ׳ לך לך פמ״ו ובגמרא ובירושלמי ספ״ק דברכות ובזח״א בפ׳ וישלח קע״ג ב׳ קע״ד א׳ ובפ׳ משפטים ק״ה א׳ ובפ׳ תזריע מ״ה א׳ ובפ׳ פנחס דרמ״ד א׳ ועיין בהרמ״ז ר״פ שמיני בענין ישראל ע״ש):
Et il y a plusieurs degrés dans la sortie d'Égypte, c'est-à-dire que même chez les tsadikim il y a un aspect de sortie d'Égypte des resserrements et limites qui limitent etc., et cela est l'aspect de l'élévation des mayin nukvin dans le langage de la kabbale, et l'itarouta diletata dans le langage du Zohar, c'est-à-dire que précisément par cela c'est l'aspect de l'attraction de la volonté et du délice supérieur, et comme il est dit "le rire a fait pour moi Elokim" (Genèse 21, 6), que l'aspect du nom Elokim qui dissimule pour être l'aspect de yech, de cela se fait le rire et la révélation du délice supérieur, et c'est lorsqu'il y a le bitoul du yech. Et c'est ce qui est dit "ce Léviathan Tu l'as créé pour jouer avec lui" (Psaumes 104, 26) (comme il est écrit sur le verset "voici les étapes" et sur le verset "ordonne aux enfants d'Israël" etc.
"Mon offrande, Mon pain" etc., et dans la paracha Vayetsé sur le verset "et je reviendrai en paix" etc., et à la fin du discours "et j'étais auprès de Lui comme un nourrisson" dans l'explication de "de vos demeures vous apporterez le pain de l'offrande" etc.), que le rire est attiré du bitoul du yech, parce que c'est une chose de nouveauté, car ce que l'âme avant son revêtement dans le corps et la nefech habéhamit était dans l'aspect de bitoul, cela n'est pas une nouveauté du tout, car tous les mondes tous sont en vérité comme une goutte d'eau dans l'océan et considérés comme rien. Mais ce qui est ensuite dans le revêtement de l'âme dans le corps, aussi le corps et la nefech habéhamit ont un aspect de kelot hanefech (l'expiration de l'âme) pour que "mon corps et mon cœur se consument", pour que aussi le yech soit annulé comme l'annulation d'une goutte dans la mer, cela est l'élévation des mayin nukvin.
Bien qu'en vérité l'essence du bitoul de la nefech habéhamit et du corps ne soit pas comparable à l'essence du bitoul qui est dans les mondes supérieurs, mais puisqu'il est une nouveauté, et comme à titre d'exemple en bas le cœur des rois n'a pas d'investigation, et lorsqu'ils veulent attirer son cœur pour qu'il se tourne vers la demande de l'homme simple, c'est au moyen qu'ils apportent devant lui une chose de nouveauté comme un oiseau qui parle etc., bien que les êtres humains parlent avec une compréhension accrue, mais cela n'est pas une nouveauté, mais cela que l'oiseau parle est une nouveauté et attire le cœur du roi. Ainsi ce que le yech s'annule est une chose de nouveauté, que d'une bête se fait un homme, et comme il est dit "l'homme et la bête Tu sauves, ה'" (Psaumes 36, 7) (et précisément par cela on éveille en haut en haut, c'est-à-dire l'attraction de la volonté et du délice supérieur comme ci-dessus, et voir ce qui est écrit de cela aussi dans la paracha Vayichla'h sur le verset "et il prit de ce qui était venu dans sa main une offrande"), et comme le mashal de la bête qui porte l'homme qui chevauche sur elle à un lieu où il ne pourrait pas arriver par lui-même.
Et c'est pourquoi les 'hayot "face de lion, face de bœuf" etc. portent le trône, et aussi "une forme comme l'aspect d'un homme qui est sur le trône" etc. Et aussi cela est vrai qu'elles sont portées avec le trône.
Et c'est "ton nom ne sera plus appelé Yaakov mais Israël, car tu as lutté avec Elokim" etc., c'est-à-dire que pour être dans l'aspect et le degré d'Israël, c'est-à-dire "li roch" pour ainsi dire, cela est attiré au moyen de "car tu as lutté avec Elokim", qui est d'être le bitoul du yech, que par cela est attirée la révélation du délice et de la volonté supérieure qui est l'aspect de tête, et comme ci-dessus dans le sujet que le Saint, béni soit-Il hoche Sa tête etc. (et aussi Israël a le sens de "chant de El", qui est également le sujet de l'attraction du délice supérieur, comme il a été expliqué sur le verset du Cantique des Cantiques, et tout cela est attiré au moyen de "car tu as lutté avec Elokim".
Et c'est "et dans la nuit un chant avec moi", "chant" est lu, c'est-à-dire les délices du Saint, béni soit-Il, et c'est "et dans la nuit" au moyen de "les ténèbres se transforment en lumière" etc., et voir sur le verset "ton nom ne sera plus appelé Yaakov mais Israël" dans le Midrach de la paracha Vayichla'h chapitre 78, et dans la paracha Lekh Lekha chapitre 46, et dans le Talmud et le Yerouchalmi à la fin du premier chapitre de Berakhot, et dans le Zohar I dans la paracha Vayichla'h folio 173b, 174a, et dans la paracha Michpatim folio 105a, et dans la paracha Tazria folio 45a, et dans la paracha Pin'has folio 244a, et voir dans le Ramaz au début de la paracha Chemini au sujet d'Israël, voir là).
ג אך אין תכלית הכוונה בביטול זה וכלות הנפש זו שישאר כן ממש בבחינה זו ויכלה נפשו מקרב גופו דהא כבר היתה כן קודם ירידתה בגוף אלא העיקר הוא שאחר כלות הנפש זו ימשיך מלמעלה למטה להיות גילוי אור א״ס למטה. (וכמ״ש והוא ימשול בך.
וע׳ בסש״ב ס״פ חמשים). וז״ש והיו הדברים האלה כו׳ תיכף לובכל מאדך כי ההמשכה הוא ע״י התורה ולכן נקרא מקרא וקורא בתורה שקורא וממשיך.
וכמ״ש מי יעלה בהר ה׳ כו׳ אשר לא נשא לשוא נפשו (תלים כ״ד). והקרי נפשי כי כשהוא רק בבחינת נפשו לבד היינו נפש האדם שהיא בבחינת עלייה מלמטה למעלה ע״ד מי יעלה בהר כו׳ שהוא בחי׳ התפלה ואינו עוסק בתורה ובמצות אח״כ להמשיך אור א״ס מלמעלה למטה נקרא לשוא (וכמ״ש במ״א ע״פ הקל קול יעקב) אלא העיקר צ״ל אח״כ בחי׳ נפשי שהוא המשכת וגילוי אור א״ס למטה (ועיין בזח״ג נ״ה ב׳ מענין נפשי ובמק״מ שם ועוי״ל בפי׳ נפשי עפמ״ש בלק״ת פ׳ כי תשא בטעמי מצות בענין ונתנו איש כופר נפשו כי א״א נפש כל האצילות והיינו כי נפש פירושו רצון כמו אין נפשי אל העם הזה) (בירמיה בסי׳ ט״ו) ופרש״י נפשי רצוני וכן ת״י רעוא גם ע״ד משארז״ל בשבת ס״פ הבונה דר״ת אנכי אנא נפשי כתבית יהבית.
וע׳ מזה בלק״ת מהאריז״ל פ׳ יתרו ע״פ אנכי ובמא״א אות א׳ סעיף ק״ג והנה רש״י פי׳ אנא נפשי אני בעצמי ויש לפרש נפשי כתבית יהבית ע״ד מ״ש ברבות ר״פ תרומה בפי׳ ויקחו לי תרומה כביכול לי אתם לוקחים גם ע״ד מ״ש כי בו שבת וינפש ות״א ונח וע׳ בהרמב״ן פ׳ תשא שם ובזח״ב ויקהל (דר״ד סע״ב) ובפ׳ נשא (קכ״ב ב׳) ועמ״ש בד״ה והיה מספר בנ״י גבי ונחה עליו רוח ה׳ ומ״ש במ״א פי׳ ריח ניחוחי. וז״ש אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים שהתכלית המכוון של יציאת מצרים ממטה למעלה הוא כדי להיות לכם לאלקים שיומשך גילוי אור א״ס ב״ה למטה וזהו להיות לכם כו׳ (וז״ש שמות ג׳ י״ב בהוציאך כו׳ תעבדון כו׳ ועמ״ש במ״א ע״פ הסבי עיניך מנגדי כו׳) וכן לאליהו הראו זה ג״כ שתכלית המכוון הוא ההמשכה כמ״ש (מלכים א׳ סי׳ י״ט) לא ברעש ה׳ ואחר הרעש אש לא באש ה׳ פי׳ כי הרעש הוא ענין האופנים וחיות שמתנשאים ברעש גדול מחמת השגתם שהוא ית׳ קדוש ומובדל.
והוי׳ צבאות אות הוא בצבא שלו. שמאות אחת בלבד משם הוי׳ מתהוים וחיים כל צבאי צבאות כמארז״ל ביו״ד נברא העוה״ב כו׳.
3. Mais le but de l'intention dans ce bitoul et cette expiration de l'âme n'est pas qu'il reste ainsi réellement dans cet aspect et que son âme expire du milieu de son corps, car elle était déjà ainsi avant sa descente dans le corps, mais l'essentiel est qu'après cette expiration de l'âme il attire d'en haut en bas pour qu'il y ait la révélation de Or Ein Sof en bas.
(Et comme il est dit "et il dominera sur toi". Et voir dans le Tanya à la fin du chapitre cinquante).
Et c'est ce qui est dit "et ces paroles seront" etc. immédiatement après "et de tout ton meod", car l'attraction est au moyen de la Torah, et c'est pourquoi elle est appelée "mikra" et "qui lit dans la Torah", qu'il lit et attire. Et comme il est dit "qui montera sur la montagne de ה'" etc.
"qui n'a pas élevé son âme en vain" (Psaumes 24). Et le kéri est "mon âme", car lorsqu'il est seulement dans l'aspect de son âme seule, c'est-à-dire l'âme de l'homme qui est dans l'aspect d'ascension d'en bas en haut, comme "qui montera sur la montagne" etc., qui est l'aspect de la prière, et il ne s'occupe pas de la Torah et des mitsvot ensuite pour attirer Or Ein Sof d'en haut en bas, cela est appelé "en vain" (et comme il est écrit ailleurs sur le verset "la voix de Yaakov"), mais l'essentiel doit être ensuite l'aspect de "mon âme", qui est l'attraction et la révélation de Or Ein Sof en bas (et voir dans le Zohar III folio 55b au sujet de "mon âme", et dans le Mikdach Melekh là, et il y a à expliquer autrement dans l'explication de "mon âme" selon ce qui est écrit dans le Likoutei Torah de l'Ari z"l dans la paracha Ki Tissa dans les raisons des mitsvot au sujet de "et ils donneront chacun une rançon pour son âme", car "âme" de tout l'Atsilout, et c'est que "âme" a le sens de volonté, comme "mon âme n'est pas vers ce peuple" (Jérémie 15, 1), et Rachi explique "mon âme" "ma volonté", et de même le Targoum "volonté", aussi comme ont dit nos sages dans Chabbat à la fin du chapitre "celui qui construit" de Rabbi Tarfon : "Anokhi, Ani mon âme j'ai écrit j'ai donné".
Et voir de cela dans le Likoutei Torah de l'Ari z"l dans la paracha Yitro sur le verset "Anokhi", et dans Meorei Or lettre alef section 103. Or Rachi explique "Ani mon âme" "Moi-même", et il y a à expliquer "mon âme j'ai écrit j'ai donné" comme ce qui est dit dans le Midrach au début de la paracha Terouma dans l'explication de "et ils prendront pour Moi une offrande", pour ainsi dire "Moi vous prenez", aussi comme ce qui est dit "car en lui Il se reposa et se revigora", et le Targoum "et Il se reposa", et voir dans le Ramban dans la paracha Tissa là, et dans le Zohar II Vayakhel (folio 204b), et dans la paracha Nasso (folio 122b), et voir ce qui est écrit au début du discours "et le nombre des enfants d'Israël" au sujet de "et se reposera sur lui l'esprit de ה'", et ce qui est écrit ailleurs dans l'explication de "odeur agréable".
Et c'est ce qui est dit "qui vous ai fait sortir du pays d'Égypte pour être pour vous Elokim", que le but visé de la sortie d'Égypte d'en bas en haut est afin d'être pour vous Elokim, qu'il soit attiré la révélation de Or Ein Sof béni soit-Il en bas, et c'est "pour être pour vous" etc. (et c'est ce qui est dit Exode 3, 12 "lorsque tu feras sortir" etc.
"vous servirez" etc., et voir ce qui est écrit ailleurs sur le verset "détourne tes yeux de devant moi" etc.), et de même à Éliyahou cela a été montré aussi, que le but visé est l'attraction, comme il est dit (I Rois 19) "ce n'est pas dans le tremblement ה', et après le tremblement un feu, ce n'est pas dans le feu ה'", explication : car le tremblement est le sujet des ofanim et des 'hayot qui s'élèvent dans un grand tremblement à cause de leur perception qu'Il béni soit-Il est saint et séparé. Et "ה' Tsevaot" une lettre est dans Son armée.
Que d'une seule lettre du nom ה' existent et vivent toutes les armées des armées, comme ont dit nos sages "par le youd a été créé le monde à venir" etc.
ולכן הם מרעישים ברעש גדול ועכ״ז לא ברעש הוי׳ פי׳ שאין גילוי הוי׳ נמשך ומתפשט ומתלבש בבחי׳ הרעש אלא הרעש הוא לה׳ ממטה למעלה להיות נכלל ובטל בבחי׳ הוי׳ אבל עכ״ז אין שם הוי׳ שורה ומתלבש ברעש. וכן ואחר הרעש אש הוא בחי׳ התלהבות והתלהטות של השרפים (ועמ״ש במ״א ע״פ שחורה אני שגם באדם יש ב׳ בחינות אלו רעש הוא חיצוניות הלב ואש הוא בחינת פנימית) ועכ״ז לא באש הוי׳ שאין שם הוי׳ מתגלה ומתלבש בבחי׳ האש רק שהאש הוא להוי׳ כנ״ל אלא ע״י ואחרי האש קול דממה דקה תמן קאתי מלכא והיינו ע״י התורה שהיא המשכת וגילוי אור א״ס ב״ה מלמעלה למטה כמ״ש ואשים דברי בפיך כו׳ (ונק׳ קול דממה דקה ע״ד דברי חכמים בנחת נשמעים כמ״ש במ״א על הזהר פ׳ וירא) (דקי״ב ע״א ע״ש).
ומ״מ צ״ל תחלה רעש ואש שאז ע״י ההעלאה שבתחלה נמשך אח״כ אור א״ס בעסק התורה וכמ״ש לעיל שמבחי׳ הרעש נעשה שער בשי״ן ימין ושער בשמאל שער בשמאל בחי׳ שער רישיה כעמר נקא שהן הלכות התורה. ושער בימין זה השער לה׳ בחינת מצות כו׳.
ועמ״ש ע״פ כי תשמע בקול ועיין בזהר פ׳ בלק (דקצ״ג ב׳) מענין קול דממה דקה ובפ׳ צו (ד״ל ע״ב) והוא בחי׳ קלא פנימאה הנז׳ בזהר ואתחנן (דרס״א ע״א) ועיין בפי׳ הרמ״ז שם גמרא חגיגה (דף ט״ז רע״א) וע׳ מהרש״א שם בח״א (פ״ט דברכות נ״ח א׳). רבות בראשית (פכ״ד) תזריע (ר״פ ט״ו) בקהלת רבה (דף פ״ד א׳) בפסוק הולך אל דרום זח״ג פנחס (דרכ״ג סע״ב דרכ״ז סע״ב).
אולם כל ההמשכות הנמשכים הם כעת בבחי׳ העלם ועיקר הגילוי יהיה לע״ל בתחה״מ כשיתעלו כל נשמות ישראל כי לא ידח ממנו נדח כתיב כולך יפה רעיתי ואזי יקויים מ״ש ברכנו אבינו כולנו כאחד כשכולנו כאחד אזי ברכנו כו׳. וכל מעשה המצות ועסק התורה שבעוה״ז הוא להמשיך אור א״ס אלא שכעת אינו מתגלה והוא כמו מתן בסתר, ולע״ל שכר מצוה יתגלה מן המצוה עצמה (ועמ״ש ע״פ הבאים ישרש יעקב).
וזהו זורע צדקות מצמיח ישועות מלשון וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו שיהיה גילוי אור א״ס למטה בגופות דייקא במדרגה יותר גבוה גם מג״ע העליון שהרי אפילו הצדיקים הגדולים אברהם ומשה שהם ברום המעלות שבג״ע העליון יתלבשו בגופות ויקומו בתח״ה וכו׳, והיינו מפני שבעוה״ז יכול להיות גילוי גדול יותר משום דנעוץ סופן בתחלתן וסוף מעשה עלה במחשבה תחלה. וזהו להיות לכם לאלקים להיות לעתיד:
Et c'est pourquoi ils font trembler dans un grand tremblement, et néanmoins "ce n'est pas dans le tremblement ה'", explication : qu'il n'y a pas de révélation de ה' qui est attirée et se répand et se revêt dans l'aspect du tremblement, mais le tremblement est pour ה' d'en bas en haut pour être inclus et annulé dans l'aspect de ה', mais néanmoins le nom ה' ne réside pas et ne se revêt pas dans le tremblement. Et de même "et après le tremblement un feu" est l'aspect de l'embrasement et de l'inflammation des serafim (et voir ce qui est écrit ailleurs sur le verset "je suis noire", qu'aussi dans l'homme il y a ces deux aspects, le tremblement est l'extériorité du cœur et le feu est l'aspect de l'intériorité), et néanmoins "ce n'est pas dans le feu ה'", qu'il n'y a pas le nom ה' qui se révèle et se revêt dans l'aspect du feu, seulement que le feu est pour ה' comme ci-dessus, mais au moyen de "et après le feu une voix de silence fin, là vient le Roi", et c'est au moyen de la Torah qui est l'attraction et la révélation de Or Ein Sof béni soit-Il d'en haut en bas, comme il est dit "et Je mettrai Mes paroles dans ta bouche" etc.
(et elle est appelée "voix de silence fin" comme "les paroles des sages sont entendues dans le calme", comme il est écrit ailleurs sur le Zohar paracha Vayéra) (folio 112a, voir là). Et néanmoins il faut d'abord le tremblement et le feu, qu'alors au moyen de l'élévation d'abord est attiré ensuite Or Ein Sof dans l'occupation de la Torah, et comme il est écrit ci-dessus que de l'aspect du tremblement se fait un cheveu dans le chin droit et un cheveu dans le gauche, le cheveu dans le gauche aspect de "le cheveu de Sa tête comme de la laine pure", qui sont les halakhot de la Torah.
Et le cheveu dans le droit "ceci est la porte pour ה'", aspect des mitsvot etc. Et voir ce qui est écrit sur le verset "car tu écouteras la voix", et voir dans le Zohar paracha Balak (folio 193b) au sujet de la voix de silence fin, et dans la paracha Tsav (folio 30b), et c'est l'aspect de la voix intérieure mentionnée dans le Zohar Vaet'hanan (folio 261a), et voir dans l'explication du Ramaz là, Talmud 'Haguiga (folio 16a), et voir le Maharsha là dans 'Hokhmat Chelomo (chapitre 9 de Berakhot folio 58a).
Midrach Beréchit Rabba (chapitre 24), Tazria (début chapitre 15), dans Kohelet Rabba (folio 84a) sur le verset "va vers le sud", Zohar III Pin'has (folio 223b, folio 227b). Cependant toutes les attractions qui sont attirées sont maintenant dans l'aspect de dissimulation, et la révélation principale sera pour l'avenir dans la résurrection des morts, lorsque s'élèveront toutes les âmes d'Israël, car "il ne sera pas rejeté de Lui un rejeté", il est écrit "tu es toute belle, ma bien-aimée", et alors se réalisera ce qui est dit "bénis-nous notre Père, nous tous comme un", lorsque nous sommes tous comme un, alors "bénis-nous" etc.
Et toute l'action des mitsvot et l'occupation de la Torah dans ce monde est pour attirer Or Ein Sof, mais maintenant il ne se révèle pas, et c'est comme un don en secret, et pour l'avenir la récompense de la mitsva se révélera de la mitsva elle-même (et voir ce qui est écrit sur le verset "ceux qui viennent enracineront Yaakov"). Et c'est "qui sème des justices fait germer des salutations", de l'expression "et ה' se tourna vers Abel et vers son offrande", qu'il y aura la révélation de Or Ein Sof en bas dans les corps précisément, dans un degré plus élevé même que le Gan Éden supérieur, car même les grands tsadikim Avraham et Moché qui sont au sommet des degrés du Gan Éden supérieur se revêtiront dans des corps et se lèveront dans la résurrection etc., et c'est parce que dans ce monde il peut y avoir une révélation plus grande, puisque "leur fin est enfoncée dans leur commencement, et la fin de l'action est montée dans la pensée d'abord".
Et c'est "pour être pour vous Elokim", pour être pour l'avenir.
ד אני הוי׳ אלקיכם. הנה יעקב אמר ושבתי בשלום כו׳ והיה הוי׳ לי לאלקים פי׳ ששם הוי׳ מורה על בחינת גילוי האור להוות ולהחיות יהי׳ גילוי זה נחשב אצלו רק כמו שם אלקים המעלים והמסתיר והיינו עי״י גילוי אור א״ס ב״ה שלמעלה מעלה מבחינת שם הוי׳ וכמ״ש בפ׳ ויצא על פסוק זה.
4. "Je suis ה' votre Elokim".
Or, Yaakov a dit "et je reviendrai en paix" etc. "et ה' sera pour moi Elokim" (Genèse 28, 21), explication : que le nom ה' indique l'aspect de la révélation de la lumière pour faire exister et faire vivre, cette révélation sera considérée chez lui seulement comme le nom Elokim qui dissimule et cache, et c'est au moyen de la révélation de Or Ein Sof béni soit-Il qui est au-dessus au-dessus de l'aspect du nom ה', et comme il est écrit dans la paracha Vayetsé sur ce verset.
וכך לע״ל שהוא יום שכולו ארוך דהיינו שאין בו ראש וסוף כלל מחמת גילוי בחינת א״ס שאין לו תחלה ותכלה לכן ע״ז נאמר אני הוי׳ אלקיכם ששם הוי׳ יהי׳ נחשב אז כמו בחינת שם אלקים מפני שיתגלה הארה גדולה ועצומה מאור א״ס ב״ה שלמעלה מבחינת שם הוי׳ והיינו התגלות שמו הגדול (ואפ״ל שזהו מ״ש ב״פ כי אם ישראל יהיה שמך היינו פעם הראשון שנאמר לו ע״י המלאך) (וישלח ל״ב כ״ט) זהו המכוון ענין גילוי שם הוי׳ שזהו בחי׳ כי שרית עם אלקים. וזהו הגילוי שהיה בהר סיני, ופעם שני שנאמר לו מהקב״ה בעצמו כי אם ישראל יהיה שמך (שם ל״ה יו״ד) זהו המכוון גילוי בחי׳ גבוה יותר.
כנודע שיש ב׳ שמות הוי׳ ופסיק טעמא בינייהו כו׳ ושם הוי׳ דלעילא זהו ענין שמו הגדול יהא שמיה רבא מברך כו׳ וזהו הגילוי שיהי׳ לע״ל בב״א, וע׳ במהרמ״א פ׳ וישלח שהעיר ג״כ מזה שנאמר לו כן ב״פ וכן בעין יעקב ספ״ק דברכות העירו קצת המפרשים מזה ולפמש״כ א״ש.
Et ainsi pour l'avenir, qui est un jour entièrement long, c'est-à-dire qu'il n'y a en lui ni commencement ni fin du tout, à cause du dévoilement de l'aspect de l'Or Ein Sof (lumière infinie) qui n'a ni début ni fin, c'est pourquoi il est dit à ce sujet : "Moi, ה' votre Elokim", que le nom ה' sera alors considéré comme l'aspect du nom Elokim, parce qu'une illumination grande et puissante de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est au-dessus de l'aspect du nom ה', se dévoilera, et c'est le dévoilement de Son grand Nom. (Et il est possible de dire que c'est ce qui est dit deux fois "car si Israël sera ton nom", à savoir la première fois qui lui fut dit par l'ange) (Vayichla'h 32, 29), ceci est l'intention du sujet du dévoilement du nom ה', qui est l'aspect de "car tu as lutté avec Elokim".
Et c'est le dévoilement qui eut lieu au mont Sinaï, et la deuxième fois qui lui fut dit par le Saint, béni soit-Il Lui-même "car si Israël sera ton nom" (ibid. 35, 10), ceci est l'intention du dévoilement d'un aspect plus élevé.
Comme il est connu qu'il y a deux noms ה' et un pasik taama entre eux, etc., et le nom ה' d'en haut, c'est le sujet de Son grand Nom "Que Son grand Nom soit béni", etc., et c'est le dévoilement qui sera à l'avenir, bientôt de nos jours amen. Et vois chez le Maharam Alchikh, paracha Vayichla'h, qui a aussi remarqué cela, qu'il lui fut dit ainsi deux fois, et de même dans le Ein Yaakov à la fin du premier chapitre de Berakhot, quelques commentateurs ont remarqué cela, et selon ce que nous avons écrit, cela convient.
ומ״ש אלקיכם אלקים שלכם כי ישראל הם הממשיכים התגלות העצום ההוא שעי״ז שם הוי׳ כאלקים חשוב וכמ״ש עד יעבור עמך הוי׳ והיינו ע״י ההעלאה דבחינת יציאת מצרים וההמשכה. ומ״מ כתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.
כי גם כלות הנפש שממטה למעלה שהוא בחי׳ יציאת מצרים הוא ע״י אשר הוצאתי כו׳ כי אלמלא עוזרו כו׳ וכמ״ש כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו כו׳ וכנ״ל.
Et ce qui est écrit "votre Elokim", Elokim de vous, car Israël sont ceux qui attirent cette révélation puissante, de sorte que par cela le nom ה' est considéré comme Elokim, et comme il est écrit "jusqu'à ce que passe Ton peuple, ה'", et c'est par l'élévation de l'aspect de la sortie d'Égypte et l'attraction. Et néanmoins il est écrit "que Je vous ai fait sortir du pays d'Égypte".
Car même le kelot hanefech (l'expiration de l'âme) de bas en haut, qui est l'aspect de la sortie d'Égypte, est par "que Je vous ai fait sortir" etc., car s'Il ne l'aidait pas etc., et comme il est écrit "car Il se tiendra à la droite de l'indigent pour le sauver des juges de son âme" etc., et comme ci-dessus.
והנה על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ״ח. פי׳ עבודה הוא העלאת מ״ן שמלמטה למעלה דהיינו ביטול היש והוא ענין ק״ש ויצ״מ ותפלה כנ״ל ותורה וגמ״ח הן ההמשכות מלמעלה למטה שלאחר ההעלאת מ״ן התורה היא המשכה בבחינת פנימית כמ״ש ותורתך בתוך מעי וגמ״ח הוא ההמשכה בחיצוניות כמ״ש בצדקה תכונני כו׳.
אמנם כתיב חסדי ה׳ כי לא תמנו. חסדי לשון רבים היינו ב׳ בחי׳ חסד וכמ״ש בזח״ג (דקל״ג ב׳) אית חסד ואית חסד, הא׳ הוא הבחי׳ חסד העליון שיתגלה לע״ל וע״ז נאמר וחסדי מאתך לא ימוש ונק׳ רב חסד.
אמנם הרי אי אפשר שיהי׳ ההתגלות אור מלמעלה אם לא שיהיה בחינת כלי ומכון לשבתו והיינו בחי׳ חסד הב׳ דעליה אמרו וכמה גופין תקינת לון כו׳ חסד דרועא ימינא שהוא בחי׳ כלי לגילוי אור בחינת ורב חס ד הנ״ל (ועמ״ש בד״ה הוי׳ יחתו מריביו מענין ב׳ בחינת חסד כו׳ ועמ״ש בד״ה והיה מספר בנ״י בפי׳ וענין כי גדול יום יזרעאל) וכלי זה למטה זהו ענין גמילות חסדים חסד דרועא ימינא וכל אברי הגוף נמשכין אחר הימין כו׳, וכמ״כ יש ב׳ בחינות תורות היינו מ״ש בתורת הוי׳ חפצו ובתורתו יהגה פי׳ תורת ה׳ היא בחינת תורה שלמעלה חכמה עילאה ותתגלה לעתיד לבוא.
Et voici, sur trois choses le monde repose : sur la Torah, sur le service et sur les guemilout 'hassadim. Explication : le service est l'élévation des mayin noukvin de bas en haut, c'est-à-dire le bitoul (effacement de soi) du yech (l'être, le moi), et c'est le sujet de la Chema, de la sortie d'Égypte et de la prière, comme ci-dessus.
Et la Torah et les guemilout 'hassadim sont les attractions de haut en bas : après l'élévation des mayin noukvin, la Torah est une attraction dans l'aspect intérieur, comme il est écrit "et Ta Torah au milieu de mes entrailles", et les guemilout 'hassadim sont l'attraction dans l'extériorité, comme il est écrit "par la tsédaka je serai établi" etc. Cependant il est écrit "Les 'hassadim de ה' car ils ne sont pas épuisés".
"'hassadim" a le sens de pluriel, c'est-à-dire deux aspects de 'hessed, et comme il est dit dans le Zohar III (folio 133b) "il y a 'hessed et il y a 'hessed", le premier est l'aspect du 'hessed supérieur qui sera révélé à l'avenir, et à ce sujet il est dit "et Mes 'hassadim de Toi ne s'éloigneront pas", et il est appelé "rav 'hessed". Cependant, il est impossible qu'il y ait la révélation de la lumière d'en haut s'il n'y a pas l'aspect de kli et de lieu pour qu'Il y siège, et c'est l'aspect du second 'hessed, à propos duquel ils ont dit "et combien de corps as-Tu établi pour eux" etc., "'hessed le bras droit", qui est l'aspect de kli pour la révélation de la lumière de l'aspect du "et rav 'hessed" susdit (et voir ce qui est écrit au début du discours "ה' יחתו מריביו" au sujet des deux aspects de 'hessed etc., et voir ce qui est écrit au début du discours "והיה מספר בני ישראל" dans l'explication et le sujet de "car grand est le jour de Yizre'el").
Et ce kli en bas, c'est le sujet des guemilout 'hassadim, "'hessed le bras droit", et tous les membres du corps sont attirés après le droit etc. Et de même il y a deux aspects de Torah, c'est-à-dire ce qui est dit "dans la Torah de ה' est son plaisir, et dans sa Torah il médite", explication : "la Torah de ה'" est l'aspect de la Torah d'en haut, 'hokhma supérieure, et elle sera révélée à l'avenir.
וכלי ומכון לשבתה היא בחי׳ תורה שלמטה חכמה תתאה וע״ז נאמר ובתורתו יהגה. וזהו ענין ב״פ אני הוי׳ אלקיכם הא׳ קאי על היום לעשותם שהוא בחינת התורה שלמטה וחסד דרועא ימינא שחכמה וחסד זה הוא בחינת כלי לקבל גילוי תורת ה׳ וחסד דלגאו שיתגלו לע״ל בב״א שהוא ענין אני הוי׳ אלקיכם הנאמר שנית (וע׳ באדר״ר דקל״ח ב׳) ולכן קבעו פסוק זה בק״ש.
כי הנה מבואר למעלה דיצ״מ שייך לק״ש כי יצ״מ זהו לצאת מהמצרים וגבולים להיות ביטול היש וזהו ענין למס״נ באחד שבק״ש, וגם כי ע״י ביטול היש כי שרית עם אלקים עי״ז נמשך בחי׳ לי ראש שזהו ענין שמע ישראל כו׳, והנה זהו בחינת עבודה שהיא בחינת ההעלאת מ״ן ואח״כ צ״ל תורה וגמ״ח שהוא בחי׳ ההמשכות וכל ג׳ דברים אלו מרומזים בפסוק זה כי אשר הוצאתיך מארץ מצרים זהו ענין ההעלאה וב״פ אני הוי׳ זהו ענין ההמשכות שע״י תורה וגמ״ח כנ״ל וע״כ קבעו פסוק זה דייקא.
Et le kli et le lieu pour qu'elle y siège, c'est l'aspect de la Torah d'en bas, 'hokhma inférieure, et à ce sujet il est dit "et dans sa Torah il médite". Et ceci est le sujet de deux fois "Moi, ה' votre Elokim", le premier se rapporte au "aujourd'hui pour les faire", qui est l'aspect de la Torah d'en bas et "'hessed le bras droit", car cette 'hokhma et ce 'hessed sont l'aspect de kli pour recevoir la révélation de la Torah de ה' et le 'hessed intérieur qui seront révélés à l'avenir, bientôt de nos jours amen, qui est le sujet de "Moi, ה' votre Elokim" dit une seconde fois (et voir dans l'Idra Rabba folio 138b).
Et c'est pourquoi ils ont fixé ce verset dans la Chema. Car voici, il est expliqué plus haut que la sortie d'Égypte se rattache à la Chema, car la sortie d'Égypte c'est pour sortir des étroitesses et des limites afin d'être bitoul du yech, et c'est le sujet de la messirout nefech (don de soi) dans le "Un" de la Chema, et aussi car par le bitoul du yech "car tu as lutté avec Elokim", par cela est attiré l'aspect de "à Moi la tête", qui est le sujet de "Écoute Israël" etc.
Et voici, ceci est l'aspect du service qui est l'aspect de l'élévation des mayin noukvin, et ensuite il faut la Torah et les guemilout 'hassadim qui sont l'aspect des attractions, et toutes ces trois choses sont indiquées dans ce verset, car "que Je t'ai fait sortir du pays d'Égypte" c'est le sujet de l'élévation, et les deux fois "Moi, ה'" c'est le sujet des attractions par la Torah et les guemilout 'hassadim comme ci-dessus, et c'est pourquoi ils ont fixé précisément ce verset.
וזהו ג״כ שייכות פסוק זה לפ׳ ציצית כי בציצית יש ב׳ בחי׳ ל״ב חוטין והטלית המקיף אשר הם כנגד ב׳ בחינת המשכות שע״י תורה וגמ״ח כי התורה היא ההמשכה בבחינת פנימית וזהו ענין ל״ב חוטין והם ל״ב נתיבות חכמה וגמ״ח חסד דרועא ימינא וימינו תחבקני כמו הטלית שהוא לבוש ומקיף כו׳ וכמ״ש במ״א. ועוד זאת כי הציצית רומזים ג״כ לאהוי״ר כמ״ש לעיל בד״ה והיה לכם לציצית כו׳ אשר זהו בחינת עבודה.
(וענין על שלשה דברים דייקא העולם עומד אפשר שיובן עפמ״ש בזהר הרקיע ס״פ תרומה במ״ש בזהר שם) (דקס״ו ע״ב) כד מקבלא מבין ב׳ דרועין כו׳ כי האצילות הקדוש נגמר בג׳ בחינות כו׳ כי אל או״א קדמו ג׳ רישין כו׳ ע״ש שהאריך בזה. ולכן כנגד זה על שלשה דברים העולם עומד כו׳ וממש״ש יובן ג״כ שייכות ג׳ דברים הנ״ל שהם ועל ידם נמשך בחי׳ הקב״ה מנענע ראשו כו׳ ועמ״ש ע״פ שיניך כעדר כו׳:
Et ceci aussi est le rattachement de ce verset à la section des tsitsit, car dans les tsitsit il y a deux aspects : les 32 fils et le talit qui entoure, lesquels sont en correspondance avec les deux aspects d'attractions par la Torah et les guemilout 'hassadim, car la Torah est l'attraction dans l'aspect intérieur, et c'est le sujet des 32 fils, et ce sont les 32 sentiers de la 'hokhma, et les guemilout 'hassadim "'hessed le bras droit" et "Sa droite m'enlace" comme le talit qui est un vêtement et makif etc., et comme il est écrit ailleurs. Et de plus, car les tsitsit indiquent aussi l'amour et la crainte, comme il est écrit plus haut au début du discours "et cela sera pour vous en tsitsit" etc., ce qui est l'aspect du service.
(Et le sujet de "sur trois choses précisément le monde repose" peut se comprendre selon ce qui est écrit dans le Zohar Harakia à la fin de la paracha Terouma, dans ce qui est dit dans le Zohar là-même) (folio 166b) "lorsqu'elle reçoit d'entre les deux bras" etc., car l'Atsilout saint se termine en trois aspects etc., car vers Abba et Imma ont précédé trois têtes etc., voir là où il s'étend sur cela. Et c'est pourquoi en correspondance avec cela "sur trois choses le monde repose" etc., et de ce qui est là on comprendra aussi le rattachement des trois choses susdites, qui sont et par elles est attiré l'aspect du Saint, béni soit-Il, qui hoche Sa tête etc., et voir ce qui est écrit sur le verset "Tes dents comme un troupeau" etc.