Le sujet des nesakhim. Il est écrit dans la paracha Tsav (7, 18) : "Et si assurément l'on mange de la chair du sacrifice de ses chelamim..." Et nos Sages ont dit (premier chapitre de Zevahim 13b, 28b et ailleurs) : l'Écriture parle de deux sortes de consommation..., et l'une est la consommation de l'autel.
ענין הנסכים. כתיב בפ׳ צו (ז׳ י״ח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו כו׳ וארז״ל (פ״ק דזבחים י״ג ב׳ כ״ח ב׳ ושאר דוכתי) בשתי אכילות הכתוב מדבר כו׳ ואחת אכילת מזבח.
וצריך להבין ענין הקרבנות שהיו מקריבין ע״ג המזבח מן הבקר כו׳. ולמה נק׳ בשם אכילה כנ״ל וכמ״ש (ויקרא ג׳ י״א) לחם אשה לה׳ וכתיב לחמי לאשי כו׳.
ולהבין ענין הנסכים שהיו מנסכין היין ע״ג המזבח ויורד לשיתין (סוכה מ״ט א׳) שמחוללין ויורדין עד התהום אשר הוא לכאורה פלא היפך הקרבן שהוא בחי׳ העלאה שהיה שוחט הפר או הכבש בחי׳ חי ונוטל חיותו ממנו שהחיות עולה למעלה וגם עתר ענן הקרבן עולה למעלה אבל הנסכים הן מצומח ומורידין למטה לתהום. ולמה הנסכים דוקא יין.
וגם שהקרבן אינו לריח ניחוח אלא עם הנסכים כמארז״ל (בפ״ב דברכות י״ד סע״ב) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כו׳ כזבח בלא נסכים ועמ״ש עוד מזה סד״ה ויקהל משה. והענין הוא ע״פ מ״ש ויין ישמח לבב כו׳ החדלתי את תירושי המשמח אלקים כו׳ כי שמחה הוא בחי׳ גילוי ההעלם שע״י היין או ביום חתונתו ושמחת לבבו יוצא העלם ומצפוני לבבו מן ההעלם לגילוי.
כי הנה בכל דבר הנמצא במציאות יש בחי׳ פנימית ובחי׳ חיצוניות. פנימית הוא בחי׳ קבלת שפעו וחיותו ודביקותו בעילתו.
וחיצוניות הוא בחי׳ השפעה לזולתו. כי אין לך עשב כו׳ שאין לו מזל כו׳.
Le sujet des nesakhim. Il est écrit dans la paracha Tsav (7, 18) : "Et si assurément l'on mange de la chair du sacrifice de ses chelamim..." Et nos Sages ont dit (premier chapitre de Zevahim 13b, 28b et ailleurs) : l'Écriture parle de deux sortes de consommation..., et l'une est la consommation de l'autel.
Il faut comprendre le sujet des sacrifices qu'on offrait sur l'autel, du bétail... Et pourquoi cela est-il appelé du nom de consommation comme ci-dessus, et comme il est écrit (Lévitique 3, 11) "le pain de l'offrande par le feu pour ה'", et il est écrit "Mon pain pour Mes offrandes par le feu...".
Et pour comprendre le sujet des nesakhim, où l'on versait le vin sur l'autel et il descendait dans les chitin (Souka 49a), qui se perforent et descendent jusqu'à l'abîme, ce qui est apparemment un prodige, l'inverse du sacrifice qui est un aspect d'élévation, car on égorgeait le taureau ou l'agneau qui était un aspect de vie, et on prenait sa vitalité de lui, car la vitalité monte en haut, et aussi la fumée de la nuée du sacrifice monte en haut, mais les nesakhim sont du végétal et on les fait descendre en bas vers l'abîme. Et pourquoi les nesakhim sont-ils précisément du vin.
Et aussi que le sacrifice n'est pas pour une odeur agréable sinon avec les nesakhim, comme nos Sages ont dit (au second chapitre de Berakhot 14b) : "quiconque lit le Chema sans téfilines... est comme un sacrifice sans nesakhim". Et voir ce qui est écrit encore de cela à la fin du discours "Vayakhel Moché".
Et le sujet est selon ce qui est écrit : "et le vin réjouit le cœur...", "ai-je cessé mon moût qui réjouit Elokim...", car la joie est un aspect de révélation du caché, que par le vin ou au jour de ses noces et la joie de son cœur, le caché et les secrets de son cœur sortent du caché à la révélation. Car voici, en toute chose qui existe dans l'existence, il y a un aspect intérieur et un aspect extérieur.
L'intérieur est l'aspect de la réception de son flux et de sa vitalité et de son attachement à sa cause. Et l'extérieur est l'aspect de l'influence vers autrui.
Car il n'y a pas d'herbe... qui n'ait de mazal...
והנה בכל פרי או עשב או תבואה יש ב׳ בחי׳ טעם הפרי שהוא בחי׳ רוחני ועצם ממשות הפרי והרי בבחי׳ הטעם יש ב׳ כחות כח לקבל שפעו מן כוכבי מרום שהן המצמיחים כמ״ש ממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים.
Et voici, en tout fruit ou herbe ou céréale, il y a deux aspects : le goût du fruit qui est un aspect spirituel, et l'essence de la substance du fruit. Et voici, dans l'aspect du goût, il y a deux forces : une force pour recevoir son flux des étoiles des hauteurs qui sont les forces de croissance, comme il est écrit : "des produits des céréales du soleil et des produits des rejetons des lunes".
וכן כל כוכב פרטי מצמיח עשב פרטי. וכח ההשפעה להשפיע שפעו וטעמו בגוף חומר הפרי וכן גבוה מעל גבוה.
וכן בבחי׳ החי חיותו שהוא בחי׳ פנימית ורוחנית הוא דבוק בעילתו שהוא בחי׳ פני אריה פני שור שבמרכבה.
Et de même, chaque étoile particulière fait croître une herbe particulière. Et la force de l'influence pour influencer son flux et son goût dans le corps de la matière du fruit, et de même de haut en haut.
Et de même dans l'aspect du vivant, sa vitalité qui est un aspect intérieur et spirituel est attachée à sa cause qui est l'aspect de face de lion, face de bœuf de la merkava.
וכנודע שפני אריה הוא מקור נפש החיות ופני שור הוא מקור נפש הבהמות כו׳ והחיות שמחיה את גוף ובשר הבהמה הוא בחי׳ חיצוניות ועד״ז בבחי׳ נפש האדם שרש ופנימי׳ הנפש דבוק בעילתו בחי׳ פני אדם לקבל חיותו וחיצוניות הנפש הוא ההשפעה שמחיה את הגוף וכן במלאכים כתיב ומקבלין דין מן דין שהכח שיש במלאך לומר קדוש הוא מקבל מלמעלה כמ״ש כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם ונותנים גם כן רשות זה לזה שהוא בחי׳ השפעתו למלאך אחר זולתו המקבל שפעו ממנו. ועד״ז בכללות השתלשלות העולמות וז״ש בע״ח שכל ההשתלשלות עילה ועלול הוא מבחינת חיצונית כו׳ (ר״ל שסדר ההשתלשלות הוא שחיצונית העליון נעשה פנימית לתח תון משא״כ פנימית העליון אינו יורד למטה לתחתון וכמ״ש מזה ג״כ באגה״ק בסופו וז״ל ועוד זאת כמ״ש ופני לא יראו שפנימית העליון אינו יכול לירד למטה רק חיצוניותו ובחי׳ אחוריים שהוא נובלות חכמה עילאה וע׳ מזה ג״כ בד״ה ששים המה מלכות כו׳) הרי שבכל הנמצאים יש בחינת פנימית שהוא מלשון פנים (וע׳ בזהר אמור צ״ג ב׳ ע״פ בקשו פני) שפירושו לשון פונה כי פנו אלי כו׳ אל תפן כו׳ שהוא בחי׳ כל עילה שפונה ודבוק בעילתו וחיצונית הוא בחינת השפעת שפעו לחוץ ויש בחינה ממוצעת שהוא בבחי׳ עצמי׳ שמחבר ב׳ הכחות הנ״ל (י״ל ששלשה בחינות אלו הן חב״ד חג״ת נה״י וע׳ בע״ח שכ״ו פ״א ואפשר שזהו ג״כ ענין שבכל כלי יש ג׳ בחי׳ פנימי אמצעי חיצון שסימנם סת״ר סוף תוך ראש וכמ״ש במ״א) וג׳ כחות אלו הן בחי׳ אברהם יצחק ויעקב.
כי אברהם בחינת חסד ומים שיורדים מלמעלה הוא בחי׳ כח ההשפעה ויצחק בחינת אש שטבעו לעלות ויעקב הוא בחינת בריח התיכון שמבריח ומחבר ב׳ הכחות כאחד.
Et comme on le sait, la face de lion est la source de l'âme des animaux sauvages et la face de bœuf est la source de l'âme des bêtes, etc. Et la vitalité qui anime le corps et la chair de la bête est l'aspect de l'extérieur.
Et de même dans l'aspect de l'âme de l'homme : la racine et l'intérieur de l'âme est attaché à sa cause, l'aspect de la face d'homme, pour recevoir sa vitalité, et l'extérieur de l'âme est l'influence qui anime le corps. Et de même pour les anges, il est écrit "et ils reçoivent permission l'un de l'autre", car la force qui est dans l'ange de dire "saint" est reçue d'en haut, comme il est écrit "car un haut sur un haut veille et des hauts sur eux", et ils donnent aussi permission l'un à l'autre, ce qui est l'aspect de son influence vers un autre ange en dehors de lui qui reçoit son influence de lui.
Et de même pour l'ensemble de l'enchaînement des mondes, et c'est ce que dit Ets 'Haïm que tout l'enchaînement de cause et effet est de l'aspect de l'extérieur, etc. (c'est-à-dire que l'ordre de l'enchaînement est que l'extérieur du supérieur devient intérieur pour l'inférieur, tandis que l'intérieur du supérieur ne descend pas en bas vers l'inférieur, et comme il est écrit de cela aussi dans Igueret Hakodech à sa fin, et voici ses mots : "et encore cela comme il est écrit : et Ma face ils ne verront pas, que l'intérieur du supérieur ne peut pas descendre en bas, seulement son extérieur et l'aspect de l'arrière, qui est les fruits tombés de la sagesse supérieure, et voir de cela aussi dans le discours qui commence Chichim hema malkhout, etc.") voici que dans tous les existants il y a l'aspect de l'intérieur, qui est de l'expression "face" (et voir dans le Zohar Emor 93b sur le verset "Cherchez Ma face"), dont l'explication est l'expression "se tourner", car "tournez-vous vers Moi", etc., "ne te tourne pas", etc., qui est l'aspect de toute cause qui se tourne et est attachée à sa cause, et l'extérieur est l'aspect de l'influence de son influence vers l'extérieur, et il y a un aspect intermédiaire qui est dans l'aspect de l'essence qui unit les deux forces susdites (on peut dire que ces trois aspects sont 'Habad, 'hagat, nehi, et voir dans Ets 'Haïm shaar 26 chap.
1, et il est possible que ce soit aussi le sujet que dans chaque kli il y a trois aspects : intérieur, intermédiaire, extérieur, dont le signe est seter sof tokh roch, et comme écrit ailleurs) et ces trois forces sont les aspects d'Avraham, Yits'hak et Yaakov. Car Avraham est l'aspect de 'hessed et d'eau qui descendent d'en haut, c'est l'aspect de la force d'influence, et Yits'hak est l'aspect de feu dont la nature est de monter, et Yaakov est l'aspect de la barre médiane qui traverse et unit les deux forces en une.
וזהו ענין ויין ישמח לבב אנוש פי׳ שהיין הוא מעורר גילוי פנימית הנפש מן ההעלם לגילוי והיינו לפי שהיין טמון ונעלם בענביו ויוצא מן ההעלם ע״כ טבעו לעורר גילוי ההעלם וכל השותה יין פניו מאדימות שהוא גילוי ההעלם והיינו כי הנפש החיונית מלובשת היא בדם והיין מעורר התגלות פנימית הדם וממילא מתגלה ג״כ פנימית הנפש החיונית המלובשת בפנימית הדם אך אם שותה יותר מדאי גובר עליו השינה שהוא מחמת ריבוי גילוי ההעלם אין הכלי יכול לקבל רוב אור גילוי פנימית:
Et c'est le sujet de "et le vin réjouit le cœur de l'homme", explication : que le vin éveille le dévoilement de l'intérieur de l'âme du caché à la révélation, et cela parce que le vin est caché et dissimulé dans ses raisins et sort du caché, c'est pourquoi sa nature est d'éveiller le dévoilement du caché, et tout celui qui boit du vin, son visage rougit, ce qui est le dévoilement du caché, et cela parce que l'âme vitale est revêtue dans le sang, et le vin éveille le dévoilement de l'intérieur du sang, et par conséquent se dévoile aussi l'intérieur de l'âme vitale qui est revêtue dans l'intérieur du sang. Mais s'il boit trop, le sommeil l'emporte sur lui, ce qui est à cause de l'excès de dévoilement du caché, le kli ne peut pas recevoir l'abondance de lumière du dévoilement de l'intérieur.
ב ומעתה נבא לבאר הטעם שהקרבנות נק׳ לחם ומאכל. כי הנה פעולת המאכל לחבר חיות הנפש עם הגוף.
והגם שבכח הנפש עצמו יש כח ההתפשטות להחיות הגוף. אך אעפ״כ אינו פועל פעולתו אלא ע״י הלחם וכמ״ש ולחם לבב אנוש יסעד וכתיב וסעדו לבכם עיין בפרש״י פי׳ שהלחם סועד ומעלה את הלב לקבל החיות מן המוח (כי סעד הוא ענין סמך שלא יפול כמו להכין אותה ולסעדה) (בישעיה סי׳ ט׳) דהיינו שלא תמוט והיינו אחר שיתברר המאכל באצטומכא שהפסולת וחיצונית שבמאכל נדחה לחוץ והולך דרך הקרביים לחוץ והמובחר שבו עולה ללב ולמוח ואז יורד חיות מן המוח ללב ולכל האברים.
כך עד״מ זה יובן למעלה דהנה כתיב ואתה מחיה את כולם שחיות כל העולמות הוא ע״ד דוגמא חיות הנפש בגוף שיש בו בחינת פנימית וחיצונית כנ״ל והחיבור הוא ע״י בחי׳ לחם (וע׳ בסמוך) והוא ענין הקרבנות והמאכל צריך להתברר תחלה והוא ענין מ״ש וכל קרבי את שם קדשו המו מעי לו כו׳ שיש מלאכים שהם בחי׳ עינים עיני ה׳ ויש בבחי׳ אזנים ויש בבחי׳ קרביים שהם המבררים כו׳ שהפסולת נדחה לחוץ שהוא בחי׳ השפעה חיצונית שיורד בריבוי השתלשלות עד שמצמיח כל חציר ותבואה וכמ״ש וממגד תבואת שמש כו׳ והמובחר עולה ללב שהוא בחי׳ כסה״כ שהוא רבוא רבבות מחנה מיכאל באהבה ומחנה גבריאל ביראה אשר בכללם נק׳ לב שע״י הקרבנות מן הבקר מן הצאן סועד הלב העליון להיות עולה לקבל חיות מן המוח ריח ניחוח להויה והיינו שבחי׳ הבהמה עולה בבחי׳ פני שור וכתיב והחיות נושאות את הכסא כו׳ (וזהו וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש. כי על בהמ״ק ארז״ל מכון לשבתך מכוון נגד שבתך זה בהמ״ק שלמעלה והוא בחינת כסא הכבוד כמ״ש בע״ח שער כסה״כ ועיין בזח״ג שלח קס״א ב׳ דאקרי קדש הקדשים כו׳ ותמן הוא לבא שריא כו׳ וע״י הקרבן נעשה ההעלאה לקבל מבחי׳ חכמה עילאה ומלמעלה מעלה ועמ״ש בד״ה לבבתני אחותי) וזהו ענין מעשה הקרבנות בחי׳ העלאה ובחי׳ מאכל לחבר התפשטות החיות להחיות כל העולמות בבחי׳ ואתה מחיה כו׳ ובחי׳ הנסכים הוא בחי׳ המשכות וגילוי בחי׳ פנימית כמ״ש יאר ה׳ פניו אליך כו׳ נסך שכר להוי״ה בחינת סובב כל עלמין וזהו יין המשמח אלקים כו׳ בחי׳ המשכה מלמעלה למטה (הנה החילוק בין הזבח לנסכים לכאורה הוא ב׳ דברים.
הא׳ כי הזבח הוא העלאה והלחם שסועד הלב היינו ג״כ שמגביהו שיקבל החיות מהמוח. הב׳ כי ע״י הלחם הוא כללות התחברות הנשמה בגוף שלולי הלחם היה הנשמה מסתלקת מן הגוף עד״מ ולא היה נמשך ומתגלה אפי׳ חיצוניות החיות מהנפש בגוף וע״י הלחם הוא התחברות והתפשטות החיות מהנשמה בגוף, אך עכ״ז פנימית החיות הוא עדיין בבחי׳ העלם בתוך הגוף וההתגלות היא רק בחי׳ חיצוני׳ והיין משמח וממשיך גילוי הפנימית כו׳.
וכך הנמשל למעלה עם היות שע״י הקרבן נעשה והחיות נושאות את הכסא העלאת בחי׳ ליבא הנ״ל לקבל מבחי׳ מוחא. ומזה נמשך להיות ואתה מחיה את כולם שמהלב יוצא החיות לכל האברים, עכ״ז פנימית החיות הוא עדיין בבחי׳ העלם והגילוי הוא רק בחינת חיצוניות, ולהיות גילוי הפנימית ממש זהו ע״י הנסכים שהן בחי׳ המשכה וגם גילוי הפנימית כו׳.
אך אפשר לומר עוד עפמ״ש בע״ח של״ט דרוש ה׳ ולפעמים התחתון עולה ג״כ ב׳ בחי׳ כי לוקח גם פנימית של העליון ואז הוא ממש כמוהו כו׳ ע״ש. ומה שנת׳ למעלה בשם הע״ח שפנימית העליון אינו יורד למטה לתחתון, אינו יורד דווקא אבל בבחי׳ עליי׳ התחתון לפעמים עולה כ״כ עד שלוקח גם פנימי׳ העליון כו׳ ועמ״ש סד״ה שובה ישראל.
וא״כ לפ״ז אפשר לומר שגם ע״י הזבח וההעלאה שהוא ענין והחיות נושאות את הכסא יוכל להיות ג״כ העליה כ״כ לפעמים עד שלוקח גם פנימית העליון. אך עכ״ז הוא רק דרך עלייה מלמטה למעלה אבל להיות גילוי פנימית העליון למטה ממש זהו ע״י הנסכים.
וזהו ענין יין המשמח אלקים שמשמח את ההעלם וההסתר הנמשך משם אלקים שלא יעלים ויסתיר שיהי׳ גילוי הפנימית למטה) (וע׳ בזח״א פ׳ נח דף ע׳ תחלת ע״ב וע׳ בזח״ג ויקרא דף ד׳ ע״א ע״פ שתו ושכרו דודים וד״ז ב׳ ויחי דף רמ״ח א׳). ולכן לכל קרבן היה נסכים כי עיקר ההעלאה הוא בשביל ההמשכה שאחר כך:
2. Et maintenant, venons-en à expliquer la raison pour laquelle les sacrifices sont appelés pain et nourriture.
Car voici, l'action de la nourriture est de joindre la vitalité de l'âme avec le corps. Et bien que dans la force de l'âme elle-même il y ait la force d'extension pour vivifier le corps.
Mais néanmoins elle n'opère son action que par le pain, et comme il est écrit "et le pain soutient le cœur de l'homme", et il est écrit "et soutenez votre cœur", voir dans Rachi, explication : que le pain soutient et élève le cœur pour recevoir la vitalité du cerveau (car "soutenir" a le sens de "appuyer" afin qu'il ne tombe, comme "pour la préparer et la soutenir") (dans Isaïe chap. 9) c'est-à-dire afin qu'il ne chancelle, et cela après que la nourriture a été triée dans l'estomac, que le déchet et l'extérieur qui sont dans la nourriture sont rejetés à l'extérieur et vont par les intestins à l'extérieur, et le meilleur qui est en elle monte vers le cœur et le cerveau, et alors descend la vitalité du cerveau vers le cœur et vers tous les membres.
Ainsi, par analogie, cela se comprendra en haut : voici, il est écrit "et Toi Tu vivifies tout", que la vitalité de tous les mondes est à la manière de la parabole de la vitalité de l'âme dans le corps, qui a en lui un aspect intérieur et extérieur comme ci-dessus, et la jonction est par l'aspect de pain (et voir dans ce qui suit) et c'est le sujet des sacrifices, et la nourriture a besoin d'être triée d'abord, et c'est le sujet de ce qui est écrit "et tous mes intestins, le nom de Sa sainteté", "ses entrailles murmurent", etc., qu'il y a des anges qui sont l'aspect d'yeux, les yeux de ה', et il y a dans l'aspect d'oreilles, et il y a dans l'aspect d'intestins, qui sont ceux qui trient, etc., que le déchet est rejeté à l'extérieur, ce qui est l'aspect d'influence extérieure qui descend dans une multitude d'enchaînements jusqu'à ce qu'il fasse croître toute herbe et céréale, et comme il est écrit "et des produits des céréales du soleil", etc., et le meilleur monte vers le cœur, qui est l'aspect du trône de gloire, qui est des myriades de myriades de l'armée de Mikhaël dans l'amour et de l'armée de Gavriel dans la crainte, qui dans leur ensemble sont appelés cœur, que par les sacrifices du bétail, du menu bétail, il soutient le cœur supérieur pour qu'il monte afin de recevoir la vitalité du cerveau, odeur agréable pour Havaya, et cela que l'aspect de la bête monte dans l'aspect de face de bœuf, et il est écrit "et les 'hayot portent le trône", etc. (et c'est "et au jour de la joie de son cœur", c'est la construction du Beit Hamikdach.
Car sur le Beit Hamikdach nos Sages ont dit "un lieu établi pour Ta résidence, aligné en face de Ta résidence", c'est le Beit Hamikdach d'en haut, et c'est l'aspect du trône de gloire, comme écrit dans Ets 'Haïm chaar du trône de gloire, et voir dans le Zohar III Chela'h 161b, qu'il est appelé saint des saints, etc., et là réside le cœur, etc., et par le sacrifice se fait l'élévation pour recevoir de l'aspect de 'hokhma supérieure et de plus haut encore, et voir ce qui est écrit dans le discours qui commence "Tu m'as ravi le cœur, ma sœur") et c'est le sujet de l'acte des sacrifices, aspect d'élévation et aspect de nourriture pour joindre l'extension de la vitalité afin de vivifier tous les mondes dans l'aspect de "et Toi Tu vivifies", etc., et l'aspect des nesakhim est l'aspect des attractions et du dévoilement de l'aspect intérieur, comme il est écrit "que ה' fasse briller Sa face vers toi", etc., "verse une libation d'offrande pour Havaya", aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), et c'est "le vin qui réjouit Elokim", etc., aspect d'attraction d'en haut en bas. (Voici, la distinction entre le sacrifice et les nesakhim est apparemment deux choses.
La première : que le sacrifice est élévation, et le pain qui soutient le cœur, c'est aussi qu'il l'élève afin qu'il reçoive la vitalité du cerveau. La seconde : que par le pain c'est l'ensemble de la jonction de l'âme dans le corps, que sans le pain l'âme se retirerait du corps par analogie, et il ne serait pas attiré et ne se dévoilerait même pas l'extérieur de la vitalité de l'âme dans le corps, et par le pain c'est la jonction et l'extension de la vitalité de l'âme dans le corps, mais néanmoins l'intérieur de la vitalité est encore dans l'aspect du caché à l'intérieur du corps, et le dévoilement n'est que l'aspect extérieur, et le vin réjouit et attire le dévoilement de l'intérieur, etc.
Et ainsi le nimchal en haut, bien que par le sacrifice se fasse "et les 'hayot portent le trône", l'élévation de l'aspect de cœur susdit pour recevoir de l'aspect de cerveau. Et de cela est attiré pour être "et Toi Tu vivifies tout", que du cœur sort la vitalité vers tous les membres, néanmoins l'intérieur de la vitalité est encore dans l'aspect du caché et le dévoilement n'est que l'aspect de l'extérieur, et pour qu'il y ait dévoilement de l'intérieur véritablement, c'est par les nesakhim qui sont l'aspect d'attraction et aussi de dévoilement de l'intérieur, etc.
Mais il est possible de dire encore selon ce qui est écrit dans Ets 'Haïm chaar 39 derouch 5, et parfois l'inférieur monte aussi deux aspects, car il prend aussi l'intérieur du supérieur, et alors il est véritablement comme lui, etc., voir là. Et ce qui a été expliqué plus haut au nom d'Ets 'Haïm que l'intérieur du supérieur ne descend pas en bas vers l'inférieur, il ne descend pas précisément, mais dans l'aspect d'élévation de l'inférieur, parfois il monte tellement jusqu'à ce qu'il prenne aussi l'intérieur du supérieur, etc., et voir ce qui est écrit à la fin du discours "Choua Israël".
Et donc selon cela, il est possible de dire que même par le sacrifice et l'élévation, qui est le sujet de "et les 'hayot portent le trône", il peut y avoir aussi l'élévation tellement parfois jusqu'à ce qu'il prenne aussi l'intérieur du supérieur. Mais néanmoins c'est seulement par voie d'élévation de bas en haut, mais pour qu'il y ait dévoilement de l'intérieur du supérieur en bas véritablement, c'est par les nesakhim.
Et c'est le sujet de "le vin qui réjouit Elokim", qui réjouit le caché et le voile qui est attiré du nom Elokim, afin qu'il ne cache et ne voile pas, qu'il y ait dévoilement de l'intérieur en bas) (et voir dans le Zohar I paracha Noa'h folio 70 début de b, et voir dans le Zohar III Vayikra folio 4a sur le verset "buvez et enivrez-vous, bien-aimés", et Zohar II Vaye'hi folio 248a). Et c'est pourquoi pour tout sacrifice il y avait des nesakhim, car l'essentiel de l'élévation est en vue de l'attraction qui vient ensuite.
וזהו שאמרו רז״ל כל הקורא ק״ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים שאין קרבנו כלום שלא המשיך כלום בלא מנחה ונסכים (ולכאורה מגמרא זו יש קצת קושיא על הרמב״ם והרע״ב שכ׳ בפי׳ המשניות פ״ד דמנחות מ״ב דאין הלכה כר״ש דאמר אם היה להם פרים מרובים ולא הי׳ להם נסכים יביאו פר אחד ונסכיו ואל יקריבו כולן בלא נסכים מיהו לפמ״ש בספר ושב הכהן במנחות שם יתיישב זה וע״ש שדחה דברי התוי״ט). וענין מנחה ונסכים הוא בחי׳ המשכת חב״ד למטה כו׳.
כי שמן הוא בחי׳ חכמה שמן שצף ע״ג יין וגם שהרי מכל דבר מוציאין שמן ואפי׳ מאבנים (והוא הנקרא אלים) והיינו לפי שכולם בחכמה עשית כו׳. ע״כ נמצא בכל דבר בחי׳ שמן שהוא בחי׳ חכמה והסולת שבמנחות הוא בחי׳ דעת כמארז״ל אין התינוק יודע לקרות כו׳ וכן אמרו עץ הדעת חטה היתה והנסכים שהם יין הוא בחי׳ בינה הרי שמנחות ונסכים הוא בחי׳ המשכת חב״ד למטה ובלעדן לא המשיך כלום למטה (ומבואר למעלה דחב״ד היינו בחי׳ פנימית וא״כ המשכת חב״ד למטה זהו ענין גלוי הפנימית למטה), וכך ענין ק״ש בלא תפילין כי ק״ש הוא התבוננות בהוי׳ אחד כלות הנפש בבחי׳ העלאה ותפילין המשכת אחד על הקלף גשמי ובלא תפילין שלא המשיך כלום כ״א ההעלאה כאלו הקריב עולה בלא מנחה כו׳ וד״ל.
וענין הניסוך שהיו מנסכין בשיתין ויורד לתהום הוא ע״פ מ״ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים כו׳ בין מים עליונים למים תחתונים כו׳ שתחלה היו מים במים שהיו בחי׳ מים רוחניים ולא גשמיים (ועיין באלשיך פ׳ בראשית ע״פ והארץ היתה תהו כו׳) שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים ועיין ברבות בבראשית ס״פ ב׳ ור״פ תזריע אלא בחי׳ מים רוחניים שהוא בחי׳ חכמה וכנודע בענין אור מים רקיע וכן המים אין להם גוון כלל כו׳ ומקוה מטהר את הטמאים כו׳ וביום שני שהבדיל בין מים למים אז מים עליונים נעשו רוחניים יותר משהיו קודם ההבדלה ומים תחתונים נתגשמו להיות מים גשמיים כמשל חבית של יין כשהיא מעורבת עם השמרים אין היין צלול והשמרים אינם גסים כ״כ. אבל כשהשמרים נופלים למטה אז היין נעשה צלול והשמרים נעשים גסים מאד כך קודם ההבדלה היו מים במים ואחר ההבדלה מים העליונים נתעלו ברוחני׳ ומים התחתונים נתגשמו.
Et c'est ce qu'ont dit nos sages, de mémoire bénie : "quiconque lit le Chema sans téfilines, c'est comme s'il avait offert un holocauste sans min'ha et un sacrifice sans nesakhim", car son sacrifice n'est rien, car il n'a attiré rien sans min'ha et nesakhim (et apparemment, de cette Guemara il y a une certaine difficulté sur le Rambam et le Raavad qui ont écrit dans le commentaire des michnayot, chapitre 4 de Mena'hot, michna 2, que la halakha n'est pas selon Rabbi Chim'on qui a dit : s'ils avaient beaucoup de taureaux et n'avaient pas de nesakhim, qu'ils apportent un taureau et ses nesakhim et qu'ils n'offrent pas tous sans nesakhim ; cependant, selon ce qui est écrit dans le livre Vechav HaKohen sur Mena'hot là-bas, cela s'expliquera, et vois là qu'il a rejeté les paroles du Turei Even). Et le sujet de la min'ha et des nesakhim est l'aspect de l'attraction de 'Habad vers le bas, etc.
Car l'huile est l'aspect de 'hokhma, l'huile qui flotte sur le vin, et aussi car de toute chose on extrait de l'huile, même des pierres (et c'est ce qu'on appelle "alim"), et cela parce que "tous ont été faits avec sagesse", etc. C'est pourquoi on trouve dans toute chose l'aspect d'huile qui est l'aspect de 'hokhma, et la fleur de farine qui est dans les mena'hot est l'aspect de daat, comme ont dit nos sages, de mémoire bénie : "le nourrisson ne sait pas appeler [père]", etc., et ainsi ils ont dit : "l'arbre de la connaissance était du blé", et les nesakhim qui sont le vin sont l'aspect de bina ; ainsi les mena'hot et les nesakhim sont l'aspect de l'attraction de 'Habad vers le bas, et sans eux il n'a attiré rien vers le bas (et il a été expliqué plus haut que 'Habad c'est l'aspect de l'intérieur, et donc l'attraction de 'Habad vers le bas c'est le sujet de la révélation de l'intérieur vers le bas), et ainsi le sujet du Chema sans téfilines, car le Chema est la contemplation dans Havaya un, l'expiration de l'âme dans l'aspect d'élévation, et les téfilines sont l'attraction de "un" sur le parchemin matériel, et sans téfilines, n'ayant attiré rien sinon l'élévation, c'est comme s'il avait offert un holocauste sans min'ha, etc., et cela suffit.
Et le sujet de la libation, où l'on versait dans les chitin et descendait vers l'abîme, est selon ce qui est écrit : "Qu'il y ait un firmament au milieu des eaux, et qu'il sépare entre les eaux et les eaux...", entre les eaux supérieures et les eaux inférieures..., qu'au commencement les eaux étaient dans les eaux, qui étaient un aspect d'eaux spirituelles et non matérielles (et voir dans l'Alchikh, paracha Beréchit, sur le verset "et la terre était tohou..."), car il est écrit "et l'esprit d'Elokim planait sur la face des eaux", et voir dans les Rabbot, Beréchit, à la fin du chapitre 2 et au début du chapitre de Tazria, mais c'est un aspect d'eaux spirituelles qui est l'aspect de 'hokhma, et comme on le sait dans le sujet de lumière, eau, firmament, et de même les eaux n'ont aucune couleur du tout..., et un mikvé purifie les impurs..., et au second jour où Il a séparé entre les eaux et les eaux, alors les eaux supérieures sont devenues plus spirituelles qu'elles n'étaient avant la séparation, et les eaux inférieures se sont matérialisées pour devenir des eaux matérielles, comme la parabole d'un tonneau de vin : lorsqu'il est mélangé avec les lies, le vin n'est pas clair et les lies ne sont pas si grossières. Mais lorsque les lies tombent en bas, alors le vin devient clair et les lies deviennent très grossières.
Ainsi, avant la séparation, les eaux étaient dans les eaux, et après la séparation, les eaux supérieures se sont élevées en spiritualité et les eaux inférieures se sont matérialisées.
וביום הג׳ נאמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד הוא התהום שנתרחקו עוד יותר כמאמר גער בהן הקב״ה שהוא בחי׳ גבורות ודינים יותר וצריכים בירור והוא ע״י נביעתן מתחת לארץ מלמטה למעלה מתמתקין (עמ״ש בפ׳ תולדות ע״פ ויחפ רו עבדי יצחק ובפ׳ חקת ע״פ עלי באר כו׳) וכן לנדה וזבה טהרתן במים חיים דוקא וכן אמרו רז״ל מעין מטהר בכל שהוא (ועיין ע״פ ויקחו אליך פרה). וזהו ענין הנסכים שהיו מנסכים יין ויורד לתהום פי׳ שע״י גילוי בחי׳ פנימית יורד ההמשכה גם למטה מטה ונותן בהם כח להיות יכולים גם הם לעלות בקדש.
וזהו בקדש הסך נסך כו׳.
Et au troisième jour il est dit : "Que les eaux se rassemblent sous les cieux en un seul lieu", c'est l'abîme, qui se sont éloignées encore davantage, comme le dire : "Il les a réprimandées", le Saint, béni soit-Il, qui est un aspect de guevurot et de dinim davantage, et elles ont besoin de tri, et c'est par leur jaillissement sous la terre, de bas en haut, qu'elles s'adoucissent (et voir ce qui est écrit dans la paracha Toldot sur le verset "et les serviteurs de Yits'hak creusèrent...", et dans la paracha 'Houkat sur le verset "Monte, puits...", etc.). Et de même pour la nida et la zava, leur purification est précisément dans des eaux vives, et ainsi nos sages, de mémoire bénie, ont dit : "une source purifie en toute quantité" (et voir sur le verset "et qu'ils prennent pour toi une vache...").
Et c'est le sujet des nesakhim, où l'on versait du vin et il descendait vers l'abîme, explication : que par le dévoilement de l'aspect de l'intérieur, l'attraction descend aussi tout en bas, et leur donne la force pour qu'elles aussi puissent monter en sainteté. Et c'est "dans le sanctuaire, verse une libation...", etc.
והניסוך הוא ביין דוקא לפי שאין הגבורות נמתקות אלא בשרשן שהוא בחינת בינה דמינה דינין מתערין כו׳. והטעם שיש חילוק בנסכים בין פר לאיל כו׳ כמ״ש חצי ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאיל כו׳.
היינו לפי שההמשכה הוא לפי ערך ההעלאה שהעלאת הפר הוא עליית עצמיות פני שור יורד ההמשכה מלמעלה ג״כ ביותר ריבוי חצי ההין ויוכל להעלות יותר מדרגות התחתונים ודינים הקשים משא״כ האיל והכבש שאינן עצם פני שור גם המשכתו אינו כ״א שלישית ההין או רביעית כו׳. (ועיין מענין רביעית ההין בזח״ג פ׳ שלח קס״ב ב׳.
בלק דף ר״ד א׳ ע״פ ומספר את רובע ישראל. ומענין חצי ההין ברע״מ ר״פ תשא דקפ״ז ע״ב ועיין בפע״ח שער כ״א פ״ו בענין פי׳ דודי).
וזהו שאמרו רז״ל והשתיה כדת של תורה אכילה מרובה משתיה פי׳ שההעלאה הוא ברבוי יותר מן ההמשכה וכמארז״ל אין טפה יורד מלמעלה אלא א״כ טפיים עולים כנגדו כו׳ וד״ל ובגמרא (ספ״ד דסוכה דמ״ט ע״א) ע״פ וגם יקב חצב בו אלו השיתין ובמא״א אות יו״ד סעיף כ״ג דפי׳ יקב יחוד שמות הוי׳ אלקים שהוא גימטריא יקב והיינו כי הרקיע המבדיל בין מים למים הוא שם אלקים ע״ד כי שמש ומגן כו׳ ובנסכים כתיב הסך נסך שכר לה׳ שממשיכים גילוי שם הוי׳ שהוא הפנימית להיות משמח שם אלקים כנ״ל וזהו ע״י יחוד השמות דהיינו המשכת שם הוי׳ בשם אלקים והמשכה זו נמשך גם בבחינת מים תחתונים שמתחת לרקיע כו׳ וזהו וגם יקב חצב בו.
Et la libation est précisément de vin, parce que les guevurot ne s'adoucissent que dans leur racine, qui est l'aspect de bina d'où les dinim s'éveillent, etc. Et la raison qu'il y a une différence dans les nesakhim entre le taureau et le bélier, etc., comme il est écrit "la moitié du hin sera pour le taureau et le tiers du hin pour le bélier", etc.
C'est-à-dire selon que l'attraction est selon la mesure de l'élévation, que l'élévation du taureau est l'élévation de l'essence de face de bœuf, l'attraction descend d'en haut aussi en plus grande abondance, la moitié du hin, et il pourra élever davantage les degrés des inférieurs et les dinim durs, tandis que le bélier et l'agneau qui ne sont pas l'essence de face de bœuf, leur attraction n'est que le tiers du hin ou le quart, etc. (et voir au sujet du quart du hin dans le Zohar III paracha Chela'h 162b, Balak folio 204a sur le verset "et Il compte le quart d'Israël".
Et au sujet de la moitié du hin dans Raaya Mehemna au début de la paracha Tissa folio 187b, et voir dans Peri Ets 'Haïm chaar 21 chap. 6 au sujet de l'explication de "mon bien-aimé").
Et c'est ce qu'ont dit nos sages, de mémoire bénie : "et le boire selon la loi de la Torah, la consommation est plus abondante que le boire", explication : que l'élévation est en plus grande abondance que l'attraction, et comme ont dit nos sages, de mémoire bénie : "aucune goutte ne descend d'en haut à moins que deux gouttes ne montent en face d'elle", etc., et cela suffit. Et dans la Guemara (fin du chapitre 4 de Souka folio 49a) sur le verset "et aussi un pressoir il a creusé en lui, ce sont les chitin", et dans Meorei Or lettre youd section 23, qui explique : pressoir, union des noms Havaya et Elokim, qui est la guématria de pressoir, et cela parce que le firmament qui sépare entre les eaux et les eaux est le nom Elokim, à la manière de "car soleil et bouclier", etc., et dans les nesakhim il est écrit "verse une libation d'offrande pour ה'", qu'ils attirent le dévoilement du nom Havaya, qui est l'intérieur, afin de réjouir le nom Elokim comme ci-dessus, et c'est par l'union des noms, c'est-à-dire l'attraction du nom Havaya dans le nom Elokim, et cette attraction est attirée aussi dans l'aspect des eaux inférieures qui sont sous le firmament, etc., et c'est "et aussi un pressoir il a creusé en lui".
ועיין עוד מענין יקב בזח״א ס״פ לך לך דצ״ו ע״ב. וברע״מ פ׳ משפטים דקט״ז סע״א פי׳ יקב יחוד קדושה ברכה וע״ש דקי״ט ע״א ובפ׳ פקודי דרס״ב ע״א ועמ״ש מזה סד״ה ואתה מרבבות קדש:
Et voir encore au sujet du pressoir dans le Zohar I fin de la paracha Lekh Lekha folio 96b. Et dans Raaya Mehemna paracha Michpatim folio 116 fin de a, qui explique : pressoir, union de sainteté et bénédiction, et vois là folio 119a, et dans la paracha Pekoudé folio 262a, et voir ce qui est écrit de cela à la fin du discours "et Toi de myriades de saints".