"Et maintenant, que croisse donc la force d'Adonaï, comme Tu as parlé, en disant : ה' est lent à la colère, etc." (Nombres 14, 17). Voici, il est écrit "aujourd'hui pour les accomplir" (Deutéronome 7, 11).
ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים וגו׳. הנה כתיב היום לעשותם ואמרו רז״ל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה.
וגם בזהר הקדוש הפליא להגדיל בשבח המעשה דמצות אינון לבושין וכשחסר מצוה אחת הוי לבושא חסירא. ולכן אדם צריך לבא בגלגול עד שיקיים כל התרי״ג מצות ולהיות כהן ולוי ג״כ כדי שיקיים המצות התלויות בהם.
ולהבין כל זה איך נעשו לבושין ממעשה המצות ומהו ענין לבוש זה ולמה צריכה הנשמה להיות לה לבוש (ועמ״ש מזה בפ׳ חיי שרה ע״פ ואברהם זקן ובמ״א). הנה נודע שירידת הנשמה בעולם הזה היא צורך עלייה כי הנשמה קודם בואה לעולם הזה היתה בבחינת עמידה וכמ״ש חי ה׳ אשר עמדתי לפניו.
ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. וע״י קיום המצות בעוה״ז נעשה לה בחינת הליכה ונתתי לך מהלכים וגו׳ (וכמבואר מזה לעיל בפ׳ וישב בד״ה כה אמר ה׳ כו׳ ונתתי לך מהלכים כו׳).
כי בחי׳ עמידה הוא בחי׳ ובכל נפשך שאהבה ויראה היא מוגבלת לפי שיעור השגת הנפש ודביקותה באלהים חיים. והענין כי הנה נודע שהמלאכים נק׳ עומדים כמ״ש שרפים עומדים לפי שעומדים כל ימיהם במדרגה אחת מיכאל באהבה גבריאל ביראה והאהבה והיראה היא לפי ערך השגתם אשר השגה זו היאבאור א״ס ב״ה הממלא כולא עלמין דהיינו שממלא לכל עולם לפי מדרגתו ותכונתו.
"Et maintenant, que croisse donc la force d'Adonaï, comme Tu as parlé, en disant : ה' est lent à la colère, etc." (Nombres 14, 17). Voici, il est écrit "aujourd'hui pour les accomplir" (Deutéronome 7, 11).
Et les Sages ont dit : "ce n'est pas le midrach qui est l'essentiel, mais l'action" (Avot 1, 17), et "grand est l'étude qui mène à l'action" (Kiddouchin 40b). Et aussi dans le saint Zohar, il a merveilleusement exalté l'éloge de l'action, car les mitsvot sont des vêtements, et lorsqu'il manque une mitsva, c'est un vêtement défectueux.
C'est pourquoi l'homme doit venir en réincarnation jusqu'à ce qu'il accomplisse toutes les 613 mitsvot, et être également cohen et lévi afin d'accomplir les mitsvot qui dépendent d'eux. Et pour comprendre tout cela : comment des vêtements sont-ils faits de l'acte des mitsvot, et quel est le sujet de ce vêtement, et pourquoi l'âme a-t-elle besoin d'avoir un vêtement (et voir ce qui est écrit de cela dans la paracha 'Hayé Sarah sur le verset "Et Avraham était vieux", et ailleurs).
Voici, il est connu que la descente de l'âme dans ce monde est pour un besoin d'ascension, car l'âme, avant de venir dans ce monde, était dans l'aspect d'une station, comme il est écrit : "Vive ה' devant Qui je me suis tenu" (1 Rois 17, 1), "et Je t'ai donné des marcheurs parmi ces stationnaires" (Zacharie 3, 7). Et par l'accomplissement des mitsvot dans ce monde, il se fait pour elle l'aspect d'une marche, "et Je t'ai donné des marcheurs, etc." (et comme expliqué de cela plus haut dans la paracha Vayéchev au début du discours "Ainsi dit ה' etc. et Je t'ai donné des marcheurs etc.").
Car l'aspect de station est l'aspect de "et de toute ton âme" (Deutéronome 6, 5), car l'amour et la crainte sont limités selon la mesure de l'atteinte de l'âme et de son attachement à Elokim 'Haïm. Et le sujet est : voici, il est connu que les anges sont appelés stationnaires, comme il est écrit "les séraphins se tiennent" (Isaïe 6, 2), car ils se tiennent tous leurs jours dans un même degré : Mikhaël dans l'amour, Gavriel dans la crainte.
Et l'amour et la crainte sont selon la valeur de leur atteinte, laquelle atteinte est dans l'Or Ein Sof (lumière infinie) béni soit-Il qui remplit tous les mondes (memalé kol almin), c'est-à-dire qu'Il remplit chaque monde selon son degré et sa nature.
וכך היא מעלת הנשמות קודם בואן לעולם הזה ולכך היא בבחי׳ עמידה שעומדת תמיד כל הימים במדרגה אחת כפי ערך מדרגתה ותכונתה בכל עולם לפי מה שהוא כך מקבל מבחי׳ ממכ״ע לפי ערכו ותכונתו. מה שאין כן עוה״ז הוא עולם המעשה שיכול האדם לשנות את טבעו מרע לטוב ולהפוך את לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא.
לפי שבעוה״ז שהעולם מעלים ומסתיר על אור ה׳ הממלא כל עלמין ואינו מתגלה כמו למעלה. שורה אור א״ס ב״ה הסובב כל עלמין בבחי׳ מקיף מלמעלה על הנפש וכמ״ש אשר אנכי מצוך היום וגו׳ שבחי׳ אנכי הוא בחי׳ סובב כל עלמין נמשך בבחינת היום לעשותם דוקא (וכמבואר במ״א באריכות ע״פ ואמרת אליהם את קרבני לחמי כו׳) וגדול כח בחי׳ אור המקיף מבחי׳ סוכ״ע לשנות ולהפך טבע האדם ומהותו למעלה מכדי אשר תוכל הנפש שאת בהשגתה ודביקותה באלהים חיים מתחלת יצירתה בבחינת אור פנימי לבד.
והנה בחי׳ הארה זו הבאה מבחינת אור מקיף וסוכ״ע נק׳ בשם הליכה שהולך ממדרגה למדרגה והמשכת בחי׳ אור מקיף זה תלוי בקיום התורה והמצות.
Et ainsi est l'excellence des âmes avant qu'elles ne viennent dans ce monde, et c'est pourquoi elle est dans l'aspect d'une station, qu'elle se tient toujours tous les jours dans un même degré, selon la valeur de son degré et de sa nature, dans chaque monde selon ce qu'il est, ainsi elle reçoit de l'aspect de memalé kol almin selon sa valeur et sa nature. Ce qui n'est pas le cas de ce monde, qui est le monde de l'action, où l'homme peut changer sa nature du mal au bien, et retourner son cœur d'une extrémité à l'autre, et les ténèbres se transforment en lumière.
Car dans ce monde, où le monde cache et dissimule sur la lumière de ה' qui remplit tous les mondes, et ne se révèle pas comme en haut, réside l'Or Ein Sof béni soit-Il qui entoure tous les mondes (sovev kol almin), dans l'aspect de makif d'en haut sur l'âme. Et comme il est écrit "que Je t'ordonne aujourd'hui, etc." (Deutéronome 6, 6), que l'aspect de "Anokhi" est l'aspect de sovev kol almin, attiré dans l'aspect de "aujourd'hui pour les accomplir" précisément (et comme expliqué ailleurs longuement sur le verset "Et tu leur diras : Mon sacrifice, Mon pain, etc.").
Et grande est la force de l'aspect de la lumière makif de l'aspect de sovev kol almin pour changer et retourner la nature de l'homme et son essence au-dessus de ce que l'âme peut supporter dans son atteinte et son attachement à Elokim 'Haïm depuis le début de sa formation, dans l'aspect de lumière intérieure seulement. Et voici, l'aspect de cette illumination qui vient de l'aspect de lumière makif et de sovev kol almin est appelé du nom de marche, qui va de degré en degré, et l'attraction de cet aspect de lumière makif dépend de l'accomplissement de la Torah et des mitsvot.
וזהו אם בחקתי תלכו שע״י חוקת התורה נעשה בחי׳ הליכה והיא אהבת ובכל מאודך שבק״ש שאהבה זו בא ה מהתבוננות באור א״ס ב״ה הסוכ״ע בברכת ק״ש שתים לפניה שהם לקיום הק״ש המאיר לארץ כו׳ ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. כי כל העולמות והברואים אינן אלא בחי׳ מעשה ועשיה גשמיות מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית (ועמ״ש במ״א בפי׳ סוף מעשה במחשבה תחלה לעיל בד״ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע) וחידושם הוא התהוותם מאין ליש רק מהארה בעלמא ואינו דרך התלבשות והשתלשלות עילה ועלול כו׳ שהרי הוא ית׳ קדוש ומובדל והוא המלך המרומם לבדו מאז.
פי׳ שהוא לבדו ית׳ הוא מרומם ונעלה מגדר עלמין כמאז קודם בריאת העולם שהיה הוא לבדו בלי שום שינוי ח״ו והוא המתנשא מימות עולם והחיות המתפשט לתוך עלמין הוא רק המלך בלבד שבשביל שהוא מלך כו׳ כמ״ש מלכותך מלכות כל עולמים כו׳.
Et c'est "si vous marchez dans Mes décrets" (Lévitique 26, 3), que par le décret de la Torah se fait l'aspect de marche, et c'est l'amour de "et de tout ton très" (Deutéronome 6, 5) dans le Chema, que cet amour vient de la contemplation dans l'Or Ein Sof béni soit-Il qui entoure tous les mondes, dans la bénédiction du Chema les deux qui la précèdent, qui sont pour l'accomplissement du Chema "qui éclaire la terre, etc." et "dans Sa bonté Il renouvelle chaque jour continuellement l'œuvre de la création". Car tous les mondes et les créatures ne sont que l'aspect d'action et de faire matériel, "que sont multiples Tes œuvres, ה', toutes Tu les as faites avec sagesse" (Psaumes 104, 24) (et voir ce qui est écrit ailleurs dans l'explication de la fin de "l'action dans la pensée d'abord", plus haut au début du discours "au moment où Israël ont précédé le 'nous ferons' au 'nous entendrons'").
Et leur nouveauté est leur venue à l'existence de l'ayin au yech seulement d'une illumination en général, et non par voie de revêtement et d'enchaînement de cause et d'effet, etc., car Il, béni soit-Il, est saint et séparé, et c'est Lui le Roi élevé seul depuis toujours. Explication : c'est Lui seul, béni soit-Il, qui est élevé et au-dessus de la catégorie des mondes, comme depuis avant la création du monde, où Il était seul sans aucun changement, à D.ieu ne plaise, et c'est Lui qui s'élève depuis les jours d'éternité, et la vitalité qui se répand dans les mondes n'est que le Roi seulement, car puisqu'Il est Roi, etc., comme il est écrit "Ta royauté est la royauté de tous les mondes, etc." (Psaumes 145, 13).
ולכך אומרים אח״כ ברחמיך הרבים רחם עלינו כי מאחר שהוא ית׳ המתנשא מימות עולם ואינו בגדר עלמין כלל כי הוא הסובב כל עלמין כו׳ הרי הרחמנות גדולה מאד על האדם שנתגשם ורחוק מאד מה׳ בתכלית ואומרים אדון עוזנו הגם שאין אור א״ס ב״ה נתפס ונקלט לתוך הנפש להיות תוכה רצוף אהבה בביטול זה מ״מ הרי הוא אדון עוזנו בחי׳ אדון זו מלכותו ית׳ וכמ״ש שום תשים עליך מלך בחינת מקיף ונמשך מזה ג׳ בחי׳ מקיפים להנשמה במחשבה דבור ומעשה.
Et c'est pourquoi on dit ensuite "dans Tes grandes miséricordes aie pitié de nous", car puisqu'Il, béni soit-Il, s'élève depuis les jours d'éternité et n'est pas du tout dans la catégorie des mondes, car Il est celui qui entoure tous les mondes, etc., voici que la miséricorde est très grande sur l'homme qui s'est matérialisé et est très éloigné de ה' à l'extrême. Et on dit "Maître de notre force", même s'il n'y a pas d'Or Ein Sof béni soit-Il qui soit saisi et capté à l'intérieur de l'âme pour que son intérieur soit rempli d'amour dans ce bitoul, néanmoins voici qu'Il est Maître de notre force, aspect de Maître, c'est Sa royauté, béni soit-Il.
Et comme il est écrit "tu placeras certainement sur toi un roi" (Deutéronome 17, 15), aspect de makif, et de cela sont attirés trois aspects de makifim pour l'âme dans la pensée, la parole et l'action.
וזהו צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדנו. כי צור הוא לשון מחסה כמ״ש צור עוזי מחסי וכן מגן ומשגב והן הם מקיפים לשלשה בחי׳ מחשבה דבור ומעשה ונפש רוח ונשמה כנגד ג׳ בחי׳ בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שמקיפים את נפש רוח ונשמה מכל צד להתכלל באור א״ס ב״ה ממש להיות צרורה בצרור החיים את ה׳ ממש.
וזהו והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך. פי׳ שעל ידי מצות הצדקה שתעשה תהיה נאסף ונקבץ בתוך בחי׳ כבוד ה׳ שיאסוף אותך לתוכו להתכלל באור ה׳ ממש (שכל בחי׳ מקיף הוא המעלה למעלה וכמבואר במ״א בפ׳ מקץ בד״ה המגביהי לשבת כו׳ ע״ש), וזהו ענין לבושי הנשמה בעוה״ב ולבוש זה נעשה ע״י המצות.
כי הנה המצות הם גם כן בג׳ בחי׳ מחשבה דבור מעשה כי יש מצות התלויות במחשבה לבד ובכונת הלב שאם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא כלל ויש התלויות בדבור כו׳ והן הם בחי׳ מקיפין כמאמר אשר קדשנו במצותיו שע״י המצות נמשך בחי׳ קדש העליון ומובדל קדש מלה בגרמיה (ע׳ זוהר אמור צ״ד ב׳):
Et c'est "Rocher de notre refuge, bouclier de notre salut, refuge pour nous". Car "Rocher" a le sens de cachette, comme il est écrit "Rocher de ma force, ma cachette" (Psaumes 31, 3), et de même bouclier et refuge, et ce sont des makifim pour les trois aspects de pensée, parole et action, et nefech, rou'h et nechama, correspondant aux trois aspects de "Je l'ai créé, Je l'ai formé, Je l'ai même fait" (Isaïe 43, 7), qui entourent le nefech, le rou'h et la nechama de tous côtés pour s'inclure dans l'Or Ein Sof béni soit-Il véritablement, pour être liée dans le lien de la vie avec ה' véritablement.
Et c'est "et marchera devant toi ta justice, la gloire de ה' te rassemblera" (Isaïe 58, 8). Explication : que par les mitsvot de la tsedaka que tu feras, tu seras rassemblé et recueilli à l'intérieur de l'aspect de la gloire de ה', qui te rassemblera en Lui pour s'inclure dans la lumière de ה' véritablement (que tout aspect de makif est ce qui élève en haut, et comme expliqué ailleurs dans la paracha Mikets au début du discours "Celui qui siège dans les hauteurs, etc.", vois là-bas).
Et c'est le sujet des vêtements de l'âme dans le monde à venir, et ce vêtement se fait par les mitsvot. Car voici, les mitsvot sont aussi dans trois aspects de pensée, parole et action, car il y a des mitsvot qui dépendent de la pensée seulement et de l'intention du cœur, que si l'on a intentionné son cœur on est quitte, et sinon on n'est pas du tout quitte, et il y a qui dépendent de la parole, etc.
Et ce sont des aspects de makifim, comme la formule "qui nous a sanctifiés par Ses mitsvot", que par les mitsvot est attiré l'aspect du saint supérieur et séparé, "saint d'une parole en elle-même" (vois Zohar Emor 94b).
ב אך תחלה צריך להמשיך מלמעלה למטה ברוך אתה מלך העולם בחינת אדון עוזנו, ועמ״ש מזה בפ׳ שמיני בביאור ע״פ לויתן זה סוף הדבור עפמ״ש ברבות וארא פ״ח ומהו לבושו של הקב״ה עוז כו׳ ע״ש, ואח״כ אשר קדשנו במצותיו בבחי׳ המקיפין להעלות הנשמה ממטה למעלה לקדש העליון כי הנה ב׳ בחי׳ יש במצות בעשייתם. האחד שעל ידי עשייתם מקיים מצות המלך ע״ד ותגזר אומר ויקם כו׳.
והב׳ הוא להמשיך אור א״ס ב״ה ורצון העליון במצוה זו ששרשה ויסודתה בהררי קדש העליון אשר קדשנו במצותיו.
2. Mais d'abord, il faut attirer d'en haut vers le bas "Béni sois-Tu, Roi du monde", aspect de Adon Ozénou, et voir ce qui est écrit à ce sujet dans la paracha Chemini dans le biour sur le verset "Léviathan ce [est] la fin du discours", selon ce qui est écrit dans les Rabbot Vaéra chapitre 8 "Et quel est le vêtement du Saint, béni soit-Il ?
La force" etc., vois là-bas. Et ensuite "qui nous a sanctifiés par Ses mitsvot" dans l'aspect des makifim pour élever l'âme d'en bas vers le haut vers le saint supérieur, car voici qu'il y a deux aspects dans les mitsvot dans leur accomplissement.
Le premier : que par leur accomplissement on accomplit les mitsvot du Roi, à la manière de "Tu décrètes une parole et elle s'établit" etc. (Job 22, 28).
Et le second est d'attirer l'Or Ein Sof béni soit-Il et la volonté supérieure dans cette mitsva dont la racine et le fondement est dans les montagnes du saint supérieur "qui nous a sanctifiés par Ses mitsvot".
והנה תחלת עשיית המצות לא תהיה בשביל להמשיך אור א״ס ב״ה ורצון העליון ב״ה לבד שהרי זהו רק כמו שעושה בדרך סגולה או רפואה ע״ד משל או משא ומתן כדי להרויח שאין זו עבודה ותחת אשר לא עבדת כתיב שהמצות צריכים להיות דרך עבודת עבד שמקיים גזירת רבו וציוויו אף גם בלי טעם ודעת ושום תשים עליך מלך כו׳. ועל ידי זה נמשך ממילא אור א״ס ב״ה.
משא״כ בלא קבלת עול מלכותו ית׳ אינו ממשיך כלום כי הוא המרומם לבדו המתנשא מימות עולם רק המלך כנ״ל (ועמ״ש מזה בפ׳ מקץ בד״ה כי עמך מקור חיים גם במ״א בביאור ע״פ וכל העם רואים כו׳ ואת קול השופר נת׳ שלכך נתנה התורה בקול שופר שהוא מטיל חרדה לפי שקבלת עול מצות צ״ל בבחי׳ עבודת עבד כו׳ ועכ״ז שופר ג״כ ע״ש שפרו מעשיכם שהוא הממשיך תענוג להיות שמחה של מצוה). וכוונת המצוה הוא כדי להגדיל שמחה של מצוה שתהיה יותר מרב כל שכל ההשגות שהשיגו גדולי הצדיקים היה רק בעבור שמחת המצוה.
כי הנה כתיב עוטה אור כשלמה שההארת אור התורה היא רק בחי׳ שלמה ולבוש לבחי׳ המצות דאורייתא מחכמה נפקת שבה מלובש רצון העליון ב״ה שרש המצות שהרי גם התורה אשר לפנינו הן בנגלה והן בנסתר היא מדברת בעניני המצות שהיא דרך ביאור ופירוש של כל המצות, ועמ״ש בד״ה ראיתי והנה מנורת זהב כמו כל מסכת סוכה שהיא פירוש למצות סוכה איך תהיה הסוכה וכן זבחים ומנחות כו׳ וכיוצא בזה הוא בנסתר, אלא שהמצוות עצמן הם רצונו ית׳ להיות המשכת אור א״ס ב״ה למטה בתרי״ג מצות דאורייתא וז׳ מצות דרבנן שהם תר״ך עמודי אור כמו עמוד המחבר מעלה ומטה שהוא רצונו ית׳ להיות לו דירה בתחתונים.
Et voici, le début de l'accomplissement des mitsvot ne sera pas dans le but d'attirer l'Or Ein Sof béni soit-Il et la volonté supérieure bénie soit-Il seulement, car cela est seulement comme celui qui agit par voie de segoula ou de remède, à titre de parabole, ou de commerce afin de gagner, ce qui n'est pas un service. Et il est écrit "à la place de ce que tu n'as pas servi" (Deutéronome 28, 47), car les mitsvot doivent être par voie de service d'esclave qui accomplit le décret de son maître et son commandement même sans raison et connaissance, "tu placeras certainement sur toi un roi" etc.
(Deutéronome 17, 15). Et par cela, l'Or Ein Sof béni soit-Il est attiré de soi-même.
Mais sans l'acceptation du joug de Sa royauté béni soit-Il, il n'attire rien, car Il est élevé seul, Celui qui s'élève depuis les jours d'éternité, seulement le Roi comme ci-dessus (et voir ce qui est écrit à ce sujet dans la paracha Mikets au début du discours "Car avec Toi est la source de la vie" (Psaumes 36, 10), aussi ailleurs dans le biour sur le verset "Et tout le peuple voit" etc. (Exode 20, 18) "et la voix du chofar", il est expliqué que c'est pour cela que la Torah a été donnée avec la voix du chofar qui impose la crainte, car l'acceptation du joug des mitsvot doit être dans l'aspect de service d'esclave etc., et avec cela le chofar aussi a le sens de "améliorez vos actions" car c'est lui qui attire le délice pour être la joie de la mitsva).
Et l'intention de la mitsva est afin d'agrandir la joie de la mitsva, qu'elle soit plus grande que la multitude de toute intelligence, [car] les atteintes qu'ont atteintes les grands des tsadikim n'étaient que grâce à la joie de la mitsva. Car voici, il est écrit "Il s'enveloppe de lumière comme d'un manteau" (Psaumes 104, 2), car l'illumination de la lumière de la Torah n'est que l'aspect d'un manteau et d'un vêtement pour l'aspect des mitsvot, car "la Torah de l'Or de la sagesse sort" (Zohar), dans laquelle est revêtue la volonté supérieure bénie soit-Il, racine des mitsvot, car aussi la Torah qui est devant nous, tant dans le révélé que dans le caché, parle des sujets des mitsvot, ce qui est une voie d'explication et d'interprétation de toutes les mitsvot, et voir ce qui est écrit au début du discours "J'ai vu et voici un candélabre d'or" (Zacharie 4, 2), comme tout le traité Souka qui est une explication pour la mitsva de la souka, comment sera la souka, et de même Zéva'him et Ména'hot etc., et de même en est-il dans le caché.
Mais les mitsvot elles-mêmes sont Sa volonté bénie soit-Il d'être l'attraction de l'Or Ein Sof béni soit-Il en bas dans les 613 mitsvot de la Torah et les 7 mitsvot rabbiniques qui sont les 620 colonnes de lumière, comme une colonne qui relie le haut et le bas, ce qui est Sa volonté bénie soit-Il d'avoir une demeure ici-bas (dira bata'htonim).
וכמ״ש ושכנתי בתוכם והתורה היא חכמתו ית׳ המגבלת ומצמצמת על איזה אופן תהיה השראה ודירה זו, כמו מצות סוכה שעליה ביאור מצות סוכה שיעור איך תהיה הסוכה כשרה וצלתה מרובה מחמתה ושלא תהיה גבוה מעשרים אמה, וכיוצא בזה כל התורה מבארת ומפרשת אופני הצמצום והגבלה להגביל השראת והמשכת אור א״ס ב״ה שאינו שורה ומתגלה אלא בדרך שחייבה חכמתו ית׳ המגבלת ומצמצמת על איזה אופן תהיה השראה ודירה זו בתפילין מרובעות ורצועות שחורות וכן זבחים באיזה אופן כו׳ ולכן התורה היא מזון לנפש (וכמ״ש ותורתך בתוך מעי כמ״ש במ״א) ובחי׳ פנימית שנתפסת ונקלטת בהשגת הנפש דהיינו אופני הצמצומים והגבלה כיצד תהיה השראת אור א״ס ב״ה הן ע״ד נגלה והן ע״ד הנסתר בגן עדן. אבל המצוה עצמה אינו שורה בהתגלות פנימית הנפש רק בבחי׳ מקיף מלמעלה (וכמו שהתורה שהיא מבחי׳ חכמה היא בחי׳ שמלה ולבוש והיינו לבוש לבחי׳ רצון ותענוג העליון שהוא בחי׳ עצמיות שלמעלה מבחי׳ לבוש, ויובן זה ג״כ ממ״ש הרמ״ז בפי׳ הזהר פ׳ במדבר בדף קי״ח ע״א בד״ה ישראל מאן אתר מתברכאן שחכמה עילאה הנק׳ אבא הוא מלבוש הפנימי של אריך שהוא רצון העליון כו׳ ע״ש.
וזהו שהתורה היא בחי׳ שלמה ולבוש לבחינת המצות. ועמ״ש עוד מזה בביאור ע״פ כי ביום הזה יכפר בענין לבושיה כתלג חיור.
וכך גם באדם ידיעת כוונת המצוה הוא רק כמו בחי׳ לבוש לגבי בחי׳ קבלת עול מצות בבחי׳ עבודת עבד וכדכתיב כי לי בני ישראל עבדים ופירושו מבואר במ״א שעל ידי שיהיו בבחי׳ עבדים אז יהי׳ לי ממש ועמ״ש במ״א בביאור ע״פ וארשתיך לי ע״ש):
Et comme il est écrit "et Je résiderai au milieu d'eux" (Exode 25, 8), et la Torah est Sa sagesse bénie soit-Il qui limite et fait tsimtsoum sur quelle manière sera cette résidence et cette demeure, comme la mitsva de la souka sur laquelle est l'explication de la mitsva de la souka, la mesure comment sera la souka valide et son ombre plus abondante que son soleil, et qu'elle ne soit pas haute de plus de vingt coudées, et de même en est-il pour toute la Torah qui explique et interprète les manières du tsimtsoum et de la limitation pour limiter la résidence et l'attraction de l'Or Ein Sof béni soit-Il qui ne réside et ne se révèle que par la voie que Sa sagesse bénie soit-Il a obligée, qui limite et fait tsimtsoum sur quelle manière sera cette résidence et cette demeure, dans les téfilines carrées et les lanières noires, et de même les sacrifices de quelle manière, etc. Et c'est pourquoi la Torah est nourriture pour l'âme (et comme il est écrit "et Ta Torah au milieu de mes entrailles", comme écrit ailleurs), et aspect intérieur qui est saisi et capté dans l'atteinte de l'âme, c'est-à-dire les manières des tsimtsoum et de la limitation comment sera la résidence de l'Or Ein Sof béni soit-Il, tant selon le révélé que selon le caché dans le Gan Eden.
Mais la mitsva elle-même ne réside pas dans la révélation intérieure de l'âme, seulement dans l'aspect de makif d'en haut (et comme la Torah qui est de l'aspect de 'hokhma est l'aspect de manteau et de vêtement, c'est-à-dire vêtement pour l'aspect de volonté et de délice supérieur qui est l'aspect d'essence qui est au-dessus de l'aspect de vêtement, et on comprendra cela aussi de ce qu'a écrit le Ramaz dans l'explication du Zohar paracha Bamidbar à la page 118a au début du discours "Israël d'où sont-ils bénis", que la 'hokhma supérieure appelée Abba est le vêtement intérieur d'Arikh qui est la volonté supérieure, etc., vois là-bas. Et c'est que la Torah est l'aspect de manteau et de vêtement pour l'aspect des mitsvot.
Et voir encore ce qui est écrit de cela dans le biour sur le verset "car en ce jour-là Il expiera" dans le sujet de "Ses vêtements comme la neige blanche". Et ainsi aussi chez l'homme, la connaissance de l'intention de la mitsva n'est que comme l'aspect de vêtement par rapport à l'aspect d'acceptation du joug des mitsvot dans l'aspect de service d'esclave, et comme il est écrit "car pour Moi les enfants d'Israël sont des esclaves" (Lévitique 25, 55), et son explication est éclaircie ailleurs que par le fait qu'ils seront dans l'aspect d'esclaves alors ils seront à Moi véritablement, et voir ce qui est écrit ailleurs dans le biour sur le verset "et Je te fiancerai à Moi", vois là-bas).
ג וזהו ועתה יגדל נא כח אדני אדני הוא בחי׳ מלכותו ית׳ אדני אותיות דינא דמלכותא דינא. דהיינו עשיית המצות בבחינת מצות המלך וכח אדני הוא א״ס ב״ה הסובב כל עלמין הנמשך על ידי קבלת מלכותו ית׳ במעשה המצות כנ״ל.
3. Et c'est "et maintenant, que croisse donc la force d'Adonaï".
Adonaï est l'aspect de Sa royauté bénie soit-Il, Adonaï lettres de "le jugement de la royauté est jugement". C'est-à-dire l'accomplissement des mitsvot dans l'aspect des mitsvot du Roi, et la force d'Adonaï est l'Or Ein Sof béni soit-Il qui entoure tous les mondes, attiré par l'acceptation de Sa royauté bénie soit-Il dans l'acte des mitsvot, comme ci-dessus.
ונק׳ בשם כח הוא ענין גילוי ההעלם כמשל הכח שביד האדם לזרוק האבן שהוא דומם וטבעו ליפול למטה וע״י כח הזורק נושא באויר והכח הזה כשהיה ביד האדם קודם זריקת האבן לא היה ניכר רק אחר שיצא מההעלם אל הגילוי לישא את האבן באויר. וככל המשל הזה כך הוא כח אור א״ס ב״ה הנמשך מלמעלה כי כל העולמות והברואים הם לפניו ית׳ בחי׳ דומם וכמ״ש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן מקום שכינתו ית׳ בעליונים הם המלאכים ונשמות נקרא בשם עפר (ע׳ בזהר ח״ג קכ״ה א׳ ובמק״מ שם) כי אין ערוך אליו ית׳ והכח הנמשך להם מלמעלה הוא הנושאם ומגביהם להתכלל באור ה׳ וכח זה הוא המלביש ומקיף את הנשמה להיות צרורה בצרור החיים את ה׳ ממש וכבוד ה׳ יאספך שהוא כח הממשיך ממטה למעלה כמו הכח המושך את האבן למעלה באויר שכח ההוא מקיף את האבן מכל צד שאינו מניחו ליפול (וי״ל שזהו פי׳ ישאהו על אברתו שהן המצות שנק׳ אברתו רמ״ח פיקודין רמ״ח איברים דמלכא שבהם ועל ידם ישאהו ומגביהם למעלה וע׳ ברע״מ פ׳ פנחס דרל״ח ב׳ אמנם במ״א ע״פ כנשר יעיר נת׳ שזה קאי על התשובה שעי״ז ישאהו כו׳ ע״ש).
ולפי שהיה חטא המרגלים גדול מאד ביקש משה ועתה יגדל נא כח אדני שיומשך ויתפשט כח זה למטה עד שאפילו דבר שנפל למטה מאד יגביה וינשא בכח זה וזהו כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים. כי הנה ארך אפים הוא כי פנים הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה משא״כ אחוריים כמאן דשדי בתר כתפוי.
וארך אפים פי׳ שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד והשפעה זו היא מבחינת כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים דבור הוא בקול רם והכרזה (כדפי׳ בזהר ח״ג קל״ג א׳) והוא מעלמא דאתגליא ואמירה הוא בלב ובמחשבה ומבחי׳ גילוי שבדיבור מדרגות עליונים נעשה בחינת העלם במדרגות התחתונים כמשל דיבור הרב שנעשה מחשבה אצל התלמיד ובחי׳ העלם זה הוא השרש של גילוי התהוות מדרגות התחתונים וכמ״ש בכתבי האריז״ל שממלכות דאצילות נעשה כתר חכמה בינה דעת בבריאה כו׳ וכן ממלכות דבריאה ליצירה כו׳.
Et elle est appelée du nom de force, c'est le sujet de révélation du caché, comme la parabole de la force qui est dans la main de l'homme pour jeter la pierre qui est inanimée et dont la nature est de tomber en bas, et par la force de celui qui jette elle est portée dans l'air. Et cette force, lorsqu'elle était dans la main de l'homme avant le jet de la pierre, n'était pas discernable, seulement après qu'elle soit sortie du caché vers la révélation pour porter la pierre dans l'air.
Et selon toute cette parabole, ainsi est la force de l'Or Ein Sof béni soit-Il attirée d'en haut, car tous les mondes et les créatures sont devant Lui, béni soit-Il, l'aspect d'inanimé, et comme il est écrit "et de la poussière qui sera dans le sol du Michkan, lieu de Sa Chekhina", les supérieurs sont les anges et les âmes appelés du nom de poussière (vois dans le Zohar III 125a et dans le Mikdach Melekh là-bas), car il n'y a pas de comparaison à Lui, béni soit-Il. Et la force attirée vers eux d'en haut est celle qui les porte et les élève pour s'inclure dans la lumière de ה', et cette force est celle qui revêt et entoure l'âme pour être liée dans le lien de la vie avec ה' véritablement, et "la gloire de ה' te rassemblera", qui est la force qui attire d'en bas vers le haut, comme la force qui tire la pierre vers le haut dans l'air, que cette force entoure la pierre de tous côtés et ne la laisse pas tomber (et l'on peut dire que c'est l'explication de "Il le portera sur Son aile", qui sont les mitsvot appelées Son aile, 248 commandements 248 membres du Roi, en eux et par eux Il le portera et les élèvera en haut, et vois dans le Raaya Mehemna paracha Pin'has 238b, cependant ailleurs sur le verset "comme l'aigle éveille" il est expliqué que cela se rapporte à la techouva, que par cela Il le portera, etc., vois là-bas).
Et puisque le péché des explorateurs était très grand, Moché demanda "et maintenant, que croisse donc la force d'Adonaï", que s'attire et se répande cette force en bas jusqu'à ce que même une chose qui est tombée très bas s'élève et soit portée par cette force. Et c'est "comme Tu as parlé, en disant : ה' est lent à la colère".
Car voici, "lent à la colère" est car "face" est révélation de l'influence par voie de rapprochement et d'amour et d'affection, ce qui n'est pas le cas de l'arrière, comme celui qui jette derrière son épaule. Et "long à la colère" explication : que cette révélation soit longue et attirée jusqu'en bas très, et cette influence est de l'aspect de "comme Tu as parlé pour dire : ה' est lent à la colère", "parole" est à voix haute et proclamation (comme expliqué dans le Zohar III 133a), et c'est du monde révélé, et "dire" est dans le cœur et dans la pensée.
Et de l'aspect de révélation qui est dans la parole des degrés supérieurs se fait l'aspect de caché dans les degrés inférieurs, comme la parabole de la parole du maître qui devient pensée chez le disciple, et cet aspect de caché est la racine de la révélation de la venue à l'existence des degrés inférieurs, et comme il est écrit dans les écrits de l'Ari z"l que de la malkhout d'Atsilout se fait keter, 'hokhma, bina, daat de Beria, etc., et de même de la malkhout de Beria à Yetsira, etc.
והנה המשכות גילוי העליון להיות העלם זה בתחתון הוא ע״י התורה כמ״ש וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר שמן הדבור של תלמוד תורה דבר ה׳ זו הלכה ואשים דברי בפיך נעשה בחינת אמירה והעלם להיות נמשך ההשפעה עד למטה במדרגה התחתונה והוא ענין מה שכתוב וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה שהאדם הוא הממשיך זיו השכינה בגן עדן משום דבאמת לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל שבאתערותא דלתתא אתעדל״ע כמ״ש במ״א.
Et voici, les attractions de la révélation supérieure pour être ce caché dans l'inférieur est par la Torah, comme il est écrit "et Elokim parla toutes ces paroles-ci pour dire" (Exode 20, 1), que de la parole de l'étude de la Torah "la parole de ה' c'est la halakha", et "Je mettrai Mes paroles dans ta bouche" (Isaïe 51, 16) se fait l'aspect de dire et de caché pour que l'influence s'attire jusqu'en bas dans le degré inférieur. Et c'est le sujet de ce qui est écrit "et Il le plaça dans le Gan Eden pour le travailler et pour le garder" (Genèse 2, 15), que l'homme est celui qui attire le rayonnement de la Chekhina dans le Gan Eden, car en vérité il n'y a pas pour toi de justice connue qui soit jugement, et pas de jugement connu qui soit miséricorde, et pas de toutes ces middot en général, que dans l'éveil d'en bas s'éveille d'en haut, comme écrit ailleurs.
והנה מן התורה נמשך הזיו בגן עדן העליון ומקיום המצות נמשך בגן עדן התחתון כמ״ש לעבדה ולשמרה לעבדה זו מצות עשה ולשמרה זו מצות ל״ת ואדם הראשון היה בגן עדן התחתון אשר בארץ. והגם שמעלת המצות בשרשם מאד נעל׳ למעלה מעלה מבחי׳ התורה דאורייתא מחכמה נפקת והמצות הן רצון העליון ב״ה כנ״ל.
אך הענין הוא שמה שהוא מאד נעלה למעלה מעלה יוכל להתפשט ולהמשך יותר מטה מטה (ועמש״ל ע״פ טובה הארץ מאד מאד) ולכן כשביקש משה על חטא המרגלים אמר ועתה יגדל נא כח אד׳ דהיינו כח ואור הנמשך ע״י עבודת המצות (בחי׳ כי לי בני ישראל עבדים וכ״מ שנאמר לי אינו זז לעולם וכמ״ש במ״א) כי לפי שהיה צריך להמשיך האור למטה יותר כדי שגם חטא המרגלים לא יהא מונע הוצרך להמשיך מלמעלה יותר והוא שיומשך הכח של אד׳ שהוא רצה״ע ב״ה שלמעלה מעלה מבחי׳ התורה ולכן אותו הכח של אד׳ יכול לירד ולהתפשט גם למטה מטה מאד ולהגביה שפלים שנפלו וירדו מטה מטה לקשרם ולהעלותם באור א״ס ב״ה וזהו כאשר דברת לאמר שמבחינת דבור התורה נעשה אמירה והעלם במדרגות התחתונים להיות מקור גילוי ההשפעה בג״ע לנשמות הנבראים כנ״ל. כך יגדל נא כח אדני להיות ארך אפים שיתארך ויומשך גילוי זה למטה יותר וכענין שנשפל ונמשך כח התומ״צ גם למטה בעוה״ז אפילו עכשיו שהרי המצות יש מהן שאדם אוכל פירותיהן בעוה״ז וכמ״ש אם בחקתי תלכו וגו׳ והשיג לכם דיש וגו׳ ונתתי שלום בארץ וגו׳ ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
Et voici, de la Torah est attiré le rayonnement dans le Gan Eden supérieur, et de l'accomplissement des mitsvot est attiré dans le Gan Eden inférieur, comme il est écrit "pour le travailler et pour le garder" : "pour le travailler" ce sont les mitsvot positives, "pour le garder" ce sont les mitsvot négatives. Et Adam le premier était dans le Gan Eden inférieur qui est sur la terre.
Et bien que l'excellence des mitsvot dans leur racine soit très élevée au-dessus au-dessus de l'aspect de la Torah, "de la 'hokhma elle est issue", et les mitsvot sont la volonté supérieure bénie soit-Il, comme ci-dessus. Mais le sujet est que ce qui est très élevé au-dessus au-dessus peut se répandre et s'attirer plus bas bas (et voir plus haut sur le verset "la terre est bonne très très" - Nombres 14, 7).
C'est pourquoi lorsque Moché demanda pour le péché des explorateurs, il dit "et maintenant que croisse donc la force d'Adonaï", c'est-à-dire la force et la lumière attirées par le service des mitsvot (aspect de "car pour Moi les enfants d'Israël sont des esclaves", et partout où il est dit "pour Moi" il ne bouge pas pour toujours, comme écrit ailleurs). Car puisqu'il fallait attirer la lumière plus bas afin que même le péché des explorateurs ne soit pas un obstacle, il fallut attirer d'en haut plus, et c'est que s'attire la force d'Adonaï qui est la volonté supérieure bénie soit-Il qui est au-dessus au-dessus de l'aspect de la Torah, et c'est pourquoi cette force d'Adonaï peut descendre et se répandre aussi très bas bas, et élever les bas qui sont tombés et descendus bas bas pour les lier et les élever dans l'Or Ein Sof béni soit-Il.
Et c'est "comme Tu as parlé pour dire", que de l'aspect de la parole de la Torah se fait une amira et un caché dans les degrés inférieurs pour être source de révélation de l'influence dans le Gan Eden pour les âmes des créés, comme ci-dessus. Ainsi que croisse donc la force d'Adonaï pour être longanime, que s'allonge et s'attire cette révélation plus bas, et comme le sujet que s'abaisse et s'attire la force de la Torah et des mitsvot aussi bas dans ce monde même maintenant, car les mitsvot il y en a dont l'homme mange leurs fruits dans ce monde, comme il est écrit "si vous marchez dans Mes décrets etc.", "et la pluie de votre terre vous arrivera etc.", "et Je donnerai la paix dans le pays etc.", et aucun verset ne sort de son sens simple.
וזהו ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. פי׳ והשיגוך שיגיעו עד למטה במקום שאתה שם וע״י המשכה גדולה זו יומשך להיות נושא עון שאפילו כבדות העון יהי׳ נושא ומגביה כמשל הכח המגביה את הדומם.
Et c'est "et viendront sur toi toutes ces bénédictions et elles t'atteindront" (Deutéronome 28, 2). Explication : "et elles t'atteindront" [signifie] qu'elles arriveront jusqu'en bas à l'endroit où tu es.
Et par cette grande attraction il sera attiré pour porter le péché, que même la pesanteur du péché Il portera et élèvera, comme la parabole de la force qui élève l'inanimé.
ועובר על פשע שמפשע נעשה שפע ואתהפכא חשוכא לנהורא וכמאמר רז״ל זדונות נעשו כזכיות. ובזה יובן מש״כ בחסד ואמת יכופר עון ואין אמת אלא תורה שהתורה מכפרת עונותיו של אדם וכמארז״ל וכתיב וחטאך בצדקה פרוק.
Et Il passe sur le délit, que du délit se fait abondance, et les ténèbres se transforment en lumière, et comme le dire des Sages : "les fautes intentionnelles deviennent comme des mérites" (Yoma 86b). Et en cela on comprendra ce qui est écrit "par le 'hessed et la vérité sera expié le péché" (Proverbes 16, 6), et il n'y a pas de vérité si ce n'est la Torah, que la Torah expie les péchés de l'homme, et comme le dire des Sages, et il est écrit "et ton péché par la tsedaka rachète" (Daniel 4, 24).
ולכאורה אינו מובן איך יתוקן על ידי זה כל מה שפגם וחטא על הנפש. אך עם הנ״ל יובן שעל ידי עסק התורה בבחי׳ ונתתי דברי בפיך וכן ע״י קיום המצות בבחי׳ שום תשים עליך מלך נמשך כח של מעלה והוא הכח הנמשך למטה מלמעלה כמשל כח המגביה את האבן הדומם כנ״ל.
אך גילוי זה הוא דוקא בבחינת היום לעשותם ולא למחר כנ״ל. וזהו ועתה יגדל נא כח.
ועתה דייקא וזהו שארז״ל (במדרש רבה בראשית פרשה כ״א) אין ועתה אלא תשובה כי התשובה היא אתהפכא חשוכא לנהורא ודוקא עתה בחינת היום לעשותם בזמן שהבחירה נתנה אל האדם שיהא יכולת בידו להפך לבו ולשנות טעמו לטוב אשר בבחינה זו דוקא הוא השראת אור א״ס ב״ה הסובב כל עלמין וכנ״ל בחינת כח הנ״ל (ועיין מענין ועתה יגדל נא בגמרא פ״ט דשבת דפ״ט ע״א ומ״ש ע״ז בספר שערי אורה תחלת שער שני. סנהדרין קי״א ב׳.
רבות פ׳ שלח פט״ז דרס״ז ג׳ ובפרדס בעה״כ ערך כח זח״ג פ׳ שלח דקס״א ב׳ פ׳ האזינו) (מ״ד) רצ״ה ב׳ פנחס דר״כ סע״א ובהרמ״ז שם דרמ״ה ע״א במא״א אוף כ׳ סעיף יוד ובאות עיין סעיף ע״ט רבות באיכה דס״ה א׳ ע״פ וילכו בלא כח ת״ז בהקדמה ד״ד ע״ב תקון כ״ב דס״ו ע״ב תקון נ״ה דצ״ה ע״א. בבחיי במקומו פ׳ שלח:
Et à première vue on ne comprend pas comment sera réparé par cela tout ce qu'il a lésé et péché sur l'âme. Mais avec ce qui précède on comprendra que par l'occupation de la Torah dans l'aspect de "et Je mettrai Mes paroles dans ta bouche", et de même par l'accomplissement des mitsvot dans l'aspect de "tu placeras certainement sur toi un roi", est attirée une force d'en haut, et c'est la force attirée en bas d'en haut, comme la parabole de la force qui élève la pierre inanimée, comme ci-dessus.
Mais cette révélation est précisément dans l'aspect de "aujourd'hui pour les accomplir" et non pour demain, comme ci-dessus. Et c'est "et maintenant, que croisse donc la force".
"Et maintenant" précisément, et c'est ce que les Sages ont dit (dans le Midrach Rabba Beréchit paracha 21) : "il n'y a pas de 'et maintenant' si ce n'est techouva", car la techouva est les ténèbres se transforment en lumière, et précisément maintenant, aspect de "aujourd'hui pour les accomplir", au temps où le choix a été donné à l'homme, qu'il y ait capacité en sa main de retourner son cœur et de changer son goût pour le bien, que dans cet aspect précisément est la résidence de l'Or Ein Sof béni soit-Il qui entoure tous les mondes, et comme ci-dessus l'aspect de la force susdite (et vois du sujet de "et maintenant que croisse donc" dans la Guemara chapitre 9 de Chabbat page 89a, et ce qui est écrit sur cela dans le livre Chaarei Ora début de la porte seconde. Sanhédrin 111b.
Rabbot paracha Chela'h chapitre 16 page 267c, et dans le Pardès Chaar Erkhei haKinouyim valeur 'ko'h' Zohar III paracha Chela'h 161b, paracha Haazinou) (Midrach) 295b, Pin'has 220a, et dans le Ramaz là-bas 245a, dans Maamar Em Kol 'Haï lettre kaf section 10, et dans la lettre ayin section 79, Rabbot dans Eikha page 65a sur le verset "et ils allèrent sans force", Tikouné Zohar dans l'introduction page 4b, tikoun 22 page 66b, tikoun 55 page 95a. Dans Ba'hyei à sa place paracha Chela'h.