"Et ceci est l'œuvre de la ménorah, d'une seule pièce d'or, jusqu'à sa base, jusqu'à sa fleur." (Nombres 8, 4) Voici que la ménorah est appelée Knesset Israël, qui est la sainteté de l'ensemble des âmes d'Israël, comme expliqué dans la ménorah de Zacharie : "Ne sais-tu pas ce qu'ils sont, etc." et il répondit, etc. "C'est la parole de ה'".
וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה. הנה מנורה נקראת כנס״י שהיא קדושת כלל נש״י כמבואר במנורת זכרי׳ הלא ידעת מה המה וגו׳ ויען כו׳ זה דבר ה׳ המנורה היא דבר ה׳ הוא אשר בדבר ה׳ שמים נעשו המחיה כל העולמות שהיא כנס״י על שם שמכנסת בתוכה בחי׳ אלהות הנק׳ ישראל סובב כל עלמין כמ״ש ויקרא לו אל אלהי ישראל והיא כוללת כל הנשמות מגדולי הצדיקים ועד פחותי ערך וע״כ כתיב אל זרובבל אדם המבולבל טוב עם רע זרע אדם וזרע בהמה שמשים עצמו כבהמה שמהלך אחר שיחה נאה, ועל זה אמר הכתוב וזה מעשה המנורה מי שרוצה לצאת מבחי׳ רע ולעשות עצמו מנורה יעשה כסדר הזה מקשה שמתחלה היה ככר עגול ופרש״י עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וכו׳ לפשט אבריה וע״י הכאת הקורנס יורד זהב עליון למטה ותחתון עולה למעלה עד שנתערב כל הזהב ומתבטל מצורתה הראשון, כן יעשה האדם בעצמו לשבר המדות שיתבטלו מצורתם כמאמר בטל רצונך מפני רצונו ומה שלמעלה יהיה למטה ויתערב וד״ל.
"Et ceci est l'œuvre de la ménorah, d'une seule pièce d'or, jusqu'à sa base, jusqu'à sa fleur." (Nombres 8, 4) Voici que la ménorah est appelée Knesset Israël, qui est la sainteté de l'ensemble des âmes d'Israël, comme expliqué dans la ménorah de Zacharie : "Ne sais-tu pas ce qu'ils sont, etc." et il répondit, etc. "C'est la parole de ה'".
La ménorah est la parole de ה', c'est ce par quoi "par la parole de ה' les cieux furent faits" (Psaumes 33, 6), qui vivifie tous les mondes, qui est Knesset Israël, ainsi appelée parce qu'elle rassemble en elle l'aspect de divinité appelé Israël, sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), comme il est écrit : "et il l'appela El, le D.ieu d'Israël" (Genèse 33, 20), et elle inclut toutes les âmes, depuis les grands tsadikim jusqu'aux plus bas de valeur. C'est pourquoi il est écrit "à Zorobabel, un homme confus, bon avec le mal, semence d'homme et semence de bête, qui se fait lui-même comme une bête qui suit une belle conversation".
Et à ce sujet le verset dit "Et ceci est l'œuvre de la ménorah" : celui qui veut sortir de l'aspect du mal et se faire lui-même ménorah, qu'il le fasse selon cet ordre : "d'une seule pièce", qui au commencement était un lingot rond, et Rachi : "c'était une masse d'un lingot d'or, et on frappait avec le marteau, etc. pour étendre ses membres", et par les coups du marteau l'or supérieur descend en bas et l'inférieur monte en haut jusqu'à ce que tout l'or se mélange et s'efface de sa forme première. Ainsi doit faire l'homme pour lui-même, pour briser les middot afin qu'elles s'effacent de leur forme, comme l'enseignement "Annule ta volonté devant Sa volonté" (Avot 2, 4), et ce qui est en haut sera en bas et se mélangera, et ceci suffit.
ואח״ז אמר הכתוב זהב. יבוא לבחינת זהב שהוא יראה כי כסף הוא אהבה מלשון נכספה שכוסף לדבק בשרשו לאור באור החיים וזהו נק׳ אהבה מסותרת שיש תמיד בלב כל איש ישראל כמ״ש במ״א.
"Et ensuite le verset dit : or." Il viendra à l'aspect d'or, qui est la crainte, car l'argent est l'amour, de l'expression "nikhsefa" (elle a langui), qui languit pour s'attacher à sa racine, à la lumière dans la lumière de la vie, et ceci est appelé amour caché qui se trouve toujours dans le cœur de tout homme d'Israël, comme expliqué ailleurs.
וזהב נק׳ יראה מצפון זהב יאתה ולזה צריך התבוננות בגדולת א״ס ב״ה איך הוא ממלא כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב יירא ויתבושש מגדולת א״ס ב״ה, וע״כ תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה התפלה עם פסוקי דזמרה ומדאורייתא אין צריך כ״א ק״ש ומעט תפלה, כמו במקדש ראשון שלא היו מתפללין לפי שהיה שכלם בהיר בשחקים כל היום לראות ולהבין פלאות א״ס ב״ה. אבל אנשי כנסת הגדולה בתחלת בית שני ראו שנתמעט השכליים ונתקרבו הלבבות אל החומר לראות הגשם לבד ע״כ תקנו להם התפלה וברכותיה שכולה ספורי שבחי אלהים פעמים הרבה שיגיע למדת יראה.
Et l'or est appelé crainte, "du nord l'or viendra" (Job 37, 22). Et pour cela il faut la contemplation dans la grandeur de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, comment Il remplit tous les mondes, et tout est devant Lui comme rien considéré, il craindra et aura honte de la grandeur de l'Or Ein Sof, béni soit-Il.
Et c'est pourquoi les hommes de la Grande Assemblée ont institué pour nous la prière avec les Pesouké deZimra, et de la Torah il n'est besoin que de la Chema et un peu de prière, comme dans le Premier Temple où ils ne priaient pas, parce que leur intellect était clair dans les cieux toute la journée pour voir et comprendre les merveilles de l'Or Ein Sof, béni soit-Il. Mais les hommes de la Grande Assemblée, au début du Second Temple, virent que les intellects avaient diminué et que les cœurs s'étaient rapprochés de la matière pour voir seulement le corporel, c'est pourquoi ils leur instituèrent la prière et ses bénédictions, qui sont entièrement des récits de louanges d'Elokim de nombreuses fois, afin d'atteindre la mida de crainte.
וזהו רפידתו זהב כמו המסדר המטה מסדר ומניח כל דבר ודבר בפ״ע על מקומו. כן המסדר שבחי אלהים נותן מקום לכל דבר ה׳ שברא לכבודו למצוא גדולתו, ויש שבעה מיני דהבא בדיקנא דהנה דוד הוא רגל רביעי למרכבה בחי׳ אלהות הנק׳ מלכותך מלכות כל עולמים ודיקנא נק׳ המשכה מהשכל ויש שבעה מיני שכליים בבחינת דוד הנ״ל שיכול לבא לבחי׳ זהב שהיא יראה.
Et ceci est "son tapis d'or", comme celui qui arrange le lit arrange et place chaque chose séparément à sa place. Ainsi celui qui arrange les louanges d'Elokim donne une place à chaque parole de ה' qu'Il a créée pour Sa gloire, pour trouver Sa grandeur.
Et il y a sept espèces d'or dans la dikna. Voici que David est le quatrième pied de la merkava, l'aspect de divinité appelé "Ta royauté est une royauté de tous les mondes" (malkhout kol olamim, Psaumes 145, 13), et la dikna est appelée attraction de l'intellect, et il y a sept espèces d'intellects dans l'aspect de David susdit qui peuvent arriver à l'aspect d'or qui est la crainte.
וזהו שבעה קנים היוצאים מן המנורה והם ז׳ ימי הבנין וכל אחד כלול מיו״ד הם שבעים נפש של יעקב ויש שבעים שרשים בנשמות ישראל וכל אחד מישראל אחוז באחד מהע׳ שרשים הכלולים מז׳ ויכול לבוא לבחי׳ זהב ע״י אחד מז׳ בחי׳ להיות רפידתו זהב ויתלהב בהתגלות לבו רשפי אש שהוא חם ויבש אבל אהבה הנ״ל אינו מושג בלי בחי׳ מים קר ולח:
Et ceci est les sept branches qui sortent de la ménorah, et ce sont les sept jours de la construction, et chacun est inclus de dix, ce sont les soixante-dix âmes de Yaakov, et il y a soixante-dix racines dans les âmes d'Israël, et chacun d'Israël est saisi à l'une des soixante-dix racines incluses de sept, et il peut arriver à l'aspect d'or par l'une des sept aspects, pour que son tapis soit d'or, et il s'enflammera dans la révélation de son cœur comme des braises de feu qui est chaud et sec, mais l'amour susdit n'est pas saisi sans l'aspect d'eau froide et humide.
עד ירכה עד פרחה. ירכה היא רגל התחתון ופרחה הם הפרחי׳ עליונים כולה כאחת נק׳ מנורה בין גדולי צדיקים הנק׳ פרחה על שם שתורת׳ ותפלתם פרחה לעילא ע״י דחילו ורחימו שהם גדפין לפרחה כמבואר בזה״ק, ואפילו הירך הוא באמת מנורה רק שיהיו זהב טהור בלי סיג כמ״ש בפסוק אחר מקשה אחת זהב טהור כי הזהב אם יש בו סיג ממין אחר נשתנה מראיתה לירקון, כן ע״י הרע נשתנה וסימן לעבירה הדרוקן וצריך להיות סור מרע לגמרי והיינו להאמין בבוקר חדשים לבקרים שהיום נתחדש העולם מחדש כמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שממש נברא מאין ליש והוא ג״כ היום נוצר כמו אדם הראשון בוודאי יירא ויבוש מלמרות עיני כבודו ולא ירצה בעולם האין.
גם בחוש הראות אנו רואים בכל יום מעשה בראשית בתחלה חשך הלילה ואח״כ יהי אור השמש ליום.
"Jusqu'à sa base jusqu'à sa fleur." Sa base est le pied inférieur, et ses fleurs sont les fleurs supérieures, le tout ensemble est appelé ménorah, entre les grands tsadikim appelés fleurs, parce que leur Torah et leur prière fleurissent en haut par la crainte et l'amour qui sont des ailes pour fleurir, comme expliqué dans le Zohar. Et même la base est en vérité ménorah, seulement qu'ils soient d'or pur sans scories, comme il est écrit dans un autre verset "d'une seule pièce d'or pur", car l'or s'il y a en lui des scories d'une autre espèce, sa vue change vers le vert, ainsi par le mal il change, et signe pour la transgression est l'hydropisie, et il faut se détourner du mal complètement.
Et c'est croire "chaque matin, des renouvellements chaque matin", que le monde se renouvelle aujourd'hui à nouveau, comme l'enseignement "qui renouvelle dans Sa bonté chaque jour continuellement l'œuvre du commencement", qu'il est vraiment créé de l'ayin au yech, et il est aussi aujourd'hui créé comme Adam le premier, assurément il craindra et aura honte de se rebeller contre les yeux de Sa gloire et ne voudra pas dans le monde du néant. Aussi dans le sens de la vue nous voyons chaque jour l'œuvre du commencement : d'abord ténèbres de la nuit, et ensuite "que la lumière soit" du soleil pour le jour.
וזהו בכל יום אברכך במה שאני רואה שגולל אור וכו׳ וחשך מפני אור היום בזה אני מכיר לברכך. ואל יאמר האדם שנמנע אצלו לפרד מהרע והתאוות שנשתרש באיסור.
ע״ז אנו אומרים בתפלה אמת ממצרים גאלתנו ה׳ אלהינו מצרים נק׳ ערות הארץ היינו הדיבוק בתאוות במחשבתו והרע מקיפו שאינו יכול לצאת ולהסיח דעתו מהם זהו בחינת מצרים שאינו יכול לברוח משם כי אם ברצון ה׳.
Et ceci est "chaque jour je Te bénirai" par ce que je vois qu'Il enroule la lumière, etc., et les ténèbres devant la lumière du jour, en cela je reconnais pour Te bénir. Et que l'homme ne dise qu'il lui est empêché de se séparer du mal et des désirs qui se sont enracinés dans l'interdit.
À ce sujet nous disons dans la prière "Vérité, d'Égypte Tu nous as rachetés, ה' notre Elokim", l'Égypte est appelée la nudité du pays, c'est-à-dire l'attachement aux désirs dans sa pensée et le mal l'entoure de sorte qu'il ne peut sortir et détourner son attention d'eux, ceci est l'aspect d'Égypte dont on ne peut fuir que par la volonté de ה'.
וזהו נשים משלו בנו נשים לשון רבים בין בהיתר בין באיסור אז הקב״ה מוציאו ממצרים כי מאין יבוא איש הישראלי לבחי׳ מצרים שנקראו בנים למקום שטבעם לעשות רצון אביהם שבשמים אבל הוא מאתו ית׳ שנתן היצה״ר (כמאמר אשר הרעותי וגו׳) כמו שהיה גלות מצרים ע״י גלגל שגלגל הקב״ה עם אבותינו עד שהביאם וכו׳, וע״כ כתיב ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת אפילו כשהאדם נופל למטה ח״ו לתאוות בחי׳ שור״ק בעקמימות אעפ״כ כולה זרע אמת ויכול להשתנות ויכול לעשות מזה סגו״ל סגולה מכל העמים וכן היה במצרים שאמר הקב״ה אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה אנכי מי שאנכי ארד וגו׳ ואנכי אעלך שהקב״ה עוזרו גם עלה שבחי׳ גם יהיה לו ג״כ עלייה (ועמ״ש בד״ה ויעש משה נחש נחשת בענין פי׳ גם זו לטובה). וזהו אמת ממצרים גאלתנו כי כולה זרע אמת כנ״ל ע״כ ממצרים גאלתנו ה׳ אלהינו שהגאולה שיהי׳ הוי׳ לאלהינו מבית עבדים המשועבד לתאות פדיתנו ואיך היתה הגאולה כל בכוריהם הרגת כי בעולם נק׳ פטר כל רחם הראשון וכן בנפש הוא השכל ראשית חכמה.
וזהו כל בכוריהם הם שכליים של מצרים שכל אחד רוצה להעמיד רצונו ע״י שכלו הרגת שיפול ממדרגתו ורצונו שנק׳ מיתה ובכורך ישראל שכלו אלהות להתבונן גדולת א״ס ב״ה בתפ לה הנק׳ מטה בזהר הקדוש, שיש בתפלה מטה כסא מנורה ושולחן (בזח״ב מ״ד א׳ קל״ג א׳) רפידתו זהב גאלת שלא יהיה דרך מקרה מחמת מניעת שזהו גלות עדיין אבל תהיה הגאולה וחירות משעבוד הפרנסה שלא יהיה דבר מונע מתפלה, כי בלא תפלה א״א להיות סור מרע, ולכן תיקנו וידויים בכל יום בתפלה שקודם התפלה כשיתבונן שפלתו שהוא במצרים ויתבונן בגדולת א״ס ב״ה יתחרט בודאי מן הרע ובתפלה יהיה וידוי דברים ואז יהיה מנורה אחת זהב טהור שיהי׳ ירכה ופרחה מנורה אחת. אך העיקר שצריך להיות אחדות גמור זה עם זה שלא יביט ברעת חבירו וכו׳.
Et ceci est "des femmes ont régné sur nous", femmes au pluriel, entre le permis et l'interdit, alors le Saint, béni soit-Il, le fait sortir d'Égypte, car d'où viendrait l'homme israélite à l'aspect d'Égypte, eux qui sont appelés fils du Lieu dont la nature est de faire la volonté de leur Père qui est dans les cieux, mais c'est de Lui, béni soit-Il, qu'Il a donné le mauvais penchant (comme l'enseignement "que J'ai fait le mal, etc."), comme fut l'exil d'Égypte par la roue que le Saint, béni soit-Il, a fait tourner avec nos pères jusqu'à ce qu'Il les amène, etc. Et c'est pourquoi il est écrit "et Moi Je t'ai plantée comme une vigne de choix, toute semence de vérité", même lorsque l'homme tombe en bas, D.ieu préserve, vers les désirs, aspect de "shorek" dans la courbure, néanmoins toute semence de vérité, et il peut se transformer et peut faire de cela "ségol", un trésor de tous les peuples, et ainsi fut en Égypte que dit le Saint, béni soit-Il "Moi Je descendrai avec toi en Égypte et Moi Je t'en ferai remonter, et aussi Je remonterai", celui que Moi Je descendrai, etc., et Moi Je t'en ferai remonter, que le Saint, béni soit-Il, l'aide, aussi "aussi" que l'aspect de "aussi" aura aussi une élévation (et voir ce qui est écrit au début du discours "et Moché fit un serpent d'airain" au sujet de l'explication de "cela aussi pour le bien").
Et ceci est "Vérité, d'Égypte Tu nous as rachetés", car toute semence de vérité comme ci-dessus, c'est pourquoi "d'Égypte Tu nous as rachetés, ה' notre Elokim", que la rédemption sera que ה' soit pour notre Elokim, de la maison d'esclavage asservi aux désirs Tu nous as rachetés. Et comment fut la rédemption ?
"tous leurs premiers-nés Tu as tués", car dans le monde est appelé "qui ouvre toute matrice le premier", et ainsi dans l'âme c'est l'intellect, commencement de sagesse. Et ceci est "tous leurs premiers-nés" ce sont les intellects d'Égypte, que chacun veut établir sa volonté par son intellect, Tu as tué, qu'il tombe de son degré et de sa volonté appelée mort, et "ton premier-né Israël" son intellect est divinité pour contempler la grandeur de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, dans la prière appelée "lit" dans le Zohar saint, qu'il y a dans la prière lit, trône, ménorah et table (Zohar II, 44a, 133a), "son tapis d'or", rédemption pour que ce ne soit pas par hasard à cause de l'empêchement, car ceci est encore exil, mais il y aura la rédemption et la liberté de l'asservissement de la subsistance, pour qu'il n'y ait rien qui empêche la prière, car sans prière il est impossible d'être "écarte-toi du mal", et c'est pourquoi ils ont institué des confessions chaque jour dans la prière, qu'avant la prière, lorsqu'il contemplera sa bassesse qu'il est en Égypte et contemplera la grandeur de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, il regrettera assurément le mal, et dans la prière il y aura confession des paroles, et alors il sera une ménorah d'or pur, que sa base et ses fleurs soient une seule ménorah.
Mais l'essentiel est qu'il faut qu'il y ait une unité complète l'un avec l'autre, qu'il ne regarde pas le mal de son prochain, etc.
והיינו שידע שיש למעלה מנורה מקשה שהעליון ירד למטה והתחתון עולה למעלה שהרע יורד לפעמים למטה ונכנס באדם רע ולהיפך עשיית איזה מצוה מאדם רע לפעמים עולה למעלה ונוטל אחר, וכל אדם צריך לתלות החסרון בו והטוב שלו שמא הוא מאחר שעלה למעלה ורעת אחרים שמא הוא שלו שירד למטה ואז יהיה באמת אחד הירך עם הפרחים שכל אחד יחזיק עצמו לבחי׳ ירך ולחבירו בחי׳ פרח וחבירו להיפך ואז יכול אהרן הכהן להדליק אש בכל הז׳ נרות שהוא כהן גדול רב חסד שכל החסדים בו יוכל להמשיך מאהבה רבה לאהבת עולם ואז ממילא יהיה תוכו רצוף אהבה בהתגלות לבו כרשפי אש וכו׳. וזהו בהעלותך את הנרות שאהרן יעלה אותם:
Et c'est qu'il sache qu'il y a en haut une ménorah d'une seule pièce, que le supérieur descend en bas et l'inférieur monte en haut, que le mal descend parfois en bas et entre dans un homme mauvais, et inversement l'accomplissement de quelque mitsva d'un homme mauvais monte parfois en haut et un autre le prend. Et tout homme doit suspendre le défaut en lui et le bien qui est le sien, peut-être est-ce d'un autre qui est monté en haut, et le mal des autres, peut-être est-ce le sien qui est descendu en bas, et alors sera vraiment unie la base avec les fleurs, que chacun se tienne lui-même pour l'aspect de base et pour son prochain l'aspect de fleur, et son prochain inversement, et alors Aharon le cohen pourra allumer le feu dans toutes les sept lampes, qui est cohen gadol, grand en 'hessed, que tous les 'hassadim en lui pourront attirer d'un grand amour à un amour éternel, et alors automatiquement son intérieur sera tissé d'amour dans la révélation de son cœur comme des braises de feu, etc.
Et ceci est "lorsque tu élèveras les lampes", qu'Aharon les élèvera.