Un peu d'explication sur "Ceci fut l'inauguration de l'autel" (Nombres 7, 84).
מעט ביאור על זאת חנוכת המזבח
Un peu d'explication sur "Ceci fut l'inauguration de l'autel" (Nombres 7, 84).
עיין בפי׳ הרמ״ז בזהר פ׳ אמור דפ״ט א׳ דשמן המשחה הוא ממו״ס והריח שבו הוא מבחינת גבורה דע״י המלובש במו״ס כו׳ ועמ״ש ע״פ לריח שמניך ובביאור ע״פ מי יתנך כאח לי בפ׳ תרומה.
Voir dans le commentaire du Ramaz sur le Zohar, paracha Emor, folio 89a, que l'huile d'onction est de mocha stimaa, et l'odeur qui est en elle est de l'aspect de guevoura d'Atik qui est revêtue dans mocha stimaa, etc. Et voir ce qui est écrit sur le verset "Au parfum de tes huiles" (Cantique des Cantiques 1, 3) et dans l'explication sur le verset "Qui te donnerait comme un frère pour moi" (Cantique des Cantiques 8, 1) dans la paracha Terouma.
והנה מבואר במ״א באגה״ק ד״ה למה נסמכה פ׳ מרים שע״י העלאת מ״ן של הקרבנות שע״ג המזבח נמשכים ויורדים מ״ד מבחי׳ אדם שעל הכסא הנק׳ ז״א דאצילות וזהו ענין אכילת מזבח שממשיך מ״ד מבחי׳ א״פ.
Or voici, il est expliqué ailleurs dans Igueret Hakodech, au début du discours "Pourquoi la section de Myriam a-t-elle été juxtaposée", que par l'élévation des mayin noukvin des sacrifices qui sont sur l'autel, sont attirés et descendent les mayin dekhourin de l'aspect d'Adam qui est sur le trône, appelé Zeir Anpin d'Atsilout, et c'est le sujet de l'alimentation de l'autel qui attire les mayin dekhourin de l'aspect de l'or pnimi.
וענין הקטרת שהוא הריח שהוא עולה עד בחי׳ חוטמא דעתיק כמ״ש ע״פ אריתי מורי, זהו העלאת מ״ן לבחי׳ המקיף המלך המרומם לבדו כו׳ והמתנשא מימות עולם וענין שמן המשחה שהוא תערובות פנימי ומקיף היינו כמ״ש כשמן הטוב כו׳ יורד על הזקן כו׳ שנמשך ממזלות דנפקי ממו״ס שבו מלובש גבורה דע״י כנ״ל. ויש להעיר לענין תערובות בחי׳ פנימי ומקיף מענין רקיע השביעי הנקרא ערבות (פ״ב דחגיגה י״ב ב׳).
שפי׳ בפרדס ערך ערבות ע״ש שבו מתערבים חו״ג יחד וכ״כ בזח״ב קס״ה א׳. והוא ע״ד עושה שלום במרומיו שמחבר שני הפכים כו׳ מלך שהשלום שלו.
והיינו לפי כי רקיע זה השביעי הוא ענין היכל השביעי היכל קדה״ק שכולל ג׳ ראשונות וכמ״ש במא״א אות ע׳ סנ״ח וז״ש סולו לרוכב בערבות ביה שמו כו׳ שהוא בחי׳ שלמעלה מהמדות דלאו מכל אלין מדות איהו כלל ע״כ מתבטלים שם המדות והיו לאחדים וכמ״ש לך ה׳ הגדולה והגבורה כו׳, ועד״ז יש לומר בענין פי׳ תערובות פנימי ומקיף ע״י כי גאה גאה כו׳ שמקיפים ופנימיים שוים לפניו.
Et le sujet de l'encens (ketoret) qui est l'odeur qui monte jusqu'à l'aspect du nez d'Atik, comme il est écrit sur le verset "J'ai cueilli ma myrrhe" (Cantique des Cantiques 5, 1), c'est l'élévation des mayin noukvin vers l'aspect du makif, le roi qui est exalté seul, etc., et qui s'élève depuis les jours d'éternité. Et le sujet de l'huile d'onction qui est un mélange d'intérieur et de makif, c'est-à-dire comme il est écrit "Comme l'huile bonne, etc., qui descend sur la barbe, etc." (Psaumes 133, 2), qui est attirée des mazalot qui sortent de mocha stimaa dans lequel est revêtue guevoura d'Atik, comme ci-dessus.
Et il y a à remarquer concernant le mélange de l'aspect d'intérieur et de makif, à partir du sujet du septième firmament appelé Aravot ('Haguiga 12b, chapitre 2). Comme expliqué dans le Pardès, entrée Aravot, voir là, dans lequel se mélangent 'hessed et guevoura ensemble, et de même dans le Zohar II, folio 165a.
Et c'est à la manière de "Il fait la paix dans Ses hauteurs" (Job 25, 2) qui unit deux contraires, etc., le Roi à qui appartient la paix. Et c'est parce que ce septième firmament est le sujet du septième palais, le palais du Kodech Hakodachim qui inclut les trois premières, et comme écrit dans Meorei Or, lettre Ayin, section 58, et c'est ce qui est dit "Frayez le chemin à Celui qui chevauche les Aravot, en Yah Son nom, etc." (Psaumes 68, 5), qui est l'aspect au-dessus des middot, car "il n'est pas du tout de toutes ces middot", c'est pourquoi les middot s'y effacent et deviennent un, comme il est écrit "À Toi, ה', la grandeur et la guevoura, etc." (I Chroniques 29, 11), et de la même manière on peut dire concernant l'explication du mélange d'intérieur et de makif, par "car Il s'est exalté, exalté, etc." (Exode 15, 1), que les makifim et les intérieurs sont égaux devant Lui.
ועמש״ל בביאור ע״פ נשא את ראש בני גרשון בענין יד הרמה שמחבר השני ידות שהם חו״ג כו׳ ע״ש. וזהו ג״כ פי׳ מ״ש גבי קטרת ממולח טהור קדש ופי׳ הגאון החסיד מוהר״ר פנחס ז״ל הלוי האב״ד דק״ק פפד״מ תלמידו של הה״מ נ״ע בספרו פנים יפות על התורה וז״ל פי׳ התרגום מערב דכי קודשא והוא כי חכמה נקראת קדש ובינה היא בחינת טהור והם תרין ריעין דלא מתפרשין עכ״ל.
Et voir ce qui a été écrit plus haut dans l'explication sur le verset "Élève la tête des fils de Guerchon" (Nombres 4, 22) concernant la main élevée qui unit les deux mains qui sont 'hessed et guevoura, etc., voir là. Et c'est aussi l'explication de ce qui est dit à propos de l'encens "mêlé, pur, saint" (Exode 30, 35), et l'explication du Gaon le 'hassid Moharar Pin'has z"l HaLévi, l'Av Beit Din de la sainte communauté de Francfort-sur-le-Main, disciple du Maggid de Mézéritch n"e, dans son livre Panim Yafot sur la Torah, et voici ses paroles : l'explication du Targoum "mélange de pureté et de sainteté", et c'est parce que 'hokhma est appelée sainteté et bina est l'aspect de pureté, et ils sont deux compagnons qui ne se séparent pas, fin de citation.
ועמ״ש בפי׳ נשמה שנתת בי טהורה היא ועלייתה לבחינת קדש ע״י אשר קדשנו במצותיו בד״ה ושמתי כדכד ובד״ה שבת שבתון. ומשם יובן פי׳ מערב טהור קדש שהוא קרוב לענין הנ״ל בתערובות הפנימי והמקיף וזהו ענין ביום המשח ואחרי המשח שבקטרת והבאת קערות שהוא בחי׳ העלאת מ״ן להמשיך האור מקיף כתיב ביום המשח לפי ששמן המשחה הוא ג״כ מבחי׳ מו״ס דעתיק, א״כ הכל בחי׳ א׳.
משא״כ אכילת מזבח שממשיך מ״ד מבחי׳ ז״א לכך נאמר ע״ז אחרי המשח כו׳ וע׳ בזהר פ׳ וארא דכ״ד ע״ב מענין כל הבקר לעולה שנים עשר ובפ׳ בהעלותך דקנ״א סע״א. ועיין עוד מ ״ש בפ׳ צו ע״פ זה קרבן אהרן כו׳ ביום המשח אותו:
Et voir ce qui est écrit dans l'explication de "L'âme que Tu as placée en moi est pure" et son élévation vers l'aspect de sainteté par "qui nous a sanctifiés par Ses commandements", au début du discours "Et Je placerai des rubis" et au début du discours "Chabbat Chabbaton". Et de là on comprendra l'explication de "mélange de pureté et de sainteté" qui est proche du sujet mentionné ci-dessus du mélange de l'intérieur et du makif, et c'est le sujet de "le jour de l'onction" et "après l'onction" qui sont dans l'encens et l'apport des plats, qui est l'aspect de l'élévation des mayin noukvin pour attirer la lumière makif ; il est écrit "le jour de l'onction" parce que l'huile d'onction est aussi de l'aspect de mocha stimaa d'Atik, donc tout est un seul aspect.
Par contre, l'alimentation de l'autel qui attire les mayin dekhourin de l'aspect de Zeir Anpin, c'est pourquoi il est dit à ce sujet "après l'onction, etc.". Et voir dans le Zohar, paracha Vaéra, folio 24b, concernant le sujet de "tout le bétail pour l'holocauste, douze" (Nombres 7, 87), et dans la paracha Behaalotkha, folio 151a à la fin de la colonne.
Et voir encore ce qui est écrit dans la paracha Tsav sur le verset "Ceci est le sacrifice d'Aharon, etc., le jour où il fut oint" (Lévitique 6, 13).