"Ainsi bénirez-vous les enfants d'Israël : Dites-leur : Que ה' te bénisse, etc. Que ה' fasse briller, etc.
כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך ה׳ כו׳ יאר ה׳ כו׳ ישא ה׳ כו׳. הנה ארז״ל (פ״ג דברכות ד״כ ע״ב) אמרו מה״ש לפני הקב״ה כתיב בתורה אשר לא ישא פנים כו׳ ואתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה׳ פניו אליך.
אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלקיך והם מדקדקים על עצמם עד כזית כו׳. (וכ״ה ברבות נשא פי״א).
וצריך להבין ענין זה שבשביל הדקדוק שמדקדקים עד כזית יש נשיאת פנים למעלה. וגם להבין המשך הברכות הללו דלכאורה אין להם סדר.
אך הנה צריך להקדים ביאור ענין בהמ״ז ולמה צריכין שביעה מן התורה.
"Ainsi bénirez-vous les enfants d'Israël : Dites-leur : Que ה' te bénisse, etc. Que ה' fasse briller, etc.
Que ה' lève, etc." Voici, nos Maîtres ont dit (Berakhot, chapitre 3, folio 20b) : Les anges du service dirent devant le Saint, béni soit-Il : Il est écrit dans la Torah "qui ne lève pas le visage, etc." et Toi Tu lèves le visage pour Israël, comme il est écrit "que ה' lève Son visage vers toi". Il leur dit : Et comment ne lèverais-Je pas le visage pour Israël, puisque J'ai écrit pour eux dans la Torah "tu mangeras et tu seras rassasié et tu béniras ה' ton Elokim" et eux ils sont stricts envers eux-mêmes jusqu'à la taille d'une olive, etc.
(Et ainsi dans Bamidbar Rabba Nasso chapitre 11). Et il faut comprendre ce sujet, que à cause de la précision stricte qu'ils sont stricts jusqu'à la taille d'une olive, il y a le lever du visage en haut.
Et aussi comprendre la suite de ces bénédictions, car apparemment elles n'ont pas d'ordre. Mais voici, il faut précéder l'explication du sujet de la Birkat Hamazon et pourquoi on a besoin de la satiété d'après la Torah.
והענין הוא כי הנה כתיב וברכת את ה׳ א״ת דייקא והן האותיות שמא׳ ועד תי״ו. דהנה כל הדברים נבראו באותיות.
שבעשרה מאמרות נברא העולם והאותיות שבע״מ הן הן חיות כל הדברים וקיומם והתהוותם מאין ליש ע״י צירופי אותיות וחלופים ותמורות כו׳ וגם נפש האדם היא מלאה אותיות כי אתה נפחת בי וכתיב ויפח באפיו נשמת חיים והיינו ברוח פיו ית׳ כי וברוח פיו כל צבאם ורוח פיו ית׳ הוא המהוה את הכל ע״י בחי׳ אותיות. והן האותיות שבע״מ.
Et le sujet est, car voici, il est écrit "et tu béniras ה'" את précisément, et ce sont les lettres de aleph jusqu'à tav. Car voici, toutes les choses ont été créées par les lettres.
Par dix paroles le monde a été créé, et les lettres des dix paroles, ce sont elles les vitalités de toutes les choses et leur existence et leur venue à l'être de l'ayin au yech, par les combinaisons de lettres et les échanges et les substitutions, etc. Et aussi l'âme de l'homme est remplie de lettres, car "Toi Tu as insufflé en moi" et il est écrit "et Il insuffla dans ses narines une âme de vie", et c'est par le souffle de Sa bouche, béni soit-Il, car "et par le souffle de Sa bouche toute leur armée", et le souffle de Sa bouche, béni soit-Il, est ce qui fait venir à l'être tout, par l'aspect des lettres.
Et ce sont les lettres des dix paroles.
והנה כתיב ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים כו׳ שהוא קרא והמשיך שמותיהן שהם צירופי אותיות שבע״מ שבהם נבראו מההעלם אל הגילוי להיות בהם גילוי החיות מרוח פיו ית׳ כדי להעלותן ולקשרן במקורן. כי עלייתן והתקשרותן במקורן הוא ע״י האדם שהוא הראש לכל בחי׳ הדצ״ח, והוא הממשיך גילוי חיותן ממקור החיות מרוח פיו ית׳ (ועיין מענין ויקרא האדם שמות ברבות בראשית פי״ז ור״פ חקת) ולכן על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם שמוצא פי ה׳ שבמאכל הן האותיות שבו שיצאו מפי ה׳ הוא רוח פיו ית׳ (עבמ״ש בביאור ע״פ ונתתי לך מהלכים מענין שיש ב׳ בחינות בהאותיות היינו א׳ האותיות שיצאו מפי ה׳ והב׳ אותן שבמקורן, כמו עד״מ כח הדבור שבאדם כו׳ ושכמ״כ יש ב׳ בחינות אלו באותיות המחשבה כו׳ ע״ש.
וא״כ מש״כ שבו ועל ידו יבואו לשרשן ומקורן בחינת פי ה׳ בעצמו היינו שיבואו לשרש ומקור האותיות כמו שהן במקורן ועיין בסש״ב פ״כ ופכ״א) להחיות את האדם בכדי שבו ועל ידו יבואו לשרשן ומקורן בחי׳ פי ה׳ בעצמו שעליו אמרו והלא במאמר אחד יכול להבראות הוא המאמר הכולל כל הע״מ וממנו נמשכו ונתחלקו ע״מ פרטים וע״י האדם באים למאמר הכולל. כי הוא הממשיך להם הגילוי משם.
וזהו וברכת א״ת דהיינו להמשיך הגילוי משרש בחי׳ אותיות מרוח פיו ית׳ כדי שעי״ז יתעלו ויתקשרו במקורן (וע׳ בזהר ויגש דר״ז ע״ב ודף ר״ח ע״א ובפ׳ תרומה):
Et voici, il est écrit "et l'homme appela des noms à tout animal et à l'oiseau des cieux, etc.", qu'il appela et attira leurs noms, qui sont les combinaisons de lettres des dix paroles par lesquelles ils furent créés, de l'occultation à la révélation, pour qu'il y ait en eux la révélation de la vitalité provenant du souffle de Sa bouche, béni soit-Il, afin de les élever et de les lier à leur source. Car leur élévation et leur liaison à leur source se fait par l'homme qui est la tête pour tous les aspects des datsa'h, et c'est lui qui attire la révélation de leur vitalité de la source de la vitalité, du souffle de Sa bouche, béni soit-Il (et vois du sujet de "et l'homme appela des noms" dans Beréchit Rabba chapitre 17 et au début de la paracha 'Houkat).
Et c'est pourquoi "de toute issue de la bouche de ה' l'homme vivra", que l'issue de la bouche de ה' qui est dans la nourriture, ce sont les lettres qui y sont, qui sont sorties de la bouche de ה', qui est le souffle de Sa bouche, béni soit-Il (vois ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "et Je te donnerai des démarches" du sujet qu'il y a deux aspects dans les lettres, à savoir un : les lettres qui sont sorties de la bouche de ה', et deux : celles qui sont dans leur source, comme par exemple la force de la parole qui est dans l'homme, etc., et qu'ainsi il y a ces deux aspects dans les lettres de la pensée, etc., vois là-bas. Et s'il en est ainsi, ce qui est écrit en lui et par lui ils viendront à leur racine et à leur source, l'aspect de la bouche de ה' elle-même, c'est-à-dire qu'ils viendront à la racine et à la source des lettres telles qu'elles sont dans leur source, et vois dans le Tanya chapitres 20 et 21) pour vivifier l'homme, afin que par lui et par son intermédiaire ils viennent à leur racine et à leur source, l'aspect de la bouche de ה' elle-même, au sujet de laquelle ils ont dit "et n'est-ce pas que par une seule parole il pouvait être créé", qui est la parole qui inclut toutes les dix paroles, et d'elle ont été attirées et se sont divisées les dix paroles particulières, et par l'homme ils viennent à la parole qui inclut.
Car c'est lui qui attire pour eux la révélation de là. Et c'est cela "et tu béniras את", c'est-à-dire attirer la révélation de la racine de l'aspect des lettres du souffle de Sa bouche, béni soit-Il, afin que par cela ils s'élèvent et se lient à leur source (et vois à ce sujet dans le Zohar Vayigach folio 207b et folio 208a, et dans la paracha Terouma).
ב אך הנה כח זה להמשכה זו התלויה באדם היינו ע״י מלחמת האדם בנפשו הבהמית. כי הנה לחם הוא מלשון אז לחם שערים (שופטים ה׳ ח׳) שפירושו הוא לשון מלחמה וכמ״ש (בזהר בלק דקפ״ח ב׳) נהמא על פום חרבא ייכול והיינו ע״י התפלה כי שעת צלותא שעת קרבא.
וכמ״ש רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם ולכן כתיב תחלה לאהבה את ה׳ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם כו׳ ואח״כ ואספת דגנך כו׳ כי מתחלה צ״ל לאהבה.
2. Cependant, voici, cette force pour cette attraction qui dépend de l'homme, c'est-à-dire par la guerre de l'homme contre son âme animale.
Car voici, pain a le sens de "alors ils firent la guerre aux portes" (Juges 5, 8), dont l'explication est le sens de guerre, et comme il est écrit (dans le Zohar Balak folio 188b) "le pain sur la bouche de l'épée on mangera", et c'est par la prière, car le moment de la prière est le moment de la bataille. Et comme il est écrit "les élévations de El dans leur gorge et une épée à double tranchant dans leur main" (Psaumes 149, 6), et c'est pourquoi il est écrit d'abord "pour aimer ה' votre Elokim et pour Le servir de tout votre cœur, etc." et ensuite "et tu récolteras ton grain, etc.", car d'abord il faut être pour aimer.
ופי׳ אהבה מלשון אבה דהיינו רצון. והכוונה שיהיה רצון האדם וחפצו ובקשתו בכל לב ונפש להיות גילוי אלקותו ויחודו ית׳ בעולם ונפש וכמו שהיה קודם בריאת העולם שהיה הוא לבדו הוא במקום העוה״ז השפל בבחי׳ גילוי כי לא היה עדיין עולם המעלים ומסתיר כו׳ וכמו שיהיה באלף הז׳ כו׳.
Et l'explication de amour a le sens de aba, c'est-à-dire volonté. Et l'intention est qu'il y ait la volonté de l'homme et son désir et sa demande de tout cœur et âme pour qu'il y ait la révélation de Sa divinité et de Son unité, béni soit-Il, dans le monde et l'âme, et comme c'était avant la création du monde, qu'Il était seul, Lui dans le lieu de ce monde bas, dans l'aspect de révélation, car il n'y avait pas encore de monde qui occulte et cache, etc., et comme ce sera dans le septième millénaire, etc.
וככה הוא ממש גם עתה קמיה דכולא כלא חשיבי קמיה כי אני ה׳ לא שניתי כתיב. רק שלפנינו העולם מסתיר ומעלים כו׳.
וזהו ואהבת את ה׳ אלקיך שתאבה ותחפוץ שהוי׳ שהוא היה הוה ויהיה בחי׳ לא שניתי ואין עוד ממש מלבדו הוא יהי׳ אלקיך בבחי׳ גילוי ממש בנפש ובעולם שלא יהא העולם מעלים כו׳ אלא כמו שלמעלה כולא קמי׳ כלא כו׳ ואין עוד מלבדו כו׳. כך יהיה למטה בגילוי בלי שום הסתר פנים והעלם מכחות הנפש הבהמית המסתירים ומעלימים גילוי זה ונמשכים אחר גשמיות עוה״ז וחומריותו שנראה לעיני בשר ליש ודבר בפ״ע רק ולעבדו בכל לבבכם בב׳ לבבות כו׳.
Et ainsi c'est vraiment aussi maintenant, devant Lui tout est comme rien considéré devant Lui, car "Moi ה' Je n'ai pas changé" est écrit. Seulement, devant nous le monde cache et occulte, etc.
Et c'est cela "et tu aimeras ה' ton Elokim", que tu veuilles et que tu désires que Havaya, qui est Il était, Il est, Il sera, aspect de "Je n'ai pas changé" et "il n'y a absolument rien d'autre à côté de Lui", Il sera ton Elokim dans l'aspect de révélation véritable dans l'âme et dans le monde, qu'il n'y ait pas le monde qui occulte, etc., mais comme en haut "tout devant Lui comme rien, etc." et "il n'y a rien d'autre à côté de Lui, etc.". Ainsi sera-t-il en bas en révélation sans aucun caché du visage et occultation des forces de l'âme animale qui cachent et occultent cette révélation et qui sont attirées après la matérialité de ce monde et sa corporalité qui apparaît aux yeux de chair comme yech et chose en soi, seulement "et pour Le servir de tout votre cœur" avec deux cœurs, etc.
ולכן התפלה היא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שצריך להתחיל ממטה מטה תחלה ברכת השחר פוקח עורים זוקף כפופים כו׳ שכל התפלה היא בחי׳ ברכות ברוך אתה כו׳ שהן המשכות גילוי אלקות בעולם ונפש להיות בבחינת אתה כאילו הוא לנוכח כו׳.
Et c'est pourquoi la prière est une échelle dressée sur la terre et son sommet atteint les cieux, qu'il faut commencer d'en bas d'en bas d'abord, les bénédictions du matin "qui ouvre les yeux des aveugles", "qui redresse les courbés", etc., que toute la prière est l'aspect des bénédictions "béni sois-Tu, etc.", qui sont les attractions de révélation de la divinité dans le monde et l'âme, pour être dans l'aspect de Toi comme s'Il était en face, etc.
וצ״ל כסדר ממטה למעלה תחלה ממדרגות התחתונות עד שיבא לקיום ואהבת למסור נפשו באחד ממש ולהיות ואהבת בכל לבבך כו׳ ועמ״ש מזה בד״ה יונתי בחגוי הסלע. כי הנה מצד שרש נפשו האלקית במקור חוצבה הרי היא בטבעה עולה ונכללת במאצילה ב״ה והנשמה א״צ תיקון לעצמה רק שמצד כחות הנה״ב המלובשים בעוה״ז שכל חיותם הוא מצד כחות החיונית של המאכלים שבנוגה שבהם מחיה האדם חיי גופו ונפשו הבהמית הרי הוא מקושר למטה וצריך להעלות ולקשר נפשו בה׳ עד דאתכפיא סט״א ואתהפכא כו׳ ולעבדו בכל לבבכם בב׳ לבבות כו׳.
לכך צריך להתחיל ממטה למעלה בתפלה והיא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה עד שמגיע לאחד.
Et il faut que ce soit dans l'ordre de bas en haut, d'abord depuis les degrés inférieurs jusqu'à ce qu'il arrive à l'accomplissement de "et tu aimeras" pour livrer son âme dans "Un" véritablement, et pour être "et tu aimeras de tout ton cœur" etc., et voir ce qui est écrit à ce sujet au début du discours "Yonati be'hagvei hasela". Car voici, du côté de la racine de son âme divine (nefech élokit) dans sa source d'extraction, elle monte par sa nature et s'inclut dans Son Émanateur, béni soit-Il, et l'âme n'a pas besoin de rectification pour elle-même, seulement du côté des forces de l'âme animale (nefech habéhamit) revêtues dans ce monde-ci, dont toute leur vitalité est du côté des forces vitales des aliments qui sont dans noga, par lesquels l'homme vivifie la vie de son corps et de son âme animale, alors il est lié en bas et il a besoin d'élever et de lier son âme à ה' jusqu'à ce que sitra a'hra soit soumise (itkafia) et transformée (ithapkha) etc., et "pour Le servir de tout votre cœur" avec les deux cœurs etc.
C'est pourquoi il faut commencer de bas en haut dans la prière, et elle est une échelle posée sur la terre et son sommet atteint les cieux, jusqu'à ce qu'il atteigne "Un".
ועי״ז מלאכי אלקים עולים ויורדים בו באדם. כי האדם הוא שרש הכל וכמ״ש פני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל כו׳ ודמות פניהם פני אדם כו׳ ש כללותן הוא בחי׳ אדם שהוא הכולל כל הד׳ חיות וכולם מתעלים בהתעלות נפש האדם בדבקותה באלקים חיים לאהבה את ה׳ כו׳ ואח״כ כתיב ואספת דגנך ללקט החיות שבדצ״ח שיתקבצו ויתאספו ממה שהיו פזורים ונדחים תחת ממשלת נוגה ויוכללו בבחי׳ אדם משא״כ קודם התפלה אסור לאכול כי גם האדם עדיין אז מקושר למטה ואיך יוכל לקשט אחרים ולכן צריך מתחלה לקשט א״ע ולהיות בבחינת אדם בגימ׳ מ״ה בחי׳ ביטול ואז עי״ז אח״כ יוכל לתקן הדצ״ח כו׳.
ועוי״ל כי נש״י עלו במחשבה היינו שנמשכו מאותיות המחשבה ועלייתן הוא הגבה למעלה יותר כנז׳ ע״פ ושמתי כדכד.
Et par cela, les anges d'Elokim montent et descendent en lui, dans l'homme. Car l'homme est la racine de tout, et comme il est écrit "face de lion à droite et face de bœuf à gauche, etc., et la ressemblance de leurs faces est face d'homme, etc." (Ézéchiel 1, 10), que leur généralité est l'aspect d'homme qui est celui qui inclut toutes les quatre vitalités, et tous s'élèvent lors de l'élévation de l'âme de l'homme dans son adhésion à Elokim vivant, "pour aimer ה'" etc., et ensuite il est écrit "et tu récolteras ton grain" pour recueillir les vitalités qui sont dans le datsa'h qui se rassembleront et se collecteront de ce qu'elles étaient dispersées et chassées sous la domination de noga, et elles seront incluses dans l'aspect d'homme, ce qui n'est pas le cas avant la prière, il est interdit de manger, car même l'homme est encore alors lié en bas, et comment pourra-t-il orner les autres, et c'est pourquoi il faut d'abord s'orner soi-même et être dans l'aspect d'homme en guématria Mah (45), aspect de bitoul (effacement de soi), et alors par cela ensuite il pourra rectifier le datsa'h, etc.
Et on peut encore dire que les âmes d'Israël sont montées dans la pensée, c'est-à-dire qu'elles ont été attirées des lettres de la pensée, et leur élévation est une élévation plus haute, comme mentionné sur le verset "et Je mettrai comme kadkod".
והנה הדצ״ח נלקחו מאותיות הדבור כנזכר לעיל מוצא פי ה׳. ולכן כדי להעלות אותיות הדבור שירדו למטה בדצ״ח להעלותן לשרשן שהוא ע״י האדם שנלקח מאותיות המחשבה שלמעלה מאותיות הדבור וע״כ העלאה זו תלויה ע״י שמתחלה יתקן עצמו כמאמר קשוט עצמך ואחר כך דוקא קשוט אחרים והוא שמתחלה תתעלה נפשו ששרשה מאותיות המחשבה תתעלה במקור כח המחשבה ועוד הגבה למעלה כו׳ אזי אח״כ תוכל להעלות אותיות הדבור כו׳.
(ועמ״ש בד״ה לא הביט און ביעקב ובפ׳ ויחי בד״ה אסרי לגפן):
Et voici, le datsa'h a été pris des lettres de la parole, comme mentionné plus haut "issue de la bouche de ה'". Et c'est pourquoi, afin d'élever les lettres de la parole qui sont descendues en bas dans le datsa'h, pour les élever à leur racine, qui est par l'homme qui a été pris des lettres de la pensée qui sont au-dessus des lettres de la parole, et c'est pourquoi cette élévation dépend de ce qu'il rectifie d'abord lui-même, comme le dicton "orne-toi toi-même et ensuite orne les autres", et c'est que d'abord son âme dont la racine est des lettres de la pensée s'élèvera dans la source de la force de la pensée et encore plus haut, etc., alors ensuite elle pourra élever les lettres de la parole, etc.
(Et vois ce qui est écrit au début du discours "Il n'a pas regardé l'iniquité en Yaakov" et dans la paracha Vaye'hi au début du discours "Il a lié sa vigne").
ג והנה עליית האדם הוא ע״י התפלה בבחי׳ הנ״ל כי במקום שמגמת האדם וחפצו ותשוקתו שם נכלל ונדבק עצמותו ומהותו בכללו כנודע. וזהו ענין הברכות יברכך ה׳.
היינו להיות ריבוי העלאות ניצוצות הן כחות נפשיות האלקית והבהמיות שבאדם ושבמלאכים ומשקים ושאר צרכיו המתחדשות לבקרים ועולות למעלה בכל יום באתעדל״ת ע״י התפלה בריבוי וגודל עוצם התקשרות האהבה עזה שבק״ש ותפלה. כי הנה ענין ברכה נאמר עד״מ על הזרע הצומח מן השדה שנזרע הגרעין בארץ עד שנטמן ונתכסה בעפר.
3. Et voici, l'élévation de l'homme est par la prière dans l'aspect susmentionné, car à l'endroit où est le but de l'homme et son désir et son aspiration, là s'inclut et s'adhère son essence et sa substance dans son ensemble, comme connu.
Et c'est le sujet des bénédictions "que ה' te bénisse". C'est-à-dire pour qu'il y ait abondance d'élévations d'étincelles, tant les forces de l'âme divine et animale qui sont dans l'homme et dans les anges et les boissons et ses autres besoins qui se renouvellent chaque matin et montent en haut chaque jour par itarouta diletata (éveil d'en bas) par la prière, dans l'abondance et la grandeur de la force de l'attachement de l'amour intense qui est dans le Chema et la prière.
Car voici, le sujet de bénédiction est dit par exemple sur la semence qui pousse du champ, que le grain a été semé dans la terre jusqu'à ce qu'il soit enfoui et couvert dans la poussière.
וע״י הברכה והצלחה כשהצליח ועשה פרי עולה וצומח מן הארץ בתוספת מרובה על העיקר וכך הנה כתיב וזרעתי את בית ישראל. וזרעתיה לי בארץ כו׳.
שישראל הם בבחי׳ זריעה דהיינו זריעת בחינת אלקות כמ״ש ברוך ה׳ אלקי ישראל כו׳ כמ״ש במ״א ונמשכו למטה בעולם הגשמי ומכוסים ומלובשים בנפש הבהמית וכחות המתאוים לדברים גשמיים וכמו הזריעה הטמונה ומכוסה בעפר כדי שיעלה ויצמח בתוספת וריבוי כחות הנפש החיונית שיעלו גם המה ויתכללו באחד בק״ש וכמארז״ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים כו׳ וכמ״ש במ״א ולכן עשה אלקים את האדם בארץ לקבל החיות מן הדברים הגשמיים כדי שיתכללו כל כחות הדצ״ח והחיות אשר בהם להחיות נפש כל חי ורוח כל בשר בחיות הנפש ורוח האדם העולה למעלה בק״ש ותפלה. ולכן צריך האדם להתפלל בכל יום.
Et par la bénédiction et le succès, quand il a réussi et a fait du fruit qui monte et pousse de la terre en addition abondante sur le principal, et ainsi voici, il est écrit "et Je sèmerai la maison d'Israël. Et Je la sèmerai pour Moi dans la terre, etc.".
Qu'Israël est dans l'aspect de semence, c'est-à-dire la semence de l'aspect de divinité, comme il est écrit "béni soit ה' Elokim d'Israël, etc.", comme écrit ailleurs, et ils ont été attirés en bas dans le monde matériel et sont couverts et revêtus dans l'âme animale et les forces qui désirent les choses matérielles, et comme la semence qui est enfouie et couverte dans la poussière afin qu'elle monte et pousse en addition et abondance des forces de l'âme vitale, qu'elles montent elles aussi et s'incluent dans "Un" dans le Chema, et comme ont dit nos Maîtres "Israël n'a été exilé que pour que s'ajoutent à eux des convertis, etc.", et comme écrit ailleurs, et c'est pourquoi Elokim a fait l'homme dans la terre pour recevoir la vitalité des choses matérielles, afin que s'incluent toutes les forces du datsa'h et les vitalités qui y sont pour vivifier l'âme de tout vivant et l'esprit de toute chair dans la vitalité de l'âme et de l'esprit de l'homme qui monte en haut dans le Chema et la prière. Et c'est pourquoi l'homme a besoin de prier chaque jour.
והנה על ברכה זו שהיא מאתעדל״ת נאמר וישמרך שהיא צריכה שימור מן המזיקין הם החיצונים וסט״א שלא יהיה להם יניקה מאהבה זו דהיינו מאחר שתתעורר אהבה זו בנפש האדם לא יתפעל בעצמו להיות מחזיק טובה לעצמו או להיות התפארות וגדלות ממנה או שאר איזה פני׳ ח״ו כי מי יעלה בהר ה׳ נקי כפים ובר לבב. פי׳ בר לבב שהוא בלי שום תערובות זר ח״ו (בזהר נז׳ פי׳ יברכך ה׳ וישמרך ס״פ ויחי דרמ״ח סע״א.
וס״פ נשא דקמ״ז א׳. וברע״מ פ׳ פנחס דרמ״ה א׳.
ובפ׳ עקב דרע״א סע״ב. וברבות בא פט״ו בחקותי פל״ו).
והנה ע״י אתעדל״ת אתעדל״ע וכמ״ש אם ישים אליו לבו כו׳ ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח להיות יאר ה׳ פניו אליך מלמעלה למטה שכמו שהוא חפץ ומשתוקק ומבקש שיהיה גילוי אור א״ס ב״ה ואין עוד מלבדו כו׳ למטה כמו למעלה כך יומשך מלמעלה המשכת הארת גילוי זה אשר הוא מבקש וזהו יאר ה׳ פניו בחינת הארת פנים היא בחי׳ חכמה כמ״ש חכמת אדם תאיר פניו (בזהר נזכר פי׳ יאר ה׳ פניו נשא קל״ג ב׳ קמ״א א׳ קמ״ז א׳) דהיינו להיות גילוי כח מ״ה ואין עוד מלבדו כו׳ איזהו חכם הרואה את הנולד כו׳ הרואה בבחי׳ ראיה ממש את הנ ולד מאין וכולא קמיה כלא כו׳ כי באתעדל״ת שמע ישראל שמע לשון הבנה ע״י התבוננות כו׳ ואינו דומה שמיעה לראיה כו׳ היא בחינת גילוי כח מ״ה הבא מלמעלה וגילוי זה הוא בתורה כי אורייתא מחכמה נפקת והיא חכמתו ית׳ שלמעלה אלא שמלובשת בגשמיות למטה בעניני זרעים מועד שהיא בחינת מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך וע״ז נאמר ונתתי מטר ארצכם כו׳ וכמ״ש כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים כו׳ כן יהיה דברי אשר יצא מפי שע״י בחי׳ מטר זה ואספת דגנך כו׳ להיות משכן ומכון לשבתו ית׳ לגילוי אור א״ס ב״ה הבא מלמעלה להיות אחד באחד וזהו ויחונך לשון חן ולשון חנייה ויחן שם ישראל.
Et voici, sur cette bénédiction qui est de itarouta diletata il est dit "et qu'Il te garde", qu'elle a besoin de garde contre les nuisibles qui sont les extérieurs et sitra a'hra, afin qu'ils n'aient pas de nourriture de cet amour, c'est-à-dire après que cet amour s'éveille dans l'âme de l'homme, qu'il ne soit pas affecté en lui-même pour se tenir bon pour lui-même ou pour avoir de la fierté et de la grandeur de cela, ou quelque autre intention, que D.ieu préserve, car "qui montera sur la montagne de ה', les mains pures et le cœur pur". Explication : "cœur pur" qui est sans aucun mélange étranger, que D.ieu préserve (dans le Zohar est mentionnée l'explication de "que ה' te bénisse et qu'Il te garde" à la fin de la paracha Vaye'hi folio 248a.
Et à la fin de la paracha Nasso folio 147a. Et dans Raaya Mehemna paracha Pin'has folio 245a.
Et dans la paracha Ekev folio 271b. Et dans Bamidbar Rabba Bo chapitre 15, Be'houkotai chapitre 36).
Et voici, par itarouta diletata, itarouta dile'ela, et comme il est écrit "s'il met vers Lui son cœur, etc." et "un esprit amène un esprit et attire un esprit", pour qu'il y ait "que ה' fasse briller Son visage vers toi" de haut en bas, que comme il désire et aspire et demande qu'il y ait la révélation de Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, et "il n'y a rien d'autre en dehors de Lui, etc." en bas comme en haut, ainsi sera attiré d'en haut l'attraction de l'illumination de cette révélation qu'il demande, et c'est cela "que ה' fasse briller Son visage", l'aspect de l'illumination du visage est l'aspect de 'hokhma, comme il est écrit "la sagesse de l'homme éclaire son visage" (dans le Zohar est mentionnée l'explication de "que ה' fasse briller Son visage" Nasso folio 133b, 141a, 147a), c'est-à-dire pour qu'il y ait la révélation de la force de Mah (45) et "il n'y a rien d'autre en dehors de Lui, etc.", "qui est sage ? celui qui voit ce qui va naître, etc.", qui voit dans l'aspect de vision véritable ce qui va naître de l'ayin, et "tout est devant Lui comme rien, etc.", car dans itarouta diletata "Écoute Israël", "écoute" a le sens de compréhension par la méditation, etc., et l'audition ne ressemble pas à la vision, etc., elle est l'aspect de révélation de la force de Mah (45) qui vient d'en haut, et cette révélation est dans la Torah, car la Torah est sortie de 'hokhma, et elle est Sa sagesse, béni soit-Il, qui est au-dessus, mais qui est revêtue dans la matérialité en bas dans les sujets de semences, de fêtes, qui est l'aspect d'eau qui descend d'un lieu élevé à un lieu bas, et à ce sujet il est dit "et Je donnerai la pluie de votre terre, etc.", et comme il est écrit "car comme descend la pluie et la neige des cieux, etc., ainsi sera Ma parole qui sort de Ma bouche", que par cet aspect de pluie "et tu récolteras ton grain, etc." pour être une demeure et un établissement pour Sa demeure, béni soit-Il, pour la révélation de Or Ein Sof, béni soit-Il, qui vient d'en haut, pour être un dans un, et c'est cela "et qu'Il te fasse grâce", sens de grâce et sens de campement, "et Israël campa là".
וכמו חנה דוד. להיות בבחינת ושכנתי בתוכם דירה בתחתונים דירת והשראת אור א״ס ב״ה ממש בבחינת גילוי למטה כמו למעלה.
וזהו ענין בהמ״ז המשכת גילוי אלקות מלמעלה על כחות וחיות שנתחדש באדם מהמאכל והם ג׳ ברכות דאורייתא והרביעית דרבנן. ד׳ פעמים ברוך אתה להיות נמשך בחינת גילוי בנפש ובעולם כאלו הוא לנוכח כו׳ שעי״ז נתברר ונפרד ממה שהיה תחלה תחת ממשלת נוגה ונכלל בקדושה להיות בחינת כלי ומכון ומשכן להשראת גילוי אור א״ס ב״ה ממש:
4. Cependant, c'est si l'on mange jusqu'à satiété précisément, alors "le pain soutient le cœur de l'homme" (Psaumes 104, 15), car par le pain il vivra la vie de son âme, et la vitalité incluse dans son âme est celle-là même qui est incluse dans la sainteté lors de l'élévation de l'âme et de son inclusion dans l'aspect de révélation de Or Ein Sof, béni soit-Il, qui repose et se révèle dans 'hokhma, force de Mah (45), parce que dans cette vitalité il y a abondance de sainteté provenant de "ce qui sort de la bouche de ה'" qui est la source de la vie.
(Et vois dans le Zohar sur le verset "et tu mangeras et tu seras rassasié" dans la paracha Vayigach folio 207b. Et dans la paracha Terouma folio 153b et folio 152b et folio 157a b, et vois encore dans le Zohar paracha Mikets folio 204a b concernant le sujet et l'explication de satiété, et folio 194a sur le verset "et voici de l'eau du Nil" etc., et dans la paracha Behaalotkha folio 150a à propos de "et nous serons rassasiés de pain et nous serons bons", et dans le commentaire du Ramaz là-bas, et dans Pardès Chaar Erkhei haKinouyim valeur de ratsone).
Mais s'il ne mange pas jusqu'à satiété, que l'âme n'a pris qu'une vitalité restreinte, il n'y a pas de force dans cette vitalité qui n'a qu'une minorité de sainteté pour s'inclure dans l'aspect de 'hokhma qui se révèle dans l'âme et pour être triée de noga et pour s'inclure et s'unifier dans la sainteté ; mais à ce sujet il est dit "que ה' élève Son visage". Explication : "élève" signifie élèvera en haut "Son visage" qui est l'aspect de révélation de l'influence appelée du nom de face, et l'aspect de a'horayim (l'arrière) est l'influence qui est dans le caché du visage, comme celui qui jette derrière son épaule, c'est-à-dire qu'il élèvera en haut de l'enchaînement, dans l'aspect de "Celui qui siège dans les hauteurs, qui s'abaisse pour voir dans les cieux et sur la terre" (Psaumes 113, 5-6), cieux et terre, spirituels et matériels, sont égaux devant Lui, béni soit-Il, et sur les deux il dit "qui s'abaisse" de façon égale.
ד אמנם זהו אם אוכל כדי שביעה דייקא שאז לחם לבב אנוש יסעד שעל ידי הלחם יחיה חיי נפשו והחיות הכלולה בנפשו היא היא הנכללת בקדוש׳ בהתעלות הנפש והתכללותה בבחינת גילוי אור א״ס ב״ה השורה ומתגלה בחכמה כח מ״ה לפי שבהחיות ההוא יש ריבוי קדושה ממוצא פי ה׳ שהוא מקור החיים. (ועיין בזהר ע״פ ואכלת ושבעת בפ׳ ויגש דר״ז ע״ב.
ובפ׳ תרומה דקנ״ג ע״ב ודף קנ״ב ב׳ ודקנ״ז א׳ ב׳ ועיין עוד בזהר פ׳ מקץ דף ר״ד א׳ ב׳ מענין ופי׳ שובע ודף קצ״ד א׳ ע״פ והנה מן היאור כו׳ ובפ׳ בהעלותך דק״נ ע״א גבי ונשבע לחם ונהיה טובים ובפי׳ הרמ״ז שם ובפרדס בעה״כ ערך רצון). אבל אם אינו אוכל כדי שביעה שלא לקחה הנפש רק חיות מועט אין כח בחיות זה שאין בו אלא מיעוט קדושה להתכלל בבחינת חכמה שמתגלה בנפש ולהתברר מנוגה ולהכלל ולהתאחד בקדושה אך ע״ז נאמר ישא ה׳ פניו.
פי׳ ישא יגביה למעלה פניו היא בחי׳ גילוי ההשפעה שנק׳ בשם פנים ובחי׳ אחוריים היא ההשפעה שהיא בהסתר פנים כמאן דשדי בתר כתפוי דהיינו שיגביה למעלה מן ההשתלשלות בבחי׳ המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ שמים וארץ רוחניות וגשמיות שוין לפניו ית׳ ועל שניהם הוא אומר המשפילי בשוה.
Et cette élévation sera "vers toi", c'est-à-dire qu'il sera attiré vers toi dans la révélation de l'attraction et de l'influence de l'aspect qui est au-dessus de l'enchaînement, qui est l'aspect de "que ה' élève", et par cela seront recueillis en un seul un tous les étincelles de vitalité dispersées et chassées, même s'il y a en elles une vitalité de sainteté aussi peu que peu, et elles seront incluses et unifiées dans la sainteté supérieure, source de la vie et de la sainteté dans les inférieurs. (Et vois dans Raaya Mehemna paracha Pin'has folio 244b concernant ce sujet de "que ה' élève Son visage" etc. et folio 238b).
Mais comment sera l'attraction et l'influence de l'aspect qui est au-dessus de l'enchaînement ? À ce sujet il est dit "et qu'Il place pour toi la paix".
La paix est le sujet de l'attachement et de la jonction de deux contraires, et comme il est écrit "Il fait la paix dans Ses hauteurs" (Job 25, 2), Mikhaël prince de l'eau, etc. Et c'est par leur bitoul (effacement de soi) envers l'aspect qui est bien au-dessus des deux, qui les joint, comme connu.
והגבהה זו תהיה אליך כלומר שיומשך אליך בגילוי ההמשכה והשפעה מבחינה שלמעלה מן ההשתלשלות שהיא בחי׳ ישא ה׳ שעי״ז ילוקטו לאחד אחד כל ניצוצי החיות המפוזרים והנדחים אפי׳ אם יש בהם חיות קדושה כל שהוא מעט מזעיר ויוכללו ויתאחדו בקדושה עליונה מקור החיים והקדושה שבתחתונים (ועיין ברע״מ פ׳ פנחס דרמ״ד ב׳ מענין זה דישא ה׳ פניו כו׳ ודף רל״ח ב׳). אך כיצד תהיה ההמשכה וההשפעה מבחי׳ שהוא למעלה מן ההשתלשלות.
ע״ז נאמר וישם לך שלום. שלום הוא ענין התקשרות והתחברות שני הפכים וכמ״ש עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים כו׳.
והיינו ע״י ביטולם לבחי׳ שהיא למעלה מעלה משניהם המחברת אותם כנודע.
Et voici, nos Maîtres ont dit : Les sages multiplient la paix dans le monde, comme il est dit "et tous tes fils seront disciples de ה' et grande sera la paix de tes fils" (Isaïe 54, 13). C'est-à-dire par le fait qu'ils sont disciples de ה' [et "disciples" a le sens de passif, c'est-à-dire que l'étude de la halakha soit parce qu'elle est la parole de ה' dans l'aspect de bitoul, qu'ils sont ceux qui reçoivent l'étude chaque fois de D.ieu, béni soit-Il, et D.ieu, béni soit-Il, leur enseigne, comme il est écrit "Je suis ה' qui t'enseigne" etc.] et la parole de ה' vraiment, cette halakha et la Michna, c'est elle qui parle dans leur bouche, et comme il est écrit "et Mes paroles que J'ai placées dans ta bouche" (Isaïe 59, 21) "et Je placerai Mes paroles dans ta bouche", et par cela ils multiplient la paix dans le monde "et grande sera la paix" etc., dans l'aspect de la barre du milieu qui traverse d'une extrémité à l'autre, comme il est écrit "car El des connaissances est ה'" (I Samuel 2, 3) qui inclut deux connaissances, car de même que d'en haut vers le bas tout devant Lui est considéré comme rien, ainsi d'en bas vers le haut, etc.
Et c'est par l'étude de la Torah dans cet aspect, sur lequel il est dit "et vous ne profanerez pas" etc., comme expliqué ailleurs.
והנה ארז״ל ת״ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך. דהיינו ע״י שהם למודי ה׳ [ולמודי לשון נפעל דהיינו שיהא לימוד ההלכה מפני שהיא דבר ה׳ בבחי׳ ביטול שהם המקבלים הלימוד בכל פעם מהש״י והש״י הוא מלמדם כמ״ש אני ה׳ מלמדך כו׳] ודבר ה׳ ממש זו הלכה והמשנה היא היא המדברת בפיהם וכמ״ש ודברי אשר שמתי בפיך ואשים דברי בפיך ועי״ז מרבים שלום בעולם ורב שלום כו׳ בבחי׳ בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה כמ״ש כי אל דעות ה׳ שכולל ב׳ דעות שכשם שמלמעלה למטה כוליה קמיה כלא חשיב כך מלמטה למעלהכו׳ וה יינו ע״י לימוד התורה בבחי׳ זו שע״ז נאמר ולא תחללו כו׳ כמ״ש במ״א.
Et c'est le sujet de ce que nos Maîtres ont dit : Quiconque s'occupe de la Torah fait la paix dans le cortège d'en haut et dans le cortège d'en bas, c'est-à-dire l'aspect de yichoud elyon (unité supérieure) et l'aspect de yichoud ta'hton (unité inférieure), et c'est "et grande sera la paix de tes fils", ils multiplient la paix dans le cortège d'en haut et dans le cortège d'en bas. Par le fait qu'ils sont des sages qui reçoivent de 'hokhma, aspect de force de Mah (45), et c'est "et qu'Il place pour toi la paix".
C'est-à-dire que c'est Lui qui te donne l'aspect de la paix, pour que les sages multiplient la paix dans le monde par la parole de ה' qui est cette halakha (et vois dans Beréchit Rabba Toldot début chapitre 66. Nasso fin chapitre 11) et la Michna qui parle, etc.
Et nos Maîtres ont dit : L'ustensile qui contient la bénédiction pour Israël, c'est la paix, car cet aspect de paix est l'aspect d'ustensile pour recevoir la bénédiction supérieure, aspect de "que ה' élève Son visage" qui est au-dessus de l'enchaînement, et c'est pourquoi il y a force dans la main des sages d'exiger de bénir la Birkat Hamazon même en moins que la mesure de satiété qui est d'après la Torah, parce qu'ils sont de l'aspect de "que ה' élève Son visage" qui est au-dessus de l'enchaînement, par l'aspect de la paix.
וזהו ענין מארז״ל כל העוסק בתורה עושה שלום בפמליא של מעלה ובפמשמ״ט דהיינו בחי׳ יחו״ע ובחי׳ יחו״ת וזהו ורב שלום בניך מרבים שלום בפמשמ״ע ובפמשמ״ט. ע״י שהן ת״ח מקבלים מחכמה בחי׳ כח מ״ה וזהו וישם לך שלום.
כלומר שהוא הנותן לך בחי׳ השלום להיות ת״ח מרבים שלום בעולם על ידי דבר ה׳ זו הלכה (ועיין ברבות תולדות ר״פ ס״ו. נשא ס״פ י״א) והמשנה המדברת כו׳ וארז״ל כלי המחזיק ברכה לישראל הוא השלום שבחי׳ שלום זהו בחי׳ כלי לקבל ברכה עליונה בחי׳ ישא ה׳ פניו שהוא למעלה מן ההשתלשלות ולכן יש כח ביד חכמים להצריך לברך בהמ״ז אפילו בפחות מכשיעור שביעה שמן התורה מפני שהן מבחי׳ ישא ה׳ פניו שלמעלה מן ההשתלשלות ע״י בחי׳ שלום:
Et c'est "et ils placeront Mon Nom sur les enfants d'Israël", que Mon Nom soit appelé sur eux dans l'occupation de leur Torah et de leur service, qu'elles soient dans l'aspect de disciples de ה', et alors "et Moi Je les bénirai", "Moi" lettres de "ayin", car "la sagesse, d'où se trouve-t-elle ?" (Job 28, 12), c'est-à-dire de l'aspect de "que ה' élève Son visage", que la bénédiction soit d'en haut vers le bas, ajout de bénédiction et abondance d'influence d'en haut bien au-dessus de l'enchaînement, et c'est le sujet de bénédiction au début et bénédiction à la fin. Bénédiction au début est l'aspect de "que ה' te bénisse" qui est d'en bas vers le haut.
Et bénédiction à la fin "et Moi Je les bénirai" d'en haut vers le bas. (Dans le Zohar est mentionné "et Moi Je les bénirai" dans la paracha Chemini folio 38a et paracha Mikets folio 199a et début paracha Yitro folio 67a).
וזהו ושמו את שמי על בנ״י שיהא שמי נקרא עליהם בעסק תורתם ועבודתם שתהיינה בבחי׳ לימודי ה׳ ואז ואני אברכם אני אותיות אין כי החכמה מאין תמצא דהיינו מבחי׳ ישא ה׳ פניו שתהיה הברכה מלמעלה למטה תוספת ברכה וריבוי השפעה מלמעלה מעלה מהשתלשלות וזהו ענין ברכה בראש וברכה בסוף. ברכה בראש היא בחי׳ יברכך שהיא ממטה למעלה.
וברכה בסוף ואני אברכם מלמעלה למטה (בזהר נזכר ואני אברכם בפ׳ שמיני דל״ח א׳ ופ׳ מקץ דקצ״ט א׳ ור״פ יתרו דס״ז א׳):
Et c'est "et ils placeront Mon Nom sur les enfants d'Israël", que Mon Nom soit appelé sur eux dans l'occupation de leur Torah et de leur service, qu'elles soient dans l'aspect de disciples de ה', et alors "et Moi Je les bénirai", "Moi" lettres de "ayin", car "la sagesse, d'où se trouve-t-elle ?" (Job 28, 12), c'est-à-dire de l'aspect de "que ה' élève Son visage", que la bénédiction soit d'en haut vers le bas, ajout de bénédiction et abondance d'influence d'en haut bien au-dessus de l'enchaînement, et c'est le sujet de bénédiction au début et bénédiction à la fin. Bénédiction au début est l'aspect de "que ה' te bénisse" qui est d'en bas vers le haut.
Et bénédiction à la fin "et Moi Je les bénirai" d'en haut vers le bas. (Dans le Zohar est mentionné "et Moi Je les bénirai" dans la paracha Chemini folio 38a et paracha Mikets folio 199a et début paracha Yitro folio 67a).