"Et ה' parla, etc. Élève la tête des fils de Guerchon, eux aussi, selon la maison de leurs pères, selon leurs familles, etc.
וידבר ה׳ כו׳ נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם כו׳ ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד כו׳. הנה הלוים נשאו את המשכן במדבר מ״ב מסעות שבמקום חנייתם הקימו את המשכן ובנסעם הורידו אותו (ונסעו כך מ״ב מסעות כו׳) וצ״ל זה דהנה התורה היא נצחית.
ויש עתה ג״כ בכנ״י בחי׳ משכן ולוים הנושאים אותו. וכדכתיב בפ׳ בחקתי ונתתי משכני בתוככם וכתיב בפ׳ תרומה ושכנתי בתוכם וארז״ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם והיינו שיש בכנ״י עתה ג״כ בחינת משכן ולוים כו׳ ולהבין כ״ז היטב צ״ל מ״ש את השמים ואת הארץ אני מלא כו׳.
וכתיב מלא כל הארץ כבודו שנראים ב׳ המקראות אלו כסותרים זה את זה כו׳ (ועמ״ש מזה בד״ה אני לדודי. ובד״ה למען תזכרו בענין הטלית וחוטי הציצית ששרשם משני בחי׳ הנ״ל.
וכמ״ש בד״ה ויקח קרח כו׳ ובד״ה ההפרש בין יו״ט ונס דפסח ובין חנוכה). אך הענין הוא שמבשרי אחזה אלוה.
ופי׳ דהנה יש בחיות הנפש שמחיה את הגוף יש ב׳ בחי׳ ומדרגות. הבחי׳ הא׳ מה שהנפש ממלא את כל הגוף בבחי׳ התחלקות שמתחלק חיות הנפש לפי מזג כלי אברי הגוף.
שבראש הוא משכן השכל. מפני שכלי הראש היא כלי הראויה לקבל אור השכל.
ובלב שורים המדות כו׳ (שהיא כלי הראוי׳ לקבל המדות) וברגלים מתלבש כח ההילוך שהם כלים הראוי׳ לקבל רק כח ההילוך בלבד שמתחלק חיות הנפש לפי מזג כלי הגוף ובחי׳ ההתחלקות הוא בדרך כלל לג׳ בחי׳ שהם כח השכל בראש והמדות בלב. וכח ההילוך ברגלים כו׳.
דכמו שבדרך כלל נחלק כלי הגוף לג׳ בחי׳ שהם ראש ואמצע הגוף שהוא הכרס כו׳ ששם הבני מעים כו׳ והרגלים כמ״כ מתחלקת חיות הנפש לג׳ בחי׳ כנ״ל. והנה באמצע הגוף יש בחי׳ חצר הכבד שהוא הפרסא המפסיק בין אברים פנימים לחיצונים.
בכדי שעי״ז ידחו הפסולת ויצאו לחוץ (ועמ״ש מזה בת״א פ׳ לך לך בד״ה והבדילה הפרוכת ולקמן פ׳ שלח סד״ה ואם האכל יאכל) והוא כמ״כ למעלה (כמשי״ת לקמן) שהוא בחי׳ שמאל דוחה כו׳ וכמ״כ ממש הוא למעלה בחי׳ ממכ״ע. פי׳ שהחיות של אור א״ס ב״ה שממלא בתוך כל עלמין להחיותם הוא מתחלק לחלקים לפי מזג הכלים.
ובדרך כלל מתחלק לג׳ חלקים שהם ג׳ עולמות בי״ע כדכתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם התחלקות ג׳ מדרגות שהם ג׳ עולמות בי״ע. שהוא בחי׳ ג״ע העליון וג״ע התחתון ועוה״ז.
והג׳ עולמות בי״ע הנ״ל הוא בחי׳ מחשבה ודבור ומעשה כמ״ש בד״ה ונקדשתי בתוך בנ״י ויש למעלה ג״כ בחי׳ פרסא המפסקת כו׳ בכדי שלא יאחזו החיצונים כו׳ (ואפ״ל שזהו ענין אף עשיתיו אף הפסיק הענין כמו בחי׳ פרסא המבדלת בין יצירה שהוא כמו הגוף כי חג״ת מקננין ביצירה ובין עשי׳ בחי׳ רגלים). והנה כמו שיש למעלה בחי׳ ממלא בתוך כל עלמין שמתחלק לחלקים כפי מזג הכלים כנ״ל והחיות הוא הולך ומתמעט כמו למטה באדם שבראש משכן השכל ובגוף מתמעט החיות וברגלים מתמעט יותר כו׳ שכמ״כ הוא למעלה ממש בבחי׳ ממכ״ע כו׳.
כמ״כ הוא למטה בעבודת ה׳ שאם עובד רק בבחי׳ א״פ שהוא בחי׳ ממלא כו׳ שהוא בהדרגה וסדר כו׳ שאינו מהפך טבעו (וכמשנ״ת בד״ה ועתה יגדל נא בענין בכל נפשך ובכל מאדך שבחי׳ האהבה דבכל נפשך נקרא בחי׳ עומדים שעומד תמיד במדרגה א׳ ובחי׳ בכל מאדך זהו בחי׳ מהלכים בין העומדים ועמ״ש מזה בת״א ס״פ וישב ובד״ה אם בחקתי תלכו ועכ״פ בכל נפשך זהו הנמשך מבחי׳ אורות שבכלים וזהו המכוון ממ״ש בענין האהבה שבהדרגה וסדר כו׳) ואזי הוא הולך ומתמעט כו׳ פי׳ שבעת התפלה הוא מקושר ביותר אליו ית׳ שההתבוננות אצלו בהרחבה כו׳. ואחר התפלה שמתקצרת ההתבוננות הוא מתמעט והולך כו׳.
וכ״ז כאשר אין עוונותיו מבדילין כו׳. אבל אם עוונותיו מבדילים אז הוא נדחה לחוץ אף בעת התפלה (כנ״ל שיש בחינת פרסא המפסקת כו׳ בכדי לדחות הפסולת לחוץ, וזהו עוונותיכם המבדילים דאין ר״ל עון גשמי אלא ע״ד מ״ש עקוב הלב מכל ואנוש הוא כמ״ש בד״ה צאינה וראינה וז״ש רפאות תהי לשרך.
וצ״ל מהו לשרך דוקא. וצ״ל דהיינו שאפילו מפלגך ולתתא שהוא למטה מהפרסא אף שם לא יהא שום פגם דהיינו שלא יהי׳ פגם הברית כו׳ ועמ״ש בענין מפלגך ולתתא סד״ה ששים המה מלכות ובביאור ע״פ והיה מספר בני ישראל בסופו וזהו ע״י עסק התורה שע״ז נאמר רפאות תהי כו׳ לפי שהיא בחי׳ קול מעל לרקיע מלמעלה מהפרסא) וזוהי הכל בחי׳ ממכ״ע שממלא בתוך כל עלמין להחיותם שמתחלק לחלקים כנ״ל שכמ״כ בנפש האדם הוא בחי׳ החיות המתחלק לפי מזג כלי הגוף כו׳ שהחיות ההוא הוא מלובש בתוך כלי הגוף ממש בבחי׳ ממלא:
"Et ה' parla, etc. Élève la tête des fils de Guerchon, eux aussi, selon la maison de leurs pères, selon leurs familles, etc.
Et ils porteront les rideaux du Michkan et la Tente d'assignation, etc." Voici, les Léviim portaient le Michkan dans le désert lors des quarante-deux étapes ; à l'endroit de leur campement ils dressaient le Michkan, et lorsqu'ils voyageaient ils le descendaient (et ils voyagèrent ainsi quarante-deux étapes, etc.). Et il faut comprendre cela, car voici, la Torah est éternelle.
Et il y a maintenant aussi dans Knesset Israël un aspect de Michkan et de Léviim qui le portent. Et comme il est écrit dans la paracha Be'houkotaï : "Et Je placerai Mon Michkan au milieu de vous", et il est écrit dans la paracha Terouma : "Et Je résiderai au milieu d'eux", et nos Sages ont dit : "en son milieu" n'est pas dit, mais "au milieu d'eux", c'est-à-dire qu'il y a dans Knesset Israël maintenant aussi un aspect de Michkan et de Léviim, etc.
Et pour bien comprendre tout cela, il faut dire ce qui est écrit : "Les cieux et la terre, Moi, Je les remplis", etc. Et il est écrit : "Toute la terre est remplie de Sa gloire", qui semblent que ces deux versets se contredisent l'un l'autre, etc.
(Et vois ce qui est écrit à ce sujet dans le discours "Ani leDodi". Et dans le discours "Lema'an tizkerou" au sujet du talith et des fils de tsitsit dont la racine est des deux aspects mentionnés.
Et comme il est écrit dans le discours "Vayika'h Kora'h", etc., et dans le discours sur la différence entre Yom Tov et le miracle de Pessa'h et entre 'Hanouka). Mais le sujet est : "De ma chair je verrai D.ieu".
Et l'explication : voici, dans la vitalité de l'âme qui vivifie le corps il y a deux aspects et degrés. Le premier aspect : ce que l'âme remplit tout le corps dans un aspect de division, que la vitalité de l'âme se divise selon le tempérament des kelim des organes du corps.
Car dans la tête est le Michkan de l'intellect. Parce que le kli de la tête est le kli approprié pour recevoir la lumière de l'intellect.
Et dans le cœur se dirigent les middot, etc. (qui est le kli approprié pour recevoir les middot) et dans les pieds se revêt la force de la marche, qui sont des kelim appropriés pour recevoir seulement la force de la marche seule, que la vitalité de l'âme se divise selon le tempérament des kelim du corps, et l'aspect de la division est en général en trois aspects qui sont la force de l'intellect dans la tête et les middot dans le cœur.
Et la force de la marche dans les pieds, etc. De même qu'en général les kelim du corps se divisent en trois aspects qui sont la tête et le milieu du corps qui est le ventre, etc., où sont les entrailles, etc., et les pieds, ainsi se divise la vitalité de l'âme en trois aspects comme ci-dessus.
Et voici, au milieu du corps il y a un aspect de cour du foie qui est le parsa qui sépare entre les organes intérieurs et extérieurs. Afin que par cela les déchets soient repoussés et sortent à l'extérieur (et vois ce qui est écrit à ce sujet dans Torah Or, paracha Lekh Lekha, dans le discours "Vehivdila haparokhet" et plus loin paracha Chela'h à la fin du discours "Veim he'akhol ye'akhel").
Et c'est de même en haut (comme il sera expliqué plus loin) qui est l'aspect de la gauche qui repousse, etc. Et de même exactement est en haut l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes).
Explication : que la vitalité de la lumière de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, qui remplit à l'intérieur de tous les mondes pour les vivifier, se divise en parties selon le tempérament des kelim. Et en général se divise en trois parties qui sont les trois mondes de Beria, Yetsira, Assiya, comme il est écrit : "Pour Ma gloire Je l'ai créé, Je l'ai formé, aussi Je l'ai fait", qui sont la division de trois degrés qui sont les trois mondes de B.Y.A.
Qui est l'aspect de Gan Eden supérieur et Gan Eden inférieur et ce monde-ci. Et les trois mondes de B.Y.A. mentionnés sont l'aspect de pensée, parole et action, comme il est écrit dans le discours "Venikdachti betokh bnei Israël".
Et il y a en haut aussi un aspect de parsa qui sépare, etc., afin que les extérieurs ne s'attachent pas, etc. (Et on peut dire que c'est le sujet de "aussi Je l'ai fait", "aussi" interrompt le sujet comme l'aspect de parsa qui sépare entre Yetsira qui est comme le corps, car 'Hessed Guevoura Tiféret nichnin dans Yetsira, et entre Assiya l'aspect des pieds).
Et voici, de même qu'il y a en haut l'aspect de memalé à l'intérieur de tous les mondes qui se divise en parties selon le tempérament des kelim comme ci-dessus, et la vitalité va et diminue comme en bas dans l'homme, que dans la tête est le Michkan de l'intellect et dans le corps diminue la vitalité et dans les pieds diminue davantage, etc., qu'ainsi est en haut exactement dans l'aspect de memalé kol almin, etc. De même est en bas dans le service de ה' : si l'on sert seulement dans l'aspect d'or pnimi (lumière intérieure) qui est l'aspect de memalé, etc., qui est par degrés et ordre, etc., qui ne renverse pas sa nature (et comme il a été expliqué dans le discours "Veata yigdal na" au sujet de "de toute ton âme et de toute ta force", que l'aspect de l'amour de "de toute ton âme" est appelé aspect de ceux qui se tiennent, qui se tient toujours dans un degré unique, et l'aspect de "de toute ta force" c'est l'aspect de ceux qui marchent entre ceux qui se tiennent, et vois ce qui est écrit à ce sujet dans Torah Or fin de paracha Vayéchev et dans le discours "Im be'houkotaï telekhou", et de toute façon "de toute ton âme" c'est ce qui est attiré de l'aspect des lumières dans les kelim, et c'est l'intention de ce qui est dit au sujet de l'amour qui est par degrés et ordre, etc.) et alors il va et diminue, etc.
Explication : qu'au moment de la prière il est lié davantage à Lui, béni soit-Il, que la contemplation chez lui est dans l'ampleur, etc. Et après la prière que se raccourcit la contemplation, il diminue et va, etc.
Et tout cela lorsqu'il n'y a pas ses fautes qui séparent, etc. Mais si ses fautes séparent, alors il est repoussé à l'extérieur même au moment de la prière (comme ci-dessus qu'il y a un aspect de parsa qui sépare, etc., afin de repousser les déchets à l'extérieur, et c'est "vos fautes qui séparent", car on ne veut pas dire une faute corporelle mais à la manière de ce qui est dit "le cœur est tortueux plus que tout et l'homme est", comme il est écrit dans le discours "Tseena ourena", et c'est ce qui est dit "la guérison sera pour ton nombril".
Et il faut comprendre qu'est-ce "pour ton nombril" précisément. Et il faut dire c'est-à-dire que même de ta division et en bas qui est en dessous du parsa, même là il n'y aura aucun défaut, c'est-à-dire qu'il n'y aura pas de défaut de l'alliance, etc.
Et vois ce qui est écrit au sujet de "de ta division et en bas" à la fin du discours "Chichim hema melakhot" et dans l'explication sur le verset "Vehaya mispar bnei Israël" à sa fin, et c'est par l'occupation de la Torah, car à ce sujet il est dit "la guérison sera, etc.", parce qu'elle est l'aspect de voix au-dessus du firmament, au-dessus du parsa) et tout ceci est l'aspect de memalé kol almin qui remplit à l'intérieur de tous les mondes pour les vivifier, qui se divise en parties comme ci-dessus, qu'ainsi dans l'âme de l'homme est l'aspect de la vitalité qui se divise selon le tempérament des kelim du corps, etc., que cette vitalité est revêtue à l'intérieur des kelim du corps réellement dans un aspect de memalé :
קיצור. (ענין ממכ״ע במשל בנפש.
ובנמשל למעלה. ובעבודת ה׳ בחי׳ בכל נפשך):
Résumé. (Le sujet de memalé kol almin dans la parabole de l'âme.
Et dans le nimchal en haut. Et dans le service de ה' l'aspect de "de toute ton âme") :
ב והבחי׳ הב׳ שיש בנפש המחיה את הגוף הוא בחי׳ הרצון של הנפש שאינו מתחלק לחלקים כ״א הוא ממלא בתוך כל הגוף. אך רק בבחי׳ אור מקיף שאינו מתחלק כו׳.
שישנו להרצון בתוך כל הגוף. שהוא מושל על כל אברי הגוף.
כמו אם רוצה לשים רגלו כדומה באש אזי תיכף תעשה כך כפי שעלה ברצונו כו׳.
2. Et le second aspect qu'il y a dans l'âme qui vivifie le corps est l'aspect de la volonté de l'âme qui ne se divise pas en parties, mais seulement elle remplit à l'intérieur de tout le corps.
Mais seulement dans l'aspect d'or makif (lumière entourante) qui ne se divise pas, etc. Car la volonté est à l'intérieur de tout le corps.
Car elle domine sur tous les organes du corps. Comme si l'on veut placer son pied comme dans le feu, alors immédiatement il fera ainsi selon ce qui est monté dans sa volonté, etc.
ואף שהוא נגד הטבע שלו שעפ״י הנהגות טבעיות הגוף לא היה מניח הרגל באש שקשה לה כו׳. אעפ״כ כשרוצה לשומה באש כו׳ תעשה כך תיכף.
והוא מפני שהרצון הוא המושל על כל אברי הגוף והוא שורה בתוכם בבחי׳ א״מ. לכך יכול לפעול בגוף דבר שהוא היפוך הטבע שלו כמו לשום רגלו באש או במים קרים ביותר כדומה שאף שהוא נגד הטבע אעפ״כ תעשה כך תיכף כשעולה ברצונו כו׳.
Et même que c'est contre sa nature, car selon les conduites naturelles du corps il ne laisserait pas le pied dans le feu qui est difficile pour lui, etc. Néanmoins lorsqu'il veut le placer dans le feu, etc., il fera ainsi immédiatement.
Et c'est parce que la volonté est celle qui domine sur tous les organes du corps et elle repose en eux dans l'aspect d'or makif. C'est pourquoi elle peut agir dans le corps une chose qui est l'inverse de sa nature, comme placer son pied dans le feu ou dans des eaux très froides comme cela, que même que c'est contre la nature, néanmoins il fera ainsi immédiatement lorsque cela monte dans sa volonté, etc.
והוא מפני שהרצון אינו מתחלק לפי חלקי כלי הגוף להתלבש בתוכם בבחי׳ א״פ ממש כפי מזיגתם כו׳. כ״א הוא מקיף על כולן בבחי׳ א״מ בלי התחלקות כלל ולכך הוא מושל עליהן ויכול לעשות דבר שהוא היפוך הטבע ובחי׳ שלמעלה מן הדעת (וזהו ענין בכל מאדך, ועמ״ש מענין רצון זה בת״א בד״ה ויקהל משה דאית רצון ואית רצון כו׳ וסד״ה וידבר כו׳ שאו את ראש כל עדת בנ״י כו׳ לגלגלתם ומ״ש בד״ה ואלה המשפטים, והנה בד״ה ועתה יגדל נא הנ״ל ובד״ה מי מנה עפר יעקב נתבאר שלהיות המשכת רצון זה בנפש הוא נמשך ע״י המצות וזהו ענין אם בחקתי תלכו שכדי שיבואו לבחי׳ תלכו זהו ע״י בחקתי כו׳, ועמ״ש סד״ה שאו לגלגלתם הנ״ל שכדי שיבואו לבחי׳ זו זהו ג״כ ע״י הלוים וזה היה ענין ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים וכמשי״ת) וכמ״כ ממש הוא למעלה שרצון העליון הוא נקרא בחי׳ סוכ״ע וכמ״ש מזה בת״א בד״ה יביאו לבוש מלכות כו׳ ע״ש ופי׳ סוכ״ע היינו שאינו מתחלק לחלקים כו׳ כ״א הוא בחי׳ א״מ על כולם בשוה בלי התחלקות כלל ולכך נק׳ בשם סובב שהוא כמשל העיגול הגשמי שאין בו בחי׳ מעלה ומטה כלל כמ״כ הוא עד״מ למעלה שהבחי׳ רצון העליון ב״ה הוא בחי׳ סוכ״ע שמקיף את כל עלמין בשוה שאין בו בחי׳ מעלה ומטה כלל.
Et c'est parce que la volonté ne se divise pas selon les parties des kelim du corps pour se revêtir en eux dans l'aspect d'or pnimi réellement selon leur mélange, etc. Mais seulement elle fait makif sur tous dans l'aspect d'or makif sans division du tout, et c'est pourquoi elle domine sur eux et peut faire une chose qui est l'inverse de la nature et l'aspect qui est au-dessus de la daat (et c'est le sujet de "de toute ta force", et vois ce qui est écrit au sujet de cette volonté dans Torah Or dans le discours "Vayakhel Moché" qu'il y a volonté et il y a volonté, etc. et à la fin du discours "Vayidaber, etc.
Compte la tête de toute l'assemblée des bnei Israël, etc. selon leurs crânes" et ce qui est écrit dans le discours "Veélé hamichpatim", et voici dans le discours "Veata yigdal na" mentionné et dans le discours "Mi mana afar Yaakov" il est expliqué que pour qu'il y ait l'attraction de cette volonté dans l'âme, elle est attirée par les mitsvot, et c'est le sujet de "si dans Mes décrets vous marcherez" que pour qu'ils arrivent à l'aspect de "vous marcherez" c'est par "dans Mes décrets", etc., et vois ce qui est écrit à la fin du discours "Compte selon leurs crânes" mentionné que pour qu'ils arrivent à cet aspect c'est aussi par les Léviim, et c'était le sujet de "et lorsque le Michkan campait, les Léviim le dresseront", et comme on expliquera) et ainsi exactement en haut que la volonté supérieure est appelée l'aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), et comme il est écrit à ce sujet dans Torah Or dans le discours "Yaviou levouch malkhout", etc., vois là. Et l'explication de sovev kol almin c'est qu'il ne se divise pas en parties, etc., mais seulement il est l'aspect d'or makif sur tous également sans division du tout, et c'est pourquoi il est appelé du nom de sovev qui est comme la parabole du cercle matériel dans lequel il n'y a pas d'aspect de haut et de bas du tout, ainsi est par exemple en haut que l'aspect de la volonté supérieure béni soit-Il est l'aspect de sovev kol almin qui fait makif sur tous les mondes également, dans lequel il n'y a pas d'aspect de haut et de bas du tout.
וכדכתיב כחשכה כאורה גם חשך לא יחשיך ממך כו׳ שכולם שוים כלא חשיבי קמיה ועמ״ש מזה בד״ה והגדת לבנך ביום ההוא כו׳. וזהו כוונת הפסוק הלא את השמים ואת הארץ אני מלא בשוה בלי התחלקות מעלה ומטה כלל בחי׳ הכתר שהוא רצון העליון ב״ה שנק׳ סוכ״ע שאין בו בחי׳ מעלה ומטה כלל שסובב ומקיף על כל עלמין בשוה כנ״ל וכמ״ש בבינונים פרק מ״ח ע״ש (וכוונת הפסוק דכתיב מלא כל הארץ כבודו הוא בחי׳ ממכ״ע שממלא בתוך כל עלמין להחיותם.
ומתחלק לחלקים כנ״ל) וזהו ג״פ קדוש כו׳. פי׳ שהוא בחי׳ הא״מ של ג׳ עולמות בי״ע וכמ״ש מזה בביאור ע״פ ועתה יגדל נא הנ״ל ועמ״ש מזה בד״ה הרם את מטך שדרך כלל ב׳ בחי׳ הנ״ל נק׳ בחי׳ סדר השתלשלות ומה שלמעלה מסדר ההשתלשלות כי השתלשלות בי״ע זה מזה היינו השתלשלות מדומ״ע שהמשכת הדבור מהמחשבה הוא נק׳ השתלשלות כו׳ וכן בעבודה מדומ״ע מההתבוננות נמשך הדבור שהוא מדבר בד״ת והעשי׳ במעשה המצות אך בחינה שלמעלה מהשתלשלות זהו הרצון רעותא דליבא כו׳ (ועמ״ש מזה ע״פ מי מנה כו׳ ורובע ישראל כו׳):
Et comme il est écrit : "La ténèbre n'est pas ténèbre pour Toi, et la nuit éclaire comme le jour ; l'obscurité est comme la lumière" (Psaumes 139, 12), que tous sont égaux, car ils ne sont pas importants devant Lui, et voir ce qui est écrit à ce sujet dans le discours "Vehagadta levin'kha bayom hahou", etc. Et c'est l'intention du verset "N'est-ce pas les cieux et la terre que Je remplis" (Jérémie 23, 24) également sans division de haut et de bas du tout, l'aspect du keter qui est la volonté supérieure, béni soit-Il, qui est appelée sovev kol almin, dans laquelle il n'y a pas d'aspect de haut et de bas du tout, qui entoure et fait makif sur tous les mondes également comme ci-dessus, et comme il est écrit dans Tanya chapitre 48, voir là (et l'intention du verset où il est écrit "la terre entière est remplie de Sa gloire" (Isaïe 6, 3) est l'aspect de memalé kol almin qui remplit à l'intérieur de tous les mondes pour les animer.
Et se divise en parties comme ci-dessus) et c'est les trois fois "saint", etc. Explication : qu'il est l'aspect du or makif des trois mondes de Beria, Yetsira, Assiya, et comme il est écrit à ce sujet dans l'explication sur le verset "Veata yigdal na" mentionné, et voir ce qui est écrit à ce sujet dans le discours "Harem et matékha" que en général les deux aspects mentionnés sont appelés l'aspect de l'ordre de l'enchaînement, et ce qui est au-dessus de l'ordre de l'enchaînement, car l'enchaînement de Bi"A l'un de l'autre c'est l'enchaînement de pensée, parole et action, que l'attraction de la parole de la pensée est appelée enchaînement, etc., et ainsi dans le service de pensée, parole et action de la méditation est attirée la parole qu'il parle dans les paroles de Torah et l'action dans l'action des mitsvot, mais l'aspect qui est au-dessus de l'enchaînement c'est la volonté, le désir du cœur, etc.
(et voir ce qui est écrit à ce sujet sur le verset "Mi mana", etc. et "Ourva Israël", etc.):
קיצור. (ענין סוכ״ע בנפש בחי׳ הרצון.
בחי׳ גלגלתא מאדך. וכן למעלה רצון סוכ״ע):
Abrégé. (Le sujet de sovev kol almin dans l'âme, aspect de la volonté.
Aspect de goulgoleta de ta force. Et ainsi en haut la volonté sovev kol almin):
ג והנה זהו ענין המשכן בחי׳ ושכנתי בתוכם כי ענין אהל מועד היינו היחוד וההמשכה מבחי׳ סוכ״ע בממכ״ע וזהו ענין ונועדתי לך שמה לשון התקשרות ודביקות הקב״ה בישראל. מלשון והאדם ידע כו׳ (כמ״ש בד״ה במדבר סיני באהל מועד הנ״ל ובד״ה נשא דלעיל) וזהו ענין ההילוך דבחי׳ מהלכים בין העומדים וכמ״ש במא״א אות ה׳ סוף סעיף יו״ד הליכה כינוי אל הזיווג הולך על הדרך יסוד דנוקבא ברגל מבורכת שהיא יסוד עכ״ל והיינו כמ״ש בד״ה עיני כל אליך ישברו בפי׳ נודע בשערים בעלה פי׳ נודע לשון יחוד וזיווג כמו והאדם ידע כו׳ וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך כו׳ ע״ש והיינו בשערים הם נש״ב הנמשכים ממוח בינה אל הלב וזהו עיני כ״ל ע״ד הלב רואה כו׳ וכשנקלט בתוכיות נקודת הלב אזי נקראת כלה.
3. Et voici, c'est le sujet du Michkan, l'aspect de "Et Je demeurerai au milieu d'eux", car le sujet de la Tente d'assignation c'est l'union et l'attraction de l'aspect de sovev kol almin dans memalé kol almin, et c'est le sujet de "Et Je M'assignerai à toi là" langage d'attachement et d'adhésion du Saint, béni soit-Il, en Israël.
Du langage de "Et l'homme connut", etc. (comme il est écrit dans le discours "Bamidbar Sinai baOhel Moed" mentionné et dans le discours "Nasso" de plus haut) et c'est le sujet de la marche de l'aspect de "ceux qui marchent" entre ceux qui se tiennent, et comme il est écrit dans Meorei Or lettre hé fin de section 10 "marche" allusion à l'union "il va sur le chemin" yesod de noukva dans le pied béni qui est yesod, fin de citation, et c'est comme il est écrit dans le discours "Einei kol eilekha yesabérou" dans l'explication de "connu dans les portes son mari", explication "connu" langage d'union et d'union comme "Et l'homme connut", etc. et c'est "Et tu connaîtras aujourd'hui et tu ramèneras à ton cœur", etc. voir là, et c'est dans les portes ce sont Nechama, Ruah, Nefech attirés du cerveau de bina vers le cœur, et c'est "les yeux de tout" à la manière du cœur qui voit, etc.
Et lorsqu'il est absorbé dans l'intériorité du point du cœur, alors elle est appelée fiancée.
ועמ״ש מזה ג״כ סד״ה כי תצא כו׳ אשת יפ״ת כו׳ בענין ואח״כ תבוא אליה ובעלתה דהיינו בחינת מס״נ והוא ענין נפילת אפים ובחי׳ נעילה שהוא גמר העליות עכ״ל ועמ״ש בת״א בד״ה וישב יעקב וז״ל והנה בזמן שבהמ״ק היה קיים היה נמשך בחינה זו רעותא דליבא מגילוי אור א״ס ב״ה בהיכל קדה״ק כו׳ כמ״ש בסש״ב להיות בטל רצונו לרצונו ית׳ וכמ״ש כי תהיו אתם ארץ חפץ כו׳ עכ״ל.
Et voir ce qui est écrit à ce sujet aussi à la fin du discours "Ki tetse", etc. "une femme de belle apparence", etc. au sujet de "et ensuite tu viendras vers elle et tu l'auras", c'est-à-dire l'aspect de messirout nefech et c'est le sujet de la chute des faces et l'aspect de la clôture qui est l'achèvement des élévations, fin de citation, et voir ce qui est écrit dans Torah Or dans le discours "Vayechev Yaakov" et le texte : et voici au temps où le Beit Hamikdach était existant était attiré cet aspect de désir du cœur de la révélation de la lumière de Or Ein Sof béni soit-Il dans le sanctuaire du Saint des Saints, etc. comme il est écrit dans Tanya "être annulé sa volonté à Sa volonté béni soit-Il" et comme il est écrit "car vous serez vous une terre de désir", etc. fin de citation.
והיינו כי חפץ זהו התענוג ופנימיות הרצון שהאדם יהי׳ כלה שארי ולבבי כו׳ וזהו עד״מ היחוד בחי׳ ואל אישך תשוקתך והוא מרוה צמאונה כו׳ וזהו ענין ישבעו ויתענגו מטובך כו׳ אז תתענג על ה׳ כו׳.
Et c'est car "désir" c'est le plaisir et l'intériorité de la volonté que l'homme soit "ma fiancée, ma chair et mon cœur", etc. et c'est à la manière de l'union l'aspect de "et vers ton mari ton désir" et il rassasie sa soif, etc. et c'est le sujet de "ils se rassasieront et se délecteront de Ton bien", etc. "alors tu te délecteras sur ה'", etc.
וזהו ענין בני קהת שממשיכי׳ האו״פ בחי׳ תענוג וחפץ ובני גרשון ממשיכי׳ הרצון והמקיף כו׳ והנה ארז״ל אשכחן משכן דאקרי מקדש. משמע שהם שני בחינות אלא דמ״מ משכן אקרי מקדש.
והענין כמ״ש בת״א ע״פ ויגש אליו יהודה שהמשכן היה דירת עראי של הקב״ה והמקדש היה דירת קבע ונתבאר מזה ע״פ מה טובו אהליך יעקב.
Et c'est le sujet des fils de Kehat qui attirent l'or pnimi, aspect de plaisir et de volonté, et des fils de Guerchon qui attirent la volonté et le makif etc. Et voici, nos Sages ont dit : nous avons trouvé un Michkan qui est appelé Mikdach.
Cela implique qu'ils sont deux aspects, mais néanmoins le Michkan est appelé Mikdach. Et le sujet comme écrit dans Torah Or sur le verset "Vayigach elav Yehouda", que le Michkan était une demeure temporaire du Saint, béni soit-Il, et le Mikdach était une demeure permanente, et cela a été expliqué selon le verset "Mah tovou ohalekha Yaakov".
והענין כי הנה כתיב זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר. שכ״ז שהיו במדבר היו עדיין בבחי׳ אב״א ובמקדש היו בבחי׳ פב״פ וכ״כ במא״א אות מ׳ סנ״ז וספ״ט ובחינת אב״א היינו בחי׳ אתכפיא לבד אבל בחי׳ פב״פ זהו כשיבא לבחי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו ענין ארץ חפץ כמ״ש בת״א פ׳ תצוה בד״ה זכור דעמלק וע״כ היה צ״ל הלוים מקימין את המשכן וכמ״ש בד״ה שאו לגלגלתם הנ״ל בפי׳ ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים פי׳ ובחנות המשכן שכשירד בחינת המשכן ממדרגתו תהיה ההקמה ע״י הלוים דהיינו בנשמת האדם למטה שירדה הארתה ונתלבשה בגוף ונפש הבהמית הנה זאת העצה לעורר על נפשו בחי׳ גבורות קדושות והם מתחלקים לשלש בחינות גרשון קהת ומררי כמשי״ת ועי״ז יקימו אותו.
Et le sujet, car voici il est écrit : "Je me suis souvenu pour toi de la bonté de ta jeunesse, de l'amour de tes fiançailles, de ta marche après Moi dans le désert". Que tant qu'ils étaient dans le désert, ils étaient encore dans l'aspect de dos à dos, et dans le Mikdach ils étaient dans l'aspect de face à face.
Et ainsi écrit dans Meorei Or, lettre mem, 57 et 89. Et l'aspect de dos à dos c'est l'aspect de itkafia seulement, mais l'aspect de face à face c'est lorsqu'il arrive à l'aspect de ithapkha ténèbres en lumière, et c'est le sujet de "terre de désir" comme écrit dans Torah Or paracha Tetsavé dans le discours "Zekhor deAmalek".
Et c'est pourquoi il fallait que les Léviim dressent le Michkan, et comme écrit dans le discours "Seu legoulgolotam" mentionné, dans l'explication de "et lorsque le Michkan campait, les Léviim le dressaient", explication : et lorsque le Michkan campait, que lorsqu'il descend l'aspect du Michkan de son degré, le dressage sera par les Léviim, c'est-à-dire dans l'âme de l'homme en bas dont l'illumination est descendue et s'est revêtue dans le corps et le nefech habéhamit, voici ce conseil : éveiller sur son âme l'aspect de guevurot saintes, et elles se divisent en trois aspects Guerchon, Kehat et Merari, comme on expliquera, et par cela ils le dresseront.
והיינו להעלותו מבחי׳ ירידתו להיות דבוק באלקים חיים והוא ע״ד שנת׳ ע״פ אלה פקודי המשכן. משכן העדות כו׳ עבודת הלוים.
שע״י עבודת הלוים שהוא השיר וה״ע פסוד״ז הם מעלים בחי׳ המשכן שהוא מל׳ לבחי׳ משכן העדות היינו או״א תרין ריעין כו׳ בחי׳ י״ה וזהו כענין הנז׳ בזח״א וישב ד׳ קפ״ג סע״ב ע״פ כעיר שחברה לה יחדו כו׳ ועד״ז ארז״ל אשכחן משכן דאקרי מקדש. פי׳ שהוא בחי׳ לא זז מחבבה עד שקראה אמי כו׳:
Et c'est-à-dire pour l'élever de l'aspect de sa descente pour être attaché à Elokim vivants, et c'est selon ce qui a été expliqué sur le verset "Eleh pekoudei hamichkan. Michkan haedout etc.", le service des Léviim.
Que par le service des Léviim qui est le chant, et le sujet de Pesouké deZimra, ils élèvent l'aspect du Michkan qui est malkhout à l'aspect de Michkan haedout, c'est-à-dire Abba et Imma, les deux amis etc., aspect de yod-hé. Et c'est comme le sujet mentionné dans Zohar I Vayéchev 183b sur le verset "Comme une ville qui lui est liée ensemble etc.".
Et de même nos Sages ont dit : nous avons trouvé un Michkan qui est appelé Mikdach. Explication : qu'il est l'aspect de "Il ne s'est pas écarté de l'aimer jusqu'à ce qu'il l'appelle ma mère etc.".
קיצור. ענין המשכן ה״ע היחוד הנק׳ הילוך.
עיני כל כלה. נודע בשערים בעלה.
ארץ חפץ תענוג ואל אישך תשוקתך. אך המשכן דירת עראי בחי׳ אתכפיא ואב״א לכתך אחרי.
והמקדש אתהפכא פב״פ ולכן ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים. פקודי המשכן משכן העדות ע״י עבודת הלוים.
כעיר שחוברה. ד והנה התעוררות הרצון עליון ב״ה שהוא בחי׳ קדוש בחי׳ א״מ כנ״ל שיהיה הקדוש הנ״ל שרוי בתוך מעיו כו׳.
הוא מעוררו וממשיכו ע״י בחי׳ גרשון שהם היו נושאים את יריעות המשכן כמ״ש ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד.
Résumé. Sujet du Michkan, c'est le sujet de l'union appelé marche.
Les yeux de toute la fiancée. Connu dans les portes son mari.
Terre de désir, plaisir, et vers ton homme ta passion. Mais le Michkan demeure temporaire, aspect de itkafia et dos à dos, ta marche après.
Et le Mikdach ithapkha face à face, et c'est pourquoi "et lorsque le Michkan campait, les Léviim le dresseront". Comptes du Michkan, Michkan de l'Édifice, par le service des Léviim.
Comme une ville qui est liée. 4.
Et voici l'éveil de la volonté supérieure, béni soit-Il, qui est l'aspect de saint, aspect d'or makif comme ci-dessus, que ce saint mentionné soit présent à l'intérieur de ses entrailles etc. Il l'éveille et l'attire par l'aspect de Guerchon, car eux portaient les rideaux du Michkan, comme écrit "Et ils porteront les rideaux du Michkan et la tente d'assignation".
וארז״ל במדרש שכמו שנאמר נוטה שמים כיריעה כך הוא ענין יריעות המשכן והיינו בחי׳ סוכ״ע וכמ״ש ע״פ כיריעות שלמה סד״ה שחורה אני ונאוה. וע״י המשכה זו מבחי׳ סוכ״ע הוא מגרש הרע כמ״ש טוב לחסות בה׳ כו׳ בשם ה׳ כי אמילם שהמקיף מסמא עיני החיצונים.
וזהו פי׳ גרשון מלשון ויגרשהו וילך כו׳. שמגרש את הרע שבקרבו ע״י ביטול רצונו מפני רצון העליון ב״ה.
כמארז״ל בטל רצונך מפני רצונו כו׳. שיבטל רצונו מפני רצון העליון הן בבחי׳ סור מרע שלא ירצה בהם כלל.
והן בבחי׳ עשה טוב (שירצה מה שלא רצה. ומה שרצה לא ירצה) שע״י ביטול רצונו כו׳ הוא מהפך את הטבע שלו שמהפך ממרירו למיתקא כו׳.
כנ״ל שהרצון הוא מושל על כל איברי הגוף כו׳ והוא יכול להפך הטבע כנ״ל לכך כשמבטל רצונו מפני רצון העליון ב״ה אזי יכול להפך הטבע שלו ממש. שהרצון הוא למעלה מהבחירה ודעת כנ״ל שאין להרגל שום בחירה כלל נגד הרצון כשרוצה לשומה באש כו׳ שתיכף הוא עושה כך בלי שום בחירה בפ״ע כלל.
Et nos Sages ont dit dans le Midrach que de même qu'il est dit "Il étend les cieux comme une tenture", ainsi est le sujet des rideaux du Michkan, et c'est l'aspect de sovev kol almin, et comme écrit sur le verset "Comme les tentures de Chelomo" à la fin du discours "Che'hora ani vena'ava". Et par cette attraction de l'aspect de sovev kol almin, il chasse le mal, comme écrit "Il est bon de se réfugier en ה' etc. au nom de ה' car je les écraserai", que le makif aveugle les yeux des extérieurs.
Et c'est l'explication de Guerchon, de l'expression "et il le chassa et il alla etc.". Qu'il chasse le mal qui est en lui par l'effacement de sa volonté devant la volonté supérieure, béni soit-Il.
Comme nos Sages ont dit : "Annule ta volonté devant Sa volonté etc.". Qu'il annule sa volonté devant la volonté supérieure, tant dans l'aspect de "écarte-toi du mal" qu'il ne veuille pas d'eux du tout.
Et tant dans l'aspect de "fais le bien" (qu'il veuille ce qu'il ne voulait pas. Et ce qu'il voulait, il ne le voudra pas).
Que par l'effacement de sa volonté etc. il renverse sa nature, qu'il renverse de l'amer au doux etc. Comme ci-dessus que la volonté domine sur tous les organes du corps etc. et elle peut renverser la nature comme ci-dessus.
C'est pourquoi lorsqu'il annule sa volonté devant la volonté supérieure, béni soit-Il, alors il peut renverser sa nature réellement. Car la volonté est au-dessus du choix et de la daat comme ci-dessus, que le pied n'a aucun choix du tout contre la volonté, lorsqu'il veut le mettre dans le feu etc., que immédiatement il fait ainsi sans aucun choix propre du tout.
והוא מפני שהרצון הוא למעלה מבחירה ודעת. אך מתחלה עשה רצונו כרצונך וזהו רצון התחתון שע״פ השכל והוא מבחי׳ ממכ״ע בכל נפשך כו׳ ואח״כ בטל רצונך הוא בחי׳ ביטול והעברה לגמרי שיהי׳ רצון העליון מאיר בו וזהו ענין יריעות המשכן בחי׳ נוטה שמים כיריעה (ועמ״ש בפי׳ השמים כסאי בד״ה כי כאשר השמים החדשים כו׳.
ולכן מתחלה צ״ל בני מררי מקימים הקרשים בחי׳ עצי שטים עומדים זהו ענין בכל נפשך שזהו הנק׳ עומדים חי ה׳ אשר עמדתי לפניו. ואח״כ צ״ל מהלכים בין העומדים והיינו ענין יריעות המשכן.
אך מהלכים ב׳ בחי׳ הילוך זהו ענין גרשון וקהת מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כו׳ וזהו והתהלכתי בתוככם ב׳ בחי׳ הילוך כו׳) וכמ״כ הוא למעלה ממש שהרצון עליון ב״ה הוא נעלה מבחי׳ בחירה ודעת כו׳. ופי׳ שהבחירה הוא בדעת כו׳.
שבוחר בדעתו את הטוב כו׳ ומואס ברע כו׳ וההבחנה הזו הוא ע״י הדעת כנ״ל. וכדכתיב ובחרת בחיים כו׳ (שהבחירה שבוחר החיים כו׳ הוא ע״י הדעת שמבחין שהחיים טוב לו והמות רע לו) ולמעלה נק׳ בחי׳ בחירה שהוא בדעת כו׳.
בחי׳ עץ הדעת שהוא אילנא דטו״ר ועמ״ש בביאור ע״פ מי מנה עפר יעקב אבל בחי׳ רצון העליון ב״ה הוא למעלה מבחי׳ בחירה ודעת שהוא נעלה מעץ הדעת דטו״ר כו׳ (וכנ״ל במשל שהרצון יכול לעשות היפך הטבע שיכול להניח הרגל באש אם ירצה ואין להרגל שום בחירה כנ״ל) וכמ״כ הוא בעבודה שביטול רצון שמבטל רצונו מפני רצון העליון ב״ה הוא למעלה מהבחירה ודעת כלל כו׳. שהבחירה הוא בדעת כו׳ כדכתיב ובחרת בחיים כו׳.
ובחי׳ ביטול רצון הוא למעלה מהדעת ובחירה כנ״ל. וזהו מ״ד קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת שהוא בחי׳ ביטול רצון הנ״ל שהוא הקריאה שבאמת וזהו תתן אמת ליעקב (ועוי״ל בפי׳ גרשון שהוא ע״ד מ״ש וממגד גרש ירחים ופרש״י שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש.
הרי דצמיחת הפירות מהארץ נק׳ גרש לשון גרושין ע״ש שמגרשת אותם מהכח אל הפועל. ומההעלם לצאת אל הגילוי.
וכן פי׳ הרד״ק במכלול גרש ירחים והוא זמן שהפירות מציצים ופורחים בכח הירח כאלו הירח מגרש אותם לחוץ. וכמ״כ הנה בכל נפש יש אהבה המסותרת ושתצא מההעלם אל הגילוי זהו ענין מי גילה לבני רז זה כו׳ מי היינו בחי׳ סוכ״ע כענין מי ברא אלה כו׳ וזהו ענין בני גרשון נושאי היריעות בחי׳ סוכ״ע ובכח זה מוציאין האהבה המסותרת מההעלם אל הגילוי והוא כענין וממגד גרש ירחים שמגרש ומוציא האהבה מסותרת מההעלם אל הגילוי וכמ״ש ע״פ טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת כו׳ ועד״ז פי׳ הפרדס) (שער כ״ט פ״ד) בענין שני גרישין שהם חו״ג כי התפארת מגרש אותם ממקומם ומניעם אל קו האמצעי ומטה אותם אל החסד.
וכמ״כ כאן י״ל בענין גרשון ב׳ גרושין אלו שמגרש את הנה״ב ודוחה הרע ועי״ז הטוב שבנה״ב יתגרש ממקומו ויהי׳ מטה כלפי חסד ואהבה לבוא לבחי׳ בכל לבבך בשני יצריך וכן מגרש ומוציא העלם האהבה שבנה״א לבוא לידי גילוי כו׳ ואפ״ל פי׳ גרש ירחים שהוא מענין ריח והריחו ביראת ה׳ כמ״ש בענין אריתי מורי ובענין וישלח יהושע כו׳ ואת יריחו. ומ״ש בד״ה ראה ריח בני כו׳:
Et cela parce que la volonté est au-dessus du choix et de la connaissance. Mais d'abord "fais Sa volonté comme ta volonté", et c'est la volonté inférieure qui est selon l'intellect, et c'est de l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes) "de toute ton âme" etc.
Et ensuite "annule ta volonté", c'est l'aspect de bitoul (effacement de soi) et de passage complètement afin que la volonté supérieure éclaire en lui, et c'est le sujet des tentures du Tabernacle, aspect de "Il étend les cieux comme une tenture" (et voir ce qui est expliqué dans l'explication de "les cieux sont Mon trône" au début du discours "car comme les cieux nouveaux" etc. Et c'est pourquoi d'abord il faut que les fils de Merari érigent les planches, aspect des bois de chittim qui se tiennent, c'est le sujet de "de toute ton âme", c'est ce qui est appelé se tenant "vivant est ה' devant qui je me suis tenu".
Et ensuite il faut des marcheurs entre ceux qui se tiennent, et c'est le sujet des tentures du Tabernacle. Mais les marcheurs sont deux aspects de marche, c'est le sujet de Gerchon et Kehat de bas en haut et de haut en bas etc.
Et c'est "et Je marcherai au milieu de vous", deux aspects de marche etc.) Et de même c'est en haut véritablement, que la volonté supérieure béni soit-Il est élevée de l'aspect de choix et de connaissance etc. Et l'explication que le choix est dans la connaissance etc., qu'il choisit dans sa connaissance le bien etc. et rejette le mal etc.
Et cette distinction est par la connaissance comme ci-dessus. Et comme il est écrit "et tu choisiras la vie" etc.
(que le choix par lequel il choisit la vie etc. est par la connaissance qui distingue que la vie est bonne pour lui et la mort est mauvaise pour lui) Et en haut est appelé aspect de choix qui est dans la connaissance etc., aspect de l'arbre de la connaissance qui est l'arbre du bien et du mal, et voir ce qui est expliqué dans le Biour sur le verset "qui a compté la poussière de Yaakov", mais l'aspect de la volonté supérieure béni soit-Il est au-dessus de l'aspect de choix et de connaissance, qui est élevée de l'arbre de la connaissance du bien et du mal etc. (et comme ci-dessus dans la parabole que la volonté peut faire le contraire de la nature, qu'elle peut poser le pied dans le feu si elle veut, et le pied n'a aucun choix comme ci-dessus) Et de même c'est dans le service, que le bitoul de la volonté qui annule sa volonté devant la volonté supérieure béni soit-Il est au-dessus du choix et de la connaissance en général etc.
Que le choix est dans la connaissance etc. comme il est écrit "et tu choisiras la vie" etc. Et l'aspect de bitoul de la volonté est au-dessus de la connaissance et du choix comme ci-dessus.
Et c'est ce qui est dit "proche est ה' de tous ceux qui L'invoquent, de tous ceux qui L'invoquent en vérité", que c'est l'aspect de bitoul de la volonté susdit qui est l'invocation en vérité, et c'est "tu donneras la vérité à Yaakov" (et on peut encore expliquer dans l'explication de Gerchon que c'est à la manière de ce qui est écrit "et du trésor il chasse les lunes" et Rachi explique que la terre chasse et fait sortir de mois en mois. Voici que la croissance des fruits de la terre est appelée gerach au sens de gérouchin, parce qu'elle les chasse de la potentialité à l'actualité.
Et de la dissimulation pour sortir à la révélation. Et ainsi explique le Radak dans le Mikhlol "gerach yera'him", et c'est le temps où les fruits bourgeonnent et fleurissent par la force de la lune, comme si la lune les chassait à l'extérieur.
Et de même voici que dans toute âme il y a l'amour caché, et qu'il sorte de la dissimulation à la révélation, c'est le sujet de "qui a révélé aux fils ce secret" etc. "qui" c'est-à-dire aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), comme le sujet de "qui a créé ceux-là" etc.
Et c'est le sujet des fils de Gerchon porteurs des tentures, aspect de sovev kol almin, et par cette force ils font sortir l'amour caché de la dissimulation à la révélation, et c'est comme le sujet de "et du trésor il chasse les lunes" qui chasse et fait sortir l'amour caché de la dissimulation à la révélation, et comme il est écrit sur le verset "meilleure est la réprimande ouverte que l'amour caché" etc. Et ainsi explique le Pardès) (Chaar 29, chapitre 4) au sujet des deux gerichin qui sont 'hessed et guevoura, car le tiféret les chasse de leur place et les déplace vers la ligne médiane et les incline vers le 'hessed.
Et de même ici on peut dire au sujet de Gerchon ces deux gerichin qui chassent le nefech habéhamit (âme animale) et repoussent le mal, et par cela le bien qui est dans le nefech habéhamit sera chassé de sa place et sera incliné vers 'hessed et amour pour arriver à l'aspect de "de tout ton cœur" avec tes deux inclinations, et de même il chasse et fait sortir la dissimulation de l'amour qui est dans le nefech élokit (âme divine) pour arriver à la révélation etc. Et on peut expliquer l'explication de "gerach yera'him" qui est du sujet d'odeur, et "et Il le sentit dans la crainte de ה'" comme il est écrit au sujet de "j'ai cueilli mon myrrhe" et au sujet de "et Yehoshoua envoya" etc. et Yeri'ho.
Et ce qui est écrit au début du discours "vois l'odeur de mon fils" etc. :
קיצור. ענין יריעות נוטה שמים כיריעה.
לחסות כו׳ כי אמילם. בטל רצונך ומתחלה צ״ל עשה רצונך רצון התחתון.
עומדים עצי שטים עומדים מררי גרשון ויגרשהו. גרש ירחים.
מי גילה רז זה מי ברא אלה והריחו ריח בני:
Abrégé. Sujet des tentures "Il étend les cieux comme une tenture".
Pour protéger etc. "car Je les ferai languir".
Annule ta volonté et d'abord il faut "fais ta volonté" la volonté inférieure. Ceux qui se tiennent, bois de chittim qui se tiennent, Merari, Gerchon et "il le chassa".
"Il chasse les lunes". "Qui a révélé ce secret", "qui a créé ceux-là" et "Il le sentit l'odeur de mon fils" :
ה והנה זהו הכל בחי׳ בני גרשון שנשאו את יריעות המשכן כו׳. פי׳ שבחי׳ גרשון הוא שמגרש הרע ע״י בחי׳ ביטול רצון שמבטלו מפני רצון העליון ב״ה כו׳ שעי״ז הוא מגרש את הרע כו׳.
שממשיך עי״ז מבחי׳ סוכ״ע שהוא בחי׳ קדוש שיהי׳ שרוי בתוך מעיו כו׳ כנ״ל.
5. Et voici que tout cela est l'aspect des fils de Gerchon qui portaient les tentures du Tabernacle etc.
Explication que l'aspect de Gerchon est qu'il chasse le mal par l'aspect de bitoul de la volonté qui l'annule devant la volonté supérieure béni soit-Il etc., que par cela il chasse le mal etc. Qu'il attire par cela de l'aspect de sovev kol almin qui est l'aspect de saint afin qu'il réside dans ses entrailles etc. comme ci-dessus.
ולכך נשאו בני גרשון את יריעות המשכן שהם בחי׳ סובב ומקיף וכדכתיב נוטה שמים כיריעה כו׳. אבל עבודת בני קהת הוא לישא את השולחן והמנורה והארון וכפורת כו׳ כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו כו׳.
ופי׳ של קהת הוא מלשון לו יקהת עמים שהוא מלשון אסיפה וחיבור כו׳. שעבודת הקהתי הוא לישא בכתף עבודת הקדש כו׳.
שהם השולחן והמנורה והארון כו׳. ופי׳ שהכלים אלו של המשכן הם מבחי׳ נקודה האמצעי׳ שבתוך העיגול שהעיגול מקיף וסובב את הנקודה כו׳ (שעצם המכוון הוא הנקודה וכענין ששמים הם בחי׳ יריעה ומקיף ואעפ״כ במחשבה ארץ קדמה כו׳ ועמ״ש ע״פ אל יתהלל חכם כו׳ כי אם בזאת יתהלל כו׳ וצדקה בארץ.
ועמ״ש מזה בד״ה החדש הזה לכם בפי׳ א״ר יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו׳ ע״ש. ועד״ז ענין עגולים ויושר שרש היושר גבוה מהעגולים שהעגולים הם בחי׳ נפש והיושר הוא בחי׳ רוח כו׳ והרי העגולים הם בחי׳ מקיפים על היושר בחי׳ נוטה שמים כיריעה.
אלא שמ״מ בחי׳ היושר הוא כענין הנקודה שעליה סובב כל העיגול כו׳ וע׳ בר״ח שער הקדושה פ״ב בענין שבת הוא בחינת נקודה ועמ״ש מענין נקודה בהיכליה בד״ה ראה אנכי כו׳ שם ג״כ מובן שהנקודה גבוה יותר מההיכל המקיף עליה. שהנקודה היא חכמה עילאה וההיכל המלבישו הוא בינה כמ״ש בזח״א) (דט״ו ע״א וד״ך ע״א) ובמק״מ (שם ושם) שבחי׳ העיגול הם היריעות המאהילי׳ על המשכן כדכתיב נוטה שמים כיריעה כנ״ל.
וזה היה עבודת בני גרשון כנ״ל אבל עבודת בני קהת הוא לישא כלי המשכן הנ״ל שהם מבחי׳ הנקודה האמצעי׳ שהעיגול סובב אותה כנ״ל. כי הארון שהי׳ בק״ק הוא בחי׳ תורה שבו היו הלוחות מונחים כו׳.
Et c'est pourquoi les fils de Gerchon portaient les tentures du Tabernacle qui sont aspect de sovev et makif, et comme il est écrit "Il étend les cieux comme une tenture" etc. Mais le service des fils de Kehat est de porter la table et le candélabre et l'arche et le propitiatoire etc. car le service du saint est sur eux, sur l'épaule ils porteront etc.
Et l'explication de Kehat est de l'expression "à lui la rassemblement des peuples" qui est de l'expression de rassemblement et de jonction etc. Que le service du kehati est de porter sur l'épaule le service du saint etc. qui sont la table et le candélabre et l'arche etc.
Et l'explication que ces kelim du Tabernacle sont de l'aspect du point médian qui est à l'intérieur du cercle, que le cercle entoure et sovev le point etc. (que l'essentiel de l'intention est le point, et comme le sujet que les cieux sont aspect de tenture et makif, et malgré cela dans la pensée la terre précède etc. et voir ce qui est expliqué sur le verset "que le sage ne se glorifie pas" etc.
"si ce n'est en ceci qu'il se glorifie" etc. et "justice sur la terre". Et voir ce qui est expliqué de cela au début du discours "ce mois-ci pour vous" dans l'explication de "Rabbi Yits'hak a dit : il n'aurait pas fallu commencer la Torah sinon à partir de ce mois-ci pour vous" etc. voir là.
Et dans ce sens le sujet des cercles et de la ligne droite, que la racine de la droite est plus haute que les cercles, que les cercles sont aspect de nefech et la droite est aspect de roua'h etc. et voici que les cercles sont aspect de makifim sur la droite, aspect de "Il étend les cieux comme une tenture". Mais malgré tout l'aspect de la droite est comme le sujet du point sur lequel tourne tout le cercle etc. et voir dans Ra'h Chaar haKedoucha chapitre 2 dans le sujet que le Chabbat est aspect de point, et voir ce qui est expliqué du sujet de point dans son palais au début du discours "vois, Je" etc. là aussi on comprend que le point est plus élevé que le palais qui l'entoure.
Que le point est 'hokhma ilaa et le palais qui le revêt est bina, comme il est écrit dans le Zohar) (folio 15a et folio 24a) et dans le Mikdach Melekh (là et là) que l'aspect du cercle sont les tentures qui ombragent sur le Tabernacle comme il est écrit "Il étend les cieux comme une tenture" comme ci-dessus. Et c'était le service des fils de Gerchon comme ci-dessus, mais le service des fils de Kehat est de porter les kelim du Tabernacle susdits qui sont de l'aspect du point médian que le cercle entoure comme ci-dessus.
Car l'arche qui était dans le Saint des saints est aspect de Torah dans laquelle étaient posées les tables etc.
וכמארז״ל משחרב בהמ״ק אין להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה בלבד כו׳. ובחי׳ תורה היא מבחינת הנקודה התיכונית שהעיגול סובב עליה כי אורייתא מחכמה הוא דנפקת ובחכמה שורה אור א״ס ממש בבחי׳ גילוי כמ״ש הוי׳ בחכמה דהיינו בבחי׳ אור פנימי משא״כ בחי׳ העיגול הוא אור מקיף והעלם עדיין ותכלית המכוון הוא האור פנימי והגילוי, ועמ״ש מזה בפ׳ ואתחנן בד״ה ואהבת את וכן המצות מעשיות נמשכים ג״כ מהנקודה התיכונית.
Et comme l'ont dit nos maîtres "depuis que le Beit Hamikdach a été détruit, le Saint, béni soit-Il, n'a dans Son monde que les quatre coudées de la halakha seulement" etc. Et l'aspect de Torah est de l'aspect du point médian que le cercle entoure, car la Torah sort de la 'hokhma, et dans la 'hokhma réside la lumière de Or Ein Sof véritablement dans l'aspect de révélation, comme il est écrit "ה' par la 'hokhma", c'est-à-dire dans l'aspect de lumière intérieure, contrairement à l'aspect du cercle qui est lumière makif et dissimulation encore, et le but de l'intention est la lumière intérieure et la révélation, et voir ce qui est expliqué de cela dans la paracha Vaet'hanan au début du discours "et tu aimeras" et de même les mitsvot pratiques sont attirées aussi du point médian.
והנה הגם שהתורה ומצות הם נמשכים מהנקודה התיכונית כנ״ל. אעפ״כ שרשם הוא נעלה אף מהעיגול הסובב הנקודה כנז׳ בס״י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כו׳.
ופי׳ שתחלתן נעוץ בסופן דייקא כו׳. ולכן התורה ומצות שנשפלו למטה שנתלבשו בענינים גשמיים כו׳ שרשם הוא נעלה מאד אף מהעיגול הסובב הנקודה כו׳.
כי נעוץ סופן דייקא בתחלתן כו׳. ופי׳ כי תומ״צ שרשם מהנקודה התיכונית כו׳ ושורש הנקודה כו׳ הוא נעלה מהעיגול כו׳ כי העיקר הוא הנקודה והעיגול הוא רק להיות סובב ומקיף להנקודה.
וכדכתיב כי גאה גאה כו׳ כנז׳ במ״א (שקמיה כל המקיפים כלא נחשבים בשוה כמו הפנימית כו׳ ע״ש). וזהו שמברכים קודם עשיית כל מצוה כו׳.
אשר קדשנו במצותיו כו׳ ופי׳ שע״י עסק התורה שמחכמה נפקת וע״י המצות מעשיות שהם נעלים מתורה כמארז״ל גדול התלמוד שמביא לידי מעשה כו׳ יכול להמשיך בחי׳ קדש שיהיה שרוי בתוך מעיו כו׳ דהיינו בבחינת אור פנימי שרמ״ח מ״ע הם נמשכים מרצונו ית׳ ונשפלו למטה שנתלבשו בדברים גשמיים. כמו ציצית ותפילין כו׳.
אך סוף מעשה דייקא הוא נעוץ בתחלה.
Et voici que bien que la Torah et les mitsvot soient attirées du point médian comme ci-dessus. Malgré cela leur racine est élevée même du cercle qui entoure le point, comme il est mentionné dans le Sefer Yetsira "leur commencement est fiché dans leur fin et leur fin dans leur commencement" etc.
Et l'explication que leur commencement est fiché dans leur fin précisément etc. Et c'est pourquoi la Torah et les mitsvot qui se sont abaissées en bas, qui se sont revêtues dans des sujets matériels etc., leur racine est très élevée même du cercle qui entoure le point etc.
Car leur fin précisément est fichée dans leur commencement etc. Et l'explication que la Torah et les mitsvot leur racine est du point médian etc. et la racine du point etc. est élevée du cercle etc. car l'essentiel est le point et le cercle n'est que pour être entourant et makif au point.
Et comme il est écrit "car Il s'est élevé, Il s'est élevé" etc. comme mentionné ailleurs (que devant Lui tous les makifim sont considérés comme rien, de même que l'intérieure etc. voir là). Et c'est pourquoi on bénit avant l'accomplissement de toute mitsva etc.
"qui nous a sanctifiés par Ses mitsvot" etc. Et l'explication que par l'occupation de la Torah qui sort de la 'hokhma et par les mitsvot pratiques qui sont plus élevées que la Torah, comme l'ont dit nos maîtres "grand est l'étude qui amène à l'action" etc., on peut attirer l'aspect de saint afin qu'il réside dans ses entrailles etc. c'est-à-dire dans l'aspect de lumière intérieure, que les 248 mitsvot positives sont attirées de Sa volonté béni soit-Il et se sont abaissées en bas, qui se sont revêtues dans des choses matérielles.
Comme les tsitsit et les téfilines etc. Mais la fin de l'action précisément est fichée dans le commencement.
וזהו אשר קדשנו כו׳ שע״י עסק התורה וקיום המצות מעשיות יכול להמשיך מבחי׳ קדש שיהיה שרוי בתוך מעיו כנ״ל. וזהו מ״ש לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך פי׳ מל״ך הוא בחי׳ מדת מלכותו ית׳ שמחיה את כל עולמים.
כדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים כו׳. ואבי מלך הוא בחי׳ סוכ״ע (שהוא בחי׳ רצונו ית׳ כנ״ל) בשנותו את טעמו כו׳.
פי׳ שזהו ההפרש בין ו׳ ימי המעשה לשבת. שבוי״ו ימי המעשה העבודה הוא רק לאכפיא את רצונו בלבד.
ובשבת הוא בחי׳ ביטול רצון לגמרי שאין לו רצון אחר כלל. וזהו בשנותו את טעמו שהוא בחי׳ ביטול רצון לגמרי שמהפך את הרצון שהיה לו כו׳ שיהיה רק לה׳ לבדו.
וזהו בחי׳ שבת שמגיעים לבחי׳ התהפכות הרצון לגמרי. (שהוא בחי׳ ביטול רצון) וזהו בשנותו את טעמו ששינה טעמו ממש.
משא״כ בימות החול שהוא רק בחי׳ אתכפייא כו׳ ולא בחי׳ אתהפכא (והנה הכוונה כאן דבחי׳ בשנותו את טעמו זהו בחי׳ קהת ע״י כי בחכמה אתברירו אכן במדרש רבה) (פ׳ במדבר פ״ג דרט״ו ע״ב) פי׳ גרשון שהוא חזק כשן כו׳ והיינו ענין בשנותו את טעמו ויגרשהו כו׳ שבחי׳ בשנותו הוא ג״כ מענין שן וכמ״ש ע״פ ולבן שנים מחלב שהוא בירור המדות כו׳ וזהו ויגרשהו לגרש הרע כו׳ ובחי׳ קהת פי׳ שם מענין אם קהה הברזל והיינו כמש״ש והוא לא פנים קלקל ובלוים כתיב ועבד הלוי הוא שממשיך בחי׳ הוא דא עתיקא מההעלם אל הגילוי להיות יאר ה׳ פניו כו׳ והיינו ע״י שנשאו הארון פנים בפנים וכמ״ש מזה בד״ה ואהיה אצלו אמון ולכן עי״ז הם מתקנים בחי׳ והוא לא פנים דפי׳ ברבות בקהלת כשהקב״ה אינו מסביר פנים לדור מחמת קלקול מעשים רעים שיש בדור כו׳ (ע״ש על פסוק זה בדף קי״א ע״ב). והעצה לזה וחיילים יגבר בחי׳ תשובה שהוא ענין בחילא יתיר, והנה תשובה היא החזרת פנים בפנים והיינו ענין בני קהת נושאי הארון פא״פ כו׳ ועמ״ש בענין מחיצה של ברזל בד״ה ועשית ציץ וענין שבירת המחיצה ע״י הרהורי תשובה ומשם יובן הענין הנ״ל.
Et c'est "qui nous a sanctifiés" etc. que par l'occupation de la Torah et l'accomplissement des mitsvot pratiques on peut attirer de l'aspect de saint afin qu'il réside dans ses entrailles comme ci-dessus. Et c'est ce qui est écrit "à David lorsqu'il changea sa saveur devant Avimelekh", explication que melekh est l'aspect de Sa mida de malkhout béni soit-Il qui vivifie tous les mondes.
Comme il est écrit "Ta royauté est une royauté de tous les mondes" etc. Et Avi melekh est l'aspect de sovev kol almin (qui est l'aspect de Sa volonté béni soit-Il comme ci-dessus) "lorsqu'il changea sa saveur" etc.
Explication que c'est la différence entre les six jours de l'action et le Chabbat. Que dans les six jours de l'action le service est seulement pour soumettre sa volonté seulement.
Et dans le Chabbat c'est l'aspect de bitoul de la volonté complètement, qu'il n'a aucune autre volonté du tout. Et c'est "lorsqu'il changea sa saveur" qui est l'aspect de bitoul de la volonté complètement, qui retourne la volonté qu'il avait etc. afin qu'elle soit seulement pour ה' seul.
Et c'est l'aspect de Chabbat où l'on atteint l'aspect du retournement de la volonté complètement. (qui est l'aspect de bitoul de la volonté) Et c'est "lorsqu'il changea sa saveur" qu'il a changé sa saveur véritablement.
Contrairement aux jours de semaine qui n'est que l'aspect de itkafia etc. et non l'aspect de ithapkha (et voici que l'intention ici que l'aspect de "lorsqu'il changea sa saveur" c'est l'aspect de Kehat, par cela, car dans la 'hokhma ils ont été triés, mais dans le Midrach Rabba) (paracha Bamidbar chapitre 3, folio 215b) explication de Gerchon qu'il est fort comme une dent etc. et c'est le sujet de "lorsqu'il changea sa saveur" et "il le chassa" etc. que l'aspect de "lorsqu'il changea" est aussi du sujet de dent, et comme il est écrit sur le verset "et plus blancs que le lait" qui est le tri des middot etc. et c'est "il le chassa" pour chasser le mal etc. Et l'aspect de Kehat, explication là du sujet de "si le fer s'émousse" et c'est comme ce qui est écrit là "et lui n'a pas abîmé la face", et chez les Léviim il est écrit "et le Lévi servira", c'est qu'il attire l'aspect de "lui" d'Atika de la dissimulation à la révélation pour que "ה' fasse luire Sa face" etc. et c'est par cela qu'ils portaient l'arche face à face, et comme il est écrit de cela au début du discours "et j'étais auprès de lui comme un nourrisson" et c'est pourquoi par cela ils rectifient l'aspect de "et lui n'a pas face", que l'explication dans les Rabbots dans Kohelet, lorsque le Saint, béni soit-Il, ne montre pas un visage favorable à la génération à cause de la corruption des mauvaises actions qui sont dans la génération etc.
(voir là sur ce verset au folio 111b). Et le conseil pour cela "et les soldats prévaudront", aspect de techouva qui est le sujet de force accrue, et voici que la techouva est le retour de face à face, et c'est le sujet des fils de Kehat porteurs de l'arche face à face etc. et voir ce qui est expliqué dans le sujet de la cloison de fer au début du discours "et tu feras un diadème" et le sujet de la brisure de la cloison par les pensées de techouva, et de là on comprendra le sujet susdit.
ובזה יובן מארז״ל עשה רצונו כרצונך כו׳ בטל רצונך מפני רצונו כו׳ פי׳ בו׳ ימי המעשה הוא רק בחי׳ עשה רצונו כרצונך כו׳ שהוא רק בחי׳ אתכפיא כו׳ ובשבת הוא בחי׳ בטל רצונך כו׳ שהוא בחי׳ אתהפכא כו׳ כנ״ל שזהו שאומרים לדוד בשנותו את טעמו כו׳ בשבת וכדכתיב טעמו וראו כי טוב ה׳ כו׳ בה׳ תתהלל נפשי כו׳.
Et par cela on comprendra ce qu'ont dit nos maîtres "fais Sa volonté comme ta volonté" etc. "annule ta volonté devant Sa volonté" etc.
Explication que dans les six jours de l'action c'est seulement l'aspect de "fais Sa volonté comme ta volonté" etc. qui est seulement l'aspect de itkafia etc. et dans le Chabbat c'est l'aspect de "annule ta volonté" etc. qui est l'aspect de ithapkha etc. comme ci-dessus, que c'est ce que l'on dit "à David lorsqu'il changea sa saveur" etc. dans le Chabbat, et comme il est écrit "goûtez et voyez que ה' est bon" etc. "en ה' mon âme se glorifiera" etc.
וזהו מ״ש ורעה אמונה כמארז״ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים כו׳ וכ״ז נמשך הכל לכנס״י מאהרן כהנא רבא שהוא בחי׳ אהבה רבה כו׳ שהוא המשפיע בחי׳ אהבה בכנ״י והוא האהבה המסותרת שבכאו״א מישראל.
Et c'est ce qui est écrit "et la foi paîtra" comme l'ont dit nos maîtres "Israël nourrissent leur Père qui est dans les cieux" etc. Et tout cela est attiré tout à la Knesset Israël d'Aharon cohen gadol qui est l'aspect d'amour grand etc. qui est celui qui influence l'aspect d'amour dans la Knesset Israël, et c'est l'amour caché qui est dans chacun d'Israël.
וז״ש נשא את ראש בני גרשון גם הם שבבני קהת ובני גרשון נאמר נשיאת ראש ולא בבני מררי כמ״ש במדרש כי הנה כתיב ונתתי לך מהלכים בין העומדים פי׳ מהלכים ב׳ בחי׳ הילוך. הא׳ ע״י רעו״ד מלמטה למעלה וזהו ענין בני גרשון.
הב׳ ע״י תורה ומצות מלמעלה למטה וכמ״ש בת״א פ׳ וישב בד״ה ונתתי לך מהלכים כו׳ והילוך זה הב׳ זהו ע״י בני קהת ע״כ נאמר בשניהם נשיאת ראש אשר נשיאת ראש זהו ענין רוממות קרן בחי׳ מהלכים ובחי׳ מהלכים צ״ל בין העומדים בחי׳ עצי שטים עומדים דבני מררי ע״כ לא נאמר בהם נשיאת ראש כו׳ וזהו בחי׳ מ״ב מסעות שנסעו הלוים עם המשכן במדבר כו׳ שהוא הכל בחי׳ עליות כו׳ (שכל נסיעה הוא בחי׳ עליי׳) שהם מ״ב עליות כו׳ שהוא שם מ״ב שבאנא בכח כו׳. ופי׳ שבמקום שחנו הקימו את המשכן.
וכשנסעו הורידו אותו והעלו אותו לבחי׳ נעלה. וזה היה המ״ב עליות של מ״ב מסעות כו׳ וכל המ״ב מסעות היה הכל במדבר כנ״ל שאף עולמות העליונים נק׳ בחי׳ מדבר שהוא בחי׳ שממה בחי׳ דומם ממש נגד הקב״ה כו׳ כנ״ל.
וזה היה מ״ב מסעות של המשכן שנשאו אותו הלוים במדבר כו׳. שהם מ״ב עליות הכל בבחי׳ מדבר כנ״ל.
שאף העולמות העליונים נק׳ לגביה בחי׳ מדבר וד״ל. (פי׳ שבחי׳ ו׳ ימי המעשה הוא בחינת הנסיעה של המשכן שהורידו אותו כו׳ שעולים בעילוי אחר עילוי כו׳ ושבת הוא בחינת החני׳ שהקימו כו׳ שעלו במדרגה א׳ נעלה וחנו שם ופרשו שם היריעות דמשכן ועד״ז היה כל המ״ב מסעות).
והנה כ״ז הוא ביד איתמר בן אהרן הכהן וגו׳. ופי׳ איתמר הוא בחי׳ צירופי אותיות התורה.
שאיתמר הוא מלשון אית מר שבגמרא שהוא לשון דבר הנלמד מאליו כו׳ (בל״א עש איז גילערינט גיווארין. שהוא לשון איתמר שנלמד ממילא) והוא כמ״ש ואשים דברי בפיך וגו׳ ודברי אשר שמתי בפיך וגו׳.
שהוא דבר ה׳ המלובש בהלכה שמדבר בפיו כו׳ (וכנז׳ במ״א ע״ש). וזהו בחי׳ איתמ״ר שהכל ביד איתמ״ר כנ״ל.
ועיין מענין איתמר במא״א אות א׳ סעיף ק״מ:
Et c'est ce qui est écrit "élève la tête des fils de Gerchon, eux aussi", que chez les fils de Kehat et les fils de Gerchon il est dit élévation de la tête, et non chez les fils de Merari, comme il est écrit dans le Midrach, car voici qu'il est écrit "et Je te donnerai des marcheurs entre ceux qui se tiennent", explication des marcheurs deux aspects de marche. Le premier par l'éveil d'en bas de bas en haut, et c'est le sujet des fils de Gerchon.
Le second par la Torah et les mitsvot de haut en bas, et comme il est écrit dans Torah Or paracha Vayéchev au début du discours "et Je te donnerai des marcheurs" etc. et cette marche seconde c'est par les fils de Kehat, c'est pourquoi il est dit chez les deux élévation de la tête, que cette élévation de la tête c'est le sujet d'élévation de la corne, aspect de marcheurs, et l'aspect de marcheurs doit être entre ceux qui se tiennent, aspect des bois de chittim qui se tiennent des fils de Merari, c'est pourquoi il n'est pas dit chez eux élévation de la tête etc. Et c'est l'aspect des 42 voyages que firent les Léviim avec le Tabernacle dans le désert etc. qui est tout aspect d'élévations etc.
(que chaque voyage est aspect d'élévation) qui sont 42 élévations etc. qui est le nom de 42 qui est dans "Ana bekhoa'h" etc. Et l'explication que dans le lieu où ils campaient ils érigeaient le Tabernacle.
Et lorsqu'ils voyageaient ils le descendaient et l'élevaient à un aspect plus élevé. Et c'étaient les 42 élévations des 42 voyages etc. et tous les 42 voyages étaient tout dans le désert comme ci-dessus, que même les mondes supérieurs sont appelés aspect de désert qui est aspect de désolation, aspect de minéral véritablement vis-à-vis du Saint, béni soit-Il, etc. comme ci-dessus.
Et c'étaient les 42 voyages du Tabernacle que portaient les Léviim dans le désert etc. qui sont 42 élévations tout dans l'aspect de désert comme ci-dessus. Que même les mondes supérieurs sont appelés vis-à-vis de Lui aspect de désert, et cela suffit.
(Explication que l'aspect des six jours de l'action est aspect du voyage du Tabernacle qu'ils le descendaient etc. qu'ils montent d'élévation en élévation etc. et le Chabbat est aspect du campement qu'ils érigeaient etc. qu'ils montèrent à un degré élevé et campèrent là et déployèrent là les tentures du Tabernacle, et dans ce sens étaient tous les 42 voyages). Et voici que tout cela est entre les mains d'Itamar fils d'Aharon le cohen etc.
Et l'explication d'Itamar est aspect des combinaisons des lettres de la Torah. Que Itamar est de l'expression "itamar" qui est dans la Guemara, qui est expression d'une chose qui est apprise d'elle-même etc.
(en langue allemande "es iz gelernt gevorn". qui est expression d'"itamar" qui est appris de soi-même) et c'est comme il est écrit "et Je mettrai Mes paroles dans ta bouche" etc. et "Mes paroles que J'ai mises dans ta bouche" etc. qui est la parole de ה' qui est revêtue dans la halakha qui parle dans sa bouche etc. (et comme mentionné ailleurs, voir là).
Et c'est l'aspect d'Itamar que tout est entre les mains d'Itamar comme ci-dessus. Et voir du sujet d'Itamar dans Meorei Or lettre aleph section 140 :